מה את מסיקה?

עוד להיט

אחד הלהיטים המושמעים ביותר ברדיו בימים אלה הוא "עכשיו אתה חוזר בחזרה", (מילים ולחן: אריק ברמן) ששרה מירי מסיקה. אין ספק, היא יודעת לזהות להיטים. השמעות השיר הן כה רבות עד שהוא נדבק אליך בסופו של דבר. מן הסתם לא צריך הגיון, אפילו לא מינימלי, כדי לשיר להיט. אבל מסתבר שאצלי יש קשיים בהבנת המושר.

מילים כמו חול

כשהקשבתי למילים, חשבתי לעצמי: יש לי בעיה, אחרת איך יכול להיות שזה מה שאומר השיר, ולאף אחת אין מה להעיר? "קצת כועסת, אבל מבינה" – קצת כועסת? באמת רק "קצת"? האם מה שעברת ראוי ל"קצת" כעס והבנה? מה את מבינה? שלא "נעלמת לי בכוונה", אז למה נעלמת? בטעות? פתאום, בטעות, שכחת לחזור? שכחת להודיע? מחלת השכחה?
גם "קצת עצוב לך"? כי? "אתה איש כזה חכם"? או כי נעלמת? ואם הוא "כזה חכם", מדוע למדת ממנו "רק דבר אחד", וזה ל"עזוב את הבית ולעבור לדירה שכורה"? אכן, ללא ספק, שיעור חשוב בחיים. יש לך גם רעיונות יצירתיים בשבילו, שבזכותם, אפילו לא היית "קצת מתעצבת", או "קצת כועסת". כי הרי אתה, "יכולת להתקשר" ואז "את היית יכולה לענות" והייתם "יכולים לדבר", על מה? "על שטויות". וכל זה למרות ששנים מאז שהוא נעלם, "חשבת שאולי עשית משהו רע", אחרת איזו סיבה יכולה להיות לאדם שקם פתאום ונעלם ללא כל הודעה. בטוח היית ילדה ממש, ממש רעה.
גם "התכתבות", הייתה יכולה להיות פתרון טוב, לתעלומה שגרמה לך כל השנים האלה, "לשכב על ערימת שקרים", הרי "לא נעלמת בכוונה" ובכלל, אל תשכחי לרגע שאת "מבינה".
והתיקון האישי, שהצלחת לעשות בשנים הללו, למדת, "לא לפחד שיעזבו אותך בלי אזהרה", אז מה כל כך חשוב שהוא "חוזר בחזרה"? אמיצה שכמותך. הרי כל השנים הללו ש"קצת כעסת" ו"קצת התעצבת" ו"שכבת על ערימת שקרים", מסתבר שאת "עדיין אוהבת", מסתבר ש, "זאת לא השאלה", ואולי בכל זאת פוחדת כי, "את לא יכולה לתת ללב שלך לחטוף כזאת סטירה".
תחליטי יקירה. פוחדת או לא פוחדת? הבנת מה קרה, או לא הבנת מה קרה? התבלבלת? אהההה, מסתבר שיש לך גם "בנות" ו"יכולת להתקשר", ואת, שוב, "יכולת לענות". הפעם לא "הייתם מדברים שטויות", אלא "היית מדבר דקה עם הבנות". גם אותן, מסתבר, הוא עזב בלי כל הודעה. תגידי, את עדיין "קצת כועסת"? "קצת עצובה"? "מבינה"? "זה לא היה בכוונה"? "מאד אוהבת?" והאם כ"שעזבת את הבית ועברת לדירה שכורה", הרי זה מה "שלמדת מאיש כל כך חכם", לקחת איתך את הבנות, או השארת אותן לבד בבית? האם גם את הלכת מהן בלי אזהרה? והנה, הצלחת, "להתעלות… ולמצוא בעצמך את היכולת לחייך גם לזו שבמראה", למרות "הערימה", שהמשכת לאסוף סביבך.

וואן ווי טיקט?

ואיזה באסה, יכולת גם "לחסוך" את הכסף של "הטיפול", במידה והיית "לפחות מבקר". טלפון הוא לא הרים לך, אז איך הצלחת לחשוב על ביקור? מה מסתבר בסיכומו של טיפול, שכנראה לא למדת שום דבר, "חיפשת את הדמות שלו בכל בחור שלך קרא". ו"לאחר שנתיים של טיפול", כולי תקווה שאת לפחות רואה ומבינה שלא למדת שום דבר, למרות ש"עברת לדירה שכורה", ואת, "לא פוחדת יותר שיעזבו בלי אזהרה", או "לאפשר ללב שלך לחטוף כזאת סטירה".
הצעה פרקטית ממני אלייך, תחליפי את המטפל, ומהר, ולו רק מהסיבה שאת לא מעיפה אותו בבעיטה לכל הרוחות, כי "עכשיו אתה חוזר בחזרה". וגם, עדיין מנסה להבין מה קרה לבנות המסכנות? איפה הן בכל הסיפור הזה?

על הכותבת אסנת בוקופצר

אסנת בוקופצר. ניהלה 15 שנים משרד מצליח לרכש והפצת סרטים. היום מאמנת אישית - לחיים. מקצועי- לקריירה. יצירתי - ליוצרים ואמנים. עורכת תסריטים. אוהבת את מה שהיא עושה ועושה את מה שהיא אוהבת.

תגובות

  1. הוצאת לי את המילים מהפה.
    השיר הזה ממש המשך ישיר של
    "זמר שלוש התשובות"
    "אם צריך לא לבכות לא אבכה
    העיקר שאדע כי תחזור… אם צריך אקרצף מרצפות… ובלה בלה בלה."

    מה יהיה בנות?

  2. את צודקת במאה אחוז, השיר אמנם קליט אבל ממש טיפשי. העניין הוא שלדעתי לא מדובר בגיבוב של שטויות שכל ייעודן הוא להתחרז ולאפשר לגברת מסיקה לעלות לטונים הגבוהים בהם היא מצטיינת כל כך, אלא מדובר באפקט מכוון מבית היוצר של אריק "תקראי לי שובניסט, תקראי לי בן זונה" ברמן.

    אריק (ב- E ולא ב- A כמו שאר האריקים הישראלים, חס וחלילה) כבר מזמן הוכיח מה יחסו לנשים, ועכשיו הוא רותם את מירי מסיקה למשימת ההשפלה. אני מניח שאם מירי לא הייתה מונעת משיקולי פלייליסט, אולי גם היא הייתה חושבת קצת על המילים ועל משמעותן.

  3. תודה רבה!
    הוצאת לי את המלים (כולל אלה שלא חשבתי עליהן) מהפה.
    התפשטות תרבות זמר נבובה, בראשה בוגרי סיירת כובב נולד וחבורת רימון (מסיקה-אריק ברמן-קרן פלס וכמה חברים).
    תודה לאל על 2 מספרים:
    88 (FM)
    וארבע (אחרי הצהרים בגל"צ כמובן).

  4. לא חשבתי על זה… כי באמת המלודיה והטונים הגבוהים של מסיקה קצת מסתירים את הטמטום שבכל האפיזודה שעכשיו הוא חוזר בחזרה…
    והאמת בכלל לא שמתי לב לנושא הבנות ….
    מעניין
    תודה שהערת את עיני!!!

  5. בעניי דווקא שיר מאוד יפה ועמוק , על כאב של אם שנישארה עם שני בנותיה לבדה ונאלצת להתמודד עם כל השאלות וללא תשובה ממשית.
    אני די מזדהה עם השיר כך שהוא מרגש אותי ,
    לא ידעתי שאריק ברמן הוא המחבר והאמת די מאוכזבת כי הוא באמת שוביניסט גמור

  6. מישהי

    את פשוט פיספסת את הפואנטה של השיר, כל השיר היא מספרת כמה היה לה קשה ועל הקשיים שהיא עברה כאשר הוא עזב אותה ואחרי שהיא התגברה על הכל וכל שברון הלב מאחוריה, פתאום הוא חוזר בחזרה, זה לא אומר שהיא קיבלה אותו בחזרה.
    היא שרה: "ועכשיו אתה חוזר בחזרה", זאת אומרת עכשיו, אחרי שהסערה שככה, הוא חזר אבל הוא כבר מיותר.
    לפעמים צריך לקרוא בין השורות.

  7. למען האמת רק לידע הכללי השיר לא מדבר על אהבה נכזבת וגבר שעזב בחורה, אלא על אב שעזב את הבית, את המשפחה, את הילדים. הבחורה שבשיר שרה על אביה שעזב את הבית המילים "יכולת להתקשר, יכולתי לענות, יכולנו לדבר על שטויות" מדבר על העובדה שלמרות שהוא עזב את אשתו, הוא יכל היה להיות בקשר עם הילדים, "יכולת לדבר עם הבנות" הכוונה היא יכולת לדבר עם האחיות."הדבר היחידי שלקחתי ממך הוא לעבור לדירה שכורה", כלומר עזבתי כמוך את הבית, "חיפשתי את הדמות שלך בכל בחור שקרה" , ראיתי בכל בחור שקרה לי מראה שלך , של האב שנעלם, כך גם המשפט "לא פוחדת שיעזבו בלי אזהרה" הטיפול עליו היא מדברת הוא הטיפול הפסיכולוגי עקב חויית הנטישה שבגללה היא איננה יכולה לבטוחjבשום גבר, תמיד עם יד על הדופק, תמיד עם ידיעה שהוא גם יכול לעזוב כמו שעזב אביה….. הדוגמאות הן אין ספור, הכל תלוי בפירוש המילולי לשיר. המילים שאותי ריגשו הן " ועכשיו אתה חוזר בחזרה" כלומר , עכשיו , אחרי כלכך הרבה זמן, אחרי ניתוק, הרי יכולת להישאר בקשר, יכולת להתגרש ולאהוב אותי ואת הבנות (אחיות שלי), יכולת להיות אבא , אבל בחרת אחרת, בחרת להיעלם, ועכשיו אתה חוזר, עכשיו…. שיר אמיתי, שיר נוגע, שיר מציאותי, שיר שמלווה בכאב, בטראומה, בהמון רגשות,שיר שבא לשאול את השאלה הכלכך כואבת "למה עזבת, ולמה חזרת" ! מרגש, מקסים,ואחד השירים הטובים שנכתבו לאחרונה.
    sweety

  8. כרמל שוק

    לי למשל מפריעה העברית העילגת.חוזר בחזרה?אין צירוף כזה בעברית.זה גם לא סלנג. מה,ברמן עולה חדש? או שמרוב אריק ב E במקום ב A,הוא שכח לכתוב עברית ? רק בגלל השורה המעצבנת הזאת אין לי יכולת נפשית לשרוד את המשך השיר המושמע בזעקות עולות ויורדות מפי זמרת טובה שלימדו אותה שרגש מוטב לצרוח במלוא גרון

  9. דביבון

    למרות שאני מרגיש שכמה משירי דור הקרן-פלס הם ממש נחמדים. שלא לדבר שאפרת גוש שהיא הקול הרוחני הראשון שניבה את המבול, היא אלוהית.

    אבל השיר הזה פשוט דוחה, ומעצבן. אולי במיוחד כגבר. כל שירי ההתבכיינות-זרקת-אותי-ואני-מאוהבת-בך, יוצאים מכל החורים. אי אפשר לפתוח את הרדיו בלי לשמוע את ההתבכיינות שלה. השיר הזה נשמע ממש כמו הפארודיה של ארץ עם "יואב כבר לא יכאב". בעיקר בגלל שהדגש העיקרי שם הוא על הטקסטים האלה שמתאימים לילדות בכיתה ט'.

  10. I THINK YOU WRONG BECAUSE THE GUY THAT WROTE ABOUT IS NO SUPERMAN AND HE IS ALLOWD TO MAKE MISTAKES AND HE IS ONLY HUMAN AND I"M SHORE THAT SHE LOVED HIM VERY MUCH AND HE MUST HAVE BEEN A GREAT LOVER IF SHE WROTE SUCH BIG WORDS ABOUT HIM. AND I"M SHORE THAT HE IS ON HIS WAY BACK NOW!!!

    • you're wrong -instead of- YOU WRONG
      guy you wrote about -instead of- GUY THAT WROTE ABOUT
      allowed -istead of- ALLOWD
      I'm sure -istead of- I"M SHORE

      I personally prefer LESS CAPITAL LETTERS
      Thank you for reading and correct me if I'm wrong.

  11. לכל מי שחושבת שהיא חכמה השיר הוא על אבא שעזב ולא על בן זוג.

    • טוב שלפחות את מבינה על מה אני מדברת…. תסתכלי על תגובה מס 8שאני כתבתי לפני כמה ימים, למרות שהסברתי בתגובה למה השיר מדבר על אב , עדיין כולם בטוחים שהוא מדבר על אהוב שעזב… חבר'ה תקראו בין השורות … השיר מדבר על אב שעזב את אישתו וילדיו ! תקשיבו למילים של השיר…

  12. סליחה, אבל יש לי תגובה קצת ארוכה בנוגע למאמר.

    קודם כל, כמו שכתבה מישהי בתגובות – השיר נכתב
    מנקודת המבט של ילדה שאביה עזב את הבית.
    כמישהי שחוותה על בשרה את הסיטואציה הנ"ל וגם סיימה
    תואר ראשון בספרות, אני יכולה להגיד בביטחון מלא שהשיר מתאר את התחושות והמחשבות בצורה מדויקת, לפחות לדעתי.

    אני לא מתכוונת להתחיל ולנתח כאן את השיר,
    אבל באמת שכותבת המאמר הגזימה.
    יש כאן התנשאות מיותרת, בהתחשב בעובדה שהכותבת
    אפילו לא טרחה להתעמק ולהבין את הפואנטה של השיר.

    חבל. היום יש שירים באמת גרועים כיום שאפשר לכתוב עליהם
    מאמר נפוח ולגחך על הטקסט.
    השיר שכתב אריק ברמן הוא לא אחד מהם, לצערי.

    יום טוב.

  13. אלמוני

    זה שיר שכאילו ילדה כתבה לאבא,טיפשה

  14. טוב שמעי את מדברת שטויות וזה שאת לא מבינה את המילים רק אומר איזה רדודה את ואיזה עמוקה מירי מסיקה מי שקרה לו משהו שהשיר מתקשר עליו כמו שאחד ההורים עזב את הבית ,מבין את השיר, מנסיון לא משנה כמה כועסים עדין יש את המקום לסלוח ואת המקום להבין ועדיין למרות הכל מכבדים ומעריצים את ההורה שעזב, ויש כלכך הרבה סיבות לעזוב , וזה שהיא אומרת שהוא היה יכול להתקשר,זה כי אם הוא היה מתקשר היא הייתה סולחת והייתה מאושרת לדבר איתו וזסה שהוא עזב לא אומר שהיא עשתה משהו רע, וברור שהיא עדיין אוהבת זה הוא שעזב בלי להודיע, כנראה שבחיים לא התאהבת באף אחד.. הייתי ממליצה לך. ובסוף היא אומרת שעכשיו אחרי הכל היא סוףסוף עברה את זה והיא יכולה לחייך לזאת שבראה חיוך אמיתי, לא מזוייף , חיוך שאומר שעכשיו היא שלמה אם עצמה והכל טוב.. אני במקומך הייתי מוחקת את כל מה שכתב פה, הכל

  15. רמוא קר םילימה תא הניבמ אל תאש הזו תויוטש תרבדמ תא יעמש בוט
    רישהש והשמ ול הרקש ימ הקיסמ ירימ הקומע הזיאו תא הדודר הזיא
    ,רישה תא ןיבמ, תיבה תא בזע םירוהה דחאש ומכ וילע רשקתמ
    םוקמה תאו חולסל םוקמה תא שי ןידע םיסעוכ המכ הנשמ אל ןויסנמ
    שיו ,בזעש הרוהה תא םיצירעמו םידבכמ לכה תורמל ןיידעו ןיבהל
    לוכי היה אוהש תרמוא איהש הזו , בוזעל תוביס הברה ךכלכ
    תרשואמ התייהו תחלוס התייה איה רשקתמ היה אוה םא יכ הז,רשקתהל
    רורבו ,ער והשמ התשע איהש רמוא אל בזע אוהש הסזו ותיא רבדל
    אל םייחבש הארנכ ,עידוהל ילב בזעש אוה הז תבהוא ןיידע איהש
    וישכעש תרמוא איה ףוסבו .ךל הצילממ יתייה ..דחא ףאב תבהאתה
    הארבש תאזל ךייחל הלוכי איהו הז תא הרבע ףוסףוס איה לכה ירחא
    המצע םא המלש איה וישכעש רמואש ךויח , ףייוזמ אל ,יתימא ךויח
    לכה ,הפ בתכש המ לכ תא תקחומ יתייה ךמוקמב ינא ..בוט לכהו

  16. מי את בכלל חושבת שאת ? מבקרת שירים, את בכלל לא הבנת את השיר!

  17. זה לא בהכרח על אבא שעזב.
    זה נראה לי יכול להתפרש גם על אבא מנותק וכוחני
    ושהיא זו שעזבה את הבית בגיל צעיר בגללו.
    ויש את השורה ׳שוב לתת ללב שלח לחטוף ממך כזאת סטירה׳ שגם רומזת לסגנון ההורות.
    זה שיר עמוק ומבכיא לכל מי שמכיר את הסיטואציות הללו.
    וכן, לאבא תמיד סולחים, ותמיד אוהבים ומאשימים את עצמנו. ככה זה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *