זייפניות או לא להיות

נו באמת. כולנו עשינו זאת, לפחות פעם אחת. פעמיים גג. לא אני באופן אישי, כמובן, אבל מכירה מלא שהודו בזה. ובאמת, לא צריך להתבייש. אנחנו רק רוצות שיהיה להם טוב, לא? ואולי, אם ירצה השם, להספיק לראות את התוכנית ההיא בטלוויזיה ולהספיק גם לישון קצת הלילה. ואלו מהם שאומרים שהם תמיד יודעים אם הבחורה מזייפת או לא חיים באשליה אינסטרומנטלית חריפה. פשוט לא יודעים לקרוא תווים. מה השלב הבא- לדעת אם ההיא בתולה לפי איך שהיא הולכת? נו באמת.
אז תירו בנו, אנחנו מזייפות. קורה. באמת פשע איום. ואתם, אתם לא מזייפים לעולם? לא תגידו לנו את מה שנרצה לשמוע כשזה ישרת את מטרתכם? לא תגידו שנורא רזינו כשאתם רוצים סקס? שנתחדש על התסרוקת (כבר 3 שבועות אני בלונדינית! עכשיו שמת לב?!), שהארוחה היתה מעולה, אפילו שמאוד נהניתם מהביקור של ההורים שלנו. מאפוא אתם מוצאים כל כך הרבה מילים יפות? הרי הלכסיקון שלכם מוגבל לנהמות בדרך כלל, אז מה קרה פתאום? אינטרסנטים משומנים פראיירים לידכם. אבל אתם שומעים אותנו מתלוננות? להיפך. בסבבי, תביאו, זה עובד.
כבכל ענין אחר, גם כאן הסמנטיקה היא זו שתחרוץ דבר. בתרבות שלנו זייפנות מתקשרת עם רמאות. גם במיטה. אבל לעשות מישהו אחר מאושר, להעניק מעצמך- זו איננה רמאות, זו נתינה. מחווה אבירית חסרת אנוכיות. למעשה, אני מתחילה לחשוב שאנו פשוט קדושות. מתי הפעם האחרונה שאתם הפגנתם כלפינו במיטה כזה רצון טוב והשקעה מפוקסת, משתלמת לשניים? לא במאה האחרונה, זה בטוח. סקס עבורכם לא קשור בנתינה, או חלילה במענה על צרכים רומנטיים שעשויים להיות לצד השני. אתם עוד טרם הפנמתם שאשה מתיחסת למין בצורה שונה לחלוטין מכם. אבל מה, קצת נמאס לנו לנסות ולהסביר את עצמנו. אתם במילא לא כל כך מקשיבים. בטח שלא בנסיבות דוחקות כמו אלה. האמת המרה היא שחלקנו בכלל לא יידע להסביר את עצמו גם אם היה רוצה. יש נשים שלא מצליחות לגמור ולפעמים זה כלל לא קשור בך. לא שתהיה להן התנגדות תקיפה אם תאט קצת את הקצב (לא של המין עצמו, של המשחקים שלפני) או תנסה משהו אחר, אבל רף הציפיות שלהן אינו כזה שמאפשר להן לשגות בחלומות באספמיא. אז הן זורמות עם מה שיש.
הדבר נוגע גם באחוזים, בסטטיסטיקות. ניתן ללמוד הרבה על הקשר המיני מאלו. בכמה פעמים מתוך כמה היא מזייפת? מהו אחוז הפעמים מתוך הסה"כ בהם היא לא מזייפת אבל גם לא גומרת? ובאילו פעמים היא כן גומרת? וכמה זה יוצא בשנה? ניתן להתבונן בנתונים גם מזווית של שביעות רצון. עד כמה מפריע לו הצד שלה? עד כמה זה מפריע לה? ידוע גם שמין עלול להיות סוג של כלי נשק בזירת הזוגיות הכוחנית יותר. אם כך הדבר, צריך להתבונן ביתר רגישות בניואנסים שביחסים בינו לבינה. כי בזוגיות לא חייב להיות קשר ישיר בין נקודה A ל- B. ובודאי שלא בין C ל- D. תקשורת פאסיבית- אגרסיבית והדחקת רגשות הן כלים פופולריים ולגיטימיים במערכות יחסים ארוכות שנים, ואת התגובה למה שאמרת לה היום שנורא פגע בה אבל היא לא הראתה לך אתה עשוי לחטוף בצורה עקיפה, לא קשורה לכלום ודי מרושעת, דווקא כשהכי פחות תתכונן לזה. ולפעמים, אצל זוגות מסויימים, זה יוצא אפילו במיטה. אולי כי אין גבול לרשע או לפגיעותו ונקמנותו של האדם, אולי כי יש וזו דרכם היחידה של אחרים להתקומם ולהחזיר לעצמם את השליטה על מה שנלקח מהם. מה שבטוח הוא, שמי אנחנו שנשפוט יחסים בין גבר לאשתו כשאין אנו יודעים דבר וחצי דבר על האמת העירומה המסתתרת מתחת לפני השטח. והאמת, ככל אמת, ערומה מאוד.