זיכרונות מ

מהו אדם אם לא אוסף הזיכרונות שלו?התשובה לשאלה הזו אינה כה ברורה. הזיכרון נקשר לנו באופן טבעי עם אנושיות. לרובוטים אין חלומות, אין רגשות ואין להם זיכרונות. לאנדרואידים יש זיכרונות מושתלים, כמו בסרט "בליידרנר". זיכרונות שאינם שייכים אליהם באמת. האם בכך נבדיל אנדרואיד מאדם?
אבל אם נעיז לצעוד בעדינות בשביל הזיכרונות המפותל, האמת האישית של כל אחד מאיתנו, נגלה שאנו מעצבים, מתקנים או מעוותים את הזיכרונות שלנו. אירוע אחד שהתקיים במציאות הסובייקטיבית יכול להיות מסופר בדרכים כל-כך שונות ע"י אותם אנשים שחוו אותו. כל סיפור מהעבר מושפע מהדרך בה רואים אנשים את הדברים והראייה מושפעת ממשתנים רבים מידי שמאוד קשה להפריד ולבודד. משתנים שנסבכים אלו באלו- אם זו ילדות, הורים, סביבה שבה גדלו, ציפיות, סביבת העבודה, האנשים איתם באו במגע במהלך חייהם, או סתם מראות שהיו בעלי משמעות עבורם ואולי רק שילוב של שני גורמים, ואולי כולם יחד. האם פעם "השאלנו" סיפור ממישהו אחר משום שהוא מצא-חן בעינינו? משום שכך היינו רוצים לנהוג במקומו? גיבורי ילדות שהערצנו? הורים? חברים שאולי קינאנו בהם? ושוב הזיכרון הסובייקטיבי כביכול, אינו חף מרגשות. אלו אינם שקרים, אלא הגזמות קטנות, "הלוואות" פשוטות שאף אחד אינו בא לבקש חזרה.
אל חשש, כולנו סובלים מאותה מחלה, אותה "מצוקת זיכרון", כולנו מעוותים את המציאות והזיכרונות לנוחיותנו, על מנת שנוכל לשרוד. השאלה היא האם ויתרנו בכך על נקודת האחיזה שלנו במציאות, ואם כן – אז מה?
אין לדעת דבר בוודאות, אולי מלבד עובדות, וגם אלו ניתנות לפרשנות. אולי אם נוכל רק להיות בטוחים שאם נדפוק על שולחן מעץ, נדע מהו הקול שהוא משמיע, נדע כיצד נרגיש אם נמשש אותו. וישנם פילוסופים שיטענו כי גם חושינו מתעתעים בנו, הם חסידי התובנה והרציונל. אולם אולי גם מוחנו מתעתע בנו, האם הוא עושה זאת בכוונה, או אולי כך הוא בנוי ואין שום כוונה נסתרת.
נחזור לזיכרון – אם לא קיימת אמת וודאית אחת, כיצד נוכל להיות בטוחים שהזיכרונות שקלטנו בחושינו, פירשנו במוחנו וצברנו עם השנים הם וודאיים. ואם לא נדע שהם וודאיים והם הרי מגדירים את מהותנו-כיצד נוכל לדעת מי אנחנו? הם יש לנו אופי מסוים? מהי האנושיות שבנו? ואם לא נדע מי אנחנו, קיימת האפשרות שנמציא את עצמנו כל יום מחדש, היום אני רוצה להיות ביישן, מחר אנס ושלשום הייתי האפיפיור.

על הכותבת ענבל גלעדי

בת 30. גרה בפ"ת וחיה בת"א. בעלת תואר ראשון בתקשורת וניהול. כותבת למגזין קוסמופוליטן. חזרה לאחרונה מטיול בניו זילנד, אוסטרליה ותאילנד וכעת מתמודדת עם החיים

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *