רשימות שערכה חגית גל לאחר שחזרה מביקור במרכזה של האימפריה הבריטית. סיקור המוגש עבור מי שמתכנן לברוח מהדגים בחג הקרב ובא

גם שם אהיה לבד

לאחר ההנפקה המוצלחת של אתר בננות וסבב גיוס המשקיעים האחרון נשלחה נציגת בננות ללונדון, במחלקה ראשונה, לצורך תחקיר לקראת החגים. סתם. האמת היא שהגעתי לאנגליה בתוך כלוב של פודל אנגלי מחונך (מה לא עושים כדי לטוס בבריטיש איירוויז). האוכל של הכלב, אגב, היה יותר טוב מכל דיש של מחלקת עסקים באל על

הפרדו יפה מחבריכם בעת הנחיתה

ראשית, לפני שאתם בכלל מתחילים לנשום אוויר הרים אנגלי, דאגו להפרד לשלום מכל מכר ישראלי כבר בשדה, גם אם הוא חלק עמכם 4 שעות קסומות של נחירות במטוס.
עליכם לשנן ולזכור כי אתם בלונדון. הדבר האחרון שאתם רוצים עכשיו הוא לבלות את שהותכם במקום שמזכיר את הבית.
אם כך נעשה מאמץ כביר להמנע מלשהות/לישון/לבלות בשכונת golders green כמו גם ב west hampstead . בשכונת hampstead היהודית על אף קהילת היהודים מומלץ לבקר ולו בשביל hampstead heath (הפארק המדהים).

קיס דה ביג בן גודביי

נסו לפתח אנטישמיות לאתרים תירותיים ותזכו בחופשה נפלאה.
אם לא ביקרתם מימיכם בביג בן וחבריו לבית המלוכה, דחו את הסיפוק לביקור העתידי עם הילדים, כך תחסכו להם את הסבל בגיל מאוחר יותר ולכם את הטרחה עכשיו.
אחת מהחוויות היפות בשהות בחו"ל היא לגלות את המקומות הפחות זוהרים, את החיים האמיתיים, האנשים האמיתיים. על החיילים של המלכה אפשר לירוק והם לא יזוזו, בן אדם אמיתי שתירק עליו ידפוק לך מכות רצח תוך כדי סינון קללות במבטא דרומי.
לזה אני קוראת חוויה אמיתית!
לכו לאיבוד בשכונות לא מוכרות, שתו בירה בפאבים מקומיים שעורכים חידוני טריוויה, טיילו בקאנטרי סייד, קנו לכם סוסג' רול ובירה ושבו לכם בפארק, תריצו שורות… תהנו.

מיינד דה גאפ

דאגו שצומת הדרכים היחידה אשר תפגיש אתכם עם שאר העולם תהיה זו שתוביל אתכם למסע קניות מטורף. יש, כמובן, לדאוג להביא עמכם את מיטב כרטיסי האשראי וכמה שיותר כסף.
לונדון, אגב כרטיסים, יקרה בטירוף, וגם הסו קולד סיילים שיש בכריסמס ובסופי עונות שווים לתחת.
משהשלמתם עם עבודה זו אפשר להתחיל לבזבז:
בגדים שווה לחפש ב- H&M (ברחוב אוקספורד), באזור הסוהו (לכיוון קובנט גרדן) ובשווקים קמדן ופורטובלו.
רוב סניפי הנעליים השוות נמצאים ב-Neal St (קובנט גרדן) וזה כולל את:
Office ,Off spring / Shelly's/ red or dead
מוסיקה אפשר להשיג בחנויות המגה סטור של virgin / hmv, או בחנויות של לייבלים קטנים.
לכו על הכל: בגדים, נעלים, סינגלים שאין בארץ, תיקים, מעילים, אביזרי מין…הכל.
תמיד הרי מגיעים חזרה לארץ ומתחרטים על מה שלא הבאתם, אז כנסו למועדון ה"מי רוצה להתחרות איתי על האוברדראפט" ואל תשכחו להשאיר כסף למונית לשדה.

זמן החוצה

המגזין time out הוא עדיין האלטרנטיבה המוצלחת ביותר לעדכון מפורט של מה שקורה בעיר. אפשר, כמובן לערוך הכנה באינטרנט כולל רכישת כרטיסים.
הגרסה האינטרנטית של מגזין time out אינה מוצלחת, לכן חפשו את מבוקשכם באתרים המצוינים מטה.
סרטים נורא כיף לראות ב west end (תחנת Leicester Sq) בגלל המסכים הענקיים ומערכות הסאונד אך יותר זולים הם הקולנועים המקומיים.
מומלצים בחום הסרטים : Snatch סרטו האחרון של גאי ריצ'י בו מתגלה שוב בראד פיט כשחקן ענק וריצ'י כבמאי ענק.
Some Voices גם הוא סרט מצוין שספק אם יגיע לארץ. עלילתו מתרחשת בשכונת שפרדס בוש בלונדון ומתארת תקופה בחייו של חולה נפש אשר משתחרר מבית החולים ומנסה לשקם את חייו בעזרת אחיו (עם קלי מקדונלד ודיוויד מוריסי). לאוהבי האנימציה/פלסטלינה יש את chicken run מבית היוצר של וואלס אנד גרומיט אם כי הוא מאכזב לטעמי.
הופעות רוק שווה לבדוק במגזין NME וקונצרטים כדאי לראות ב royal albert hall. בכל מקרה חובה לבקר (ביום או בלילה) באזור ה royal festival hall שכן הנוף ממנו מרהיב (ניתן להגיע מתחנת embankment ולעלות על הגשר מעל הנהר לכיוון המקום) וישנן תערוכות מתחלפות בלובי של הפסטיבל הול.
ממש באותו אזור (בסמוך לתחנת london bridge) ישנו מוזיאון שאסור לפספס, הלא הוא ה Tate Modern החדש, בו מופיעות תערוכות מצויינות של אמנות מודרנית כולל עבודות וידאו ארט של ברוס נאומן ועוד רבים וטובים.
מקום נוסף בו תערוכות מתחלפות מעניינות הוא ה ICA בו תוכלו לצפות בהצגות פרינג', קולנוע זר וערבי מוסיקה משובחים.
ספרים לא חייבים לקנות כי אמזון עדיין יותר זולים, אבל חייבים לראות, ולשם כך יש לנו את Charing Cross Road שם אפשר להכנס לחנויות ספרים ולטייל שעות בין המדפים.
בסניף של חנות הספרים books etc אשר סמוכה לסלפריג'ס יש אפילו בית קפה בו ניתן לקרוא ספרים תוך כדי שתית שוקו חם ומבלי לרכוש אותם (קמצנים!).
מועדונים יש מספיק לכולם, וחובבי האוס יזכו לחדווה מחודשת כאן בעיר. הסם הנפוץ בעיר הוא קוקאין ובכל מועדון יספקו לכם כדורים למינהם, אם רק תבקשו יפה. בתור אחת שמתנזרת משלושת ה ס' (סקס, סמים וסטופיד פאקרז) אתקשה להמליץ לכם על זן או מקום מסוים להשגת התענוגות הנ"ל.
אם בכל זאת הלכתם על ערב חמים ונעים בבית חפשו בטלוויזיה תוכנית שנקראת big brother. תוכנית משעשעת (ארז טל ודאי ישכיל לרכוש בקרוב את הזכויות על גרסתה הישראלית) שמשלבת מציצנות אינטרנטית יחדיו עם בידור טהור, צפו ותבינו. ראש השנה הוא, אגב, בערך הזמן של שתי התוכניות האחרונות בסדרה. לא להחמיץ!
מבט חטוף בחדשות הערב יבהיר לכם את סדר הגודל של הבעיות הרובצות על המדינה. בכותרות הראשיות יהיו לרוב סוגיות כלידתה האחרונה של מדונה, בגדי הנשף החדשים של המלכה וכו'
אחריהן יבואו כמה כותרות זוועה כמו מקרה מוות מאקסטזי ועליה באחוזי האבטלה ויחתמו את המהדורה מעלות מזג האוויר.
ביום טוב של מערכת החדשות מישהי מהספייס גירלז תתחתן או תתגרש, שזה 5 דקות אייטם בערך.
כל אלו מסבירים למה אנגלים נראים יותר טוב מאיתנו.

חנון בלונדיני עם עיניים תכולות ונעלי אדידס

הלונדוני הממוצע בו אנוכי מאחלת לכם להתקל, הוא רחוק אלפי קילומטרים ממיתוס האנגלי הצונן כפי שהוא נהוג להצטייר ע"י ישראלים.
ה'קור' האנגלי אינו אלא חוסר הבנה מוחלט של מה שנקרא חינוך לנימוסים ונורמה חברתית.
הנורמה הזו, לצורך הענין, מאפשרת לבן אדם להיות מאוד חברי מחד ומאידך לשמור על המרחק הנכון, הפרטיות והפינה השקטה הקטנה שלו.
אנגלים יקפידו לשמור על היותם חברתיים וחברותיים, כשהפאב הוא ספינת הדגל של כל התאוריה הזו, ויחד עם זאת אף פעם לא יחדרו לפרטיותו של איש מבלי להיות חבר אמיתי שלו.
אל אלו מצטרפים הנימוסים ודרך הארץ (סליחה במקרה שדרכו עליך, סליחה במקרה שאתה דרכת על מישהו, צד ימין בשורה מסודרת על המדרגות הנעות וכו') בצורה כמעט מושלמת.
מה שיפה בהליכות הללו הוא שמקומי תמיד יבדיל בין "אין לי שום בעיה עם זה" חברותי לבין "אין לי שום בעיה עם זה" שלפני כאפה לאוזן, כך שברוב המקרים גם אי אפשר להאשים אנגלי בצביעות.
הלונדוני המודרני הוא ללא ספק מצרך מבוקש בקרב מי שמגיע מארצות החום. הביטוי easy going מתאר אותו נהדר. הוא בדרך כלל בהיר עור, רזה ונעים מראה. הלונדוני החביב הוא לא עמוק מדי או מורכב מדי, הוא חובב אלכוהול, סמים, סקס ומוסיקה, ומסתפק ביום שמש נאה וחצי ליטר גינס לאושרו הפנימי.
האנגליה הטיפוסית היא, באופן תמוה, צרכנית גדולה וקבועה של מייק אפ.

לא לדחוף, יש מקום לכולם

ולסיום, לאחר שיצרתם לעצמכם כרס קטנה של בירה ושאפתם קצת תרבות אפשר להמשיך להיות נינוחים גם בדרך חזרה. לא רוצה להשמע גסה, אבל אולי אפשר אפילו לנסות להפנים חלק מההליכות ולהגלותם ארצה, שכן שדה התעופה בן גוריון תמיד מזכיר לנו, עם חזרתנו, את הישראליות בהתגלמותה המכוערת: אנשים שמתעסקים בעיקר באיך לא להיות פראיירים ואיך להוציא אחרים פראיירים.
בקיצור, לא צריך לדחוף כבר בתור של הצ'ק אין, תנו לפחות להגיע לארץ ואז להזכר כמה מגעיל פה.
טיסה נעימה.

מדריכי לונדון:

insomniazine
thisislondon
codeine.demon
netlondon
portowebbo
brixton

מועדונים:

ministryofsound
the-end

על הכותבתחגית גל

אשת פרסום במקצועה, כותבת סיפורים קצרים לעצמה ובימים אלו ממש מתאמנת לקראת אליפות העולם בסקי מים

212 תגובות

  1. פחחחחח…לונדון
    אמסטרדם ורק אמסטרדם
    לטעמי כמובן
    חיוך

    • New York rules !!!!

    • רק לא ישראל. הכל, רק לא הערים המזוהמות, הלחוצות והבלתי נעימות שלנו, בתקופות החגים. תנו לי כרטיס לכל יעד שפוי – לונדון, אמסטרדם, פראג, אוסלו, רקייאויק, רומא
      רק לא להיות פה עד תום הסערה של ראש השנה יום כיפור סוכות שמחת תורה.
      תנו לצאת עכשיו, לחזור בדצמבר. בחנוכה.

    • אנגלים- קרים? הצחקתם אותי. מנסיוני העשיר עם בני המדינה קרת האקלים אך לא קרת המזג הזו, עלי לציין שהם בעלי חוש הומור נפלא- גם הומור מתוחכם וגם הומור שרותים, הכל מתקבל בברכה. ובתחום המין- לא צריך לבקש הכל הם עושים בהתנדבות ולמופת.

    • צודקת….רק אמסתרדם ורק אמסתרדם! @@@

  2. למה לבד, למה. ניו יורק פי אלף יותר מנוכרת. לונדון, במקומות שבהם יש רוב אנגלי מוחץ, היא מקום נפלא להכיר מישהי ולא להיות לבד בכלל. יש מיתוסים שקריים לרוב, ביניהם שהצרפתים לא מדברים אנגלית, שהגרמנים הם נאצים וחובבי סרטים כחולים, שההולנדים העם הכי מחושש בעולם ושהאנגלים קרים.
    כן. בטח. והישראלים חמים ואוהבים איש את רעהו… לונדון עיר נהדרת, שאם כהמלצת גברת גל מתחמקים מחלקיה המתויירים יותר, זוכים לחוויות והכרויות יוצאות דופן.

    • I like Israel during Hagim time. You can't get this kind of smell/feeling anywhere else in the world.
      In fact, Hagim is the only time Israel is really pleasant. Everyone is calm .. you don't get this elsewhere. And the food ! where else can you get a home made gefilteh fish?

    • The french do not speak English and the Israelis speak a strange, incoherent "version" of English, it sounds like this "the arabs not want to make piss, i sink the situation is on the face" LOL

    • ג'ו- בנוגע להמלצתך על מקומות "פחות מתויירים", כהגדרתך- ניסית פעם ללכת בלי מפה או הכוונה כלשהי, ופשוט "ללכת לאיבוד"?
      סופשבוע שלם בפראג הקדשנו חברתי היקרה ואנוכי לשיטוט, סתם שיטוט אל כל מקום אליו הוליכונו רגלינו. החוויה פשוט מדהימה, להגיע ממקומות הומי אדם שבליל השפות בהם הוא פשוט בלתי יאומן, אל מקומות בהם באמת אנשים חיים את חיי היומיום נטולי הילת ה"אתר-תיירות-הכי-שווה-בעולם-שאסור-לפספס".
      נסו פעם את האופציה של פשוט ללכת בלי שום מטרה מוגדרת או אתר חובה. פשוט תראו בנין יפה וגשו אליו (מותר לצלם! הרי אתןם עדיין תיירותים…) וממנו אל חנות ברחוב המקביל עם מחירים של פעם בחיים ומשם אל סתם פאב שכונתי שמציע בירה מקומית בשלושה שקלים. זה שווה את כל האתרים המפוצצים שרואים תמיד בגלויות או בסרטי תדמית לתיירים.
      חוץ מזה- סביר להניח שבכל אופן תגיעו איכשהו גם למקומות האלה- אבל תרוויחו גם את המקומות הצנועים יותר, חסרי ההילה שבכל זאת עושים כל-כך טוב.
      ואם באתרי חובה עסקינן- ג'ו:
      באחת מתגובותיך הזכרת שאתה רואה מחלונך את השביל בין עזה ורמב"ן. לא רחוק משם היה עד לפני זמן קצר סניף של "החגיגה של בבט" האלילי. האם מותר להניח שגם אתה נמנית על חוג הלקוחות הקבועים של המקום? שלח דוא"ל להחלפת רשמים ומרשמים…

      • לפתע עלתה בראשי התהיה ורציתי לשמוע עוד כמה דעות:
        כשמפתחים מעין "נאמנות" לגורם מסוים בחיים- הפאב הקבועפורום מועדף וכיו"ב- נראה לכם שכדאי להמליץ עליו לכל החברים ושכל העולם ידע? כלומר התוצאה של מעשה כזה תהיה שכבר לא תהיה לו את אותה האינטימיות שהיתה בו לפני.
        אחת הסיבות לשאלה שלי היא הפניה לבננות שהתפרסמה בעמוד המכתבים למערכת של מוסף "סופשבוע" לפני מספר שבועות, ולא הצלחתי להחליט האם זה טוב שיפרו מוחות חדשים את הפורום על שלל דמויותיו הססגוניות, או שמא המוני ב. ישראל שישטפו את האתר יורידו בו את רמת הדיון לשפל שלא היה כדוגמתו. סימני סערה ראשונים כבר מתחילים להבליח פה ושם בתגובות מתחת לחגורה ברמות ירודות כאלה ואחרות. וכבר 4 חודשים אני עוקב באדיקות אחרי המתרחש, עד עכשיו כצופה פאסיבי שלא חש עצמו ראוי לתחוב את אפו למקומות לא-לו.
        סיבה אחרת היא שה"בבט" המוזכר בתגובתי הקודמת הוא מקדש וופלים קטנטן אך מדהים, שצר מלהכיל בו זמנית כמות לקוחות העולה על כ-10. בעייתי משהו- הלא כן?
        ולכן, עם כל האהבה הבלתי נגמרת לאתר ולהבדיל ל"בבט", אני מוצא את עצמי מתקשה לפרסם בחוגים רחבים- מדי את המלצתי הנלהבת על המקום- כי צר המקום מלהכיל…
        בננות יקרות ואנשים טובים- אנא עצתכם! בתודה…

        • כן, יקירי. בבט וגם מומנט, שיצאו לאחרונה במבצע אלכוהול-מאניה מדהים. רד בול, הכי זול בעיר

          • ביום שני ביקרתי בירושליים . איזו עיר מגעילה . בהתחלה השתכרתי מהיופי של העיר , רק אחר
            כך קלטתי שאלו רק שרידים של יופי , כי האמת היא שירושליים נהרסת. (לתחושה הזאת
            שותפים גם חברים ירושלמים .) יש איזה נסיון מגוחך להעתיק את מה שקורה בת"א במקומות
            כמו האומן , לפני כן זמן אמיתי , ולפני כן קובלט .
            זה מגוחך כי זאת פיקציה ,זאת תל-אביב כפי שהיא נתפסת אצל ירושלמים .
            ירושלמים עקשים עדיין לא הפנימו את העובדה שכל מה שקורה בת"א נוצר כתוצאה משילוב בין
            אנשים שמגיעים מכל חלקי הארץ . התל-אביבים המובהקים הם בד"כ ירושלמים חיפאים בת- ימים חולונים הרצליאנים וטברינים לשעבר.
            הסנוביות שמייחסים לת"א לא מגיעה לקרסולי הסנוביות הירושלמית שמעוזה הוא האוניברסיטה . ואיכשהו כל דמות ירושלמית בולטת מדברת בקול של פליט הגימנסיה ברחביה .

          • ירושלים עיר קסומה. נהדרת. האומן 17 אחלה מקום וצוללת צהובה גם כן. אין כמו המושבה הגרמנית בלילה. הסינמטק הירושלמי עולה פי מאה על התל אביבי והחיפאי . מזג האויר מצויין. את לא יודעת על מה שאת מדברת, פשוט כך

          • בבקשה לא לשייך את הרצליה לשאר ה"פרובינציות", יש גבול!

          • שלמרות האויר הצלול , הסינימטק היפה באמת ושני מקומות מיוחצנים , אף אחד לא נשאר בעיר
            הזאת , למעט מאובנים ירושלמים ותל-אביבים לא מוצלחים מספיק כדי לעמוד באתגר שמציבה להם ת"א , על שלל טיפוסיה .
            יולי גרתי שנתיים בעיר המחורבנת הזאת, וגם אני התפעלתי בהתחלה , אם כי , לא מן האוירה העירונית , שהרי ירושלים היא עיר רק בעיניי מושבניקים וקיבוצניקים . . .
            מי שלא הולך לישון ב12:00 בלילה נקרא בליין . אם תלכי בבגד גוף צמוד בירושליים באור יום , זה יחשב כאילו יצאת ערומה מהבית , בת"א לא ינידו עפעף. בירושלים יש בתים ענקיים עם צל מדכא על כל הרחובות . עדרים של משפחות חרדיות , שמחזיקות את עצמן לא לסקול אותך באבנים. בניין אוניברסיטה מכוער שנראה כמו לבירינט . הרבה אמנים בנאליים ופחדנים ,
            בית גידול לאמנות בינונית . בית קולנוע במרחק שעה נסיעה באוטובוס מהמרכז. תחבורה ציבורית מחורבנת . הרים סביב לה להגברת תחושת הקלסטרופוביה .

          • כל מילה בסלע!

            הכיצד לא תבושי? גם בלי לדבר בקול של יקית יפת נפש מרחביה, אין כמו ירושלים בכל העולם. נכון, יש בה לא מעט ג'יפה, אבל יש בה משהו הרבה יותר חמים וטוב מתל אביב שפשוט משרה זרות.
            את לא חייבת להסתובב במאה שערים (למרות שגם שם יש קסם לפעמים) וגם לא בראס אל עמוד או ברובע המוסלמי, אבל יש משהו באויר (כן, גם במזג אבל לא רק) שהופך אותה למשהו שונה מערים אחרות.

            וכן, אין כמו בתי הקפה במושבה הגרמנית, והצוללת.

            וחוץ מזה זאת העיר הכי מאוחלקת בעולם לא?

          • זרות בת"א מרגיש מי שבטוח שת"א שייכת לחובבי המועדונים . ברור שאחרי ירושליים יש לו
            הרבה מה ללמוד בעניין של בילויים , אבל אנשים סוגרים את הפער במהירות והופכים לת"א
            מוצהרים כמו שרק קיבוצניק , הרצליאני , בת – ימי , רמת גני וכו'… יכולים להיות (ואיתך הסליחה
            ג'וליה) .
            בניגוד לירושליים שבראש הפירמידה החברתית עומדים אנשי אקדמיה באמצעה אנשי
            תיקשורת אמנים ואנשי שמאל קיצוני ובתחתיתה אנשי שכונות, בת"א יש כמה פירמידות.
            מהסיבה הזו נעמה אם את אמנית בינונית , יתייחסו אליך כאל אמנית בינונית , אם את אשת
            תקשורת מעולה יתייחסו אלייך בהתאם וכן הלאה … ההערכה של אנשים אלייך תבוא מתוך
            קבוצת ההתייחסות שלך. זה למשל , לירושלמים יכול להיות מסובך להבין…אבל ככה זה כשיש
            מגון של אנשים ודעות, שלכולם יש לגיטימציה.

            מן הריבוי הזה נובע גם מיגון של מקומות בילוי מכל הסוגים , ומגון של בתי קפה . אני אפילו
            יכולה להמליץ לינשופי הפלצן על בית קפה שיתחבב עליו יש לשער…"שיח קפה" זהו בית
            קפה פלצני להפליא , הוא ירגיש שם כמו בבית, מבטיחה לך (יש גם קפה משובח באמת).

            לא חייבים להסתובב במאה שערים כדי לחזות בחרדים , הם נמצאים בכל מקום , כולל בעיריה…
            בת"א יש מספר משפחות חרדיות , הן לא משביתות שמחות חילוניות , מה שעובר בכזאת קלות בירושלים לא יעבור אף פעם בת"א…

            ועדיין לא גרדתי את קצת הג'יפה הירושלמית .

          • אולי בגלל שאני ירושלמית (אגב, לא מלידה, לגמרי לגמרי מבחירה 🙂 ) אז קצת מסובך לי להבין את מה שכתבת לגבי קבוצת ההתייחסות,

            אבל אני דיברתי על התחושות שלי שהן לגמרי לא רציונליות ולא קשורות לקבוצת התייחסות. מה שטיול בוקר בשדרות בן מימון (שהן כמעט "תל אביביות" מבחינה חיצונית צורנית ) או טיול ערב ברחוב עזה הנשיא או עמק רפאים, ירידה לסינמטק, או הצגה בחאן עושה לי, ומה שעושה לי הפקק בגינות סחרוב (סתם, זה לא הפקק זה הפיק הקטן הזה של "הגעתי הביתה") זה פשוט באמת הרגשה של בית, שאף פעם לא הצלחתי להרגיש בתל אביב, גם כשניסיתי.

            ומה אכפת לי מה חושבת עלי קבוצת ההתייחסות העלומה? 🙂

          • נדמה לי שדיברת על זרות , נדמה לי שזה מתייחס לסביבה , נדמה לי שהסביבה כוללת בני – אדם . סתם , סתם…

            עם תחושות סובייקטיביות אני אף פעם לא מתווכחת !

          • סליחה, כן, אבל הצורה שבה את כותבת על חרדים ושמשום מה את בטוחה שתעורר קונצנזוס, היא גזענית, אנטישמית ומבחילה.

          • ירושלים תרמה לעולם את: נושאי המגבעת. יהודה עמיחי. אורי מלמיליאן.
            וגם את אורה
            זאת שמקבלת מאחורה

          • זאתי, נו , איך קראו לה...

            ומה עם רותה השרמוטה?

          • ואני לא ידעתי…
            זה נכון שהשוקו בסניף בשמאי מוגש בספלים יותר קטנים מהסניף ברמב"ן?
            וגם הופלים? איזה בעסה שנסגר שם 🙁

          • את הצוף שיש בו את הנוף הכי מדהים,כמובן
            שרק באמצע שבוע שאין ארסים,ואת המונק
            וקפה מונא.

        • ינשופי היקר!
          בחגיגה של בבט, אנשים עמדו בתור והלכו לטיול רגלי של חצי שעה או אפילו שעה, כדי לחזור בזמן במיוחד כדי לקבל את הוופל הבלגי שלהם הטרי, החם והמתוק כל כך. והיתה שם צפיפות יתר ושוקו נורא טעים…
          כל מי שיגיע אל בננות ויעכיר את האוירה, וירגיז ויקבל תגובות לא נעימות – ימאס לו אחרי זמן מה. לעומת זאת יוכלו להגיע גם אנשים חדשים שיש להם ממש מה להגיד, אולי אפילו איזה מרשם לוופל בלגי.
          ואז נרויח…לא?

          כן, לפעמים כשאתרים הופכים המוניים – בדיוק כמו מסעדות – לא כל כיף להמשיך להגיע, לראות איך הורסים לנו… אבל בננות, ואני עוקבת אחריו כבר חצי שנה בערך, יש עוד לאן להתפתח, כי הוא עוסק בנושאים שמעניינים אנשים כמוני וכמוך – וגם שונים. וזה כל כך רע לשמוע לפעמים איזו דיעה שונה? או לאכול איזה וופל חדש?

          • אני לא ירושלמית, והייתי שם מעט מדי פעמים בחיי, אבל אני חושבת שירושלים ללא ירושלמים יכולה להיות או אהבה ממבט ראשון או שנאה ממבט ראשון. כי יש במה להתאהב ויש גם מה לשנוא.

          • ללא ירושלמים , את אמרת!
            🙂

          • אני יכול לתת לך מרשם לוופל בלגי ואני אפילו מייבא את הטוסטרים(תעשייתי)לוופל בלגי

        • ינשופי , זה מאוד חשוב , זה מאוד ירושלמי , זה מאוד מאוד דורך במקום !

          • הכון שבניגוד לאחרים פה אני לא חותך וורידים מלונדון, יש לה את יתרונותיה, ולא פחות מכך את חסרונותיה. אבל עדיין, להזכיר את לונדון וירושלים באותו שבוע? מה באותתו השבוע, באותו העמוד?!! קצת פרופורציות. וזה לא שירושלים מגעילה אותי, זה בכלל לא גועל, זה מעין זעזוע כזה שאני מקבל כל פעם שאני מגלה שיש אנשים שגרים בה, ועוד מבחירה.
            נורא.

          • צר לי לזעזע אותך…….. מבחירה

          • זה לא שהומואים מגעילים אותי, זה בכלל לא גועל, זה מעין זעזוע כזה שאני מקבל כל פעם שאני מגלה שיש גברים שמעדיפים גברים,
            ועוד מבחירה.
            נורא.

            זה לא שיהודים מגעילים אותי, זה בכלל לא גועל, זה מעין זעזוע כזה שאני מקבל כל פעם שאני מגלה שיש אנשים שמעדיפים יהדות.
            ועוד מבחירה.
            נורא.

          • נו באמת, אתה יכול יותר. עם קצת מאמץ.

          • הלוואי שהייתי יכול לומר שאתה אויל גמור, אבל זהו, שלא.

            בוא נפרק את זה, נח: לפי תפיסת עולמך, אין שום סיבה לגור למרגלות הר סטרומבולי, או בכלל הר געש כלשהו. נכון?
            ומה הטעם בהשתכנות בחאן על הגבעה, בחדרה של תחילת המאה, עם הקדחת, החום, היתושים והערבים הרצחניים מסביב?

            תהיה בריא, נח. הזדעזע לך כאוות נפשך ממי שגר במקום שאינו לרוחך (ועוד מבחירה!) ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה, בכל מקום שבו תבנה את ביתך (מבחירה!)

          • ג'ו יקירי,

            למה אתה לא מבין?

            ירושלים אינה זקוקה להגנה. ורחמים ממילא אזלו מהעולם השבוע.
            שהאל מלא בהם עד זרא!!!

          • למי שנתן לנתונים לחמוק מבין עיניו,
            אז ירושלים דווקא כן צריכה הגנה, ועוד איך צריכה הגנה.
            רק שלושים ושבעה אחוזים מתושביה יהודים, ומרבית הצעירים שנולדו בה עזבו אוה מזמן.
            אם זה לא דורש הגנה אז מה כן?

          • ענת ענת, כמה את צודקת
            ירושלים עיר יפה ונפלאה
            וכמה ישראלים שונאים ומתעבים אותה…
            איזו החמצה איומה

          • ירושלים…
            נולדתי שם, אותי מצחיק לחשוב על זה, היום אני לא מרגישה שייכת לשם בכלל.
            אני אוהבת את ירושלים מהכיוון של התמונות בשחור לבן של אבא שלי מוריד שלג ממכסה מנוע החיפושית שלנו בשנת 72', מהכיוון של התמונות שהוא צייר שם, בצבעי שמן על בד, של נוף העיר בחורף, אני אוהבת את ירושלים מהספרים של מאיר שלו ודן בניה-סרי, עם ההשפעה המטורללת-משהו שהיא מותירה על אלה שאוהבים אותה אהבת נפש… איזה סיפורים נפלאים… אוהבת את ירושלים מהכיוון של דניאלה מה"בארוד", ומחומות העיר המוארות בלילה.
            אבל העניין הוא שאני אוהבת את הרעיון של ירושלים, כי כיום, קשה קשה לאהוב את העיר עצמה, טעונה כל כך, רועשת, מתוחה וקשה.
            אני לא בטוחה שהישראלים שונאים ומתעבים את ירושלים כמו שפסקת, אסתי, אבל קל יותר לאהוב אותה מרחוק… לאנשים מסויימים – וזה לא עושה אותה פחות חד-פעמית ומדהימה.

          • עץ הקיפודים האנגלי

            נח הביא לכם ת'סעיף, אה, ירושלמים שכמוכם. תגידו, עוד הולכים בירושלים עם גרביים וסנדלים לשתות ב"בית התה של יאן" תה צמחים ?

          • בשם עיקרון ההדדיות , הנני מחזירה לך תשובה בעברית, ובניגוד מוחלט לאותו עיקרון אענה לך
            במסגרת הפורום לאי מייל הנרגש ששלחת אלי.

            בתואר פלצן זכית לאחר שהעלית את השאלה אם טוב הדבר שתפורסם כתובת האתר בננות בעיתון . חושש אתה כך מבינה אני , שמא יפלשו לאתר אנשים שונים ממך , נאמר שלא למדו
            בגימנסיה או אולי חלילה שלא למדו באוניברסיטה בהר הצופים , ויהרסו לך את חלקת אלוהים הקטנה שלך .

            כלום , ינשופי הפלצני טרם הפנמת את העובדה שמדובר באינטרנט ? ניחנת כפי הנראה בכשרון
            טכני שמאפשר לך ללחוץ על מקשים , וכך להדפיס מילים ,משפטים . אני מבינה שזה גורם לך
            לאושר גדול . הלא תבין שתחושת אושר מעין זו הממלאת את ישותך הפלצנית , יכולה לקנן
            גם בלב אנשים שונים ממך , ואף שהינך מתעב ולבטח אהובים עלי ביותר .

            תרבות האינטרנט היא תרבות דינאמית שנוצרה כתוצאה מאינטרקציה בין פרטים בחברה פלורליסטית . היא נוצרה למרות אנשים מסוגך , ולא בגללם . ככל הנראה, לבד מכישורים טכניים , נחנת גם בעולם מושגים צר וקרתני .
            כמובן שאין לי דבר וחצי דבר נגד אנשים שכמותך ומבית הגידול שלך . מכעיסה אותי רק יומרנותם הנאלחת להציג שטחיות במסווה של איכות . זוהי עוד סיבה טובה להגדרתי אותך
            כפלצן .

            ועתה , לאחר שישבנו בינינו את המחלוקת , אם תזדמן לת"א , בית הקפה היאה לך הוא "שיח
            קפה" , הוא נמצא בשינקין . לשנינו תיצמח תועלת רבה מביקורך בבית קפה זה, כי :
            א.אין סיכוי שניפגש .
            ב. בעל בית הקפה , מעין נאצי קטן , ישגיח בשבע עיניים שלא תזיז את הכסא אחורה .מן הסתם
            דבר זה יגרום לך הנאה מרובה שהינך פועל במדוייק אחר ההוראות.
            ג. תוכל למצוא שם אנשים להתגעגע איתם אל אותה חלקת אלוהים משוערת..
            ד. לעומת זאת אם תקלע לשם בצהריי שישי , תזכה למעין התגלות בלתי רגילה – בעל בית-הקפה
            פוכר את ידיו שוב ושוב ואינו יודע את נפשו מרוב תסכול , המוני ב .ישראל ( כניסוחך ) עטים על הכסאות מסובבים אותם פעם לימין ופעם לשמאל , קדימה ואחורה , עד שהם מוצאים את צורת הישיבה הנוחה להם ביותר…ושותים בנחת קפה משובח!

          • האמת שאין לי מושג על מה כמה ולמה אתתם מדברים, אך מקריאת תגובתך והלא לכך כיוונת שתקרא תגובתך גם על ידי אלה שלא קראו את ההודעה שקיבלת, אין ספק שעשית קצת בלגן. או אם לאמר קצת יותר מפורשות, את לא באמת מבינה מה קורה ברשת. נכון? אחרת לא היית יכולה לחשוב שהדילמה הכל כך מוכרת בין הרצון לחלוק ולהשתתף לבין הרצון לשמור על ייחודיות מיוחדות אופי מסוים או אפילו סתם סגירות, תפסח על מדיה כל כך חודרנית.
            הרעיון שברשת הוא שיש מקום לכולם, וכל אחד יכול למצוא את מבוקשו, להשפיע ולהביע. הרעיון באין סופיותה של הרשת הוא שכל אחד יעבור, אם הוא משוטט היטב ומרבה לגוון את גלישתו בכמה פרומילים בלבד מאותם חלקי רשת אשר אינם כיכרות מרכזיות. כאשר הדברים אמורים ביצירת קהילה מקוונת אשר אופיה האינטראקטיבי הוא אחד הגורמים המכריעים אם לא המרכזי ביותר בעיצובה ודאי שדילמה מעין זו לגיטימית היא, יתרה מזו, מי אשר רואה עצמו חופשי מלעסוק בה ומסתפק בהכחשת קיומה או נחיצותה אין הוא אלא איגנורנט צר אופקים. אני לא יודע כמה זוכרים את ימי הBBS העליזים, לפני שרובנו התחברנו לרשת, התפוצה היתה רחבה וגדולה. דואר הגיע לכל הBBSים גם דברים שהיו באחד הגיעו במוקדם או במאוחר להרבה אחרים, עדיין רבים מהם היו כמעט סודיים, לא רצית שכל אחד יגיע לBBS שאתה מתחבר אליו, היו המרכזיים והגדולים שכולם היו בהם, היו אלה שהיו שלך ועוד כמה. קיומה של קהילה סגורה בידיעה שכל אחד מחבריה חבר בעוד מספר לא מבוטל של קבהילות כאלה, נתנה את היתרון של מחוברות ושיתוף תוך שמירה על חלקת אלוהים הקטנה שלך. ולא, תאמינו לי שהסיבה לא היתה רק המספר המצומצם של המודמים, ממש לא. אני לא רואה שום פלצנות ברצון לשמר גישה מעין זו, וודאי וודאי שאין שום פסול בהעלאת הדילמה.

          • נח, אני לא מאמינה חזרתי לימיי בבתי -הספר התיכוניים ( עפתי משלושתם ) , אין ספק , לרגע
            שוב הייתי אותה נערה המציתה בנון שלנטיות סיגריה בכיתה , שולחת את הסגן מנהל האדיוט
            להזדיין וחוזרת מסרט אחרי שלושה ימים…הו.. תודה לך נח , תודה תודה תודה !
            למענך אסיט תלתל סורר מפני , אהדקו בסיכה אל קדקדי ואכתוב לך,
            מורה יקר .
            ראשית נח , הייתי מאוד נחמדה , לא הבאתי את ההודעה ששלח לי ינשופון כלשונה . בהודעה
            זו הוא מתגלה בכל "יפעת " פלצנותו ואני בהחלט שוקלת להביאה במלואה בהמשך…
            שנית , אני יודעת שאתה שונא את הרעיון הזה , אבל אני חושבת שעל מנת שתבין על מה אני
            מדברת , נחוץ שאעשה כן , אלא אם כן ינשופי יעשה זאת בעצמו…( נדמה לי שהוא מאוד
            מתגאה באותה הודעה…)
            שלישית , מה תעשה לי? תשים אנשים שכמותי בכלא? תשלח לחינוך מחדש? תתן לי מכות
            בטסיק? יתכן שזה יגרום לי הנאה… לך תדע, אבל אנחנו כבר סוטים מן הנושא.
            אם היית קורא את סיבה ד' מדוע נכונה לינשופי התגלות , אם רק יגיע לשיח קפה בצהרי שישי,
            היית יכול להסיק את תשובתי אודות הדינמיקה באינטרנט . כל העניין הוא , שאין חוקים לאינטרנט , כפי שאין חוקים באשר לאופן שבו תשתה את ספל הקפה שלך , מה שבטוח, כל
            איש עושה את הדבר שהכי מתאים לו לעשות. אם יתאים לו להיות בבננות הוא יהיה ואם לא
            יעבור לאתר אחר, אבל להגביל את מספר הנכנסים באתר נראה לי פסול , ואף מטופש…
            ההרהור שמהרהר ינשופי המהורהר הלוגם לאיטו ספל קקאו מהביל , אי שם בעיר הקודש, לא
            היה מצית את חמתי , אלמלא לא היה נעדר ממנו קורטוב של התנשאות על מה שהוא מכנה ב' ישראל ,איתם נמנים אנשים כמוני ( אותם הוא מעצבן ) ואנשים כמוך (אותם הוא מגרה ) .
            ובחזרה לעניין , קהילה מעניינת ובריאה היא כזאת שמשתנה ומתפתחת , ולא בעלת דפוס קבוע .
            אם נראה לך שקהילה מקובעת , חד מימדית יכולה להיוצר ואף לשרוד לאורך זמן במדיום כמו
            האינטרנט , אתה חולם…
            דוגמא לחוסר האפשרות לשלוט במה שאנשים אומרים , במיוחד באינטרנט תמצא בדיון אודות
            השאלה אם תתכן ידידות בין גבר לאישה . תקרא , איך בתגובה להסמקתי , ג'ו מדבר על כדורגל אדום בקונוטציות מיניות , ולאחר מכן באופן שמשתמע לשני פנים , מתאר את הניצחון של
            ביתר ( קרע אותי… עאלק ) . זה לא מצא חן בעיניי , זה לא נראה לי הוגן , אבל זה האינטרנט…
            ולסיום נח אני חייבת לציין לטובה את אותה אחוה גברית ידועה , שבאה לביטוי דוקא כאן באתר
            בננות, בחיים האמיתיים ניפצתי אותה, ואף סדקתי אותה לא פעם 🙂 עניין של אגו…
            אבל היי , זה האינטרנט , לא החיים !

          • אם היית מוציאה קצת האויר מהודעתך המנוסחת להפליא, קרי: קצת פחות דמגוגיה, קצת יותר תוכן, היית מגלה לבד, שאת לא ממש עונה לענין.
            לענין זכותך הברוכה להתבטא, וודאי שלא אשים אותך בכלא ודאי שאין אני תומך בהגבלות מספריות מסוג כלשהו וודאי שלא אתרום בשום צורה שהיא לכך שתחדלי או אף תפחיתי מכמות וממיקום ביטוייך האישי.
            לגופו של ענין, קחי נשימה תרגעי, הקהל כבר הריע בתשואות, ותקראי שוב. אני בטוח שאת מסוגלת להבין מה שכתבתי (תקראי לאט אם צריך, לא בוער) ותראי שתשובתך אינה לענין, ואף אינה עוסקת בנושאים עחיהם כתבתי.

            ובכל מקרה אל תפסיקי, יש משהו מאד מרענן ומשעשע בהודעותייך המתלהמות, אני באמת חושב שטוב שגם אנשים מסוגך יתרמו לשיח הציבורי.
            חזקי ואמצי.

          • ממש לא ברור לי מה אתה רוצה להגיד , לא פסלתי את זכותו של ינשופי או של כל צורת קיום
            אחרת להביע את דעתה ולבטא את התחבטויותיה ,אדרבא…
            באופן כללי אני חושבת שיש מקום לאינטימיות , מצד שני אני מודעת לאופיו של האינטרנט כפי
            שהוא היום , פתוח, פרוע ונגיש לכולם…
            ינשופון היה צריך לדעתי לענות לי במיסגרת הפורום ,ולא לשלוח לי את תיאור תחושת הבלון
            המפוצץ באופן אישי . אם כי , אני הבחלט מוקירה את ההתחשבות שהוא גילה בשאר באיי
            הפורום , וחסך מהם את הריח הרע…
            חוץ מזה , גם אם לרגע חשבתי שהגזמתי בכך שכיניתי את ינשופי פלצן , בהודעה הראשונה
            שלי , שהתייחסה אליו בפורום זה , חזרתי בי אחרי קריאת אותו מייל, ינשופי הוא פלצן!!!
            ועצה לי אליך נח , אל תגזור ממעשי מסקנות כלליות לגבי שאר המשתתפים בפורום זה או אחר,
            (וגם בחיים ), אני לא דוגמא , אני פשוט אני ,
            לא פחות ולא יותר…

          • בלגניסטית,
            היום זה "היום"? ההורמונים משתוללים ונגנב לך המוח, תגידי? מה המניפסטים האנטי ירושלמים האלה. רוצה תל אביב – חבקי אותה. אמציה אל לבך. עם זיהום האויר המטורף. הלחות הדוחה. הכיעור האורבני הבלתי אפשרי. אין לי שום בעיה עם זה. יש בחורות שגם אוהבות למצוץ למכוערים. "תסמונת קוואזימודו", את יודעת. מה לעשות. אני יכול להתווכח עם זה? יש בחורות שרוצות לרדת לחמי רודנר או לדובי גל. מה לעשות.

          • שוב מלכלכים פה על חמי רודנר??
            מה יהיה אתכם בסוף, הא?

          • מילא ללכלך על חמי, אבל להזכיר אותו ואת דובי גל באותה נשימה?

            זו כבר הגזמה פראית ממש.

          • yoredet le-hemi velo le-dooby?

          • ענת, שימי לב: לא דיברתי על המוזיקה של חמי רודנר, אלא אך ורק על כיעורו הבלתי אפשרי (מה שלא מונע ממנו לקבל מציצות על בסיס יומיומי)
            כיוצר, אני יכול לזכור לו רגעים יפים מאוד, אבל הברנש מתעקש להיות רוקר פאתטי – מה לעשות, עם השיער הזה, הארוך, רבאק, הוא קרוב ל- 40 יותר מאשר לגיל 20 וזה מגוחך להפליא

            את ההופעה שלו, בצוללת צהובה, מאוד אהבתי, עם שליחי הבלוז. הוא מופיע מצויין, אבל מה – מכוער ומוזנח.

          • אתה אכן צודק.. השיער הזה הוא לא אי אי אי…
            אבל יש בו במראה שלו משהו סקסי בטירוף, וזה עוד לפני שבכל צייצתי על איכות המוסיקה שלו בעבר ובהווה.

            ומגיד עתידות שכמוך, מה צפוי לנו היום?
            אני קצת עסוקה ולחכות עד לסוף המשחק לדעת תוצאה??

          • עם כל התלהמויותיי , תרגם לבקשתי שיר מצרפתית לעברית ולכן
            אין ירושלים יותר , אין… יש ג'ו !

          • בלגניסטית, מן הסתם כבר הבנת שג'ו יודע לזהות איכות, כשהוא נתקל בה – גם אם בפרונט פייג' יש המון המון בלגן. אני, המקצועיות שלי, היא לבתק את קרום המעטפת ולזהות את האמת שבפנים

          • שמעת? הורדתי בשבילך את הנדן עם החרב , ואת שיריון המתכת השרוט שלי . אם לא שמעת,
            זה בסדר , לפעמים זה נעשה בקול דממה דקה…!

          • ג'ו תרגיש חופשי להכנס , לצאת ולהכנס שוב…
            לאי מייל שלי.

          • מתי ואיך, זאת לא אדע

          • וחוץ מזה , הפעם הבאה שאני אהיה בירושלים תהיה ב 18/12, אני רק רוצה לכתוב לך .

          • אני לא בביתי , אני משתמשת
            במחשב של אמא שלי.

          • יומיים לפני יום הולדתי… ולמה דווקא בתאריך זה תהיי בירושלים שוב?

          • אנונימוס זאת באלגניסטית

            רואה? … בשביל זה אני צריכה את האי מייל שלך..

          • יום ההולדת שלך, ג'ו,
            הוא יום חג לאומה
            ולמין האנושי (תרתי משמע) כולו

            שלך, עטופה בסרט, ג'וליה

          • נו, אז איפה תעשה את המסיבה של יום הולדתך ה(?) ואיך נקבל הזמנות?

          • קיבלתי הבוקר מייל מג'וליה ובו איחולים לבביים , היא מצרפת ממך ד"ש, מה עלי להסיק מזה??
            שלבקשת ג'וליה לא תכתוב לי…?

          • אני מתחילה להתתמתם , אני פורשת מכאן לכמה זמן , נמאס לי לנהל שיחות עם כל העולם
            ביייי

          • שלחתי לך מייל בנושא, כדי שיהיה אינטימי.

          • בלגניסטית יקרה- כמה עדכונים קלים:
            לא למדתי בגימנסיה, ולא באוניברסיטת הר הצופים.
            אני בכלל לא ירושלמי. אני קיבוצניק במקור וכיום גר מחוץ לירושלים.
            אם חשקה נפשך בעוד פרטים- כתובתי ידועה לך ואת מוזמנת לשלוח דוא"ל גם בעברית (בשם עיקרון ההדדיות), וגם באנגלית- בחרי את השפה המועדפת עלייך.
            ובאשר למה שכתבת על כביכול שלילתי את זכותם של שונים ממני למקום בפורום או ב"בבט" (בתור דוגמאות בלבד כמובן)- אני ממש לא שולל את זכותם של כל אחת ואחד מ"המוני ב. ישראל" להיות בכל מקום בו חפצה נפשהו להיות בו.
            האינטרנט, כמו שהיטיב נח להגדיר, נותן מקום לכו- לם, אך ישנם מקומות שהקהילה שנוצרה סביבם שונה במקצת מאשר בשאר המקומות שכו-לם גולשים אליהם.
            ולסיום- אני מעריך את דעתך עלי, גם אם לא מוצא אותה נעימה במיוחד, אבל מאוד אשמח אם הדיון סביב אישיותי (הדי מופנמת) לא יהיה מעל דפי הרשת אלא בדוא"ל.
            בתודה מראש…

          • שכחתי רק לציין שאני גם דתל"ש (דתי לשעבר), ולכן עד עכשיו לא יכולתי להגיב (משפחה דתית וכאלה).
            פשוט ירד קצת לחץ העבודה, קראתי מחדש את התגובה שלי, וראיתי לנכון להוסיף התנצלות.

          • יש לי הערכה רבה לאנשים שיודעים להתנצל , במיוחד בפורום הזה …
            המשך יבוא בעוד כמה ימים , לאחר שאתמקם בדירתי החדשה.

          • על הדירה החדשה… מי ייתן ותזכי לארח בו אנשים שהם לרוחך, ולא פלצנים חס וחלילה.
            מכל הלב 😉

          • אנונימוס זאת באלגניסטית

            בעזרת השם

  3. סיפור קליל , נחמד ….. ולא מתעסק במחשבות עמוקות על החיים ( תודה לאל ) עכשיו רק נותר לפנטז על נסיעה לשם !!! ביייייי !

  4. אכן, אכן כדאי שיסע ללונדון. וכל מה שצריך זה לחזור.
    נכון, אפשר להשיג אפקט דומה אם נוסעים ליעד אחר באירופה. אבל לונדון – זה ממש מבטיח.
    בימים הראשונים אפשר לקטר על האנגלים הקרים. על הבדיחות האנגליות. אפשר לקטר עליהם בעברית – הם לא יבינו. תענוג.
    אלא מה – צוחק מי שצוחק אחרון.
    בדרכנו הביתה אל החיבוק החברמני, הצברי, (מה הבאת לי?) – פתאום בשדה התעופה נופל האסימון. כן, האנגלים הם "קרים". אולי. אבל ישראלי מכוער… מה לעשות, יש חיה כזאת.

  5. (הכותרת שייכת לקודם…)

  6. מיד בירידה אל הסאבוויי, בהית'רו, אני מתחיל להרגיש שחזרתי הביתה. לונדון, עיר, אם ואחות. מלכת הערים. עשרים ושמונה פעם הייתי בה, וזה אף פעם לא מספיק, ועדיין היא מפתיעה אותי. אין לי ספק מה אני עושה יום אחרי שאני מרביץ את המכה בטוטו: קונה דירה במיידה וייל או בהולנד פארק
    אני כל כך אוהב את לונדון, שקראתי את הכתבה שלך פעמיים. בפעם השניה עם הקלאש, לונדון קולינג, בסי.די.רום – בשביל להעצים את הנאת הקריאה. ועכשיו אני אחלום בלילה על טיול לילי בקמדן טאון, עם מעיל גשם כחול וישן וראש מלא אלכוהול

    • סאבווי בהית'רו?

      • LOL, 28 times in london and he thinks he's in the subway, it's called the Underground in england, too much alchohol again?

        • LOLOLOLOLOL that was funny

          • oops, i mean your previous message was funny

          • יו אר ורי קטנוניים. ורי ורי ורי.
            אין אינגליש איטס קולד: Pettiness

            or maybe I should say
            Narrow-Minded
            אנד אולסו ורי ישראלי אוף יו….

          • PETTINESS זה כל כך אנגלית של מילונים, אם בן שיחך אינו פרינס צ'ארלס, מומלץ להשתמש במושג המקובל- SMALLNESS או SMALLISH, יבינו את זה הרבה יותר טוב.
            וכדי ליישר את ההדורים, הטעות כמובן הייתה שלי, והיא כמובן נובעת מזה שמעודי לא ביקרתי בניו יורק. העניין הוא שבלונדון יש לא מעט סאבווי'ס אלא שבהית'רו למיטב זכרוני אין, בגלל זה תהיתי. מיד כשעניתם נזכרתי שככה קוראים לתחתית של ניו יורק, ואני מתנצל, הייתי צריך להזכר הרבה קודם.

          • לא כל כך הבנתי אם אתה איתי או נגדי, אבל בהזדמנות זו רציתי להבהיר שההערה שלי היתה מיועדת לשוש ודיוייד האנגלו-סקסים כל כך, שכמו כל ישראלי טוב חייבים להראות שהם יודעים הכל.
            ולך- נשיקה במצח.
            ג'וליה.

          • נשיקה במצח? ב-מ-צ-ח? מי נותן בימינו נשיקות במצח.
            הבעת הערכה אמיתית מתבטאת, כידוע, בהפשלת החצאית, הסרת התחתונים והפניית העכוז כלפי מושא ההערכה. כך עושים זאת נכון וכך מביעים תודה והתפעלות

          • אלה שאומרים "בולבול". הם אלה שנותנים נשיקה במצח… 🙂 🙂

          • יש מי שמדבר ויש מי שעושה… : – )

        • לא סאבווי ולא אנדר,
          מהיום אמרו
          TUBE

    • "לונדון, יום ראשון בבוקר
      מתעורר מחלום
      מזיז את הווילון הצידה
      זה אור ראשון
      את מתעוררת גם
      והמבט בעינייך אומר:
      חזור כבר לזרועותיי מהר.."

      אח…. לונדון אהובתי, געגועים קורעי לב

      "החשמליות" החזירו לי את האמון במוסיקה ישראלית
      אוהבת, ג'וליה

      • מה קרה לך ג'וליה, נהיית חנפנית או שזה טבעי אצלך? החשמליות? גברים שכותבים שירים רגישים, עדינים אלק. יאללה, יאללה.

        • ענת, ענתוש, ענתי ממי..
          לא מספיק אני מסובכת פה עד מעל הראש גם ככה, עכשיו באת את עם הערות שיסבכו אותי עוד יותר?
          כבר יש פה ענת אחת, אז למה שלא תבחרי בתוספת לשם המקסים הזה?

          • כפרה, סליחה, זה השם שאמא נתנה לי, מה אני אעשה – וואיי, לא רציתי לסבך אותך. סורי

          • סלחתי נשמתי, סלחתי.
            ורואה, הנה עכשיו יש לך שם הרבה הרבה יותר שווה מסתם ענת.
            :-))

        • ג'וליה אל תעלבי מענת. תחשבי שהיא צריכה לחיות עם עצמה ולשמוע הערות מסוג זה כל הזמן.
          החשמליות- להקה מ ג נ י ב ה!!!!!

  7. חייבת להבין

    עם הכלוב של הפודל? זה רק בצחוק?

  8. אני לא יודע אם הוא עדיין קיים, אבל סקרין און דה גרין, בצפון הוא הקולנוע היחידי בעולם שהייתי בו, ואף אחד לא קם שם לפני שנגמרים הקרדיטים

    • אתה לא מבין?! כולם קמים מהר כדי לא לצאת פראיירים…

    • אז גם בלוס-אנג'לס אף אחד לא מעלה על דעתו לנטוש את הכסא לפני שנגמרים הקרדיטים. מה שדי מעיק ברב המקרים.

      • זה לא מעיק בכלל.
        זה נקרא בעיברית לתת כבוד.
        הפקה של סרט זה סיפור ארוך, יקר ומושקעות בו הרבה מחשבה מאמצים והמווווון שעות עבודה.
        ואם יש פה כמה קוראות שהן נגיד מפיקות של גיא פינס, או רבקה מיכאלי הן יספרו לך כמה קשה הן עובדות וכמה שעות עבודה ביום הן משקיעות וכו'. הפקת ""full feature" היא הרבה יותר קשה והאנשים שם משקיעים שעוווות.
        וזאת אומנות, ועל זה בדיוק מדברים על הישראלים שהם לא נותנים כבוד….
        אנשים יצרו משהו, אפילו את השתי דקות האלה של הכבוד ליוצרים קשה לתת?
        תשאלי מוזיקאי מה תהייה דעתו אם בעת הצגת הנגנים על הבמה (למרות שבהופעות זה בדר"כ באמצע ההופעה) הקהל יקום וילך לשירותים או אם במקרה אתם באל-איי יצא לאיזו סיגריה.
        ועל זה נאמר: הישראלי המכוער…..

        • בעברי הייתי פעילה בתחום.

          בהשוואה להופעות הסרט הוא לייב כך שאין כל פגיעה באמנים.

          גם במקומות אחרים בעולם לא נשארים עד שנגמרים הקרדיטים.

          *הישראלי המכוער: *
          המנגנון הישראלי-יהודי הזה של ביקורת עצמית לא קיים במקומות אחרים בעולם. זה ריגשי של הישראלים – כמה אנחנו מכוערים, כמה אנחנו לא בסדר, למה אין כאן מספיק סבלנות.
          הגלותיות שמכרסמת בנו, האמונה שאנחנו לא מספיק טובים ביחס לשאר העולם – זה פאתטי ויותר מזה עצוב. עצוב כי סופסופ יש לנו מדינה. ואף אחד לא מצביע יותר על האף הארוך שלנו. אז הכל בסדר אפשר להישען אחורה ולומר בגאווה אני ישראלי. יש לי בית.

          • הסרט הוא לא לייב כך שאין פגיעה ממשית באלו שלקחו חלק בעשייה.

          • הלו הלו, לא התכוונתי לעורר דיון על משמעות הפירגון הישראלי, ומנגנוני ביקורת עצמית וייסור כליות קולקטיבי. אני פשוט נורא אוהב לדעת מי היה הנהג של הקיטרינג בהפקות, והמגלגל כבלים באולפן של הפולי סאונדס, ואלה תמיד מופיעים בסוף. אני יודע שזה לא עבודה אומנותית מה שהם עושים אבל אני נורא אוהב לקרוא את השמות שלהם,, ובסקרין און דה גרין יכולתי לעשות את זה בישיבה בלי שאנשים ידרכו לי על האצבעות זה הכל. זה אגב בית הקולנוע היחידי שהכרתי בלונדון שהיתה בו התופעה הזאת ודווקא פגשתי בו לא מעט ישראלים.

          • זה בסדר. מהיום שנתקלתי בתופעה, גם אני לא הפסקתי להתפעם ולהתפעל ממנה. ובכל הזדמנות דאגתי להפיץ אותה בקרב תושבי המזה'ת.

        • דיי !!!!
          אני כבר לא יכולה יותר.

          רן הקטן, אתה מוכן להתחתן איתי?

        • ב-ד-י-ו-ק!!!
          והכי אני "אוהבת" את אלה שמזנקים מהמושב כאילו היה כסא מפלט, מיד עם הכותרת הראשונה, אבל מ-ר-ש-י-ם לעצמם לקטר על זה ששיר הנושא הוא בסוף!

          לונדון, פריז, אמסטרדם – כל אחד וה"קיק" שלו, אבל מה שבטוח – בעקבות הישראלי המכוער (יש בכלל ויכוח על זה?) – כדאי למהר לפחות לאיי יוון לפני שהשערים שם ייסגרו בפנינו סופית.

    • נכון!! הזכרונות שוטפים אותי כשאני חושבת על אותו לילה בו ישבתי לבד בקולנוע חשוך, הסרט כבר מזמן נגמר, הקרדיטים כבר לקראת הסוף, ואף אחד עוד לא זז! אני דוקא מאלה שאוהבים לדעת מי השתתף, ותמיד טוב גם לדעת מי בדיוק הסאונדמן או העוזרת האישית של שחקן המשנה.

      דרך-אגב, אם כבר מדברים על לונדון, אף אחד לא הזכיר את נושא הבריט-פופ. אז נכון שזה כבר לא אין כמו שזה היה לפני 5-4 שנים, אבל אין ספק שמסיבות הבריט-פופ שיש בלונדון הן הטובות ביותר (למרות שצוות ליין הבריט-פוז התל-אביבי באמת משתדלים, זה לא זה..).
      הנהנתי במרץ כשקראתי את תיאוריה של חגית גל לגבי החנון הבריטי עם האדידס. אח! אותם לילות בריטים קרירים שביליתי עם ה"חנונים" במועדונים האלה גורמים לי לתנועה בלתי רצונית של היד לכיוון הטלפון, עם המס' של איסתא בראש. אה, נכון, אין לי כסף לטיול ללונדון עכשיו.

      טוב, סטיתי מהנושא. מועדונים. חובה חובה חובה לאוהבי הבריט-פופ ללכת לערבי ה- Popscene בימי שישי. פעם הם היו ב- LA2 שב- Charing Cross rd (ליד Astoria), אבל זה היה פעם. מאז זה משתנה. גם מועדון ה- Garage מעולה ביותר.

      זהו.

  9. על החורף של לונדון.
    יאמ.

  10. קיץ 1992, אוגוסט, אולימפיאדה. בשעה 14:15 קרל לואיס אמור לרוץ. ממהרים מ"קובנט גארדן" למלון. מגיעים, אוטוטו זה מתחיל. עכשיו מתברר שהריצה בעצם בשעה 16:15.

    בערב, בסוהו, בארוחה: אני יודע שיש לי מאיה. את בהריון אני אומר, הריון בן 6 שעות.

    לכן, בלונדון, לעלולם לא אהיה לבד.
    ולא רק בגלל יופיה של העיר והקסם שיש בשיטוט הסתמי והמופלא ברחובותיה.. ככה. סתם.

    בלונדון, לעולם לא אהיה לבד, פשוט כי מאיה שלי נוצרה בלונדון, בעת ההמתנה לריצה הגדולה.

  11. חלמתי על לונדון לפני שהגעתי אליה.
    הייתי בה רק פעם אחת, רק חמישה ימים, עם קבוצת אנשים שלא בחרתי בהם ובטיול מאורגן ( אבל בחינם, אז לא אומרים לא ) – וכל מי שהיה איתי שם אמר: את מתאימה לעיר הזאת והעיר הזאת מתאימה לך.
    מאז אני חולמת על לחזור ללונדון, על לחיות בלונדון, על לונדון.
    ואני מקנאה בחברה שלי שהיתה שם שנתיים שלמות, ואני מקנאה בידיד שלי (אפלטוני!) שנמצא שם עכשיו במסגרת חילופי סטודנטים, ושלחתי את ההורים שלי ללונדון ואולי עוד כמה חודשים אני אסע לישון שם אצל בן דוד שלי, שלומד תואר שני באמנות בלונדון.
    לונדול לונדון לונדן לונדון לונדון. לא יכולה להפסיק לחלום על לונדון.

  12. בעיקר התרשמתי לטובה מהפסקות הצהריים בפאב ככה שהוא מפוצץ מאנשים שלוגמים בירה להנאתם.
    החסרון – הפאבים נסגרים ב 23:00 בלילה. לא חבל?

    • בנוגע להפסקת הצהריים הזו – המחזה המדהים ביותר שיצא לי לראות בלונדון היה הפסקת צהריים בסיטי, כאילו מישהו מזניק את כולם באיזה מרוץ דמיוני, באמצע הצהריים, זרם אדיר, אחיד של חליפות נשפך החוצה מבנייני משרדים ומתפשט לכל הפאבים שבסביבה. האנשים האלה שמגלגלים מיליונים עוד מימי הכלכלה הישנה עומדים באמצע יום עבודה עם פיינט הכרחי ביד, והאימפריה ממשיכה לתפקד. עם בקבוק בירה בהפסקת הצהריים שלי אני גורר מיד גל של בדיחות והרמות גבה.
      שעת הסגירה של הפאבים – נכון, לתיירים (ואנחנו, אם נרצה ואם לא, רובנו, על תקן של תיירים בלונדון) הסגירה ה"מוקדמת" היא מדכאת. אבל תחשבו רגע על היופי שבה. אנשים חוזרים הביתה מהעבודה, אולי עוצרים בדרך לכוסית או חצי פיינט, מתקלחים, מארגנים בייביסיטר עם צריך, ויורדים למטה (אף פעם לא צריכים להרחיק יותר מידי מהבית), פוגשים חברים, שותים עוד משהו, משתתפים בחידון, רואים הופעה, זורקים דארטס, או לא עושים כלום, וחוזרים הביתה בשעה נורמלית. רק במנטליות העיר ללא הפסקה ההיסטרית שלנו חייבים לחכות, מפאת הבושה, עד לשעות בלתי סבירות בשביל להעז ולהוציא את האף מהבית.

      • הבילוי בפאב השכונתי הוא נחלתם של 'הגויים'.
        הטענה הנפוצה היא שהיהודים, בניגוד ל'גויים' העדיפו להמשיך לעבוד ולהיות סחים מאשר להשתכר כל ערב בפאב.
        וזו אחת הסיבות העיקריות (כך לפחות טוענים) שהעלינו את חמתם ושנאתם של 'הגויים' לאותם יהודים תאווי הבצע.

    • ושכחת את העובדה הכי מדהימה
      הם שותים את הבירה בעמידה
      בכלל לא מתיישבים
      עומדים ברחוב ליד הפאב ושותים
      באמצע היום
      מדהים

  13. London 1969, the original "rocky horror show" on kings road, the original "hair", com'on chelsea at the old stamford bridge, peter bonnetti, charlie cooke, fish and chips at the fulham broadway underground, hare krishna, hare, hare, gilbert o'sullivan at the royal albert hall…those were the days, my friend

  14. וואו, כולכם מ מ ש הייתם בלונדון?
    שיואו.

  15. גם אני לא הייתי בלונדון , אוי לבושה , במיקרים כאלה , אם מתחשק לכתוב ( או לדבר ) אז מגיבים בלי שום קשר …:)

  16. mind the gap

  17. כן, לונדון אכן מדהימה, המופעים, האומנות, המוסיקה, התרבות, הקניות, השיטוטים האין סופיים ברחובות מלאי הקסם, ואף גם אם עושים את כל אותם אתרים תיירותים. וכן אפשר לגור שנה שנתיים בלונדון, אמסטרדם וניו יורק (ספק קל לגבי רקייאויק), אבל למרות ה"ישראלי המכוער", בסופו של דבר כולם חוזרים לכאן, לבית האמיתי היחידי, ישראל. אפשר להמשיך ולזמר שירי הללויה ללונדון ולכל מקום אחר בעולם, אבל למה להשמיץ את אנשי החברה הישראלית, שבסופו של דבר, הם אלה שעושים את מה שכל כך טוב לחזור אליו.

    • את מה שכל-כל מ ה לחזור אליו ?? ?? ??

      • מאד פשוט, מאד מורכב, מאד אינדוידואלי,ועם זאת, משותף לכולם. למה אני חזרתי? למה כולם חוזרים? יש כאן משהו שאין בשום מקום אחר.

        • יקירתי,
          הסיבה שאני ורבים אחרים חוזרים לכאן טמונה כל כולה במילה אחת : ויזה.
          ולא אותה אחת שמשחררת לנו כסף, כי אם אחת שמאפשרת לנו לדור באנגליה.
          לו ישראלים היו עם כלכך נפלא, אולי הדרכון שלנו היה שווה משהו בעולם הגדול, מה שהיה מאפשר לנו לחיות במקומות אחרים לפי בחירה.
          כיום אין למחזיקי דרכון ישראלי בחירה, ודאי לא באנגליה.

          • אם זו באמת הסיבה האמיתית למה שמחזיר לכאן ישראלים, אז המצב באמת עגום, ואם אכן כל כך רע כאן ואין באמת לאן לברוח, וואו, המצב ממש גרוע.
            חיים קשים…

        • כן, שמעתי את התיאוריה הזו כבר.
          מוזר, אבל גם עכשיו היא לא משכנעת אותי.
          ודרך אגב, לא "כולם" חוזרים, והכללות הן דבר מופרך מיסודו.
          טה-טה, דארלינג!!!
          ("להתראות" בבריטית…. : – )))))

  18. אני נוסעת עוד שבועיים לייצג את ישראל בתחרות תערוכות תקשורת ואינטרנט לגרמניה
    ואין לי מושג אם אוכל למצוא זמן לבלות שם ועם מי?
    אבל בכל מקרה מישהו מוכן לייעץ לי על מקומות קרובים לפרנקהוד?

    • צר לי עלמתי אבל חוץ מברלין אין מה לחפש בגרמניה
      הם קצת נתקעו (באזור ה new wave) אנשי הפרובינציות הגרמנים.
      אני הייתי ממליץ על משנה זהירות

  19. עזבו אנשים, יש לונדון, וזה נחמד,
    יש אמסטרדם, וזה אפילו יותר נחמד,
    יש ניו-יורק, וזה ממש טוב,
    אבל…..פריס…..אהובתי…..נשמתי…..חיי

    ה (!) עיר, ה (!) אנשים, ה (!) חיים הטובים !!!

    לעולם אשאר נאמנה ליופי הצרוף, לתרבות המדהימה
    לאהבת החיים ולאויר (שתי נשימות מספיקות להתאהבות)

    PARIS – אשובה אלייך בהזדמנות הראשונה.

  20. את תערוכת המילניום ה מ ד ה י מה.
    היא תהיה פתוחה במשך כל שנת 2000, אם ישיגו לה ספונסר, או לא ישיגו לא, לא בדיוק הבנתי וגם לא ממש מעניין.
    תערוכה מקסימה, קצת פטריוטיות אנגלית מצחיקה נורא, שומרי ביתנים אנגלים חמודים נווווורא, והופעת המילניום פעמיים ביום במרכז התערוכה.
    שווה כל פאונד מה20 שיקחו מכם בכניסה.
    בגריניץ', טיוב עד המקום, ואם תפלו ביום טוב, אפילו לא יהיו המוני ילדים.
    שווה, פשוט שווה.
    התערוכה מתקיימת במקום שנקרא the dome, בגריניץ', כאמור, שווה יום שלם ועוד קצת.

  21. what about the food?? Chinese in china town and curry in brick lane not to mention the Vietnamese and tai food in Camden market on the weekend it's great. I do agree with what been said about Israel but.. I miss it I don't know what it is because I have no visa problems, but, lately after 4.5 years I miss Israel I don't know why,

  22. ממש במקרה שולחים אותי מהמשרד לשבועיים בלונדון (כן, כולל חגים… ועוד משלמים לי)
    ככה שהכתבה שלך (שכבר הודפסה ונכנסה לתיק הנסיעה שלי) ממש במקום!

    תודה!

  23. yael
    if you need some tips give us a shout
    Rocky

  24. בשני הערים יש פיצוצים.

  25. השאלה המתחיבת חגית…האם נסעת לבדך או שמא היה מאושר באדם לזכות בבילוי במחיצתך?

  26. I really agree with Anonima1's comment above –

    I think it's pretty clear we Israelis LOVE ourselves, we don't really think that Ha-yisraeli is "ugly".

    BUT, for some reason this (legitimate!) self-appreciation issues out in the form of pretended self-loathing.

    This analysis MUST be true – since it's Israelis who are criticizing Israelis!

    The unfortunate consequences are that many people hang around our beautiful state being positively _convinced_ it sucks,
    and this wrecks their potential as people who will, instead of kvetching, set out to reform whatever's flawed here and
    correct the problems.

    It's understandable that people who want to rest and have the money to go take vacations in the great cities of Europe…
    What's less encouraging is that this 'complaint culture' has formed among the very class in our society that carries the flag for whatever's true,
    liberal and just (against the haredim, for example)….

    This people substitute complaining for the social and political action that could have been.
    That's sad.

    But then you take a look at the amazing success of zionism, and you recover……

    • Israel is a success story, except the government got in the way. Imagine a country that's ruled mostly by ex-army generals, a lot of mayors are ex generals or officers, a lot of company presidents are generals, as many knesset members are, one of the main radio station is the army station, a lot of companies are still owned by the government, professional sport teams are related to the right or the left, get it?

      • i think it's the israelis too, they have no manners, they don't know the meaning of standing in line, they are rude, they are loud, they use foul language, look at the way these bananot write, gevalt! in my recent visit to jerusalem i noticed that people make comments, they tell you what you should or should not do. also i hate it when you're standing in line at the post office or at the bank, and they come and ask MEE ACHARON? that is so stupid

        • זאת ששואלת את השאלות

          מי זה?

          • סתם אחד. אשכרה. סתם אחד שאוהב מאוד מאוד לזיין

          • זאת ששואלת את השאלות

            לזיין את המוח?

          • האמת – אני מעדיפה שיזיינו אותי, ולא יזיינו לי את המוח…

          • יקתרינה הגדולה

            ג'ואי בייבי!
            אבל ל מ ה אתה כל כך מתעקש ל ז י י ן?
            מה רע למשל בלהזדיין?
            מה עומד מאחורי הצורך שלך הזה להיות פעיל על מישהו סביל? אל תענה שכל מה שעומד מאחורי משהו הוא זין באחוריים וגם הסברים ביולוגיסטיים לא יתקבלו.
            דרוש הסבר רגשי-פסיכולוגי!

          • לזיין זה יפה. זה טוב. זה גברי. זה מראה על נחישות. אסרטיביות. פעילות. זכריות. את הפרשנות הרגשית-נפשית את עושה בעצמך. אם את רואה בכך שמישהו "מזיין אותך" פעולה שלילית, זו הבעיה שלך, יקתרינה. אם את רואה בזה השפלה, זאת הבעיה שלך.

            האקט המיני צריך להיות טוב לשני הצדדים. על זה אנחנו מסכימים. עכשיו האם בשם פמיניזם מגוחך ועבש ו/או פוליטיקלי קורקט ועריצות השפה, אנחנו צריכים לחמוק ממשחקי המינים? ממש לא. האם המשפט "היא מוצצת לו" הוא משפט שלילי? האם המשפט "הוא ליקק אותה" הוא שלילי? כמובן שלא. ויש פה פעיל וסביל. בהחלט.

            מה רע בזה? הרי מאחורי כל זה מסתתרת צביעות עצומה ופרשנות לקויה לחלוטין של המשיכה המינית. "אני אוהב לזיין" הוא משפט חיובי, יש בו "אהבה", יש בו פעילות יש בו את "אני". יש משהו מאוד מגרה בשימוש פעיל וסביל בשפה. אשה שאומרת: "אני רוצה שתזיין אותי עכשיו", לא מתכוונת לכך שהיא רוצה שישפילו אותה. בפירוש לא. היא רוצה להרגיש מטופלת, סבילה. וגם אדם שרוצה להרגיש כנוע במיטה – כל עוד זה בהסכמה ומתוך תשוקה אמיתית של שני הצדדים – אי אפשר לגנות אותו.

            יש עניין של "דירטי טוק". האם זה שלילי? ממש לא, יקתרינה. זה מחרמן בטירוף. המשמעות שאת נותנת לשפה היא פרטית שלך, בלבד. "אני רוצה לדפוק אותך בתחת" הוא משפט שיכול להיות אלים מאוד, בקונטקסט מסויים (נגיד, אסיר חדש בכלא, בשיחת הכרות עם החברים בתא) ויכול להיות מאוד טעון במיניות ובעוצמה רגשית (אם זה, לדוגמה, בחדר השינה שלי, בלילה קריר)

            גררת אותי, נגררתי. מקווה שרק יחסכו ממני פה עכשיו את הטפות המוסר הקבועות והצדקניות

          • יקתרינה הגדולה

            ג'ואי, אתה כועס עליי?
            אני חייבת לענות שאתה אשף השימוש במנגנון ההגנה המפותח "רציונליזציה".
            ג'ו, אל תכעס עליי, אל תישכח עם תי קראת את המשפט "אני לא מקיים איתך מין אנאלי, אני דופק אותך בתחת מותק. זה יכאב? אולי."

          • נו, יקטרינה, ראית כמה יפה הוא מדבר?
            עכשיו תתארי לעצמך כמה יפה הוא גם עושה.

          • נו, באמת, אני צריך לנחש שזאת את? אולי תתקבעי כבר על ניק-ניים אחד, וזהו?
            ולעניין השאילתא שלך: אני לא כועס. אני נחרץ

        • לא הייתי אומר שאין נימוסים בישראל, ואיןתרבות התנהגות חברתית. כן אסכים לכך שהנימוסים והתרבות שונים לחלוטין מנימוסיהם הפלצניים והבדרך כלל צבועים של הבריטים. ביום בו עראפאת הגיע לעזה לראשונה, יצאו המוני אדם לקבל אותו. ההמונים שטפו את הרחובות, לא ניצתן היה להכניס סיכה בלחץ ובדחק שנוצרו. מראיין מחברת החדשות של ערוץ 2 שאל את מפקד כח המשטרה הפלשתינאי: היתם מוכנים להווצרותו של בלגן כזה? הקצין הסתכל סביבו לכל עבר ושאל בתדהמה ובחוסר הבנה מוחלט: איזה בלגן? איפה אתה רואה בלגן? זה אנשים שמחים שעומדים ברחוב ומקבלים את פני המנהיג שלהם. הישראלים מסתדרים מצוין עם תור שאינו קו ישר אלא בעל צורות פרקטליות שונות. הבעיה שלנו היא פלצנים בעלי רגשי נחיתות שחושבים שתרבות האי הבריטי עילאית יותר מזו שלנו, בולוקס מאייטס!!!

          • THAT'S RIGHT, MOST OF YOUR YOUNGSTERS HAVE NO MANNERS AND NO CULTURE. YOU THINK DJ'S, ECSTASY, AND MTV ARE CULTURE. THE GROWNUPS ARE NO BETTER, STANDING IN LINE MEANS A ONE PERSON BEHIND THE OTHER, NOT SIDEWAYS, NOT PUSHING, NO ELBOWS IN MY BACK , NO LEANING ON THE COUNTER, AND NOT SAVING YOUR SPOT IN THE LINE.

          • Sorry luv
            I don't speak youré lingo

          • I CAN SEE THAT, YOU ONLY SPEAK HEBREW.

          • I didn't mean as opposed to Hebrew dear. not at all. I implied much more to reasoning, logic, pluralism and thinking. I bet you have much funpreaching people to stand 1behund another, elbows strsightno pushing no leaning that stand still. oh what a fun, back in the war, so my granie used to tell, it was the CAPO job to do that. to get some culture and discipline in the sub-humans just b4 they march away correcting the fault of their very first creation.
            now add to each sentance a rude loud SORRY, THANK YOU or PLEASE and you get the mighty culture british behaviour stands for. makes me wanna puke – BAHHH
            אמר לי פעם איש חכם שהכרתי: העמים שמחשיבים את עצמם ןערש הצווילזציה, נשארו פחות או יותר בערש הצווילזציה. כמה שזה נכון.

          • משהו באנקודינג כנראה דפוק, ואני כמובן שלא אכתוב את זה פעם נוספת, ככה שפשוט תתעלמו 🙂

          • what? you will not stand in line because of the war?

          • this is not true. but I do think that the idea according to which european, and espacialy british culture is supriour to meditranian or eavn mid eatren culutre is based on a very primitive and narrow minded concept.
            I'm saing that thinking of a straight line queuing people as more cultivated than no straight lined onesis basically simple minded and stupid

          • what?? ?? ?? ?? ??

          • אני שוקלת להבריז יחד איתך מן השיעור , ולקחת אותך איתי לים…

          • נעים לך להידחף בתור לקולנוע, להימעך בכניסה לאצטדיון טדי, לחכות שעה לרופא וכל שניה "אני, רק שאלה", לבזבז זמן במשרד הרישוי, לחטוף צרחות בעיריה מהפקיד וצפירות מחרישות אזניים מהמכונית שמאחוריך, כשכבה לך המנוע? נעים לך, נח? אתה חושב שזו תרבות אחרת, שלא פחות מוצלחת מה"מנרס" הבריטיים?

            נח, רד מהחכמולוגיה. תסתכל למציאות בעיניים. לא הכל מושלם בבריטניה, איש לא אמר זאת, אבל החיכוך עם היומיום הוא פוצע ושורט – בישראל. ובאנגליה בהחלט לא. חוסר גינונים, נימוסים וכבוד לזולת – תקרא לזה צביעות, תקרא לזה הרי אררט, מצדי – הופכים את החיים בישראל לקשים ביותר, ברמה הכי פשוטה ויומיומית

          • שנים לא נדחפתי בתור לקולנוע. עמדתי בקבוצה שבדרך כלל כל אחד בה ידע מי לפניו. ויותר חשוב, אתה יודע שאין לי שום אבל שום סימפטיה מסוג כלשהי לטדי או ליושביו הביתיים, ואני מודיע לך נחרצות שבטדי, ולא רק בטדי, גם בימק"א בלומפילד, ר"ג (כן גם בגמר) ק. אליעזר ועוד, נדחפתי הרבה פחות פעמים והרבה פחות בחומרה ממה שנדחפתי ונמחצתי בתורים "המסודרים והמנומסים כל כך" שבוומבלי, ארסנל-סטדיום, צ'לסי ווימבלדון, QPR וכל איצטדיון לונדוני אחר. יותר מזה, גם כשיצאתי לפאבים ואנשים השתכרו סביבי, בארץ החוויה הגרועה ביותר היא שמישהו יקיא לידך, אולי גם יזרוק מילה. האנגלי הממוצע אחרי הבירה השלישית פשוט מחפש אקשן – לא נעים, מנסיון. אתה רוצה עוד דוגמאות? יש לי מיליון. המעטפת הנימוסית הכל כך רשמית ונוקשה של האנגלי המצוי, אינה אלא עטיפה להתנהגות אנושית המחפשת תירוצים לחמוק החוצה ולהשתולל, וכשיש חור היא יוצאת תאמין לי, ושתיה וכדורגל אינם התירוצים היחים אם כי העיקריים. להגיד לך שאני מבסוט מההתנהגות האנושית בישראל – וודאי שלא, אלא שלו ניתן לי להחליפה וודאי שלא הייתי בוחר בזו הבריטית

  27. שלום לכן אהובות צעירות.
    המלך מת. אביר המלים הפשוטות של השפה העברית נשם את נשימתו האחרונה. עמדו, עצרו נשימתכם ואם צריך, מחו דמעה.
    "…אני כל כך שקט עכשיו עד/ שאינני מתאר לעצמי/ שפעם צעקתי, אפילו כתינוק כואב.// (יהודה עמיחי מתוך שיר 36 במחזור השירים 'הזמן')
    ועכשיו דומיה.. וסלחו לעובר אורח על הפרת הסדר באתרכם.

    • האקס המיתולוגי

      "בטרם השער ייסגר,
      בטרם כל האמור יאמר,
      בטרם אהיה אחר.
      בטרם יקריש דם נבון,
      בטרם יסגרו הדברים בארון,
      בטרם יתקשה הבטון.
      בטרם יסתמו כל נקבי החלילים,
      בטרם יוסברו כל הכללים,
      בטרם ישברו את הכלים.
      בטרם החוק יכנס לתוקפו
      בטרם אלוהים יסגור את כפו
      בטרם נלך מפה."

      • ייייישששששששששששש !!!!
        האקס המיתולוגי חזר!

        • נראה לי שבסופו של עניין כולנו עדיין כועסים על הבריטים, שעזבו אותנו כאן עם החום וקדחת הנילוס, וחזרו הביתה לסנדוויץ' מלפפון שלהם ולדיונים האינסופיים על מזג אויר.
          ועוד כמה דברים נהדרים.
          אמא, רוצה הביתה.

          • נראה לי שיותר מאיתנו כועסים על הבריטים על זה שהם בכלל באו לכאן, פילגו וזרעו שנאה, והמציאו בעצם מכלום, את הסכסוך הערבי ישראלי, כמו שהם כל כך נהנו לעשות בשאר הקולוניות שלהם.

          • צחקתי, נח, צחקתי.
            ?tea, anyone

          • Julia, Anglo-Saxon are Germnan tribes who invaded England in the 5th century, so why would you call a jew Anglo-Saxon?

          • גם אוויל כי יחריש, חכם יחשב. אבל לו כל האוולים החרישו, ממה נשתעשע ונגחך?
            הנגלוסקסון לא היו שבטים גרמניים. הסקסוןנים היו שבטים גרמניים. לאחר שהם כבשו חלקים נכבדים מהאי הבריטי ובינהם את אנגליה, נוצרה תרבות המשותפת להם ובלני המקום. ההתיחסות התרבותית והלינגואלית לאנגלו סקסון היא למעשה התרבות והשפה האנגליים עד לכיבוש הנורמני אשר הביא בחובו שינויים מרחיקים בשפה ובתרבות. השימוש במושג אנגלוסקסון, מעבר לשימוש כמיצג תרבות אנגלית היסטורית הוא אל אדם שמוצאו האתני מבריטניה, וכאלה קיימים איןספור יהודים.

          • what are you talking about? calling an english jew or an american jew an ANGLO-SAXON is wrong, it's an israeli misnomer. i've never heard that terminology used outside of israel.

          • Yes, you are wrong here, check your encyclopedia, the Angles, the Saxons,and the Jutes were all germanic tribes. How can a jew from poland, russia, or iraq be ethnically anglo-saxon? Why don't you read a little before you start writing? Only in israel you call people who speak english ANGLO-SAXON.

          • כנראה שלא שמתם לב, אבל לא אמרתי בני אדם ממוצא פולני או עירקי, אמרתי ממוצא אנגלי. זו לא ההגדרה שלי, זו הגדרה של מילון אוקספורד שכנראה חולק על דעתכם המלומדת ומציע כאחת הפרשוניות לאנגלו סקסון, את האפשרות של אדם ממוצא אנגלי. אנגלי אני מדגיש לא פולני ולא עירקי. בשום מקום לא נאמר כי אנגלים אשר דתם היא הדת היהודית אינם אנגלים. או אנגלים שמוצאם נורמני ולא גרמני אינם אנגלים.

          • noe, the first sentence in your message fits YOU perfectly

          • i mean the previous message about the EVILL

          • אין לי בעיה להסתכסך עם הערבים עוד ועוד,
            אני סתם כועס על הבריטים על זה שהם נלחמו בגרמניה הנאצית, פשטו את הרגל, והלכו להם מפה.

          • What's going on with the Israelis, first you want to take the word JEW out of the TEUDAT ZEHUT, then you need a new national anthem, because HATIKVA is too jewish. Maybe you want the arabs to start singing BALADI YA BALADI, LOL. Don't you understand, the arabs are a trojan horse, all they want is to destroy Israel, even the Israeli arabs want that. Either it's the stupid liberals, the hot weather, or, people are just flipping out on ecstasy, otherwise you would be screaming.

          • I AM A TROJAN HORSE?
            I AM A TROJAN HORSE?

    • ואלוהים בא כטורח
      תולה מעילו על וו ירח…

      אם היה אלוהים, מותו של עמיחי הייתה סיבה טובה להתגלות.

  28. אין כמו אמסטרדם: השלווה ,האנשים הסקס והסמים

  29. האקס המיתולוגי

    הלונדון שלי היא כוס קפה בקינג'ס רואד ביום שבת אחרי הצהריים כשהעיר עוברת מחול לקישוט.
    הלונדון שלי היא אספרסו קצר בקפה איטליה בסוהו אחרי מועדון רווי מינרליים בבריקסטון.
    הלונדון שלי היא ללכת באוקספורד סטריט ולמלמל "אקסקיוז מי" כשנתקלים בישראלים הלומי שופינג.
    הלונדון שלי היא להיות פאנקיסט בפיקדילי סירקוס.
    הלונדון שלי היא הופעה של פינק פלויד בארל'ס קורט.
    הלונדון שלי היא פיינט של ביטר ומשחק פול בשכונתי.
    הלונדון שלי היא אחד הזיכרונות החדים שאני נושא עימי.
    הלונדון שלי היא קרולין ההולנדית שיחד איבדנו את הבתולים בגיל 17.

    • אתה בטוח? אולי הם נפלו לך מהכיס? לא יתכן, חיפשתם טוב? אולי השארתם אותם באוטובס?
      אולי הם בג'ינס שזרקת לכביסה? כזה מן חוסר אחריות…

      • האקס המיתולוגי

        את חדה כתער.

        זה ככה בא לך לבד או שיש מי שכותב לך ת'טכסטים?

        • תהיתי איכס מיתולוגי , סתם תהיתי…

          • האקס המיתולוגי

            בלגניסטית? ממוש? מה קרה? למה ככה בתיסכול?
            משהו שאני יכול לעשות?

            למה שלא תמצאי מישהו שילטף לך את הראש ותעזבי אותי בשקט, טוב? אין לי חשק להתנגחויות סוג ז'. אופס, אמרתי את המילה האיכסית שוב.

          • למקרא תגובתך ,עלצתי…
            חרף העובדה שיכולת הניסוח שלי לוקה בחסר והמוניטין שיצאו לי גרועים להפליא …:)
            מצאת לנכון לענות לי , האומנם אנו נמצאים בראשיתו של עידן חדש שבו חרף הפער המעמדי,
            אנו מנהלים שיחה? כמובן , קראתי בעיון רב את רשימתך המלומדת בעניין הסימנים שנתת
            בבחורה המתקראת סקסית . אצתי רצתי למראה האומנם תואמת אני את חזונך רב רושם?
            מה קוננתי על המציאות המרה שאין אני לובשת מכנסיים הדוקים , מאלה שמהן משתפלות
            שתי היתרות שכה חביבות עליך , בי נשבעתי , כבר מחר אלך ואקנה מכנס מעין זה , שיהלום
            את חזונך רב ההשראה . אולם דבר מה שלא יכולתי לחזות אירע , נוכחתי לדעת עד מה
            יקשה עלי להפוך , את זה החזון המופשט והרוחני לכה קונקרטי וארצי.

          • LOL
            :))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

    • היה קפוא. רוח שחותכת אותך דרך הבגדים. מוריסי עמד להופיע עוד שלושים דקות ב"דרורי ליין" שבקובנט גארדן. מעיל העור לא עזר. גם לא גולף הצמר השחור. קור נורא. והתור ארוך, אינסופי ומתפתל, עד לדוכן הז'אקט-פוטאטוס שליד חנות הספרים
      BOOKS ETC
      התור מתקדם לאט, עוד חמש דקות ההופעה מתחילה. העיניים יבשות מהרוח.
      הראש מכווץ מקור הלילה של פברואר אלף תשע מאות תשעים וחמש

      אבל מוריסי תיכף יופיע בפנים. התור איטי, אבל אף אחד לא גונב מטר. עומדים ומתקדמים בקצב של צב חולה. אנגלים. גם בלונדון – עיר גדולה בלי חיילים וגם בלי רחמים – אף אחד לא משיג גבולות. מחכים. עומדים ומתקדמים בקצב של צב חולה

      אני בפנים. חצי שעה לוקח להפשיר. המעיל ניתן למלתחה, עם הכפפות. עכשיו בשקט, עם כוס וודקה פינית ומיץ תפוזים. אלוהים תיכף עולה לשיר. כן. "כל יום הוא כמו יום ראשון". "ככל שאתה מתעלם ממני, יותר אני מתקרב אליך". "סוויד הד". "עכשיו לבי מלא".

      לונדון. ליל מוצאי שבת. אני בחוץ, בכניסה לפאב "נאגס הד", מול תחנת הרכבת התחתית. החיים נראים אחרת

      • בועז היקר!
        ו-ו-א-ו!!!!
        איזו כתיבה מדהימה!
        לא ידעתי!!!
        אוהבת
        יולנדה

      • זה , באמת יפה!

      • אתה מדהים. אתה גאון. אתה רגיש עד אימה

      • מקסים. פשוט מקסים.

      • לונדון יפיפיה. אח… גם יורקשיר והלייק דיסטריקט. יש בעיה אחת קטנה עם אמא בריטניה. היא מלאה בבריטים.

        פעם כשלא השכלתי עדיין הייתי נתקעת עם חבורות של בריטים. ואלו הן אבחנותי:

        מבחינה אישית מדובר באנשים עם דפק כולל. הנימוס שלהם בדרך כלל מכסה על חוסר יכולת לצור להביע חום. מפגש עם חום בדרך כלל יזעזע אותם. או שהם יברחו כל עוד נפשם בהם. או שהם יניחו שאת מוכנה כבר להתחתן ולהוליד את צאצאיהם הבריטים הקטנים.

        מבחינה חברתית, ההליכה לפאב היא בעלת משמעויות עמוקות יותר מאשר בחברות אחרות שפגשתי. הבריטים לא רק ישתו הרבה, הם גם יתבוננו בעצבנות בכוסו של היושב לידם ושותה פחות מהם (למה הלבנטיני הזה לא גמר עדיין את הבירה הראשונה שלו?? ). השתולויות של בריטים (חוליגניות ידועה בעולם) אחרי שגמרו לשתות את המנה הרצויה היא לא מקרית. זהו שחרור של אגרסיות אשר מודחקות מאחורי התנהגות בריטית הולמת.

        מעבר לכך, גם לאחר הקלה במצב מאז שנות ה50 החברה הבריטית נותרה אחת החברות המעמדיות ביותר בעולם. קשה קשה קשה לעבור משכבה אחת לשכבה אחרת. גם אם עשית מליונים תוך הפגנת מחוננות יתר בתחומך. אתה, יקירי, עדיין שייך למקום ממנו צצת.

        וכאן אנחנו מגיעים להתייחסות ההולמת לבני הקולוניות לשעבר או סתם מדינות שלא חוננו בכשרון הנדיר של השתייכות לאירופה המערבית. כאן מלאה נפשי עד כדי פיצוץ. זה מן שילוב של המועדון האקסקלוסיבי של אירופה והמועדון המיוחד של ארצות לבנות דוברות אנגלית. לבריטים יש דרכים רבות להראות לעצמם ולאחרים שהם פשוט נעלים יותר.

        לא פגשתי בריטי אחד שעשה לעצמו דין וחשבון על מעלליה הקולוניאליסטים של מדינתו. אתם יודעים, כיבושים, מלחמות אופיום, מטלתו של האדם הלבן באופן כללי. בריטית חביבה פעם הסבירה לי שרוב הבריטים היו עסוקים בלהיות איכרים רעבים ביורקשיר באותה תקופה.

        חוצמזה, בריטניה היא אמנם מדינה קפיטליסטית מובהקת (למרות הכל) אבל קשה לה מאוד לזוז קצת, לשנות את החוקים ולשפר את השרות. בנקים בריטיים הם ישות מעצבנת להחריד.

        יש מקומות רבים בעולם שבהם הייתי מוכנה לגדל את ילדיי. בריטניה היא לא אחת מהן. אני מעדיפה שצאצאיי ייאלצו להאבק בזקנה המטורפת שמנסה לעקוף אותם בתור למשרד הפנים. אני לא מוכנה שהם ייפתחו תסביכים בריטיים.

        And Shosh, your Euro-centric "Rule Britania" act smells worse than last week's fish & chips. I take my Israeli Arab friends over you any time.

        בטח לא תאמינו לי. אבל כמה מחברי הטובים ביותר הם בריטים…

  30. ההסטוריה שלנו נבנית בתוך חלקיקים.

    מקומות
    זמן
    ריח
    זכרון.
    09.87
    מעט לפני האינתיפידה.
    כבר יש מהומות ביפו.
    וגם בכלל.
    ואני,כל שמענין אותי הוא הרעש בראשי.
    יש לי אינתיפדה בראש.
    לימודים אינטנסיביים,היסטורי ה רועשת,בנות זערוריות.
    ועדו שבלונדון.
    כתבתי לא הרבה.
    באותההעת העדפתי לכתרב אליו מאשר ליומן.
    שבועות מאוחר יותר הגיע ה ההזמה.
    בואי. ההורים אמרו למה לא? החברים תהו מה יאמר אישך?
    ואני אני רק חשבתי על החופש.
    עשרה ימי חופשה .
    ללכת לאיבוד ברחובות ,
    להיות זרה אף לעצמי.
    עדו חיכה לי שוקק .
    פרש מזרון לרגלי מיטתו באבירות,כאילו הוא מבין באמת שאי אפשר.
    שלא נכון, שאני לא רוצה.
    התעקש לקחת אותי למסלול התיירות הנדוש.
    ואני,אני כל כך מוקסמת,כלכך אפופה בניחוח החופש עד שלא הבחנתי במאום .שיכורה הסתובבתי, נושמת את הקור של דצמבר עמוק לתוכי.
    בערב השלישי הבנתי שאני מעדיפה להיות לבד.
    רוצה לשוטט לבד.
    ללכת לאיבוד
    את לונדון של התיירים זכרתי מימי ילדותי.
    ואיך אומר לו?
    ואיך אסביר,שלו זו הפעם הראשונה שלי פה, גם כן אעדיף,ללכת לאיבוד.
    וגם המבטים המהוססים ששוב נשלחו אל גופי,והנגיעות הקלות של כאילו עברתי באזור בטעות.
    אז לייתר ביטחון רבתי איתו.
    זוכרת שנעלב זוכרת שלא הבין את הדחיה.

    לפריס הוא כבר נסע לבד.
    ואני ,אני זוכרת שיטוטים ארוכים מאד .לא זוכרת כתובות כי לא חיפשתי.
    מיסעדה הודית צימחונית,באיזה שוק.
    וחופש.

    לא שבתי מאז ללונדון.
    גם לא פגשתי את עידו.

  31. ואני, גם, חולמת על לונדון. ואילו המשפחה הלונדונית שלי מטפטפת לה אט אט לארץ הקודש.
    האם זהו רק עוד סיפור של "הדשא של השכן…"?

  32. חזרתי הבוקר מלונדון
    ב-
    Royal Academy of Arts
    יש תערוכה בשם

    APOCALYPSE

    נפלאה נפלאה נפלאה!

  33. חזרתי מלונדון לפני שבוע
    ואני חותמת על כל מילה של הכתבה הזו. האתרים התירותיים מגעילים ומלאים בפנסיונריפ יפאנים מצטלמים.לכו על הקניות, לונדון מופצצת ביופי של בגדים הרבה יותר מבחר מישראל. והרי אין כמו מסע קניות לנפש

  34. אני ממש לא מבינה את הישראלים שטסים עשרים שעות למזרח-לדרום אפריקה-לאמריקה וכו'.
    אירופה – 6 שעות טיסה בממוצע ונוחתים ביעדים נחשקים כמו לונדון, פאריז, פראג, רומא…

    מה גם שאף אחד כמעט לא הזכיר את המחירים והדילים השווים שבשנים האחרונות מעודדים מאד למי שנסיעה לחו"ל, לפני כמה עשורים, היתה תלויה בלקיחת משכנתא.

    אני ממליצה גם לישראלים להשתחרר קצת וללון באכסניות ומוטלים זולים. לא חייבים לשהות בפור סיזנס.

    • זה לא מספיק קול, בשביל החבר'ה, לנחות אחרי השיחרור בלונדון או פראג או פאריז או רומא או ברצלונה.
      אני לא חושב שאחד בא על חשבון השני, אבל מה לעשות שמשתחררים טריים רוצים לחוות קצת עולם, ורק "אמיזרח" מעמיד להם? אי אפשר להתווכח. (הלוואי שהיה לי כוח ואומץ לצאת לסיור בהימאליה או בג'ונגלים של בוליביה. אין לי)

      אני – לא יודע איך – כל פעם מחדש מוצא את עצמי בתחומי האימפריה הבריטית, ולא חשוב לאן טסתי ומאיפה חזרתי. לכן תמיד שמרתי אמונים לבריטיש אירווייז, כדי שיהיה תירוץ טוב לחקור שוב את טייט גאלרי ואת האמסטד הית' ולאכול בקובנט גרדן תפוח אדמה אפוי עם גבינת צ'דר ובייקון מטוגן

      • ובכלל הטרנד של "ניו-יורק סיטי" לא ברור לי לחלוטין (יש לומר שהטרנד נרגע לאחרונה).

        כולם מדקלמים בע"פ את הווילג' וויס, משננים את הקולקציה האחרונה של גאפ, עוקבים באובססיביות אחרי "סקס בעיר הגדולה" ומכירים טוב יותר את NYU מאשר את אוניברסיטת תל- אביב. כולם חולמים על אותה עיר מהגרים רחוקה ומשעבדים את אמא שלהם רק בשביל לישון בדירה עם 40 ישראלים נוספים.

        יותר מזה, כל מיני קנטורים ומוזיקאים למיניהם מעדיפים לנקות בריכות של המעמד הבינוני בברוקלין מאשר להמשיך את הקריירה בארץ. ואלה הופכים עד מהרה למתווכים שמעבירים את הסחורה החמה ישר למקומונים (ואם כבר, אז שגדי טאוב, הנודניק, ימשיך את הלימודים שלו בשקט במקום לכתוב על תופעת ההשמנה אצל האמריקאים).

        זהו, נסחפתי מעט. מודה.

        תפוח אדמה אפוי עם גבינת צ'דר ובייקון מטוגן – אני מזילה כאן ריר על המקלדת.

        לילה טוב.

        • דווקא בייקון, מה….
          המון דברים ניפלאים אחרים אפשר להוסיף לתפוח האדמה האפוי….

          מצטערת , לא יכולתי להתאפק… ברור שזכותכם לאכול מה שבא לכם ולספר כאן כמה אתם מתגעגעים לזה…
          אבל באותה בנאליות אגבית שבה אתם מספרים בעברית לגולשים ישראלים (יהודים רובם. שלפי הסקרים 77 אחוז מהם מעדיפים לאכול אוכל כשר) איך הבייקון טעים, אני מספרת על הצמרמורת שמעבירה בי הבנאליות האגבית של הסיפור….
          אל תתנפלו עלי. כל אחד בא מהמקום שלו. וגם למקום שלי- זה עם הצמרמורת- יש מקום.

          • עזבו, עזבו… להגיד משהו על הבייקון זה היה רפלקס לא נישלט מצידי… אין צורך להתפלמס על זה בהקשר חו"ל… רק שלפעמים כשמתפרסמים מתכונים עם בייקון בעיתון ישראלי כאילו מדובר בכבד עוף ולא במשהו שהמסורת היהודית סימנה בקו אדום לוהט, ויהודים העדיפו למות ולא לגעת בזה אני שואלת את עצמי כל מיני שאלות. על יחס לזולת המצטמרר, למשל. אבל אולי השאלות שלי אנאכרוניסטיות , וישראל כבר מזמן במקום אחר. אולי.

  35. בתור אחת שמבלה בלונדון קבוע,sorry,המפסטד אומנם אזור יהודי אבל הוא
    הסוהו של ניו-יורק.
    ואם עסקיננו בדיסקוטקים אסור לשכוח את המינסטרי אוף סאונד,ולכל מי שמחפש את
    המוזריות,שאפילו ניו-יורק לא משתווה לה שילך ל-heven.

  36. לונדון אהובתי… 3 פעמים בקרתי בה ולא נמאס…
    אין כמוה..
    ובנוגע למחירים – אכן זוועה אבל שווה כל מינוס..

  37. אין, לא תהיה, ולא היתה כמו אנגליה. מבטא, מזג אויר, תרבות,ועוד כהנה וכהנה יתרונות
    שגורמים לי לנשק את אדמת אנגליה כל פעם שאני מגיעה לשם (סתאאאם).

    LONG LIVE THE FUCKING QUEEN!!!!!!!!!!!!!!!!

  38. אח…אנגליה….
    אם כבר אנגליה-אז מרכז אנגליה ורק אח"כ לונדון. כשמטיילים ככה זה נראה כאילו היית בשתי ארצות שונות לגמרי. במרכז מרגישים את אנגליה עצמה, בלונדון כאילו הגעת לעיר בינלאומית.
    כמו שכתוב במאמר: קובנט גרדן- אחלה מקום, הכי מומלץ לאכול תפוח אדמה אפוי עם תוספת לבחירתך- יש שם המון חנויות כאלה.
    קמדן טאון- שוק יפה מאוד עם מלא דברים מיוחדים(וזולים)
    צאו לבלות בסוהו, מלא מסעדות.
    אגב שמתם שהכל הפוך? המכוניות, המתגים בקיר, ברזים נפרדים למים חמים וקרים, חגורות ברכב….
    אגב- כל האנגליות ה"אמיתיות" נראות כמו מיס פיגי!(בעצם גם האנגלים…)
    טיול נעים!

  39. לא כל יום פורים
    לא הביישן למד
    תחטט טוב טוב באף לפני שאתה גוזר צפורניים
    עוזי, ( בשבילי רק ת"א)

  40. אחח..לונדון…
    חזרתי ממנה לפני שבועים וגם אני החלטתי לוותר על האתרים התירותיים ולבחור מסלול מעניין ומרתק יותר- השתלם!
    אין על לונדון וכמובן על האנגלים…איך סטיגמות יכולות להטעות, קרים הם בהחלט לא!!!

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*