סיפור קצר: אחרי שנרדמתי חלמתי שאנחנו נפרדים. דמיינתי את אביך ממלמל שהוא מההתחלה לא חיבב אותי, דמיינתי את אימך מצקצקת בלשונה ואומרת שהיא ידעה ששום דבר טוב לא יצא ממני כבר

איך לא

אתמול בלילה הלכנו לישון עצובים, אני הייתי מכורבל בפינתי ואת היית מכורבלת בפינתך, לא היינו חבוקים ולא בתנוחת הכפיות, היינו יותר קרובים לסכין ולמזלג

פרויד טוען שהחלומות הם המפתח להבנת נפשו של האדם. לאדם יש יכולת לשנות את שפתו, לשנות את התנהגותו, להדחיק, לחייך, אך כשנוגע הדבר לחלומותיו של האדם אין הוא יכול לשנות דבר, גם השפה שבה הוא מתאר את חלומותיו משמעותית להבנתם. דרך הבנת החלום לדעתו של מר פרויד אינה דומה לדרכו של יוסף התנכ"י ולאנשי התנ"ך בכלל, הוא טען שאין סימנים כלליים, כמו נחש מסמל פחד, כמו חתול מסמל פריון, אלא שכל פריט בחלום הוא כעין חלק מפסיפס הקשור בעברו של אותו האדם שאת חלומו אנחנו מפענחים.

אתמול בלילה הלכנו לישון עצובים, אני הייתי מכורבל בפינתי ואת היית מכורבלת בפינתך, לא היינו חבוקים ולא בתנוחת הכפיות, היינו יותר קרובים לסכין ולמזלג. את אמרת שאת סדר הפסח נעשה אצל הורייך השנה ואני מחיתי, כי עשינו אותו גם בשנה שעברה אצל הורייך, ובכלל, הורייך לא ממש מחבבים אותי ואני מרגיש שם לא בנוח.

בסדר בשנה שעברה אכלתי את רוב החרוסת. את ואביך הייתם עסוקים בסמול טוק על המצב הפוליטי והמצב הכלכלי והמצב הכללי, אני נאטם כשמדברים על פוליטיקה גדולה. במקום לראות חדשות ולקרוא עיתונים אני מעדיף להתעסק במציאות היומיומית שלי, מספיק בעיות יש שם, אין צורך להעמיס על גבי את שאר בעיות העולם. האמת שמצבנו הבטחוני אינו נורא כמו שנדמה, גם כך מתים יותר אנשים בתאונות דרכים כל יום, אני לא רואה שמתכנסות ישיבות קבינט ודורשות את הראש של ראש מע"צ. במקום לשתוק אמרתי את שחשבתי בקול רם, נכנס יין יצא סוד, נכנס תירוש יצא כל היתר. אביך צעק עלי שאני לא מבין, ושהמצב קטסטרופלי, אבל אני כבר הבנתי לאיזו צרה נכנסתי, מילאתי פי חרוסת ושתקתי עד יעבור זעם.

אחרי שנרדמתי חלמתי שאנחנו נפרדים. דמיינתי את אביך ממלמל שהוא מההתחלה לא חיבב אותי, דמיינתי את אימך מצקצקת בלשונה ואומרת שהיא ידעה ששום דבר טוב לא יצא ממני כבר ושעוד מההתחלה היא ניסתה לשדך לך את דרור, הבן המוצלח של משה ובת שבע. אחר כך ראיתי אותך ממררת בבכי ולא הבנתי למה את בוכה, הרי כבר שנים את לא באמת אוהבת אותי וחיה איתי רק מכוח ההרגל, ורק בגלל שאין כוח לעבור דירה, ואין כוח להתחיל מחדש, ולחפש מחדש, ולרצות מחדש, ויותר פשוטה השיגרה ככה. אבל בחלום את בכית, בכית על כל האהבות שנגמרות, בכית על כל החלומות שלא מתגשמים, בכית על ההבטחות שלא מומשו, ועל הכשרון המבוזבז שלך, שאף אחד כבר לעולם לא ידע עליו, בכית על החיים המאושרים שיכלו להיות לך עם מישהו אחר שתאהבי לנצח, בכית על כל הבחורים שזרקו אותך לפני שאני הגעתי, ואז כשאני הגעתי כבר לא היה לך כוח יותר לחפש והעדפת לחיות עם מה שיש, והיית משוכנעת שאת אוהבת אותי אבל בעצם רק היה לך נוח.

בבוקר התעוררתי ופסעתי למטבח. ישבנו כהרגלנו, אני קורא את הספורט ושותה קפה, את מסתכלת על ירדנה ארזי ודב גילהר ישנים על המסך ושותה תה עם לימון. עוד מעט את תצאי לעבודה ואני אצא לעבודה, בערב נחזור הביתה כאילו כלום לא קרה. אבל לפני זה אני מספר לך על מה חלמתי, מספר לך על מה בכית וכמה בכית, מספר לך מה אבא אמר ומה אמא אמרה. את מוחה דמעה ומחייכת אליי, קמה, מניחה את ספל התה בכיור, נותנת לי נשיקה על הלחי ואומרת ביי. אני חושב שגם השנה אנחנו נעשה את הסדר אצל הורייך.

על הכותבתניר צליק

סטודנט לפסיכולוגיה ותקשורת שנה ג' באוניברסיטת חיפה הפסטורלית

29 תגובות

  1. סמדר הקטנה

    אני חושבת שלא היא זו שבכתה בחלום, אולי העצבות היא שלך על זה שהולכים להוריה ולך אין מה לומר בנושא. על אהבות שנמשכות בגלל שאין כח למשיך חדשות, (אבל מהצד שלך) כלומר בחלום היא הייתה אתה.

  2. נפלא
    חתיכת מציאות כתובה נהדר
    עם כל הרגישות שיש
    תודה

  3. תמרה, איפה נעלמת לי?
    (תגובה לא קשורה למאמר הנ"ל).

  4. מבויתת בקושי

    אחרי המון זמן שלא, נכנסתי שוב לבננות וקראתי ורציתי לצעוק "הי, זה אני". אבל לא ממש. אנחנו כבר לא סכין ומזלג. יותר כמו שני אולרים קפיציים שכבר נדקרו פעם ומפחדים אבל גם מוכנים לשלוף אם יהיה צורך להגן. מין תקופה כזאת עם הרבה כאב ומעט תקווה.
    תודה.

    • נוגע ללב….בייחוד תחושת ההשלמה של מי שנגמר לה הכוח לחפש…
      ממש יפה

      • מבויתת קצת יותר

        מה שטוב בדברים האלה זה שהם יכולים להשתנות. אם רק נותנים להם צ'אנס ואם בבסיס מתחת לכעס ולתסכול ולפחד מתחבאת גם אהבה.
        אתמול חזרנו לכפיות. מאחלת גם לניר.
        ותודה על המילים ל"לא משנה" – משנה מאוד.

    • אז ככה זה כשמתבייתים.

  5. מה צריך לקרות כדי להפר את שיגרת החיים?
    עוד ריבים במשפחה?
    עוד פיגועים?
    עוד תאונות דרכים?

    נורא כאב לי לקרוא.
    על זה אמר אסף אמדורסקי: אתה צריך אהבה חדשה.
    ואני אוסיף: קודם למצוא אהבה חדשה, ואז לעזוב את הישנה ולהתקדם.
    אחרת, הכל יהפוך להיות יותר ויותר קשה. ויהיה קשה לקום מהמיטה וללכת. אפילו יהיה קשה לחלום בלילה על מציאות אחרת. כבר יהיה קשה לחלום על פרידה.

  6. הכותרת של הסיפור היא איך לא ואכן הוא עונה על השאלה – איך לא לחיות בזוגיות.
    מה זה שווה אם כבר אין פרפרים, ואין כינורות שמנגנים ובעיקר לא מאושרים?
    הרבה יותר עדיף להיות לבד ומאושרים מאשר בזוגיות מעיקה.

  7. אז אני לא אצטרף לקונצנזוס.. סיפור באנלי עם סוף צפוי עוד יותר.

  8. וואו ממש יפה …
    פרוייד הזה רק צרות עושה.
    החלומות האלה על פרידה וכל מה שנילווה אליהם
    אוף איך אני שונאת אותם .

    נורית

  9. עצוב……………

  10. אני מצטערת שאני כל-כך טעונה בעניין הזה של זוגיות לא טובה, אבל בזמן האחרון יצא לי להקשיב לעצב של כמה מחברותיי ולקשיים שיש להן בזוגיות, ולתקיעות ולאומללות, ואני רק מקשיבה ומנסה להבין ולתמוך, אך לייעץ מאוד קשה לי כי הזוגיות ממני והלאה. ובכל זאת אני יודעת, ומאוד קשה לי עם זה, שבמציאות הישראלית הדביקה עד אימה, שבה לזוגיות יש כלכך הרבה משמעות חיובית וללבד רק משמעות שלילית, הן, עם הזוגיות הלא כל-כך מאושרת שלהן, לעולם לא ירצו להיות רווקה (מאושרת) כמוני.
    הפחד מקפיא, ואז אנחנו שוכחים כמה אנחנו אוהבים (ומסוגלים) לעוף.

  11. אקסית מיתולוגית

    מדהים.

  12. יפה..וצובט

  13. וואוו. הייתי חייבת להגיב. קראתי, נפעמתי והחלטתי לכתוב/לשתף קמעה. אני חיה בזוגיות ואני מאושרת עד השמיים ואוהבת בכל לבי. האושר והאהבה לא באים בקלות ולי לקח המון המון זמן עד שמצאתי אותם. מתחילת הקשר (שנמשך 3 שנים) עבדתי על עצמי שאצלי אין כזה דבר "שיגרה", נכון זה דיי היפוטתי להחליט על דבר שכזה, אך אם רוצים הדבר אפשרי. חייבים לשמור על הגחלת, אחרת היא פשוט נכבית…ואם אתם מרגישים שהשיגרה 'כובשת' אתכם בסערה…אז או שתתקנו זאת בשלל דרכים, שאחת מהן היא עצובה וכואבת – הפרידה. או שתחיו עמה, אך שימו לב מה אתם מפסידים מהחיים, שבאמת יכולים להיות מאושרים. בהצלחה.

  14. משיטוטים בכתביו של פרויד, נראה לי, שכל מה שחלמת הוא אתה והפרידה. הפרידה יכולה גם לא להיות קשורה לזוגיות או לחברה שלך, אלא לסיום תקופה מסוימת באהבה, בעבודה, במשפחה וכו'. סביר להניח שהנושא המטריד הוא העצבות שלך שבאה לידי ביטוי בחלום. ואכן זה עצוב ומתסכל אך זה מעין אות שאמור לגרום לך לקחת פסק זמן ולחשוב איפה אתה נמצא ועם מי, ולמה ואיך לעזאזל משפרים את איכות החיים… אז אני אומרת, ליל הסדר וההורים שלה הם תירוץ מעולה אבל תכלס, לא נראה לי שאתה סובל אותה במיוחד. נוחות היא לא סיבה מספקת למערכת יחסים, פחד הוא תירוץ עוד יותר מחריד. אח שלי תתאפס! אנשים פירקו בתים גם אחרי 30 שנה ועכשיו הם ממממממממש מאושרים… אז אם בא לך חיים קצת יותר אמיתיים, בוא אלינו לשוק הפו"פ ולא תתאכזב!!!! (אולי קצת… אך עדיף מתסכול עמוק..)

  15. טוב, סיפור רגיל לחלוטין, כולנו מכירים אותו , יש החיים עם פחות אקשן וזה מספיק, יש החיים עם יותר אקשן – ותמיד רוצים עוד . בתור בוגרת למדעי החיים אני יכולה לאמר שזה – מצב נורמלי
    לחלוטין התחושות , החלומות, הפחדים וההרגלים האלה . מצב טבעי לחלוטין . יש כאלה שמכורים לחומרים מסויימים ולכן מחפשים תמיד אחר הלהט ( הכל נמצא במוח כמובן…) ויש את אלה שהבינו כי האהבה היא PEA , עוד חומר הגורם לכך וכך תחושות, ולאחר זמן מה החומר הזה מתפוגג אך ישנו חומר אחר שמבטיח את הקשר הזוגי, או שלא . רבותי , הכל כימיה ! אם המצב מתחיל להיות "שיגרתי" – טבעי לחלוטין ! אפשר להכניס קצת אקשן לחיי המין, כל מיני אביזרים וצעצועים, אפשר ללדת ילדים – הם מחיים מחדש את הPEA ואפשר גם לחיות עם הידיעה שהכל חומר – והסיפור הזה יקרה גם במערכות יחסים אחרות ! יום מקסים לכולם ..

  16. איך לא!!!

    לקרוא את זה זה כמו חלום לא מפוענח

    הכתיבה נאה ונאה הוא הרעיון

  17. "גם בTNT דורכים על חרא-נקסט!"

    משהו לעידוד

  18. כבר הרבה זמן לא קראתי באתר משהו אמיתי.
    מקסים ותודה

  19. "אושר עילאי הוא הגשמה עצמית
    לשם כך נבראנו על פני האדמה הזאת
    וניתנה לנו החירות"

    ז'אן ז'ק רוסו

    ואני אוסיף ואומר:
    נהנתי לקרוא את התגובות המרגשות, אלה באמת דברי חכמים…
    והסיפור נגע ללבי… לחשוב שבזמנים רחוקים וקרובים, מתרבויות העולם וגם משלנו
    אלו אותם מילים שמנסות לגעת באותם דברים נסתרים שדרושים כדי להגיע אל האושר
    הנכסף.. חזק ואמץ ואל תשכח להאמין בעצמך ובחירותך לעשות הכל לטובתך!!!

    מורי הזקן

  20. כיום יש הרבה עמדות שחולקות על פרויד, אבל אני חושבת שבעניין החלומות הוא די צדק. השאלה כאן אם כל הסיפור הזה הוא מציאותי ועכשווי, או שזו חווית עבר שהועלתה על כתב עכשיו, או בכלל פרי דמיונך.
    אם זה אמיתי אמיתי טרי (מה שנראה לי הזוי, אלא אם אתה במשאלת התאבדות מצד חברתך), אז התת מודע שלך לא משקר- אני חושבת שאתם צריכים לדבר!

  21. הנה, אני הלכתי ממצב סכין ומזלג ואני לבד.
    כל הכבוד לי, מחיאות כפיים סוערות. אבל אני סובלת למדי.
    מתגעגעת לדקירות:)

    אולי מחר ארגיש יותר טוב

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*