היתכן שלבננות כשרות למהדרין יש חיים? היכן מכירים לומדי תורה מתולתלי בלורית? ומה עושים כשהגוף מתחיל לדרוש את שלו? הצצה לחייה של בננה מאמינה ושומרת מצוות

מתחת לחצאית

מסתבר ש"צמתה מוטלת על כתפה" זה קיק לא קטן ושהשילוב של לאומיות צה"לית, תחושת שליחות ציונית ו- M16 מקוצר הוא בגדר פטישיזם של ממש

והפעם נושא שעד כה לא ממש ניתנה לו במה פומבית הולמת- דת, אהבה ומה שבינהם. כן כן, גם לבננות כשרות למהדרין יש חיים אנושיים להפליא. שנתחיל?

אשת חיל מי ימצא

או.קיי, אז לפאבים אנחנו פחות יוצאות, כך שהאפשרויות מעט מצטמצמות, אבל עם קצת מאמץ ובעזרתו האדיבה של בורא עולם…ובכן, הרי לכן ההיילייטס –

שרות צבאי/לאומי:
אני באופן אישי יכולה להעיד שהצבא הוא כר נרחב להכרויות שונות ומגוונות. מסתבר ש"צמתה מוטלת על כתפה" זה קיק לא קטן ושהשילוב של לאומיות צה"לית, תחושת שליחות ציונית ו- M16 מקוצר הוא בגדר פטישיזם של ממש.
בנות דתיות רבות משרתות בשרות לאומי. כמעט בכל מקום בו יש מוסד של שרות לאומי תוכלו למצוא ישיבת הסדר, מכינה קדם-צבאית או לפחות שניים-שלושה קראוונים של לומדי תורה מתולתלי בלורית. כמה רונדלים מסביב ליישוב ואת מסודרת.

אוניברסיטת בר-אילן:
ה T.L.V של המגזר. אני יודעת שזה נשמע פחות סקסי אבל מי שלא ראתה בחור שאצבעותיו משומנות מהבורקס המיוזע של הקפיטריה לא ראתה מחזה מסעיר מימיה. טוב, אני אולי קצת מגזימה אבל בסך הכל מדובר במתחם אופטימלי. דתיים כמעט תמיד מכירים אחד את השני (חוק הדתיים השלובים המוכר גם כמשפט "כיפגורס" לפיו בין כל שני דתיים עובר דתי ישר אחד, או משהו מתחכם מהסוג הזה) כך שמאוד פשוט לעשות אחד ועוד אחד (ליטרלי).

בליינדייט:
המוסד הותיק והנפוץ ביותר. חברה שלך מהצבא, אחותה, החבר שלה לשעבר, מישהו שהוא פגש במזרח- נראה לה שאתם ממש מתאימים. הוא מחפש מישהי מגניבה (במלעיל). ובכן, באשר לבליינדייט, דומני שמדובר בשיטה שהכי מוכיחה את עצמה ובעלת אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר. אצלי בכל אופן, שתי מערכות היחסים הארוכות שחוויתי לא התחילו כך.

שונות:
טיולים (ולא שאני טוענת למונופול על אהבת הארץ), שבתות ברחבי הארץ (סובו ציון והקיפוה), מסיבות של דתיים (ממש כמו במועדונים: אלכוהול, מוזיקה ומאמינים שחורכים את הרחבה) והיד עוד נטויה. עד כאן הקפה ראשונה.

אני ישנה ולבי ער

על אהבה אני פחות מעונינת להכביר מילים. אני חושבת שאהבה היא מכוות אש אנושית המשותפת לכולם, בלי הבדל דת גזע ומין. ההקשר התיאולוגי היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא אולי האספקט הדטרמיניסטי. משהו בבחינת "אם נועדנו זה לזו" וגם סוגיה זו לא משוללת התפלמסות. המדרש מדבר על כך שארבעים יום לפני יצירת הולד יוצאת בת-קול ואומרת פלוני בן פלוני לפלונית בת פלוני. מעין תשובה הלכתית-רומנטית שכזו לנסיכה הקסומה. גורל, יד מכוונת, הכל צפוי והרשות נתונה וגו' (או שלא? לסוגיית הגמירה נגיע בהמשך. בנות הזדיינו בסבלנות. לכן מותר). בכל אופן, גיל הנישואין הוא נמוך יותר ומערכות היחסים מונוגמיות יותר, דבר שיכול להוות תמריץ להתאהבות מהירה יותר. עם תת- מודע לא מתווכחים (כמו גם עם תחושות בטן, פקידות ממשלתיות במשרד הפנים וכמובן, עם אמא). בסופו של דבר אהבה היא אהבה אצל כולנו.

קול דודי דופק?

נפגשנו, התאהבנו הכל טוב ויפה והגוף מתחיל לדרוש את שלו. אקדים ואומר שכל אחד והגבולות שלו. ישנם איסורים מפורשים וברורים. אין לראות במאמר כמתיר הלכתית. לא אתיימר ולא אצטדק. אל תנסו את זה בבית. חשוב להדגיש על מנת לא לחלל שם שמים, יש כאלו המקפידים על קלה כבחומרה ויש כאלו המתירים לעצמם למתוח את הקו. באופן עקרוני, קיום יחסי מין מלאים לפני הנישואין אסור לשומרי המצוות ולכן המנעד המיני רחב כל כך. הוא נע בין "שמירת נגיעה" (זוג שלא נוגע זה בזו), נשיקות והתחרמנויות קלות, עובר דרך חיכוכים סוערים יותר- עבודת יד, ירידות הדדיות ואפילו סקס מלא. נכון, קצת קשה לגמור ככה ובהתעלם מכל הקונספט הרגשי פוסט-רומנטי אה לה סימון דה בובאר בתמהיל של תפיסת יחסי המין כמכלול של זוגיות טנטרית ובקורלציה כזו או אחרת לתפיסות פמיניסטיות שונות, זה יכול להיות לפעמים די מבעס. אחרי שהתגברנו על מחסומים פסיכולוגיים, קבעונות כאלו ואחרים והתניות חברתיות שונות המושג עונג שבת מקבל משמעויות נוספות. טוב נראה לי שזה מספיק לחודש אלול, חודש הרחמים והשמיכות.

אני מאמין באמונה שלמה

או כמו שהמורה רחל הייתה נוהגת לומר לי: תרציני! עכשיו באמת. רגע של רצינות. בזכות היותי דתייה אני חיה חיים מלאים, מרתקים ומספקים. יתכן ולמתבונן מבחוץ מנהגים מסוימים עלולים להראות פגאניים, עתיקים וחשוכים כשלמעשה היהדות הנה דת מופלאה, הומניסטית (תורה, עבודה וגמילות חסדים), מלאה במחשבה, הגות התפלמסות תמידית ועושר ספרותי בל יתואר. שלא לדבר על כמה שאמונה באלוהים יכולה לבנות ,לחזק וללמד אותך הרבה מאוד על עצמך.
אני אוהבת מאוד את אורח חיי כפי שהוא. אוהבת להתפלל (מומלץ מאוד, חוויה משחררת), אוהבת את כל הקונספט המדהים שנקרא שבת (רק על זה אפשר לכתוב מאמר שלם), אוהבת את ארון הספרים היהודי (בכלל יש לי חולשה לארונות ספרים) את האפשרות לשאול שאלות, להתנצח, להיות דעתנית ולחפש תשובות ויותר מכל- את היכולת להאמין ולהעניק משמעות אמיתית לחיי (פתאום סקס נראה קצת זניח,לא?). אני בוחרת לחיות את החיים במלוא החוויה האנושית ובמסגרת הכללים המוצבים. בבחינת "וחי בהם". כניסה לעולם היהדות היא בגדר חוויה אינטלקטואלית ורוחנית שלמה. נוסף לכך, אמונה זה לא דבר שאפשר לוותר עליו. זה לא עובר. קצת כמו אהבה.

320 תגובות

  1. לא מאמין, אני ראשון?

    • עוד גבר (חילוני)

      ועכשיו תגובה קצת יותר רצינית (מזו הקודמת שלי):

      בתור גבר (רווק) _חילוני_ שבא ממשפחה חילונית למהדרין
      בעיר חילונית למהדרין וכו' וכו', אבל שבהחלט מאמין
      (ולא עובד בשבת (אבל מפעיל את המחשב בשבת…),
      משתדל לשמור על כשרות (מינימלית),
      לצום כשאפשר וצריך ובעיקר מאמין בלב, לווא דווקא הולך
      לבית כנסת וכדומה ובוודאי שלא חובש כיפה כל הזמן
      (אלא רק באירועים מתאימים)),
      מצאתי שיש באורח החיים הדתי ובבנות הדתיות
      (ואני ל מכיר כל-כך הרבה כאלה, אבל אני מכיר
      מספיק כדי לגבש דעה לעצמי)
      הרבה _יופי_ _וחן_ – ולא אין לי כוונה כרגע לחזור בתשובה
      במובנה המקובל – למרות שלא אפסול לעשות מאמצים
      לטובת בחורה דתיה שתהיה ראויה לכך אם היא תבקש זאת ממני
      ובוודאי שלא אפסול בחורה דתיה (אם היא לא תפסול אותי)
      להיפך, אם תהיה לי הברירה ל"בחור" בין שתי בחורות "זהות"
      האחת דתיה והשניה חילונית, נראה לי שתהיה לי נטיה
      מסוימת להעדיף את הדתיה.

      אז זה מתחיל בלבוש: יש משהו בחצאית ה"דתית" שהוא
      בעיני (הגבריות, מן הסתם) משהו מאד נשי, רך ויפה
      ונמשיך בדברים החשובים יותר: אורח החיים ששם
      את מוסד המשפחה והזוגיות כדבר מרכזי וההתייחסות
      למין כפי שתואר בכתבה – הם בעיני דברים נאותים
      ואני חושב _שמבחינה זו_ החברה הדתית נוהגת נכון
      (זה לא אומר שאני בהכרח מסכים עם _כל_ שאר
      הדברים שנעשים בשם הדת, עם חלק אני לא מסכים)

      פעם – אני מעריך שכולנו/רובנו היינו דתיים בצורה כזו או אחרת
      (שלושה או ארבעה דורות לאחור) ומאז החברה החילונית,
      שעשתה הרבה דברים חשובים וטובים, "הורידה" מעליה
      את המסורת והדת – ולעניות דעתי, לא פיתחה מערכת
      תחליפית ומלאה של כללים, שנמצאת בדת היהודית
      (ובהכללה גם בחלק מהדתות האחרות) – לכן לדעתי
      החברה החילונית, נמצאת באיזשהו תהליך של "חיפוש"…
      (ושוב כמו כל הכללה – לא _כל_ החברה החילונית
      "מחפשת" אבל יש, מסתבר, לא מעט כאלה)

      בסיכום: לעניות דעתי, המאד פרטית
      (ואני בטוח שהרבה לא יסכימו/תסכמנה איתי)
      יש באורח החיים הדתי הבסיסי (לא הקיצוני)
      הרבה דברים נכונים וטובים, טובים לאדם,
      טובים לקהילה וכדומה – ושוב אני חוזר אני
      ממש, אבל ממש _לא_ דתי
      ואני ממש, אבל ממש לא מנסה לשכנע אף אחד
      אני פשוט אומר את אשר על הליבי
      ומה שנראה _לי_ כנכון. אז זהו אמרתי.

      • דיפלומט מושלם.
        זה כל כך באופי האדם, להקריב,לוותר או לחיות חיים משוחררים. להאמין במשהו גדול ממך, לסמוך על הגורל, או לסמוך על עצמך.

        חילונית,מתלבטת אם יש שם משהו.

        • שתיים אלוהינו

          🙂 רואים?

        • ל-"מישהי", שלום!

          בתור חילוני, אני לא רואה עצמי כמומחה
          לדת… וגם לא מי שאמור להגן עליה
          אבל בכל זאת:

          לא מדובר, לעניות דעתי על כלשונך:
          ^לסמוך על הגורל או לסמוך על עצמך^.

          אדם לא חי במנותק מהחברה שבה הוא/היא
          חי/ה גם אם הוא/היא חושב/ת אחרת
          ובנוסף אפשר גם להאמין וגם
          לסמוך על עצמך (ולעשות לטובתך)
          _תוך שמירת מסגרת כללים_.

          הדת מכילה, למיטב הבנתי, בין היתר,
          אוסף של *~כללים~* (חוקים).
          ייתכן שאנשים מקיימים את הכללים הללו
          בגלל חינוך ו/או אמונה ו/או יראה
          מבורא עולם. בהקשר זה של ה_כללים_ ראוי,
          לדעתי, לציין שתי נקודות:

          א. הכללים האלה הוכיחו את עצמם "אבולוציונית"
          בכך שדורות ע"ג דורות מקפידים בהם.
          אם היה בכללים האלה משהו "לא הגיוני" או
          "לא טוב" הם לא היו שורדים כ"כ הרבה דורות,
          לכן, נראה לי שדווקא הכללים האלה שומרים
          על מי ששומר עליהם ואני מדבר על הכללים
          _הבסיסיים_ ולא על חלק מההרחבות שנוספו עם הזמן
          (ואולי גם על חלק מההתאמות שלא נוספו עם הזמן)
          מה שיכול להראות כ"חיים משוחררים" או כ"נוח"
          "צריך" גם להיבחן במבחן הזמן של הרבה דורות…

          ב. כללים (חוקים) כשמם הם, הם פונים לכלל, לרוב.
          יש הרבה כללים (וחוקים) שנועדו לשמור על
          סדרי החברה ("לא תנאף", "לא תגנוב" וכד')
          אני מעריך שהם טובים לרוב האנשים, אבל תמיד
          אפשר למצוא בודדים או קבוצה (בד"כ מיעוט)
          שהכללים לא נוחים לה וזאת אכן בעיה.
          ובכל זאת, אנחנו מקבלים על עצמנו חוקים וכללים
          (אזרחיים) כדי שנוכל לתפקד כחברה וכבודדים
          גם אם החוקים והכללים (האזרחיים) הללו לא
          "נוחים" לעיתים לחלק מאיתנו.

          כמו בהרבה תחומים, זה עניין של *~איזון~*.
          אני חושב שמערכת כללים מוסרית _בסיסית_ שרוב
          האנשים יכולים לעמוד בה תורמת לחברה ולפרט.

          כשמוותרים על כללים, בד"כ לדעתי, נוצרת אנרכיה
          ובכוון ההפוך – כשמגזימים בכללים נוקשים וכשלא
          מתחשבים בפרט ובמצוקתיו/ה כי אז
          "שכרו יוצא בהפסדו"…

          בברכה, "עוד גבר".

          • לא גלשנו קצת? לא נכנסנו למעכרת החוקים בכללותם?
            ואם כך הדבר, אין מי שמסכימה איתך יותר ממני.
            חוקים? צריך ועוד איך.קצת סדר בעולם. חוקה מסודרת? אני תומכת.
            חוקים של התורה? כאן אנחנו בבעיה, על ויכוחים תיאולוגיים אלו ואחרים אני אשמח להיכנס, לדוש ולחזור על אותם משפטים לעוסים, לא יהיה בכך הרבה טעם. כאן בדיוק, הוא השוני בהשקפת העולם שלנו.

            בהערכה רבה,
            מישהי.

          • לא אכנס לנושא של חוקה מול חוקים וכדומה.
            דיברתי באופן כללי על "כללים", כללים שקבוצות
            מסוימות נוהגות לפיהן, לווא דווקא כללים כתובים.
            קבוצה לצורך זה לא חייבת להיות קבוצה דתית אלא
            קבוצה עם אורח חיים מסויים שבא לידי ביטוי במערכת
            כללים מסוימת.

            מה שכתבתי הוא שלעניות דעתי, אחד מה"מבחנים"
            שמערכת כללים מהסוג הזה "צריכה" לעמוד בו הוא
            מבחן הזמן.
            מבחן הזמן של דור אחרי דור אחרי דור… וכו'.
            אם יש מערכת כללים מינימלית כזאת המצליחה
            לעבור מדור אחד למישנהו ולהיות _אפקטיבית_ גם בדור
            הבא הרי שהיא חוסכת מהדור הבא מלחפש מערכת כללים
            חדשה ("חיפוש" שיכול לגזול זמן וטעויות). לכל היותר
            אולי, תדרשנה התאמות מינימליות אם הנסיבות (הסביבה)
            השתנו (השתנתה) באופן _משמעותי_.

            דוגמאת הקיבוץ:
            אני, באופן אישי, מאד מעריך את הקיבוצים בארץ ואת
            התרומה הגדולה שלהם להקמת המדינה, התרומה
            לכח אדם בצבא ובכלל. יש לי גם כמה מכרים יוצאי קיבוץ.
            נדמה לי שמערכת הכללים של הקיבוץ, לא כל-כך עמדה
            במבחן הזמן, המאד קצר יחסית, של הדורות. לפני זמן מה
            ראיתי בטלוויזיה תוכנית על המצב הדי לא מוצלח
            של לא מעט קיבוצים בגלל עזיבת הדור הצעיר – כמובן
            זאת הכללה, יש, אולי, קיבוצים מצליחים, אבל נדמה לי
            (אם אני טועה, נא לתקנני) שהמצב שם הוא לא במיטבו.

            אני יכול לנחש מהן הסיבות לחוסר הצלחה זה אבל על
            כך, אולי, בפעם אחרת.
            אפשר, אני מניח, לחשוב על עוד דוגמאות מוצלחות יותר
            או פחות מוצלחות.

            בברכה, "עוד גבר".

          • מישהי יקרה! את בהיותך יהודיה אמורה להיות גאה בדת שלנו שאנו עם שנבדל משאר העמים את נראית כמישהי שממש רחוקה והדברים לא כ"כ ברורים לך אם את לא כ"כ בטוחה אם יש משהו או אין בכל בוקר שאת מתעוררת התבונני ביופי הבריאה ותזכרי כי בכל הדת היהודית יש משהו שונה ומיוחד ושיש כח עליון שתומך בעם היהודי הקדוש הזה שלא כולם מבינים עד כמה וכמובן מעריכים זאת!!!אם תפקחי את עיניך תראי המון ניסים שקורים מידי יום בקיצור יום אחד תביני ויבינו כולם את משמעות היותנו יהודים ושתזכי להכיר את עולם הדת אין דבר יותר יפה מזה,שתביני שעד לפני שנה וחצי גם אני הייתי חילוניה ומאז שחזרתי בתשובה ברוך ה' אין דבר בעולם יותר נכון ואמיתי מזה כל מה שעליך לעשות זה להאמין…

        • מתלבטת כמו כולנו

        • יש לי זיין גדול

      • אני חושבת שהוא פשוט כתוב נפלא – מרתק, עשיר ומבדח במידה.
        מזמן לא קראתי פה מאמר כתוב כל כך טוב. תמשיכי כך!!!

        • תודה רבה. משמח לשמוע.

        • אני רוצה להצטרף לדעתה של שולה .
          המאמר כתוב בצורה עניינית שאפילו אני, דתי לשעבר שמתרגז בקלות מכל מיני מאמרים וכתבות על הדת ועל הדתיים, אפילו אני נהיניתי לקרוא דבר הכתוב בטוב טעם, וכל כך נכון.
          סידרה הכותבת דבר דבור על אפניו.
          המשיכי כך, חזק ואמץ.

      • בחורה אחת דתייה

        רציתי לומר לעוד גבר תודה על המחמאות שניתנו לבחורות הדתיות…הן קצת הפתיעו אותי…ולומר לעידית שלדעתי המאמר שלה היה יפה, אבל קצת פחות רציני ממה שציפיתי… לא נורא…אהבתי

        • שלום ל"בחורה האחת",
          כמובן, הרשי לי להודות לך על התודה.
          וסליחה אם אני מקלקל את האוירה
          ה"אקדמית-אפלטונית" בתגובות… וסליחה על
          ניצול המדיום הנ"ל בצורה, אולי, אגואיסטית…
          (בולע רוק) אבל… אם… (מגמגם) את במקרה
          רווקה ופנויה (ואם את מתאימה לדרישותי
          המחמירות שתוארו בתגובה אחת הרחק למטה
          מכאן…) אז אשמח, אם את מעוניינת כמובן,
          לקבל ממך מכתב לכתובת ה-אי-מייל שלי הנ"ל
          (ואם לא, אז זה גם בסדר…)
          בברכה, "עוד גבר" (מחפש, מחפש… עד שמוצא)

          • שאתה מחמיר כך גם עם עצמך.
            לא הייתי רוצה לחשוב שאתה מסוג הבנים שנראים לא מי יודע מה, אתה יודע, המזדקנים, מפתחים כרס, השיער מתחיל להדלל על הראש אבל צומח במקומות אחרים לא רצויים כמו הגב למשל, וכו'…
            אלה שלא מודעים לעצמם אבל מאד מאד מחמירים איתנו הבנות ורוצים אותנו צעירות וחתיכות.
            לא הייתי רוצה לחשוב את זה כי אנחנו לא אוהבות את הבנים האלה, ואף צוחקות עליהם ביננו.
            לא הייתי רוצה לחשוב שאתה משתייך לסוג הזה.

          • שלום להילה,
            נראה לי די בברור שאת לא משתייכת לסוג הבחורות
            שאני מחפש…
            אהה… כן… לא הייתי רוצה לחשוב שזה ככה.
            ועוד משהו:
            תמשיכי לצחוק… אומרים שזה טוב לבריאות.

          • אני מסיקה שהבנת איכשהוא מתגובתי שאני מעוניינת להכיר אותך או משהו כזה, כי התייחסת משום מה אליי ואלייך.
            אז לא, וזה לא משהו אישי, אני פשוט נמצאת במערכת יחסים של שנתיים וחצי.
            ראיתי לא מעט תגובות שלך באתר, ואם יורשה לי להעיר משהו: לכל בחורה שמעירה לך דבר מה שאינו לרוחך אתה עונה בגסות ובהתקפות אישיות.
            חבל, אולי כדאי שתקשיב לחלק מהן במקום להתקיף, אולי עוד תחכים רחמנא ליצלן.
            מהתגובות שלך ברור שאתה מחפש אהבה, רק מה, דרישותייך המחמירות (כפי שאף אתה מכנה אותן) עומדות לך כמכשול וכאבן נגף בדרך לאהבה הנכספת.
            בכל מערכת יחסים יש פשרות, ואולי אם תרד מהענף הגבוה עליו אתה יושב ותתפשר גם אתה, תמצא אהבה. אין זה אומר כמובן שאתה מסתפק במצוי ובמועט, זה אומר שאתה אנושי ומכיר בעובדה שלכולנו יש פגמים. גם אם מישהי היא בדיוק הטעם שלך חיצונית, אולי האופי שלה לא יהיה בדיוק כפי שאתה רוצה ולהיפך. גם אם אתה אוהב בלונדיניות, זה לא אומר שלא יהיו תשוקה וניצוצות בינך ובין ברונטיות.
            ואם אתה מחפש בחורה עם תיאור מדוייק ותכונות אופי מאד מסויימות, ותפסול בחורה שאינה עונה על דרישה או שתי דרישות שלך – חבל.
            וסליחה על הניתוח הפסיכולוגי בגרוש אולי, אבל זה הרושם שאתה עושה באתר הזה. וכל מי שאולי חשבה להכיר אותך מעבר למסך הזה, ודאי מרגישה חששות לאחר שהיא קוראת את התגובות הנחרצות שלך לגבי מה אתה מחפש בבחורה.
            אני לא יודעת אם היית מאוהב, אבל זהו רגש לא הגיוני בעליל. ונכון שלכולנו יש טעם והעדפות, אבל הן מטשטשות ומשתנות עם השנים. לא מתאהבים בתיאור, פשוט מתאהבים! וגם לך יכול לקרות שתתאהב במישהי שתפגוש שהיא בכלל לא מעוניינת בילדים, או שהיא מדברת המון (בניגוד למה שאתה כותב שאתה מחפש). אהבה היא לא לוגית כמו שאתה מתאר בתגובותיך,
            ולא מכילה משתנים של X ו-Y.
            אהבה היא סוחפת ומטלטלת ומלאת תשוקה. ולא, זה לא רק בספרים ובסרטים.
            מהתגובות שלך אתה פשוט נשמע מאד מרובע, שמרן, לא ספונטני, לא זורם עם החיים ואפילו "אדם כבד".
            אני מקווה שהצלחתי להבהיר עצמי ללא עוקצנות מיותרת, באמת כתבתי מה שנראה לי חשוב.
            יכול להיות שכל הבנות שהתקפת טועות לגמרי, אבל הראיתי לך איך אתה משתקף באתר הזה.
            אינך חייב לענות, ברור לי שזה יהיה ברשעות ובשלילה מוחלטת של דברי, כך שאין טעם לנהל שיחת חרש-אילם.
            בכל מקרה, באמת מקווה שתתפשר בסוף, תשתחרר מן הכבדות ותמצא את אשת חלומותיך!

          • שיהיה לך בהצלחה בקשר שלך.

            לגבי עצמי, תודה על העצות
            אבל נראה לי שאסתפק
            ביועצי/יעוצותי הקרובים/ות.

          • ואין לי ספק שהאנשים הקרובים אליך מייעצים לך בדיוק את אותו הדבר.
            כל מי שהיה אי פעם מאוהב ובמערכת יחסים יודע זאת.
            בהצלחה.

          • הילה יקרה,

            נמנעתי מהלגיב על דברייך
            בנקודות רבות לא בגלל שאין
            לי מה לכתוב (יש ויש), אלא,
            כי כבר התייחסתי לחלקן/רובן,
            באתר זה, בעבר.

            אבל, נקודה קצת "צורמת", בעיני,
            החוזרת שוב ושוב, בתגובותייך
            ראויה, לדעתי, להתייחסות לכן
            רציתי להסב את תשומת ליבך אליה –
            נקודת ההכללות של נקודת המבט:

            _ציטוט_ מדברייך: ^"_אנחנו_ לא
            אוהבות את הבנים האלה"^
            _ראוי_, לדעתי, לומר: "_אני_ לא
            אוהבת…" או "_אני וחברותי_ לא
            אוהבות…" – לנשים שונות
            יש, להבנתי, העדפות שונות (כדי
            לדעת מה קבוצה כ"כ גדולה של
            אנשים (גברים או נשים) מעדיפה
            יש לערוך, לדעתי, סקר
            עם מדגם גדול מספיק ו_מייצג_
            של כלל הקבוצה הרלוונטית).

            _ציטוט_ מדברייך: ^"אהבה _היא_
            סוחפת ומטלטלת"^
            _ראוי_, לדעתי, לומר: "אהבה,
            _בעיני_/מניסיוני ו/או מניסיון
            חברותי/מכרותי, היא…"

            _ציטוט_ מדברייך: ^"הראיתי לך
            איך אתה _משתקף_ באתר הזה"^
            _ראוי_, לדעתי, לומר: "הראתי
            לך איך _אני_ רואה…" או
            "הראתי לך איך _אני וחברותי_
            רואות…"

            _ציטוט_ מדברייך: ^"כל מי שהיה
            אי פעם מאוהב ובמערכת יחסים יודע
            זאת"^
            _ראוי_, לדעתי, לומר: "כל/רוב
            מי _שאני מכירה_ שהיה פעם מאוהב
            ובמערכת…"

            ורק כדי לחזק את דברי באופן כללי
            (למרות שנכונותם ברורה, לפחות לי,
            גם כך) הנה תגובה יפה, לדעתי,
            של מישהי אחרת בהקשר אחר
            למישהו אחר ובמאמר אחר,
            אבל עם מסקנה דומה בנושא ההכללות:

            http://bananot.com/articles/543#rem34751

            ושיהיה גם לך בהצלחה, "עוד גבר".

          • קטנוני משהו, אבל ניחא.
            כשאני מנהלת דו שיח כאדם בוגר, עם אנשים אחרים שהייתי רוצה להניח ולתת להם את הקרדיט שגם הם בוגרים ונבונים (אלא אם כן הם מוכיחים אחרת), אני לא רואה את הצורך לציין את המילה "לדעתי" אחרי כל משפט.
            לי זה נראה היה ברור כשמש שהבנת שאני לא כותבת בשם כל האנושות על פני כדור הארץ גם מבלי שאציין שזוהי דעתי ודעת חבריי ומכריי.
            דיברתי אמנם בלשון רבים, אך בדיוק בגלל הסיבה שגם אתה עלית עליה = הצגתי את דעתי ואת דעותיהם של חבריי.
            עובדה היא, שהבנת לבדך (כך אני מקווה) שאני לא מייצגת את כל המין הנשי אלא רק את עצמי ואת מה שאני מבינה משיחותי עם חברים, חברים לעבודה ומכרים. כשאני כותבת שאהבה צריכה להיות סוחפת, נראה לי ברור שתבין שזוהי נקודת מבט אישית ולא כללית. צר לי אם לא הבנת זאת.
            בכל אופן, אם אתה מתייחס כבר להכללות ומצטט תגובות,רצוי שתקרא גם את תגובה שנכתבה למאמר "סלט פרות" שבה דיבר הכותב על הצד השני של הכללות.
            וכמו שגם הוא כתב: הכללות הם חלק מבלתי נפרד מחיינו. כל סטודנט לפסיכולוגיה שנה א' יסביר לך שבתהליך החיברות, הילד לומד לקשר בין דברים שלכאורה אין בינהם קשר ברור. כולנו משתמשים בתבניות ובהכללות שונות על מנת לארגן לנו את שפע המידע שאנו קולטים במהלך חיינו. התבניות הללו וחלוקת האוכלוסיה לקבוצות, והעובדה שאנו מייחסים תכונות שונות לקבוצות שונות – עוזרת לנו לארגן את קו המחשבה.
            לומר שהכללות הם לא חלק מהחיים זו צביעות. כמו גם לתקן את כתיבתו של האדם עימו אתה מתכתב זו התנשאות (במיוחד אם כתיבתך עצמה למאמרים שונים אינה חפה משגיאות כתיב וניסוח שונות, שמתוך כבוד אליך וחוסר מקום לא אצטט אותה)
            אני עדיין עומדת מאחורי דברי הקודמים, רק במיוחד בשבילך אוסיף להבא את המילה "לדעתי".
            מממ… ושמתי לב שאתה ממש "מכור" ו"להוט" לומר את המילה האחרונה, אז בודאי תשיב לי, אבל אני מבחינתי סיימתי את השיח ביננו.
            לא הייתי רוצה שהוא יגיע למקומות שאינני מעוניינת שיגיע, ולאחר קריאה של שיחות שונות שערכת עם מגיבות באתר, יכול להיות בהחלט שהוא עשוי להדרדר.
            כל טוב לך.

          • יפה ענית!

          • אבל יותר יפה אני עניתי !!!… 🙂

          • מצטערת, לא כל כך הצלחתי לראות את המילים מבעד לקווים, להדגשות, למרכאות, לסוגריים, לפרצופים, לקווים הנטויים, לציטוטים ולקישורים.
            אבל בכל מקרה התגובה שלה היתה יפה, נכונה ונבונה.
            היא הצליחה להביע את דעתה בלי הרבה פלספנות וקשקושים מיותרים, אתה יכול ללמוד מזה הרבה.

          • חבר'ה למה לריב ככה באינטרנט
            אין לכם דברים יותר חשובים לעשות חוץ מלשרוף את הזמן במחשב?
            מרוב התחכמויות י'ענו פילוסופיות לא הבנתי כלום
            יש אתרים של הכרויות
            זה בוודאי יספק אתכם

            גוד לאק

        • דתיה מעונגת

          רציתי רק לומר הצריך להנות מסקס ולעשות אותו כמה שיותר ולהנווווווות אם משהוא רוצה ת'מספר בשביל הנאה פרטית שיכתוב !!!

          • שלום דתיה מעונגת. אני רק רציתי לומר לך שאני מסכים איתך במאה אחוז.
            תכתבי בבקשה לכתובת האימייל שלי.
            מחכה לתשובתך.

      • מעמדה שנראית לי קצת יותר מבוגרת משלך וכמי שעבר את כל מערכות החינוך הדתיות (בסגנון
        הכותבת). אני מבין את הצורך הנפשי שמלווה בעצם את כולנו בצורה זו או אחרת הצורך במסורת
        וחויה דתית לצערנו בגלל סיבות של אינטרסים פוליטיים נוצרו בארץ "מחנות" עם גבולות קשים
        כל אחד חייב להגדיר את עצמו למי הוא שייך . אם תפתח למשל את מסמך היסוד של אדם דתי
        ששמו "קיצור שולחן ערוך" ותפתח את הפרק העוסק בהלכות ביאה . תימצא כי הכותבת וחברותיה ואולי גם זאת שאתה מחפש . כאשר הם לפי דברי הכותבת – "מותחות קצת את הקו"
        בסולם העברות של ה"קיצור" עדיף שיחללו שבת ויקצרו את שמלותיהן הארוכות . הגמירות שהן
        מעניקות לעמיתיהן ("יורדות" להם )- עדיף שילבשו ג'ינס יאכלו "שפנים" ויוותרו על בתוליהן (בתנאי שיילכו למקווה – לפני כן). אז מה הצביעות הזאת ?
        עכשיו בוא נתאר לנו שמצאת אחת דתיה מסורתית כמו שרצית (אל תחשוב שאתה יכול לתפור אחת כזאת בהזמנה). נגיד שהתחתנתם נגיד ששלחת אותה למקווה לאחר שהייתה "טמאה"
        14 יום (מעניין אם הם "יורדות" גם בימים האסורים). נולדים ילדים לאיזה גן שולחים אותם
        אין גן דתי "לייט" . בשבת נוסעים להורים או יושבים בבית ? . בי"ס לילדים מפד"ל (אפי איתמים קטנים" )או חילוני ? אתה חושב שתוכל ללוש את ה"דתיה" שלך לפי צרכיך ?

        נולדו לכם ילדים אז מה ? נוסעים בשבת להורים או לא?

      • לא להאמין…… יש עוד גברים כמוך??
        אני אמנם לא מהלובשות חצאיות וכו'…. אבל כל השאר הולם בתיאורו את מי שאני…. אז איך אני נתקלת בגברים שנרתעים מזה…?

        • בטח שיש (אבל כמוני ממש יש רק אחד… 🙂
          ברגע שיש התאמה אין רתיעה, להיפך – יש משיכה!

        • כרמית, שמחתי לקרא את תגובתך.
          שלחתי לך אי-מייל, אבל לא זכיתי לתשובה.
          התשיבי לי?

          • חרמן אהההה

            זה טיבעי
            אבל אל תצפה שזה יקרה באינטרנט
            תשמע לי צא לאיזה פאב
            תחתום באפסנאות על רשת העמסה
            ואל תתבייש פן תתייבש ותעמיס איזו בחורה

            הרבה אנרגיות יש לך שמסתחררות סתם ולא מוצאות דרור
            עליך לכוונן במישור הפיסי/אנאלוגי ולא בדיגיטלי

            אז יאללה לעסק

            גוד לאק

        • חמודה למה נראה לך שגברים נרתעים מבנות עם חצאיות??
          אני עוד לפני שהייתי דתייה התחלתי ללכת עם חצאיות כי מעבר לכך שזה קשור ליופי הנשי יש כאן את עניין הצניעות שזה קשור לאיך את רוצה שיתיחסו אליך שתדעי שאם גבר לא מגיב אליך הוא לא נרתע ממך הוא מכבד אותך ואת היותך דתיה ויודע באילו מילים להשתמש!!! זאת לא בושה ללבוש חצאיות זאת גאווה!!!"בת ישראל היקרה יופיך נמדד בצניעותך…"

        • אל תתפלאי, אם תשאלי כל גבר איזו אישה הוא היה מעדיף מבחינה מינית (ואני אכן שאלתי הרבה גברים!) הוא היה אומר לך שהוא מעדיף מישהי בתולה, ואני חושבת שבגלל זה דוקא כן יש הרבה גברים שנמשכים, אך בעיקר מאוד מכבדים דתיות. נכון שכל גבר שמחפש סתם קשר לסטוצים או סתם להעביר את הזמן לא יסתכל כלל על דתיות, אך ברגע שזה מגיע לרצון לקשר רציני לחיים, גבר בהחלט יתחיל לפזול לכיוון הדתיות, ובתור אחת שלובשת חצאיות, אני שמה לב בדיוק לאיזה סוג של גברים נמשכים אליי, וזה בהחלט מסתדר עם מה שכתבתי למעלה.

        • מה זה משנה אם חצאית מתאימה או לא?
          היא בכל מקרה יפה אפילו חצאיות קצרות כאלה…..
          את יודעת…

      • הצלחת להרשים אותי אבל למה אתה כ"כ מדגיש את זה שאתה לא דתי?! כאילו הדעות שלך לגבי הדת הם נכונות אבל אם יש בך את האמונה למה לא לעשות עם זה משהו הכרחי לגביך ולגבי עם ישראל שלא רואה כמעט כלום בעיניים בקיצור שבעזרת ה' תצליח לטעום מן עולם הדת חג שמח ושבת שלום!!!

      • אני מחזיק מדעתך אבל דת זה דבר יותר מורכב מאשר "רך ויפה ,נשיות" ואם אתה מרגיש שתימשך לבחורה דתית ,אז תנבור בפנימיותך -תגלה שם עולם שלם . כדאי לך לפנות לערכים.

      • עוד גבר נוסף

        באמת תודה רבה לך, מתנשא שכמוך

        • עוד גבר האמיתי (הזהרו מחיקויים..)

          ידידי!
          ראשית, כפי שהבחנת שם הכינוי "עוד גבר" כבר תפוס!
          לטובת קוראינו, אנא מצא לך "ניק" אחר, למשל "גבר אחד",
          "גבר מיוחד" וכו', זה סתם מיותר לבלבל את הקוראים/ות
          החביבים/ות.
          שנית, קראתי לי "מתנשא"… האם זה אומר שלא
          הבנת את מה שכתבתי או שאולי בעצם הצגת השאלה
          יש, לשיטתך, התנשאות?

    • אני אוהבת ללקק לבנים את איבר המין!

  2. אינדי_גו בלוק צהוב

    ג'אסט קידינג.
    תודה על הצצה (ראשונה ולא אחרונה, אני מקווה) מעניינת לעולם הקרוב רחוק שהצגת בצורה מבדחת ורצינית כאחת.
    אירוני שהמאמר עולה בערב שבת, לא?

  3. להגיד מברוק.
    לא נורא.

    עידית? אנונימית? יופי שאת כאן.

    והערת אגב – סקס אף פעם לא זניח (ואל תאמיני למי שאומר כך)

    בוטן,
    מאחלת חג שמח משולב בעונג שבת

    • לפעמים, כשלא עושים סקס,אבל רק לפעמים, הוא יכול להיות זניח, בעיקר ליד אהבת האל הנצחית!

      מה, לא שמעת על זה?!

      • מודה. לא התנסתי באהבה נצחית לאל וגם לא בהתנזרות ממושכת.
        ובכל זאת תהיה – אם הייתה אפשר להמיר אהבת אל באהבת הגוף,
        האם היה צורך (לכל הדתות) לחוקק חוקים נוקשים המגבילים את היצר?

        • בוטן יקירתי, האם נעלמה מעינייך העובדה שהנכתב נכתב בציניות?!

          הייתכן?!

          יש שטוענים שאהבת האל הטהורה היא מפלטם של בועלי קטינים וקיטניות. אני לא.
          יחד עם זה, זה נכון שהעובדות, לאורך הדורות, כאן ושם ומעבר לישבן, מצביעות על כך שאהבת האל לא מעמידה פנים ולא מעמידה איברים. אין לה כל סיכוי להתמודד עם אהבת בשרים ראויה.

          בשר טוב, מין טוב ולשון חפצה מביאים גאולה לעולם!

          • לא, הנימה הצינית לא נעלמה מעייני, פרחח.

            ועדיין השאלה נשארה תלויה באוויר.

            ואם נצליח לדלג על משוכת הציניות לדקה, הרי קיימת גם תופעת הנזירות – שהיא בפירוש העדפת האהבה לאל על פני אהבת בשרים.

            בוטן,
            צמחונית מבחירה

          • נזירות (בשורוק) זה לא קשור להעדפת האלוהות הנצחית או הזמנית. נזירות היא עניין להעדפה של "רוחניות" כלשהי על פני החומר – הגוף. יש סוגים שונים של סגפנות ונזירות ותפיסות שונות שלה. ביהדות, הנזירות ככלל לא נתפסת בעין יפה.

            העניין היה שהנערה, שמתנזרת חלקית לפחות, חושבת באיזשהו אופן שמין זניח לעומת הרוחניות ההיא.
            ועל כך דוקא היית זו את שהערת לה. לא?

            אני רק רציתי לומר: מי שלא טעם יין שלא יאמר משהו על הטאנין.
            מי שלא אכל בשר שלא יחווה את דעתו על העדפה קולינארית שלו בענייני בשרים
            מי שלא יודע מה זה מין שלא יספר לנו שאהבת האל ועבודת ה"בורא מיני מאורות" עדיפה על האור הגנוז שבקצה התעלה.

            זה בלי ציניות!

            התנזרות שוב היא עניין אחר שאין לו דווקא קשר עם האל. כנראה שלכן אין לי מושג לגביה. 🙂

          • אואיל ואציין, אחרי הרבה זמן, שלכותבת בטח לא יהיה קשה להפוך את הטיעון: "מי שלא יודע מה זו אהבת האל", ולך תוכיח.
            לעצם העניין, אני מניח שהעובדה שיש גם ילדים דתיים מעידה שהוריהם לא זרקו את האל שלהם בגלל מין, לא ככה?
            ןחוצמזה, לא יודע, לא אוהב טיעונים של "אתה לא עשית". "אתה לא בהריון, אל תחווה דיעה על בריאות האישה". "את לא היית בקרבי, אין לך זכות להתערב בעסקי בטחון". וכן הלאה, וכן הלאה.
            אחרת, מי שלא דתי לא יכול להעיר הערות על דתיים, כי לא ניסיתי אף-פעם את השיטה שלהם או משהו כזה. או שאני לא יכול לחוות דעה בענייני מחלות ופציעות אם לא סבלתי אותן בעצמי?
            מה גם שלא ראיתי אצלה טענה של התנזרות מוחלטת, כפי שציינתי מזמן.

          • אבל היהדות, בשונה מדתות אחרות, היא בפירוש נגד התנזרות, ואף תומכת בסקס ע"י זה שהיא הדת היחידה שמחייבת את הבעל לספק את אשתו ואף מתירה לאישה להתגרש אם אינה מסופקת, והרי אתה יודע שגירושין ביהדות הוא צעד קשה ביותר!!!!!
            ההגבלות על סקס ביהדות נועדו למנוע הפקרות מינית – מה שגורם, כפי שאתה בטח רואה זאת בחברה שלנו- לפיחות בריגוש של קיום יחסים, עקב היותם נגישים, זולים וכל כך קלים להשגה. כל הריגוש בלנסות להשיג בחורה ול"צוד" אותה כבר לא קיים היום, וחבל, כי משיחות שלי עם גברים הבנתי שהריגוש הזה מאוד נחוץ להם ובעצם תורם רבות למערכות יחסים.

          • לדעתי אין לאהבה שום הסבר פיזי אהבה היא משיכה לשלימות, בגלל שמקור החיים הוא ממקום ששם גם מקור השלימות, אין לזה הסבר אחר.
            המשותף לניגון יפה או שיר לבין אשה יפה הוא השלימות של איברים נפרדים, אין כאן מקום להאריך, אבל בתוך כל זה טמונה האהבה לא-ל, שהוא המקור והוא השלם.

    • עידית ערמון

      תודה תודה. הרבה בזכותך, מותק.

      נשיקות,

  4. נשמע גרובי. כמעט. יש בנות דתיות שפוגשות בנים דתיים בכמה מקומות ו…… יאללה יאללה!

    היהדות היא דת, לא הומניסטית, לא סובלנית ולא מופלאה. הגות יש בה כבכל תורה שהיא וגם דיונים אין סופיים. רק שביהדות יש גם פלפולים מיוחדים על ביצה שנולדה בשבת.

    הכותבת אומרת: "כמה שאמונה באלוהים יכולה לבנות, לחזק וללמד אותך הרבה מאד על עצמך"
    כמה חבל שהיא לא ניסתה אף פעם איך זה ללמוד על עצמך בהיעדרו של האל. בהיעדרו של האל מה שיש זה אותך, את האוטונומיה של הרצון שלך, את ההגות ללא מגבלה וללא חשש מהתוצאה. נסי פעם את הצד האחר ואז אולי תביני עד כמה הצד שלך מוגבל. או לא. אבל זה יהיה לפחות מתוך הכרה של אופציה נוספת.
    המנהגים הפאגניים הם אכן פאגנייים אך אין הם מירעה (ההיפך ממיטבה) של היהדות. היהדות מלאה בכל כך הרבה גורמים קשים יותר מאשר המנהגים הפאגניים שלה.

    ביהדות יש דרכים שונות וצורות שונות. התנ"ך עצמו חלוק בתוכו ברבות משאלות היסוד שלו (שני ספורי בריאה, שני סוגים שונים של לוחות ברית ועוד…..)
    אך לצד היותה של הדת היהודית מודל מתקדם לתקופתה בכמה נושאים (לפני אלפים שנה ויותר!!!) היו בה אז ואף היום מוטיבים בלתי נסבלים.

    ייתכן שאם היא הייתה מתפתחת היא הייתה הופכת להיות סובלנית, יתכן שאם הצד של דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום היה מנצח את הצד של פנחס בן אלעזר הכהן, יתכן שאז היא הייתה הופכת לסובלנית ומופלאה.

    אבל זה לא כך:
    הפרושים השמרנים היו אלה שניצחו וממשיכיהם גרועים מהם ושמרנים מהם. הדת היהודית בדורות האלה היא קרתנית, צרת אופקים, דורסנית,ונטולת חסד. נציגיה עלי אדמות ברובם מוצאים שם רע אפילו לטומאת המתים.

    אבל למה לשעמם את כולם? מה קורה בתחום המיני…..כן, מה קורה?!

    אז בעיקר לא קורה!!

    להוציא מיעוט – די מבוטל – של בנות שטובלות בים (כי איזו בלנית תסכים להטביל אותן במקווה) לפני שבני זוגן שופכים את זרעם לשוא ומסתכנים באחת מארבע מיתות (שריפה, סקילה, חנק וחרב) רובן לא מקיימות יחסי מין כלשהם עד לחתונה. יש יותר "שומרות נגיעה" מאשר מתחככות ואלה אף אלה יודעות לומר את המילה טנטרה אבל מתחת לחצאית מסתתרות להן יותר מארבע חצאיות. חצאית של בושה וחצאית של המנעות חצאית של בורות וחצאית של חרדה, חצאית שלה וחצאית של כוס על האמא שלה.

    המושגים של אותן עם הצמה רחבים יותר ככל שהדברים נוגעים אולי לאם 16, אבל בכל הקשור לתותחי נברון ושלל האפשרויות הגלומות בהם, לא להן ולא לבני זוגן יש מושג ירוק יותר מאזוב המקווה.

    בננות דתיות, זכותן להיות כאלה. אבל הן שונות גם כאשר הן מתכופפות! (ולא לטובה)

    • פרחח כתבת יפה ונכון!
      רק מה, מי שנולד לתוך עולם מסוים והתחנך על ברכיו,
      מאמין בד"כ שככה הכי טוב ושהוא חי את החיים הכי
      מלאים.

    • זה כל מה שיש לי להגיד בינתיים.
      חייבת לקרוא את התגובה שלך שוב

      דנדוש.

    • פעם, דוד שלי, שהיה איש מאד מאד חכם, אמר לי ש"היופי בתורה, מה שעושה אותה כל כך מופלאה, זה שיש בה הכל. כל האופציות פרושות לפניך, ואת, כל מה שאת צריכה לעשות זה לבחור מתוכה את מה שיפה לך. למי שאת. למי שאת רוצה להיות."
      גם בדברים שלך שמעתי את ה"טולרנטיות" של התורה. איך אפילו בדברים הכי בסיסיים, הכי ראשוניים, כמו סיפור הבריאה , מציגה אלטרנטיבה. (אני מתנצלת על הבורות אבל אני ממש לא יודעת מה ההבדלים בין שני הסיפורים, ודוקא נשמע לי מעניין…).
      אני באמת לא בקיאה מספיק בשביל להתריס כנגד הקביעות שלך. אבל אני לפחות מנסה לצבוע אותן אולי בגוון יותר בהיר.
      מהמעט שאני יודעת, היהדות היתה תרבות נאורה לזמנה. (נעה בת צלופחד ואחיותיה, קיבלו הכרה בזכות קניין מאד הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. נכון, העוול שנעשה אז לנשים לא תוקן לגמרי, אבל גם לפני אינשטיין היתה יחסיות.) גם הגישה לגר ולגוי, היתה יחסית הומנית. נכון. היתה גזענות. אבל שוב. יחסית לתרבויות אחרות באותה תקופה, היא היתה ממותנת.
      היתה מדיניות סוציאלית לתמוך בחלש. כמו למשל ה"יבום וחליצה". כדי שהאלמנה הטריה לא תגורש מהנחלה בגלל שאין לה בנים, הכריחו את אחיו לשאתה לאשה. היה בכך להגן עליה. נכון שהחברה לא היתה צריכה להביא אותה מלכתחילה למקום לא שוויוני מבחינת הזכויות המשפטיות שלה. אבל לפחות ניסו להקל את המצוקה שלה. (עד כדי כך זה היה חשוב, שהעונש שנקבע לאח הסרבן היה עריכתו של טקס משפיל שמוציא את קלונו ברבים וגוזל את שמו הטוב).

      אני חושבת שאפשר למצוא בתורה היהודית הרבה מאד מקומות יפים. הרבה מאד.
      אני מסכימה איתך שיש גם מקומות פחות יפים. דוקא בשל כך חשובה כל כך הבחירה של הקורא אילו אופציות ללקט מתוך הסל האינסופי. ויפה לי ללמוד על מי שאני, ועל מי שאני רוצה להיות, במקום שבו יש הכרה בחשיבות הבחירה. (אגב, אם אתה יודע במקרה מה בדיוק קרה שם עם איוב, אני אשמח לשמוע.)

      אני שותפה לכאב שלך שרצף הבחירות שנעשו בצמתי ההיסטוריה היהודית הביאו את היהדות למקום שלי קשה להתחבר אליה שם. לא יפה לנו ככה. אולי זה בגלל שהיא הפסיקה להתפתח (כמו שאתה טוען). אני חוששת שהיא המשיכה להתפתח אך לכיוון הלא נכון. אני חושבת שהיא "מזנה" את אלוהים. אני חושבת שבזה שהיא כובלת אותו להתבונן בצלחת שלי כל פעם שאני אוכלת, היא הופכת אותו לקטן. לא בא לי על אלוהים כזה. האדם והאלוהים יצרו אחד את השני בדמותם ובצלמם. וככל שהאדם היה גדול יותר האלוהים שלו היה גדול יותר. וככל שהאדם היה קטן יותר ככה גם נראה האלוהים שלו. הם לא משהו היום (שניהם!). הייתי שמחה לראות גם את האדם וגם את האלוהים מתקנים את דרכיהם.
      אבל זה שקשה להתחבר ליהדות כפי שהיא היום, לא אומר שלא צריך להתחבר. אפשר אולי לעלות צומת אחרי צומת ב"תרשים הזרימה" של ההיסטוריה היהודית, עד שמגיעים לצומת ששם נמצא השקע.
      במקום שאין בו טוטליות. במקום שיש טולרנטיות. ומשם לקחת את מה שרוצים. את מה שמרגישים נכון.
      אגב, דעתי מחמירה יותר מדעתך עם ה"טקסים האפגניים" . הם מבטאים חברה שמתוך אמונה דתית מתעללת בגופם של חסרי ישע (ברית מילה), מוכרת נשים (אשה יכולה להיקנות בארבע דרכים? נכון? אחת מהן בזיון? יש משהו כזה… לא?), או שסתם נוהגת בחוסר רגישות (כמו למשל האלמנה הטריה שלא די בכך שאיבדה את אהוב ליבה רק לאחרונה, היא צריכה לשחק תפקיד בסצינה מטורפת לחלוטין עם אחיו הכואב של בעלה. אף אחד לא מעלה על דעתו את האופציה שהיא באמת תינשא לאח. אבל עדיין הם נדרשים לעבור את טקס החליצה.)

      אגב, בתגובתך הבעת חשש לשעמם את כולם בנושאים האלה. אני אשמח לנהל את הדיון בהם במקום יותר אינטימי, כדי לא "להכביד" על כולם.
      🙂

      דנדוש

      • ראשית, דתות, ככלל אינן טולרנטיות. הן דורשות ציות.
        שנית, מה שהדוד שלך אמר לך נקרא בלשון החבר'ה "הפוך בה והפוך בה דכולה בה" כלומר בתורה יש כבר את הכל. אלא שנדמה לי שהסיבה לכך שונה. זו אמירה שבאה להסביר איך יתכנו סתירות בספר שנכתב, לכאורה, על ידי האל.

        לגביי, כאדם שאינו מאמין באל ולכן גם אינו חושב שהתנ"ך נכתב על ידי אלוהים, המקור לסתירות הוא בתכונות האנושיות של הכותבים ויותר מכך בעובדה שהיו – על פי דעתי האישית – אסכולות שונות ולפחות שתיים מהן באות לידי ביטוי בכתיבת התנ"ך, זו לצד זו לאורך הדרך.

        לכן יש שני סיפורי בריאה ולכן יש שני סוגים של לוחות ברית ועוד.

        אלא שאז, וזה אולי היפה שביהדות, הצנזורה לא הייתה כה חזקה וככה זכינו להכיר את ספור אמנון ותמר ואת ספור אבשלום, את סיפורו של דוד עם בת שבע ועוד רבים מהסיפורים המופיעים בתנ"ך, שהיום איש מנציגי האל עלי אדמות לא היה מתיר לנו להכיר.

        זה נכון מאד שלפני 2,500 שנה ויותר מכך, הדת היהודית הייתה מתקדמת בהרבה תחומים לעומת העולם שסביבה. זה נכון לגבי תנאים סוציאליים של דיני עבודה, זה נכון לגבי מעמד האישה בכמה אספקטים, זה נכון לגבי הגנה על החלשים כמו הגר, התושב, היתום והאלמנה. אבל זה היה נכון לפני 2,500 שנה.

        מי שמאמין באל ובדת היהודית בגרסתה האורתודוכסית, לא מאמין בדיוק בהתפתחות. מבחינתם ההלכה היא אחת ואין בלתה. ללא פשרות. הבסיס היהודי של הלכה שניתנה כדי לחיות בה, כאמירת הכותבת, נסוג כמו חוף כורכר אל מול משברי השמרנות.

        אני מתייחס אל היהדות כאל תרבות. זו התרבות שלי. אני מבין שהיא אינה אלא אתוס ומיתוס וספרי חוקה ודיני מלכות והיסטוריה מנקודת מבט מסוימת וכן הלאה. אני לא מאמין ביציאת מצרים באותו האופן שאני מאמין בבית שני. אני לא מאמין בספור האבות לחלוטין לעומת אמונה חלקית בחלק מהמאורעות שמסופרים על בית ראשון ועל חורבנו.

        אין בי כעס על הדת, אין לי כעס על התרבות שלי. יש לי התנגדות גדולה לאימפליקציות הדתיות שנובעות מהנחת האל בתוכה ובמיוחד יש לי קושי עם נציגי האמונה הזו כאשר הם מנסים להתערב בענייני המטבח, המיטה והנסיעה שלי.

        ומעל הכל……

        אני מתקשה עם הצביעות וגלגול העיניים למרומים תוך דבור על דת של סובלנות, אהבה וקידמה. כי הדת היהודית אינה אף אחד מהדברים האלה. במיוחד קשה הדבר כאשר אלה שמגלגלים את העיניים האלה למרומים וכולם רק חסד באותה ההזדמנות מתעמרים בגר ובתושב, ביתום ובאלמנה ובשם האלוהים שלהם מספרים לי איך עלי לחיות או מה אני באמת מרגיש.

        וגם הכותבת מעט חטאה באותו גלגול עיניים חסוד ומתוך ניסיון צר ומצומצם ניסתה באהבה גדולה להאיר את עיניי. אבל היא בעיניי – תינוקת שנשבתה.

        • עידית ערמון

          פרחח יקר,בוא נעשה קצת סדר בבלאגן או-קיי?
          ראשית,לא נערכה כאן השוואה בין אהבת האל לסקס. ממש לא ברור לי איך הבנת דבר כזה.
          לא מדובר כאן בתחליפים או באהבת האל כפיצוי למחסור באהבת בשרים. מדובר כאן על שני מישורים שונים שאין בינהם שום קורלציה. זה כאילו שתגיד שאמרתי שבגלל שאסור לי לאכול צ'יזבורגר אני אומרת תפילת הדרך. משהו כזה.
          בתור מי שמעניקה מקום של כבוד לתענוגות פיזיים מגוונים ואפשריים קשה לומר שאני מזלזלת בתחום הזה.
          עלתה כאן סוגיה של התנזרות. היהדות לא מעודדת התנזרות בשום פנים ואופן. להפך. נזיר צריך להביא קורבן חטאת (משל היה חוטא) בתום תקופת התנזרותו. היהדות פשוט מציבה גבולות.אני בוחרת (אחרי מחשבה עמוקה.ולא כתינוקת שנשבתה) להשאר במתחם.
          לגבי אהבת האל והחיבור הנפשי. רמזת שאני לא לומדת על עצמי בצורה מנוטרלת וטהורה כיוון שהאלוהים הוא חלק מחיי.כך גם ספרות, מוזיקה, אמנות, אנשים שונים ובחירותמסוימות.
          לכל דבר שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו יש משמעות והשלכות רבות. כך גם לאמונה שלי. אין כאן גלגולי עניים מתחסדים. יש כאו עמדה ברורה לגבי מה שאני חושבת, מרגישה וחיה ביום יום שלי. כך אני רואה את היהדות. כך אני רואה את האמונה. הפרטית שלי.
          היהדות,כפי שציינת, ככל דת היא מערכת נוקשה של כללים וציווים. זה נכון. אבל איך זה הופך אותה לפחות הומנית וטולרנטית. האם היית אומר אותו הדבר גם על הבודהיזם?
          אתה מתייחס לצורה ולא לתוכן. זה הכל להערב. מקווה שהבהרתי קצת.
          מועדים לשמחה ושבוע טוב. 🙂

          • עידית ערמון

            דבר נוסף, יש משהו נשכני וקצת כועס בכתיבה שלך. למה? אני בסך הכל מציגה את עמדתי.
            לא תינוקת שנשבתה. נערה דעתנית בת 22. אפשר להתפלמס על זה בכיף. חלק מהקטע היהודי, אתה יודע..
            אתה מוזמן להשחיז את המקלדת, אני כאן.

          • מופתעת מהתוקפנות? תבדקי בכתבות אחרות. יחסית יצאת בזול. בטח בנושא כזה. ינסו לחנך אותך, אני מעריך. אז מה? אל תתרשמי, זה לא יותר אישי מבדרך-כלל.

          • "….את היכולת להעניק משמעות אמיתית לחיי (פתאום סקס נראה קצת זניח, לא?)"

            אחרי שאני קורא את הציטוט המדויק הזה, אני אומר לעצמי. וואלה, איך בכלל העזתי לחשוב שהיא עורכת השוואה. ועוד לסקס רחמנא ליצלן. באמת איך?!!
            ומיד אני אומר:
            "כנראה שאכלתי יותר מדי צ'יזבורגר עם דאבל גבינה לאחרונה ופחות מדי טרחתי לברך את הדרך לשם".
            אבל אני גם קם מיד להגנתה: "דבריה בוודאי הוצאו מהקשרם"

            עושים סדר בדברים יקירתי, את אומרת, ובכן:
            "עלתה כאן סוגיה של התנזרות", כך כתבת בתגובה לדבריי. נכון. עלתה.
            אבל אני כתבתי שהדת היהודית אינה רואה בעין יפה את עניין ההתנזרות, ועוד הוספתי, שאין בין התנזרות לבין אהבת האל ולא כלום.
            אז אנא, קראי בעיון והשתדלי לצטט נכונה – בעיקר כאשר את עושה סדר בדברים.

            ואם כבר סדר….
            לא רמזתי שאין את לומדת על עצמך וגו'…
            אלא טענתי פשוט, שמי שלא מכיר את שני הצדדים לא יכול להעיד אלא על הצד שאותו הוא מכיר.
            מכיוון שאת מכירה את ההגות שלך רק כאשר היא כוללת את האל בתוכה, קצת קשה לך לעשות השוואה לאותה ההגות כאשר זו אינה כוללת את האל. ממש כפי שאני לא יכול להשוות את טעמם של השרימפס ושל בשרו של הלוויתן, כי מעולם לא טעמתי את בשרו של האחרון. לא בגלל שהשרימפס (ג'מבו) אינם ראויים בעיניי.

            והדת היהודית, לסיום, אינה הומנית. והיא שונה מהבודהיזם, בין היתר, בכל מה שקשור ל"כל ישראל ערבים זה לזה".
            שאפשר היה לחשוב שהכוונה היא לחתימה על ערבות של האחד למשנהו ולמעשה מדובר בכניסה לצלחת, למיטה למנהגי הנסיעה בשבתות ומועדים של הזולת היהודי, וכיו"ב.
            אני לא בקיא לגבי הבודהיזם. אבל היהדות, או לפחות היהודים, נוהגים להתעסק עם הדת שלהם לא רק בארבע אמותיהם אלא גם בארבע אמותיי ובארבעים מיטותיי.

            אגב, סקילה היא הומנית?

            ודין אשה סוטה?

            ו…….

            וסתם לסיום:
            אם את חושבת שגיל 22 משנה כהוא זה לגבי המושג "תינוקת שנשבתה" אין זאת אלא בגלל שהמושג לא נהיר לך.
            בת 22, אבל לא כל כך יודעת על העולם שמתחת לחצאית.

            אז באמת. חיי באמונתך, על פי דרכך. סבבה. ואם זה גורם לך אושר, זה בוודאי שאינו מונע חיוך מפניי.

            אבל אל תעשי לי מיסיון הומניסטי.

          • הוצאתי את עצמי מגדר המושג תינוק שנשבה דווקא בגלל הכרותי עמו. באופן כללי יש לי בעיה עם המונח גם לצד השני. אני מאמינה שהכל צפוי והרשות נתונה ולכן מגיע שלב בו איש איש יוצא משביו החברתי, משפחתי, חינוכי ועושה חושבים לעצמו. הגיל צוין בגלל שהוא ממלא פונקציה. אני לא חושבת שגבר חילוני בן 40 למשל הוא בגדר תינוק שנשבה. כך גם לצד השני.
            ציטתת במדויק את השורה לגבי הסקס. קודם כל, ואני לא מצטדקת, השורה נאמרה בנימה מבודחת. בנוסף, אני לא משווה בשום אופן ואם זה השתמע ככה אז זו טעות ניסוחית שלי. הכוונה הייתה שלוותר על אורח חיים שלם, על אמונה ועל דרך עבור סקס לפני החתונה למשל, זה פחות משתלם (ושוב אפשר להתפלמס על הטרמינולוגיה- "משתלם", דוסים אופרטוניסטים וכו' וכו', אז לא לתפוס אותי במילה). לגבי הנזירות, הייתה זו בוטן שציינה מתאם בין נזירות ואהבת האל והתייחסתי לדבריה. קראתי בעיון את דבריך, יש כאן דיוק והרבה מהדברים נכונים. אלא שאני מציגה את אורח חיי כפי שאני רואה אותו, נכון שהאלוהים בתוכו אבל כמו שציינתי, עוד המון המון דברים שיכולים להשפיע. לגבי תפיסתך את היהדות. אני לא יפת נפש ולא מיתממת. ועדיין אני סבורה שהיהדות היא הומניסטית.לתורה שבעים פנים ופרשנויות אין ספור. אני משתדלת לקרוא טקסטים דתיים במישורים שונים- אני כאדם, אני כאישה, אני כיהודיה ונכנס כאן גם עוד אני. אני כמאמינה.

          • עידית ערמון

            שכחתי לעדכן את השם. זו הייתי אני.

          • כל הכבוד "פרחח", אתה כל פעם מצליח לנצח בויכוח אבל לא ברור עם מי?!
            במקום להשתמש במטבעות לשון ממזריות, לך ללמוד באמת מה היא היהדות
            ולו רק בכדי שתדע מה להשיב.
            בברכה.

        • הייתי רוצה לפתוח נושא חדש.
          מעניין אותי נורא לשמוע מה אתה חושב על המשפט
          "צדיק באמונתו יחיה".
          איך אתה מבין את זה?

          תודה ,
          דנדוש

      • ארבינקא תמה

        בטקס אורתודוקסי הוא קניין ממשי, והאישה היא רכושו של הבעל, למה הוא לא יכול למכור אותה?

        • מי ירצה לקנות בכלל יד שניה?

          • אולי לא מדובר על קניין במשמעות שאנחנו מבינים אותו?

          • על איזו משמעות אנחנו מדברים? שאני לא אצא פה שוב אהבלה…

          • שתיים אלוהינו

            האשה נקנית בשלוש דרכים; בשטר בכסף ובביאה. וזהו קניין מלא. רק מה לא כרכוש. יש לה זכויות. לעבדים גם יש זכויות. היא אינה יכולה להמכר חזרה אלא רק להשתחרר, בכתובתה.
            יש נשים אחרות למכירה, לא יד שניה, לא יד שלישית, אלא יד רעה. ליד הבורסה. כי עמישראל מאמין בקניית האשה. לא?

          • דנדוש (קצת מבולבלת)

            בוא/י ננסה לעשות קצת סדר.

            הקידושין היהודיים מזכירים לי דוקא ליסינג…(קונים אותה בזיון ואח"כ משלמים לה את עונתה אחרת החוזה פוקע).

            ההסדר עם הבנות ליד הבורסה דוקא יותר קרוב ל"שכירות".

            כשאמרת שיש לה זכויות. נרגעתי. "גם לעבדים יש" הוספת… ומיד מתבקש אם כן לברר…מבחינת הזכויות, מה כדאי יותר? להיות שפחה או אשה? לפחות, שפחה יוצאת לחופשי אחרי שבע שנים (לא?) והיא לא צריכה לשכור בלשים פרטיים בשביל זה…היא גם לא יכולה להיות עגונה, על כל ההשלכות של הסטטוס… כמדומני…

            אגב, אם את/ה כבר בסביבה…אולי את/ה מתמצא גם בנושא של נדוניה? מה זה בדיוק העניין הזה? מי משלם למי, כמה ולמה?

          • שתיים אלוהינו

            אם סדר אז סדר.. ראשית איפה חברת הליסיניג שנותנת בעונה?
            שנית, שכירות זה למשמתמש הקצה, לבעלים זו רכישה מלאה. 3 אלף עד עשרים (בעין דגושה וזין זקורה).
            שבע שנים זה מכסימום. (עד לשנת השמיטה הקרובה). אבל יש גם תנאי הארכה – למשל אם יחפוץ לשאת אותה – כמנהג הבנות ינהגנה. יעני גם לה יתן בעונתה. בתמורה לכסותה ולביקורי הקרובים.
            לגבי הנדוניה – מה שקורה היום לא ברור לי אבל לאשה יש את נכסיה – נכסי צאן ברזל שלה. כלומר: הוא יכול להינות מהפירות אבל הקרן נשארת שלה.

      • לא היה לי כח לקרא כל כך הרבה מילים, אז קראתי בדילוגים ויש לי כמה תגובות ענייניות יותר וענייניות פחות:
        1. התורה/ התנ"ך נכתבו על ידי אנשים ולכן מכילים את השקפותיהם לדעתם בקשר לנושאים עליהם כתבו.
        2. אין קשר בין דת אמונה ותורה למעט העובדה שהדת מסתמכת על פולמוסי אנשים שאולי פעם היו מבוססים על התורה, ואפשר להאמין מבלי להיות דתי.
        3. מה שהיה נאור והומניטרי לפני 1000 שנים, היום מיושן פג תוקף ואפילו חשוך.
        4. על אף שדוד שלך היה מאד מאד מאד חכם (וצר לי שהיה ושלא הווה) אני רוצה לומר לו ולך שהיופי בבחירה שיש בה הכל ואפילו את התפריט את יכולה לכתוב לעצמך. לא צריך תורה בשביל זה.

        בעניין אחר לגמרי ה"דתיים" והדתיות בכללן אינם/ן מקשה אחת אלא מורכבים מערב רב של סיעות שהשונה בינהן רב על הדומה.
        אני באופן אישי מכיר כאלה שהתנסו ביחסים עם נשים (רחמנא ליצילן) טרם נישואיהן. ואף כאלה שפגשו את בעלן הצדיק יבדל"א בפאב.

        ולסיכום, איש באמונתו יחיה ואיש בכיסו יחיה ולא בכיסינו.

      • אני מרגיש שזה ממש מרתק – איך הגענו לדיון על ההלכה, תוך ויתור על המציצנות שארבה לפתחנו.
        ההלכה ההיתה הדרך להתמודד עם שינויי המציאות הסובבת ולקיים אורח חיים יהודי. טוב ונכון. לאחר פריצת ההשכלה נכנסה היהדות הממוסדת למגננה , הגביהה חומה ובידלה את היהודי הדתי מאחיו החילוני , כדי לשמור על הצביון. מאז חלו שינויים ואסונות והקמת המדינה היא האתגר. כל התנאים ליהדות מתחדשת , למעט החופש לחדש. איזה אבסורד.מי שקיבלו מונופול , האורתודוקסים , מכתיבים קו של התאמת המציאות להלכה , ולא ההפך .דיני שמיטה שהם השחתת יבול , נכרכים בהכשר למוצרים אחרים. מלונות נאנסים לקיים אורח חיים של עיירה במזרח סיביר , תחת שבט הכשרות , נישואין , קבלת עדות לקהל ישראל – כל אלה סובלים מהקפאת החשיבה , שהיא תוצר של המונופול שניתן לזרם אחד.הקונסרבטיבים הם הוכחה שאין חובה לקפוא ויש מה לחדש , תוך כבוד לקיים , אבל הם גם הדוגמא לכך שהמתאמצים זוכים ליחס של בוגדנות מהשלטון הפוליטי ואין להם שום מעמד ראוי.
        אני לא מאמין , ויכול לראות את המשמעות שהיתה להלכה ויכולה היתה להיות לה , אך הסכנה הגדולה ביותר לאורח החיים היהודי היא המעמד של הדת במדינת ישראל.

    • אין ספק שיש לך בעיות רציניות
      אני ממליץ לך לפנות לטיפול

  5. חשקה נפשי ב

    מחרמן אש, אגב

  6. בגדים צנועים עושים לי את זה. לא רק החצאית של היהודיות הדתיות אלא אף לבושן של הנערות מבנות ישמעאל, הערביות והדרוזיות. יש בהן איזה תום, עדינות ותמימות שגורמים לך לרצות לפרוש עליהן את כנפיך המגוננות. הלבוש הצנוע מבליט גם את עיניהן של הנערות האלו שצבועות בצבעים מרהיבים. הצלמים של נשיונל ג'יאוגרפיק היו יכולים לגמור את השנה אם הם היו באים לאוניברסיטת חיפה ומצלמים את הנערות הדרוזיות כאן.

    • אין דבר פחות סקסי מגבר שרוצה לפרוש מעליך את כנפיו המגוננות, כאילו שאת איזה אפרוח, או איזה צעצוע חסר ישע אחר. אם זה מה שמעוררים בך תום, עדינות ותמימות, אין פלא שיותר ויותר נשים מוצאות מפלט בציניות וחיספוס. אולי זה לא בדיוק שתי טיפוס מים כמו באגדות, אבל לפחות ככה מתייחסים אליך כאל אדם חזק, עצמאי ושלם. וויק אפ אנד סמל דה חומוס, אפילו הנסיכה במגדל כבר מצאה את המדרגות חירום והלכה משם.

      • או שמתיחסים כמו לזונה או שלא מתיחסים בכלל. אני לאחת כזו לא מתקרב. האשה שלי צריכה להיות אשה, לא רוטווילר.

      • או שמזינים וזורקים או שלא מתקרבים לצינית ומחוספסת. אני רוצה אשה, לא רוטווילר.

        • ושקטה? צנועה ובישנית?

          • יש לי מספיק קשיחות וחיספוס במילואים ובעבודה. כשאני חוזר הביתה אני מצפה לרכות ונעימות ולא לאיזה אמסטף שיתחיל לתרגל עלי פמיניזם רדיקלי.

          • אמסטף או מחצלת?
            או שאולי אפשר מישהי רכה ופמיניסטית, או אולי מישהי שלא שמעה את שמה של דבורקין ויכולה להיות אמסטף גם בלי זה? ולמה הדימויים שלך לנשים רעות הם מתחום החי ולנשים טובות מתחום הצומח?

          • אין דבר כזה ואם יש אז מתחת לרכות המדומה מסתתר קרוקודיל.
            למה מחצלת? על מחצלת דורכים, אשה רכה וענוגה גוררת ממני יחס דומה כלפיה. אשה קשוחה נותנת לי להרגיש כמו במלחמה.
            אני רוצה שקט, בלי משחקי כוח, בלי זיוני שכל, בלי קישקושים, בלי דו משמעויות וירידות מחוכמות.
            שקט, שלווה *בית, משפחה*.

          • רדיקלית, כמו שלא כל שוביניסט חושב שמקום האישה במטבח ואל לה לצאת ממנו, אתה יודע, לכל דבר יש דרגי ביניים. אני אפילו ארהיב ואומר שרוב הפמיניסטיות נוטות להתנגד לפמיניזם הרדיקלי.

          • גם אני הלוכד מוגדר כפמיניסט (ואני חושב שאנשים עם דעות כמו שלי מועילים הרבה יותר למעמד האשה מאשר צווחניות מקצועיות).
            כל מה שרציתי להגיד הוא שאני לא רוצה קשיחות בבית. אין לי בעיה שהיא תהיה מנהלת קשוחה של 200 עובדים, מ"פאית אכזרית או לא יודע מה. ביחסים הבינזוגיים אני רוצה שלווה.

          • אתה לא יותר פמיניסט, סובלני וליברלי ממולה עומאר.
            אני לא דיברתי על נשים קשוחות, לא על פמיניסטיות רדיקליות, ולא על רוטווילר. דיברתי על נשים עצמאיות, שמסוגלות לגבש דעה משל עצמן, שמסוגלות להסתדר לבד בלי דמות אב שיגונן עליהן בכנפיו, אחרת איך הן יצליחו להגיע בכלל לאוניברסיטת חיפה.
            אתה לא מכבד נשים, אתה לא מתייחס אליהן כאל בני אדם שווי ערך אליך. לא מטריד אותי שתקים משפחה רק עם סמרטוט רצפה רך וענוג, שתכניס אותו תחת כנפיך המגוננות ותהיה לו אם ואחות. מטריד אותי שאתה מעיז להציג את הפרשנות שלך לגבי הרוטווילר, והקביעה שלך שיש או נשים רכות וענוגות שמתחתנים איתן או נשים שמזיינים וזורקים אותן, דעה מטופשת לכשעצמה גם בשביל מי שגדל על מאה שנה של חינוך ויקטוריאני מפואר, כמשהו שיכול להועיל למעמד האישה.

          • שיש נשים רבות, עצמאיות ודעתניות אשר נהנות מאוד כאשר גבר פורש עליהן את כנפימו ובתמורה מקבל את הכנפיים שלהן גם.
            תביני איילה, אנשים בורחים ממערכת יחסים ארוכה רק בגלל היחס הרוטווילרי, המתח, הרצון של ה"דעתנית" להוכיח זאת שוב ושוב.
            הנה הוכחת את זה מחדש בעצם הכתיבה שלך. אני ורבים כמוני למישהי מהסוג שלך לא מתקרב בחיים.

          • מערכת יחסים שבה כל אחד מבני הזוג יכול להישען ולשמש משענת לאחר, על בסיס של שוויון וכבוד הדדיים, שונה מאוד מהתפיסה הפטרונית להחריד שלך של נשיות, ושל קשר בין גבר לאישה.
            אתה ראית בחורה זרה בחצאית ומיד הרגשת צורך לגונן עליה. מפני מה? האם אתה חש צורך לגונן בכנפיך גם על גברים חלשים יותר או שאתה מניח מראש שהם חזקים מספיק להתמודד עם אוניברסיטת חיפה, או כל צרה אחרת? את אישה = את רכה וענוגה ולכן את צריכה גבר חזק שישמור עליך ויגונן עליך?
            אין בתפיסה הזאת שום דבר רומנטי. התפיסה הזאת כל כך מתנשאת מעל נשים, כל כך מזלזלת בהן, כל כך ממעיטה בערכן. כאשר אתה מכבד אשה, ומכבד את דעותיה, אין לה שום צורך להוכיח אותן שוב ושוב. כאשר אתה מייחס לה מראש עמדת נחיתות ומסכנות, בזה אתה מבקש לגונן עליה מבלי להכיר אותה בכלל, אתה מזמין תגובה מתקוממת.
            התגובה שלך הרגיזה אותי, ולכן בחרתי להביע את דעתי. האם זה הופך אותי לרוטווילר?
            העובדה שאני יותר צינית ממך, ופחות תמימה, ולו רק כדי שאף אחד לא יבקש לגונן עלי לפני שהוא מכיר אותי, האם היא מצדיקה התייחסות כאל זונה? כאל מישהי שמזיינים וזורקים?
            האם התגובה המכוערת והמתלהמת שלך היא העונש שלי על כך שאני לא מוכנה להיות הליידי הרכה והענוגה שאתה מצפה מאשה להיות?

          • שתיים אלוהינו

            לוכי מגדיר את הפמיניזם ואז מיד מוצא את עצמו בתוכו. למשל: פמיניסט מצפה מבת זוגו שתהייה נשית. למשל פמיניסט מצפה מבת זוגו שתהייה רכה. למשל פמיניסט מחזר אחרי זוגה לעתיד בפרחים ואחרי שכנה למיטה ללא פרחים. – אז לוכי פמיניסט.
            זו כל תורת הפמיניזם על רגל צולעת אחת שנלכדה בסבך העריקים.

          • באה כתגובה להשוואה שעשית ביני לבין מולה עומאר. אני לא מוצא טעם להמשיך בוויכוח הזה כי הערכים שלנו שונים לגמרי.

          • גברים כמוך גורמים לי
            להתרחק ככול האפשר.
            לעולם אבל לעולם לא אתן למישהו
            לפרוש עלי את כנפיו בתמורה לשלי.

            לצערי הרב רוב הרוטווילרים בתרבות של היום הם זכרים.
            אולי גם הם התחילו מערכת
            יחסים מתוך תחושת הגנה על רכותה ועדינותה של האשה
            ואחר כך עברו לנביחות נשיכות ורצח. הכול למענה.
            רק שתמשיך להיות שקטה. ומה שקט יותר מקבר?

          • ג'נטלמן הוא רוצח בפוטנציה.

          • כל שני אנשים המנסים לשתף פעולה במשהו, יתקלו בשלב מסוים בנקודה בה הרצונות שלהם בנושא מסוים סותרים.
            זה יכול להיות כמה פעמים בחודש מבקרים את ההורים שלה או מי אחראי לתלות את הכביסה או מי יוציא את הילד מהגן או איזה סרט לראות.

            ובמקרים כאלה שהרצונות סותרים יש שלוש אפשרויות:
            1. האישה הרכה והענוגה תשתוק ותוותר.
            2. האישה הרכה וענוגה תפעיל "מניפולציות נשיות" כדי לשכנע ועדיין להתפס כרכה וענוגה.
            3. האישה תתוכח ותנסה ישירות להשפיע על ההחלטות הזוגיות ותהפוף ל"אמסטף".

          • בחורה הופכת לאמסטף כשהיא מתווכחת איתך על כל נושא, יורדת עליך כל הזמן, עושה לך פדיחות ליד אנשים אחרים ומנסה להשתלט עליך בכוח.

          • אפשרות שתיים הופך אותה ל'כלפטע' 'מניפולטיבית' 'סחטנית רגשית' ושאר דברים טובים.

            זה עוד בלי להזכיר את העובדה שזה פשוט מתיש ומאוד לא יעיל ללכת תמיד בעיגולים במקום פשוט להגיד מה דעתך.

            לגבי וויכוחים קבועים בפני החברים הייתי מציעה לבדוק גם את הצד שלך בעניין. לא שלא קיימות נשים כאלה בעולם אלא שהן נדירות בהרבה ממה שהמיתוס הגברי היה רוצה שנאמין. ברוב המקרים וויכוחים תכופים בפני החברים נובעים מהתנהגות הצהרתית של הגבר בפני החברים. דוגמה: "מאמי, לכי תביאי לי ולחבר'ה בירה ופיצוחים" מאחד שלבד בבית לא היה מעיז להשמיע דרישות כאלה.
            לגבי ירידות, חשוב להבדיל בין טיזינג הומוריסטי, שנעשה פעמים רבות בשלבי היכרות ראשוניים כאמצעי לבחינת בן הזוג ובין השפלה מכוונת.

          • אני מדבר על נשים שהפכו את הוויכוח וההתנצחות לדרך חיים, סוג של הוכחה לאסרטיביות אליה מטיפות כוהנות השקר של הפמיניזם. הן לא מבינות שבזוגיות צריך לוותר מדי פעם.
            למזלי לא נתקלתי אישית ביצורים מאוסים ומעיקים מהסוג הזה אך אני מכיר מספר גברים ונשים שסובלים מהם.

  7. ---- הקרחת באל בוטחת [1]

    איך אפשר בלי פרסומת ללינק:

    http://www.dosidate.com

    ולו רק בשביל (למען) השם,
    מגיע שנסיר את הכובע בפניהם
    (או את הכיפה? את הרעלה?
    או שמא (רחמנא ליצלן) העורלה?
    מחק המיותר
    וטמנהו בעפר…).

    חג שמח

    [1] – ולפני שבתשובה אשקול לחזור, קניתי דולרים (בשוק השחור).

    • נרשמתי, הו כן, נרשמתי אללי
      לזו שמתחתח ולזו שמעלי
      וכעת אין מה לדבר
      אשת חלומותי תבוא כה מהר

  8. עידית – יופי של מאמר!
    נגעת בנושא מרתק ושנוי במחלוקת. אני נוטה להסכים עם הפרחח – היהדות איננה דת סובלנית והיא מפלה מגזרים שונים בחברה שלא בצדק. חלק מן הדתיים ובמיוחד הקיצונים שבהם, נוהגים בחוסר שוויון כלפי השונה והאחר. מה שמפריע לי אישית היא היחס המפלה כלפי נשים. אכן דנדוש,בנות צלופחד ירשו את רכושו, סו ואט? עצם מלחמתן בעובדה שעפ"י היהדות אישה אינה יכולה לרשת את רכוש אביה, היא מגוחכת בעיני.
    הצדדים היפים ביהדות, ואכן ישנם כאלה, מתחילים להעלם לי לאט לאט. מספיק לי לצפות בסיעות החרדיות בכנסת בשביל לחוש שהיהדות (כמו שטען הפרחח) הולכת לכיוון של שמרנות יתר וצרות אופקים.
    אני באופן אישי אעדיף תמיד את הליברליזם על פני השמרנות. מדוע עלינו להתנגד ולהדחיק יצרים טבעיים? מדוע עלינו להתנגד למה שמבקש גופינו?
    את ודאי יודעת זאת, אבל הרבה מאד חילונים שאני מכירה מתחילים לצבור תחושות של מרמור כלפי החרדים. במיוחד לנוכח התחושה שהם אינם מבצעים את חובותיהם כלפי המדינה ונהנים מזכויות יתר.
    הרחבתי וגלשתי אל נושא החרדים למרות שאני מניחה (רק מניחה) שאת שייכת למגזר הדתי -לאומי, מפני שהנושא די מציק לי באופן אישי.
    בכל אופן, נהניתי לקרוא את המאמר שלך שכתוב בשנינות משעשעת. תמיד יסקרן אותי לדעת מהו אורח החיים של אדם שונה ממני, ולמרות כל מה שכתבתי אני מכבדת מאד את היהדות, כי יש בה גם צדדים יפים. זה אולי סותר במעט את מה שכתבתי למעלה,
    אבל זה משקף את היחס האמביוולנטי שלי ליהדות.
    בברכת חג שמח!

  9. אני מזהה בזמן האחרון פריחה של מאמרים ושל כותבות דתיות (חנותה דויטש, שהרה בלאו) איזה יופי! תמשכנה כך!

  10. אש התמיד,

    קודם כל, חיותה ולא חנותה.
    ובקשר לשהרה בלאו, היא צבועה גדולה.
    כותבת על יסוריה של הבת הדתית כשכל העולם יודע שהיא יוצאת עם חילונים גמורים.

  11. פעם הכרתי אותה. היא דתית (או ככה רוצה שנחשוב) גרה בבני ברק אבל יוצאת רק עם חילונים.
    כל זה אולי טוב ויפה, אבל היא מפרסמת ללא הפסקה מהגיגיה בתור הדתיה המתייסרת,
    יאללה, יאללה.

    • שתיים אלוהינו

      היא יוצאת רק עם חילוניים! ולכן? אולי זה חלק מההתייסרות שלה. היא אולי דתייה שמתייסרת בין היתר מעצם העובדה שקשה לה עם החברה לה, עם הסביבה שלה, עם האלוהים שלה, עם השכנים שלה ובעיקר עם מה שהעתיד צופה לה בתור אשה דתיה. אז היא יותצאת עם חילוניים בלבד. נו, אז מה?! ואם הייתה יוצאת עם דתיים, לאיפה הייתה יוצאת איתם, מה הייתה עושה איתם? מדברת על התנאים, על מספר הילדים, על איך היא תפרנס כאשר הוא יישב וילמד, ומה בכלל דעתו על כבוד האישה ועל כבוד הרב?
      מאי חודש נפלא!!!

      • וגם לא בור גמור.
        היית בצבא?
        כי אני מניח שלא רק ביחידה שלי היו דתיים. היית בטח צריך להכיר אחד או שתיים.

      • עידית ערמון

        לאן היא הייתה יוצאת איתם, מה היא הייתה עושה איתם?
        המממ. מה דעתך על מסעדות, בתי קפה, סרטים (המלצה חמה: "יוסי וג'אגר" בסינמטק. מרגש עד דמעות), הצגות תאטרון, תערוכות ("על כל פנים"- מבחר דיוקנאות המוזיאון ת"א,עכשיו), רביצה במיטה וצפיה בסרטי וידיאו, מסיבות, פאבים, הופעות, ריקודים, שירה בציבור (נורא בטרנד) חוג פיסול, כתיבה יצירתית, צילום, מקרמה, פיקניקים בחיק הטבע, טיולים בארץ, ים, בריכה, צלילה, צניחה,ערבי קריאת שירים, בוק-קלאב (יעני ,"מועדון הספר הטוב"),מניקור משותף, סדנאות יוגה, קאפוארה,ג'וגינג משותף, חוג בישול, סתם בישול, לימוד תורה בצוותא, לימוד פילוסופיה בצוותא, שיחות פילוסופיות, סתם שיחות, ארוחות משפחתיות,בהייה משותפת בקירות, ציור על קירות, סתם ציור,שאני אמשיך?
        על מה הם ידברו?? , וואלה, אין לי מושג. באמת בעיה.

        • ומה עם איסור ייחוד?
          להסתובב בבית-קפה עם פמליה זה נעים?
          ובשירה בציבור מותר גם לך לשיר? לידו? אין איזה "קול באישה ערווה" משהו?

          • היא לא דוסית שחורה, ברור שהיא בקיאה ומעורה בשני העולמות, וברור שהיא בחרה את מה שהיא מצאה כהכי נכון בשבילה.
            כל כך מתנשא לבוא ולהזכיר לה כמה היהדות מגעילה. היהדות שלה לא מגעילה, היא מקור כוח ונחמה. כן, יש גם כאלה.

          • שה רוטווילר שה… אני רק עברתי פה…. הנה אני מטפסת מהר על העץ הקרוב… אמא'לה

          • אה ,שולה , אני לא מתנפל. יש כאן הליכה אישית ולא מחנאית לשותפות וחברות שהיא מנסחת לעצמה , ותנסה לשתף את העתידי. לא עלינו , הלא דתיים , להזכיר לה את המחנאות , היא באה ממנה ומפלסת דרך. זה לא פשוט אבל זה הסיכוי ליצירות חדשות , אנושיות.

  12. היהדות היא דת פאגאנית ( ולא אפגאנית, כמו שכתבה כאן אחת הבורות ועמי הארצות, גם לא פאקיסטאנית ) ופרימיטיבית כמו כל דת אחרת. אך למרבה הצער, האלמנטים החשוכים והגזעניים דומיננטיים בה. אין חשש, ישנן דתות חשוכות וגזעניות יותר ( למשל שכנינו האהובים ) אך בהחלט שהיהדות בגרסתה המקומית היא דת הגורמת לי להתבייש במוצאי האתני. מי שרוצה להיות דתי – שיבושם לו. אך העובדה היא שכל הדתות מבוססות על אמונה בעל טבעי ובקשקושים בלתי מציאותיים מסוג זה. להאמין בה', בישו, בבודהה, בג'יזס כרייסט או בפיות ובשדים זה היינו הך. כולם מבוססים על אמונה עיוורת ופרימיטיבית בדברים שאינם קיימים מלבד באמונותיהם הפרימיטיביות של בני האדם.
    כמובן שאני מבין את הצורך האנושי להאמין במשהו שהוא גדול מאיתנו, בלה בלה בלה, להרגיש חלק מקבוצה מלוכדת, לא לפחד מה יביא המחר, "לדעת" מה יקרה אחרי המוות ( גיחוך ) וכיוצא בזה פונקציות שהדת ממלאת בחיי מאמיניה. סילחו לי, כן, אבל אני בוחר לבסס את חיי על דברים שיש להם קצת יותר אחיזה במציאות. אמפריציזם תגידו? ספקנות ומדעיות תאמרו?
    אני בוחר לא להאמין בשטויות. הדת לדעתי, היא אחד המקורות לדברים הגרועים ביותר שקרו בתולדות האנושות. מוות, רעב, מלחמות, אפליית נשים, ועוד רעות חולות רבות. נכון, שלא רק הדת הביאה את הצרות הללו – הרי בני האדם הם שהמציאו את הדת, והיו מלחמות רבות שלא היו קשורות לדת, אך בכל זאת – מדד ה"נזק" שגרמו האמונות השונות עצום ונורא….
    אינני שולל דת ודתיות. אני לא סובל דת. כל דת. היהדות, בוא נומר, שמורה לה "פינה חמה" אצלי בלב בגלל המגרש הביתי… ובכל זאת, הרי האיסלאם למשל בגרסותיו העכשוייות הוא אכזרי וגרוע אף יותר מן היהדות. כך שלא מדובר בשלילת היהדות, אלא בעיקרון והשקפת עולם רחבה יותר… ולכל הקופצים והמתלהמים – זכותי לחשוב כך בדיוק כמו זכותכם להאמין בעם הסגולה או הירוקה וכל שאר הקשקושים.
    צר לי על כך שהדת הולכת ומשתלטת על המדינה הזו. אין לי כל בעיה עם הדת כל עוד לא אומרים לי איך לחיות ולא מתערבים באורח חיי. רוצים להיות דתיים? לבריאות ובתיאבון.
    אבל למה לכפות עליי דברים שאני לא מעוניין בהם? למה לנסות לדחוף לי בכוח לתוך הגרון?
    מה 'כפת לכם איך אני חי, מה אני אוכל, מתי אני נוסע, מי לאלף עזאזאלים נותן לכם רשות לנבור בחיי המין שלי, בנישואים שלי, במתי אני אביא ילדים ואיך אני אחנך אותם?
    חיה ותן לחיות כבר, קיבינימאט!

    • עידית ערמון

      זה לא לגמרי לא מדויק. כל דת, מעצם טיבה היא טוטאלית, נוקשה ופתוחה לאינטרפטציות שונות. כל מערכת כזו עלולה להביא לנזק, מלחמות, חושך ושאר רעות חולות. אלא שגם בורות, ממש כמו דת, עלולה להביא לאותן התופעןת בדיוק. היהדות היא דת מובנית, מוקפדת, מנומקת, שנויה במחלוקת מלכתחילה ומעצם טיבה ובעיקר אנושית.
      שרידותו המופלאה והחריגה של העם היהודי מקורה במערכת הדתית הזו.
      דת, ככל דבר רגיש וטעון, עלולה להיות מסוכנת למשתמש. גם לי קשה עם מנהיגים דתיים שמציגים את הדת וציוויה בצורה לא מהימנה,סובייקטיבית וקיצונית. כמו שפרחח כבר הזכיר כאן,מן הסתם (ומין זה לא סתם..) היום סיפור דוד ובת שבע ושאר אנקדוטות אירוטיות היו נשארות על רצפת חדר העריכה. וחבל מאוד. אני נגד כפייה דתית. קשה לי עם זה. אני מאמינה שכל יהודי ואדם צריך לעשות את הבחירות שלו. אני מודעת לבעייתיות, לרגישות ולהשלכות. דבר חשוב נוסף, לא דיברתי כ"כ על דת. יותר על אמונה. כאן באמת אין לאף אחד מונופול על העניין (חוץ מלאחד אלוהינו, בהנחה שהוא שם). לי נראה יותר מוזר לחשוב שאין שם כלום למעלה. שהעולם נוצר יש מאין (הנחות מדעיות אמרת?) ויתרה מזאת, מדובר בהרגשה מובהקת שקרובה יותר לידיעה אימננטית שכזו. תחושת בטן מאוד חזקה.

      • שתיים אלוהינו

        הוא לא דיבר על העובדה שאת מאמינה בתיאוריה שונה מהמפץ הגדול. הוא דיבר על העובדה שהאמונה הדתית גוררת בעקבותיה (פרט לתחושה הפנימית) מערכת כללים קשה, דורסנית וחודרנית לחיי הפרטים ולחיי העמים. שבשם האמונה, הדתות השונות הגדירו אוייבים ומחצו אותם. שבשם האמונה הדתות השונות הרכיבו נערכות איסורים וכפו אותן באכזריות. הוא רצה לומר – נדמה לי – רוצה להאמין עניין שלך, מה את רוצה מחיי. את יכולה להגיד שאת לא. אבל למעלה מישהו כתב על ה"כל ישראל ערבים זה לזה" שבם כך הדת שלך רודפת אותו עד לצלחתו ועד למיטתו.
        אם את מרגישה באופן כל כך מובחן בבטן שלך את האלוהים, חבקי אותו, נענעי אותו, שירי לו נומי נומי – אל תקחי אותו ותפעילי כנגדו.
        זהו. נדמה לי.

        • קבלי צל"ש וח"ח על הבנת הנקרא. סחתיין
          לאנשים מסוימים כנראה יש מחסום שמונע מהם להבין ולו לרגע אחד את דעתו של הצד השני.
          אבל את – קלעת בול. הגדרת במדויק את תחושותי.
          ועל כך הערכתי ותודתי, חביבתי.

          יום נעים ומוצלח לך.

  13. גם אני בדומה לך, שומרת שבת באופן מלא, מתפללת מדי בוקר ומשתדלת לקבל עליי את רב המצוות.
    אבל משום מה (אולי בגלל יצר הרע שנושף כל פעם בעורפנו) על שמירת נגיעה קשה לי מאוד להקפיד. כך גם בעניין הסקס.
    בכל מקרה, הזדהתי עם המאמר שלך, ואני שמחה לדעת שיש עוד בחורות כמוני ששמות להן את הגבול.

  14. מבינה היטב את האפיל של דיונים פסאודו- תיאולוגיים, ונאדיות סימפונותיי מזדקפות לכדי הצדעה לנוכח התגובות המעניינות (אם כי לעיתים קרובות פשטניות או אמוציונליות- להרהיב…. איזה כיף), אך ברצוני לציין בצנעה כי מאמר בשם "מתחת לחצאית" ראוי שיגע (תרתי?- תפאדל!) בנושא לשמו ובשמו נכתב. מין עבור רווקות דתיות? הבנתי ממך, אחות לנו קטנה וצמה לה שובבה, שאין כזה.
    חוזרת לאלמוניותי, לא לפני העברת יד מלטפת על לחיה הרכה של דנדוש בת צלופחד (נשמע כמו מאכל טמא במיוחד, או חומר טוב לסרטי אימה- צלופחד 2, אימת המעמקים)- שתמיד עושה לי לחייך, וכן להקפיד על סיחטון מאסיבי של עידית; ד"ש חמים לבעל, נשיקות לקטן. ליברלי מצידו לאפשר לך לכתוב לאתר "חופשי".

  15. ואני שוקלת ברצינות לשתף אתכם בכמה תובנות ממזמוטים- כיפניים למינ-הם.
    אולי סופסוף תזקוף התאווה המינית את ראשה הסמוק על שפתיו השמוטות והנשימה המהירה, ותתבע לעצמה את המקום המגיע לה בדיון על המאמר.

    טיזרית!

    • עידית ערמון

      אני לא משוכנעת שלגמרי ירדתי לסוף דעתך (את יודעת, ירידות זה טיפה בעייתי אצל דוסיות:)).
      מה בדיוק את רוצה לדעת? מה פספסתי לדעתך? התאווה, ראשה זקוף (וגם עוד כמה איברים) וגאה. כמו שציינתי, אפשר לספק את עצמך בדרכים רבות ומגוונות.
      שאני אהיה ספציפית יותר? מה בדיוק את רוצה לדעת?

      על איזה בעל דיברת בדיוק?

      • הנה, זקפה…
        🙂

      • נדמה לי שהיא הייתה ברורה למדיי.

        כותרת המאמר רמזה על העולם שמתחת לחצאית. העולם הזה, כפי שפזית ציינה ואף אני רמזתי מעט, כמעט שלא בא לידי ביטוי. ובמאמר, פרט לטיזינג מילולי פה ושם אין ולו גם מעט מן ההתלבטות והקשיים ומאבקי הייצר שמתחת לחצאית.

        לכן גם כתבתי למעלה: מתחת לחצאית מסתתרות חצאיות נוספות.

        כאילו אם כבר להציץ, אז שיהיה גם עציץ.

    • אנא ממך… שתפי…

      🙂

  16. במאמר הבא שלך, אם יהיה כזה, בבננות, אנא השתדלי להתמקד ביחסים, זוגיות, מה שבינו לבינה, ותחסכי מאיתנו את האידיאליזציה המטופשת של ההלכה היהודית. התפילה משחררת, השבת מופלאה, האפשרות להתפלמס ולשאול שאלות וכולי וכולי. טוב שלא הזמנת אותנו לאיזה שבת אצלכם כדי שנבין מה אנחנו מפסידים

    • עידית ערמון

      וואלה, רעיון לא רע בכלל.
      מה קרה?למה הציניות הזו? מה יש?? למה אני צריכה להתנצל על תאור החיים והתחושות שלי מנקודת מבטי. פרספקטיבה אישית לחלוטין.
      מה חסר לך כאן? סקס? הצצה כאילו אקזוטית לחיי המין של הדתיים? זו לא הייתה מטרת המאמר.

      • מה אתם, השונים, החריגים, עושים. תביאי תיאור מפורט, תספרי בדיוק מה קורה שם, מה אתם לא עושים ולמה, תשפכי הכל, אל תבלבלי לנו את המוח עם השטויות הדתיות שלך, הרוחניות מעניינת לנו את התחת!

        בננה, את באמת מעוררת רחמים.

        • וכל ה"רוצים לדעת" פרטים העסיסיים, יכולים לחזור לכתבה "פגישה חצי פגישה" שבה החל הדיון על הקשר שבין החצאית לשמיכה.

          עידית?

          • עידית ערמון

            תודה בוטן יקירתי. אכן שם נבט הרעיון והתחיל הדיון הרבה תודות לך.
            בננה, אני מבינה שאת חשה מחסור קל בגירויים מיניים או שהפרי האסור ממש עושה לך את זה.אין לי הרבה מה לחדש, בסה"כ תארתי בקווים כלליים ואני חושבת שהייתי די ברורה.
            אין לנו המצאות יוצאות דופן (אם את זקוקה לגיוון..) רק כל מיני פתרונות ביניים וגם זה לא תמיד פשוט כ"כ וכמובן שלא גורף. את יודעת, רוב בני האדם דומים זה לזה.

    • בננה
      תגובתך פשוט מרושעת!!!!!

    • ככה, לפי איסוף מרוכז של טענות ששמעתי כשהקשבתי לוויכוחי דתיים-חילוניים בשמירות ובשאר מקומות שנוטים להתווכח בהם על כל דבר, העיקר להעביר את הזמן (או להקשיב לכל דבר):
      דתיים עושים את זה דרך חור בסדין, אפשר לדעת כמה פעמים הם קיימו יחסי מין לפי מספר הילדים שלהם, הם מקפידים רק על התנוחה המיסיונרית, ואם הם נהנים חלילה הם צמים ארבעים יום.
      ובטח שכחתי משהו.
      מרוצה עכשיו?

      • דנדוש (מפנטזת)

        על להיות נוכחת בלתי נראית בשיחת מילואימניקים.
        🙂

        • דנדוש
          את מוזמנת…אני יוצא שבוע הבא לחודש בעזה והחבר'ה ישמחו….(-:

          • מה לדעתך אני צריכה לבקש בשתי המשאלות הנותרות?

          • שתיים אלוהינו

            זה מסתדר לא?

          • נכנס חלק.

          • לצאת משם מהר, ושלא יעלו לך שום שטויות כאלו אי-פעם בדעתך.
            אגב, רוב מה שמספרים על שיחות מילואמיניקים הוא בולשיט, וחלק מהציטוטים המשובחים דלעיל בכלל נאמרו על ידי חיילות, בשיחות רבות-משתתפים.

          • אז אני מודה.
            יש לי חולשה למדים.
            חיילים שחוזרים מהשטח עם מדים מאובקים
            עייפים, רעבים,
            עושים לי את זה.
            נכון.
            זה דבילי, זה ילדותי,
            זאת פנטזיה "נמוכה".
            יכול להיות.
            מה לעשות.
            זה מה יש.
            סו מי.

  17. עידית היקרה,
    אתחיל בזה שיש לך סגנון כתיבה מדליק. את זורמת ומצליחה לרתק את הקורא, שלא לדבר על הקלילות וחוש ההומור שלך. עם כל זאת, דבר אחד מאד בסיסי לא כל כך ברור לי. מה בעצם את אומרת? שהבנות הדתיות הן גם בני אדם (בנות אדם, בעצם), שגם להן יש צרכים, שחלק מהן אפילו מתנסות במין אוראלי… אני נורא מפרגן לזה, ולכל סוג אחר, אבל זיהיתי קו קצת מציק במאמרך. בעצם, יש כאן רמה מסויימת של התנשאות. את מתחילה ב"חילון" של החברה הדתית. יש לכם את הפיק-אפ ברס, את מפגינה ידע ברזי סצנת חיי הלילה של ת"א (ה-TLV של הדוסים), אתם מחוברים למדעים (כיפהגורס) וכו'. את בעצם מאכילה את קהל קוראייך התל-אביבים בכפית של מתינות וליברליות. סקס, טיולים ואלכוהול. אבל כשמגיע רגע האמת, בו נדרש לעשות את הדיון, את מתחמקת באלגנטיות. מה עם האהבה? מדוע את פחות מעוניינת לדבר עליה. מדוע את מנתקת אותה מיחסי המין ומהעובדה, שחוסר התאמה מינית, יכולה להאפיל עליה. מדוע את לא עוסקת בשאלה, מה מקומה בחברה אי-שיויונית כלפי נשים (בדרך כלל) ובביטולה הכמעט מוחלט בחברה היותר חרדית. שלום עליכם הקדיש לנושא את סיפורו "כנר על הגג", מדוע לא מצאת לנכון לתאר את הלך הרוח בחברה הדתית כלפיו. האם באמת לאהבה אין דת וגזע? האם אשה אפגנית (בהקצנה כמובן) נאהבת כמו האיטלקיה (בהקצנה כמובן :))?
    סוף המאמר שלך, מעט הכעיס אותי. כאן עברת מהתנצלות בשפת החילונים, לרוחניות האולטימטיבית. בזכות היותך דתיה, חייך מלאים!!! נו באמת. אני חושב שזהו עיוות חמור של המציאות. עשרות אלפי נשים דתיות (בעיקר חרדיות, זה נכון) חיות חיי עליבות ועוני, אינן מסוגלות להעניק לילדיהן זמן איכות, ועובדות בפרך בכדי לממן את בעליהן האברכים שלומדים תורה. איפה נגמרת הרוחניות ומתחילה העבדות הנשית? בין הכיפה הסרוגה לשחורה, איפה הופכת האישה הדתית מיציר האל שתפילה מטהרת זורמת בעורקיו, ליציר החצר שמשלם בשנות חייו על יהדותו.
    אני משוכנע שכוונותיך טהורות, ללא ציניות, ושמטרתך קירוב לבבות, אבל לטעמי האישי, נשמעים בין שורותיך אותם קולות חסרי בטחון, שלא מסוגלים להסביר לחילוני הממוצע, וגם לא לחכם, מה יש בה בדרך החיים הזאת שמצדיקה כל כך הרבה ויתורים, הנדרשים בעיקר מנשותיה.

    נורא אשמח לקבל את תגובתך,
    שי

    • שייש יקירי, בעיניי דווקא ממש מוצא חן שמישהו מתייחס לחילונים כאל "עגלה מלאה". חבל שבסצנת המועדונים. והייתי שמחה לשמוע את עידית מגיבה לעניין הנימה האפולוגטית שזוהתה בכתיבתה.

      אז מה מתחת לחצאית? מה שמתחת לשלנו. עם פחות נסיון. ורק מצד אחד.

      • עידית ערמון

        כל דוקטרינת העגלות היא פסולה בעיני. אין כאן עגלה ריקה או מלאה.
        באשר לנימה האפולוגיטית, ובכן אני מקדימה תרופה למכה. נכון שזה נשמע קצת מתנצל אבל זה למעשה התאור מנקודת מבטי.
        באשר לסוגיית הסקס- אכן, כמו שאמרת. בדיוק כך.

  18. אני חילונית לחלוטין, נוהגת בשבת ואף בעבר עבדתי בשבת ובעד עבודה בשבת (מצוין לסטודנטים!!).
    אממה אני שומרת מסורת עד כמה שאני רוצה: אני מדליקה נרות בשבת, אני צמה ביום כיפור (ואף מזדעזעת מאילו שמדליקים חשמל מכל סוג באותו יום), אני זורקת סוכריות בשמחת תורה על ספרי הקודש (שסבא שלי תרם בירושה מאביו לשני בתי כנסת), אני מאמינה באלוהים ומאמינה בשכר ועונש.
    אני בעד מסורת אך עד כמה שאני בוחרת אותה. אני מדי פעם בוחרת ש"ס מכיוון שגידלו אותי בבית להזדהות עם מיעוטים… למרות שמכעיס אותי שהם לא מתגייסים לצבא (אני בעד גיוס חרדים, שיתחילו ללמוד בגיל 21 כמוני, מה קרה?!).
    אני גרה בעיר "דתית" אם המושבות ואני אוהבת את זה, אני אוהבת שהעיר שלי היא רק לשינה ועבודה ובשביל הבילוי אני נוסעת לערים השכנות וחוזרת לישון בשקט שלי.
    אני אוהבת את התנ"ך ואף עשיתי 5 יחידות בבגרות.
    אני קוראת תהילים כמעט בכל יום, זוהי מעין מדיטציה בשבילי.
    אני בעד מסורת אך אני נגד הכפיה, אני בעד הפרדת הדת מהמדינה ובעד נישואי תערובת ,אך אני (בעזרת השם :)) אתחתן כדמו"י .
    כל החברות שלי כמוני, ורוב האנשים שאני מכירה כך – אוהבי מסורת אך נגד הכפיה ובעד החילוניות.
    אני לא אוכלת חזיר ואני נגד זה אבל אני בעד פירות ים, למרות שאני לא אהבתי בנתיים מה שטעמתי מזה.
    בפסח אני שומרת ואוכלת רק אוכל כשר אבל אם אני בחו"ל אני אוכלת כרגיל וכך גם ביום כיפור "ברומא התנהג…"
    בקיצור תנו לחיות בשקט שאף אחד לא ימשוך לכיוון שלו ושאיש הישר בעיניו יעשה.
    אינני חושבת שמישהו מאיתנו אהוב פחות על אלוהים מהשני רק בגלל עוד כמה מצוות, כולנו ילדיו
    ואני אוהבת אותו לא פחות (אם לא יותר).

    • אבל להצביע ש"ס בשביל "להזדהות עם מיעוטים" זו בורות גמורה. ש"ס מנציחה את הקיפוח ואת אי השוויון. אולי היא נותנת יום גן ארוך, אבל בתמורה היא תקבל חרדים קטנים ועניים, שיצביעו ש"ס כי הם לא יודעים לחשוב לבד.

    • מה פתאום לש"ס? הרי ידוע שכל אישה וחסיד מצביעים טומי לפיד.

      וגם תראי איך הקפצת את כולם בהומור הדלוח שלך. כי הרי ברור שסתירות כל כך רבות בבנאדם אחד היו גורמות לך להעלם בבום גדול.

    • מזמן לא קראתי כזה גבב של שטויות. (סליחה)

      את חילונית, עובדת בשבת, אבל מסורתית ומאמינה – עד כאן זה סתם קשקוש משעשע.

      שומרת מסורת ומקיימת מצוות – כמובן רק את ה"מובחרות" ורק בישראל, חלילה לא בחו"ל, אבל מזדעזעת מכופרים שלא נוהגים כמוך – כאן זה כבר מתחיל להרגיז.

      לפעמים מצביעה לש"ס – מזדהה עם מיעוטים (?? ?? ?? ) – עכשיועצבנת אותי באמת.
      באיזה מיעוט את תומכת בדיוק? בשמירה על ה"מיעוט הפרימיטיבי"? בהמשך של דיכוי נשים? בתמיכה סקטורילית-כלכלית עפ"י קריטריון ה"כיפה השחורה"? בהמשך שליטת "לשון המאזניים" בצלחתנו וחיינו?
      קראת פעם את המצע של ש"ס?

      וסתם לתשומת ליבך: בפתח תקווה ש"ס הם אולי מיעוט.
      בממשלת ישראל, אם עוד לא שמת לב, הם כמעט רוב (17-16 מנדטים – אם אני זוכרת נכון – ועוד היד נטויה).

      יקירתי למה שאת מתארת לא קוראים מסורתית ולא חילונית.
      לזה קוראים מבולבלת.

      אז בביתך ובחייך תעשי מה שאת רוצה, אבל עד שתתאפסי אולי עדיף שתסתפקי באהבת האל, ותוותרי לעצמך (ולנו) על תובנות פוליטיות ותמיכה במיעוטים.

      ואפרופו הקיטץ' היומי "תהילים ומדיטציה", מתי חזרת מהודו?

      • בוטן, אני שמחה מאוד לתקן את בורותך הרבה:
        ש"ס מייצגים "מיעוט" – הספרדים, לעומת יהדות התורה וכד'.
        דבר נוסף, באם המושבות הדתיים הם בכלל לא מיעוט, טפשונת, הרי כתבתי שחור על גבי לבן שזוהי עיר די דתית, אני מבינה שהבנת הנקרא זו גם בעיה אצלך, בסדר יש תסמונת כזו.
        ווודאי ובוודאי שש"ס אינם מיעוט בכנסת, לא לכך התכוונתי, עייני לעיל.
        עצה נוספת, חבל שדור ההמשך שלך (שציינת אותו בעבר" +1") ילמד ממך שנאת חינם ומרירות רבה כ"כ לשונה, הוא עוד עלול לגדול להיות כמוך – בוטן.
        ולגבי מבולבלת?! הצחקת אותי, אבל בעצם בורות זה דבר מצחיק אצל ילדים, כשזה מבוגר שמלא בבורות כזו – זה עצוב.
        אה, ואם מקודם "עצבנתיאותך" אז מעניין מה עכשיו…או שיותר מעניין על מי את מוציאה את כל העצבים הללו?

        • אני? מעוצבנת? מקסימום משועשעת…

          ולמספר תשובות:
          1. ספרדים הם לא מיעוט במדינת ישראל.
          למעשה, עד העליה הרוסית האחרונה הם היו כאן הרוב.
          ד"א, אם יש מישהו שנמצא במיעוט (למרות לשון המאזניים בכנסת) הם דווקא החרדים האשכנזים.

          2. עדיין לא הבנתי (אולי באמת הבנת הנקרא) מה לבחורה חילונית ולהצבעה לש"ס? במה זה תורם לחייך? ואיך זה יעזור לסטודנטים, למשל, למצוא עבודה בשבת? (תשובה – זה לא).

          3. באשר לשנאת החינם – אם כעס על תנועות דתיות-חרדיות, שכופות על רוב חילוני איך לחיות, נקרא שנאה – אז כנראה יש לך טעות בהגדרה. כעס – כן. שנאה – לא.
          ואפרופו, אני בהחלט חושבת שכדי שה 1 + תוכל לחיות כאן חיים נורמאלים, רצוי שתלמד להאבק.

          4. סורי, יש דברים שאותם "בוטנים" לא מגלות בפורום. אחד מהם זה על מי הן מוציאות את העצבים.

          בוטן,
          הבנת נקרא קטנה,
          והבנה גדולה בבילבול…

          • אין לי מושג מאין קפץ שמה שאנונימוס למעלה, אבל זאת הייתה בוטן.

          • שתיים אלוהינו

            לומר שיהדות התורה על 4 המנדטים שלה הם הרוב זה לא כשל זה קיפוחיות מקצועית מבית דרעי. פעם, לפני שנים, כשהספרדים הדתיים היו חלק מיהדות התורה, היה על מה לדבר. שס היא מפלגה גדולה פי ארבעה מיהדות התורה. ואני מקווה שאת לא חושבת כמו הרב שך שאשכנזי שווה נגיד 10 ספרגים ואז באריתמטיקה פשוטה יהדות הותאה שווה 40 מנדטים ספרדיים.
            ופתח תקווה היא עיר חילונית עם ציבור דתי לא קטן. זו אינה עיר דתית. אלא אם כן, שוב יש שם הכפלות משונות.
            מה שאת באמת זה גזענית קטנה שמנסה להיות נאורה. תהלים להמונים ואופיום למיעוטים. מזל שקמה עלייך זו עם הבוטנים.

    • אין כמו מסורת. מסורת זה בית אבא, זה לביבות חנוכה ואוזני המן, זה לילות שבת עם נרות. מסורת זאת מילה שמחממת את הלב.

      נכון, אני לא שומר שבת. אני גם לא תמיד מקפיד על בשר וחלב, ובעצם גם מפירות הים אני לא לחלוטין מדיר את שפתיי (טוב, גם חזיר אני טועם לפעמים. נו, אמרתי את זה). למעשה, גם ביום-כיפור כבר לא צמתי כמה שנים (מגיל ארבע-עשרה) – הארוחה שאחרי הצום תמיד עושה לי צרבת. להתפלל אני מאוד אוהב, אבל נכון שלא את התפילות הרגילות, אלה שהכתיבו לנו מלמעלה כל מיני אנשים שכבר מזמן איבדו את אהבת האל. אני מתפלל תפילות שלי, תפילות אישיות ואמיתיות ומלאות כוונה, כי אני מאמין באלוהים. מאמין גדול. מאמין באלוהים ואוהב את המסורת, ולכן אני מצביע ש"ס, כי אני מאמין שטוב שיש מי שדואג כאן להמשיך ולחזק את המסורת.

      • איך אנשים מסוגלים להצביע למפלגה המיותרת הזאת, שכל פעולותיה נועדו לכפות עלינו את אורח החיים החרדי.
        דר' לא יקר: האם חשבת פעם שאתה נותן כוח למפלגה שעלולה לחוקק ולכפות עלינו מה ללבוש ומה לאכול?? כנראה שלא תוכל להמשיך ולאכול שרימפס, קלמרי וחזיר אם ש"ס תגדיל את כוחה.
        לא יכולה לסבול את המפלגה הזו! וחמסה חמסה, טפו טפו טפו, בבחירות הבאות אני מעריכה שמס' המנדטים שלה ירד בהרבה. הבוחרים שלה (כמובן חוץ מהחרדים) כבר ראו שחוץ מלבזבז את כספי הציבור על רשת החינוך החרדית ועל קצבאות למשפחות מרובות ילדים, הם לא עשו דבר. ודאי לא בתחום החברתי שאותו הם חרטו על דגלם.

        • שתיים אלוהינו

          רואים שאת, כלום את לא מבינה. שס גילתה לעולם שחיילים שלא מתים באוהלה של תורה אלא נהרגים במחסום צה"לי רגיל, מתים בגלל הפריצות של החיילות. והאחרים בגלל המזוזות. וברכבת במפגש הבונים מתו כל הילדים בגלל איזו פרוצה ששכבה רחמנא ליצלן בעת נידתה. את רואה. כלום את לא מבינה.
          יום אחד תהיי דוקטור ותביני מהי מסורת!!!! שס אלוהינו, דרעי משיחנו לעולם ועד.

          • גוד, תגובה נחמדה ושים לב שאני נורא משתדלת לחייך…באמת משתדלת…
            אבל ש"ס כ"כ מעצבנים אותי שאפילו לחייך קשה לי!

          • שתיים אלוהינו

            בבקשה השתדלי בעת שאת מחייכת בכאב שלא יפרוץ לו צחוק כמו שה תמים. שאם כן, קולך, יהיה לצנינין בעיניהם. קול באשה (נכון, ערווה). ואז חלילה וחס תמצאי את עצמך אחראית ישירה למיתה ומיתתים ובניזרי יתקע לך את חשבונות בתי המלון של אשר אוחנה (8,000 ש"ח בלשס) אז זהו. בשקט בשקט. כמו פנתרה, ועל ארבע. אה?!!!

          • חבצלת השרון

            ללא תגובה

  19. עוד התנצלות

    • עידית ערמון

      א. על מה התנצלות בדיוק?
      ב. לגבי מושג האהבה. אני לא מנתקת אהבה ממין. להפך. אני חושבת שדווקא ברגע שאני מעניקה לאקט מיני משמעות מוחלטת ואפילו קדושה, אז הוא מתחבר בחיבור שלם לרגש.
      (קיטש תופס את כולם,גם דוסיות..) אני עדיין חושבת שאהבה היא אהבה בכל מקרה. היא מנותקת לדעתי מקונבנציות חברתית על אף שהיא מושפעת מהקשרים רבים.
      הגיוני שנערה חרדית שחונכה לכך שהיא תנשא בגיל 17 תחליט שהיא אוהבת את הבחור ששידכו לה. גם זה סוג של אהבה. זר אולי לך ולי אבל קיים. האהבה היא לא מושג חד משמעי ומדעי, היא כללית, מעורפלת, אבסטרקטית ולכן העדפתי לא לגעת בזה.
      זה נורא אינדבידואלי ויחידני לדעתי.

    • נימה אפולוגטית: שוטף ידיך במיץ התנצלויות?
      שדרג למרגריטה שאננה ואגבית, שדרג
      🙂

  20. חוזרת בתשובה

    אין לי מה להוסיף למידע מעלה…
    רק שאשמח לקבל תשובה:-)

  21. "Nothing frightens me more than religion at my door"
    (Hanky Panky No How – John Cale – "Paris 1919")

  22. נשמע עמוק, הא?? זה חרטה בריבוע!!!!!!!!!!!
    לכל אלה שהדת עושה להם את זה, מסורת עושה להם חם בלב ולח בתחתונים, שיהיה לכם לבריאות ועל הכיף-כיפאק. מה בדיוק אתם רוצים מאלה שלא 'כפת להם מהדת והמסורת?
    מה כל כך דחוף לכם לשכנע אותנו שהמסורת כל כך חשובה, או במילותיה המטופשות של מישהי שדיברתי איתה על הנושא: "לא יודעת, אתאיזם זה נראה לי קר כזה".
    למה מי את בכלל שתגידי לי מה קר ומה חם?? ?
    מה, ההתפלשות בספרי התורה, השירים המעצבנים, האוכל היהודי השמנוני, הדפיקות על השולחן, זה בעיניך חום?? ?? ?
    כבר אמרו חכמים ממני: ONE MAN'S FUN IS ANOTHER'S HELL
    קחו, קחו את המסורת שלכם. צומו ביום כיפור עד שפרצופכם יכחיל. תנענעו את התחת בתפילות יום יום ושבת שבת בבית הכנסת אם זה גורם לכם אושר ו"חום".
    רק תעזבו אותי בשקט! לא רוצה דת!! לא רוצה מסורת!!!
    רוצה לבחור את החיים שלי בדיוק איך שבא לי, מתי שבא לי וכמה שבא לי.
    אני בן אנוש עם רצון חופשי וראש על הכתפיים, תנו לי להחליט לעזאזל לבד איך אני רוצה לחיות.
    ככה זה בעולם הדפוק הזה: רק תפתח את הפה ומייד ימצא הצדיק שיטרח לדחוף לגרונך את ה"אמת" שלו, עד שתיחנק איתה או תקיא אותה עליו.
    לא רוצה את ה"אמת" שלכם. יש לי אמת משלי.
    על החתום:
    אתאיסט

    • עידית ערמון

      היי היי היי, להרגע. אף אחד לא ניסה לדחוף לך מסורת לראש, ללב או לתחתונים. למה השנאה הגדולה? "צומו עד שתכחילו, תתפלשו בספרים שלכם, תנענעו את התחת", אתה לא חושב שהגזמת קצת?
      עם כל הכבוד, אולי אתאיסט אבל חשוך כמו נערה איראנית צייתנית ומחונכת היטב.
      קצת כבוד לאדם באשר הוא אדם לא יזיק לאף אחד. אני סובלנית כלפי כל אמונה ומנהג כל עוד הוא לא פוגע באחר. כנראה שאוכל שמנוני עושה לך ממש ממש רע.

      • לא יקירתי עידית, התגובה לא הייתה מכוונת כלפיך ולא כלפי אדם ספציפי. התגובה שלי הייתה בבחינת הורדת אבן כבדה מהחזה, אבן מעיקה הרובצת עלי מתוקף היותי אדם אתאיסט החי במדינה שמרנית שבה ישנה כפייה דתית לא מועטה, גם בגלל ה"סחבקיות" הישראלית שבה כל אדם מרגיש את עצמו רשאי להתערב בחיי הפרטיים ולהיעלב או להגיב בתדהמה מופלגת לכך שאני אוכל לא כשר, נוסע בשבת או לא צם ביום כיפור. ואחר כך עוד בחוצפתם הרבה לומר לי ש"הם מרחמים עלי".
        כבוד? איזה כבוד? מישהו מכבד מישהו במדינה הזו?
        מכיוון שלא, פשוט לא הבנת את מה שכתבתי, ארחיב ואבהיר:
        אין לי שום בעייה עם דתיים כל עוד אמונתם לא מעוררת אימפקט על חיי. וכרגע, מה לעשות, אמונתם של כ-50% מהעם הזה גורמת לי לסבול. מגבילה את החופש שלי. מציקה לי בשאלות טורדניות. מתייחסת אלי כאל "מסכן" ש"לא מבין" וכופה עלי קצת כאן וקצת שם, עוצר ביום כיפור וכולי וכולי.
        אין לי שום בעייה עם זה שיש אנשים מאמינים ודתיים. שיבושם להם.
        למה בארה"ב או באירופה האנשים המאמינים לא כופים על הלא מאמינים לא לסוע ביום ראשון, למשל? למה לא משביתים את התחבורה הציבורית? למה לא מגבילים, ברוב בתי האוכל הציבוריים, את המאכלים לסוגים מסוימים בלבד, המקובלים על המאמינים? למה בכל הסופרמרקטים הגדולים במקומות אלו לא מונעים קניית מוצרי מזון מסוימים שלא מקובלים על המאמינים? איזו מדינה שפויה בעולם הזה מטילה עוצר מוחלט על תושביה יום אחד בשנה, שבו מי שנוסע ברכבו או אוכל בפרהסיה מסתכן בסקילה ובמוות? שגם מי שלא מאמין "נידון" להיות אסיר ולשבת בביתו, ללא שידורי טלוויזיה אפילו?
        למה ישנו מעין "מיני אבל לאומי" בט' באב, שעניינו דבר שקרה לפני אלפי שנים??
        למה לעזאזל אני צריך לסבול מזה שבית המקדש, המעניין אותי כשלג דאשתקד ואפילו פחות, חרב לפני עידן ועידנים? מה 'כפת לי? רוצים לצום ולהתאבל, תצומו ותתאבלו. למה לכפות עלי??
        לעומת זאת, ההעלבה האישית במפורש שלך הנה ירידה ברמה בצורה ברורה ומפורשת ומעידה על הכותבת יותר מכל דבר אחר. אני לא הכפשתי אף אדם באופן פרטי אלא ביטאתי הצטברות של מועקה כלפי מגזר מסוים והסטריאוטיפים הנגזרים ממנו.
        חשוך? החושך היחידי שאני רואה במדינה הזו נובע מכמה גורמים, ורובם דתיים: הדת היהודית, שהולכת והופכת חשוכה, פרימיטיבית, גזענית ודורסנית משנה לשנה; הדת המוסלמית, שמתחרה בה בהצלחה בלתי מבוטלת ואף עולה עליה באכזריותה ובשנאתה הבלתי מתפשרת לזרים; ( אם כי גם ליהדות מידה לא מועטה של קסנופוביה וגזענות כלפי כל מי שאיננו מהדת הנכונה ). והדבר השלישי הוא איננו דתי, מדובר בשחיתות הפושה ברחבי החברה ומשחיתה בה כל חלקה טובה, הפוליטיקאים שלא מעניין אותם כלום חוץ ממושבם המרופד והנוח, וכו וכו.
        ישנה אמרה מפורסמת האומרת בזו הלשון: JUDGE NOT LEST YE BE JUDGED YOURSELF . והו הו הו, כמה ש"שפטו" ושופטים אותי, במדינה הזו, יום יום אני עומד כאן ל"מיני משפט" על כך שאינני מתאים לשבלונה.
        כן, מה לעשות, החיים הם קשים למי ששונה וחריג. אבל בדרך חיי אני לא מוכן להתפשר ולא מוכן שיכתיבו לי איך לחיות.
        ושוב, עידית, לדעתי גלשת לתת-רמה אמיתית בהעלבות ברמה האישית. לתשומת ליבך.

        • דתיים אינם כופים את דעתם היא מפני שיש הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה.

          אצלנו? שניה אחרי שיהיה שלום עם הפלשתינאים.
          טפי.

        • קודם כל, דני יקירי, לא הייתה כאן שום כוונה לפגוע בך באופן אישי. אני מניחה שגם אתה לא ממש התכוונת לכך שאתה מעוניין לראות אותי מכחילה בתום הצום. אני עדיין חושבת שאדם שמגדיר את עצמו כנאור ומשתמש בביטויים חשוכים, ומבטל מכל וכל מסורת, תרבות ומנהגים מסוימים הוא צר אופקים במידה לא מבוטלת. אם התפילה שלי, רגע פרטי, שאני מקדשת אותו נתפסת בעניך כנענוע תחת אווילי אין לי אלא לחשוב שניצב מולי אדם שמקובע בתפיסותיו ואינו מוכן לסבול מי ששונה ממנו או מאמין, נאמר, באלוהים. אני למשל,כמובן, לא מאמינה בעקרונות האיסלאם, עדיין אני אקפיד לא לתאר חלילה את תפילתם של המאמינים האיסלאמים ולומר, למשל, אם נערוך אנאלוגיה קלה "תשתחוו עד שישבר לכם הגב, אתם עם הרגליים המסריחות והיחפות שלכם, הלוואי והמסבחה תחנוק אתכם וכו' וכו'" נשמע רע לא? וזה עוד לגבי דת שנויה במחלוקת. יכולתי להמשיך ככה לגבי כל דת, קבוצה, עדה ותרבות שזרה לי. אבל אני, בניגוד אליך, אתאיסט נאור מערבי ומודרני, נמנעת מביטויים נוטפי שנאה, קיצוניים ומעליבים. נערה איראנית חשוכה אגב, זה תאור מצב. לא עלבון. מאחר וחונכתי לסובלנות ופתיחות אני נזהרת מהכללות קיצוניות ומסוכנות.(ההכללה היחידה שאני מוכנה לקבל היא לגבי האוכל היהודי, הצ'ולנט האחרון באמת לא עשה לי טוב..)
          לגבי הכפיה הדתית. אני נגד כפיה דתית. פשוט ככה. לא מפריע לי אם תיסע בשבת, תראה סרטים, תאכל חזיר, תתפלש בדיסקוטקים שלך (פרובוקציה זולה- נשמע רע נכון??) וכו' וכו'.
          הבעייתיות היחדה היא בענייני נישואין וגירושין. נושא מורכב הלכתית, בעייתי ורגיש וגם כאן יש לי בעיה עקרונית עם כפיה.
          אני רואה שזיקה יהודית חזקה יש לך בכל זאת. להעלב כדרכן של גיז'ות ושאר יידישע מאמס' אתה יודע יופי. אל תעלב. זה באמת לא אישי.

          • אוקי. סולחה?

            ד"א, צר לי לומר לך, אבל צורת התפילה היהודית, המוסלמית, הנוצרית, וכיו"ב….
            כולן, למרבה המצער, נראות לי אוויליות ופרימיטיביות באותה המידה…

            אבל כמובן, אל תקחי את זה אישית, שהרי אני כופר-אתאיסט שכזה ( טפו טפו לא עלינו…..)

    • גם אם לא מסכימים תגובה כזו אינה תרבותית . מגעילה והתגלמות
      החומרנות והבהמיות .
      מה כואב לך שמישהו טוב לו ? זה רק מי שהוא אכול שנאה עצמית
      משחרר קיא וזקוק לטיפול נפשי דחוף
      תחיי את החיים שלך .מישהו יכול חייב אותך ? חיה בעולם של אוייבים
      ושונאים פרי הדמיון

  23. מאמר מעניין, נושא שהיתי רוצה לחקור אותו יותר לעומק, להבין את המיניות ותפישת המיניות של האשה הדתיה הצעירה. כתיבה כיפית ולא מעוררת אנטגוניזם כפי שקורה לעיתים קרובות עם כותבים מהמגזר הדתי-חרדי

    • עידית ערמון

      ראשית, אני כמובן לא מהמגזר החרדי.
      וכעת הבהרה לכולם- את כותרת המאמר נתנה המערכת. לא אני.
      אולי מכאן נובע הבלבול באשר לתוכנו המצופה של המאמר.
      צר לי לאכזב את ההמונים אבל המאמר הוא לא על סקס של דתיים.

  24. הבהרה- תקראו שוב את הפסקאות שתחת תת הכותרת האחרונה ( אני מאמין באמונה שלמה): "הקונספט המדהים שנקרא שבת", "יהדות היא דת מופלאה", ועוד ועוד. לא מיותר? לא ארכאי?
    ולגבי שאר המאמר: כולנו שמענו על הבליינד דייטים, למשל, במגזר הדתי. כוונתי הייתה שמוטב היה להתרכז ולהתמקד בהתלבטויות בתוך הבליינד דייט, למשל, ופחות בהצגה הכביכול אנתרופולוגית משמעשעת של המגזר, מה מרושע פה?

    • זאת אומרת, אסור לה לומר מה שהיא מאמינה אם זה שונה משלך?
      יופי של קונספט. אגב, אני מסכים – לאף אחד אסור לומר משהו שאני לא מסכים איתו. כי אני צודק, כמובן.

      • ארבינקא, אני עוקבת אחרי קו ההגנה שלך, ואתה משהו משהו.

        שנפגש ככה ליד תעלת בלאומליך?

        • אבל מה זו השורה המשונה הזו בסוף? לא הבנתי אף מילה.

          • עידית ערמון

            סרטים של קישון…
            (ארבינקא, תעלת בלאומליך..)

          • מוסר השכל – אם נראה שאין למשהו שום משמעות, אולי זה בגלל שבאמת אין לו. אגב, מימי לא ראיתי את "ארבינקא", אבל יש הרבה יותר סיפורים איתו מאשר סרט (ובתרגום לגרמנית עשו ממנו "יוסלה". ברצינות).

  25. מבלי להכנס לוויכוחים כאלה או אחרים
    (פשוט אין לי כוח היום …)
    אומר רק שנהנתי מאוד מהמאמר שלך
    מזמן לא קראתי מאמר כזה קולח מעניין ואף משעשע

    אני אתאיסטית
    ואת כותבת יפה

  26. ארבינקא מחקרים סוציולוגיים בע"מ

    שלוש סוגי תגובות יש כאן באופן כללי:
    א. מה פתאום דתית תוחבת את האף שלה לאתרנו הנאור ומכניסה רוחות חושך, וכו'.
    ב. איפה הסקס? באנו בשביל הסקס! רוצים סקס! רצוי ביזארי.
    ג. שאר התגובות.

    ומה עניינה של הכותבת בכל הסיפור?
    קודם כל, היא מנבה לייצג משהו. מרגע שהיא מנסה לייצג ציבור, או אפילו להסביר אותו, הריקושטים מובטחים, כולל של כמה חכמים מחוכמים שאפילו לא יודעים להבדיל בין הרב שך לאביעזר רביצקי. לו היתה כותבת על חוויותיה כבננה דתית, ולא מנסה לעשות סקירה אנתרופולוגית, יש לי רושם שהמאמר היה יוצא יותר ממוקד. כאן הוא מקפץ בין נושאים במהירות רבה מדי.
    שנית, כפי שידוע, בענייני דת אין "אני", יש "אנחנו" ו"אתם". כל דתי וחילוני מייצג אוטומטית את הקבוצה שלו, עד שלפעמים לא רואים שיש גם בני אדם שם מאחורה. זה מסביר עוד חלק מהתגובות.
    שלישית, הכותרת באמת גורמת להנחה כאילו מדובר במאמר על סקס טרום-נישואי בחברה הדתית. לפחות לדברי הכותבת, זה לא קיים יותר מדי ממילא; תוכן המאמר לא קשור הרבה לכותרת.
    ורביעית: אם אני מבין נכון, מערכת ההנחות של היהדות האורתודוקסית ושל הליברליזם המערבי יכולה להשיק, אבל שונה בכמה נקודות מפתח. אם היהדות היא ליברליזם פלוס תפילה, לא פלא שהכותבת תהיה בעמדת מגננה – כי אז כל מה שלא תואם את הליברליזם שלי הוא לעולם מפגר. אבל הרבה דתיים שאני מכיר רואים את דרכם עליונה לדרך המערבית, ויטענו עד מחר, למשל, שמעמד האישה בחברה המערבית הוא של אובייקט ותו-לא, ושהעולם המערבי דורש שתגדיר את עצמה דרך אחרים (70% שכר, מה שמזכיר לי. יש לנו עוד מה לתקן). זו דוגמה; אין לי כוונות לפשפש בזכרון ולשלוף כל טיעון ששמעתי אי-פעם, וגם לאאת הטיעונים הנגדיים, שנמצאים בחלקם כאן למעלה.
    בכל אופן, אני תמה למה הכותבת מנסה להצדיק את עצמה באמצעות מערכת ערכים שמשיקה לשלה רק בחלקה. אם "חיים אנושיים להפליא" הם למעשה חיים חילוניים עם מקצה שינויים ואילוצים, מה יוצא לך מזה? האם הדתיות שלך מוגבלת לתפילות וברכות? האם היא מערכת כוללת? ואם כן, את מה היא כוללת?
    אם מערכת שונה, בסדר. אבל אם האידיאל הוא החילוניות, וה"אנושיות" היא אנושיות חילונית, מה אכפת לנו מזה שאת גם מתפללת? האם זה רלוונטי למשהו?
    ואז, בפסקה האחרונה, את אומרת 'יש לי עולם יהודי דתי שלם'. נו? אז תציגי אותו! את זה שבירושלים חצי מפוקדי הקולנועים וההצגות הם דתיים אני כבר יודע, תודה.

    • עידית ערמון

      לא רע, ארבינקא. כבר החמאתי לך למעלה על קו ההגנה. אתה מוזמן להציץ.
      לגבי הטרמינולוגיה "חיים אנושיים". הדתיות, לרוב, נתפסת כמשהו רוחני. החילניות לעומתה, כמשהו ארצי יותר (ואני לא טוענת שחילוניות היא נעדרת רוחניות. ממש לא) החיים שלי הם חיים שהיום יום שלהם הוא סקולרי מבחינת התנהלותו הארצית אך מעליו, מצודת האמונה. זו מערכת כוללת. נכון, גם פרוצדורלית (תפילות ברכות ושאר ירקות..) אבל גם רגשית ורוחנית. האידיאל הוא לא חילוניות. האידיאל הוא, בעיני, להיות שלם עם עצמך. זו השאיפה.

      "עולם יהודי שלם" זה כולל המון. מה בדיוק אתה רוצה לדעת? זה מתחיל באורח החיים היומיומי עבור דרך התגבשות של תפיסה תאולוגית מסוימת, הכרות עם ההסטוריה של עם ישראל והכרה בחשיבותה. זה תנ"ך. תפילה. ערב שבת. רשימת שינדלר.שאגאל. עגנון.סופגניות. רמב"ם. "מגש הכסף". מור"קים וכו' וכו'. אני קצת פוחדת להיות קלישאתית. זה כבר מתחלי להשמע ככה.
      אם תוכל להיות יותר ספציפי, אני אשמח.

  27. נו… קדימה עוד מאמץ קטן (עוד 12 תגובות)
    ו"אנחנו" ב"רשימת 100 מעוררי הפולמוס"
    של "בננות" … 🙂

  28. שלום לכולם,

    קראתי את המאמר המעניין ואת כל התגובות הרבות שעורר.
    עידית, גל של נוסטלגיה שטף אותי בעת הקריאה מאחר ובעברי הייתי דתיה ועברתי את כל השלבים/נקודות ציון בחיי הדתיים כפי שתיארת באופן מדוייק, יפה וקולח!
    לרגע אף התגעגעתי. אבל זה היה באמת לרגע.
    התגעגעתי ל"ימי בר אילן העליזים", השירות הלאומי, לרטט שהעביר בנו המפגש עם הבנים במהלך הפעולות המשותפות לבנים ובנות בתנועת הנוער "בני עקיבא" ולארבע שנות לימודיי התיכוניים באולפנת בני עקיבא (המובחרת שבהן), לסמיריונים ("התחזקות") בעופרה, וכו'.

    נהניתי מהניסוח, מהציניות, ומתגובותייך עידית. גם מהפתיחות שבהחלט מעידה כי אימצת לעצמך חשיבה עצמאית והתעלית מעבר למקובעות התפיסתית של החברה בה את נמצאת.
    שמחה אני עבורך על כי את שלמה עם דרכך. עם אמונתך.

    באשר לי – שטף הגעגועים גווע במהרה…
    לפני כשנתיים "יצאתי" בשאלה (נטשתי את אורח חיי הדתי) וכיום אני מקיימת אורח חיים אחר. שונה.

    הסלידה מהכללים הנוקשים, מהשבתות המעיקות והרוטיניות, מחוסר החופש – הגבלים ואיסורים, הסגידה לדת ולאל, השמרנות, הטקסים המיושנים, הפאנטיות של חלק מהמגזר, השוביניזם הנובע מהדת, הצביעות החברתית – כל אלו הובילו אותי למקום אחר.
    לשינוי תפיסתי, התנהגותי ומחשבתי.

    יותר מכל הפריע לי הצביעות החברתית והשמרנות הקיצונית שללא ספק הולמת תקופה אחרת – קדומה.
    דוגמאות -בת דתית המקיימת יחסי מין טרם נישואיה תחשב בקרב המגזר כ"פרוצה" במקרה הרע, ובמקרה הטוב לנצח ירחפו סביבה שמועות שליליות "ושמה יוכתם"….
    מגורים עם חבר טרם חתונה – דבר שלא ייעשה… "שמם הטוב" של בני הזוג לנצח יועלה בהקשר שלילי לחלוטין – חוטאים!

    כיסוי הראש לנשים – במקרה הטוב מתקיים מתוך אמונה אמיתית ובמקרה הרע משום ש"זה רצונו של הבעל" או כסמל חברתי – מעין הצהרה בפומבי " הריני נשואה"! (לכן ניתן לראות נשים דתיות נשואות החובשות כיסוי ראש כאשר כמעט על שערן מחוץ לכיסוי הראש…

    שבתות – משעממות בטירוף…. אותי לפחות. 3 סעודות, תפילות, אירוח ממושך/פגישות עם חברים/משפחה/קהילה …. בית כנסת וטיולים רגליים. בזה זה מסתכם.
    אז נכון, לעיתים זה נחמד, מרגיע, יש אווירה טובה, הרגשת "קדושה" ועוד כהנה וכהנה תיאורים ציוריים…. אבל לעשות זאת שבת אחר שבת במשך כל החיים זה די והותר להוציא אדם מדעתו. ניתוק מהציויליזציה, מהעולם הסובב אותך לפחות ל-24 שעות (מעין "יום כיפור קטן" – לצורך המחשה).

    אכן עידית, האהבה בהחלט זהה וחוצה גבולות, עמים, דתות ואנשים. אך כל עוד אינכם נשואים אין מקום לביטוי חופשי של האהבה כלומר קיום יחסי מין. סקס. במידה ואכן בני הזוג ליברליים ובאמת מבטאים את אהבתם טרם נישואיהם, הרי שהדבר נשמר בקנאות, אדיקות ופחד, שמה "ידלוף סודם"…

    האמת, אין לי מושג מדוע אני חשה צורך להגיב. הרי "איש באמונתו יחיה".
    סתם חשה צורך לספר ולשתף בזוית הראיה שלי את כל הקשור בעולם זה מתוך החוויה האישית שלי, שהיא בהחלט פרטית וסובייקטיבית. אינני רואה טעם בכל הוויכוחים, ההתנצחויות והשכנועים לגביי נכונות/אמיתות אחת הדרכים (דתיים – חילוניים). החשוב הוא שכולנו נהיה שלמים עם עצמינו, מאושרים, נכבד האחד את דיעות השני. נחייה, וניתן לחיות.

    שיהיה רק טוב.

    תודה
    אני

    • עידית ערמון

      נשמע מוכר מה?
      תראי, כמו שציינתי בסוף, בזה אני מאמינה. כמה שאולי זה פחות נוח, איך אני יכולה לוותר על זה?

  29. קודם כל רציתי להתחיל ולשבח. כתוב נפלא משעשע, מעניין ורהוט להפליא.
    בנוגע לסגנון החיים שמתגלה כאן – מפתיע.
    בעניין הפיסקה האחרונה – ביהדות אמנם ישנם מרכיבים כמו תורה, עבודה וגמילות חסדים אבל גם הרבה אכזריות, בערות, שובניזם ועוד מרכיבים לא משובבים במיוחד…
    חוץ מזה אני אישית לא מבינה מה בין אמונה באלוהים ללמידה על עצמך (אולי תוכלי להאיר את עיני). אישית נראה לי שהדת (וכל דת) היא בסך הכל התארגנות מרושעת שהפונקציה היחידה שלה היא לתמרן את ההמונים לשימושם של מנהיגים דתיים ובשירות האינטרסיים האישיים שלהם, דרך מתן תשובות אווליות וחסרות כל בסיס לחרדות קיומיות, או נכון יותר לחרדות פוסט קיומיות…

    • לגבי האופן שבו האמונה משליכה על גילויים עצמיים. זה טיפה מורכב. אפשר לומר שהתמודדות עם סיטואציות שונות- יומיומיות, משמחות ובעיקר, חס וחלילה, קשות נעשית תחת מצודת האמונה. לכן, באמצעות האמונה שלי באלוהים (וזה לא קשור לדתיות טכנית, פרוצדורלית. נראה לי שכך זה אצל כל אחד שמאמין במידה כזו או אחרת בכח עליון.) אני מתמודדת עם ההתנהלות הטבעית של החיים כך שנוסף לה עוד רובד. עוד נקודת מבט. מעין תשקיף נוסף של עצמי. אני לא בטוחה שאני לגמרי ברורה כי זו סוגיה קצת מעורפלת. אני מרגישה למשל, שבזכות אותה אמונה שאני מדברת עליה, אני בן אדם חזק יותר. זו אמונה שמכריחה אותך להקפיד על התבוננות פנימית והתבוננות כזו, מלמדת אותי על עצמי.
      לגבי הדת. דת זה עניין שהוא, מעצם טיבו החברתי-סוציאלי יותר שנוי במחלוקת. מעין תיעוש של האמונה הטבעית, ה'פראית'. ברגע שנוצרת מסגרת מתקיימת מערכת של כללים, ציווים וכמובן גם גבולות. בני אדם, לעיתים, בצדק או שלא, רואים עצמם כאחראים לשמירה על הגבולות.
      פטרנליזם זה דבר שעלול להרתיח, להכעיס ולהרחיק ומכאן לדעתי הבלבול, טשטוש התחומים והתעלות מלאות הבוץ שמנסות להתוות את קו הגבול הזה. שספק אם הוא נחוץ.

  30. הניסיון להבהיר את הקשר בין אמונה לבין התבוננות פנימית אכן מעורפל ומטשטש יותר מאשר מבהיר. אני לתומי חשבתי שהאמונה, במיוחד ברגעים קשים, מסייעת משום שהיא מאפשרת בריחה מהמציאות הקשה, האקראית, ועיתים בלתי ניתנת להבנה. בדיוק ההפך מהתבוננות פנימית.

  31. במידה _מסוימת_ (ומאד חלקית) של הקשר למאמר, נתקלתי
    בידיעה ב"וואלה" על כך ש: ציטוט:
    ^'מחקר: יותר תלמידי תיכון בארה"ב שומרים על הבתולים'^
    הקישור:
    http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&id=288018&path=22

  32. זהו…! נכון _לעכשיו_ (זה יכול להשתנות אחרי
    כתיבת שורות אלה…) המאמר המעניין והמעורר
    עניין הזה נמצא ברשימת ה-"טופ 100" של בננות
    בקטגורית כמות התגובות אליו.
    הקישור לרשימת ה-100 (ברגע נתון(?)) הוא:
    http://bananot.com/top100.html
    הקרדיט למחברת, לנו (המגיבים/ות)
    וכמובן לאתר.

    • עידית ערמון

      איזה יופי! כיף לעורר פולמוס…

      • היי עידית,
        כן… אבל… יותר נעים וכיף
        שכשיש הרמוניה והסכמה עד כמה
        שזה ניתן.
        (ולא שאני ממש מאמין בזה – אבל
        אני בן מזל מאזניים… (הרמוניה,
        איזון, ונוס וכד') וזה "אמור"
        להסביר את גישתי 🙂
        ושוב ברכות על הנושא המעניין.
        בברכה, "עוד גבר"

        • עידית ערמון

          גם נכון.
          ושוב תודה על האיחולים והברכות. תבורך גם אתה…
          🙂

        • אז זה אומר שממש בימים אלה אתה חוגג את יום הולדתך.
          מזל טוב לך! ואם מותר לשאול, בן כמה הינך?
          קראתי בתגובות שלך שאתה בן 40 לא? אז זה אומר שעכשיו אתה חוגג יום הולדת 40? או שכבר תהיה בן 41?
          בכל מקרה מזל טוב.

          • שלום רב "מישמיש",

            אני רואה שמישהי
            (במקרה דלהלנצ'יק: *מיש*הי-*מיש*הי)
            מתייחסת למה שאני כותב…
            נו… זו גם התקדמות 🙂
            וכי מדוע ועל שום מה זכיתי לכבוד הזה ??
            (בסה"כ אני מחפש בת-זוג לחיים)

            האם מזה אני צריך להסיק שאם אני אכתוב
            שאני רווק ואני רוצה להכיר רווקה צעירה
            (שנות העשרים), צנועה (במובן הזה כמו הדתיות),
            נאה (בעיני), מאד נשית, מלאה כמו ש_אני_ אוהב
            (גזרת "שעון חול" עם הרבה מאד "חול"…)),
            לא גבוהה , עדינה, ביתית
            ("טיפוס" של בית וילדים) מושכת (שוב בעיני)
            רצוי עם שיער חלק/גלי וארוך עד לטוסיק
            (טוב… בסדר… גם עד אמצע הגב או קצת
            אחרי הכתפיים הולך…! 🙂
            – אז אני עוד עשוי לקבל תגובה (חיובית)
            ממשהי חמודה כמו שאני מחפש ??
            מניסיון: זה בלתי סביר בעליל (ובריבוע…)
            הן, כמעט תמיד, תפוסות… 🙁
            יותר סביר שיגידו עלי שאני שוביניסט גברי
            (ועכשיו גם "זקן" שמחפש צעירות)
            ושאני מחפש סוג של "ברבי"
            (למרות שה"ברבי" שלי הרבה יותר מלאה
            במקומות מסויימים) ורק צורה
            ולא אדם מעניין אותי וכו' וכו'… 🙂
            (לך תסביר שאתה בסה"כ בן-אדם פשוט
            ורציני וכוונותיך טובות ושיש לך
            העדפות לגיטימיות מסוימות
            (כמעט כמו, כנראה, לכולם/ן…))

            האם אני עוד עשוי להתחתן איתה ולהקים
            איתה משפחה ?? לא יאומן כיסופר…! 🙂

            סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם… 🙂
            (זה היה (קצת!) בהומור – למי שלא הבין/ה
            (כשנגמרות המילים אז נותר רק ההומור
            והציניות… :))

            בעניין הגיל כן… אמנם כתבתי (איפה שכתבתי)
            שלא מזמן חגגתי יום הולדת 40 (איך הזמן טס
            ואני עדיין רווק – ללא קשר סביר למאמץ
            שאני משקיע בלמצוא בת-זוג ולהיות נשוי)
            ה"לא מזמן" (היחסי) כוונתו היתה שזה עדיין
            בתחום ה-40 ולא 40+ (לדוגמא 40+ יכול להיות
            44…) ו_באמת_ זה נראה לי "לא מזמן"…
            אז לשאלתך: _כן_ בקרוב (מתישהו באוקטובר)
            אהיה בן 41 – אבל _עד אז_ אני בן 40…!
            אל תקלקלי לי את האשליה… 🙂

            (אני בערך כמו אותה בחורה שעשר שנים נשארת
            בת 29… וכל עוד אני רווק הגיל משפיע…)
            להיות בן 41 ורווק זה לא נעים וזה _כן_
            נורא (ויסלחו לי הרווקים בני 50+… 🙂
            אבל זהו המצב כשיש מחסור ב_מתאימות_
            *_פנויות_* (הרווקות יגידו, מן הסתם, שיש
            מחסור במתאימים פנויים –
            אבל כל אחד רואה בד"כ קודם את ה"צד" שלו…)

            וסליחה על עודף ההתעסקות בעצמי…
            אבל _את_ "התחלת", לא?… 🙂
            וכמובן *~תודה~* על איחולי המזל טוב.
            בתמורה הרשי לי לאחל לך, מה שאת מאחלת
            לעצמך, בתנאי שמה שאת מאחלת לעצמך
            הוא משהו טוב ותקין ושהוא לא סותר את
            מה שאני מאחל לעצמי… 🙂

            ועוד משהו ^בינינו^ ושאף אחד לא ישמע:
            (לוחש בלחש מתחת לשפם המגולך לא למשעי)
            אם כבר התחלת באיחולים אז אולי
            בהזדמנות זו תאחלי לי שכבר אמצע
            _במהרה_ בימינו מישהי מתאימה
            כמו שאני רוצה ??

            בברכה, "עוד גבר".

          • איך אני לא מתבייש
            לכתוב "מגול*~ך~*" ולא "מגול*~ח~*" כפי שראוי??
            "עוד גבר" משפיל מבט מבויש ומתנצל…

          • מה שאתה מחפש זה מן יעל בר זוהר כזאת. לפי התיאורים שלך היא מתאימה בול.
            רק אני לא יודעת אם היא טיפוס "ביתי", את זה תצטרך לברר בעצמך.

            נ.ב.
            מצויין שיש לך העדפות והן אכן לגיטימיות, רק שהן מאד מאד ספציפיות, ולחפש תיאור חיצוני מדוייק זוהי אכן משימה קשה. לא עדיף שתתן לבחורות קצת מרחב תמרון? (-:
            בכל אופן כל טוב לך ובהצלחה.

          • היי,
            ממש אבל ממש לא.
            גם חיצונית אני מחפש מישהי די אחרת
            (גם יותר מלאה איפה שצריך ועוד דברים שונים)
            וגם מבחינת האופי מישהי אחרת _לגמרי_.
            הבעיה היא לא בדרישות,
            הבעיה שכאשר אני כבר מוצא אחת כזו
            (זה קורה, בערך, פעם בכמה חודשים (במקרה הטוב))
            אז יש להן חבר או שהן נשואות
            מסתבר שכמו שלי יש "טעם טוב" (למרות שזה
            סובייקטיבי, לא כולם אוהבים את אותו הדבר)
            אז יש, מסתבר, לא מעט שיש להם טעם דומה
            וגם זו לא כל הבעיה, זה יותר מורכב.
            ועל כך בפעם אחרת… אפשר לכתוב על זה
            ספר וכבר כתבו ספרים בנושא… אני מנסה להיות
            _כרגע_ יותר פרקטי ברמה האישית שלי ופחות
            ל"התפלסף" על זה… התפלספתי כבר יותר מידי
            הגיע הזמן _שלי_ למצוא _לי_ אישה,
            דבר כל-כך פשוט וטבעי ומסתבר כל-כך מורכב וקשה
            במציאות העכשווית…
            בכל אופן תודה על איחולי ההצלחה
            ובהצלחה גם לך.

          • עידית ערמון

            אני מאחלת לך, עוד גבר, שתמצא במהרה, בעזרת ה', בזמנו ובעיתו את אשת חלומותיך ותזכה להקים איתה בית חם ואוהב. בהצלחה…..

          • איזה חמודה את!

            תודה (בחזקת) מאה!

            מפיך לאבינו שבשמים!
            ושכך גם ,תזכי את למצוא
            את גבר חלומותייך ולהקים איתו משפחה יהודית
            מאושרת ולתפארת, אמן.

  33. ואני שואלת איפה תגובתו של ערס פואטי? מתגעגעת לאיזו תגובה צינית עוקצנית ורצינית. עם התפלפלויות וקמצוץ יהירות. יש בך משהו

  34. אני חילוני ואני חושב שהדתיות מתלבשות הרבה יותר יפה מהחילוניות. היום בחורה חילונית הולכת עם חולצה שמתחילה הרחק למעלה ומכנס שנמוך מים המלח. לא הכל צריך להיות גלוי תנו מקום לדימיון.
    הדתיות שעליהן אני מדבר הן לא מהזן החרדי. החילוניות מנצחות את הדתיות אחרי החתונה שאז הדתיות מכערות את עצמן ושמות על עצמן כיסוי ראש לא יפה ומתלבשות פחות יפה

    • ל-fufu שלום.
      רציתי רק לכתוב שאני בעיקרון מסכים איתך.
      ופה נשאלת השאלה ה"כללית" – למה נשים
      (רובן (?)) מקפידות כ"כ על הופעה חיצונית?
      (בגדים, נעליים, קוסמטיקה, דיאטות וכו' וכו')
      כמעט בניגוד (יחסי) לרוב הגברים
      (כנראה, ברוב התרבויות האנושיות).

      אפשרות אחת היא כדי למשוך את בני המין הגברי
      וייתכן שיש עוד אפשרויות…
      בכל מקרה זה מעניין איך נשים, בהכללה,
      כ"כ מקפידות על הופעה חיצונית כמעט _בכל גיל_:
      זה נראה לי נכון בגיל 18 ובגיל 80.

      לגבי הדתיות הנשואות אני מסכים שהן כנראה
      לא מנסות להתחרות בחילוניות הנשואות…
      אבל הן גם לשיטתן (המקובלת עלי מבחינה זו) –
      לא אמורות ל"משוך" מישהו אחר… כי הן
      כבר נשואות! אז יש בזה הגיון מסוים,
      אם כי גם לי, כל הפאות וכל הכובעים האלה
      נראים, לעיתים, קצת "מוזרים"…
      (אבל זה, כנראה כי אני חילוני ואני רגיל
      למשהו אחר…)

      וזה מעלה את הנקודה שבהבדל בין ההופעה
      של רווקות לנשואות בתרבויות שונות…
      אצל ההודים, כמדומני (לא הייתי בהודו),
      יש נקודה על המצח שלפי צבעה יודעים האם
      האישה רווקה או נשואה…
      איזה כיף להם לרווקים הודים!!…
      הם ישר יודעים מי הרווקות וחוסכים לעצמם
      את עוגמת הנפש בלשמוע את המשפט:
      "זה מאד מחמיא לי, אבל אני נשואה"… 🙂
      ו"אנחנו" הרווקים הישראלים (החילונים),
      צריכים ל"רדוף" אחרי בחורות וכל הזמן
      לשמוע: "מצטערת, יש לי חבר"… 🙁
      איזה עולם אכזר… 🙂

  35. עוד גבר, עושה רושם שאתה מאוד מאוד מאוד רוצה למצוא בת זוג. אז עצה קטנה: בניגוד למאמר שהתפרסם בבננות בגנות אתרי ההיכרויות באינטרנט, לא חסרות מעומדות ראויות באותם אתרים, וזה נאמר מניסיון אישי.

    • שלום "בננה",
      ראשית, תודה על התגובה.
      שנית, תודה על העצה שאני בטוח שכוונתה טובה.
      שלישית, כבר נאמר: "אין חכם כבעל ניסיון".
      בתור רווק ואיש מחשבים אני מכיר ומחובר
      לאינטרנט משנת 95 (אולי 96, אנ'לא בטוח)
      הייתי בין ראשוני המצטרפים לאתרי הכרויות
      באינטרנט בכלל ובארץ בפרט.

      במלוא הצניעות, אני מכיר את הנושא הזה של
      הכרויות בכלל והכרויות דרך האינטרנט בפרט,
      כל-כך לעומק שאני יכול לכתוב על זה (סדרת) מאמר(ים)
      ארוך/ה/ים למדי ואולי אעשה זאת מתישהו בעתיד.
      כבר רמזתי על הידע הזה בכמה תגובות קודמות שלי כאן.

      אני אישית, למרות אין ספור אכזבות, אמשיך לנסות
      להכיר בדרך הזו. אגב, כל החברים שלי (הרווקים)
      עם ניסיון דומה, הרבה ניסינות – אפס (או כמעט)
      תוצאות. יש לזה המון סיבות ואני מעדיף כרגע לא
      להכנס לזה כי זה די ארוך. אבל הסיבות ה"טריוויאליות"
      הן:
      1. עודף של גברים על נשים בגילאים הצעירים
      באוכלוסיה בכלל.
      2. עודף של גברים גולשים על נשים גולשות
      (למיטב זכרוני, מסקרים ששמעתי עליהם)
      ויש עוד…

      דווקא לבנות, הרבה יותר קל, אולי, להכיר בדרך הזו.
      ושוב, אני ממש לא פוסל את הדרך הזו, _להיפך!_
      אני פשוט מדבר מניסיון של _שנים_…
      אני אישית מאד בעד,
      ואני אשמח ל"הודות" ב"טעות" וכן להכיר מישהי
      דרך האינטרנט אבל זה פשוט לא קורה… 🙁

      *~אבל~* עם הברכה (ראי לעיל) של עידית,
      אולי המצב ישתנה! 🙂
      בברכה, "עוד גבר".

      • אולי זה היה בשנת 1994 כשהתחברתי
        ממש לראשונה?
        למען האמת, אני לא במאה אחוז בטוח
        אני אנסה לבדוק ברשומות…

  36. הכתבה היתה מענינת מאוד אם כי קצרה מדי ,לא?
    -בעיקר בגלל שיצא לי להסתובב הרבה השנה עםדתיות ולהכיר את כל הסרט השונה (אם כי באופן אירוני דומה להפליא לזה של החילוניות) בהקשר למין,ול"משחק" ככה שזה השלים לי את החסר בנוגע למידע ש""אספתי"" בעצמי…

    הדבר היחיד שצרם לי ממש -היתה הפיסקה האחרונה-מה זה הניסיון המעצבן להראות את האור לחילונים הכופרים האלו ? למה את מנסה להחזיר בתשובה את התינוקות שנשבו וטוב להם איפה שהם ? – זה ממש מרגיז.למה דתיים תמיד חושבים שאם הם רק היו מסבירים לכופרים את הטעות -מיד נקפוץ ונשנה את דרכו האסורה..
    -חוץ מהאנטי הברור שלי לנושא הזה -לא היה שום קשר בין נושא הכתבה לבין הפיסקה האחרונה.הנושא הוא מין-לא ארון הספרים היהודי – מקרה יוצא דופן היה אם היית כותבת על שיר השירים…כך ש~מין~ הראוי היה לא להכניס את הפיסקה הזאת לכתבה..

    • עידית ערמון

      א. הנושא הוא לא מין. יש כאן הסקת מסקנות שגויה. הרעיון היה לתאר את אורח החיים בכמה משורים שונים, ביניהם מין כמו גם אמונה.

      ב.לא ניסיתי להחזיר בתשובה אף אחד. מאיפה קיבלת את הרושם הזה? בסה"כ תארתי את מה שאני מרגישה כאדם דתי.

      ג.אני שמחה שחשבת שהכתבה מעניינת. אם יש שאלות יותר פרטיקולריות אני אשמח לענות.

      ד.למה אנטי?

      נשיקות ויום טוב,

      • היי!
        -ובכן … את צודקת הנושא הוא לא מין -אלא היחסים שבינו לבינה..
        -ובנוגע לאנטי -אני מתנצל – זה לא בגללך -זה הפוליטיקה שהורסת כל חלקה טובה…(וסליחה שהכנסתי את הP WORD במקום כלכך לא קשור)
        -יש לי חברה דת"לשית – כך שהכתבה העלתה לי חיוך על הפנים – ממש ראיתי את זה קורה מול עיני -כל מה שתיארת..בנוגע לשאלות,אני אוהב לגלות לבד-חקרן וסקרן…
        -וסתם ככה,החצאית היא בהחלט אביזר רצוי ונעים לעין אצל הגברות-חצאית כזאת צמודה שמסתיימת בברך.משובב נפש משהו..
        שוב,אני רוצה להגיד שנהנתי מהכתבה שלך CHEERS !

  37. סליחה על ההתעקשות, עוד גבר, אבל הנושא חשוב. קודם כל, הגיע הזמן לכתבות איכותיות בנושא אתרי ההיכרויות, ואם הצטבר אצלך חומר ותובנות אז קדימה לפרסם!
    לגבי האתרים: נכון שיש עודף בנות על בנים, אבל, אליה וקוץ בה, מרבית הבנים לא עונים על הדרישות- רגישות, הקשבה, מודעות עצמית וכיו"ב. לכן, אם אתה ניחן בתכונות כאלו, ועושה רושם שכן, בטוחני שאתה יכול למצוא בת/בנות זוג באתרים הללו. חבל לפספס

    • שלום בננה,

      1. כתבת: ^"סליחה על ההתעקשות"^, אז מבחינתי זה
      בסדר גמור, זו לא "התעקשות" – זו תגובתך הלגיטימית
      וזהו דו-שיח.

      2. אני מסכים שהנושא, באמת, חשוב ובבוא היום
      אחרי שאסמן 'V' ליד כמה משבצות (בין יתר, 'V' ליד
      חתונה לבחירת ליבי שאמצא אי"ה במהרה) אתפנה,
      אולי, לכתיבת מאמרים. כרגע אני עסוק בחיפוש
      אינטנסיבי (ודי מתסכל) אחרי בת-זוג מתאימה ובעוד
      כמה דברים חשובים…

      3. כתבת גם: ^"נכון שיש עודף בנות על בנים"^ וודאי התכוונת
      לכתוב ההפך, כלומר: *נכון שיש עודף בנים על בנות*
      (באוכלוסיה הצעירה בכלל ובאינטרנט בפרט)
      או בתרגום "עוד גבר": יש יותר בנים מבנות בגילאים
      עד 34.

      4. כתבת גם: ^"אבל, עליה וקוץ בה, מרבית הבנים לא
      עונים על הדרישות- רגישות, הקשבה, מודעות עצמית
      וכיו"ב"^ – ייתכן שכך הוא, אך שאלה חשובה, לדעתי,
      היא: האם זהו יצוג הולם של אוכלוסית הגברים בכלל או לא?

      מהצד שלי, הדי סובייקטיבי, ומניסיוני האישי אני מזהה
      תמונה מקבילה אצל הבנות, _אבל_ לגבי תחומים אחרים
      שחשובים לי ואני מעריך שחשובים לחלק
      נכבד (אפילו, אולי, הרוב המכריע) מהגברים.

      5. לגבי התכונות שציינת, אני חושב שהקשבה היא לא כ"כ
      תכונה בולטת אצלי, כי אני די אוהב לדבר, לכן אני זקוק
      למישהי יותר פאסיבית ושאוהבת להקשיב – לגבי שאר
      התכונות – עד כמה שאני יכול להיות אובייקטיבי ולהעיד
      על עצמי, אני מוכן להסכים 🙂
      (די עם הנרקיסיזם הזה!!… "עוד גבר" כותב לעצמו 🙂

      6. כמו שאמרתי, אני ממשיך ואמשיך לנסות להכיר דרך
      האינטרנט ותמיד קיים סיכוי כלשהו שאכיר מישהי מתאימה
      בדרך זו, אבל סטטיסטית ומניסיון הסכוי
      שאמצא את מי שאני מחפש במקום אקראי
      (רחוב, קניון וכדומה) הוא לאין שעור גבוה מהסיכוי
      שאמצא "אותה" בדרכי ההכרויות הנ"ל – זה נובע
      ממגוון של סיבות וכאמור זה מניסיון מצטבר
      של שנים ולי זה ברור כשמש (ולא רק לי).

      7. האם "בננה" (שם הכינוי שלך) בא לרמז לקשר
      להנהלת האתר? אם כן קבלי את ברכותי על מבנה
      האתר, לא תמיד על התוכן… 🙂 אבל בהחלט אתר
      תוסס ומעניין לגלישה ולקריאה.

      בברכה, "עוד גבר".

  38. בנות ישראל החסודות ("קאלק"), עד מתי תרענה בשדות זרים, תבקשו חפש דרכיכם בחוקות הגויים?
    עידית המתירנית, נכון שלא התיימרת לחדש הלכה בישראל, עם זאת נראה כי אופן כתיבתך בסימן "נחפשה דרכנו ונחקורה" יוצר תחושה והבנה ש"הכול צפוי והרשות נתונה" עד כדי כך ש "ובחרת בחיים" מקבל משמעויות חדשות בדמות קשת האופציות המיניות שהצגת עבור הדתייה החסודה באשר היא בחיפוש אחר סיפוקיה. מי שמך לד"ר רות הדתייה? אוצר המילים המיני הרחב שלך מעיד על אוריינטציה חילונית מובהקת המרוקנת מתוכן את כל הציווי ההלכתי ביהדות. בל תנסי להצטדק ולהצדיק דרכייך/ דרכינו באמצעות הדמיון לחוקות הגויים. הציוויים ההלכתיים לא תמיד כל כך יפים במיוחד אלה הקשרים למין ואולי דווקא בשל אופים המיוחד והשונה ניתן לראות את המשמעות העמוקה והחשובה שניתנת לנושא זה ביהדות. לסיכום, היי גאה באורח חייך כדתייה חסודה ואם אין את כזו, שמרי את התובנות התיאולוגיות שלך לעצמך לבל תחטיאי את הרבים.
    בכבוד רב , החשוך.

    • עידית ערמון

      תתפלא, זיו יקירי, אבל אני מכירה לפחות בחור דתי אחד שמתיחחס למין באוריינטציה חילונית מובהקת ומנותקת מהקשרים הלכתיים-מקודשים. לא זאת בלבד אלא שהסקס מבחינתו מהווה גורם מכריע בבחירת בת זוג.
      טרמינולוגיה חילונית מובהקת לא מעידה על אוריינטציה כזו אלא על סקרנות אינטלקטואלית בריאה. אני לא מצטדקת אלא מתארת את אורח חיי. "דרכי" כמו שקראת לזה (למה דרכינו…?). מן הראוי שגם מגיבים חסודים יבדקו קודם כל בציציותיהם לפני שהם מפשפשים בציציות אחרות (תרתי משמע).
      אני גאה באורח חיי כדתיה וחלק ממנו הוא מתן משמעות עמוקה וחשובה למין ואהבה.
      את התובנות התאולוגיות שלי בפרט ואת התובנות בכלל (יש די הרבה כאלו) אני חולקת עם רבים וטובים. אפילו כאלו שהם חשוכים מצליחים לפעמים להשתכנע.
      אני בד"כ משתדלת לא להחטיא את הרבים. מספיק לי אחד כל פעם. 🙂
      נשיקות, החסודה.

      • אהם. טעות פרוידיאנית. כמה את שוקלת?
        סתם. לא ממש מעניין אותי. או כביטוי ששמעתי פעם מאיזה ברנש דתי שאני מכיר, "צנומה וחסודה".
        עיוותי לשון הם דבר מצויין.
        ולעצם העניין, חיכיתי שיופיע פה איזה דתי קונטרה כדי להוסיף שמשהו נראה לי תמוה: מהכתיבה שלך ב"פגישה, חצי פגישה" נדמה שאת לא נמצאת בדיוק בקונצנזוס הדתי המוצהר מבחינת מעשים. לא שלא הכרתי כמה דתיים שהולכים רחוק יותר ממך, ואפילו למדתי מאחד מהם את הביטוי המופלא "תפילין-דייט". אני גם לא יכול לומר שעשיתי מחקרים אנתרופולוגיים מעמיקים, אז אני לא יכול לתת סטטיסטיקות על הממוצע.
        זה ממש לא ענייני או עניינו של אף אחד אחר מה את עושה בלילות, אבל זה כן מציג אתך בעמדה קצת בעייתית כשגרירת הדתיות באתר, לא? זאת אומרת, אם את מציגה בפנינו סקירה אנתרופולוגית על מנהגי החיזור של הדתי הנודד, לא היה עדיף שתתמקדי בפן האישי, או שאם את לא בקונצנזוס, לא תדברי בלשון "אנחנו?"
        ולההוא למעלה (מר רונן), שתי הערות.
        א. לא ממש נדמה לי שאוצר מילים מעיד על משהו. אחרת הייתי פילולוג גדול מרוב הקללות ששמעתי בחיי, בחמש שפות לפחות.
        ב. "להחטיא את הרבים?" באתר הזה? נדמה לך שבאות האתר ובאיו שייכים דווקא לקבוצת ההתייחסות שלך, וישנו את דרכם כתוצאה מהמאמר הזה?

        • עידית ערמון

          אכן,יש משהו בדבריך. אלא שאני לא נוקטת בלשון רבים/רבות ולא מתיימרת להיות שגרירה של הציבור הדתי. אני מתארת את המציאות הדתית שלי מנקודת מבטי האישית בלבד.
          ההתמקדות אם כך היא בפן האישי עם זיקה חברתית שמוכרת לי.
          כמו שכבר ציינתי- אל תנסו את זה בבית.. על אחריות המשתמש(ט..?) בלבד.

          בקשר לפליטת הפה והמקלדת,ממש לא פרוידיאני. מכוון.

          יום טוב,

          • קראי בבקשה שוב את המאמר. ספרתי בו כמה לשון רבים. והפתיחה – אנתרופולוגית מובהקת.

  39. עידית. נהנתי לקרוא. כתיבה חיננית בהחלט.

    ראשית, הצעה. למה לך להיגרר למאבקים על הצדקת הדת, או הגנה על חיי האהבה החרדים. במקום זה תספיקי לכתוב לנו את חלק ב'.

    לדעתי המאמר הוא בסגנון מחקר אנתרופולוגי ראשוני. את נוגעת ולא נוגעת. מעלה נקודה מעניינת, אך חומקת מלהביע דעה. את מציגה מציאות מסויימת, ומיד מסייגת ומראה את הצד השני של המטבע. ולא שזה רע. זה נחמד.

    אבל זה מעין ראשי פרקים. מעין חור הצצה ל"חילונים" אל העולם הדתי. ותו לא. (וזה ממש לא קצת).
    מחכה לכך שתפתחי חלון. או את ליבך.
    אז המאמר יהיה יותר משמעותי.

    < <מקווה שעוד יש לך סבלנות לביקורת>>.

  40. מה שעיצבן אותי היה העניין הזה שלפעמים צץ ,כאשר אדם מאמין(לא רק בקיום מצוות,אלא גם יוגיסט ,פציפיסט וכל אידואולוג ומאמין כלשהו) חייב לספר ל כ ו ל ם .
    למה הרעב בעולם השלישי, הסוציאליזם ופיטום האווזים הופכים את "טרדות" היום יום למשהו זניח?
    למה ארון הספרים ודיבורים על אלוהים הופכים את הסקס לזניח?
    למה כאשר אנו מתעסקים בדברים דגולים או קדושים הסקס נראה זניח?

    כשאני קורא דבר כזה אז אני חש באמרה סמויה(אולי אני מדמיין את זה,אנא הגיבי) שהסקס
    הוא דבר שצריך בעצם להתבייש בו .שזה דבר מלוכלך וסבבה שמדברים על זה אבל חבר'ה כנסו לפרופורציות, *לזיין את אלוהים זה יותר נחמד מאחד את השני*.
    קדושת השבת יותר "עמוקה" משפיך,כוס דגדגן ומין אנאלי.
    אז אני אומר *לא*.
    אני לא חושב שזה מה שניסית לומר במאמר היפה הכנה ה והמצחיק("כיפגורס"?) שלך.ניסית לפתוח צוהר לאדם כמוני,חילוני ,לעולמו של האדם הדתי.לראות שאולי התפאורה בהצגה שלכם שונה אך העלילה היא אותה עלילה.
    במובן הזה, אני חוטא בגלל שאני לוקח משפט אחד שאמרת שלא היה לבו של המאמר ומתייחס רק אליו, אבל מה לעשות -הדלקת אותי במשפט הזה.

    אני מאמין שיש דברים יותר גדולים שצריך לשים אליהם לב.בניגוד אלייך כאשר אני שם לב לדברים הגדולים האלו אני לאו דוקא מרגיש שיתר הדברים פחות חשובים.אם אני חושב על סקס אני לא חושב שאני אדם פחות "עמוק" מעובדיה יוסף (דוגמא גרועה תרתי משמע) או הרב שך.

    למה אמונה חזקה מגמדת את ה"סקס" בעינייך?

    • הכל !זמנית!, נדמה לי.

      • לא .אין לי בעיות בהבנת הנקרא, כבר כתבתי שהתייחסתי למשפט אחד של המאמר.משפט שפשוט הדלי אותי ללא שום קשר ליתר המאמר שהיה מעורר.
        אם יש לך שאלה ספציפית את מוזמנת לשאול,

        גיא

        • א. כמדומה לי שהיא דיברה על ויתור זמני על סקס, לא על ויתור תמידי או החלפתו במשהו אחר.
          ב. זה "אתה", לא את".

          • שלום ארבינקא,

            א.מה זה ויתור זמני,קראתי שוב את החלק המדובר ואני איתן בדעתי.בעצם לא.היא לא אומרת שהסקס זניח זמנית או תמיד.היא פשוט מציינת שככל שהיא מעמיקה יותר בפולחנה פתאום הסקס נראה לה פחות חשוב וכדבר שאין להעסיק את עצמנו בו.אם אתה חושב שמדובר בירידה זמנית בחשק אשמח אם תנמק.מה גם שזה לא קריטי וגם אם נקבל את טענתך אתה עדיין לא סותר אותי.

            ב.סליחה ידידי

            גיא

          • הנחות יסוד שלי, בקריאה שניה לא ברורות כל-כך: היות שהיא רווקה דתיה, יש לה מגבלות מסויימות בתחום המיני. לפיכך, נראה לי שהיא מתייחסת לוויתור שלה על חיי מין מלאים בטרם נישואים, וכך גם נדמה מן המאמר (לפחות לי). לכן כשהיא מזכירה את עניין חשיבות הסקס, זה נראה כאילו זה בהקשר למה שכתבה קודם, ולא כחלוקת ציון לחשיבות הכללית. אם זו היתה חלוקת ציון, אולי גם אני הייתי מתעצבן.
            ב. אין בעיה. לא נורא בכלל.

          • אכן, כך.

    • בהרבה מהתגובות למעלה תוכל לראות את מה שנאמר לגבי המשפט הזה.
      אני לא משווה אמונה לסקס. אני מודה שזה השתמע ככה אבל זו לא הייתה הכוונה. סקס בעיני הוא כלל לא זניח. להפך. משמעותי וחשוב.
      הרעיון הכללי התפספס קצת עם המשפט הזה. באופן עקרוני ובקווים כלליים ניסיתי לומר שאורח חיים מסוים, על אף שהוא מגביל מאוד הוא בסופו של דבר בחירה שאני עושה. בחירה שמביאה ויתורים על הנאות מסוימות ומציבה גדרות. האמונה היא מה שמביא אותי לציית לגדרות ולוותר.
      אין כאן השוואה ואולי הייתי צריכה לנסח את זה בצורה יותר ברורה.

  41. עידית שלום, קראתי את מאמרך ואני מכבדת את בחירתך להיות דתיה אורתודוקסית. רציתי להעיר מספר הערות על הדברים שכתבת: אני רואה הבדל עצום ומשמעותי בין אמונה ורוחניות לבין דת. בזמן שאמונה ורוחניות הן חוויות מעצימות ומדהימות, לדעתי, ששום מוסד אינו יכול לקחת עליהן מונופול, דת זוהי מערכת אחרת לחלוטין – שאפשר מבחירה לחוות דרכה רוחניות, אבל אפשר גם לא. אני רואה עצמי אדם מאוד מאמינה ורוחנית – מאמינה באלוהות באופן אחר ממך, אני בטוחה. דת היא מוסד מעשה ידי אדם – או יותר מדוייק – מעשה ידי הגבר. דת, כמו כל התרבות בה אנו חיות וחיים היא מוסד פרטיארכלי ושוביניסטי, המכיל חוקים מגבילים וצרים – שבאים לשמר מבנה חברתי פטרארכאלי בו הגברים הם קובעי ההחלטות "בשם האל". הזכרת את סימון דה בבואר וגם היא מתייחסת לנושא זה. אישית, לא פשוט לי שנשים בוחרות לשמר תרבויות ומוסכמות פטריארכאליות ובלתי שויוניות – אני מבינה גברים דתיים, פחות נשים דתיות אורתודוקסיות. נדמה לי – וייתכן שאני טועה – שתוכלי לחיות על פי ערכייך ואמונותייך, באופן רוחני ועשיר, תוך אימוץ הערכים שאת מוקירה ביהדות, מבלי להיות "דתייה" ולכבול את עצמך בחוקים הגבריים שלצערי עדיין שולטים בחברתנו – החילונית, האורתודוקסית, הרפורמית וכו'. אשמח לנהל איתך דיון בנושא.

    • מסכימה שיש הבדל עצום בין דת לאמונה. הדת היא מעין תעוש של האמונה הראשונית והפראית. מה מקור התעוש? זה כבר שוב עניין של אמונה. אני מאמינה שגם הכללים, החוקים והמצוות הם אלוקיים במקורם ולא מעשה ידי אדם. זה ככל לא אומר שאדם דתי הוא טוב יותר או מאמין יותר בכח עליון. זה בסה"כ (וזה לא מעט) אומר שהוא קיבל על עצמו מערכת של כללים שתוחמת את חייו באופן כזה או אחר. אני מסכימה לחלוטין שלאף אחד אין מונופול על אמונה. אמונה זו פונקציה אנושית חופשית שמבחינתי היא נעדרת קיפוח.
      לגבי סוגיית הפמיניזם,אני מגדירה את עצמי כדתיה אורתודקסית אך יחד עם זאת שוויונית.
      אני מודה שיחס ההלכה לאשה עלול להצטייר כמפלה ובעייתי. הוא במקרים לא מועטים אכן כזה. לא פשוט לי עם זה כלל ועיקר. עדיין, אני מנסה לרדת לעומקן של הלכות ולברר את הראציונל הניצב מאחוריהן. דבר נוסף, היום נכרת מגמה הרבה יותר חדשנית ופתוחה בקביעת הלכות (אורתודוקסיות) שוויוניות ואף מגמה חברתית ברורה של שוויון דתי לנשים.
      זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים כמו מנייני נשים,קריאה בתורה, מסגרות לימוד תורה לנשים המשולבות עם שירות צבאי ואף פריצות דרך בתחום הרבני (התרת עגונות ועוד). הדרך עוד ארוכה אבל המגמה ברורה. חשוב להדגיש כי התורה כלל לא מזלזלת במין הנשי. להפך.
      הזלזול נובע מהממסד וכמו שאמרת, מונופול על דת ואמונה זה בעייתי.
      אני מקווה שעניתי לך על קצה המזלג.
      אם יש עוד שאלות…..

  42. עידית,
    קשה לי לדון בסוגיה מורכבת זו דרך האימייל, אז תסלחי לי על קיצור דברי. למדתי רבות על ההלכה – בעיקר בהקשרים מגדריים, ולדעתי, היא איננה נדמית כמפלה, אלא היא אכן כזאת; כאישה אני לא מוכנה לראות את עצמי בעיניים הגבריות שדרכן נכתבה ההלכה. אבל, כמובן, זהו עניין לבחירה. שאלה לי אלייך: אם את מאמינה שהחוקים והכללים שנקבעו בהלכה מקורם אלוהיים, האם את מאמינה שיש לאלוהים העדפה לגברים – שהרי כולם "הועברו" לגברים? האם את מאמינה שלאלוהים יש העדפה ליהודיות/ים, שהרי כולם מכוונים אלינו?
    למדתי על דתות שונות בכלל – מדהים אותי, כיצד כל הדתות הקיימות היום הם קודם כל פאלוצנטריות, ואח"כ גזעניות – במידות שונות. לי באופן אישי זה בלתי אפשרי להאמין, שאיזושהי דת שקיימת היום קשורה בכל דרך שהיא לאל; הדתות הן רק שיקוף נוסף לתרבות הפטריארכאלית השלטת. אבל דיון על האלוהות (שאיננה זכרית כמו שהדת מתייחסת אליה, בעיני) – במקום אחר, בשמחה. אני מקווה שאת מבינה שאני באמת מנסה להבין לעומק את דרך התמודדותך עם השאלות שלי (ובכלל אני בקשר עם נשים שמגדירות עצמן פמיניסטיות דתיות- והדיון איתן מרתק ומאתגר), ולא מנסה לשכנע אותך בשום דרך לחזור בשאלה… שרון

    • אכן, זהו דיון מורכב ולא פשוט. תפיסת האלוהות ותפיסות חברתיתו-תאולוגיות בהקשרים מגדריים זה נושא שנוי במחלוקת שנתון לפרשנויות שונות ורבות. יש שיפרשו למשל את מתן המצוות המרובות לגבר כאקט שנועד לקדמו מבחינה רוחנית בעוד האישה פחות זקוקה לכך. מנעד האיטרפטציות אם כן הוא רחב, עשיר ומגוון. את האלוהים אגב, אני לא תופסת בצורה זכרית (או נקבית) אלא כישות עליונה נעדרת דמות גוף. עדיין, קל יותר ליצור האנשה כל שהיא ע"מ להתחבר ביתר שאת. אני כמובן מבינה ושמחה שהדיון כאן הוא ברמה האינטלקטואלית ולא המיסינורית באופן הדדי. כך ראוי ורצוי.
      בשמחות.

  43. האפיקורס מעיר הקודש

    עדיתה בת ישראל טהורה
    ראשית ברצוני להצטרף לצרור הברכות והפירגונים
    ולהגיד שבאמת ובתמים התרשמתי עמוקות מהסיגנון והניסוח
    וגם אנוכי צופה לך עתיד מזהיר.
    שנית ברצוני לנצל את בימת רפובליקת הבנננות הזאת
    אליה נקלעתי לגמרי באקראי,
    על מנת להזהירך מבעוד מועד
    מפני תופעה המתרגשת ובאה לעולם
    ומאיימת לכלות את תומתם וטהרתם
    של בנות ישראל הקדושות והחסודות
    מפני אלו הקשים לפיצוח
    אותם אכנה בשם "אגוזים המתחזים".
    מספרים שמקורו של האגוז הוא אי שם בין הפרת לחידקל
    את האגוז המצוי דווקא לא יהיה ניתן למצא בין כותלי הקפיטריה
    משומן אצבעות ומפורר "שפם- בורקס"
    שהרי מוצאו העדתי כלל לא מאפשר לו לכלות את זוזיו להבל וריק
    ולכן כל ימיו ינצור מעותיו סמוך לליבו -לא יושיע!
    אגוזינו נוטה להתהדר בשמות טייסי קרב נועזים
    בעוד איבריו יכונו בלי היסוס בשם חיבתו של האב אשר יצא לשוח בשדה
    בחוצו ידמה האגוז כזךוטהור ככותונת רלף לורן,
    עם שחר יתעטף בטלית של תרי"ג
    ועת ערב יתנוענע בהיכל כלולב מהודר,
    אך בליבו יסתתרו מחשבות פרא,מין ותועבה
    ובית מדרשו כ ו ל ל רק סחטנות ערמומית של מילגות האילן

    ולכן בת יעקב טהורה מהרינא והביאי את מפצח לב האגוז
    בטרם תשכיביהוא לישון
    כי אחרת חופתו תסתכם רק בשני מיתרי משולש מתוחים
    מחופים ב כ י פ ת מצנח מתנפנפת….
    בברכת גמר נשיקה רטובה
    האפיקורס והעיר הקדושה

    • אפיקורס יקר, יועץ סתרים נאמן
      גם כתיבתך, מעשה מסוגנן
      את האזהרות לקחתי לתשומת הלב
      ועכשיו יקירי,שב והקשב.

      "אגוזים מתחזים" מהסהר הפורה
      אי שם במזרח, על נהרות בבל
      יודעים היטב גם לערפל וגם לנענע
      דבר שעלול לעתים לבלבל

      אלא שלפעמים מה שנדמה לאגוז
      כרעמת תלתלים בהירים של תמימות
      מתגלה לו לפתע, בלילה כאוב
      כמבצע מטכ"לי המשלב תחמנות

      "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה"
      האגוז משתאה, הוא מוכה תדהמה
      וכדרכם של גנרלים שבעי קרבות
      התלתלים נזהרים שלא לקוות…

      אך מעט תמוה,אפיקורס מהגג
      נשמע לי כאילו אתה מעט מסתייג
      בתור עד (כן, עד) שמהצד מציץ
      אני צריכה להבין שאתה לא ממליץ?

      לאט,לאט- בלי תנועות חדות
      עם הרבה נחישות (וללא ירידות?)
      עקב בצד אגודל, באהבה וברוך
      את המפצח היד הקטנה עומדת לדרוך

      רק מילה למוסקטרים תומכים ומגבים
      שמלטפים ומחבקים ברגעי האנחות
      מה אוכל לאחל לכולנו,
      המממ… אולי שנתראה ב"ה בשמחות?

      נשיקות חמות, המאמינה בעיר החטאים.

      • לאחר הדו-שיח הלירי הכתוב לתפארת
        אולי תואיל, בבקשה, עידית החמודה והמוכשרת
        (אם הדו-שיח הנ"ל לא כעניין אישי יחשב
        ולא דורש הדבר שעות מול המחשב)
        להוציא הערמון(ים) מן האש
        ולכסיל כמוני את הנ"ל לפרש…

        • אני חושבת שנשאיר את התכתובת הפואמית- לירית הזו בגדר אניגמה.
          קצת מיסתורין מעולם לא הזיק לאיש. קל וחומר לאשה…

          • אך תשובתך זו, מה רבה האכזבה,
            לא כשיר או כחמשיר נכתבה.

          • עוד גבר יקר,איני משוררת
            אולי לפעמים מעט מתיימרת
            לשלוח ידי בקולמוס לעיתים
            בקטעי הגיגים ודברים מלהיטים

            לכן ידידי, אל תתאכזב
            נוצר כאן אולי רושם כוזב
            ובאשר למשמעות שמאחורי הסיפור
            זה ישאר כחותם הסגור….

  44. עידית, אכן אפשר לפרש דברים במספר דרכים, אך לדעתי זהו מנגנון שבא להקל על עצמנו "לספוג" דברים מסויימים; לדוגמא – כל הפרשנויות ששמעתי וקראתי ל"ברוך שלא עשני אישה" שכנעו אותי רק בדבר אחד – בצורך של נשים דתיות לחיות בשלום עם ברכה זו. אבל, תיאורטית, אכן אפשר להסתכל על הכול מכל מיני זויות. השאלה היא – למה לפרש הלכה גברית? למה אני צריכה להרגיש נוח עם הלכות וחוקים שנקבעו ע"י גברים? אם החקיקה הייתה שווייונית, כי אז הייתה לי סיבה לפרש; אך כיוון שזהו איננו כך, "המשחק מכור מראש" – הוא גברי, והשיח הוא גברי ופטריארכלי, ואני לא רואה סיבה להשתתף. האנשת האל יכולה להיתפס כחשובה, אך כמובן, שאין זה מקרי שהגברים "לקחו עליו את המונופול", והפכו אותו לזכרי (דרך אגב, בקבלה האל נתפס כזכרי לחלוטין ואילו השכינה נתפסת כאישה האלוהית- בת זוגתו כמובן של הבורא המרכזי הזכרי…). באמת קשה לי לראות, איך אפשר להתעלם מכול המשמעות החברתית-תרבותית שיש לדת, וכיצד "במקרה לחלוטין" היא תפורה על אותם ערכים פטריארכליים שלפיהם אנו מנהלות/ים את חיינו.
    אבל זאת אני… בהצלחה בדרכך!

  45. נו, נו,
    אני רואה שבזמן האחרון הנושא הזה חם.
    כמו המאמר הזה התפרסם השבוע במעריב סיפור דומה: הרצון לחטא!
    וזה נחשב חטא! (שם זה על בחורה שרוצה לאכול שרימפס
    ומתנשקת בשביל זה…)
    אז למה ללכת מסביב? למה לא בדרך הרגילה? בנות?

  46. עידית יקרה
    קודם כל, נהניתי מאוד מהמאמר ושמחתי על התגובות האוהדות.
    אומנם בתור בחורה דתיה הוא לא חידש לי, אבל בהחלט עורר כמה מחשבות…
    כן, אני מודה שחשתי איזושהיא אי נוחות כשקראתי כמה מהתיאורים על מה שחלק
    מהדתיות כן עושות לפני החתונה ולא כי אני הנזירה מלוז אלא כי עד היום תמיד היה
    נדמה לי שאלו מאיתנו שמתירות קצת את הרסן ומרשות לעצמן לא מצהירות על כך
    בריש גלה. לא כי אנחנו צבועות (אולי כן?) אלא כי בתכל'ס אנחנו עושות את זה בלי להיות
    ממש שלמות עם עצמנו אלא כי נו, קשה… וזה אומר שהייתי שמחה מאוד אם הייתי מוצאת כבר את האחד שלי וסוגרת עניין. נראה לי שזה די מבטא את הלך הרוח הכללי(של הדוסיות כמובן)
    לכן קצת קשה לי עם זה שאת כותבת מאמר בבננות שמציג את ה'מעידה' הזאת כמשהו לגיטימי
    שדתיות עושות. הרי בתכל'ס (ושוב סליחה על הצביעות אבל אני מאמינה שאת מבינה למה אני מתכוונת) מי שעושה את זה במוצהר ובחוסר עקבות היא בדרך כלל לא ממש
    מגדירה את עצמה כדתיה.

    • אני חושבת שהבהרתי שאני ממש מגדירה את עצמי כדתיה ורואה את עצמי ככזו. לא הצגתי את החיים שלי כמשהו לגיטימי שדתיות עושות. הצגתי קשת של אפשרויות שקיימות בחברה הדתית. את הלגיטימיות של מה שאני עושה אני משאירה לעצמי. כך גם את המחשבות וההרהורים לגבי עד כמה אני שלמה עם החיים הדתיים שלי. בכל תחום.
      התרת רסן או הידוקו הוא בסופו של דבר,במיוחד בתחום שבינו לבינה (שאני מניחה שעליו דיברת ולא על הלכות נטילת ידיים…) עניין מאוד אינדבידואלי ואישי.
      לכן, העניין החברתי כאן הוא יותר 'קוסמטי' ופחות אמיתי, כמו בהרבה דברים אחרים.
      בשמחות.

      • ראשית, סליחה שאני דוחף ת'אף שלי לדיאלוג
        בינך ובין ענת.
        שנית, לכן, רציתי להגיב על מה שהבנתי מתגובתך
        הנ"ל, למרות, היותי, די בור בכל נושא ההלכות
        למניהן – ובהערת סוגריים – אולי היה טוב לכולנו
        אם כולנו היינו מקיימים _לפחות_ את עשרת הדברות.
        ולעניננו: נראה לי שהתחום שבינו לבינה הוא, לפי
        הבנתי את הדת היהודית (ותקני אותי אם אני טועה),
        תחום מאד חשוב ולא עניין להגדרה אישית של
        כל אחד ואחת –
        שאם לא כן, איך בעשרת הדברות נמצא הציווי,
        הכל-כך חשוב: "לא תנאף"? לצד ציווים אחרים
        כל-כך חשובים, מתחומים אחרים, כמו "לא תרצח",
        "לא תגנוב" וכו'?
        בברכה, "עוד גבר".

        • כל התחומים הינם חשובים, כל המצוות והדקדוקים. הן בין אדם למקום (לאלוהים) וכמובן שגם בין אדם לחברו. לא אמרתי שהציווי הוא אישי. המצוות אינן עניין אישי אלא הלכה מחייבת. אלא שככל הציווים, הוא נתון לאינטרפטציה אישית כזו או אחרת,שייתכן שהיא אף אסורה הלכתית. מה שכן אישי הוא האינטרפטציה שאני בוחרת לתת והאופן בו אני בוחרת לחיות את חיי ולקיים או שלא לקיים את אותם ציווים.

          • טוב, נניח שזו שוב ע.ע. ששכחה לשים שם.
            בכל אופן, לא מסתדר לי לוגית הטיעון שלך :
            אם "המצוות אינן עניין אישי אלא הלכה מחייבת" אז לא ייתכן שציווי "נתון לאינטרפטציה אישית כשזו או אחרת שייתכן שהיא אף אסורה הלכתית". אם מצוות הן "הלכה מחייבת", אז למי שמאמין בהן לא תיתכן במסגרתן "אינטרפטציה אישית שייתכן שהיא אף אסורה הלכתית", מפני שאז האינטרפטציה סותרת מה שאינו נתון לאינטרפטציה. לא כך?

          • זו אכן הייתי אני ושכחתי לעדכן את השם.
            באשר לסוגיית הפרשנות- נכון שקיימת ההלכה, שגם לה יש פרשנויות הלכתיות רבות ומגוונות ובסופו של דבר היא מחייבת בצורה גורפת וחד משמעית. אלא שלעיתים, בני אדם, מטבע היותם אנושיים (ואני לא מצדיקה או מאשרת חלילה) בוחרים לקיים אורח חיים הלכתי מסוים ומוותרים לעצמם בחלק מן הדברים. כאן נכנסת האינטרפטציה האישית. הבחירה מה לקיים (שוב, הלכתית אין כזו בחירה) מתוך קשת הציווים המחייבת. השאיפה היא כמובן להגיע למצב אופטימלי ושלם של שמירה על ההלכה ועל אורח חיים דתי.

  47. דתיה על אמת

    למה כל הגיג שאיכשהוא יכתוב חובש כיפה, חייב בהכרח להתפתח לדיון ברומו של עולם, כללים, חוקים, מנהגים, מי צודק ולמה?!
    הא חברה?!
    תגידו, בא לכם ללמוד משהו, תוציאו אותנו מהארכיון, אנחנו ממש לא שם….
    לא בהתנחלות…כי אם בתל-אביב…
    לא רק מתפללות…יודעות להבריק גם בתחומים "מקצועיים" אחרים…
    ובכלל, למה צריך להתנצל, להסביר, לנמק ולפרט…
    דהה….WERE ALL OVER THE PLACE
    אי אפשר הרי לברוח…
    ויש בנינו כאלה יפות ומוכשרות, שגם קשה להתעלם…
    בכול מקרה,
    לא כל הדתיות עם חצאיות
    לא כל הדתיות כל הזמן מחפשות להגג על בורא עולמינו
    ולא כל הדתיות…כן, בהחלט לא כל הדתיות, ללא כל ספק לא כל הדתיות…בתולות
    ולידעתכם/ן….גם בזה אנחנו מצויינות
    נשיקות
    ממני:)

  48. בדרך למקום הראשון (ויודח "המדריך למוצצת" (ויפה שעה אחת קודם…))!

    איך כתוב בפרשת השבוע?
    "אחותנו את היי לאלפי רבבה" (הייתי מסתפק גם ב-620 תגובות, שדי בהן כדי לכבוש את המקום הראשון, ולאו דווקא באלפי רבבה. אני צנוע אני).

    אבל איפה הסדרה שהבטחת לנו?
    טרילוגיה?
    מדור קבוע?

    ולסיכום:
    =====
    את תותחית
    אין אין עלייך
    מת עלייך
    את הגדולה מכולן!

    • עידית ערמון

      אוננימוס (פליטת מקלדת, או שמא…?) חמוד,

      רוב תודות,ה' עמך. אין שמו ש'כוייח ביתי ומוכר כדי לחמם את הלב.

      באשר לטרילוגיה/ מדור קבוע/ דף יומי, אני אשמח לקבל רעיונות….

      בב"ח לתו"ע (-:

      נשיקות.

      • [מסמיק]

        כאילו ממש נשיקות?

        וואו!

        ותגידי, זה מותר?
        (כי התלבטתי אם להגיש את הלחי השניה)
        (בעצם, נראה לי שאגיש אפילו בשלושה עותקים…)

        תודו, נכון שהיא שופעת שנינויות? מאגר בלתי נדלה. "פליטת מקלדת" – אהבתי!

        לגבי דף יומי: זה קצת יומרני. הייתי מסתפק בעלון שבועי. כבר שריינתי אפילו מקום לערימה שלו בשולחן שבכניסה לביהכנ"ס! אגב, מחפשת ספונסר? (לא, זה לא מה שאתם חושבים). כי אני מכיר את מויש'ה מטיולי "שי בר-מינן" שישמח לפרסם חופשת פסח כשרה למהדרין במלון סנט-מוריץ שבאי קוסמוי בתאילנד עם מסיבת פול-מון (שזה יוצא בדיוק בליל הסדר) בחברת יפייפיות אקזוטיות. בתפריט: פטריות גלאט לאוכלי שרויה, לא שרויה, שמורה (מרופא במצב טוב). הפטריות נבררות (מחשש קטניות) ע"י משגיח ירא-שמיים שמצטרף לטיול. למשתתפים צפויה חוויה בלתי נשכחת של ערב אסייאתי עם גדולי הפייטנים והחזנים!

        נ.ב. יברכך ה'!

        • עידית ערמון

          אני דווקא יותר בקטע של סוכות במדבר ללומדות תורה פוסט-אורתודוקסיות. רצוי עם מניין שוויוני, טקס הנחת תפילין המוני בשילוב עם טכניקות הנקה מודרניות וקריאת מגילה בסגנון העדות. במקום תערך סדנת קישוט, הופעה של ניסים גרמה במיטב מסורת ספיישל פרפר- נחמד לחגי תשרי (שופרות ותפוחים) וכמובן יוגשו מתכונים מקראיים שישלבו את שבעת המינים ללא חשש שמיטה.

          🙂

          תודה על המחמאות ידידי, תשמור גם לי מקום בבי"כ עם תצפית טובה, טוב?

          ר"ח כסלו עכשיו אז איחולי חודש טוב חורפי ומבורך לכולם.

  49. את לא במקרה חברה של שהרה בלאו?
    אתן מתחילות להפחיד אותי…
    זה כמו מתקפת המשובטים.
    למרות שאת נשמעת לי פחות מתוסבכת ממנה.

    • עידית ערמון

      לא לפחד כלל.

      אין לי קשר לשהרה בלאו.

      כפי שלא כל הכותבים החילונים זהים כך אמור גם לגבי כותבות דתיות. נכון שמיעוט הכותבות עלול לעורר תחושת קומונה קלה אך לא זה המצב.
      אישה אישה וסגנונה היא, ישויות נפרדות ובטח שלא משובטות.

      בשמחות.

      בשמחות.

      • אבל את לא יכולה להתעלם מהתחושה הקלה של פחד שכתבות כמו שלך או של הגברת בלאו מעוררות בגבר הדתי (הגבר החילוני בטח מתחרמן לאללה…) תחושה שאתן שומטות לו את הקרקע מתחת לרגליים.
        אני קראתי את הכתבה שלך בדיוק יום אחרי שקראתי סיפור מפחיד שלה על סקס ושרצים, והחיבור הזה בין שתיכן עשה לי לא טוב.
        לאן לכל הרוחות אתן לוקחות את האשה הדתיה?
        ושוב, אני לא אומר שתשבו בבית. רק לא כל דבר צריך להוציא החוצה.
        וגם אם כן, תכתבו על דברים עקרוניים. לא רק על עניני בנות…ובנים…וסקס.

        • עידית ערמון

          קשת התגובות כאן תבעה יותר דיבורים על סקס בעוד אתה אומר לי לכתוב על דברים אחרים, נו שוין. יפה.

          אני לא כותבת רק על יחסים, אני כותבת על עוד דברים שמנותקים מאישיותי הדתית ומחוברים לצדדים אחרים וסקולרים לגמרי (ספרות, אמנות תרבות).
          אני מסכימה שראוי וכדאי שכותבים דתיים יכתבו על שלל דברים מלבד נושאים הנמצאים בקונטציה ובהקשר דתי כזה או אחר.

          קשה לי להצביע על פרופיל קבוע לאשה הדתיה. יש המון מורכבות ושוני ולכן אני מעידה רק על עצמי ומנסה לשלב בין דתיות ואמונה שלמה המצודדות על כל שאר התחומים.

          שבת שלום.

  50. עידית,

    עוד חמש תגובות ואת נכנסת לעשרים המובילות!

    • עידית ערמון

      יפה שמישהו ער בשעות האלו.
      תודה על המעקב האכפתי והצמוד, אני שמחה שהמאמר מעורר הדים ודיאלוג בריא וחריף.

      יום מקסים לכולם.

  51. הבטיחו לנו סידרת מאמרים.
    טור.
    מדור.
    סאגה.
    טרילוגיה.

    ומכל התקוות, מה שנותר היא רק מיתולוגיה: עידית – הכותבת המיתולוגית (על משקל "עזית – הכלבה הצנחנית").

    אז מה, זהו?
    מאמר חד פעמי?
    גמרנו? (פעמיים. אנחנו מולטי-אורגזמיים…).
    עידית, אנחנו לא בנויים לסטוצים; אצלנו אהבה היא לכל החיים (או לפחות טור חודשי במשך שנה…).

    ואם לא, אז אנחנו דורשים את הכסף חזרה!

    תוחזר עידית ולאלתר!
    ויפה שעה אחת קודם!

  52. נו טוף, לא הרהורים אסורים. סתם הרהורים אודות הקורה את עידית. לאן היא נעלמה. סידרת ספקולציות:

    א. התחתנה ומגדלת גדוד של שמונה ילדים. עד מאה ועשרים.
    ב. חזרה בתשוקה וכותבת לוואלה תחת הפסאודו-ניים "פזית בניזרי".
    ג. נתפסה על חם עם יאיר לפיד ע"י ליהיא (פוי! ככה דתיות מתנהגות?)
    ד. הפכה לחרדית וזרקה את האינטרנט מהבית.
    ה. עברה לכתוב תחת הניק "צחי בר".
    ו. אוספת חומר למאמר הבא.
    ז. עברה דירה לביקתה בפאלמה עם צי של עבדים ושפחות.
    ח. כל התשובות נכונות.

    • עידית ערמון

      מה, אסור שיהיה גם לי קצת "בין הזמנים"?

      לגבי מאמר נוסף, יש כמה רעיונות מתגבשים. לאו דווקא באוריינטציה דתית. אם יש הצעות ובקשות אני אשמח לשמוע. טור חודשי זה רעיון לא רע בכלל…

      לגבי שלל הספוקלציות היצירתיות. נראה לי שנשאיר את המציאות המעניינת בגדר אקזוטיקה מסתורית ולא מפוענחת.

      (טיפ:במהלך התגובות שזור לו רמז או שניים שיכולים טיפהל'ה למקם אותך. אבל גם אני בעצמי לא לגמרי יכולה לענות על זה. בכל זאת,הכל בידי שמיים).

      אני שמחה שיש התעניינות.

      שיהיה שבוע טוב.

      • מיותרים, מייגעים ומעצבנים. אם את לא רוצה לענות על שאלות, אל תעני עליהם וזהו.

        • עידית ערמון

          אין נסיון כזה. בסה"כ עניתי על תגובתו השנונה בצורה משועשעת משהו.

          יום טוב ושבוע מוצלח.

  53. לראשונה פה. בעקבות הפניה.
    קראתי.
    התרשמתי.
    מהכתיבה.
    הסגנון.
    הפתיחות.
    הכנות.
    כדוס בעצמי, אני מודע לשלל הביטויים למתח שבין דתיות הלכתית למיניות, יצרים, ליברליזם אימננטי, הרצון בניתוק מכבלים ודומיהם.
    חונכתי כמובן נגד מתן הלגיטימציה למנעד האפשרויות המתקיימות בפועל. עדיין אני חושב שעצם החינוך הזה, כאשר הוא נעשה בהסברה קשובה, בכנות, ללא צביעות, כפייה ואיסור על שאילת שאלות, הוא הכיוון הנכון, יותר מהכיוון שנשמע לאוזן השטחית כנאור, פתוח, ליברלי, וצודק יותר – שהכל מותר, ואני עושה מה שבא לי ומתי שבא לי.
    יש לי מה לומר למתווכחים למיניהם בענייני דת, דתות, יהדות, הלכה וכולי, ללא בסיס וללא ידע, מכל הצדדים, אלא רק על סמך רגשות וצמצום הדת לייצוגה ע"י נציגי הפוליטיקה העלובה פלוס קריאת חצי פסבדו מאמר או שניים, אך אשמור זאת לעצמי בינתיים. או שאולי הנה אמרתי.

    עירית,
    את מותק. שנונה, מבריקה, רגועה, פתוחה. מה שעולה לא רק מהמאמר המנוסח, אלא גם מתשובותייך הספונטניות. ספק בעיניי אם היית מיי קאפ אוף טי בענייני הבחירות בתחום שבין ההלכה ליצר (רק על פי מה שרמזת), אבל ללא ספק את ראויה לציון על פני רבות רבות אחרות בזכות הכנות והפתיחות. והלא כולנו עושים בחירות ומשלמים מחירים. ולמה אצל הדתיים קופץ הפיוז כשנעשות הנחות ובחירות מודעות בענייני מין, ולא כשמישהו בוחר בעבירות רבות אחרות ויומיומיות של חיי שקר, רמיית השלטונות, התעמרות באחר ורעות חולות אחרות?

    אז מה כואב לי בעצם? (בהנחה שהמוטיבציה לכתוב נובעת ממצוקה)
    כואב הייצוג הרע של היהדות והדתיים. כואב הקלקול והדרדור האמיתיים שהביאו דורות על דורות של דתיים מפוחדים (חרדים) עד כדי עיוות. כואב החינוך, או הבורות במתכוון, של דורות על דורות של בני הארץ שאבותיהם רצו להשליך הכל כדי ליצור עולם חדש ויפה יותר.
    כואב לי הפער כפצע פתוח והניתוק כחיתוך בבשר. ובעיקר חבל לי.
    חבל שאיננו חברת מופת כמו שהיו רוצים לראות פה הוגים יהודיים ונושאי התורה, שאיננו חברת מופת כמו שרצו לראות אבות הציונות, בוני ומקימי הארץ. איננו מופת רוחני, אנושי, סוציאליסטי, או הומאני (קצת מוקצן, אנחנו עדיין כן מופת בכמה תחומים נסוגים).
    אולי פצעי הפעור והשותת הוא תשובה נוספת על השאלה שעלתה כאן כפולמוס – למה לדתיים ולכל מי ש"ראה את האור" כל כך חשוב "להפיץ את המסר", לדבר על זה ולהוכיח לכולם. מעבר למה שכבר אמרו פה. אולי אפשרות נוספת היא שבחינוך של דתיים מסוימים באמת חשובה האחווה, העמישראליות, "כלל ישראל", בלי ציניות והמרכאות המקובלים? באמת באמת כואב להם שאנחנו הולכים ונפרמים כעם, כיחידה משפחתית מורחבת? כמובן שהעול לענות על כך הוא לא נחלת חילונים בלבד, וגם דתיים צריכים להציב בפניהם מראה ולשאול עצמם שאלות נוקבות.

    ומה באשר למה שמתחת לציצית? אחלה סוגייה שבעולם. ראויה למחקר בפני עצמו. אולי יש אתר בננים?

  54. שלוק יקר
    איזה כיף לקרוא מה שכתבת! למה כיף לי? כי ניסחת בדיוק את מה שהרגשתי
    כשקראתי את המאמר הזה של עידית, שקודם כל בתור דוסית אני מעריכה אותה מאוד מאוד על האומץ אפילו אם זהו לא שמה האמיתי. (ואני מאמינה שזה לא, אחרי הכל בטח לא
    בא לה לשבת עם הדייט הבא שלה שיזכר פתאום שהשם שלה נשמע לו מוכר כי היא זו שכתבה את המאמר ההוא בבננות…) והערכה הזו כמובן לא אומרת שאני מסכימה עם כל מה שהיא כתבה, ההפך. אבל אני בהחלט מודעת לקושי וגם אם בניגוד למה שהיא תארה אני כן מצליחה לשמור על ההלכה בדר"כ, מציק לי הטאבו הזה. כי כמו שכתבת כולנו מרשים לעצמינו במגוון נושאים לעגל פינות פה ושם ולא ממש מסתירים את זה אבל בכל מה שקשור במין (או איך שאנחנו אוהבים לקרוא לזה בינו-לבינה) יש פחד נורא גדול של בנות רבות שאני מכירה (ונדמה לי או שאולי אני טועה שזה פחות אצל בנים) ממה יחשבו עלי, איזה שם יצא לי וכד' אם יראו אותי.. אם משהו ידע. זה מטריד כי כמו כל בחירה אחרת זו החלטה לגיטימית של משהיא לא לשמור את ההלכה הזו שכולנו יודעים כמה שהיא קשה גם למי שכן מצליח להחזיק את עצמו ויש כאן גם מימד עצום של צביעות כי קשה לי להאמין שיש משהו שהיה בקשר ארוך טווח ולא 'נפל' פעם אחת (לפחות) אפילו קצת (ואם יש משהו כזה אז כל הכבוד לו) ולכן הטאבו החברתי הזה ממש לא במקומו.

    • עידית ערמון

      שלוק, נטע ושאר חברים לתורה ועבודה,

      קודם כל המון תודה על המחמאות והפרגון. לגבי האומץ, ניסיתי לתת תאור מצב אמין של המתרחש היום בחברה הדתית על גווניה. המציאות הזו כוללת כמובן עוד שלל תחומים משמעותיים מעבר לאספקט המיני. המיניות, כנושא פרובוקטיבי וחם, מצליחה לעורר תגובות משתלחות וקיצוניות יותר מבחינה חברתית בעוד פסלויות חברתיות אחרות (ולא שטענתי כי מיניות היא פסולה. תכף יתנפלו עליי כאן) נוטות להצטייר כפחות בוערות לסדר היום הציבורי.

      לא ניסיתי לקבוע כאן אמות מידה לגבי מה נכון, ראוי או כדאי. רק לתאר, בצורה כללית, מציאות שמוכרת לי כדתייה. מציאות יומיומית של החברה הדתית מנקודת המבט האנושית ולאו דווקא המופתית- שליחותית מחנכת. הרי בסופו של דבר הדתיות העמוקה והפנימית, הבחירות המושכלות שאת עושה וקיום המצוות כמו גם עוצמת האמונה הם בינך לבין בורא עולם.

      שבת שלום.

      • לא הגבת להערה של נטע בנוגע לאמיתות שמך, ואני תוהה- בכוונה? 😉
        בתור דתל"ש שעוד מסתובב ועובד בחברת בעלות רמות כאלה ואחרות של 'דוסיות', אני רואה כל הזמן את המקום של המיניות בקרב המאמינות, והוא לא שונה בהרבה מהמקום שלו בחיי החופשיות. ההבדל שכן בא לידי ביטוי הוא מידת המוחצנות והבוטות של החיפוש אחריו, שהוא מעט יותר מעודן אצל הדתיות, שרובן ברמת אמונה כזו שמחפשות אותו בצורת בעל… אבל!- גם הן לא מסתירות, בשיחות פרטיות ב-4 עינים, את הצורך שלהן בו.
        לא נראה לי שיש מקום להפרדה חד משמעית בין רמות האמונה השונות כשאנו באים לנסח מידת חשיבות שתופס המין בחיי היומיום, ואני בכל מקרה לא יכול לאפין הפרדה כזו. יש מישהיו
        שיכולה לתת לי מנסיונה האישי (או מנסיונה של "חברה שלי, לא אנקוב בשמה") מדד כלשהו לבדוק מה הקשר בין רמת האמונה לבין האינטנסיביות בחיפוש אחרי מגע מיני, עם או בלי שייבה?

        • עידית ערמון

          קשה לי לעמוד על הקורלציה בין רמת אמונה לבין, כמו שקראת לזה, "חיפוש אחר מגע מיני".

          ראשית, לא מדובר פה, לדעתי, בחיפוש אחר מגע מיני אלא בביטויים מיניים במהלך מערכות יחסים משמעותיות, ארוכות טווח.
          רמת אמונה זה מושג מעורפל מאוד. לא בטוחה בכלל שלדתיים יש מונופול כזה או אחר עליו. ייתכן ויהיה אדם חילוני שאמונתו באלוהים עזה משל ידידו הדתי.

          אלא שיכול להווצר מצב שדתי שאינו מאמין עוד, או מאמין פחות, יקל עם עצמו בכל הנוגע לקיום מצוות והויתור הנוח והפשוט ביותר הוא בתחום המיניות.

          לסיכום, אני לא חושבת שיש קשר. אמונה זה דבר מאוד אינדבידואלי, רוחני ופנימי שלא בהכרח משליך על קיום אורח חיים כזה או אחר.

          שבת שלום חורפית ומקסימה לכולם.

  55. אם את אוהבת את ארון הספרים קחי לפעמים את "קיצור שולחן ערוך" בפרק הלכות ביאה
    מה הוא כותב על סקס גמירות "בלשונו "הוצאת זרע לבטלה וכו"
    מבחינה הלכתית (ואין מסמך אחר שהתקבל ביהדות כמגדיר מהי הלכה מלבד ה"קיצור") עדיף
    שתאכלי שרימפסים ותקצרי את צמתך ושמלתך . אז בלי התחסדות .תחיי לך את החיים איך שאת רוצה אבל בלי "סיפורים" על עולם נפלא של ספרות וחיים מלאים – היהדות מלאה בחיים .
    העולם של הדתיים בארץ -מלא בצביעות רגשות אשם וצדקנות ומי כמוך יודעת שזה אומנם כך.

    • עידית ערמון

      לא נתתי היתרים ולא פסקי הלכות. מארתי מציאות קיימת שאמנם אולי לא אופימלית מבחינה דתית אך היא שם. בעיני, אין כל סתירה בין התפיסות התיאולוגיות שלי והפרספקטיבה הדתית שלי לבין מציאות חברתית כזו או אחרת. זו לא משוואה שנעה על גרף מתמטי.
      המאמר לא מתייחס לפונקציות דתיות אלא להתנהלות חברתית מסוימת.
      באשר לסדר העדיפיות של שרימפס וחצאית קצרה מול לא ממש ברור מה אני בספק רב אם הוא מותר וראוי. צריך לבדוק בשולחן ערוך. מאוד לא מבוסס, כוללני וגם טיפה מתלהם.
      תאור מציאות בצורה ריאליסטית זה בדיוק ההפך, לדעתי, מצביעות מתחסדת.

  56. את דוגמא כל כך טובה לסיבה שההלכה אסרה ללמד בנות תורה..כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות..ואכן זה השימוש שאת עושה בידע לכאורה שלך..קול דודי דופק עאלק
    שנינות של עוללים ויונקים שפעם ראשונה קוראים את שיר השירים

    • עידית ערמון

      המאמר נטול אוריינטציה הלכתית- דתית. זהו מאמר חברתי.
      המאמר לא מעיד על בורות כי הוא לא מתייחס לשום אספקט פרשני הלכתי. הכותרות היו בנימה מבודחת מעט. אני מוכנה לקבל את זה שאתה רואה שיש בהן טעם לפגם אם כי מעט סאטירה, לדעתי, לא תזיק.
      באשר לסוגיית לימוד תורה לבנות הרי שיש שורה ארוכה של רבנים גדולים המתירים ואף מלאה הארץ במדרשות ובנערות חכמות ונבונות שמבינות לא רק בחוקות הגויים אלא גם בתורת ישראל הקדושה. כך ראוי ורצוי.
      נראה לי מעט שטחי לזלזל בשלל ידיעותי בנפתולי ההלכה וכתביה על בסיס המאמר אבל מילא.

      • לא טענתי שלמאמר יש אוריינציה כזאת או אחרת..אני אשמח לבחון את ידיעותייך בנפתולי ההלכה
        בהזדמנות

        • עידית
          אני מעריך מאד את כנותך ושנינותך ומצטער אם תגובתי היתה מתלהמת כלשהיא .
          ברוח קודמי הכשרוניים במיוחד "פרחח"ו"ארבינקא" ומאחר ובחרת באומץ בחשיפה
          אני מנסה להצביע על הסתירות הבולטות בחייך ! אם הגדרת את עצמך כדתיה
          אינך יכולה להחמק מ"ההלכה" ומכאן טעותו של "אבי" שחשב כי אינך מכירה את ההלכה.
          לי נראה שאת מכירה אותה טוב מאד כפי שמכיר אותה כל הציבור הדתי . מדוע את מתחמקת
          מדיון במסמך היסוד של ההלכה "הקיצור" . ההתחמקות שלך מאפיינת את הציבור הדתי בארץ
          אשר לא מוכן לקרוא למנהיגיו ולרבניו לפתח את ההלכה אלא בדיוק להפך . הולך ומתחרד
          לפי הסמן החרדי קיצוני ,זה רק מתבקש להציג בפניכם את הסתירה אשר מתרחבת והולכת בין
          החיים האמיתיים גם אלו שמתחת לשמלה ולחגורה ובין הדת כפי על מייציגה בארצנו הקדושה.

    • שלום לכם רובי ואבי,אתם מדברים על צביעות,מתחבאים מאחורי ציטוטים ומעליבים אישית את הכותבת שבניגוד אליכם פחדנים, לה יש אומץ.

      אני לא יודעת מי הסמיך אותך רובי לשלוח את עידית לקצר חצאיות ולטחון שרימפס , או אותך אבי השובינסט לקשקש כאן על לימוד תורה לנשים בהקשר התמוה לפסוקים שצוטטו כאן משיר השירים, אז לפני שנתחיל בכלל, הסוגיא של לימוד תורה לנשים מתיחסת לגמרא לא לתנ"ך שמעולם לא נאסר על נשים אז מעניין מי כאן לא בקיא בנפתולי ההלכה…

      אז אליך רובי, לא סתם נאמר "אין אפרוטופוס לעריות" ולא אין אפרוטופוס לכשרות,שבת, וכד' מהסיבה הפשוטה שזה הדבר הקשה ביותר לקיום לאדם הדתי. הוצאת זרע לבטלה היא אכן עברה חמורה אבל מיהו הגבר הדוס שלא נכשל בה? יש בחורים צדיקים שמשתדלים מאוד להימנע מכך אך האם יש משהוא שהצליח בזה לגמרי? בוודאי שלא! ולעומת זאת כל הדתיים שאני מכירה לא אכלו שרימפס בחייהם וזה בכלל לא מטריד אותם. כך שאין שום טעם להשוות בין הדברים ולומר מה חמור ממה. חוצמזה שעידית לא באה להתיר אלא רק לתאר מציאות שאתה יכול להגדיר כצביעות אבל אני מגדירה כאנושית.

      • מבחינתי אלוהים הוא אמונה טפלה כמו שאר האמונות האחרות
        והתרוץ שהמון מאימינים באמונה הזו לא עוזר לה להיות נכונה

        מצידי שכל העולם ימשיך לקבור את הראש בחול ולטעון שיש אלוהים

        תפסיקו לחפש הצדקה לכל דבר במשהו נסתר , כי אין

        ולא אתחיל לפרוס את כל הטענות של השואה, הסבל שהעם "הנבחר" עובר כל החיים , אני באמת לא מבין את מי שמאמין עדיין באלוהים.

        • לאן אתה רץ?
          האם יש לך הסבר למודעות עצמית? לעניין היופי? לתחושת יושר וצדק, זה משהו פיזי?
          ההמון מאמינים במדענים, והמדענים עצמם חלק מאמינים וחלק מסתבכים.

  57. הקיבוצניק מהעיר

    קראתי את המאמר וגם את התגובות (לקח לי קצת זמן – יש די הרבה) וראשית רציתי לומר כל הכבוד. המאמר כתוב בצורה טובה ושופך מעט אור על תחום שאנו החילונים בדר"כ לא מכירים ומבחינתי, מאשר דברים ששמעתי (לגבי "המנעד"…).
    כפי שכתבה המחברת באחת התגובות, דתיותו של אדם אינה אומרת דבר על אמונתו ולהיפך (אולי מרמזת…). ההבדל העיקרי בין דתי לכזה שאינו הוא קבלת מערכת החוקים בה מחזיקה החברה הדתית אליה הוא משתייך ללא סייגים. השאלות יכולות להשאל לאחר קבלת החוקים.
    למי שמגיע מהצד החילוני, הרעיון של לקבל את הצו ואח"כ לנסות להבין אותו קצת קשה להבנה.

    נהניתי מאוד מהתגובות של פרחח וארבינקא (ועוד כמה אחרים)
    דרך אגב, השחתת זרע – עד כמה שהיא נחשבת לאיסור חמור – לא נכנסה לעשרת הדברות.

    שאלה לסיום – הזכרת "ירידות" – אם גבר יורד לאשה לא מדובר בהשחתת זרע ולא באובדן בתולים – האם זה אומר שזה מקובל יותר? (האם יש צוללנים בבר-אילן ואם כן – כמה כוכבים?)

  58. מתחת לחצית יש תחתון מיתחת לתחתון יש כוס
    מתחת למיכנס יש זין ביחד יש מין אים אין מין יש את יד ימין

  59. רק מראה עד כמה האדם הוא שפל ! גועל נפש! דתייה? אל תביישי דתך בכך שתקראי לעצמך "שומרת מצוות" ותעשי מעשים כאלו…
    בא לך לעשות? תעשי ! אבל אל תקראי לעצמך "דתיה , שומרת מצוות" .

  60. אני הולכת לבית כנסת אף על פי שאני חילונית אבל אני שומרת כשרות מדליקה נרות שבת וגם אני קוראת תהילים כמעט כל בוקר ועושה קידוש בערב יום שישי אבל בכל זאת אני לא דתייה ואני חושבת שכדי לעשות את הדברים האלה לא חובה להיות בן אדם דתי!

    🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂 🙂

  61. האמת היא שאם כבר מעלים את הנושא של הדת, אני חייבת לציין שהדבר הכי מדהים שיש בה, זה העניין של הזוגיות!! בדת, הזוגיות היא משהו עליון, טהור ומקודש.. ובגלל הריחוק בין בני הזוג תקופת זמן ממושכת הקשר ביניהם מתהדק ומתלהט!!! אני יודעת שאנשים רבים שאינם שומרי תורה ומצוות יסכימו עם דבריי – משום שהם נוהגים בהם.
    אנשים, לא באתי לחנך או להטיף מוסר.. אלא להראות לכם שהדת היא מקום מופלא.. שלפעמים אנשים קיצוניים שמקיימים רק חלק ממנה הופכים אותה למשהו קר ועויין שמרחיק אנשים בימקום לקרב אותם.

  62. כמו שאמרת אבל קצת אחרת. זיונים זה לא הכול, וגם כסף זה לא הכול, וחכמותינו הוסיפו: "למי שיש!". ואידך זיל גמור (או לא).
    הוקסמתי ממך, יקירתי.. את הרי גם מהקליפה של הלימון תדעי לעשות פסטיבל.
    ארז

  63. שלום לך,
    אני כעיקרון מגדירה את עצמי דתייה מינוס טעונת שפור מכיוון שאני דתייה שמוצאת לעצמי הקלות בעקרונות שנראים לי פחות חשובים או לא מוסברים.
    אני בגילי הצעיר(21) עדיין בשלב של ניסוי ותעיה..
    למשל: למועדונים אני יוצאת ואני לא שומרת איסור נגיעה.
    ואני מודה שיש לי בעייה בלהכנס לקשר רציני,דבר שאני מאוד רוצה.ולמה?
    מכיוון שאני לא מתכוונת לקיים יחסים ואני יודעת שבאיזשהו שלב זה יגיע (משני הצדדים) אני חושבת שעדיף לי לוותר מראש…

  64. הדתי שהופתע לטובה

    עדית – האם את בחורה דתיה או חוזרת בתשובה?
    המאמר שלך היה מדהים והוא נכון מאוד, הוא מאוד כנה לבחורות יש יצר בדיוק כמו לבנים רק שהם מבטאות את זה בצורה אחרת. חוצמזה, הדתיים שבינינו חיים בשני עולמות וזה יוצר הרבה קונפליקטים.

    כל הכבוד ותשלחי לנו עוד מאמרים יפים כאלה

  65. מאמאר מצויין,אמיתי,נוגע,והכי חשוב-לא מתחסד.הבחורה הדתית המודרנית יודעת על מה היא מדברת ובהחלט יודעת מה היא רוצה.בהצלחה!

  66. וואו.
    איזו חריפות,
    איזו ישירות,
    איזו נשיות מורכבת ומרתקת.

  67. סתם מישהי

    דבר ראשון לכל הדתיות שפה אם אתן דתיות אז למה אתן נמצאות באתר הזה אתן לא חושובות שיש פה דברים שלא קשורים לדת איך נערה דתיה יכולה בכלל לחשוב להגיע למקום הזה אלא אם כן יש לה ספקות…

  68. היי.. אני גם נהניתי מאוד בתור חרדי לשעבר זה אדיר

  69. זה אחלה באמת…… אפילו אני החרדי לשעבר

  70. בתור "מסורתיה" (כלומרת עוף מוזר בין דתיה לחילוניה- משהו בין מידי למיני) אני מסכימה עם עם כל מה שנאמר לעיל. כשחושבים על זה, מערכות היחסים המספקות ביותר שהיו לי היו עם בחורים חובשי כיפות (אחת עדיין נמשכת, ואני מקווה שעוד תמשיך….). נקודה קטנה ששכחת להזכיר היא… ההורים (כן, כן, אותם יצורים שבמחי מילה יכולים להרוס קשר. יותר נכון, שתי מילים: " מתי החתונה?" אני מכירה יותר מזוג אחד שנפרד בגלל שתי המילים הללו…sad but true. אבל אל תתנו לזה לרפות את ידיכם. אני בטוחה שאפשר להתגבר על זוטות כגון אלו. אושר שמחה וחיים טובים.

  71. אחת שיודעת לשאול

    בתור דתיה לשעבר, לא סובלת את הדלש"ית יותר מעדיפה את החצאית לשעבר, מאוד אהבתי את הכתיבה שלך, עידית מאוד בגובה העיניים לא פלצנית, ולא מתבכיינת, רציתי רק לשתף בקושי אישי שלי לא להיות משוייכת לאיזה מחנה תמיד בין לבין לא בדיוק דתית (רק מאמינה שיש אלוה(ק)ים וצמה ביום כיפור, אבל אני גם לא אוהבת את הסקס משין את הפיקאפים תמיד סקס ואהבה הלכו אצלי ביחד(אולי אני כזאת סבתאל'ה גם בגלל הגיל 31)..וחוץ מזה שרואים ילדים שמזמן איבדו את הצפון..מרוב סקס סמים ורוקנרול(אולי טראנס..)לא הייתי רוצה שהבנים והבנות שלי יראו כך, ובטח שלא יראו לבת שלי בת ה11 את הפוני (התחתון) שלה,במכנסיים נמוכי המותן המזעזעים האלה(תסלחו לי..), זה בעיה להיות בין לבין ..גם לא היה מזיק לבדוק קצת פנימה במקום להיות שבויים במרדף חסר תוכן אחר ריק בדמות,כסף, אגו, פוזה, קוליות,רזון,וסמים.זהו יצא לי מין נאום שכזה..אשמח לתגובתך עידית.

  72. תגידי את רצינית??
    ובכלל מי את?? את בסך הכל עביט מלא צואה ודם!!! (תבדקי בהלכה שלך) ומה ביחס "אל יילך איש בין שני כלבים ובין שני חמורים ובין שתי נשים". מה את אומרת בבוקר?? נו, גלי לנו? "ברוך שעשני כרצונו" זה מה שאת אומרת בבוקר נכון??! ומה אומר בעלך בבוקר? נו גלי לנו "ברוך שלא עשני אישה" וואללה, אחלה אמונה יש לך גבירתי!!! אז את אוהבת את מה שתורת ישראל נותנת לך?! נו שתתבסמי מריחה של תורה!!! זו פעם ראשונה שאני נכנס לאתר הזה וקיבלתי את המאמר שלך ישר על ההתחלה!!! ממש נהדר!!! גם ניתן לכופף את ההלכה ואת התורה (תחזרי לתורה ולציוויים) ופעם ראשונה שאני קורא שאישה יכולה להיות או לא להיות בהריון (זו מטאפורה אם לא הבנת) עד היום חשבתי שיש רק תורה אחת והלכה אחת!! אבל מסתבר שכאשר זה נוגע לזין ולכוס אז ההלכה קצת "מתעקמת". נחמד לדעת.

    מיקו

    • מה קורה איתך?

    • עוד מעט תאמר שזו אפליה שרק הנשים צריכות להרות וכיו"ב. מי שברא את העולם יודע מה טוב למי, ולכל דבר סיבה ותכלית, הוא ברא ככה את האשה, והנחה את שני המינים איך להתייחס זה לזו וזו לזה, אין זו חכמה להתייחס למאמרים מסוימים, תסתכל על התוצאה והמכלול, תבדוק את איכות הזוגיות והמשפחה במציאות בצד החרדי ותגיד מה חסר בה.

  73. גם אני דתי, עידית ערמון, ושלא כמוך אני מקיים את ההלכה במלואה במה שקשור לבנות. כן, אני לא נוגע בהן לפני החתונה. כמו שצריך לפי הדת, וכמו שדתיים רבים עושים. זה רק כדי לעשות סדר אצל החילונים שקראו אותך.
    ידעו כל החילונים שכל צורה של מגע מיני אסורה לפי הדת.
    אני גבר, אני בן 28, קשה לי פי אלף ממך – ואני לא עושה את הדבדרים שאת עשית. אח"כ אני צריך לקרוא את הזבל שלך.

    מחליא הרצון, רצון שאופייני למיעוטים – למצוא חן בעיני הרוב (החילוני במקרה זה). "תראו תראו חילונים, אנחנו לא כאלה חנוניות, תראו תראו חילונים,גם אנחנו יודעות מה זה בולבול, תראו תראו חילונים, גם אנחנו כמוכם, גם אנחנו מוצצות, גם אנחנו , גם אנחנו… גדולות!".
    את חושבת שהרשמת איזה חילוני? מה את חושבת שחושב חילוני ממוצע, שעושה הכל ומגיל צעיר מאוד – כשהוא קורא את ההתלהבות הפתטית של "הדתיה" מאוננות? (כי מה זה בסה"כ מין אוראלי אם לא אוננות):
    "חחחחחחח הדתיים האלה". "דפוקות בראש הדתיות האלה, מוכנות לבלוע אבל לא לשכב".
    "הדתיים הצבועים האלה שמטיפים לכולנו מוסר…". זה מה שבאמת גרמת, דתיה מתנחמדת שמשוויצה באוננות שלה – לא הערכה למגזר שלנו, אלא בוז ולעג.

    בקשר למין אוראלי מבחינה דתית – "לא תקרבו לגלות ערווה", באופן פורמלי נאמר בהקשר לקרובי משפחה.
    אבל מבחינת רוח הדת, הרצון הברור של ה' הוא לא להתקרב לאיסור, לא רק לא לעבור על רשימת העריות הפורמלית שבתורה:
    "ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זימה", "ולא תהיה זימה בתוככם" (ויקרא כ',י"ד) נכון בכלל ולא רק לגבי מי ששוכב עם חמותו ואמה.
    "והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ',כ"ו), נכון בכלל ולא רק לגבי אוכל.
    מבחינת הלכלוך הנפשי,גסות הרוח ועזות המצח שהכנסת לעצמך אין שום הבדל בין לבלוע לאפסים שלך או לפתוח להם את הרגליים.

    ההתפסות לפרטים הפורמליים של ההלכה ,דרבנן או דאורייתא וכו' – מזכירה לי את הביטוי "נבל ברשות התורה" אם כי האנלוגיה לא מלאה:
    את בהחלט נבל – אבל לא ברשות התורה.

    אבל נניח כרגע לעברות החמורות שעליהן את עברת באופן אישי, למרות שזה מגעיל אותי, זה לא מעניין אותי – זה עניינך הפרטי.
    יש לצערי עוד בנות דתיות שעוברות כמוך,על האיסורים האלה,אבל מה שהן עושות מ-ת-ג-מ-ד לעומת חילול ה' בפרהסיה הנורא שעשית.
    כי בזה שכתבת את זה באינטרנט לכל עם-ישראל, הוצאת את העברות שלך מעברות בתחום הפרטי שבין אדם לקונו והעברת אותן לתחום הציבורי.
    גם אם יש רבות שעושות את הדברים האלה, מעטות מאוד "זוכות" לחלל את ה' בפרהסיה כמו שאת עשית בגילה ובדיצה, ארורה שכמותך.

  74. רק בשביל לתמימים והמיתממים שייתפסו אותי במילותי, לפי הדת אסורה כל צורה של מגע מיני – לפני הנישואין כמובן.

  75. חחחחחח ח ח ח ח
    הלוואי והכל יהיה כל כך טוב

  76. בחיי שלכולכם(פרט הדתיים הרצינים) אין מושג קלוש מי אתם מה אתם ואין לכם זכות אפלו לא קטנה לומר לקב"ה סליחה אני דתי ודי מתחיל להמאס לי כל ה"לא לדבר עם בנות"…..
    או "תלך עם ציציות בחוץ-תתגאה"-אתם לא מבינים שנמאס לי מזה שכולם צחוקים עלי?!……
    מי אתה הקטן,שיגיד לקב"ה-אמממ לא נראת לי המצווה הזו……הוא נתן לך לחיות…לקום בריא כל בוקר מחדש..הוא נתן לך הכול….הוא בוחר ומשנה הכול…זה לא מספיק למצוא ביהדות יופי וחנניות…תתכיל לפעול! לזוז!להתקדם למטרה שלך! מטרה אחת ויחידה…..להיכנס עמוק בתוך אורח החיים הדתי!!להאמין בקב"ה ולקיים את המצוות שלו…

  77. דתיה בנשמה!!

    חברה, אין כמו הדת! באמת תנסו להכנס לתוכה ולהבין אותה ותראו כמה שהיא יפה!!! ולא רק לעשות את המצוות הקלות ושנח לעשות אותם.. אלא לקיים הכל, לאט לאט לא מהר, לא חייב להיות ישר דוס! להתחיל לאט לאט…

  78. kuug, giko kt nunk. kerut

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*