איה הבושם שבי?

Subtitle test 1

הוא ישב לצידה רוכן לעברה כשהיא צופה בים הנשקף לעומתה, אוושת גלים נמהלת כליל למול צלילי סלסה מתנגנים בשטף…
גם אני הייתי שם אלא שצלמי כמו היה אפוף בבושם נטול כל ריח בעליל, שכן אני לא הרחתי את עצמי, ואילו הוא, ספק רחרח ספק לא, אך אין זה משנה כלל וכלל, פרט למה שחשבתי.. מה שחשתי …
פעמים רבות לפני נתקלתי בו, לעולם לא הייתי לבד וגם שלא נכח עימי אף אדם אני בגפי לעומתו, לעולם לא הייתי לבד במחשבה, בהרגשה, שכן תמיד היה גם האחר שהמתין לשיחת הטלפון ממני, למפגש הנוסף איתי, שערג למגע שלי….
הוא לגם את הבירה בגמלוניות הישר מן הבקבוק, משקפיו הגולמיים שמוטים על חוטמו או שמא עיוות דבק בם, בעל אותה ארשת פנים חתומה, נטולה כל שריד קיומי כמעט, כאילו מעולם לא ריצדו על פניו החיוך או הצחוק, הכעס או המרי, המתיחות או הדריכות וכל דבר וחצי דבר מתלאות היומיום פרט לפלגמטיות וקרות רוח תמידיים.
גופו עטור באותה חולצה בדיוק שלבש כנראה ככל שנזדמן לו, מאז ציינתי בפניו כלאחר יד שגוונה הולם למכביר את עניו התכולות.
נדמה היה לי ששמח לאידי, עשה עצמו הולך בכיווני ובדרכו, בלי משים לכאורה, משתהה לומר לי שלום מדופלם שכזה, רוצה לומר לי, אף שמץ של ריח אינו נודף מגופך, לא אלייך באתי, אך מאחר שהינך כבר כאן, צפי נא בי, ראי כמה פרחתי לעומתך, ראי בעיניי המבליחות ובגופי התזזיתי, את העונג הזה, המודגש אף יותר לנוכח גלמודיותך..
צפי נא בי בעת אגע אט בגופה, על אף היותו כה שבלוני ועלוב לעומת גופך שלך, צפי בעת אנשק לשפתיה למרות פניה התפלות נוכח פנייך שלך , כיצד אעביר ידיי בשערותיה הגזומות ולא אגע בשלך הארוך והמהוקצע למשעי..
ישובה הייתי מולו, רואה אך לא מבינה, מנסה לדמיין אותי יושבת שם במקומה מול הים לידו, מנסה להיזכר בתחושות שעינגו אותי אז שהייתי שלו, מנסה להרגיש כאובה, מיוסרת, רוצה להוציא מקרבי רגשות קנאה וחמדנות, מחפשת שוב את הרגש ההוא שחשתי בעוז מכביר באותו לילה במכוניתו, אותו לילה שחרץ גורלנו, שביתר את דרכנו יחד באיבו..
ללא חת, ללא התחבטות ללא חרטה עשה זאת
ניסיתי לחוש שוב עזובה…
ולא חשתי בדבר
לא חשתי דבר וחצי דבר

קישור על המילים

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *