הילארי קלינטון לנשיאות

בדיחה אמריקנית ידועה
הילארי וביל קלינטון מטיילים במכוניתם ועוצרים למלא דלק. כשהם ממלאים דלק הילארי לפתע שמה לב שהעובד בתחנה היה חבר שלה לפני שנים רבות. היא יוצאת להגיד לו שלום, הם מתחבקים ומשוחחים על ימים עברו. אחרי שהיא חוזרת לרכב והם נוסעים לדרכם ביל אומר להילארי: "נו, את לא מודה למזלך שהתחתנת איתי ולא איתו? תארי לך שהיית היום אשת עובד תחנת דלק!"
הילארי מסתכלת על ביל כעל ילד קטן ותמים ואומרת לו: "אם הייתי מתחתנת איתו, הוא היה היום נשיא ארצות הברית".

באור הזרקורים
מי זוכר מי זאת בטי פורד, או רוזאלין קרטר? חלק מן הקוראים לא יזכרו שהיו אלה נשות נשיאי ארה"ב בתקופות שונות. אבל השם "הילארי קלינטון" אומר הכול, אנחנו יודעים היטב. בימים אלה יצא לאור בעברית הספר "לחיות את ההיסטוריה" (הוצאת אור עם) – ספר הזיכרונות של הילארי קלינטון, אישתו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון. בספר בן הלמעלה מ-500 עמודים מתארת הילארי את חייה בפרטי פרטים ובראש ובראשונה את תקופת נשיאותו השערורייתית של בעלה ביל במשך תקופה של 8 שנים. תקופה שבמהלכה נמצאה הילארי באור הזרקורים לא פחות מבעלה וחטפה התקפות מרושעות לא פחות (ואולי הרבה יותר) ממנו. ספרה הכבד של קלינטון הפך לבדיחה אצל מנחי טוק שואוז בארה"ב שהצהירו ש"הספר כל כך כבד עד שביל יכול לצאת איתו". אבל מצד שני בספר יש עניין עצום למי שמתעניין לדעת על הקריירה ודעותיה של קלינטון."יתכן שזאת קלישאה, אבל המשפט שסיכם בצורה הטובה ביותר את הפילוסופיה הפוליטית שלי היה 'תמיד מדובר בעתיד', על מה שיש לעשות כדי שאמריקה תהיה בטוחה, חכמה ,עשירה, חזקה וטובה יותר, ועל האופן שבו האמריקאים יכולים להיערך כדי להתחרות ולשתף פעולה בקהילה הכלל עולמית"("לחיות את ההיסטוריה", הילארי קלינטון, עמ' 501).
הילארי ומוניקה
מי שמחפש בספר פרטים אקזוטיים "רכילותיים" על שערוריות המין של הבעל ובראש ובראשונה אותה פרשה זכורה מכל מתקופת נשיאותו של קלינטון, פרשת המאהבת של הנשיא מוניקה לוינסקי, שבשל הקשר עימה כמעט שאיבד את נשיאותו במשפט הדחה דרמטי, עלול להתאכזב. פרשיה זאת, שתפשה מקום כה חשוב בתקשורת העולמית בסוף שנות התשעים, תופשת מקום קצר עד להדהים, רק כמה עמודים בספר הענק. הילארי מעדיפה להתרכז בתיאור האירועים הפוליטיים שבהם היו בעלה וגם היא מעורבים, ובתיאור החזון שהינחה אותה ואת בעלה לאורך דרכם המשותפת. ואכן התמונה שמצטיירת היא לא של גבר בעל חזון ואישתו המעריצה והקטנה מאחוריו, אלא של זוג שהוא צוות לאורך כל הדרך. ובכך הילארי קלינטון שונה מכל אשת נשיא שהייתה אי פעם בארה"ב בעבר. אין ספק שכל התנהגותה ותפקודה הם שונים מאוד מאלה של נשות נשיאים ידועות אחרות כמו ז'קלין קנדי (שבעלה ג'ון קנדי שימש כמודל הנערץ על בעלה של הילארי – הן בתחומי הפוליטיקה והן בתחום רדיפת הנשים), וננסי רייגן שאם כי הייתה לה השפעה גדולה מאוד על בעלה הרי הקפידה מאוד להישאר תמיד מאחורי הקלעים. שתי נשות הנשיאים לבית בוש לשם השוואה, בכלל לא עלו לשלב הגמר של המשפיעות ולא התבלטו במכוון, אם כי אשתו של בוש הנוכחית, ספרנית ומורה במקצועה, היא על פי הדיווחים אישה מוכשרת ביותר.
לימים תרוץ לנשיאות
הילארי מודעת היטב למיוחדותה. היא מקפידה להדגיש בספר את הקרבה הנשית שהיא חשה עם אלינור רוזוולט, אשת נשיא ידועה אחרת, וספר הזיכרונות שלה הוא בהחלט שונה מאוד מזה של ננסי רייגן (שתורגם ביחד עם זה של בעלה לעברית). בניגוד לספר הזיכרונות של כל אשת נשיא קודמת (והן כולן, מאז בטי פורד, פירסמו ספרי זכרונות) שתמיד עסקו רק בפאן האישי של חייהן כנשות נשיאים והקפידו להשאיר את הפוליטיקה ורעיונות אידיאולוגיים משלהם מחוץ לתחום. גם הילארי עושה זאת ומספרת על תולדות חייה מימי ילדותה המאושרים ונערותה (בנערותה היא שאפה בין השאר להצטרף לתוכנית החלל של נאס"א, אם כי למרבית הצער לא יצא דבר משאיפות אלה גם מאחר שכאשר בדקה את העניין כאשר הייתה בת 14 עדיין לא קיבלו נשים לתוכנית החלל, מדיניות שהשתנתה מאז) ואת סיפור פגישתה הראשונה עם ביל ואת חייהם המאושרים יחד. על המאהבות השונות של הבעל שהיא (על פי עדויות שונות של מקורבים) ידעה עליהן יותר מפרט אחד או שניים היא מעדיפה לעבור בשתיקה."אין דבר החשוב לעתידנו יותר מרווחתם של ילדים, כי הלא ילדים חיים בליבנו – לא רק כיצורים פגיעים הזקוקים לאהבה ולטיפול, כי אם בעיקר כאבן פינה מוסרית בתוך כל המורכבות והניגודים של החיים המודרניים. ממש כמו כפר שצריך לגדל ילד, כך גם ילדים צריכים לגדל את הכפר כדי שיתפתח לכל מה שעליו להיות. הכפר שאנו בונים כאשר אנו חושבים עליהם, יהיה מקום טוב יותר עבור כולנו".
(הילארי קלינטון, נדרש הכפר כולו, ע' 280).

בתוספת לסיפור חייה האישי, הילארי דנה שם בפירוט גם ברעיונותיה הפוליטיים, נושא שהיה הס מלהזכיר לגבי נשות נשיאים קודמות שלא היו אמורות כלל לעסוק בנושאים גבריים מאי אלה. היא דנה בפירוט בתוכניותיה השונות בנושאי בריאות וחינוך וילדים, נושא שמעסיק אותה מאוד, ולו הקדישה ספר שלם בנושא "דרוש הכפר כולו" שאף הוא תורגם לעברית ובו תיארה את רעיונותיה כיצד להפוך את החברה לקהילה המאפשרת לילדים לגדול ביתר רווחה ויתר קשב לצרכיהם האמיתיים. מתנגדי בעלה תקפו את הספר וטענו שהילארי מסיתה שם את הילדים לתבוע לדין את הוריהם.

כך או כך, אין ספק שהיא אשת הנשיא היחידה עד כה שתרמה ישירות לא רק לעיצוב הנשיאות של בעלה אלא לעיצוב האידיאולוגיה והמדיניות שלו וזה מה שהפך אותה לשנואה אף יותר מבעלה. ונראה שיש הרבה בטענות אלו, ביל קלינטון עצמו כתב בספר שלו שבו תיר את רעיונותיו לגבי עתיד האומה האמריקנית "בין תקווה להיסטוריה: כיצד תתמודד אמריקה עם האתגרים של המאה ה-21 " (שגם הוא תורגם לעברית) כי "בשנה שעברה כתבה אישתי הילארי ספר על ילדים, שאת שמו שאלה מאימרה אפריקנית עתיקה האומרת ש"כדי לגדל ילד דרוש כפר" בסיימי את הספר הזה עולה בדעתי שבעצם הוא דן במה שדרוש כדי לבנות כפר. יש ביכולתנו לבנות את הכפר הזה. אנו יכולים להכניע את כוחות הפירוד והציניות ולצקת חיוניות מחודשת בקהילה הלאומית שלנו …" הדברים נשמעים קלישאיים מאוד, אבל בלתי אפשרי היה למצוא עד כה נשיא או פוליטיקאי אמריקני שהודה באיזו תרומה של אישתו לרעיונותיו.

"מכל מנהיגי העולם שנפגשתי עימם פנים אל פנים, רק שניים התנהגו באופן שהטריד אותי אישית: רוברט מוגאבי בזימבאבוי, שצחקק בלא הרף ובצורה בלתי הולמת בשעה שרעייתו ניהלה איתי שיחה ומנהיג סלובאקיה, מאייר… מתאגרף לשעבר.. סיפרתי לו כי התרשמתי לטובה מהארגונים הלא ממשלתיים שפגשתי ומעבודתם החשובה. הוא רכן לעברי, ובנעימה זדונית, קופץ ופותח לסירוגין את אגרופיו, דיבר גבוהה גבוהה על צביעותם של ארגונים אלה ועל הבוגדנות שלהם כלפי המדינה. בסוף פגישתנו ישבתי קפואה, דחוקה לפינת הספה, חוששת מגישתו המפחידה והזעם שבקושי הצליח לכבוש"
.
("לחיות את ההיסטוריה", ע' 348)

הילארי מתארת בספר את גדולי העולם שבהם נפגשו היא ובעלה, כך היא מתארת בכבוד רב את יצחק רבין ולעומת זאת מטילה את האחריות להתמוטטות מאמצי השלום של בעלה על יאסר עראפאת. היא גם אינה חוסכת מילים ממנהיגים שעוררו מסיבות שונות את סלידתה כמו מנהיג סלובקיה. גם הסינים חוטפים את שבט ביקורתה והתוצאה כאשר תורגם לאחרונה הספר לסינית ההוצאה הסינית צנזרה את כל הקטעים הביקורתיים על סין, דבר שהרגיז מאוד את הילארי קלינטון והיא דרשה שההוצאה הסינית תיגנז. הספר, בכל אופן, הפך לבסט סלר ענק בסין.

"אני סבורה שהייתה ושנותרה רשת המחברת בין קבוצות ובין יחידים שרוצים להחזיר את המצב לקדמותו ולחבל ברבים מההישגים שנחלנו בארצות הברית, החל בזכויות האזרח וזכויות הנשים, וכלה בחוקים להגנת הצרכן ולהגנת איכות הסביבה, והם משתמשים בכל הכלים שברשותם, כסף, כוח השפעה מצעי תקשורת ופוליטיקה – כדי להשיג את מבוקשם. בשנים האחרונות הם שלטו גם בפוליטיקה של הרס עצמי. מוסתים בידי קיצונים שנלחמו עשרות שנים בפוליטיקאים וברעיונות פרוגרסיביים, הם זוכים למימון של חברות, מוסדות ואנשים פרטיים… מעטים בלבד מהעובדים בכלי התקשורת החלו לחפשם".
("לחיות את ההיסטוריה", ע' 348)

נושא שלו מקדישה הילארי עמודים רבים מאוד הם פעולות החקירה הבלתי פוסקות של התובע המיוחד סטאר כנגדה וכנגד בעלה שהגיעו לשיאן בפרשיית לוינסקי. הילארי מתארת אותן כ"קנוניה" שלה היו שותפים גופים שונים שהיו נחושים בדעתם להרוס אותה ואת בעלה. הספר מסתיים עם תיאור המהלך היוצא דופן בתולדות ארה"ב כאשר הילארי רצה לסנאט בעוד בעלה עדיין מכהן כנשיא, וזכתה במושב כסנטורית של מדינת ניו יורק. מה שמוודא שהיא תישאר קוץ בבשרם של חוגי הימין הקיצוני בארה"ב וככל הנראה מועמדת אפשרת לתפקיד של נשיאת ארה"ב בעוד כמה שנים. היא הצהירה שאין לה כוונה לרוץ לתפקיד זה בשנים 2004 ו-2008 אבל לא אמרה דבר על השנים שלאחר מכן. אבל כתוצאה מתפקידה החדש האהדה כלפיה מצד אחד והשנאה מצד שני הם גדולים כיום יותר מאי פעם.

על הכותבתאלי אשד

חובב ומעריץ של התנ"ך ושל טרזן, של סיפורי המדרש ושל הסטלאגים של בורחס ואומברטו אקו ושל אבנר כרמלי ואורי פינק, של מדע בדיוני ושל סיפורת היסטורית של פיליפ חוזה פארמר ושל דוד אבידן, של הרצל ושל אלף לילה ולילה של קומיקס ושל תסכיתי רדיו, של מדע פופולארי (במיוחד בתחום הביולוגיה והאקולוגיה) ושל מיסטיקה. ורצוי של כל הדברים האלה משולבים. מתעניין בחייזרים, בעיקר אלה שנולדו בכדור הארץ ובמיוחד בזן הישראלי. פירסם עד היום את הספרים "טרזן בארץ הקודש" ספר אלבומי על חוברות טרזן הישראליות ו"ברוכים הבאים לסטלאג 13" ספר אלבומי על סקס, עינויים ומחנות ריכוז. שני הספרים האלה אזלו זה מכבר מהשוק. ספרן, מידען ותחקירן. עוסק בזמנו הפנוי בסיפור סיפורים ובכישוף כאוס ועמל לקראת היום שבו יבצע מסע בזמן (רשימת התקופות לביקור כבר מוכנה).

2 תגובות

  1. המסכם בצורה מצוינת את הספר ומציג נקודת מבט מעניינת.
    הילארי בהחלט יכולה להיות מועמדת לנשיאות. אני זוכר היטב את הנאום שלה ב11.9 לפני שבוש התעשת. זה היה נאום של מנהיגה.

  2. אחותי הגדולה אומרת שאין ספק שהיא תהיה נשיאת ארהב מתי שהוא.

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*