האם את מתעקשת לשלם על הקפה שלך, או שאת מאפשרת לו לשחק אותה ג'ון טרבולטה? שלומית הברון חושבת שהגיע השעה לעדכן כמה ממנהגי הדייטים שלנו

יצאת צדיקה?

אני נמנעת מלומר לו את מה שעומד לי על קצה הלשון: "חמודי, אתה באת לכאן על אופניים, אני באוטו, אתה עוד סטודנט ואני כבר אחרי. אני מרוויחה הרבה יותר ממך, תכנע, בקש שאני אשלם עליך

הקפה עליי

זה לא קורה הרבה, אבל לפעמים גם זה קורה; יוצאים לדייט, ובסופו של ערב, הבחור שבצד השני ממש מוצא חן בעיניי. כלומר, נדמה לי… יש לי תחושה… אני חשה שאולי ממש ארצה לפגוש בו פעם נוספת (!). הוא אינטיליגנטי ("אני קורא עכשיו את…"), דובר עברית ללא שגיאות מספרים ("רוצה את שתי העוגיות האלה"?), מסוגל לדבר בדיקציה שגם מבינים ("שרה שרה שיר שמחה"). הוא נעים, וחייכן ואז הוא מוציא את הארנק ומתעקש לשלם.
"עזוב", אני אומרת לו ומוציאה את הארנק בתקווה שכאן יגמר השלב המנומס. אבל לא. הוא מתעקש. "צ'מע, זה לא נוח לי, אנחנו לא מכירים ואני מעדיפה לשלם על עצמי", אני אומרת וסופרת את הכסף הקטן כדי להמחיש לו שהדיון תם, אני משלמת, והוא יכול לקפל את הנימוס בחזרה למקומו הטבעי. אבל הוא? מתעקש. אני נמנעת מלומר לו את מה שעומד לי על קצה הלשון: "חמודי, אתה באת לכאן על אופניים, אני באוטו, אתה עוד סטודנט ואני כבר אחרי. אני מרוויחה הרבה יותר ממך, תכנע, בקש שאני אשלם עליך, זה יותר הגיוני בסיטואציית החיים שלנו". אבל כידוע יש דברים שאסור להגיד בדייט ראשון, גם לא בשני, בשלישי וברביעי. במקום זה, אני הולכת הפוך על הפוך: "בוא אני אשלם עליך הפעם, ואתה תשלם בפעם הבאה". אוו. הצעה מהפכנית. את זה הוא עוד לא שמע. עכשיו הוא נואם את נאום ה"לא, מה פתאום!" ואני מקווה שהוא מרגיש כמו שאני מרגישה כשמתעקשים לשלם עלי: לא נוח, ומכאן הוא יעשה את ההקש ויתן לי לשלם כבר! אבל! הוא עוד מתעקש.

לא תודה

זה לא ברור לי. אני מודה שזה לא ברור לי. אני לא רוצה שמישהו שאני לא מכירה, בין אם הוא מאוד מוצא חן בעיניי ובין אם אני יודעת שאין סיכוי שנחלוק מתחם פעם נוספת, ישלם עליי. אני לא מבינה, למה הוא צריך לשלם עליי? אני לא מבינה למה הוא מתעקש לשלם עליי? אני לא מבינה למה הוא נעלב, מתעצבן וכועס(?!) כשאני רוצה לשלם על כוס הקפה והסנדוויץ' שלי בעצמי. מה פתאום הוא עושה לי פרצופים כי אני רוצה לשלם על עצמי? ממתי זה חוקי לעשות פרצופים על כזה דבר? ושאלת השאלות היא איך עובדת היותו עקשן חסר פשרות הופכת אותי בסיטואציה הזו לעקשנית ולקטנונית. כל מה שביקשתי זה שתקשיב… אלוהים אדירים תקשיב… אני לא אומרת סתם, ואני לא מנסה אותך (מישהי כן מנסה מישהו בסיטואציה כזו?!), זה לא מבחן (עברת את המבחן! עברת!) ואין מצלמה נסתרת תחת השולחן (לא חובבת את הז'אנר), כשאני אומרת "אני רוצה לשלם" אני מתכוונת לזה שאני ממש רוצה לשלם.

סבתא מתהפכת בקבר

אני לא רוצה גינוני סבתא מהמאה התשע עשרה בשום תחום בחיים שלי. אני לא אישה של פתיחת דלתות, קידת קידות וניפוף במניפה ביום שרב לוהט. אני אוהבת לפתוח את הדלת שלי בעצמי, ללחוץ ידיים ולהדליק מזגן. אני לא רוצה שיתיחסו אליי כאילו אני לא מסוגלת לשלם על קפה בעצמי. זה מלאכותי ולא נעים. אה, כן ולא אכפת לי ש"כן זה נהוג". לפני כמה עשורים היה נהוג להגיע לדייט בכירכרה, עם מלווה, ואז גם הגבר שילם על האישה – זה היה סביר למאה שעברה, נוכח העובדה שנשים לא עבדו מחוץ לבית ולא היו רשאיות להחזיק כסף או חשבון בנק. מכל המנהגים שהיו נהוגים אי אז מה שנשאר זה הכסף על הקפה? אני מעדיפה שיבואו לקחת אותי בכרכרה לבר השכונתי – זה לפחות מצחיק.
עוד סיבה בגללה אני לא רוצה גינונים מיושנים ביחסי נשים גברים בחיים שלי היא שאני מצפה שכל החלוקה המסורתית בין גברים לנשים לא תהווה חלק מאורח החיים שלי. אני רוצה גבר שמכבס, מבשל, מטפל בילדים ומנקה את הבית. אני רוצה שהוא שירצה שאני אדע לפתוח סתימה, לדפוק מסמר ולבדוק שמן-מים. אז איך נתחיל מערכת יחסים שוויונית, אם בפעם הראשונה שאנחנו פוגשים זה את זו נחבק בחום ובאהבה איזה מנהג מטומטם שמנציח את מעמדן של הנשים ומעמדם של הגברים?

על הכותבת שלומית הברון

הכתבת המשוטטת של תוכנית הבוקר של טל ברמן 102 fm, עיתונאית במגזין "מנטה" של ידיעות אחרונות. חובבת פילים וספרים.

79 תגובות

  1. הכל בסדר, אבל למה בהתעקשות? אם זה כ"כ חשוב לו, כ"כ משרת את הדימוי הגברי שלו… אז נו, שישלם. סביר להניח שדווקא זה שהגעת ברכב והוא- ברגל, שאת אחרי והוא תו"כ, וכל האבחנות המציקות האחרות שטרחת להציג (כך שעובדה שיש להם משמעות מסוימת בעיניך), הם שגורמים לו להתעקש להראות שיש לו פוטנציאל כמפרנס. ייתכן גם שאין לו כוונה ממשית להגיע לדייט נוסף, וזו דרכו הצנועה "לפצות" אותך על כך. יש המון "ייתכנים" כאלה, ובכל מקרה- נדמה שזה באמת משמעותי עבורו- ומישהו מביניכם צריך לוותר… אז אם ממילא צריך לעשות פשרות בזוגיות, אפשר להתחיל כבר מהדייט הראשון (שאלה יהיו הפשרות שלך, אמן)
    ובפעם הבאה, אם תהיה, תזמיני רק תה.

    • אני לא מבינה את זה…
      אני לא מבינה את הנשים שהוציאו את הרומנטיקה ממערכות היחסים בגלל שהן רוצות להיות שוות לגברים. לדעתן אם גבר פותח להן דלת, זה אומר שהן יותר נחותות מהם… והשאלה שלי היא למה??
      אני כן רוצה שהחבר שלי יפתח לי הדלת, יתן לי יד כשאני יורדת מהאוטובוס, ישלם עליי ויתן לי הרגשה שאני מלכה…
      מה רע בזה? מה רע בלהרגיש שאת מיוחדת? מה רע להרגיש שהבן זוג שלנו אוהב אותנו ומכבד אותנו? מה רע בלהרגיש אישה?

    • בעייני פמניסטיות אמיתית זה להשתמש בנשיות שלך כדי להשיג מה שאת רוצה.
      למה אני צריכה לבדוק שמן ומים ברכב ? אני יודעת לעשות את זה אבל למה להתלכלך אם יש מישהו שיעשה את זה במקומי? בקיצור אם הוא רוצה לשלם שישלם… למי אכפת?

  2. אופטימוס פריים

    איפה את חיה? גברים בישראל מתעקשים לשלם על משהו? אני מזועזע. בחיים לא הצעתי לאף אחת לשלם על כלום (כולל הפלות), פרט כמובן לנערות ליווי, אבל שם משלמים בכניסה, ואין קטעים מביכים עם החשבון. אולי תוציאי חשבוניות דייטים כאלה, כמו של התרמות לליב"י ובמקום שישלם על הקפה, יביא לך את הכסף ישירות בתמורה לתלוש…ואחר כך כולם מתלוננים על המיתון

  3. פטריה אחרי הנשף

    יאללה יאללה עם השוויון…..
    זכר ונקבה ברא אותם….

    שיפתחו הם סתימות…שיבדקו הם שמן-מים, שידפקו מסמרים, וגם יבשלו יכבסו וינקו אם צריך,
    אין לי בעיה עם זה…כל עוד יקחו אותי בכרכרה וגם ישלמו עלי אם יבוא לי.
    אני רוצה לראות אותם אותם על תכולת ארגז הכלים המדליק שלהם עם המברגים
    המפתחות והמקדחות, מתה על שיחות הכדורגל שלהם (לא יהיה אכפת לי להגיש משהו ולשאול
    "כמה-כמה" בענווה) מתה על הגברים האלה כשהם זורקים את המפתחות של האוטו
    על השולחן ככה וקוראים לי "בובה"….
    כן כן..אפשר להתנפל עלי עכשיו…לא מזיז לי…

    • בגלל בחורות "אלק פמיניסטיות" כמו כותבת המאמר, אנחנו הנשים פיספסנו הרבה דברים בדרך…
      יכון שאנחנו שווים- אבל שונים. ואם הגבר מרגיש טוב עם עצמו כשהוא משלם על הקפה (כולה קפה) אז תפסיקי כבר עם ההתעקשויות המעצבנות האלה ותני לו לפנק אותך.

      בחורות כמוך מביאות לי את הסעיף !!!

  4. אני מסכימה איתך לחלוטין בעניין ה"תקשיב" וזה מה שחשוב בעיניי. הבחור, יכול או לא יכול להרשות לעצמו, צריך ל ה ק ש י ב גם לך ואולי לתת לך לשלם, כי לך זה חשוב. כולם אומרים לך "לוותר לו כי זה כל כך משרת את הדימוי הגברי שלו" – ומה עם הדימוי שלך?? ואם תמצאי בחור שיידע לוותר ולתת לך לשלם (אגב, גם אני לא מצליחה בדרך כלל, מקסימום משאירה טיפ) – תשמרי!

  5. נסיך החלומות

    אשה שמשלמת על בן זוגה בדייט.

  6. טחינת מיים אז מי משלם יקבע את עתיד השיויוניות נו באמת–די זה דבילי כל-כך ולא קשור ואם כבר לצאת מסטיגמות אז זה בדיוק לצאת מהנושא הזה אם תקחו אותו למקום של היגיון
    תחשבו שהגעתם לדייט עם אשה אז מי משלמת האשה או האשה-מי שרוצה שישלם-תפדל אנד וולקאם. וזהו עולמינו לא כן?! -נותנים לך תיקח … לחשוב בהגדרות זה כנראה עניין של הטבע האנושי אז יאללה תקחו את השיויוניות לעניינים של ברומו של עולם ולא בין הרגליים…בסוף תמיד זה יורד לשם.

    משפט חכם לביקורת ששמעתי ובול מתאים: "את כותבת מאוד יפה גם כשאין לך על מה לכתוב"

  7. צודקת לגמרי.
    לדעתי הבחור צריך להציע לשלם ( בשביל הנימוס ), והבחורה באותה מידה צריכה להוציא ארנק. הייתה איזו פעם שממש ניהלתי דיון עם מישהו על כל הקטע הזה של התשלום, וכמובן ששילמתי בסוף כי אני לא אוהבת להרגיש חייבת. אם אני לא מעוניינת בו אז לא נעים לי שהוא ישלם עליי. אם אני כן מעוניינת- אז זה באמת אלגנטי להגיד "טוב, פעם הבאה אני משלמת" ( בתקווה שתבוא הפעם הבאה… )

  8. משרת את הדימוי העצמי שלו? סבבה…
    אני הייתי רוצה להאמין שהדימוי העצמי שלי מבוסס על תכנים מעבר ל"מי משלם…"
    עצם העובדה שדאגת להדגיש כל כך את ההפרשים הכלכליים בינכם (גם אם זה לא היה בקול רם) רק מציג את נקודת המבט שלך, גם אם את מאוד מנסה להישמע טוב בעיניי עצמך…
    במקומו אחרי שהייתי שולפת את הארנק מהכיס, במקום כרטיס אשראי הייתי מוציאה כרטיס ביקור ואומרת לך "תתקשרי אם בא לך…" הולכת ונותנת לך את הזכות (שכל כך התעקשת עליה) לשלם גם עליי.

  9. אגב, הנה מבחן שמנסה לנחש האם את/ה גבר או אישה:
    http://www.thespark.com/gendertest

    • הרגע עשיתי את המבחן. שבע מאות שאלות מפגרות, ופה ושם מכשולים, כמו השאלה, האם אני סוחבת דברים בכיסים. נשים לא סוחבות דברים בכיסים. יש להן תיק בשביל זה.
      סחתיין על הקישור

    • מבחן חמוד, תודה על הקישור. שלחתי לכל החברים ונראה מה ייצא (-:

    • לא יודעת אם ל 🙂 או ל 🙁

      • אפשר, אולי, משהו משולב, כלומר :-()… סתאם…
        אני עשיתי מדגמון לא מייצג ושאלתי לגבי חדר
        השינה (הלבן או הכחול) ואכן כל הנשים אמרו כחול
        והגברים לבן (מעניין, לא?) יש עוד הבדלים אחרים
        ומעניינים בין גברים לנשים. למשל, מי שמעשן/ת (אני לא),
        גברים ונשים, בד"כ, מחזיקים סיגריה בצורה שונה, יש
        הבדלים גם ביחסי אורך חלק מאצבעות כף היד
        ובטח יש עוד.
        אלו הכללות כי ב"כללים" האלה יש יוצאים מן
        הכלל וזה, לדעתי, חלק טבעי (ורצוי) בשונות.

        • יצאתי אישה, שזה טוב, אבל מוזר לשמוע שהבנות אמרו שהן מעדיפות חדר שינה
          כחול. אתה בטוח בזה? כל הבחורות שאני מכירה ואני בכללם, מעדיפות לחלוטין
          חדר שינה לבן צחור, זה נשמע כ"כ טוב….

          • זה מופיע (לפחות אצלי) בדף התוצאות אחרי
            המבחן ומצויין שם (בתרגום חופשי שלי מאנגלית):
            "…גברים מעדיפים חדרי שינה לבנים,
            נשים מעדיפות חדרי שינה כחולים…" –
            זה מה הם כותבים…
            המדגמון שלי היה ממש קטן אבל זה במקרה
            התאים… ואל תקחי את זה יותר מידי
            ברצינות… זה רק שאלון…

        • בין כל שאר ההבדלים הפיזיולוגים בין גברים ונשים אחד הוא ממש מעניין:
          אצל גברים סטרייטים הקמיצה לרוב ארוכה מהאצבע ואצל נשים סטרייטיות זה בדרך כלל ההפך. מעניין שאצל גאים וגאות יש שכיחות גבוהה יותר של פרופורציה הפוכה באצבעות.
          הסינים לעומת זאת מקשרים את הקמיצה להגיון והאצבע לרגש, ולכן אצל הסינים מי שהקמיצה שלו ארוכה מהאצבע הוא אדם המונחה יותר על פי ההגיון וההפך כמובן מדבר על אדם המונחה על פי הרגש.

          יום אחד סיפרתי על הפורפורציות האלו לחבר גאה שבטוח שכל הגברים הם גאים לטנטים (בפוטנציה) והסתבר שהאצבעות שלו גבריות לחלוטין. אמרתי לו: אתה רואה! אתה לא יודע אבל אתה סטרייט לטנטי.

          אני לא הצלחתי לחשוב על שום צידוק אבולוציוני לההבדל הזה בין גברים לנשים. רעיונות?

          • נמה לי שקראתי באיזשהו מקום ניסיון להסביר את זה
            (אם אזכר ואם יש ואמצא אנסה לתת קישור):
            לפי זכרוני, יתכן יתרון לכף יד בה הקמיצה ארוכה
            מהאצבע בהטלת חנית (כשמכופפים האצבעות
            אפשר אולי להבין זאת).

          • ואני דווקא חשבתי על שימושים אחרים שהאצבע מביאה בהם הרבה יותר תועלת מהקמיצה ;o)

          • נזכרתי איפה קראתי משהו דומה למה שכתבתי,
            שם מדובר על דיוק בהשלכת חפצים לדוגמא כשצדים.
            קישור לספר שלם על נושא הנ"ל:
            http://www.human-nature.com/nibbs/02/manning.html
            בנימה הומורסטית: רק שלא יתחילו עכשיו בניתוחים
            פלסטיים להארכת או קיצור האצבעות הנ"ל כדי
            להתאים לאיזשהו "אידאל"… 🙂

          • משום מה, גם יצאתי גבר (איכשהו אני באמצע העננות, אז אפשר היה להבין את הטעות) וגם הקמיצה שלי יותר ארוכה מהאצבע! יכול להיות שזה אדפטציה אבולוציונית של רחיצת כלים? 🙂 אני מעדיפה לחשוב שאני נהנית מהטוב בשני העולמות. העובדה שפלייסטיישן לא מלהיב אותי תומכת בכך.

