בול פגיעה

"מדוע אני מסכימה להיות כל כך פגיעה כלפיו? הרי זה לא שאין לי אופציות, אז למה אני מוכנה לרדת עד עפר בשבילו, לוותר על עצמי, לשנות תוכניות רק כדי לראות אותו? מאיפה הפגיעות הכל כך לא אופיינית הזו כלפיו?"

זה קורה לנו כל הזמן במערכות יחסים. לפעמים אנחנו אלה ש"בעמדת הנחיתות"- אלה שרוצים יותר ומרגישים תסכול, לעיתים אפילו ברמה יומיומית. ולעיתים אנו אלה שכל תשומת הלב שאנחנו מקבלים מהצד השני קצת גדולה עלינו, מרתיעה, וגורמת לנו לחשוב שכנראה לצד השני אין יותר מדי אופציות חלופיות חוץ מאיתנו ולכן הוא רוצה אותנו כל כך.
כשזה קורה, אני נזכרת לרגע איך אני הרגשתי בתור זאת שרצתה, ולא קיבלה מענה.

זה כל כך מתסכל. את מעבירה שעות על גבי שעות בלחשוב על הבן אדם, בלפנטז לחיות איתו, לאהוב אותו, להעביר איתו עוד מלא חוויות, כשבפועל את מבינה שהצד השני נמצא במקום כל כך אחר, שלא רק שהוא לא חושב עלייך, אלא שפשוט לא אכפת לו. זה כל כך כואב. זאת מה שנקרא – אהבה חד צדדית.

עד היום אני מרגישה את טיפות התסכול ממערכת היחסים האחרונה. עד היום אני עוד מקווה שיום אחד, בסיטואציה הכי לא צפויה, אקבל שיחה מהמספר שמחקתי (אבל שיננתי בעל פה בראש), ואז זה יקרה.

המשוואה הכל כך בעייתית הזאת שחוזרת על עצמה שוב ושוב בכל מערכות היחסים גורמת לי לחשוב – איך ומתי קורה ששני בני הזוג מצליחים להתגבר על האתגר הזה ולקיים קשר נורמלי. אולי זה דורש התפשרות מאחד הצדדים, אולי זה דורש קבלה ויכולת להבחין בתכונות הטובות של הצד השני, ולהתמקד בהן במקום כל הזמן לבחון את החולשות.

אני נתתי את עצמי לי' מכל הבחינות – עשיתי איתו אהבה עד בלי סוף, ביקרתי אותו בביה"ח כשנתקף כאבי בטן לא צפויים, איחלתי לו בהצלחה בכל אתגר שניצב בפניו, ניסתי למצוא לו פתרונות לכל בעיה שהוא העלה בפני. כל זה הוריד לו.
למרות שהראתי לו שוב ושוב כמה אני נחשקת על ידי בחורים אחרים, כמה לא קל לזכות בי, כל זה לא עזר. ידעתי שאני צריכה "להרגיע", אבל פשוט לא יכולתי. כי האמת הפשוטה היא שרציתי להיות איתו. כל הזמן.

מצאתי את עצמי מפנטזת על המחשבה לגור איתו, להכין לו אוכל ולעשות עבורו דברים שפמיניסטית כמוני לא מוכנה לעשות בשום מצב בשביל אף אחד אחר עד היום.
מאיפה החולשה הזאת? ומדוע אני מסכימה להיות כל כך פגיעה כלפיו? הרי זה לא שאין לי אופציות, אז למה אני מוכנה לרדת עד עפר בשבילו, לוותר על עצמי, לשנות תוכניות רק כדי לראות אותו? מאיפה הפגיעות הכל כך לא אופיינית הזו כלפיו? לאן נעלם הכוח רצון והמשמעת העצמית שמאפיינת אותי בכל כך הרבה תחומים אחרים? והכי מעצבן זה שלא משנה כמה שיחות אנהל עם עצמי ולהבטיח לעצמי שלא להסכים לפעם הבאה שהוא יציע. לא משנה עם כמה בחורים אצא במקביל, כל העקרונות שחפרתי בהם שוב ושוב ייעלמו בשנייה שהוא רק יגיד לי "בואי".

ועם כל זאת הזמן משכיח. אני גאה בעצמי על ההחלטה למחוק את מספר הטלפון שלו כדי להימנע מטעויות בעתיד, להעלים את הפרופיל שלו מהפייס כדי לא להתמלא עצב כשאראה אותו עם אחרת ולדאוג לצאת עם כמה שיותר בחורים ולתת צ'אנס אמיתי לכולם. והכי חשוב, לזכור שכשמישהו אחר יהיה פגיע אלי, לתת לו את כל האכפתיות שמגיעה לו ולהבין שרק אלה שמוכנים להודות בפגיעות שלהם כלפי, הם אלה שיתנו את עצמם לחלוטין בשבילי.

6 תגובות

  1. גם אני מחקתי את מספר הטלפון (לא לפני ששיננתי בעל פה)
    אבל לא מצליחה למחוק את המחשבות, הזכרונות…..
    מצד אחד, לא רוצה להיות שם יותר,
    אבל מצד שני, לא יכולה שלא לחכות לטלפון ממנו.

    • מאיה אפל

      זאת בדיוק התחושה שלי..אבל נראה לי שברור שעשינו את ההחלטה הנכונה

  2. מאופקת .. בינתיים!

    הסיפור שלך הציף סיפור עצוב שאני מתקשה לצאת ממנו כבר כמה חודשים. זה נורא כשיש רגשות לאדם שאתה לא מצליח להתגבר עליהם.. אתה מתרגש מכל מלה מכל מחווה והתחושה ולרוב נדמה כי הכל פיקציה .. אז למה גברים תמיד מעודדים אותך להמשיך להיות מאוהבת? לא מתאים לו .. שיהיה גבר .. שיעזוב .

    אצלי זה היה גרוע. הוא נהנה מכל רגע והוא הבין בדיוק מה יש לו ביד. הוא כל הזמן נתן מחמאות והיה קנאי בטירוף כשאנשים נועצים בי מבטים ולא הסתיר את רגשותיו,הוא מאוהב. כך הוא טען.

    אלא מה.. הוא נשוי. נשוי למישהי שהוא לא אוהב, מכוערת בטירוף, טפשה בטירוף.

    זה מטריף לי את הדעת. אנחנו במערכת יחסים כבר 5 שנים, הוא היה בקשר איתה כשנפגשנו, וכל הזמן היו להם בעיות. היא זוועה מהלכת, כאשה … הוא כל הזמן מתוסכל ורב איתה … לעומתם אני והוא פורחים, אוהבים, תומכים, כל מה שיש בקשר אידיאלי מעצים. אני מעודדת אותו להגיע למקומות אחרים עסקית, נפשית חברתית, והוא שם ברקע. מבשלת. שזה בסדר. לא רע………… כנראה בסוף שהיא הנוסחה המצליחה בשבילו.

    הוא טוען שהוא איש מוסר, שומר על הקשר איתה ועל הכבוד אליה אך גילה אחרי החתונה שהוא לא ממש מאוהב בה ושהוא עשה את טעות חייו. אבל אינו מסוגל לפגוע בה. היא אשה טובה.

    אני ממשיכה לחיות את היום יום וכולי תלויה בו.
    אני חיה על הטלפון שלו בבוקרבאמצע היום ובערב, ימים שלמים אנחנו מבלים לפעמים בטלפון ושנינו לא מבינים איך יש עוד חשק למילים. איך אנחנו מצליחים לנהל אחד לשניה את החיים ולתמוך ולעודד ולאהוב מרחוק. כי הוא טוען כי אם יפגש איתי זה מוביל את שנינו למקום אחר.
    ואני מאופקת.. מבינה ומכבדת.. חיה את החיים שלי .. מנסה לברוח אבל האהבה הזאת, ההבנה הזאת, תחושת הבית שמציפה אותי כל פעם מחדש כאשני רואה את השם שלו מופיע על צג הטלפון.

    הוא כל הזמן מנסה להתרחק. הוא מצהיר על כך
    אני משתכנעת, כמה ימים עוברים והוא חוזר בתשוקה יותר מטורפת. אנחנו נפגשים … הוא כל הזמן עוצר את עצמו בדיוק בשניה לפני שמשהו קורה.. ונעלם לשבועיים שלושה ואז חוזר, ואני לא מצליחה להתרחק.. הטעם של שפתיו ממשיך להטריד אותי… הריח והחיוך..

    זה משוגע. מה יש בי. מה דבק בי. אני אשה יפה, מושכת סקסית, מוצלחת, מה יש בי שתוקע אותי שם ..איתו, למה איני מסוגלת לראות אף אחד אחר?

    כל פעם כשהוא חוזר אני כועסת בהתחלה ורעה ואח"כ מתרכת.. הוא יודע איך לסובב אותי. הוא מעודד אותי לצאת ולהכיר רק איך בדיוק כשהוא בכל פינה בחיי!

    לאחרונה נמאס לי. החלטתי שזהו. כל פעם שנסיתי משהו פיזי מעבר לנשיקות הסוערות שלו הוא דחה אותי בעדינות. הוא לא רוצה לפגוע בי או בה. הוא לא טיפוס בוגד – באמת!

    החלטתי שאני מפתה אותו. הוא צריך כבר להתמודד על הרגשות שלו. חודש שלם אני מעבירה את אופי השיחות בינינו לכיוון סקסי יותר. הוא מגלה שהוא לא שוכב עם אשתו יותר. אני יוזמת מפגש אינטימי.. בהתחלה הוא מהסס אך משתף פעולה, הגיע הזמן אני אומרת לעצמי, כבר 5 שנים. הוא רוצה לראות אותי יותר ויותר, אנחנו נפגשים והוא שוב מנשק ובורח ,, אני לא נעלבת ומייד יוזמת את המפגש הבא. הוא מגיע , הוא תומך והוא מנשק ומנסה לברוח .. הפעם אני לא נותנת לו. הוא מאבד שליטה ואנחנו שוכבים, אצלו במשרד בשעת ערב. זה היה הסקס הכי מהמם.. איבר המין שלו צנוע יחסית , אבל לא ממש אכפת לי. די .. התבשלנו 5 שנים, הגיע הזמן. הכל נראה כאילו לקוח מסרט. אני חצי ערומה עם נעל אחת, והוא עם חצי חולצה, ופנים נבוכות. לשנייה שנינו מיישרים מבט וזה כל מה שאנחנו רוצים. רק לשנייה.
    מייד הוא מרים את עצמו ושוב בורח. בורח לשירותים להתנקות.. ומשאיר אותי שם בחדר לבד. חדר חצי אפל. אני מתלבשת ומחכה לו עם חיוך, הוא חוזר כולו נבוך. מספר לי כמה אני שווה .. כמה הוא לא מאמין שזה קרה אבל הוא חייב ללכת.

    אנחנו נפרדים. הוא אומר שהוא אוהב אותי ושהוא לא מבין איך הוא פספס אותי כל החיים שלו. אני מחייכת.. עייפה. לא הגיע הזמן כבר?

    הוא יוצא. וזהו. עבר כבר חודש והוא לא מתקשר. הבנתי שאשתו בהיריון והוא אמורה ללדת בקרוב. אני לא מבינה איך נתתי לעצמי לשקוע במקום כזה רע.

    אני ממשיכה לתהות מה היה שם. מרגישה קצת משוגעת.
    לא מבינה אותנו הבנות- אני תוהה אם זה לחפש את מה שאינו מושג, או מה שלא מתמסר בקלות.

    מה שיותר מטורף זה שאני ממשיכה להיות מאוהבת. אני רוצה אותו בטירוף. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אבל לפחות ובינתיים מנסה לא להתקשר. אני יודעת שהטלפון ממנו עוד יבוא. משהו בסגנון של … "מתנצל.. הייתי עסוק..דברים מוזרים כל הזמן קורים לי בחיים… איפה היינו?"

    • גם אני נמצאת במערכת יחסים כזו שנתיים.
      אני נשואה- בנישואים גרועים (אנחנו נשארים יחד רק בגלל הילדים ואפילו לא מנסים לתקן)
      הבחור שאיתו אני בקשר כבר שנתיים גם הוא נשוי אבל בניגוד אלי הוא מאוד אוהב את אשתו, והוא גם אדם מאמין.
      הקשר ביננו התחיל כחברות טובה והפך לרומנטי.
      גם ביננו לא היה סקס מעולם למרות שמאוד רציתי.
      אני יודעת שהוא אוהב אותי, אחרת לא היה נשאר למרות נקיפות המצפון, ולמרות שאלוהים משקיף עליו מלמעלה,
      אבל אני גם יודעת שתמיד הוא יהיה במאבק פנימי עם עצמו בקשר אלי,
      כשאני כל כולי עסוקה בו ושלמה עם זה.
      זה מתסכל… זה קשה… זה כואב.
      אני לא מצליחה להתנתק….
      גם הוא לא!
      יכול להיות לנו חודש נפלא יחד ופתאום קורה משהו והוא חושב שאלוהים מעניש אותו על הקשר איתי ונעלם לשבועיים.
      ההרגשה איומה…..
      זו השנה השלישית שאני פותחת ומאחלת לעצמי למצוא את הכח להמשיך בלעדיו. מקווה שהשנה אני אצליח…..

      • קראתי את התגובה שלך ומתמיד אני חושבת .האם אחרי יהיה לנו יותר קל. האם משהו חפוז יתן לנו את האושר שאנחנו כל כך רוצות . אולי המחשבות והדמיונות הם באמת התרופה. שם אנחנו משוחררות לא מתחייבות לשום בן זוג .מהרהרת .שבת שלום

  3. ברגע ששמת אותו אצלך בעדיפות ראשונה איבדת אותו .תמיד אבל תמיד את צריכה להיות הכי חשובה.אז יש איזון אצלו תמיד תהיה שניה אחריו וזה נכון.
    למדת שיעור בחיים אל תפספסי לפעם הבאה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *