כמה אנשים עוד משתגעים מאהבה? כמה אנשים עוד מחכים? כמה הפסיקו לחכות? אילן ירוחם הגיע להארה שגם הוא בעצם מחכה למישהי שתפיל אותו על הברכיים

ממש עכשיו

אני יודע שהבחורה הזאת קיימת איפהשהו, היא פשוט עוד לא יודעת את זה. או שהיא יודעת את זה אבל עדיין לא יכולה להגדיר את זה ממש במילים. או שהיא כן יכולה להגדיר את זה במילים, אבל לא מאמינה בזה

כמה אנשים שאתם מכירים אוהבים באמת אחד את השני? כמה אנשים נמצאים עם מישהו רק כי הם רגילים? כמה אנשים התחתנו מתוך אהבה מטורפת? שורפת? כזאת שכואבת? כמה התחתנו מיאוש? מהפחד להישאר לבד? מפחד הזקנה? כמה אנשים עוד משתגעים מאהבה? כמה אנשים עוד מחכים? כמה הפסיקו לחכות? כמה וויתרו?
הרבה בחורות שיצאתי איתן אמרו לי שהן עדיין מחכות לאביר. כן, זה עם הסוס הלבקן, זה שנראה כמו ג'ורג' קלוני אבל גם מקשיב להן, זה שלא נמצא כל היום בעבודה, אבל עושה הרבה כסף. זה שההורים שלו נורא ליברלים אבל עדיין צמים ביום כיפור. וכולן גם התנצלו ואמרו שהן יודעות שזה לא יקרה אף פעם. אבל האמת היא שהן כן מחכות. ועוד איך.
אני קצת צחקתי תמיד ואמרתי להן שהן בטוח רואות יותר מדי סרטים אמריקאים, או קוראות יותר מדי ספרים של עירית לינור או משהו כזה. ואז אחר כך מקלחת, ופתאום מתחת למים הפושרים, כשאני מביט על כל הבקבוקים הקטנים של הקרמים, והקופסאות של הטמפונים (אני אוהב להתרחץ במקלחות של בחורות, לדעתי יש בזה משהו חתרני) חשבתי שגם אני בעצם ככה. גם אני מחכה לאחת הזאת. גם אני מחכה למישהי שתפיל אותי על הברכיים. גם אני מחכה לאהבה של גיל שש עשרה שתחזור.
אני יודע שהבחורה הזאת קיימת איפהשהו, היא פשוט עוד לא יודעת את זה. או שהיא יודעת את זה אבל עדיין לא יכולה להגדיר את זה ממש במילים. או שהיא כן יכולה להגדיר את זה במילים, אבל לא מאמינה בזה. אני יכול להרגיש אותה. ממש עכשיו היא אולי מתכוננת למבחן מחר באוניברסיטה. ממש עכשיו היא מדליקה סיגריה של סוף משמרת. ממש עכשיו היא מתאפרת או עומדת מול הארון. ממש עכשיו היא חופפת את השיער. ממש עכשיו היא שותה קולה מהבקבוק. ממש עכשיו היא סוגרת ספר. ממש עכשיו חבר שלה מנשק אותה. ממש עכשיו היא מנשקת אותו בחזרה. ממש עכשיו היא מוצצת לו. וגם עכשיו היא לא ממש אוהבת את זה, אבל היא עושה את זה בשבילו, ורק שלא יגמור לה בפה. ממש עכשיו היא רואה פרסומת למשחת שיניים בטלויזיה. ממש עכשיו היא נרדמת.
ומחר בבוקר, כשאני ארד לקנות סיגריות בקיוסק, היא תעמוד מולי ברמזור ואני אסתכל עליה. והיא תביט בי לשניה אחת צורבת. והרמזור יתחלף לירוק. והיא תתרחק.
ואני לא אראה אותה יותר.

על הכותבתאילן ירוחם

במאי קולנוע, תסריטאי ומומחה לקפה. עובד כקופירייטר במשרד פרסום. עוד מעט הסרט. יליד 1969 וכבר בלי מדים. מה יש לו בחיים המשעממים האלה? כמעט כלום. חוץ מהעניין הזה, נו, שהוא כנראה הרומנטיקן האמיתי היחיד שנשאר בעיר הזאת. קבלו אותו. כי לנו זה עולה יותר

178 תגובות

  1. כתוב יופי. אהבתי.
    אני מניחה שזה הזמן להגיד שכל התפיסה הזאת כאילו יש "אחד" או "אחת" היא נורא ילדותית, אבל אני לא יודעת למה, דווקא לאחרונה התחלתי לחשוב שמא יש אנשים שמספר האנשים האחרים שיכול להתאים להם הוא מצומצם במיוחד. אז אולי לא אחד, אולי רק עשרה? ואם אחד מהם בדיוק לא החליף ספר בספריה בשניה הנכונה? מפחיד.

    • היה סרט כזה, שבו הגיבורה והגיבור מסתובבים במעגלים זה סביב זה, כל הסרט, כשברור שהם אמורים להיות ביחד. פעם עוברים ולא רואים אחד את השני, פעם נתקלים לשנייה וממשיכים הלאה. רק לקראת השליש האחרון של הסרט הם נפגשו.

      ואם זה ילדותי? בטח שזה ילדותי. מצד אחד, אף אחד לא רוצה להעביר את החיים ב"פשרה". מצד שני, גם "פשרה" יכולה להיות דבר נהדר, אם נכנסים אליה ברצון ומתוך ידיעה שזה מה שמתאים כרגע. אבל זה אף פעם לא יהיה "רק עשרה אנשים", קסאנטי, כי החיבור בין אנשים הוא תלוי זמן, מקום, ויכולות של אותו רגע – כולם משתנים היסטריים.

      השאלה היא כבר שאלה של מינוח, של איך רואים את הדברים – אני נמצאת עם מישהו, לפעמים טוב ולפעמים רע. האם הוא "האחד והיחיד, שאלוהים שלח אותו אלי"? או שהוא "מישהו שמצאתי כי לא היה בחנות משהו יותר טוב"? שתי התפיסות האלה יכולות להיות הרסניות במערכת יחסים. האחת מעמיסה יותר מדי ציפיות, השנייה מאלצת להתקיים קיום אפרורי ומעיק. ומעל לכל -שתיהן לא מאפשרות להתאים את עצמנו בכל רגע ורגע למה שבאמת נמצא שם (וזה עם כל הכבוד לפנטזיות ולרצוי).

      • אריאלה רביב

        אני לא מאלה שמאמינות שיש אחד יחיד ומיוחד שמחכה לי. אני חושבת שחלק מהעניין הוא שמתישהו הייתה לי מערכת יחסים ארוכה. אין מה לעשות, זה מלמד, על פשרות, אהבה שצומחת עם הזמן ואיך אהבה משתנה. אני לא מצפה שמישהו ישנה לי את העולם, יגרום לי אושר, ויביא לי פרחים כל יום שישי, אני לא מצפה שנמשיך להזדיין לנצח כל יום, או אפילו פעמיים בשבוע, ואין לי בעיה עם הרגעים האלה שבאים, כשאת מסתכלת עליו והוא עליך ואז על ערמת הכלים בכיור, או הפס הנורא מרגיז הזה, של קקי שנמרח על האסלה והוא לא מנקה כי בבית אימא שלו רדפה אחריו עם סמרטוט, ואומרת לעצמך, "מה אני עושה אתו בכלל?", ושעה אחר כך אתם קרועים מצחוק בגלל בדיחה פרטית. אני רוצה חבר טוב, מישהו מצחיק, חכם, רגוע מאוד אם אפשר, את יודעת, הנעימות הזאת.
        אבל עדיין, למצוא את השילוב הנכון, של מישהו שיהיה נכון *בשבילי*, אני גם יודעת שזה תלוי בי, להיות מוכנה בכלל להיות בזוג, אבל שוב, יכול להיות שיש אנשים שיותר קל להם למצוא את ההתאמה הזאת? נו, מכירה את הבנות שנפרדות ממישהו ואחרי שבועיים יש להן חבר חדש?

        • גבירת הטירה

          שלא בילו לבד אפילו שבוע אחד מאז גיל 17.

          אבל זה לא קשור – לדעתי זו תכונה גנטית.

          • לא מגלה שמות

            אני בת 13… היום איזה ילד מהכתה שלי נתן לי שתי קונדומים!!! אין לי מושג מה לעשות איתם?!
            לפני שהוא הביא לי אותם לא היה לי חשק כזה נלהב לעשות את זה אבל שיש לי כבר אותם… אני חושבת על לעשות את זה!!!
            אני יודעת שאני לא יכולה לעשות את זה עם מישהו מהכתה כי הוא יתחיל לספר לחברים שלו, אבל יש לי רצון לעשות את זה עד סוף השנה…
            יש הצעות? אני אבדוק עוד שבוע את האתר הזה…! מי שרוצה שישאיר מספר פלאפון

          • אני מציע לך שתבואי לעשות את זה איתי

          • אתה פשוט דוחה!!

          • אני בן 14 וחצי …
            רוצה לעשות את זה איתי?

    • חכם יפני אחד, שגם כתב ספר ותסלחו לנו שאיננו זוכרות אותו – אמר, ש…

      אהבה היא שם פועל

      והמסקנה היא – שיש לעשות דברים כדי לאהוב את מי שאיתנו, ולא צריך לחכות שאיזה דבר כזה עלום שנקרא אהבה יצנח עלינו משמיים..

      אנחנו נורא אהבנו את הספר שנתקלנו בו אצל מכרים רחוקים, ואם מישהו יודע על מה מדובר ויכול להזכיר לנו את שם המחבר, נודה לו מעומק הלב ונאהב אותו מאד.

  2. ההיא מהרמזור

    כמה מתוק.
    כאחת ,כמוך, שעדיין מאמינה שהדבר האמיתי אכן שם איפשהוא, היזדהיתי לגמרי.
    רק שאל לנו להתאהב בחיפוש וברעיון עד כדי אי יכולת להבחין בדבר האמיתי.

    הכמיהה… כמה ממכרת.

  3. כמה שזה נכון.

    לא לא לא רוצה להעביר עוד עשר שנים בציפייה לו שיפציע.

    • לומר את המילים של ערן צור:
      יש לנו אהבה
      היית מאמינה?
      אחרי כל המדבר הזה
      איזו נחמה

      ובאמת להתכוון לזה

  4. אילן ירוחם, אני אף פעם לא מגיבה, לא באתרי אינטרנט ולא בכלל, אבל אני חייבת להגיד שאתה בחור מוכשר, מוכשר מאד.

    • ואני חייב להגיד שאני ממש לא כותב הרבה באינטרנט. אבל כשאתה לבד… כבר חודש, או אולי יותר, וזה חדש לך… כל מיני דברים פשוט יוצאים החוצה. וזה אחד מהם.
      תודה.
      אילן

  5. א. כתיבה נאה.
    ב. אם זה לא מגנט לאשה החדשה, אם כל משפטי הפתיחה אז אני לא יודע מה כן…הרי הצטעפות העיניים הקולקטיבית של ההן "מהרמזור" כל כך מורגשת עד שהן כולן ביחד הופכות לאחת ההיא וזו גם כנראה התשובה לכמיהה- הן כולן, ביחד, אותה האחת. אף פעם לא לבד ואף פעם לא בזכות איזו עמידה בודדת ברמזור.

  6. יש המון תסכול בכך שעוברים דרך כול כך הרבה אנשים – ולא מוצאים את מי שיגרום לבעירה הזו.
    ויש כול כך הרבה אנשים, אולי יותר מדיי…

    אני לא חושבת שלחכות לאחד והיחיד זו גישה ילדותית. בדברים כאלה אין להתפשר מכיוון שאדם צריך לשאוף לאושר ולא לשקוע ביאוש. אלו הטוענים שגישה זו הינה ילדותית פשוט מפחדים להמשיך ולהתעקש על חיפוש האושר האמיתי.

  7. אוח נכון עד כדי כאב

  8. אני חושב שכרגע חטפתי קוצר נשימה קשה ביותר.
    אני מגדיר את עצמי כבן אדם שהפסיק לחפש – שטוען שמבחינה מתמטית זה לא נכון שלכל סיר יש מכסה, ובכל זאת – הצלחת להוציא לי את כל האויר מהריאות….
    כל הכבוד!

    • מתמטית, אני לא מאמינה באופן כללי. מתמטית, אפשר לספור רק בעזרת הכוכבים או החול את מספר הפעמים שירדתי לקנות סיגריות וחיפשתי את אותו אילן או uv או סיר/מכסה שלי. מתמטית או לא, אני כבר די נואשתי. כמה טוב לקרוא שורות שכאלו (אילן, uv וכמעט כל השאר).
      רק, איפה אתם כשאני בחוץ, קונה סיגריות או עומדת לבד ברמזור??

    • לקרוא את כל מה שאתם כותבים עושה לי חשק להכנס לקופידון או לרוץ למיטה לבעלי

  9. עם התאוריה שלו על הנסיכות הבלונדיניות. הפוריטנים הצעירים.
    להתרחץ במקלחת של בחורות זה חתרני. פששש. אין מילים.
    ואיזה נאור אתה : אסור לה, לנסיכה המיועדת, להתעניין במין.
    "עכשיו היא מוצצת לו. וגם עכשיו היא לא ממש אוהבת את זה"
    ולמה לא, בעצם ?
    כשהיא תמצוץ לך יהיה לה מותר לאהוב את זה ?
    אולי באמת עדיף שהרמזור יתחלף לירוק מהר ככל האפשר.

    אתה בטוח שאתה לא הלוכד ?

    • לוכד עריקים במיל'

      אני לא מאמין במין ללא אהבה. מה לעשות, כזה אני .מוזר.
      לדעתי מין ללא אהבה זה כמו אוננות.

      • שניה לוכדי, אז כשאתה משחק משחקים כדי להכניס למיטה בחורה שרוצה רק סקס, אתה בעצם מאונן? לא עדיף לוותר על התיווך המייגע?

        • לוכד עריקים במיל'

          משהו. זה פשוט יותר משוכלל מהבובות של גלבץ.
          אנחנו מדברים על אושר. לי ,להחזיק ידיים עם מישהי *אהובה*, גורם יותר אושר מאשר זיון פראי עם סתם בחורה.

      • ג'וני דיכאון

        מה רע באוננות?

      • זה יותר גרוע כי באוננות לפחות אצלי זה בגלל שאני אוהבת את עצמי ורוצה לפנק את עצמי.

  10. ומה שנשאר לומר זה – *יאללה יאללה*

    גם אני, כמו כולם אני מניח, רוצה למצוא את *ה*אחת, אבל קצת הגזמנו עם עניין התיאום המושלם.

    כמעט אף אחד לא עובד בעבודה שהוא תמיד חלם עליה, גר בבית חלומותיו, נוהג במכונית שאיכלסה חלומות רטובים מוטורית.
    החיים, כפי שאני רואה אותם, הם משחק של פשרות. לבחור את מה שיותר מתאים מבין ההיצע הקיים, ולא לחחלום על משהו שאולי קיים, אבל בהחלט לא בחלון הראווה שממנו אני אמור לבחור.
    אז אפשר לשהאר מובטל כל החיים, לנסוע באגד ולגור אצל ההורים.
    אפשר גם קצת להוריד דרישות ולמצוא את האחד/אחת שיעשו לנו טוב. גם אם אין להם סוסים בכלל…

  11. חתולה בודדה

    יפה לשמוע שיש אנשים כאלה שמין ללא אהבה הוא לא שווה שום דבר
    אני יכולה להסכים במיליון % שמין ללא אהבה הוא פחות טוב..אבל הוא לא כלום כי אחרי הכל מדובר בעינוג הגוף ולא רק הנפש… שבשביל זה אני רק צריכה פחות או יוצתר 22 ס"מ לא עבים מידי ובחור שמחובר אליהם ויודע איך לתפעל אותם.

    ואילן ירוחם…אתה באמת בן אדם מוכשר כתיבה יוצאת דופן ומקסימה…אהבתי גם את צורת המחשבה….מסקרן אותי גם האהבה שלך למקלחות של בחורות:)
    אחלה מאמר!

    • האהבה שלי למקלחות של בחורות… אני חושב שפשוט בחורה שאתה מתקלח אצלה בבית היא סימן למשהו שהוא טיפה יותר מסתם זיון. או שאני טועה.
      בכל מקרה, אני מעדיף לחשוב ככה.
      וכן, זה היה הסרט שלי בסינמטק. (לתמיהתו של המעודכן, ב 14 באוקטובר בערוץ 3- הראשון בדראמה)
      אילן

  12. 1. בעל חיית מחמד.
    2. זיפי.
    3. לא חרש.
    4. לא צריך לסנן שיחות מפקידת הבנק שלו.
    5. בעל הורים ש……
    רגע למי אכפת מה ההורים שלו? לא יכולת לנסח רשימת דרישות יותר "בסדר" אבל מה הקשר בינה לבין אהבה?
    זו אהבה מטורפת? זאת ההגדרה לשורף? זה יפיל אותך על הברכיים? אם זו הרשימה שאתה מחפש, יש לי הרגשה שדווקא לא תהיה לך בעייה למצוא. אני אישית, על כזאת מוותרת.

  13. שמואל דיגלר

    הנה תרגיל די ותיק בספר: לוקחים את היד של מישהו/י, מסתכלים להם עמוק בעיניים, ואומרים: "מעט מאוד אנשים מבינים אותך, אם בכלל. יש בך כל כך הרבה בפנים, ויש בך חומות שסוגרות הכל". אפשר גם להציץ לו בקפה, אבל לא חובה, ולומר "אתה מחפש מישהו מיוחד, שגם הוא/י חי את חייו כרגע, ולא יודע שלפני שניה ישבתם שולחן על יד בבית קפה. מתי שהוא תיפגשו".

    בקיצור, יתרון ההגיג הנוכחי הוא שנאמרו בו האמיתות שכולם מכירים, ושיכולים להתאים לכל אחד ואחת. כן כן, עצוב לגלות, אף אחד לא מיוחד ברצונו הייחודי בקשר מיוחד. אבל אם נמשיך עוד שניה מעבר לכמיהה האנושית והמובנת (הזוכה כאן, בוקר טוב אליהו לכולם, להנהוני הסכמה ליריים וענוגים למכביר), נאמרו כאן כמה דברים שהמשמעות שהם נושאים מטרידה, ולו ברמת העיקרון.

    לא סתם הושוו דבריך המנוסחים היטב לדברי הלוכד. במקור, יש שם את אותן רעות חולות, אותה דואליות עתיקה ונאלחת של "זונה-נסיכה". כמו בנות "כת החתן", גם אתה מחפש לא נסיכה רחוקה ונעלמת, אלא מראה שתשקף כמה שיותר טוב את הפנטזיה שלך. נותר רק לקבוע שאולי, בלי להתפשר, תצליח למצוא אותה, ולקוות שהיא תשכיל לספר לך שהיא "עשתה את זה רק עם ארבעה, ובמערכת יחסים" ושהיא באמת, אבל באמת, לא אהבה למצוץ לאף אחד עד שפגשה אותך (והדיגלר הזה? סתם יצאתי איתו. באמת סתם).

    • לוכד עריקים במיל'

      כן, אני מעדיף בחורה בעלת נימוס, אצילות, מראה עדין ,טעם טוב, אחת שלא נותנת לכל אחד להכנס לה לגוף, כיוון שלדעתי מין הוא חלק מאהבה ומי שמזיין מישהי שהוא לא אוהב, מבצע פעולה של אוננות בעזרת כוס.

      • ג'בדייה דיגלר

        זאת אומרת, שאתה לא רוצה מישהי שאוננה בעבר בעזרת זין, אבל זה בסדר שאתה אוננת בעזרת כוס. מעבר לכך שסוף סוף קיבלנו כאן הגדרה יפה של איך אתה מזיין, אתה כנראה לא קולט כמה זה נאלח וצבוע. ומכשיר דיכוי (לא להאמין שאני אומר את זה, מה?) פטריאכלי ושובניסטי. הייתי מסביר לך למה, אבל לא תבין. רק אפשר לשאול איך אתה מסוגל לאהוב בחורה שנותנת לך להיכנס לה לתוך הגוף. תחשוב טוב, לשם שינוי, לפני שתענה.

        • לוכד עריקים במיל'

          ומצאתי שהדמגוגיה שלך לא ראויה לתגובה.

          • אז תחשוב עוד קצת.

            מדויק, דיגלר, וחסכני (בשבילי, למי יש סבלנות להתמודד עם האמיתות הכל כך בסיסיות האלה? לך, מסתבר).
            שאפו.

          • הלוכד מעדיף נסיכה אצילית ומעוטת נסיון. הלוכד סובל מחרדת סירוס, חרדת ביצוע, ומפחד מתחרות, ולכן הוא מעדיף מישהי שלא יהיה לה הרבה בסיס להשוואה. מישהי שסקס בעיניה זה דבר זניח, ושלימדו אותה בבית שסקס זה לדעת לספק את הבחור שלך ולהגיד תודה כשהוא מנשק לך את המצח שניה לפני שהוא מסובב את הגב. מישהי שהוא יוכל לפרוש עליה את חסותו, מישהי שלא תערער על גבריותו המסוקסת.
            בחורה שאוהבת סקס? בחורה שרואה את עצמה כיצור מיני לא פחות ממנו? מאיים מידי.

    • חמוד. ואחלה ניק ממש.

    • אוי נו באמת, המשפט על המוצצת הרי נאמר באירוניה (ואפילו לא דקה). יאללה, קצת הומור!

  14. כל הכבוד!!!!
    אחלה של מאמר וכתיבה נהדרת

  15. יש כאן דבר והיפוכו. כשמתאהבים במישהו ששורף אותך, שמסנוור אותך לגמרי, לא יכולים באמת לאהוב אותו. למה? התשובה היא פשוטה כי לא רואים אותו באמת. רואים רק את מה שהוא עושה *לנו* איך שהוא מהפנט *אותנו*. השמחה היא שמחה לא עליו, אלא על כך שהנה מצאתי מישהו שעושה לי את זה. זה לא באמת לאהוב, זה להתאהב. וזה להתאהב לא באדם אלא באהבה עצמה. ורובנו לוקים ברצון הזה להתאהב עד כלות החושים, עד ששום דבר אחר כבר לא יהווה חשיבות עבורינו. ללכת ברחוב מסוממים מאושר ואהבה, שיכורים ומרחפים.

    האמת העצובה היא, שאלו בדיוק סוג ההתאהבויות שכמו שהן מתחילות, כך הן נגמרות. בפיצוץ מהיר. ולמה? התשובה היא פשוטה. כי ברגע שאתה חי עם אדם, אתה לא יכול להמשיך להתעלם מכך שהוא אדם כמוך. מכך שיש לו מגרעות ומעלות. הנסיך על הסוס הלבן, לא יכול לקום בבוקר בשיער סתור ועם ריח רע מהפה. זה לא הולם את ההתאהבות הגדולה, ואת הפנטזיה.

    אהבה אמיתית היא זו שלמרות שמכירים את האדם היטב, מכף רגל ועד ראש, ואת המגרעות שלו ואת היתרונות שלו, הוא עדיין אותו האדם שרק איתו רוצים לחיות, שאיתו רוצים לקום בבוקר וללכת לישון בלילה. שאיתו הכי טוב בעולם. שאפשר לדבר איתו על הכל, לצחוק איתו על הכל, להיות איתו ואף פעם לא להרגיש משועממים. ולמרות שלא מרחפים כל היום בגללו, ולא מסתובבים שיכורים ברחובות, הוא אותו האדם שכששומעים את הקול שלו בטלפון אחרי יום יומיים של ריחוק, הלב ממריא. אלו לדעתי האהבות האמיתיות, כי הן לא הפנטזיה, אלא המציאות.
    ומה שעצוב הוא, שדווקא את האנשים שהכי מתאימים לנו, אלא שנמצאים ממש מתחת לאף, אנחנו לפעמים מפספסים בגלל הפנטזיות.

    • האהבה האמיתית – לדבר על *הכל*? לצחוק על *הכל*? להיות איתו ו*אף פעם* לא להיות משועממים?

      התורנות עכשיו אצל דיגלר?

      • הקודמת שדיברתי עם העלמה דנן על העובדה המצערת שטרם מצאתי בדל מחשבה מקורית בהגיגיה, הוקעתי כבריון השכונתי. אבל כן, הודעתה, מעבר לרשימת המכולת של כל עצות הסבתא שאי פעם שמענו, היא תמצות אמונות ההבל התפלות שכל מי ש"רוצה להיות בסדר" לומד מתי שהוא לומר. מפלטם של אלו שאין להם דעה עצמאית. וככזה, יש בו לדעתי ערך לימודי מסויים, מעין "צא ולמד מה נחשב בעיני הכותבת כחשיבה הגיונית". אגב, הטאגליין הוא "זה לא באמת לאהוב, זה להתאהב".

        • שוב אתה פה להעליב, אבל לא מצליח.
          הודעתך לא ראוייה לתגובה.

          וכן, לדעתי אתה לא יותר מבריון שכונתי שמהגג בלי ממש להבין על מה ולמה.
          מחפש אותי בסיבוב מה?
          לא יעזור לך. אני אמשיך לכתוב את דעתי כאן, גם אם תתעצבן אלף פעם.

          • ג'ייקוב דיגלר

            "אהלן ערס פאתטי". שיואו, תגידי, חשבת על זה לבד?

            ולענייננו, מתוקית: הדעות שלך מרנינות, בעיקר מחמת היותן כה צפויות, בנאליות ומקובלות במובן הרע של המילה. כלומר, כאשר הודעה שלך עולה, אפשר להיות סמוך ובטוח שבצורה פשטנית וקלה להבנה, היא תכלול את כל האמיתות המוסכמות האפשריות בחברה בזמן נתון. אני באמת רואה בזה ערך לימודי, ועם השילוב של העצבים שלך לחינם יחד עם דיאלוג החרשים המרנין (מתי תאשימי אותי שאני בועז?), בימים קשים אלו לקהילה, הרי שהודעותיך הן עניין חיובי לגמרי. אנא המשיכי להביע את דעתך באומץ ציבורי, כפי שהפגנת עד היום.

          • שה שה תרגע.
            לך קח כדור הרגעה או משהו, חבל על העצבים והאנרגיה שלך בכתיבת תגובות מרושעות.
            זה חוזר כמו בומרנג אלייך אחר כך ואתה סתם מבזבז זמן על זה.

            אגב, זאת אגב לא הייתה שנינות, אתה באמת קצת פאתטי.
            או שמא עלי לומר טעון טיפוח במקצת?

            אגב אני בכלל לא עצבנית, להפך אתה מצליח לבדר אותי מאוד בניאנדרטליות שלך. אני דווקא
            מחבבת את הריבים האלה איתך מכיוון שהם שוטפים את המח וממש לא צריך להתאמץ בשביל לעצבן אותך. לחיצה אחת על כפתור והופ… אתה שם ואתה מעוצבן. זה גדול. אני באמת מאוד משועשעת. צריך לשלוח מכתב לביל גייטס, אני רוצה מערכת הפעלה כזאת.

            :))))

          • דיאנה דיגלר

            אבל תודה ששמת סמיילי.

          • אוסף הנשמות

            תעזבו את דיאנה.
            היא עכשיו בהכנות לחתונה.
            אל תבלבלו לה את המוח באפשרות שהאהבה הגדולה תתמסמס, תמצמץ, תעפעף או תימוג.
            כדי להימנע מכך, הבה נגדיר "אהבה A" כזו שלא מתמסמסת, שמחזיקה מעמד תמיד, שלא תלויה בניצוץ, שלא שורפת ולכן גם לא מאוכלת, כזו שלא תכבה לעולם – כי היא לא בוערת.
            משהו נעים כזה. ומעכשיו – דעו שלאהבה הזו דיאנה מתכוונת. ולשום דבר אחר – כל דבר אחר אינו אהבה על פי מכון התקנים.
            והיא עדיין בקטע של "כל מי שחושב אחרת – מתבלבל בין התאהבות ואהבה".
            אז – אנא להניח לה, תנו לה להתחתן בשקט, תבואו אחרי החתונה.

          • אני לא יודעת בן כמה אתה, אבל סביר להניח שעוד כמה שנים, תבין על מה אני מדברת.

            מאחלת לך מכל הלב אהבה אמיתית לבת זוג, ולא לפנטזיה.
            מישהי שאפשר גם לחיות איתה, לדבר איתה, לראות בה אדם ולא מלאך, מישהי שחוץ מלהתפעל משערה הרך ועיניה הנוגות , גם אפשר לאהוב אותה באמת, כאדם וכאישה.

          • אוסף הנשמות

            Been there.
            Done that.
            Not thirty five anymore.

            מצטער אם גיליתי לך את סוף הסרט, אבל לא מאוחר להמציא לעצמך סוף משלך (או לפחות להשתדל מאוד)

          • הסוף זה לא כשאומרים עלינו שמע ישראל, זורקים אותנו לבור ואחר כך מכסים ברגבים ואבנים?

        • דיגלר מאוהב ביישות וירטואלית שנקראת דיגלר.
          כשדיגלר יפסיק להתפעל מעצמו, אולי הוא ימצא אהבה.
          אולי.

          • אני דווקא חושבת להפך.
            רק מי שממש ממש ממש לא סובל את עצמו יכול להוציא מעצמו כאלו אנרגיות של שנאה ורוע.

      • דיגלר מן האדה?
        תרגום בשביל אחת כמוני, אפשר?

        וכן, קשר אמיתי של אהבה יכול להיווצר רק כשיש חברות אמיתית בין שני אנשים שמסוגלים
        לראות באמת אחד את השני, ולא רק את מה שההתאהבות עושה להם ואיך היא ממלאת הריק והצרכים הנפשיים.

        • במובן מסוים. דמות מסרט, למעשה, עם הצטיינות בתחום גופני שהופכת אותו מושא לקנאה אצל גברברי העולם כולו.

    • דיאנה, גם כשאת אומרת שזה בנאדם שכיף לקום איתו כל בוקר, כי הוא עושה לך טוב, והלב ממריא ולא משעמם לך איתו – זה הכל מה הוא עושה לך ולא ההיפך. לא מה את עושה לו. שימי לב, את כותבת הכל בגוף ראשון. יחיד.
      זה תמיד בשביל עצמנו.
      ואולי ככה זה אמור להיות
      אילן.

      • אתה צודק בכך שאכן יש פה איזה עסק גם של מקח וממכר מסויים קח ותן.
        בהחלט. כולנו הרי רוצים בעיקר ובראש וראשונה את טובתנו שלנו אנו. את האושר שלנו
        וזה לגיטימי לחלוטין מבחינתי.

        אבל יש תהום פעורה בין היכולת להתאהב במשהו ליכולת לאהוב משהו.
        התאהבות היא צורך רגשי באיזה מילוי נפשי, מישהו שימלא חסכים וריק קיומי.
        אהבה היא לדעתי משהו אחר לחלוטין, היא היכולת באמת לראות ולאהוב אדם אחר
        ולא רק את ההילה שבהתאהבות בו.
        כשאנחנו מתאהבים, לרוב מתאהבים בהילה ולא במושא עצמו, לרוב עושים גלורפיקציה של המושא, מה שלא ממש מאפשר לראות את האדם כמו שהוא. כי יש איזה חוסר מוכנות לוותר על הפנטזיה של ההתאהבות.
        תחשוב רגע על שני המושגים באנגלית:
        I Love You כלומר אני אוהב אותך, אני אקטיבי באהבה שלי אלייך ו
        – I'm In Love With you
        כלומר אני מאוהב בך, אני פסיבי, האהבה היא משהו שקורה, שאין שליטה עליו ושלא ממש בא ממני אלא מאיזו יישות חיצונית. מושג דטרמיניסטי לחלוטין שיכול בהחלט להתאים לאנשים מסויימים בתקופות מסויימות של החיים.

        אין לי שום דבר נגד התאהבות כזו, זה נפלא שאפשר לחוות אותה וללכת איתה עד הסוף , אבל אם תשאל אותי, אהבה, חברות, סקס טוב ומשיכה חזקה הם הדברים שמחזיקים בני זוג יחד, ולא הפנטזיה על הסחרור המשכר של ההתאהבות הגדולה שתגרום לסחרורי שיכרות, סימום וטירוף.

        זה שייך לדעתי יותר לגיל 16 מאשר לגיל שלושים.

        • כן, ומה לגבי : "TO FALL IN LOVE"
          לא במקרה נאמר FALL —> כי תמיד נופלים!!! וזה כואב, כל כך כואב שרק מי שעבר את זה יודע. הבעיה היא שלנו יש זיכרון קצר, אנחנו נופלים, מקבלים מכה, קצת מתבייכנים… ומיד ממשיכים לנפילה הבאה. אין כזה דבר אהבה. המילה אהבה היא עטיפת צלופן יפה, שעוטפת כמובן, איך לא, את הסקס. רוב רובם המכריע של השירים, המדברים על אהבה, מדברים בעצם על אהבה נכזבת…"ונחייה באושר ובעוני" –> נשמע מבטיח, לא?!?!
          אבל!!! אז מגיע המשפט הבא: "עד עצם היום הזה". משפט שנשמע לא רע בכלל, מזכיר לחלקנו כמה מיפורי האגדות המפורסמים…
          אבל בעצם מה שזה אומר: היום, אני איתך, את איתי, אנחנו מאוהבים מעל הראש. מחר, לא ידוע?!? אולי מחר אני אהיה איתך, אולי עם מישהי אחרת שבמקרה נפגשנו (אולי ברמזור?!?!) אולי בכלל עם מישהו אחר.

          אני מקווה שאני טועה ושההרגשה הזאת שיש לי היא זמנית ביותר (בואו רק נקווה שהמצב לא יחמיר עם החורף הבא עלינו לטובה).

    • מצד אחד לדבר
      ומצד שני להקשיב

      עם כל הקונוטציות הנלוות(שכנראה ברורות רק לי…)

    • זה פשוט מדהים!!!!
      קלעת בול לרגשותיי ולמחשבותיי!!!
      תודה

    • אמת לאמיתה!!
      מתוך נסיון אישי , אהבות שורפות אכן מסנוורות והסוף כואב עד מאד, הגבר לו נשאתי ואני חיה באשר ועם אהבה גדולה הוא כל מה שכתבת. לא אהבה ממבט ראשון. לאט ועמוק. וזה רק גדל מיום ליום.

    • דיאנה, זו הפעם הראשונה שאני מגיבה באתר זה.
      כתיבתך מקסימה, כנה ונגעה לליבי.

      תודה רבה על כי איפשרת לי להתרגש.
      ולהזדהות.

  16. אילן ירוחם? זה אותו אילן ירוחם שראיתי סרט שלו בסינמטק (בקרוב בערוץ 3 כמדומני). *אבא'לה* (בימוי וכתיבה עם אורי מרנץ) – אחלה סרט. גם אהבתי את מה שכתבת, אם כי לא נראה לי שתמצא אחת כזו.
    מלאני פרס פנויה?

  17. גם אני הייתי היום בהקרנה. היה מאוד יפה נורא!
    מאוד מוכשר.

  18. פעיל תנזים מהר גריזים

    לא היה לי כח לקרוא את הכל.
    תהרגו אותי.
    את כל התגובות , אני מתכוון.
    הקטע עצמו , על אף שהוא לא מאמר במבנהו או בהיקפו באמת כתוב טוב , דבר נדיר אצל בחורים שכותבים פה (מלבד עידו הרטוגזון יקיר נפשי) -אילן , חזק ואמץ!

    ואם היא שם,
    וייקח לי עוד כמה שנים למצוא אותה
    ולבסוף , ערירי , זקן , צלוף רוחות , שחוק שנים ולבן שיער
    ארד מהאופנוע שלי (בתפקיד הסוס) ואראה אותה שם
    מביטה בי במבט כזה
    וכל הרגע כולו
    עצם המעמד
    יפעם בגדולתו ובנצחיותו
    נביט זה בזו ואדע שזה מה שחיכיתי לו , שזה מה שצריך לקרות,
    אני ארד ,
    אומר לה
    "למה לעזזל נתת לי לחכות כל כך הרבה זמן?!"
    ואכרות לה את הדגדגן.

    ואולי לא.

    על כל פנים , לכו לראות את אפוקליפסה עכשיו , עוד מרלון ברנדו. כמה טוב.
    סתיו נעים שיהיה לכולם,
    ורק טוב.

    • כמעט חשבתי כמוך על אותה בחורה מרגיזה שלא הגיעה.
      אבל מצד שני, כשאתה כבר מגיע לרגע ההוא, אתה יכול לשכוח את הכל בשניה, ולהרגיש כאילו רק כעת נולדת. כל השאר לא נחשב.

  19. אני כבר מצאתי את האחד והיחיד שלי והבעיה היא שאנחנו לא יכולים להיות יחד
    (ככה זה שכל אחד גר ביבשת אחרת )
    לפעמים אני חושבת שאולי עדיף לא למצוא אותו אף פעם את האחד והיחיד.
    לדעת שיש ובעצם אין זה יותר כואב.באמת כואב.
    נמה.

    • עם קצת ניסיון של אהבה מרחוק (בינ יבשתי)
      היי שמחה בחלקך
      "רחוק מהעין רחוק מהלב "
      לעומת
      לאהבה אין גבולות

      ביחרי בחצי כוס הרצויה-

      יש בי אהבה ו ה י א תנצח- נדוש ?!
      לא בעיני

  20. מאמר מקושקש. מה רע בהתרגלות של שני בני זוג זה לזה? הרי המחשבה על אהבה מטורפת, שורפת היא מחשבה ילדותית. אין דבר כזה, למזלנו.
    כתיבה של שוביניסט: היא עושה לו, היא לוקחת, היא יודעת, היא לא יודעת, היא מוצצת, היא במבחן, היא והיא והיא… ואו, מעניין אילו עוד דרישות תבקש ממנה. מה אתה תעשה למען האהבה? תביא את עצמך כפרס עבור שירותיה? יש לך מזל שאני לא אשה.
    כמה אנשים אוהבים חיים ביחד? או, המון. הם רק לא מגדירים את אהבתם בצורה הילדותית שאתה מתאר לך.

  21. אולי ואולי ואולי ואולי. הבחור חולם.
    אני יכולה לראות בעיני רוחי בנות שבאות אל יוסף החולם שלנו, אחת אחרי השניה, והוא פוסל אותן אחת אחת כשהוא חושב על זה ש"אולי" הבחורה שלו מוצצת כעת לחבר שלה, ואולי היא תכף תעבור ברמזור.

    מה זה מעניין האוליים האלה, איפה הפרקטיקה?
    לדמיין גם אני יכולה, מפה ועד הודעה חדשה.

  22. כל כך נכון ועצוב?

    כתוב יפה.

  23. היה קודם.

    תבוא אחר כך…

  24. זה לא שיש אחת ויחידה – זה שיש סוג מסוים של בחורה שהיא בעלת אופי מסוים ותכונות מסוימות שנכונים ומתאימים לך. לדעתי הדבר נכון לכולנו – מאחר ולכל אחד מאיתנו יש אופי מיוחד לו, צרכים, חשקים, רצונות וכו' שהינם מיוחדים לו, כך יש גם את סוג האנשים שלהם יש את התכונות המתאימות ו/או המשלימות. וזו כל התורה! כל מחשבה על האחת והיחידה רק תרחיק ממך את האפשרות לפתח מערכת יחסים יציבה עם בחורה המתאימה לך.

  25. אילן-
    בזמן האחרון גם לי יש הרגשה של "ובכל מקום בעולם אהבה אחת מתה"…
    אבל מבפנים אני עדיין מאמינה שזה קיים..
    למרות שכל בנאדם נשוי שאני מדברת איתו בוגד..
    למרות שהגברים של היום נכנסים יותר מהר לתוכי מאשר לנשמתי…
    מקום אחד בי מרגיש שהאהבה מתה והשני עדיין מקווה שזה לא נכון..
    שהנסיך יגיע (נתפשר על גולף לבנה…) ושנאהב בלי גבולות…
    אמן.

  26. היה פה דיון ממש נכון שלא חשבתי עליו ממש עד עכשיו.
    פעם שאלתי את החבר הקודם שלי: "למה אתה אוהב אותי?"
    הוא חשב לרגע וענה –
    אני אוהב אותך כי את גורמת לי להרגיש טוב עם עצמי, את עושה אותי שמח, את גורמת לי…וכו'.
    באותו רגע זה קצת צרם. הרבה מאוחר מידי הבנתי, אהבלה שכמוני, שהבחור אוהב קודם כל את עצמו, ומשאיר מעט מאד מקום לאחרים. אולי ככה זה צריך להיות.
    וכששאלתי את החבר הנוכחי את אותה שאלה, הוא אמר:
    אני אוהב אותך כי את נהדרת, כי את כזו וכזו וכזו …. (וגם) כי את עושה אותי הכי מאושר בעולם.
    וככה גם אני מרגישה לגביו. אני מאמינה שאהבה אמיתית זה שילוב של אינטרס אישי והערצה.
    אני מאמינה שהוא האחד בשבילי….ולא רק בגלל התשובה (:
    נשמע מטופש?
    כל אחד מחפש את האהבה האמיתית. הרבה מאמינים שמה שהם חווים באותו הרגע זו האהבה האמיתית. ואז מתפכחים, וממשיכים הלאה, לאשליה הבאה או לדבר האמיתי.
    קשה לדעת.
    והדבר הכי נוגע ללב במאמר הזה, ויסלח לי הכותב, הן התגובות. הכמיהה שעולה מהמסך.
    כולם כל כך בודדים.

  27. היום … בעידן דור ה-X, ובהכללה רוב קוראי האתר הם אנשי דור ה-X
    עידן בו אין מחוייבות והכל בנוי ומושתת על אינטרסים, כאלה או אחרים.
    ושיקומו אלה הטוענים אחרת.
    הלאה לך האהבה ממבט ראשון ושלום לך עו"ד חושן "אנו מעונינים בחוזה נישואים" …
    כן … חאלס עם הנאיביות הזאת ו.. עסקים כרגיל, כי כמו שאמר מנכ"ל של חברה חשובה לא מזמן במאמר שקראתי "אנו חיים בעידן של עסקים לא כרגיל" – באנגלית זה נשמע טוב יותר.
    אז .. מצאו את זה המספק את האינטרסים שלכן וודאו כי אתן מספקות את שלו (אחרת ילך לאחרת המספקת לו) – ובבקשה, בלי קונוטציות מיניות (למרות שאלה גם כן כלולות !)
    בעצם ….
    ואולי ….
    אין צורך להקשיב לי ….
    הרי .. איך הגעתי עד לגילי המופלג ?
    ועדיין בלי אותה אחת ??
    ולא שהיו הזדמניות … היו ועדיין קיימות, ממתינות …
    ואני … אני מחכה … עדיין ? כנראה שכן …
    גם אני הייתי באותה צומת, באותו הרמזור …
    ולא פעם ראיתי אותה ולא עשיתי דבר …
    ואולי באמת היתה זו היא ?? ??
    עדיין מחכה …
    ופותח עוד צנצנת של דבש ….

    א.

    • אולי באמת הגיע הזמן שכולם יפסיקו עם הצביעות הזאת שטוענת שאנחנו חיים בזמנים שאין בהם מקום לחיפוש הזה אחר אותו אחד או אותה האחת.לדעתי זאת הצביעות האמיתית של העולם. משום מה לא רבים הם אלה אשר ישימו יד על הלב ויגידו בלב שלם שרגע לפני שהם הולכים לישון, בשניה הזאת שבין החלום למציאות, אין להם מן הרגשת ריקנות כזאת, אותה ההרגשה שאיתה הולכים לישון רוב שוכני העולם החומרני הזה. אני מאמינה שלכל אחד יש את הרגע הזה בו הוא ניהיה כן לפחות עם עצמו ומודה שרע לו, פשוט רע לו מעצם העובדה שהוא לא מוכן לוותר על החיפוש המתמיד הזה אחר הישות המושלמת הזאת. אפילו הבן- אדם הכי מציאותי והכי רציונלי סובל מזה.
      וזה לא סנדרום של ילדותיות או חיים עפ"י אגדות ילדים, זה הכוח שמניע אותנו להמשיך לחיות בתקווה,לקום כל יום בבוקר, להתלבש ולצאת שוב לחיפוש הלא מודע הזה אחרי השלמות שרובינו כנראה לא נמצא..

  28. המאמר החמוד הזה מדבר על האחת המיוחדת, זאתי שכמו כוכב אחד מבין מליונים כוכבים מתאימה לך בדיוק. זה רומנטי, זה אפילו מתוק, אבל זה לא מציאותי. שום תל אביבי לא מוצא את האחת המיוחדת שלו בשנחאי או בברצלונה ואפילו לא בקרית גת. בדרך כלל הוא מכיר אותה בצבא, או בעבודה או שהיא חברה של השכנה או משהו כזה. האמת הריאליסטית היא שאהבה היא בעיקר עניין של הזדמנות, דמיון בין האנשים והכרות.

  29. הרשי לי להאיר את עינייך..
    עלייך להודות שזכית בהזדמנות לחוות את הדבר האמיתי,
    ישנם אנשים שעוברים חיים שלמים מבלי לחוות זאת,
    אין ספק כי אין נפלא ממציאת אותו אחד שמוציא ממך את הטוב ביותר,
    שאין לכם רגע דל, ולעיתים למרות כל זאת ואף על פי כן, מסיבות כאלה ואחרות נאלצים להפרד,
    אך זכית לחוות זאת, ואין דבר נפלא ומרטיט מזה..
    לגבי החיפוש אחר ה"אחד" או ה"אחת",
    ברגע שלא מגדירים מה מחפשים בצורה כ"כ מדוייקת כמו שרבים מאיתנו נוטים לעשות, הסיכויים למצוא את זה שיהיה לנו לחבר גדלים.
    בהצלחה לכולכם ולכולכן..

  30. דיאנה, מסכימה איתך לחלוטין.
    לפני כמה שנים הכרתי בחור, התחלנו לצאת, והתאהבתי בו עד מעל לראש.
    לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו. פשוט ריחפתי בעננים ולא יכולתי לראות מבעד לערפל.

    הקשר ביננו לא הצליח, מסיבות שהיו תלויות בו, וגם בי, אבל למרות זאת נשארתי מאוהבת. ישבתי וחשבתי עם עצמי על מה ולמה. למה אני לא מסוגלת להשתחרר מהרגש הזה אליו.
    לא מצאתי תשובות מעבר לידיעה שאני נמשכת במקרה זה למשהו שונה, לא מושג, לא מוכר.
    זה היה הכל, לא מצאתי שום תכונות בו שיגרמו לי לאהוב אותו. תכונות שיעבירו אותי מהתאהבות בו, מהתאהבות באהבה, לאהבה אליו.
    במבט לאחור אני יודעת שגם בתור ידידים לא יכולנו אפילו להסתדר.
    ותקופה כל כך ארוכה, שבה לא יכולתי להנתק מהרגש הזה אליו, שאלתי את עצמי שוב ושוב למה. למה אני מתאהבת ככה במישהו שלא מתאים לי בכלל, שלא טוב בשבילי.
    ומישהו שאני מעריכה ומכבדת אמר לי בדיוק את זה. את מאוהבת באהבה.
    ולגבי המקרה הזה הוא אכן צדק.

    אני מאמינה גדולה באהבה שמתחילה בידידות. זוגות שהם לא ביסודם גם חברים טובים לא יחזיקו מעמד הרבה זמן. זה הבסיס לאהבה.

    • מאחלת לך מכל הלב, קשר אמיתי ונפלא של ידידות, חברות ואהבה גדולה. לדעתי את בדרך הנכונה למצוא אותו.

      🙂

      • לדעתך?? ועל מה, בדיוק, ביססת את דעתך?

        והאמפטיה שלך, יותר יומרנית או יותר מזוייפת?

        אפילו שווירטואלי, ואנונימי ובלי מסכות וכל זה – עדיין יש דברים שלא עוברים מסך.

        • נו כן בטח, האמפטיה שלי מזוייפת ויומרנית.
          כמובן, אני כוחות השחור הערמומיים שרוצים להרע ולהזיק בסו קולד "איחולים לבביים" לאדם אחר. קראת אותי נכון. בעצם אני בכלל לא דיאנה אני מתחזה לאדם כשלמעשה אני היא אותה המכשפה המרושעת שבאה אלייך בחלומות ונושפת עלייך אש ירוקה. אני הסיבה לכל הפחדים שלך, לביעותי הלילה, לחרדות ולשנאה.

          ואגב מה למה בעצם זה הופך אותך? אם אתה טורח בכלל להגיב להודעה של מישהי שמאחלת למישהי אחרת שיהיה לה טוב, מה זה עושה אותך? מרושע, מסכן, משועמם? בעל תאווה לוהטת להכות במישהי שלא אוהב את דעותיה?
          תמהני.

          ואני לא חייבת לך דין וחשבון על מה אני מבססת את דעותי.

          • דיאנה עזבי, מה את בכלל עונה לאחד כזה?

          • זה עוד מצריך מידת מה של יצירתיות.

            אני חושבת שאת מתחסדת. זה הרבה יותר גרוע. ומשעמם

          • אתה באמת מאוד מאוד מאוד משועמם.
            יאללה לך לקרוא ספר טוב במקום לנסות הוציא אנרגיות של שנאה על מישהו שאתה אפילו לא באמת מכיר.

          • אני עדיין חושבת שהדעות שלך מתחסדות ומדוקלמות, אבל את צודקת. אני לא מכירה אותך, והרוע היה מיותר. סליחה.

          • אז תרשי לי להגיד לך שגם הסליחה הזאת שלך עכשיו, איך לומר, הממממ…. קצת מתחסדת.

          • קודם כל, אני בחורה.
            ופניי לשלום, את מוזמנת להניח את החנית.

            ההתנצלות שלי היתה, ועודנה, אמיתית. אני חושבת שהפגנתי רשעות מיותרת. לפעמים יש לך יום רע במיוחד, ומפתה להוציא את המרמור והעצבים על אנשים זרים, בעוד אתה מתחבא מאחורי שם של גלולה. לא מעורר גאווה במיוחד, אבל מצד שני – זה די אנושי, ואני יכולה לחשוב על דרכים יותר מזיקות לפרוק כעס.

            מה שהקפיץ אותי היה המשפט בו את אומרת שלדעתך אותה בחורה (קינמון? זנגויל?) בדרך הנכונה למצוא את האושר שלה. אין לך שום בסיס לדעת דבר כזה. אין לך מושג מי הבחורה ומה באמת היה שם. היה בקביעה הזו משהו יומרני, חובק אנושות סטייל.
            בעיניי, כמובן.
            תמיד תיעבתי את קבוצות התמיכה הוירטואליות והמזוייפות. קל מאוד לעבור את הגבול בין נגיעה של תמיכה וירטואלית מנחמת, לבין תחושת אחווה מזוייפת וחונקת אשר ריח הבדידות והעמדת הפנים נודף ממנה למרחקים.
            איך כתב המסעדן ההוא? זה לא רומן, זו סתם בדידות.

          • אני מאוד מקווה.

            ואת מבינה אני מקווה, שמאחורי האנונימיות של האינטרנט והקלות שביכולת ליצור דיאלוגים כשאת מגיבה להודעות, יש בכל זאת גם בני אדם שיושבים מאחורי המילים האלה?
            אני מאוד מקווה שלפחות בחיים הלא וירטואליים את לא מגיבה ככה.

            שימי לב שגם במשפט שהקפיץ אותך, הוספתי את המילה "לדעתי". זכותך לדעה אחרת.
            אין לי כח לפרט כרגע את המניעים למחשבה שאכן קינמון בדרך הנכונה, סביר להניח שאם היית
            שואלת אותי בנימוס, במקום לקפוץ ולתקוף באגרסיביות גם הייתי עונה לך והייתה איזשהי אפשרות לדיאלוג, אבל ככה ממש לא מתחשק לי להמשיך להסביר ולפרט.

            גם השם שלי הוא שם של גלולה, ואין לי שום בעייה איתו.

        • היחיד למלחמה בטרור

          לא צריך להרחיק עד לבן לאדן או ארגוני הטרור כדי למצוא רשעות אמיתית.
          יש לנו אותה ממש מתחת לאף מסתבר. צר לי עלייך אחותי (או שמא עלי לומר אחי?), על הרוע ובעיקר על הטיפשות שלך.
          קראתי את הדברים של דיאנה בדיוק כמוך ולא מצאתי בהם שום נסיון להתחסד או צדקנות חלילה, אבל את/ה מסתבר אחוז/ת שנאה ורצון לפגוע. את/ה הוא המתחסד/ת והצדקן/ית.

          ואגב שלא תנסה/י להחמיא לעצמך, הרוע שלך נטול כל יצירתיות.
          ממש כמו זה של נערים משכונות מצוקה הזורקים אבנים כי אין להם על מי להוציא את העצבים שלהם.

    • גם אני מאמינה באהבה שמבוססת על ידידות, וככה היו כל קשריי עד עכשיו. למרות זאת, נחמד לפעמים לראות את היוצאים מהכלל: זוג חברים שלי שהתחיל בכלל בתור "יזיזות" והם כבר כמה שנים טובות יחד… 🙂

  31. יש לי חבר טוב. ממש טוב. אחד כזה שאני יכולה לדבר איתו על הכל , אבל ממש על *הכל*
    חבר הכי טוב. אני יכולה לצחוק איתו ואני יכולה לבכות איתו- ואני יכולה לקרוא לו באמצע הלילה
    שעצוב לי. הוא המאמין הכי גדול שלי. הוא תומך בי , מחזק אותי- וכל מה שכתבתי עליו- כך גם היחס שלי אליו.
    קינמון טוענת שאהבה נולדת מחברות טובה. לא אצלי. הבן אדם הנפלא הזה, המקסים הזה-
    פשוט לא עושה לי את זה.
    כלום. (והוא לא נראה רע).
    אצלי זה באותו רגע נדלק. בום!!! זהו!! אין אח"כ ואין "בוא נלמד לאהוב אחד את השני" זה מתחיל ממפץ גדול וממשיך לבעור על אש קטנה- וכשזה לא זה…. זה פשוט דועך.
    וכן…. ממש עכשיו אני מחכה לאיש שלי כנראה בדיוק כמו שהוא מחכה לי.
    וכן… יש פה המון אנשים הכמהים ל"אהבת אמת"- בדיוק כמו שלמדנו שהיינו קטנים-
    בדיוק כמו שמגיע לנו.

    • אני מניחה שלכולנו יש חברים כאלה, ידידים טובים שלא עושים לנו את זה.
      כמובן שבלי כימיה מסויימת זה לא יעבוד.
      אבל בין אהבה אמיתית לבן זוג, לאותה הפנטזיה הגדולה על ההתאהבות, השריפה הגדולה מאותו ה*אחד ויחיד* כמו שהוגדר במאמר, הנסיך על הסוס הלבן שיבוא ויגאל אותנו מהריקנות שבחיינו, אין לדעתי ולא כלום.

      • האביר האחרון

        אני יודע שכול מה שאני כותב פה, באתר הזה יתקבל כפילצון אבל שיהיה זה אני ואני לזז מזה…

        "אהבה" היא דבר חשוב, וגם אם זה לא הנקודה בכתבה זה עדיין חשוב, אני כן מאמין שאפשר להתאהב באופן טוטלי וכואב ( וזה קרה לי ), לצערי אני הייתי לבד שם וככה הבנתי כמה כואב יכול להיות כואב,

        אני כן מאמין שלותר מידי פעם זה חשוב ואני לא מעבד אפילו לא טיפה מעצמי בזה.
        אני עדיין ותמיד אחפס את האחת שלי, ולא משנה כמה טיםשי זה נשמע אני מאמין שיש עוד כאלה שאמנם הפחד להיות לבד יגרות להם לעשות את הצעד לחתונה ושם הם ימצאו אושר (לפחות ככה אני מקווה),
        אבל יש עןד כמה כמוני שהרומנטיקה, והאהבה יותר חשובים להם…
        נישמע פלצני ? זה מה יש!

        • אני ממש לא טוענת נגד רומנטיקה ואהבה חלילה.
          רק מנסה להגיד שוב שיש הבדל עצום בין התאהבות ופנטזיה על ה*אחת והיחידה*
          למציאות ולאהבה לבן הזוג שאיתך. גם שם אפשר כמובן למצוא אהבה גדולה.
          אהבה היא המרכיב החשוב ביותר בחיבור בין שני אנשים, ונישואין או חיים ללא אהבה עם אדם אחר הם חיים אומללים וגיהנומיים.

          התאהבות זה כבר סיפור אחר לגמרי שלא תמיד קשור לאהבה, אלא יותר לצרכים נפשיים ולרצון להתמלא בריגוש ולהתאהב במישהו.

  32. סמדר קונסטנטין

    לפני כמה שבועות ,באולם מלא לגמרי בסינמטק י-ם ,ניסיתי לזהות מי מכל השחקניות ב"שוקולד"
    היא לסלי קרון שלמיטב זכרוני צלחה את כל מבחני השלמות של ריצארד באך ב"גשר מעל ומעבר" וזכתה להיות הדבר האמיתי.
    מאז גיל 17 אני כבר יודעת שריצארד באך הוא לא סופר וגם כמה דברים על אהבה,
    אבל כשהאיש משמאלי אמר לי שהם התגרשו לא מזמן, החלטתי להפסיק להציק לעצמי
    קצת בסטנדרטים ויותר לוותר.

  33. אילן,
    קודם כל, אהבתי ואני בטוחה שעוד אהבו כי השורות שלך משקפות את תחושות הלב של כולנו, אלו שעוד לא נשבו בכבלי הציניות או האדישות. אולי תופתע, אבל אני מכירה כמה אנשים שאוהבים אחד את השני ולא התחתנו מתוך אדישות או פחד והופתעתי לא פעם לגלות שהאנשים האלה שהם אוהבים באמת רחוקים מלהיות נסיכים או נסיכות. הם אנשים רגילים שבדרך כלל לא יענו על רשימת דרישות ממוצעת והאנשים הכל כך אוהבים אותם חשבו שירצו משהו שונה לגמרי
    אבל לא הייתה פה שום התפשרות. לכולנו מחכה האחד או האחת שלנו וזה בהחלט יכול להיות יותר מאדם אחד שבזמן הנכון או במקום הנכון ישבה את ליבנו ואז נגלה שזה בכלל לא משנה שהוא לא מרוויח הרבה כסף או עובד מאוחר או כל דרישה אחרת שהוזכרה פה.כתבת שאתה רוצה לחזור לאהבה של גיל שש עשרה ובכן את תחושת הראשוניות והתום לעולם לא נוכל לקבל חזרה אבל, לדעתי אין שום צורך לחזור לשם עוצמת האהבה של שני אנשים בוגרים ובנויים חזקה פי כמה, אולי היא קסומה פחות אבל מה שבטוח, היא יותר אמיתית ומודעת.
    אבל הפריע לי המחשבה על הפספוס כביכול שמה האחת שלך חלפה לידך ולא הרגשת, וכי איך תרגיש ברמזור שזו היא? לפי המבט קצר הרוח לפי טון קולה בשיחה סלולרית? חלק מזה שהיא האחת שלך הוא הזמן והמקום בו היא תופיע ואולי זו שתופיע עוד כמה חודשים או אפילו שנים היית היום דוחה בשל חוסר מוכנות?

  34. זאת אני שממש עכשיו מגיבה אלייך
    זאת אני

  35. בננה טרופית

    ונניח שהוא קיים האחד הזה, איפה מוצאים אותו? איך מזהים אותו? ומה אם מחכים כל השנים לאהבה הזאת והיא לא מגיעה? מה אז? כל כך הרבה סימני שאלה ענקיים מאחורי המושג הזה אהבה. אולי כדאי בכלל להתחיל מהתחלה ולנסות ולהגדיר לעצמנו מה זה המושג הזה בכלל.

  36. good article ut what has the blow job she is giving to her boyfriend and not enjoying it , has to do whith the story?
    do you think that the perfect girl does not enjoy a blow job unless done to you?
    or a perfect girl is a madonna, too puritan to enjoy blow jobs?

  37. איך זה
    הגוף הזה ממשיך לחיות אחרי
    כל כך הרבה
    אהבות דחויות
    נובטות
    ממריאות
    הן לא חוזרות
    תולעים כמו פנינים מבריקות

  38. ולא אכפת לי שזה חוטא באידאליזציה לא ריאלית ואיזשהוא מבט מצועף, מבעדו קשה להתבונן…
    לחזור לביקור בבננות אחרי כל כך הרבה זמן ולמצוא את "ממש עכשיו", במקום, נגיד, יחסים על פי האברמוב… רך ותם ועושה צביטה בלב, וגעגוע ישן, ודווקא מגבר… (אוקיי, בסדר, ברור לי שאני צריכה להיכנס לכוננות ספיגה בשביל ה- "ודווקא מגבר". ובכל זאת – ודווקא מגבר).

    איך זה היה אז? אה, כן.. "ולזכר ימי התום". נעים. ממש ממש נעים.

    • נו מה, זה חדש? כן כן, כולם מחפשים אהבה, גם הגברים.
      זה עדיין לא אומר שהכותב הנ"ל קדוש ומתנזר מסטוצים ומשחקים בלב של הנשים בדרך אל האושר.

  39. אני חייבת לציין שהמאמר הזה עשה לי משהו יש בו דברים נכונים הרי כול אחת מאיתנו מחכה לאביר על הסוס הלבן ושיהיה עשיר ובנויי טוב-אז בנות———תתחילו להתפשר לא על כול אחד אבל אף אחת לא רוצה להתחתן בגיל 40
    יום טוב וחג שמח

    • אולי דיי עם הקונספירציה הזו של אם לא תתחתני עד גיל שלושים וקצת אבוד לך. האם לא חלפו הימים בהם אם לא התחתנת עד גיל 30 נחשבת לאסון אקולוגי מהלך?, לשודדת בעלים בפוטנציה?למה אני צריכה להתפשר? למה אני צריכה לחיות את החיים שלי עם משהו שאני לא ממש שלמה עם הזוגיות שלנו בשביל שיגידו שאני "נשואה"?ומי צריך את כל התעודות האלו? במציאות מטורפת שאנחנו חיים בה , מה רע בלהאמין שגם שאת נושקת לגיל השלושים עדיין תוכלי לחוות את היופי שבדבר? שעדיין יש אפשהו את "הנפש התאומה שלך"
      כבר כתבתי פה לא פעם שהכל נהיה מו"מ, הכל מיני לאן נעלם הרוך והרומנטיקה של פעם. היום אם יצאתי עם משהו שלושה דייטים בלי להחליף מיצי גוף אני מייד הופכת לחשודה מינית למה?

      מה רע בלחלום בעולם שהמציאות בו עולה על כל דמיון?

  40. מכיוון שכולם בשיחה על החיפוש המתמיד אחר הבן זוג המושלם, עצרתי לחשוב על זה קצת.
    ומה זה מושלם, בעצם? אני מחפשת מישהו שיהיה מתאים בשבילי. ואני מקווה שיהיו בו חסרונות.
    ולפעמים אני חושבת שאנחנו עושים לעצמנו קצת הנחות בבנייה של מערכת יחסים. כמה פעמים כבר ראיתי חברים שעל הדייט השני או אפילו העשירי זורקים את הבחור/בחורה כי הוא אמר משהו לא נכון, וזה לא הייתה אהבה סוערת ממבט ראשון או הוא לא שטף את הכוס שהוא שתה בה כשהוא ישן אצלי (ליוצאי פולניה ומזדהים שונים).
    אז אולי לא צריך לבנות תבנית ולחפש אחרי הבן אדם שיתאים את עצמו אליה אלא לתת לכל בנאדם את ההזדמנות ליצור לך תבנית חדשה, לא?
    ולרגע האמת… אני ? כל פעם שאני יוצאת עם מישהו חדש,אני מנסה לבוא בראש פתוח אבל מצפה ללא הפסקה לרגע שבו אני אראה אותו מדבר בהתלהבות על משהו שחשוב לו או יספר איזו שטות ואני אסתכל על תנועות השפתיים שלו וארגיש את הפרפור הקטן ואחשוב לעצמי,
    זה זה.
    כי לחפש את האושר זו כמיהה שעובדת שעות נוספות
    ואנחנו משועבדים לה.

  41. alices from wonderland

    ואני מחכה לו… אחרי עשרה חודשים שהיינו ביחד, אני וזה שלמדתי לאהוב כן הוא לא היה הנסיך ובהתחלה עוד חלמתי על הנסיך הקודם אבל ראיתי כמה הוא מתאים לי והאמנתי לכל מה שהוא אמר לפני חודש גיליתי שזה לא… כי אם הוא היה האחד אז הוא לא היה מוותר בכל כך קלות אבל הוא כן, ולכן החלטתי שגם אם זה יקח זמן אני נוטשת את ההגיון שלקח לי זמן לסגל לעצמי והבחור הבא ( אחרי שהצלקות יטשטשו…) יהיה האחד כן כזה שיעשה לי פרפרים ויסחרר לי את הראש כן כמו בגיל 16 (19 בשבילי…)

    • ואולי לכל אחד יש כמה אחת ויחידה? אחת שמתאימה להיום, אחת לעוד עשר שנים ואחת שתתאים פרפקט בבית אבות?
      בכל אופן, כדאי לקרוא את "בעל ואשה" של צרויה שלו וללמוד ממנו משהו.

  42. Sweet baby
    Life is crazy…..

  43. "… גם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה.
    החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים.
    כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום."

    לא תאמינו מאיפה זה לקוח – מהרומן של הרצל – אלטנוילנד.
    לחיי החולמים, לחיי החלומות.
    התלהבתי מהציטטה הזו מאד. גם מהכתיבה של אילן. בכלל מאמינה בחלומות…

  44. התרגשתי מאוד. במיוחד לאור הרגשתי עכשיו שבאמת הוא לא יבוא.
    עדיין לה התייאשתי אני יודעת שהוא יבוא. הוא לא צריך להיות על סוס לבן ובטח שלא ג'ורג' קולוני.
    סתם בחור מיוחד בשבילי שיעשה אותי מאושרת. הוא עוד שם מחכה גם לי.

  45. איי…הלב שלי נמס…עדיין יש אנשים כמונו הייתי בטוחה שכולם כבר היו שקועים בסקס והעיר ואומרים כל הזמן "פאקינג איפה המרלבורו שלי"
    זה עדיין ממגנט אנשים שמאמינים ב"אחת" או ב"אחד"
    טוב לדעת שלא נשארתי עם דוסון לבד (המבין יבין)………..

  46. אילן – מקסים, מקסים
    מה שיותר ריגש אותי היו התגובות.
    אמרה מישהי"..אנחנו כולנו כה בודדים.."
    מעצם הוויתנו נועדנו להיות שניים, זוג, לא טוב היות האדם לבדו…..
    אבל כל כך קשה למצוא את האדם המתאים הנכון
    או שבעצם מהו או מיהו האדם הנכון
    נכון למה?, מה זה נכון בכלל, לפי תקופה בחיינו? לפי סטטוס?לפי מה שיגידו? אולי כדיי להמנע מהמונח נכון , זה קר ופשטני.
    גם אני התאהבתי החיי לא פעם ולא פעמיים
    ותמיד בהתחלה זה היה כאילו מצאתי את הנסיך שלי
    הכי טוב, הכי מושלם ,אבל……. עובדה שזה נגמר משמע, כנראה לא היה האחד
    לפעמים אני מוצאת עצמי יושבת וחושבת אולי בגלל החיפוש המתמיד הזה אחרי האחד והיחיד והמושלם אני מפספסת , אולי מאבדת משהו טוב שכבר היה לי ברדיפה אחרי משהו ארטילאי ולא קיים בגלל הרדיפה אחרי המטרה..המושלם
    ואולי גם שלא….אין לדעת
    בנתיים אני יודעת שלי, בפנים, מאוד ריק.
    אמרו לי שאני נאיבית ,אמרו לי שאני תמימה,לפעמים אני מתפתה להאמין שבעצם אני מאוהבת באהבה , בפרחים, בפתקים בשירים , בהתחלה הזו שנורא כואב בבטן אבל..כאב נעים כזה שגורם לי לרחף בעננים
    שבוע, שבועיים ,חודשיים והתרסקות בלתי נמנעת
    קשה להכיר במציאות אם בעצם מחפשים את האחד והיחיד, אז יכול להיות שהוא עדיין שם ?
    כולנו מחפשים מישהו שיאהב אותנו בגלל מי שאנחנו ,האם אנחנו מושלמים?
    עצוב להיות לבד ועוד יותר עצוב מבחינתי להכלא לחלום המטופש הזה לחכות לנסיך אמיתי
    אבל גם אולי בעצם הוא עוד יגיע…..

  47. אני פשוט נורא אוהבת לענג את בן זוגי
    אני יורדת לו (ולא מוצצת) ולעיתים אני חושבת שאני נהנית אפילו יותר ממנו
    גם אם אני לא מוכנה שיגמור לי בפה…..

    בגלל זה המשכתי לנסוע

  48. גם אני מחכה לאאחד והיחיד "האביר על הסוס הלבן " אב כנראה שאני מפספסת הרבה בדרך וחבל לקח לי הרבה זמן להבין שאם יש אחד כזה אז הגורל יפגיש ביננו

  49. יש אחת ,אבל יש כמה כאלה .
    בדרך כלל אנחנו באמת רואים אותן ברמזור או ברכב ליד.
    לפעמים המבטים נתקלים ,לפעמים אפילו יש חיוך. לפעמים אתה אפילו מדבר איתה כמה דקות.
    פעם אחת המשכנו להסתכל אחרי שהתרחקנו.
    אבל תמיד אתה מבין את זה רק אחרי זה.
    עד היום אני ניגש לפעמים לרמזור הזה ,ירוק ,אדום ,ירוק ,אדום וכו'

  50. ממש עכשיו,עובר לי בראש שאולי אולי..החיים זה לא שרציתי שיהיו…?
    ושהסרט "דלתות מסתובבות" הכי משקף ומסביר את הקטע של האחד ושל הגורל..דבר שאני דווקר דיי מאמינה..
    טוב,נו,מה נשאר לנו חוץ מתקווה..?

  51. ואולי זו אני?
    חשבתי שאני זו ההיא שבדיוק מתנשקת עם החבר שלה.
    והייתי ברמזור בבוקר ההוא.
    ובבוקר הבא החבר שלי זרק אותי.
    במלוא מובן הזריקה.
    והוא לא הכין אותי לזה ולא אמר כלום והשאיר אותי עם התחושה שגם כשאני מפילה מישהו על ברכיו… הוא מתאושש וקם ופתאום נעלם. זקוף. על כפות רגליו.
    אילן ירוחם יקר.
    מה הפואנטה בכל סיפור שברון הלב הטרי, המכאיב עד אין קץ והדומע הזה?
    אל תחכה לזו שתפיל אותך על הברכיים. אפילו שהיא ממש קרובה. אפילו שאתה מרגיש אותה.
    אפילו שממש עכשיו היא מכבה עוד סיגריה ועוברת על התמונות שפיתחה בחנות באוניברסיטה, מחייכת ומתגעגעת לחילופין.
    אפילו שהיא מוכנה להיות זו שתפיל אותך כמו שעוד לא נפלת.
    זה הכל זמני.
    וזה – לפי הגדרתו – קיצוני.
    וזה לא מחזיק. זה נפלא ומרגש וחדשני. אבל אז פתאום הברכיים מתחילות לכאוב (זה נורא לא נוח ככה אתה יודע) והגב קצת נתפס ומבינים שמגובה הברכיים לא רואים המון דברים שהם שם כשמסתכלים ישר והחלום מתפוגג. ואז באה האכזבה. כי הציפיות נבנו גבוה מדי ופשוט לא התמלאו. ופתאום מבינים שהפנטזיה יפה רק לקצת. מה שנשאר זו המציאות. אותה מציאות שאנשים מתחתנים בה בגלל פחד ובדידות ופשרה (לא תמיד, אני חייבת לציין שיש יחידי סגולה שאני רק יכולה לאחל לעצמי להרגיש כמותם ואני אפילו מכירה אישית זוג כזה).
    אני יודעת.
    אני זו שנפלה על הברכיים.
    זה כ"כ כואב לקום!
    והאיש שנטש בצורה הכי מעליבה בעולם רק התנהג כאילו הוא נפל. האמת היא שהיו לו מגיני ברכיים כל הזמן הזה אז הוא לא באמת נגע באספלט.
    אילן.
    אל תחכה לזו שתפיל אותך על הברכיים. פשוט תפסיק ללכת עם מגינים.
    ותסלח לי על ההכללה הבוטה אבל שמעתי כבר כל כך הרבה גברים "מחכים" כמוך שיודעים לדבר נורא יפה אבל כשזה מגיע לעניין עצמו הם פשוט שומרים את עצמם בתיבה שלהם ונלחצים מכל הפגנת חיבה ומשנים את עורם לפי קריזות רגעיות.
    אני מבטיחה שעד הפעם הבאה שתכתוב אני אהיה מעט פחות פגועה ומעט יותר מפויסת ומי יודע – אולי אני לא אשפוך הכל עליך…

    • אני מאמין באמונה שיש בין שני אנשים.
      הרצון החזק החיוך והאושר של הבת זוג שאתה כל כך מפחד לקטוע.
      זה דבר מאוד עדין שמצריך תשומת לב גדולה כל יום ויום להשקות להאכיל וגם לשיר שירים אם צריך.אולי זה שקם והלך אף פעם לא טרח לשבת באמת ואם כן אז הוא לא האחד שלך.
      לכל אחד יש את השני שלו שהגורל ללא ספק מפגיש ביניהם אך הם למעשה מחליטים את הגורל ויש כאלה ששלא ספק מפספסים או אפילו מחליטים לעלות על רכבות לא נכונות ופתאום מוצאים את עצמם באמצע החיים באיזו תחנה לא מוכרת במקום לא מוכר ולא ממש יודעים מה לעשות.
      זה חוקי המשחק אף אחד לא אמר שהמשחק פשוט כל כך.
      בהצלחה!!!

      • קובי, קובי…
        לא ממש הצלחתי לרדת לסוף דעתך.
        מה רצית לומר בתגובתך אלי?
        האם ביקורת? האם חיזוק ותמיכה?
        בכל מקרה, כמה טוב לי לקרא אותה עכשיו. במרחק של חודש ממה שכתבתי אז.
        זה התנקה לי מהמערכות.
        מלבד הבזקים קלים של געגוע לאשליה שהיתה כ"כ טובה, אני על הרגליים. בכוחות עצמי.
        וטוב לי.
        איזה כיף לומר את זה.

  52. כמה פעמים בלילות בודדים שמעתי את מוריסי שר:
    LAST NIGHT I DREAMED THAT SOMEBODY LOVES ME….
    SO TELL ME HOW LONG BEFORE THE LAST ONE
    SO TELL ME HOW LONG BEFORE THE RIGHT ONE
    כואב, כואב השאלות האלו, במיוחד כשמבינים שמליוני אנשים לבד , ועם כל ה"ביחד", של סטוצים, בלאגאנים ושואו-אוף בתל אביב, עדיין לבד. אז לא, אנחנו לא מחפשים את החתן/כלה, אנחנו רק רוצים להוריד טיפה את המסיכות, לשחרר קצת את הבטן, לקנות פוך יותר גדול לחורף ולהגיד באמת את מה שאילן אומר, לא רק בצורה מתוקשבת. ואז זה לא יהיה
    JUST ANOTHER FALSE ALARM
    נכון?

  53. ברצוני להפנות את תשומת ליבם של כל הקוראים (כן, הקוראים! לא הקוראות) לשתי התגובות האחרונות למאמר זה.
    עורו! אחים, גברים ומיני נמושות והבינו – מספיק עם הבולשיט!

  54. ממש עצוב לקרוא את התגובות של רוב הבחורות כאן בעיקר את זו של טושי.
    אז נכון, גם אני לבד ולפעמים זה כואב עד מוות אבל צריך גם לדעת להתעורר ולעשות בנושא הזה משהו.

    הבעיה העיקרית של רוב הבחורות (לפחות של אלו שאני מכיר ויוצא) היא שהן לא מסתכלות פנימה לתוך הנפש של הגברים אלא רק על המראה החיצוני (ולא, אני נראה בסדר גמור) שלהם. אז לבחור הזה יש אף ארוך או הבחור הזה נמוך – תפסיקו לעבוד עלינו אם באמת היתן רוצות לשנות דברים היתן עושות את זה מזמן. הייתן מתאמצות יותר, מראות שאתן מעונינות, מחיכות יותר, צוחקות יותר.

    במציאות גברים רוצים בדיוק את מה שהנשים רוצות – מישהי שתסחוף אותם למימד אחר.

    "צריך גם ללמוד לאהוב."

    לא יתכן שיש כל כך הרבה אנשים לבד ולא עושים משהו….

    • And you, you never interested in a woman's looks? Not even, sometimes?

    • דניאל יקר.
      הבחור שלי היה מכוער. נקודה.
      לא "יפה לעיני המסתכלת" ולא "רגיל". מכוער.
      הוא היה כל מה שאני בד"כ לא אוהבת באיך שגבר נראה.
      לא צבע השיער, לא מידות הגוף, לא תווי הפנים.
      ובנוסף – מכוער. לכל הדיעות.
      אבל הוא היה מקסים, מצחיק בצורה שעוד לא הכרתי, רגיש, חכם להפליא, סוחף, מתוק יותר מכל דבר.
      ונוכל.
      ממש כך.
      שקרן.
      בעל לפחות שתי אישיויות (ואולי היו עוד שמזלי הטוב לא הספיק להפגיש לי).
      אני לא עצובה שאני לבד. ואני כבר לא עצובה עליו. זה נגמר.
      והכי חשוב – זה התנקה לי מהמערכות.
      חבל שהבחורות שאתה מכיר ויוצא איתן הן כאלו שמה שחשוב להן הוא מראה חיצוני. השאלה היא – מה זה אומר עליך? כי זה קצת רדוד. ואם אתה יוצא עם בחורות כאלו – היכן בסיס ההתאמה ביניכם?
      האם גם אתה רדוד?
      אני מחייכת וצוחקת. המון.
      לא בשביל אף אחד ולא בשביל למצוא חן ולא כמאמץ.
      אני כזו. וזה טוב לבריאות שלי. וזה גם מה שהוציא אותי מהכאב הנורא על ההוא שכבר לא…
      אני לא רוצה מימד אחר ואני לא רוצה שיסחפו אותי.
      אז כנראה שאני לא כמו כל הנשים.
      אני פשוט רוצה שלא ימרחו אותי. שלא ימכרו לי מוצר ופתאום יספקו משהו אחר.
      תהיו אתם קצת יותר מאופסים על עצמיכם.
      אני לא רוצה מישהו שיודע מה הוא רוצה מעצמו.
      אני רוצה מישהו שיודע מה הוא רוצה ממני!
      וזה דורש אומץ, לדעת כזה דבר.
      רוב הגברים לוקים בחוסר האומץ הזה.
      ורוב הגברים נבהלים כשאנחנו מראות שאנחנו רוצות.
      ורוב הגברים רוצים "ספורט אתגרי" נון-סטופ כדי שהם ירגישו שהאגו שלהם יציב והם כבשו עוד אברסט.
      ורוב הגברים יודעים להעביר המון ביקורת על האחר ולומר כמה הם שונאים משחקים וכמה הם רוצים ישירות. הבעיה היא שכשזה באמת ככה – בלי משחקים ופרצופים – עם ישירות וחום ופשטות – רוב הגברים לא יודעים מאיפה זה נחת עליהם ואיך לאכול את זה בכלל.
      אז אני לבד…
      זה לא כואב עד מוות וזה לא כואב בכלל כרגע.
      הבחור סידר לי את טראומת חיי וגרם לכך שספק רב אם אני בכלל ארצה שמישהו יתקרב אלי מרדיוס של 5 קילומטר בזמן הקרוב.
      נפגעתי.
      כ"כ.
      ועכשיו אני חושבת שאולי עדיף לי פשוט קצת עם עצמי כרגע.
      "צריך גם ללמוד לאהוב" זה יופי…
      you should listen to your own advices…

  55. אוי… נהיה לי עצוב.
    זה היה כתוב כל כך יפה.
    אולי גם לי זה יקרה פעם

  56. You told me tales of love and glory
    same old sad song, same old story
    the sirens sing no lullaby
    and no-one knows but Lorelei

    by castles out of fairytales
    timbers shiver where once there sailed
    the lovesick men who caught her eye
    and no-one knew but Lorelei

    river, river, have mercy
    take me down to the sea

    and she, the last murmaid wating for the perfect prince, her sweet song carries beyond time and space.

    Does it worth it, waiting for the one? Is there only ONE possible person for me? But there are other 6 billion people on the planet. And he might not even speak the same language as I do!!! And, he might be a "she", for all I know. twin souls can be rather picky…. what am I to do then?
    Yet, I still believe in love. With the small but substantial difference that I think "the one" is what you feel and tell yourself, not what there IS, physically.

    By the way, great article, especially for the hopless romantics…. 😉

  57. מה שיפה בכל העסק הזה הוא שאין שבלונה קבועה להכיר בן זוג ואף פעם לא יודעים איך נכיר את הבן זוג שלי.לי ברוב המקרים תמיד שלא חיפשתי מצאתי וכשהייתי מחפש נואשות אפילו חיוך לא הייתי מוצא.אני חושב שאנשים פה צריכים ללא ספק להוציא קצת אוויר ולהשתחרר קצת זה שאנשים לבד זה לא אומר שמשהוא לא תקין אצלהם זה פשוט כך.הזמן שלהם עוד לא הגיע הם עוד לא מצאו מישהו להתחבר איתו.
    זה גם הימור מאיזה שהוא אספקט,זה לא תמיד נכון לצאת עם זה שרציונלי לצאת איתו כי הוא מסודר ובלה בלה בלה.אנו חיים במדינה שמקבעת אותנו בכוח לשבלונות אבל לא ניתן לאהבה להיות חלק מכל זה.וללא ספק אם יש בחור או בחורה שכרגע לא נראה הכי חכם להיכנס לביחד אך בלב יש איזה עיקצוץ קטן שרואים אותם או שומעים אותם או אפילו מריחים את הטעם שלה ליפני שנרדמים אז GO FOR IT BIG TIME!!! כי אין כזה דבר ליפול אם אוהבים.
    אני יודע שאני נישמע קיצ'י לאללה אבל להתעורר אף אחד לא צריך להיות לבד כריות לא מחבקות בחזרה.

  58. חושבת עליך,במובן מסויים,ואתה לא חושב על זה או לא יודע על זה אבל לפחות הגדרת במילים את מה האישה שלך…מה שכן,ואת זה אני חייב לומר,א ת ה חייב להחליט האם מה שאתה מבקש הוא לא על גבול הבלתי-אפשרי או אפילו מעברו (קרי,אני מחפש אישה כמעט מושלמת,ואני אמצא אותה).כי אם אתה מחפש מישהי שאפילו קרובה למושלמת (וגם את זה אני ושב בלתי אפשרי למצוא) אז אתה תישאר עם רמזוק ירוק,מבט צורב ובדידות מתסכלת ומייאשת.סופו של דבר,סיכוי טוב יש שלך למצוא את האהבה שלך ממש כאן,באינטרנט ואז לפחות אתה תימנע מהמבט הצורב של מישהי וירטואלית

  59. אה,ועוד משהו – אתה נשמע מיואש-מה – אין מה להיות,וזוגיות,וכל שכן האהבה,דורשת המון סבלנות (ואת זה אתה בטח יודע)…אז תהיה סבלני,והטבע יעשה את שלו

  60. בגיל 17 וחצי, אחרי שהייתי משוכנעת שהגעתי אל אותו אושר עילאי ונפלתי וקמתי מספר פעמים, הצלחת להעציב אותי.

    כנראה שכבר בגיל כזה הייאוש נעשה הרבה יותר נוח.

  61. אני לא יודעת למה, אבל זה גרם לי לבכות. אולי בגלל שאני והחבר החלטנו לסגור עניינים למרות שאני עדיין אוהבת, והוא עדיין אוהב. תמיד חלמתי למצוא על המכה הראשונה את מי שאהיה מחוברת אליו, אוהב אותו, אלמד להיות פחות אגואיסטית איתו, אלמד לתת (אבל גם לקבל…)
    אז היה לי מזל במשך 7 שנים להיות עם מישהו מקסים, אבל לא בשבילי. אתם יודעים כמה זה כואב??. להתעורר יום אחד ולהבין שלא משנה מה, אנחנו לא מתאימים, גם אם המשיכה אומרת שכן?? למי יש כוח עכשיו להתחיל להכיר אנשים אחרים?? אולי כבר עדיף להיות לבד?? והנה באות שוב הדמעות…

  62. לי הייתה רק אהבה אחת,בגיל 16,ועכשיו אני לא בטוחה אם היא הייתה באמת אהבה,רק חודש וחצי היא נמשכה כך או כך,אבל אני פוחדת,שאני לא ארגיש כך יותר לבחור,שנה וחצי עברו ואני עדיין חושבת שהוא הכי טוב והיכ מקסים והכי מושלם למרות שהוא בעצם בן זונה מאנייק שמגיע לו להשרף בגיהנום,אני פוחדת.פוחדת שאהבה כזו טהורה,ואמיתית,עם פרפרים בבטן,שעושה את החיים בפעם הראשונה לכדאיים וטובים שכייף להתעורר אליהם בבוקר,לא באמת קיימת.
    הוא בעצמו,החבר לשעבר,צחק עליי על העובדה שאני בת 18 ועדיין בבתולי ואמר לי"את מחכה לפרינס צ'ארמינג,את לא מבינה שאין כזה דבר?זה לא קיים!"
    ומה אם הוא צודק?וגם הפעם הראשנה שלי,שכל כך כל כך חשובה לי,תהיה סתם,עםמישהו שהוא פשוט סתם,התפשרות או סתם לא אהבה אמיתית שעושה בחילה מתוקה בבטן?מה אם ההרגשה הטובה הזו המדהימה הזו,התבזבזה לי על קשר של חודש וחצי בגיל 16?ולא תחזור יותר?אף אחד לא יודע לענות לי על זה .אף אחד לא יודע אם היא קיימת,אם לחפש אותה,או להתפשר על מה שיש.ואם אני לא אדע אף פעם?ואחכה לה,ולא אבין שמה שיש זה מה יש.וכל החלומות שמורים ללילה,והפנטזיות לא למציאות?כל כך הרבה זמן חיכיתי,18 שנה ,לאהבה המדהימה הזו,ומה אם היא באמת לא קיימת?

  63. מאוד מאוד אהבתי! תראה אני מסכימה על כל שאלה שעולה על הפרק במאמר למרות זאת התפיסה הזו היא נאיבית וסביר להניח שאם כולם היו פועלים בצורה כזו כולם היו נשארים בודדים לנצח,אהבה אמיתית ניצחת כזו ששורפת בלב היא אחת למיליון . החיים קשים!

  64. מאוד יפה. אני מאמינה שכן קיים האחד, אבל אי אפשר לחפש אותו
    או שהוא מגיע
    או שצריך לחכות לו ובינתיים לחיות ולהתפשר
    או להבליג ולוותר, לא כל אחד זוכה לזה

  65. אתם יודעים מה הכי כואב בעולם? אני יודעת מי האדם שאיתו אני רוצה להיות לנצח, אני יודעת שאני הכי אוהבת אותו בעולם, שאני אהיה הכי מאושרת והכי שמחה איתו. אני יודעת שהוא האחד, אני יודעת שאני אעשה הכל בשבילו, אני מוכנה למות בשבילו אם צריך.. אני כל כך אוהבת אותו, והוא לא אוהב, וזה כואב, כואב שבא למות, שלא בא לקום בבוקר, לא בא לראות אותו שוב – כל בוקר, להיות הידידה הכי טובה שלו, זאת שהוא הכי חולה עליה בעולם, אבל לא אוהב ולא יאהב ואף פעם לא יידע איך היא מרגישה. ואני כבר פול זמן עם מחנק בגרון ותמיד בא לי לבכות שאני איתו, תמיד בא לי לחבק אותו חזק, להגיד לו שאני הכי אוהבת אותו בעולם, ויש גם ת'פחד של לאבד אותי לגמרי, אז אני לא עושה כלום, מסתכלת עליו כל יום, מחכה לראות אותו שוב ושוב כשהוא הולך, מתגעגעת, חולמת עליו ויודעת שאף פעם לא אהיה שלו. אין לכם מושג איך זה כואבת איך זה שורף בלב, איך זה עושה פרפרים בבטן, אז מצאתי ת'אחד? מזה נותן לי? הוא לא אוהב אותי, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות, וכל מה שאני רוצה זה חיבוק, רוצה אהבה ולא יכולה לקבל.

    • יודעת, גם יודעת כמה זה כואב. ובדיוק בגלל זה מעיזה להציע לך: לחתוך!!! וכמה שיותר מהר יותר טוב.
      מנסיון- רק כאב-לב ואגו שבור יוצא מזה וממש לא כדאי.
      יש שם בחוץ מישהו שיאהב אותך.

      • עצובה עכשיו

        ואיך ממשיכים אחרי החיתוך אופליה היקרה? אחרי שאוזרים את הכוחות ואומרים "מגיע לי יותר מזה?" איך, אחרי שהכל נגמר, וארון הבגדים שלך חצי ריק, כי הוא כבר לא שם, והמדפים של הספרים התרוקנו, והלב, כל כך עצוב, והעיניים מתמלאות בדמעות ואך יודעת שזה לא הוגן !!! כי הרי אהבת כל כך! כל כך רצית שזה יהיה באמת, שזה יהיה ה-דבר שאותו חיפשת מרגע שהתחלת לזחול בלול…. והוא לא בטוח, ולא יודע, אולי הוא סתם נבהל, אולי פתאום כל השריטות שלו מהעבר תוקפות…. ואולי כל זה יוצא על הלב שלך שהוא קצת שברירי מדי, כי זו לא הפעם הראשונה שאת מדביקה אותו עם פלסטרים?
        איך קמים בבוקר בלי המחשבה הראשונה הזו שמעירה אותך לפנות בוקר, הרבה לפני שצריך לקום, אבל לא מספיק לפני כדי שתירדמי חזרה? איך עוברים את היום עם כל המחשבות (ועוד עם לראות אותו מולך כל הזמן….) ואיך סוגרים, אבל באמת, וממשיכים הלאה לחפש את האביר הבא?
        תגידי לי, כי נדמה שיש לך את התשובות, ולי, עכשיו יש רק המון דמעות.

  66. אני יודעת שיש מישהו כזה.
    אני מצאתי אותו.
    אחד שאני רואה אותו צוחק ואני לא יכולה להשאר אדישה לחיוך שלו.
    אחד שאני חולמת עליו כל לילה וכל בוקר לראות אותו זה פשוט חלום שהתגשם.
    אחד שאני מתפללת תמיד שייצא לנו פעם להיות ביחד, לדבר, להתנשק ורק להיות.
    אחד שאני חושבת עליו כל פעם שאני באה לבית ספר, כל פעם שאני באה לקיבוץ שלו,
    כל פעם שאני רואה את אח שלו, וכל פעם שאני שאני מסתכלת על התמונה שלו.
    אחד שאני אוהבת מאוד מאוד, ושאני רוצה להיות איתו… כמה שרק אפשר.
    האביר שלי, בלי סוס, בלי שקיעות, בלי סרטים.
    רק הוא ואני.
    ואני יודעת מי זה… אני מצאתי אותו.
    רק הוא לא מצא אותי.

    • עצובה עכשיו

      בתגובה לרוני

      רוני יקרה…. אם מצאת ואת יודעת ובטוחה ב ט ו ח ה, אז תעשי עם זה משהו!!!! (לקרוא בצעקה!)
      בתור מישהי שאיבדה עכשיו כל כך הרבה בעצמה, ומתלבטת בשאלה אם זה כן היה "זה" או לא היה "זה!" …. אוף, יקירתי, אם יש לך את זה מול העיניים, קחי את עצמך בידיים ותעשי את הדבר הנכון!!! כי כשכבר יש, אסור לוותר, ולחכות "שמשהו יקרה"…. תעשי שזה יקרה!

  67. 050456735
    תתקשרו ותגידו
    "גם אני לא אתרחק ממך
    כי אני אוהבת אותך
    תחזור לקיבוץ ביום שישי
    אני רוצה אותך"

  68. פרפרית תעתוע

    המאמר נהדר… בא ממקום עמוק… פנימי… נסתר.
    אולם, חיינו אינם שחור או לבן… חיינו צבועים בהרבה אפור,
    אפור שלרבים הוא גרוע הרבה יותר מהשחור…
    ערן צור כתב שיר מדהים שנקרא "פרפרי תעתוע"
    שקשור/לא קשור למאמר (הכל בעיניי המתבונן):
    "פרפרים שוב חגים בתמונה
    פרפרים מבשרים אהבה
    שלי ושלך עומדים במטבח
    פתאום את אומרת חבק
    וקיר השתיקה מתפרק…
    פרפרי תעתוע, פרפרי השיגוע
    היו שם תמונות שלי ושלך
    ועכשיו הפרפר שוב ברח.
    הצבעים שוב חיים בתמונה
    הצבעים – צבעי אהבה
    כחול ואדום, ירוק וכתום
    אך פתאום מתכהים הצבעים
    פתאום מתקרבים עננים.
    ענני תעתוע – ענני השיגוע
    תמונה בחלום שלי ושלך
    ועכשיו הפרפר נעלם.
    עכשיו תשמעי את איך שאצעק
    אני אוהב אותך."

    כל אחד ימצא/ידמיין/יחפש/יפנטז/יתעלם… מהפרפר שלו
    אבל… בפנים בפנים .. עמוק בפנים הכל מאוד מאוד לבן!!!!

  69. אהבתי. אבל,
    אני בטוח שיש כמה בנות אי שם בשבילי. באמת.
    מה רק אחת? מה הקטע? ורק איתה אני יהיה ממאוהב לנצח?
    אבל דווקא מתאים לי למצוא איזה נסיכה ולהיות האביר שלה ולהיות מאוהבים לנצח.
    רק לא עכשיו כשאני בן 18…

  70. לא יודעת אם אני מסכימה או לא, לא יודעת מה אני מרגישה בקשר לזה, אבל כתוב ממש יפה בכל אופן… נותן לך נקודה למחשבה.

  71. ממש עכשיו הוא חוזר הביתה,
    הוא אוכל, ישן, והולך לשחק כדורגל אם חברים.
    ממש עכשיו הוא מנשק את אמא,
    ונזכר באבא, ומתקשר לחן אחותו.
    ממש עכשיו הוא מתקלח,
    ורואה "לחיי האהבה".
    ממש עכשיו לשניה קטנה, קטנטנה… פיצית…
    הוא חושב עלי..
    על השם שלי,
    על הגוף שלי,
    על החיוך שלי,
    על משהו שאמרתי או עשיתי…
    ואז הוא מפסיק לחשוב עלי, ושוכח ממני…
    ממש עכשיו הוא הולך אליה ומנשק אותה.
    ממש עכשיו הוא חולם עליה.
    ממש עכשיו הוא רואה אותי, ושוב לשניה.. נזכר.
    ואני ממש עכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו….
    וכל הזמן, ותמיד, ולנצח….
    חושבת עליו, אוהבת אותו.
    וממש עכשיו אנחנו מסתכלים אחד על השני,
    ואני רוצה שזה ימשך לנצח, ושהוא יתפוס אותי וינשק אותי.
    וממש עכשיו הוא מסיט את מבטו, והולך.

    ממש עכשיו אני חוזרת הביתה וחושבת…
    אולי, ממש ממש עכשיו, הוא שוב נזכר בי…
    לשניה קטנה, קטנטנה.. פיצית…
    ממש עכשיו!!!!!

  72. טוב אז גם אני אהיה גלולה
    בכל אופן, לפני ארבע שנים נפרדתי מחבר, בן זוג מדהים אבל בעיקר חבר.
    החלטתי שכבר אין לי ריגושים, כבא לא מעניין לי ועדיף לסיים את הקשר
    במשך שנה ואולי אפילו שנתיים, לא עבר יום שלא חשבתי על הטעות הגדולה שעשיתי.
    רציתי להיות נאהבת וכן, גם לאהוב. מאוד היה חסר לי הביחד הזה.
    נורא רציתי בהתחלה אותו ואחרי זה רציתי מישהו שיעמוד לצידי יאהב אותי
    (אני מאלו שחיות בשביל האהבה) לפני חמישה חודשים, לאחר שחשבתי שקלו כל הקיצין
    הכרתי את בן זוגי הנכחי.
    כשחשבתי לעצמי שכבר שום דבר לא יעזור ואני לא אתאהב יותר לעולם גיליתי שכנראה
    אפשר ושיש לי אהבה גדולה, אם יעמוד מולי האדם הנכון.
    ואני מאוהבת ומאוד
    הדבר המדהים הוא שחיפשתי בעבר, גבר גבוה, שרירי, חכם, עשיר.
    אני לא פולניה, אבל אמא שלי תמיד הבהירה לי (ממש לא באובייקטיביות) שאני גבוהה, יפה,
    חכמה ומדהימה ושלא מגיע לי פחות מזה.
    החבר הנכחי שלי לא גבוה ולא שרירי (אפילו נמוך ממני) עשיר ? הלוואייייי
    אבל הוא חבר שלי,הוא מעניין, חם, הוא גורם לי לצחוק כל בוקר, הוא אוהב ומעניק
    אמא שלי, רצתה וחלמה אני רק רציתי להיות מאושרת ואני מאושרת
    ככה שלחלום מותר, השאלה היא מה קורה בפועל.

  73. שלום קוראים לי אביב
    אני וחבר שלי שנה וחצי ביחד לפני כמה שבועות חזרנו אחרי פרידה של חודש…. כך שאנחנו במצב ממש רגיש….(נפרדנו אחרי ריבים מתמשכים) עכשיו אני ממש מתאמצת שזה יעבוד אבל הוא לוק אותי כמובן מאילו … הוא אדיש לפעמים ולא מקדיש לי אהבה ותצומת לב
    אני אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד בבקשה עיזרו לי… מה אני עושה כדי להחזיר את הרומטיקה שהייתה פעם

    בבקשה אני נואשת!

  74. אני מאוהב בחברה הכי טובה שלי , ואין לה מושג (לצערי).
    לעולם לא אגלה לה, אולי רק אחרי שאתחתן…
    אם יש אחת כמוה – אז בטוח שיש עוד אחת…רק צריך למצוא !!

  75. במילה אחת או בעצם שתיים: מאמר מקסים!

  76. why not do it the other way around
    find what you need in defferent people
    the friend
    the lover
    the rich one
    all of best quality
    and stay on your own
    or
    have the partner you've setteled for
    and
    the lover
    .etc

  77. גם אני מאמינה באהבה סוחפת, כזו שברגע שמבטינו נפגשים אני יודעת שהוא מושלם בשבילי.
    אני שונאת שאומרים לי שאני פוסלת מראש ושהאהבה תבוא יותר מאוחר.
    צריך את הקליק הראשוני הזה.
    אסור להתפשר על מישהו שלא גורם לנו להתאהב בו ממבט ראשון.

  78. יש יש כזו והיא מגיעה ברגע שמחליטים לא להתפשר ולא לוותר ולהאמין שמגיע לנו באמת באמת, כן כמו בגיל 16.

  79. אני לא יכולה עם "האחד" הזה יותר הוא לא קיים וכן יש יותר מעשר יש את מי שנבחר שיהיה בערך. נמשכים לאנשים ואוהבים אותם באמת רק אחרי שמכירים אותם.אז די להילחץ,אין שם אף אחד שמושלם עבורנו שבדיוק פיספסנו אותו.לא קיים!!!הדבר היחיד שצריך לעשות זה לפגוש אנשים לדבר איתם וללמוד להכיר אותם.

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*