  10. את רואה שלבחור זה חשוב, אז למה להתעקש? לדעתי הבחור צריך לשלם על שלושה, חמישה דייטים לאחר מכן יש להתחלק חצי חצי.
    לי קרה מקרה דומה. ידידה שלי חזרה למעונות באוניברסיטה עם תיק ענקי. בתור מישהו עם חינוך ישן הצעתי לסחוב בשבילה את התיק עד למעונות, מרחק של כמה מאות מטרים. היא סירבה, וכל הדרך למעונות רציתי שהאדמה תבלע אותי מבושה בגלל מבטי התוכחה של האנשים מסביב (בחורה קטנה עם תיק גדול ובחור בריא לא עוזר לה). אני רואה בסירוב שלה אגואיזם טהור.

    • גם לסחוב תיק כבד, גם לבייש את הידיד שלה, וגם לעשות את זה בשביל "עקרון" מטופש ולא ברור – הרי הבדלים פיסיים (של כוח פיסי) בין המינים יש גם יש!!
      שתתבגר!

  11. האמת היא שעם עניין השיוויוניות אני מסכימה אבל הדרך שאת מודדת אינטלגנציה ממש מיושנת בעיניי .קורא ספר, וואו ממש אינטלגנט זה כל כך לא לעניין באמת ואם אמר שניים או שתיים??נו מה עובר עלייך תצאי עם אבשלום קור תאמיני לי יהיו שם קטעים

  12. נימוסים נועדו בעיקר להקהות ולהחליק את קוצי אי הנעימות שבמפגש עם זרים מוחלטים.
    הם נועדו לספק איזה קוד בסיסי, משותף, להקלת תחושת הנעבעכיות והמבוכה הכללית.
    אפשר כמובן ללכת עם הזרימה והנינוחות עד הסוף, לנגב את האף בשרוול ולסיים את הפגישה באיזו נפיחה קולנית ומשחררת.
    זה מאוד טבעי וזורם.

    הייתי מבין אילו היית מתעקשת לשלם את חלקך באיזו ארוחת ערב מפוצצת במסעדה יוקרתית.
    אבל קפה? עשרה שקלים, זה הסיפור?
    עשר שקל, בשבילך.

  13. זה מאוד פשוט: הבחור מתעקש לשלם כי בפעם הקודמת, כשהוא התמהמה קצת לפני שהוציא את הארנק, מייד הואשם בקמצנות (אולי לא בקול רם, אבל בהחלט אח"כ, באוזני החברות בבית).
    קשה להיות גבר.

  14. מה אנחנו רוצות בעצם? אם הוא מציע לשלם, זה לא טוב, כי איפה השיוויון והזכויות שנשים רבות נלחמות עליו בעולם. אם הוא לא מציע, אז הוא קמצן ואין מצב שנפגש שוב. יש נטייה לחשוב שהגבר אמור לשלם. שטויות. זה לא עניין של מי מרוויח יותר או מי לארג יותר. הכל מתחיל ונגמר במשחקי כוחות. תני לו להרגיש גנטלמן, תני לו להרגיש נדיב ורומנטי. בינינו, זו מחווה יפה לשלם על מישהו שאתה בקושי מכיר ובמיוחד אם לא תראה אותו יותר לעולם. מתי פעם אחרונה בחורה חשבה שהיא צריכה לשלם על הגבר? באוטומט הגבר צריך לשלם, להתקשר ערב אחרי, לאסוף עם האוטו שלו. אפשר לחיות גם בלי הגינונים האלה, אפשר להתחלק בתקציב בתי הקפה והדלק, הכל עניין של רצון וחינוך. אני אומרת, נותנים לך קחי. ויכוח סתם מעיק ומשאיר טעם מבאס אחרי, גם אם אכלת מוס פסיפלורה בשוקולד לבן. בקיצור, זה לא עניין של הכנסה חודשית/מעמד סוציואקונומי. הכל עניין של אגו.

  15. ותכלס, אני תמיד מציע לשלם (לא רק בדייט הראשון). אבל אם היא מתעקשת להזמין אותי או להתחלק בחשבון – אני מכבד את בקשתה.

    • אורח – אני אתך. צריך קצת לזרום – אם בא לי, אני מציעה לשלם עליו. אם בא לי, אני מקבלת את ההצעה שלו לשלם.
      לא נראה לי שדווקא המנהג הקטן הזה מגדיר לתמיד את חלוקת התפקידים בבית – גם אם הוא שילם זה לא אומר שאבלה את ימי קשורה לרדיאטור במדי חדרנית צרפתייה תוך כדי בחישת סיר הצ'ולנט.

  16. אני שונאת שנאה עזה התקטנננות על כסף, גם כשזה אומר להתווכח עם מישהו שעות על חלוקה צודקת של התשלום. כשאבא שלי, פמיניסט בערך כמו עזר וייצמן, שמע שהילד שהייתי מאוהבת בו קנה לי גלידה אמריקאית בדרך להסעה, הוא קטע את העניין באיבו בנימוק המשכנע הבא: "זה כסף שאנחנו, ההורים, מרוויחים, לא אתם. ואני לא משוכנע שאבא שלו רוצה להזמין אותי לגלידה". אבל קצת אחר כך, כשכספי הבייביסיטר הפכו משמעותיים יותר, משכורות וכן הלאה, נהגתי לפי החוק הבא: תמיד להוציא את הארנק, כמו פולניה טובה. אם אין לי כוונה להתראות איתו שוב, אני משלמת, פיצוי על עוגמת הנפש העתידית, וגם סגירה הוגנת לעסקה שלא צלחה. אם יש סיכוי, שישלם, ואז בפעם הבאה אני אשלם. או שישלם שוב, מכפת לי; גם ככה אני בדרך להעניק לו את ליבי, אז מה זה קפה ועוגה תמורתו?

  17. אוי, נו באמת. זאת האגנדה? מי שמטרידים אותה הטקסים הפעוטים האלה במקום עניינים כגון פערי שכר מהותיים בין גברים ונשים, אפלייה בתעסוקה במשרות בכירות, הטרדות מיניות ועוד כהנה וכהנה חומרי-"הארד קור", יש לה כנראה צרות של עשירות, או שהיא לא רואה ממטר. את מזכירה לי קצת נשים ויקטוריאניות שקיבלו חינוך טוב שהתבטא בעיקר בציור קערות פירות בצבעי מים, ריקמת תחרה וכתיבת שירים על יפי הטבע. "הוא הוציא את נרתיק הכסף שלו וביקש לשלם למלצר. "הו לא", היא נגעה קלות בידו ומחתה. "תן לי". ומיד השיבה את מבטה ואת המחט אל ריקמת התחרים הענוגה…"

  18. זה הכי הגיוני … מצד שני, מכירות את המבט הזה של "מה את מאלה"? כשאת מוציאה את הארנק? ואם זה מישהו צעיר ממך את מייד מתחילה להרגיש סוג של דודה.

    מה עדיף? דודה, או דודה שמשלמים עליה? חתיכת דילמה.

  19. לא כל כך אכפת לי מה אומרים פה כולם,
    אני הייתי מתחתן איתך.

  20. אני דווקא חושבת שהוא צריך לשלם בפעם הראשונה ואפילו שניה שלישית, כדי לבחון סוגיות חשובות כמו קמצנות למשל. אח"כ מתחלקים שווה בשווה במחיר, ולו בשביל הפייריות. כשזה כבר הופך קשר רציני, כבר לא כל כך משנה מי משלם.

  21. אני לא מבינה את העניין הזה עם הקמצנות – מה זה?! אם הוא לא משלם עליי אז הוא קמצן? וזה שאני לא משלמת עליו זה לא עושה אותי קמצנית? למה? למה? למה?

    בקרב חברותיי מעולם לא עלה נושא הקמצנות – מעולם לא שמעתי מישהי אומרת "אני לא אצא איתו יותר, אמנם הוא חמוד וחתיך – אבל הוא לא רצה להוציא עליי שלושים וחמישה שקלים". לפי התגובות כאן אפשר לחשוב ששמונים אחוזים המגברים הישראלים לוקים בקמצנות כה קשה, עד שחייבים לבחון את העניין על פני כמה וכמה דייטים. אני חושבת שאלה שטויות. פשוטו כמשמעו – אתם/ן מנסות לתרץ לא ברור לי מה ולמה – באיזו קמצנות שהדבקתם/ן לכל באי עולם.

    עירית לינור אמרה פעם: "הפמיניזם הוא לא סיפור הצלחה כזה גדול שעליי לותר על הנאות העולם הישן". אני לא מסכימה איתה, אבל מקבלת את דבריה. אבל התגובה על בדיקת קמצנות… נו באמת. מצאו סיבות יותר טובות להישאר חבוקות/חבוקים עם ההרגלים האלה.

  22. זהו , נגמר. אנחנו כבר במאה ה- 21 ותם עידן האבירים והגברות. לדעתי אין שום סיבה שגבר ישלם על האשה בדייט ראשון, ובכלל. אני בעד שיוויון בכל התחומים.

  23. אני מסכים איתך אבל, בואי נקרא מה כתבת…
    "אני רוצה גבר שמכבס מבשל.. וכו"
    לעומת זאת את חלקך בעבודות הבית ניסחת ככה
    שאני אדע לפתוח סתימה לדפוק מסמר וכו'"
    כלומר, הוא צריך לעשות ואת צריכה לדעת לעשות?
    האם זה רק במקרה ? אני לא בטוח

  24. למה לא לעזאזל? שישלמו, בכייף, הפמיניזם הזה גם ככה עולה יותר מידי ביוקר, אז מה אם הם יעשו ג'סטה וישלמו, הם כבר לא מתקשרים, אנחנו מתקשרות, הם לא אוספים אותנו לדייט, אנחנו אוספות, הם גם לא מחזרים, אז מה כבר נשאר להם לעשות?? ?
    ושובניסטית אני לא כי אני גם עובדת, גם לומדת, גם מטלפנת, גם אוספת לדייט, וגם משלמת…
    כשאני משלמת זה כי בדרך כלל הגבר שנמצא מולי הוא גם קמצן בנוסף לכל המגרעות שה' חנן אותו

  25. אני נותן שישלמו עלי.
    פאק, אני אפילו אוהב את זה.

    – לא מבין למה אתן לא רוצות להניח את המצב הזה, אבל אם זה חשוב לתחושת העצמאות שלכן- בי מיי גסט (אנד מייק מי יורז)!

  26. קצין משוחרר

    מה עוד אפשר לרצות מבחורה, גם יפה וגם אופה.
    ובכלל בלי טיפת שובניזם, עצה לכם הגברים במידה וכזו סיטואציה קוראת קפלו את האגו והניחו בצד כי מצאתם יריב ראוי לקרב, אך מצד אל תהססו להזמין לפגישה ואולי תנצחו!
    ובתגובה ל ר: הובכן חבל לשמוע שכל היוזמות באות רק ממך ואולי כדאי שתחפשי אנשים שיתאימו בשבילך ולא רק נצלנים, קמצנים…
    ויש משספיק מזה ומזה…

  27. כתבה מעניינת אבל במקום להחליט מי משלם או לא או משתתף אנחנו צריכות ללכת ישר ולעינן ולחסוך בהוצאות (: . מהניסיון שלי אנחנו כבחורות צריכות להחליט מה אנחנו רוצות ולבחור את הגברים שלנו בתבונה. אני לדוגמא משתמשת קבועה עם עוד ישראלים רבים באתר מדליק http://www.AdultClickFinder.com לרווקות, לסביות ולהחלפת זוגות. הרישום והשימוש לאתר לגמרי בחינם ולמרות היותו אתר בינלאומי אפשר לכתוב ולקבל הודעות בעברית. אז צפיתי בתמונות של ישראלים שמראים את מה שיש להם להציע. לא כולם. ושבא לי אני חוגגת. הפואנטה שאני מחליטה את מי אני רוצה ומה אני רוצה הכל ברור מראש כולל התמונה של הבחור והאפשרויות אדירות גם לפתח יחסים בגלל המבחר. אז שלא יעבדו עליכם (:

  28. מאז שהייתי מתחילה לצאת לדייטים תמיד התעקשתי לשלם.עצבנה אותי גם הבדיחה הזאת ש10 שקל על קפה הם מעבר ליכולתי.אבל בשנה וחצי האחרונה אני מובטלת ודי השתנתה אצלי העמדה.אבל עכשיו באמת הזכרת לי משהו.איזה כבוד.יפה שיש גם בחורות שמודות בזה שזה אפילו מעליב ושלא צריך להרגיל אותנו לחוסר הדדיות וחוסר שיויון כי זה יתנקם בנו אחר כך.כל הכבוד לך שלומית ותודה.

  29. how would he know that in the first date? Maybe you should tell him everything you wrote here, then things might be changed.

  30. פעם גם אני חשבתי כמוך, שלומית.
    שהוא ישלם עליי? למה?! האם אני לא חיה בתקופה שבה אני יכולה להרשות לעצמי לממן כוס קפה (ואפילו עוגה!), אולי גם להזמין אותו (אם רק ירשה לי..).
    גם אני האמנתי שאין בזה כל רע, שזה לא צריך להפוך ל"אישיו" ושברגע שאני אשלוף את ארנקי ואציע לשלם, הוא מייד יגיד "בשמחה". הגיוני, לא?
    אז חשבתי..
    לגברים קשה עם זה שאת משלמת עליהם.
    דור אחר דור הם חונכו להיות אלה שבאים לאסוף אותך (תנסי פעם להציע לבחור לאסוף אותו לדייט ותהרגי אותי אם לא ייאלם דום לפתע), להיות אלה שמשלמים עליך ובסופו של דבר להיות אלה שצריכים להתקשר לאחר מכן.
    נכון שלפעמים זה מעצבן אבל זה בעיקר נוח. שיבזבזו כסף על דלק, שיבזבזו כסף על קפה, שיבזבזו כסף על טלפון. אם זה עושה להם כל-כך טוב בלב, לי זה לא אכפת. כל עוד אני לא מרגישה מחויבת בסופו של הדייט הכושל לראות אותו פעם נוספת בשביל "להחזיר" לו על הקפה – שיבושם לו.
    חוץ מזה, אחרי כל-כך הרבה דייטים כושלים שהיו לי, אם הייתי צריכה לשלם כל פעם – למי בכלל היה נשאר כסף למשהו?!?!
    אני מעדיפה לשמור את האנרגיות שלי לדברים החשובים באמת: שילמד להוריד את מכסה האסלה, לאסוף את התחתונים המלוכלכים שלו ולא לתקוע גרפסים ליד ההורים שלי.
    אם הוא יעמוד בזה – שישלם על כל מה שרק ירצה..

    • עויין צא בחוץ

      אני לא מבין על מה המהומה? את מרוויחה יותר ? סחתיין! אין לך ראש לרומנטיקה. שיבושם לך
      למה אתן ( את ואלו שחושבות כמוך ) חייבות לנפנף בעצמאות שלכן ולהצטרף למשחק של למי יש זין יותר גדול. הוא רוצה לשלם? תלמדי שמערכת יחסים זה גם לדעת לקבל ולמה להדבק לקטנות וכל זה עוד בפגישה הראשונה. ואם כבר החלטת שזו האחרונה על אחת כמה וכמה
      שישלם אם זה עושה לו טוב הרי לא קנו לך דירה מכונית או טבעת (גם לאלו היית מסרבת בכזה חירוף נפש) בזבוז של אנרגיות

      • פספסת את הנקודה יקירי – אני אשמח שישלמו עליי, אני אשמח לשלם עליו.
        אם במערכת יחסים עסקינן, אז לדעת לקבל זה מצב דו-צדדי!!!
        תבינו גם אתם גברים יקרים שאנחנו יכולות להרשות לעצמנו להזמין אתכם לקפה, ותהנו מזה.
        למה לא?!

  31. נו באמת!
    אני בהחלט רוצהשלפחות בדייט הראשון יציע הגבר ואף ישלם על הקפה. (כולה קפה)…
    ואני אישה מתפנקת.
    אני יכולה לספר לכם כי לדייט שני לקח אותי בחור למסעדה יקרה. אני, סטודנטית, עמדתי ממש באי נוחות בכניסה למקום, מפעת חוסר הכרות מקדים לא הרגשתי נוח להגיד שמע, אין לי כסף לזה.
    הזוועה הגיעה כמובן עם החשבון, כשהוא בלי בושה לקח – חטף מידי מחצית מסכום החשבון. נכון- זה צודק. אבל חברה, איכסה! הוא ממש הגעיל אותי. בזו תמה מסכת היחסים איתו. קמצן מסכן. ולא שהוא לא התקשר עוד כמה פעמים ולא הבין מדוע אני לא עונה לו. לקינוח, על מנת לשפץ את התדמית הגברית שלו- השאיר לי אחרי שבועיים הודעה בנוסח, תראי זה לא עובד….
    נו באמת!

  32. הכבשה המשוגעת

    כבחורה פנוייה שמצאה עצמה בזמן האחרון בדייטים רבים ומגוונים, דעתי בנושא היא: סטופ דה בולשיט סיסטרס! כולנו מנסות להיות ולהראות כמה שאנחנו פמיניסטיות, שדוגלות בשיוויון, שלא רוצות שיפתחו את הדלת בשבילנו, שיביאו לנו פרח, שינשקו לנו את היד… אבל תודו בזה בנות: כולנו אוהבות את השטויות האלה!, אנחנו אפילו כמהות לבחור שכזה. וכשנוציא את הארנק באותו רגע גורלי והבחור יתעקש לשלם עלינו, אז נעשה קצת פרצופים, נתווכח קלות, אבל הרי בסוף ניתן לו לשלם ואנחנו אפילו נודה בתוך תוכנו שאנחנו נהנות מכל הסיפור הזה.
    לא צודקת?

  33. לא. את לא צודקת. את טועה. אם "כולנו" היינו חושבות כך. לא הייתי כותבת את המאמר. אני לא חושבת ככה. נקודה.

  34. תני לו לשלם!
    מה זה השיויון זכויות המיותר והמטופש הזה!
    בגלל בחורות כמוך כבר אין ג'נטלמנים בעולם וכל הגברים התרגלו שהבחורה משלמת חצי חצי…
    איכס, פשוט דוחה אותי ההתנהגות הזו,
    מה רע בזה שגבר יפנק אותך, יקנה לך ,ישלם עליך, בשביל מה אלוהים ברא אותך אישה??
    תהני מהפריבילגיה המעטה הזו לפחות ותקשיבי לסבתא שלך כי היא צודקת.
    אח"כ אתן מתפלאות למה הגברים מזלזלים בכן, ורואים אתכן כמובן מאיליו, אז מה אם הוא סטודנט שיתאמץ שיעבוד שיפנק את הבחורה שלו, שיעריך אותך.

  35. שלוש מאות אלף תגובות שחסרות את המושג האלמנטרי כל כך – הבנייה!!.
    במשך מאות שנים היבנו, כלומר לימדו והסבירו והחדירו לגברים ולנשים שהגברים חזקים יותר, טובים, יותר, חכמים יותר, ובין היתר אחראים על ההכנסה. הם צריכים להיות אקטיביים ולדאוג לאישה לכל מחסורה. למה? כי נשים לא יכולות, הן מסכנות, חלשות, עדינות, רכות, הן לא אמורות לשלוט, לצאת, לעבוד, לנהל, הגברים יעשו עבורן את העבודה. הן לא צריכות להיות פוליטיקאיות, משכילות, מנהיגות ואינסלטוריות – הן סוג ב'. הן מפריעות לאנשים האמיתיים והטובים יותר לעשות את העבודה. וכל זה – זה לא טבע!!! זה מה שהחברה המעוותת שלנו לימדה וחינכה אותנו, כך הגברים יכולים לשמואר על מעמדם. להמשיך להגיע הביתה בשעה מאוחרת, להשריץ ילדים, לקבל לשולחן את מנת האוכל שלהם, לא לשטוף כלים, ולהסביר לבנים שלהם איך כוסית או נקבה צריכה להיות, ומה הם באמת צריכים לחפש בה (התשובה בגוף השאלה).
    אם נשים לא יתחעילו לשלם עבור עצמן, לדרוש יחס הוגן, כלומר שווה לחלוטין, הן ישארו האפס, הנקב, הכלום שלא עושה שום דבר עם עצמו. רומנטיקה? יש גם דרכים אחרות.
    ואגב, אם מישהו היה מתעקש לשלם עלי, עם כל הנחמדות שלו – הייתי פוסלת אותו מייד. אני לא צריכה את החסות המתנשאת הזו. אף אישה לא צריכה אותה. תתחיל/י להתעורר!!!!

  36. נסיך החלומות

    דברים קטנים כאלו הם נדבך חשוב בדבר שנקרא שיוויון זכויות.
    זה הקפה זה הרבה דברים קטנים נוספים.
    אני נגד הכלל שגבר ישלם.
    אם כבר מישהו צריך לשלם אז שיהיה לפי הרגע .אם יצא שאשה או או הגבר את כל החשבון אז שישלמו ללא התחשבנויות מיותרות.

  37. צאי מהסרט, שלומית – עניין תשלום הדייט הראשון הינו נורמה שנקבעה בחברתנו ; כמו למשל הסיטואציה שהוא מודיע לך מראש שאתם הולכים לפגוש את החברים שלו מן ראוי שתדפקי הופעה ולא תבואי בסמרטוטי הבית שאת מנקה ביום שישי נכון?
    זוני אקסיומה – משהו שקיים שאף אחד לא יודע (ות'אמת לא רוצה לדעת ולהכנס לזה בכלל) למה אבל זה פשוט קיים!!!

  38. אפשר לייצר תוקפנות בכל מני דרכים. אפשר, למשל,להחזיק אותה בראש ולתרגם אותה למספרים. את המספרים אפשר לתרגם לכסף ואת הכסף לכח. אפשר למקם את הכח ביחסים שבין אשה לבין גבר על כוס קפה. אפשר לראות אותם בקונטקסט הראוי, כלומר ביחסים שבין אנשים. אפשר להעביר אנשים מבחנים ואפשר להכשיל אותם על זה שהם לא מסכימים להיות הגיבור הכנוע בדרמה שמישהו מייצר עבורם בין הרקות שלו. ואפשר להתרוקן מכח רק מפני שמקבלים את הגיבור, מפנים אליו תשוקה ואז מגלים שהוא לא רוצה להיות כמו שרוצים שהוא יהיה עכשיו. אפשר, אבל לא תמיד. ולחשוב שיש לו גם מברג בארגז. ברררר. איזה פחד.

  39. אני מסכימה שעברו כמה וכמה שנים מאז הכירכרה והסוסים. וכן, גם אני לא חושבת שאישה לא צריכה לשלם להחליף גלגל באוטו. אבל אני מאמינה ברומנטיקה וכאן נכנסת העמדה שלי: "אתה תשלם אני אשאיר טיפ". עוד לא פגשתי גבר שסירב לזה! ואז אני תמיד מוצאת את הדרך להזמין אותו לאיזה משקה בפגישה הבאה.

  40. שלומית. את כ"כ טועה. כמה שגבר עושה בשבילך – כך הוא מעריך אותך יותר. העובדה שהוא משלם על הקפה שלך לא מורידה מהיותך אישה פמיניסטית אלא מעיד על הערכתו של הגבר. ההתעקשות שלו לשלם – היא ניסיון של הגבר להראות שהוא מעריך אותך. או לפחות שהוא נהנה מהפגישה. העובדה שאת מרוויחה יותר ממנו לא קשורה לעובדה שהוא יכול ( וכל גבר יכול) להרשות לעצמו להוציא עליך 20 שקלים. את פשוט הורסת לעצמך..חבל..

  41. אני לא מבינה את כל הצדקניות האלה שלא רוצות שישלמו עליהם תפסיקו כבר לשחק אותה ולהיות כאלה "צהובות" ,תתפנקו על הגבר שלכם תניחו לעצמכן להבין שהוא ה- ג – ב – ר ופשוט תהנו מזה תאמינו לי זה ממש כייף לדעת שאת יוצאת עם גבר-גבר ולא איזה אחד שתצטרכי לחשוב אם לשלם או לא לשלם ומה זה מעיד על אופי שלו ואם זה מתאים לך ובכלל תפסיקו לדבר רק על זה : "מי צריך לשלם? " צאו מזה כבר אם הוא רציני לגבייך הוא יישלם ויפנק וידאג לך בלי הרבה תסבוכות ואם הוא לא יישלם עלייך אז הוא קמצן וזה לא מה שאת רוצה וצריכה תחשבי על עצמך ועל הזוגיות הנפלאה שאת רוצה אז תתעוררי ותחיי כמו שצריך ( אז תשלחי אותו לאלף….) תאמיני לי את תהני יותר ולכם הגברים בבקשה אל תהיו קמצנים עם הזמן הדברים ישתנו אני לא אומרת שאתם צריכים לשלם כל הזמן אבל בהתחלה מאוד חשוב אז אנא ממכם…

  42. אם בדייט ראשון לא מצליחים להגיע להסכמה על מי משלם את החשבון, לא נראה לי שיש פתח למערכת יחסים… נו, באמת, קצת פשרנות משני הכיוונים לא תזיק.

  43. האמת, בתור גבר, לא משנה לי מי ישלם על הקפה.
    זה נראה לי דיי טפל וטיפשי להתווכח על דבר של מה בכך

  44. למה, באמת, יש מביניכם שמתעקשים (לא רק מציעים אלא מתעקשים) לשלם?

  45. טיטו פואנטה

    לא עובד בהיי-טק, אין לי סוכנות יבוא לצעצועים מסין. לא נוהג בג'יפ BMW וגם לא במזדה עם מדבקה על הדופן. עובד קשה מוציא את הרוב על דירה…מה לחם…מה שמן…שניים גבינה תשע אחוז והופ אני באוברדרפט!
    האם נועדתי להיות לבד?! מה לעשות לא יכול לממן עוד בנאדם, לא יכול! הרי זה לא נגמר בכוס קפה. בדייט השני הולכים לשתות, הכוונה בבר. ערב שתייה יכול להגיע למאה חמישים מאתיים? בדייט הרביעי הולכים לסושי, שלוש מאות חמישים?!…ומי ישלם? עברו שבועיים. הקשר מתהדק, אולי אהבה מבצבצת. נפגשנו כבר עשר פעמים, לרוב זה מתחיל בבית קפה , בר, סרט, כל אותן פעילויות נפלאות כרוכות למרבה ההפתעה בתשלום. האם מצופה מגבר ישראלי שחי במשק פורח ומרוויח כמוך,בשקלים, ומשלם שכר דירה צמוד לדולר, ממש כמוך…לממן את פעילויות הנ"ל לשני אנשים??
    אם נחמד לנו ביחד, אבל אני לא אשלם עלייך, האם תמשיכי לצאת איתי?

  46. אני לא חסרת אונים. גרה לבד מפרנסת את עצמי, הכל סבבה. חושבת שנשים יכולות הכל, אבל מה ? לא תמיד הן רוצות. ובדיוק שם, הגברים רוצים. לפחות זה הרושם שקיבלתי. לקדוח, להבריג, לנהוג, "להביא כסף הביתה". אני לא רוצה להרגיש או להראות כמו גבר. רוצה לפעמים להרגיש את ההבדלים שעושים את כל הכיף. הוא הרבה יותר חזק ממני. אני רק מהמשקל של המקדחה אני נופלת. וזה לא שאני לא הולכת קבוע לחדר כושר ומנסה אפילו להגדיל את השרירים בידיים. אבל יש הבדלים פיסיים, ומנטליים. ולא הייתי רוצה שגם זה יתפוגג בעידן ה unisex הזה!

  47. אני אשלם, הוא ישלם….
    הלו… דייט… זוגיות…
    די עם האני אני אני המטופשים האלה
    מה על אנחנו?!

  48. אני מסכימה עם כל מי שאמרו, למה בהתעקשות. בד"כ הם יתעקשו לשלם. אני מציעה פעם פעמיים ואם הם מתעקשים אני נותנת להם לשלם. כי מי שטיפש מגיע לו לשלם על טיפשותו. ככה פשוט. וזה לא עושה אותי פחות שוויונית. כל מה שאמרת על מה שאת רוצה שביתך יהיה גם אני רוצה. וברגע שאני בקשר רציני כל מי שמכיר אותי יודע שזה מה שאני מצפה, בין אם שילם עלי או לא. מי שיהיה איתי יודע שככה זה יהיה. תשאלי את חבר שלי שנאלץ לשמוע על הגיגי בנוגע לאי שינוי השם עפ החתונה, עוד שריד למנהג עתיק ומטומטם כשהאשה הועברה מרשות אביה לידי בעלה. לא יודעת מה איתכן, אני ברשות עצמי וככה גם השם שלי.

  49. דניאל-עודד קדם

    (קודם-כל – מקווה שזה בסדר, שאני יכול להגיב כאן….זה מותר, נכון?)

    באמת, זה די-אידיוטי, "הגבר משלם על האשה"….סקסיסטי – פשוט סקסיסטי. וכמו כל דבר סקסיסטי ביקום (כן, לרבות החלטתו הנבזית וההיפר-מגעילה של הטבע,למנוע מאתנו הבנים את היכולת המופלאה להרות, ללדת ולהיניק…), זה אשכרה מפגר. באמת, מה – נניח, ששני בנים, או שתי נשים, יוצאיםות יחדיו – מי ישלם אז?!??;-))

    הכי הגיוני, שיתחלקו חצי בחצי – או פעם אתה – פעם אני…

    כל החלוקה המאה-שבע-עשראית הזאת, לזכר-נקבה, איננה רלוונטית בכלל.

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *