מה כל כך נורא בלתת את עצמך למישהו אחר? להיעלם, להתמסמס, כמו אישה? ואם זה בדיוק מה שאת אוהבת? דינה יעקובוביץ' בתפקיד: הכנועה

על ארבע

שוב הבנות "נותנות" והבנים "לוקחים"? היא גומרת בכלל, זאתי? תכף היא תספר לנו שהיא צריכה לבקש ממנו רשות כדי לגמור. געוואלד!

כמו שאני אוהבת

כואב לי התחת וסימנים כחולים וסגולים מעטרים אותו. זה גולש אפילו לירכיים. אה, יש גם פסים על השדיים. אני אוהבת את הסימנים שלי, שבעצם הם לא ממש שלי, כי שלי כבר לא לגמרי שלי. נתתי אותי למישהו אחר שאהיה שלו, שישתמש בי, שיחתים אותי, שיקח מה שהוא צריך. בתמורה הוא עושה לי טוב, שומר עלי ומזיין לי ת'צורה כמו שאני אוהבת. בכוח וחזק. מאחורה גם. הוא גם אומר לי מילים שמלחלחות לי ת'נשמה. אחרי שהוא גומר לזיין אותי, הוא גומר לי בפה, או על הפנים ומשאיר אותי קשורה לעוד הרבה זמן. לכמה זמן? לא יודעת, אבל יודעת שלשבת שם, עקודה, לא מחכה לכלום, רק נמצאת שם כי הוא רצה וביקש, זה הכי קרוב לטיהור שיש.

למה?

אה!! אתם וודאי מצטווחים – מה זה הסאדיזם הזה? מה זה השוביניזם הזה? שוב הבנות "נותנות" והבנים "לוקחים"? היא גומרת בכלל, זאתי? תכף היא תספר לנו שהיא צריכה לבקש ממנו רשות כדי לגמור. געוואלד!
והיא בתמורה תענה לכם בכנות, שנכון – היא צריכה לבקש רשות כדי לגמור והוא אומר לה איך לאונן ומתי ללכת בלי תחתונים לעבודה ומתקשר לשאול אותה איך היא מרגישה עם זה ואז היא חייבת לרוץ לשירותים ולבקש אותו להסכים לה לגמור עכשיו. בבקשה… שתבינו – ככה חזק זה.
הצלחה נמדדת במ"ל. רטוב, או לא רטוב? זו השאלה. הוא בודק לפני הקשירה ואחריה ומגלה – כמה לא מפתיע –שאני רטובה. מריירת ללא תקנה. "ככה? אוהבת ת'קשירות?" הוא שואל בטון חצי אכזרי, אבל אני שומעת את החיוך, שומעת – כי בעיניים קשורות קשה לראות. זה מביך, להודות ככה בקול רם שאני אוהבת מה שהוא עושה לי. זה משפיל. לכן כשאני לא עונה, הוא בודק שוב ואומר יותר משואל: "את רטובה לאללה. מתה על הקשירות האלה, הא?!" זהו, אין ברירה, אני מודה ומהנהנת בראש ונטרפת כמעט לגמרי כשהוא מכריח אותי לומר משפט מלא, כמו בשיעורי אנגלית מפעם: "כן, אני אוהבת להיות קשורה. זה מגרה אותי כל כך כשאתה קושר אותי". זה להיות חשופה בתשוקה החריפה הזו וזה מביש ומענג ביחד, נמוך וגבוה. השילוב יוצר עוצמה אדירה, שאחרי שמכירים אותה, לא רוצים בלעדיה.

עד הסוף

כן, אני רוצה שהוא יקח, שיעשה. אני בתפקיד הכנועה, המתמסרת ותודה שהבאתם אותי עד הלום. האם רכבתן פעם על מישהו, עם זין חזק ומכאיב בתוך הכוס שלכן, כשאתן קשורות בידיים מאחורה, עינייכן עצומות, והפה נעול באיזה סמרטוט עלוב? אי אפשר להשען על הגוף שלו, קשה לעלות ולרדת, השרירים ברגליים מתחילים לכאוב, אבל את יושבת עליו לגמרי, כל הדרך עד הסוף. דרך הרחם והשחלות ועד לריאות וללב. הוא מנער אותך, מסיט אותך מצד אל צד, מתמרן את הגוף שלך החם איך שבא לו, דוחק את עצמו פנימה ועוד יותר פנימה ואת רק מתנדנדת שם כמו לולב. בוערת בגירוי היסטרי, הוא מעורר את הגוף שלך והתוך שלך כמו שאף פעם לא. הוא לא מלטף ולא מתחנחן, אלא דופק אותך כמו גבר. ואת? את אוהבת את זה כל כך, רוצה עוד, רוצה ככה ויותר, כמו אישה, לתת, להיעלם, להתמסמס לגמרי. אידוי. קח, תעשה, חזק או חלש, כי זה שלך. זה שלך, כי כך את בוחרת ורוצה.
ולאילו מבניכם שדואגים – אני יכולה להפסיק בכל רגע ובכל שניה, ואני יודעת וזוכרת את זה וגם הוא, אבל למה להפסיק, אם מה שהוא עושה לי זה בדיוק הדבר שאני הכי רוצה?

247 תגובות

  1. האמת? נשמע מחרמן לאללה.

    • מאוד מפחיד אותי הקטע שלך
      האם כדי להינות את חושבת שמישהו או מישהיא צריכים לסבול
      המין הוא פיסגת האושר הזוגי,החיבור בין שני בני זוג שאוהבים אחד את השני בנפשם ורוצים גם בגופם. האלימות היא ההיפך הגמור
      והקטע שלך הוא ממש אלים
      אני מעוניין בתגובה

      • משהו קטן על אלימות…

        מרכיבים דרושים:
        קורבן
        אי הסכמה

        ההבדל בין זה לבין אלימות הוא שמיים וארץ, ומי בכלל דיבר על סבל? מי פסל אושר?

    • את נועה בעייתית
      גם אמיצה
      אם כי מהמחלה
      טוב

  2. ליחלחת לי ת'נשמה

  3. האמת מחרמן אבל נישמע כמו פרק מ "סיפורה של 0" של פולין ריאז'

    • נשמע מזוכיסטי ודוחה! והמשפט שהכי קומם אותי:
      "דופק אותי כמו גבר ואני מתמסרת כמו אישה"
      גועל. צר לי על ילדותך העשוקה שהביאה אותך למצב כזה.

      • פנטזיה נשית ומשחקי מין למיניהם אינם בהכרח תוצאה של ילדות עשוקה.

        את יכולה אולי לטעון שיש פה הפנמה מוחלטת של אידיאולוגיה פטריאכלית שמגדירה אישה כנחותה, אבל העובדה היא שאחת הפנטזיות הנשיות הנפוצות ביותר הן פנטזיות על אונס,כאב, השפלה ואובדן שליטה.

        וכן, אני מוצאת את הטקסט הזה מחרמן למדי. לא יודעת אם הייתי מנסה, אבל למה לא לתת לפנטזיות לפעול?

      • מחרמן , אבל לא משהו מבחינה עלילתית

      • תשמעי, את לא יודעת מה זה טוב.
        ו, אגב, הידוע לך שנשים עצמאיות ואסרטביות הן בד"כ אלו בעלות פנטזיות האונס הקיצוניות?
        אני שולחת אותך לנסות ואת עצמי להמשיך לחרוש למבחן (אח….)

    • נתת כאן. הספר ההוא חזק באמת.
      בעיני הסיפור הזה חביב, אך לא יותר מזה. סיפור חד מימדי וחסר מורכבות.

    • האמת, בהתחלה הראש התקומם.
      אבל הלב חשב אחרת. או ליתר דיוק – הרחם. בעצם כל הגוף.
      אני קוראת ואומרת לעצמי: איכס!
      אבל הגוף זורם בכיוון אחר.
      ואולי ההצלחה נמדדת במ"ל, אבל השאלה כבר מזמן איננה "רטוב או לא רטוב", אלא "כמה רטוב".
      ובסוף הקריאה אני כבר כמעט מבקשת ממנו להסכים שאלך לשרותים.
      רק שאין את מי לשאול.
      דינה, האם תשאילי לי אותו?
      כן, אני יודעת שאין סיכוי.
      אבל מותר לי לשאול. לפחות ניסיתי…

      ואני בכלל בחורה תמימה.
      אל תסתכלו עלי ככה.

      או שלא?
      רק זה חסר לי עכשיו.
      שיתברר שגם אני כזאת.
      סאבית? שפחה? איך קוראים לזה בכלל?

      ומה הקטע הזה עם הסימנים הכחולים?
      אני חייבת?
      ואם מישהו בעבודה ישאל אותי עליהם?

      ועכשיו תסלחו לי בבקשה; אני חייבת לרוץ לשרותים!

  4. ערס פואטי

    .

    • מבינה לגמרי ובעד כל דבר שהוא בהסכמה דדית.
      כן, שדתעו וזה מזמן כבר לא סוד או בושה (בעידן הפמיניסטי)-
      בנות אוהבות שמזיינים אותן. נשמע רע, אני יודעת. אבל במין כמו במין, הכל לגיטימי.

    • לילית-נסיכת האופל

      שלא לומר גרוטסקי,
      סטייל הומור שואה שכזה,
      עם דימויים ליריים של גבריות עמוקה ורב מימדית כמו:
      דופק, שולט, קושר, אכזרי, החלטי, משתמש,
      מחתים, מזיין, מכריח, מכאיב מתמרן…
      ודימויים של נשיות מגוונת ואוטונומית כמו:
      נותנת, נעלמת, מתמסמסת, מאודה, סתומת פה,
      עצומת עיניים, כנועה, מתמסרת, כואבת, מנוערת, נשלטת…

      כביכול תיאור של שעשועים בהסכמה,
      אבל עם מערך דימויים שכאלו בתור כלי עבודה,
      על איזה מין סוג של בחירה אנחנו מדברים?
      לא יודעת, לי זה מריח כמו הסכמה בנוסח סטוקהולם,
      או פטי הרסט של הסדינים.
      אבל מה אני מבינה?
      אני אוהבת את הידיים והרגליים שלי משוחררות ובועטות, את העיניים שלי פקוחות לרווחה ואת הלשון שלי פנוייה למילמולי הגיגים מזדמנים.

      • כל פעם מחדש!
        🙂

      • זה עניין של העדפות.

        ההעדפות המיניות, של כל אדם, הן לגיטימיות כל עוד הן אינן נעשות אגב פגיעה באדם אחר או פעולה כנגד רצונו, או שאינן קשורות (ללא תרתי) לקטינים ואחרים שאינם בעלי רצון חופשי.

        לאחת הרכות עושה את זה ולאחרת דווקא הקשיחות.

        עולם הדמיון רחב והמוח הוא אבר המין המפותח ביותר. נדמה לי שלא תמיד ניתוח פסיכולוגי של מניעים הוא ממין העניין.
        טוב לה?
        ככה היא אוהבת את זה?
        ככה היא אוהבת לספר את זה?

        יופי. זכותה.

        העיקר שיש קצב, שהכתיבה רהוטה, שהמחשבה מתעוררת.

        ואולי בימי שני רביעי וששי, אפילו על פי סדר קבוע היא אוהבת אותו קשור, או אוהבת שיגעו בה ברכות?
        ואולי מפעם לפעם, זו דווקא אשה שהגוף שלה מבקש?

        נדמה לי שההעדפה המינית היא עניין להעדפה אישית.
        בטוח, שאת לילית מופלאה, לא חולקת על כך.

        אני יכול להבין את המרתק שבציפייה ללא נודע, למחשבה המרגשת ותוהה, לחוסר הידיעה, מה יהיה עכשיו?

        • לילית-נסיכת האופל

          אכן, על אלו שאינם בעלי רצון חופשי אני מהרהרת.
          *"רצון חופשי"* – מושג חמקמק מאין כמוהו.
          מושג אשר ההכרה בקיומו או בהיעדרו,
          תהיה לעולם יחסית ולא מוחלטת.

          ברור שאני לא שוללת את הקורלצייה האירוטית שבין עונג לכאב.
          באותה המידה, אני גם לא עושה דה-לגיטימציה לשעשועים של שולט ונשלט, אשר נעשים מתוך מודעות, הדדיות, חיפוש אישי אחר תעצומות העונג ובחירה שנובעת מבפנים.

          לעומת זאת, היעדרו של דיאלוג פנימי מוכח וחסך ברשמים אותנטיים, ביחד עם אוסף של דימויים מצהיבים מיושן על מהות נשית ומהות גברית וטריגרים שנלעסו עד בוש בתור פת הלחם והשעשועים של תעשיית הפורנו והפרסומות, לא מותירים בי רושם עז של סובייקט מאוד ריבוני, אלא יותר של אובייקט אשר ממלא את הפונקציה המצופה ממנו משכבר הימים, תוך הפעלה של פוזיטיבציה שימושית לשורד הפוסט טראומטי המצוי.

          הלוואי ואני טועה.

          בנוסף לזאת, תפקידים כה מוגדרים בתוך משבצות מגדריות שסותתו בסלע, עוד בתקופת האבן, בכרוניקה של יחסי כוחות כל כך מקובעת מראש, לאו דווקא מעידים על שאיפה לנגיעה בלא נודע, אולי אפילו הם מעידים על ההיפך.

          • לא חשבתי שאת עושה דה לגיטימציה שכזו. קשה היה גם להתעלם מהז'רגון החבוט, (שבמאמר) שלעתים כה קרובות הוא אור של רכבת בקצה המנהרה.

            🙂

          • לילית-נסיכת האופל

            והרצל וודאי מתהפך לו בקברו,
            על כך שלא השכיל לחזות באוטופיית האלטנוילנד שלו,
            את כינונה של קהיליית סאדומאזו ציונית/יהודית,
            כמיטב המסורת של התרבות הקולוניאליסטית ממערב אירופה.
            🙂

            נשיקות

          • עם גאון ונדיב ואכזר…. דווקא מפי הזאב.

            רק בשביל הנשיקות האלה שווה להקים מדינה.

            🙂

          • לילית-נסיכת האופל

            שהחיינו והגיענו לזמן הזה.
            סוף סוף, בכל פעם שישאלו אותי במבטא צרפתי:
            "ואת, מה את עשית בשביל מדינה?"
            יש לי תשובה להשיב:
            "אני? אני עשיתי נשיקות".

            }{

  5. מה שמזכיר לי… סוף המשמרת בתחנת משטרה צבאית אי שם בארץ. אחת מנערות החמד (יש המון כוסיות במ"צ, הידעתם?) ניגשת לבקר את אחד ממפקדי חוליות הלוכדים שסגר באותו זמן את בית המעצר. אחרי שהוא קלט שהיא ללא חזייה, הוא החליט שהסגירה תמתין כמה דקות. לאחר מבט ארוך בעיניים שהבהיר היטב את הכוונה, הוא החל לעסות את כתפיה ומשם עבר ליתר חלקי הגוף. תוך שתי שניות היא כבר הייתה אזוקה אל הסורגים ואיברו בתוכה, תוך שידיו עסוקות בסתימת פיה כדי שצרחות העונג לא יעירו את כל העצירים.
    מיאו, זה היה טעים.

  6. בשום פנים ואופן לא הדליק אותי. עכשיו אני מבינה למה השוטרת אמרה לאמא שלי שהיא לא צריכה לדאוג, כי מרבית הסיכויים שנהניתי. זה היה כשהייתי בת שש, אחרי התקיפה המינית.

    דינה – בטוח שחשבת לעצמך שזה משעשע מאד מה שכתבת, בדיוק כמו מיקי יובב ההוא שהשתעשע בענייני פדופיליה, לפני שנתיים. ואתם גם יכולים להיות גאים בעצמכם, כי שניכם השפעתם עלי עמוקות במובן שהרסתם לי כמה ימים טובים מהשבוע (במקרה של יובב אך יותר מכך) בכך שעזרתם לי לשחזר את הטראומה ולשחזר את הסיוטים. תודה. אה כן, אני יודעת שזה לא עניינכם, אתם בעניין ההשתרללות, זה לא זמן לחשוב שהמשחק שלכם בכאילו, הוא אמת מרה כרונית למישהו אחר. אני חושבת שכתיבה כמו שלך מעודדת גברים לעשות דברים מהסוג שנעשה בי. ולדעתי גם את – לו הכאילו היה הופך מציאות, ואפילו פעם אחת – זה לא היה מעורר אותך לעולם. טוב, עכשיו תתפני לענייניך. שלום.

    • בין כאילו ו"על אמת". את לא יכולה להאשים את הכותבת בעידוד של פשעים בגלל שהיא אוהבת לשחק ורוצה לספר על זה לכל העולם. העובדה שהיא יכולה לעצור את המשחק בכל רגע נתון, משנה לחלוטין את התמונה. הכל כאן בהסכמה.
      להפיל עליה את התיק של "מעודדת מעשי זוועה" או לצייר אותה כמי שיוצרת לגיטימציה אצל חלאות לבצע פשעים, זה כמו להגיד שאשה שהולכת במיני מעודדת אונס.

      אם את רוצה את יכולה להיגעל מהאהבות של הכותבת עד מחר… אבל אין לך שום בסיס לשאר ההאשמות.

      • בחורה במיני אכן מסתכנת באונס. לא מעודדת, מסתכנת.
        בתור גבר שדי נהנה לקשור ולאזוק אני יודע טוב מאוד שברגע שהבחורה תרצה להפסיק, הכל נעצר.
        יש הרי הבדל בין חניבעל לקטר לשחקן שגילם אותו.

        • אלכס, אם בחורה במיני מסתכנת באונס, איך תסביר את העובדה שנשים דתיות מותקפות מינית יותר מאשר נשים חילוניות במחשוף, מיני וחוטיני? מתי כבר תגמור להפנים שהתקפה מינית היא אקט של כוחניות ולא של תשוקה?

          שוב: ילדים מותקפים יותר, דתיות מותקפות יותר, נשים חילוניות מופקרות ומגעילות, זולות ומחרמנות, שמראות כל מה שאלוהים ומעצבי האופנה נתנו להן, מותקפות פחות.

          אולי תעדכן כבר את התיאוריות הפרימיטביות שלך? אתה יכול להיכנס לסטטיסטיקות של המרכז לנפגעות אונס או של מקום וסוף סוף ללמוד כמה עובדות על תקיפה מינית, עובדות ולא מיתוסים שהיו מקובלים במאה ה-19.

          • נתונים את מסתמכת. תקראי את נתוני "מקום". רוב המותקפות נפגעו על יד אדם שהיה איתן בהכרות שטחית עד אפסית: זר, מכר, ידיד, מעסיק.
            אחוז ענק של המותקפים 25% הוא בגילאי 13-16, שיא ה"איכות הביולוגית".
            ישנם נתוני ההטרדה מינית בקרב החילוניות והדתיות.http://www.macom.org.il/stats-harassment.asp שיעור המוטרדות בקרב החילוניות הוא הגדול ביותר.
            תיאוריות של המאה ה19? הן נכונות גם למאה ה21

          • ואחוז ענק יותר, 30%, הם ילדים בני פחות מ-12, שיא העדר האיכות הביולוגית. שים לב, בססטיסטיקות מי מוטרדות: עובדות קבלן, מזכירות, נשים גרושות, נשים שנתפסות כחלשות. מוזר בעיני שאתה פשוט מתעלם מהנתון הברור לפיו רוב מקרי האונס מתבצעים בילדים וממשיך להתעקש שזה קשור לפוריות.

            נשים דתיות מוטרדות פחות *במקום העבודה* מפני שהן נוטות לעבוד במקומות שהם מקומות נקיים מגברים. הסקר של מקום מתייחס רק למקומות עבודה, ולא למקומות לימוד, תחבורה ציבורית וכדומה. נשים דתיות מדווחות הרבה פחות מנשים חילוניות (שגם הן לא מדווחות בשפע), ובסקר שנערך בנוגע לאלימות מינית בישראל, ב-2002 התברר שנשים דתיות כן מוטרדות יותר.

            כמובן שכל זה לא ישנה את דעתך, אתה תמשיך לטעון שזה קשור לפוריות ולמחשופים, ובזה אתה עושה עוול לכל אישה שעברה תקיפה, כי לשיטתו של הלוכד, היא יכלה למנוע את זה, השרמוטה.

          • ז.א., "מעריב סקרים", המקור שהזכיר את זה בשורה וחצי, הוא חסר ערך בעני.
            כמה תיקונים:
            נשים דתיות הן לא בהכרח חרדיות, ואצל דתיים שאינם חרדים אני חושב שאין הקפדה על סביבת עבודה נשית. חרדיות גם לומדות לבד, אני חושב, ויש להם גם כמה קווים נפרדים. סה"כ פקטורים שאמורים לצמצם מאוד את נתוני הפתיחה של ההטרדות, מסיבות חוסר-אפשרות.
            כמו-כן, דתיות משרתות פחות בצבא (חרדיות בכלל לא), וכך נמנעות מאחד המקומות רבי ההטרדה במדינתנו. זה לבד מספיק כדי שאטיל ספק בטענה שהבאת.
            על הבדלי הדיווח: אני מוכן להניח שזה כך בגלל היות החברה הדתית סגורה יותר.
            אבל השאר נראה לי מפוקפק, מה גם שהחברה הדתית שאני פוגש באוניברסיטה ובצבא שונה אני מניח מהחברה במאה שערים ובבני-ברק, עד כדי שמוזר שמסווגים אותם כקבוצה אחת.
            האם יש סקר שמתייחס לזהות המטרידים באותה צורה שהסקר של מקום מתייחס למטרידות?
            כמו-כן, האם יש סקר שמתייחס להטרדה של גברים (אני מניח, הדיווח יהיה עוד יותר נמוך. בצבא התלוננתי נגד מישהי על קייס בוטה בהחלט של הטרדה, וחצי בסיס עשה ממני צחוק אחרי זה, בגלל ש"היית צריך לקבל כמחמאה", או "איך מישהי יכולה להטריד מישהו?")

          • לצערי הלינק לסקר לא עובד, אולי מחר הוא יזכר לתפקד, ואתה יודע מה? נניח שחילוניות מוטרדות יותר…זה עדיין לא מבטל את העובדה שרוב רובם של מקרי האונס וההטרדה קשורים לחולשה ולא לגירוי מיני. רק רשימת המקצועות בהם נשים מוטרדות יותר, או העובדה שילדים הם רוב הנאנסים מראה שהגורם אינו גירוי, אלא יכולת של התוקף לתקוף. ההנחה כאילו נשים יכלו למנוע את האונס לו הן היו מתלבשות יותר בצניעות פירושה להעביר את האשמה אל הקורבן, ואז, נגיד והיא תתלונן, מה שנדיר, ונגיד שזה יגיע למשפט, מה שעוד יותר נדיר, תמיד אפשר יהיה להגיד לה, שנכון שלא בסדר שהיא נאנסה, אבל אם הייתה מתלבשת יותר בצניעות, זה לא היה קורה, ולשם מובילות התפיסות של הלוכד. משם להצרת צעדיהן של נשים, לטובתן ולמען בטחונן, כמובן, המרחק לא גדול.

          • ראשית, באמת שלא חשבתי בכלל על הויכוח עתיק היומין בינך לבין הלוכד.
            שנית, האם נותנים הקלה בעונש לרוצח בגלל שהנרצח היה מספיק טיפש לבוא איתו אל מחוץ לעיר?
            ז.א., רק מערכת משפט דפוקה מאוד תיתן הקלה למבצע פשע בגלל שהקורבן יכול היה למנוע אותו אם הוא היה זהיר יותר. זה שבארצנו מערכת המשפט רחוקה מלהיות מושלמת, זו בעיה אחרת; אבל אפילו אם הטיעון האנטי-לוכדי שלך נכון, צריך להיות בית משפט דפוק מאוד כדי ליישם אותו.
            שלישית, שאלה מעניינת: האם התנהגות החברה (לא הפרט), משפיעה על כמות מקרי התקיפות המיניות? סוציולוגים, יש תשובה?
            ואני שוב מחכה שיעשו מחקר שיכלול לא רק את זהות הנאנסות, אלא גם את זהות האנסים.

          • אריאלה רביב

            אבל אתה הרי יודע שמערכת המשפט שלנו, ולא רק שלנו דפוקה מאוד בהקשר הזה. הרי המון פעמים במקרים של אונס הקורבן מוצא את עצמו מתגונן והופך לנאשם, זה לא משהו נדיר או חריג.

            ובלי קשר, בנוגע להטרדה המינית שאתה עברת: אתה חושב שהיא הטרידה אותך כי היא לא יכולה לעמוד בקסמי הטוסיק שלך בדגמ"ח הצבאי (שזו הסיבה בגללה לדעת הלוכד מוטרדות נשים) אלא כי היא הייתה בעמדת כוח יחסית, ויכלה לעשות את זה?

          • שנית, למה היא הטרידה אותי? לא מעמדת כח, כי היא הייתה סתם חיילת (וגם אני סתם חייל), לדעתי, בעיקר כדי להציק לי, לא כדי לממש כוונות. אמרתי שאני מסכים עם הוד לוכדותו?
            יופי. לא אמרתי.
            אבל, הייתה בטח סיבה לזה שהיא בחרה את המישור המיני להצקות, מכל השיטות שעמדו לרשותה. אני לא חושב שאונס הוא קודם-כל-מין, ודאי שהוא אלימות קודם כל ולפני הכל, אבל לומר שמבחינת הפושע הוא בכלל לא מין? אז ממה הוא מקבל זקפה?

          • שנית, למה היא הטרידה אותי? לא מעמדת כח, כי היא הייתה סתם חיילת (וגם אני סתם חייל), לדעתי, בעיקר כדי להציק לי, לא כדי לממש כוונות. אמרתי שאני מסכים עם הוד לוכדותו?
            יופי. לא אמרתי.
            אבל, הייתה בטח סיבה לזה שהיא בחרה את המישור המיני להצקות, מכל השיטות שעמדו לרשותה. אני לא חושב שאונס הוא קודם-כל-מין, ודאי שהוא אלימות קודם כל ולפני הכל, אבל לומר שמבחינת הפושע הוא בכלל לא מין? אז ממה הוא מקבל זקפה?

          • קודם כל, נשים חרדיות ונשים דתיות-לאומיות אכן מופרדות. עיקר הבעיה בסיקור האוכלוסיה החרדית היא חוסר שיתוף הפעולה של החברה עצמה. אם זה באמת מענניך אותך, יש אתר נשי-דתי-לאומי -פמיניסטי שנקרא "קולך" – http://www.kolech.co.il ושם ניתן למצוא לא מעט סטטיסטיקות בנושא, לגבי המצב בקרב האוכלוסיה החרדית – יש מעט מאד חומר, אבל מכיוון ששפחתך הנאמנה כתבה לא מזמן עבודה בנושא, אני יכולה להגיד לך שיש במגזר הזה מספיק תקיפות מיניות על מנת להצדיק הקמת מרכז סיוע לנשים חרדיות שמופעל על ידי נשים חרדיות. תתפלא, אבל הנשים הללו, אפילו אלה שלא חשופות לעולם החילוני מוקפות בגברים: בעלים, גיסים, מוכרים בחנויות, רבנים (ההההההממממממוווווווןןןןן תקיפות של רבנים) שנחשבים לסמכות העליונה בכל ענין ולכן תקיפות שלהם כמעט אף פעם לא מגיעות החוצה – המון, לפפי חישוב כללי, כמעט אותו אחוז כמו בחברה החילונית.

          • יעויין.

          • http://www.kolech.org
            אבל מה – לא מצאתי שם כלום. אם מישהי או מישהו מעיין בנבכי האתר ומוצא, יודיעני נא.

          • ויכול להיות שצריך לפנות למנהלת האתר, חנה קהת. אני בטוחה שהיא תשמח לסייע לך אם במידע חשקה נפשך.

          • אחוז התקיפות היה צריך להיות דומה לגבי כל הגילאים. איך את מסבירה את ההבדלים העצומים? למה אחוז התקיפה בבני 13-16 גבוה בהרבה מ45-48 או מ10-13? אם זה לא קשור במין ובתשוקה, למה גברים מותקפים פחות?
            נכון, שיש כאן ניצול חולשה, אבל בזה את אומרת שמה שהניע אדם לפרוץ לבנק זה רק העובדה שהאזעקה לא פעלה ולא כי היה שם מיליון.

          • אריאלה רביב

            לשיטתי ההתקפה אינה בהתאם לגיל או לאטרקטיביות מינית, אלא לחולשה.
            ותעדכן את הנתונים שלך:
            http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2549053,00.html
            לא 13-16, אלא 13-18, קבוצת גיל גדולה יותר, ככל שקבוצת הגיל גדולה יותר, סביר שיהיו בה יותר מקרי אונס, כמו העובדה שיש יותר נשים פוריות מאשר ילדות בנות פחות מ-12, ועדיין, רוב מקרי האונס מתרחשים בקרב ילדים וילדות.

            בקיצור, מה שאתה אומר הוא שכל אישה שמתלבשת באופן פרובוקטיבי, או שותה מסתכנת באונס. אישה צריכה פשוט לשמור על המיליון שהיא מחזיקה בכספת, מה הפתרון לדעתך? להתלבש בצניעות? אבל דתיות מוטרדות המון. בעצם…פחות ערביות דיווחו על הטרדה מינית במקום העבודה, ואללה, אז אולי הפתרון הוא שנשים תשבנה בבית ולא תעבודנה?

          • אריאלה,
            אפשר לדעת למה כתבת ואני
            מצטט מילה במילה: "…נוטות לעבוד במקומות
            שהם *_נקיים_* מגברים" ?
            למה בחרת דווקא בניסוח הזה ??
            הרי מדובר בבני אדם !!!
            אותי בתור גבר ובעיקר אדם, הניסוח הזה מקומם!

          • טל עירוני

            די כבר עם הטרחנות הזו, עם ההתעסקות האובססיבית הזו בפסיקים נקודות וציטוטים, תמצא לך חיים, או לחלופין תתחיל להתנהג כמו גבר/בן אדם. די כבר לחטט בג'יפה של חוסר הרלוונטיות כמו איזה דודה זקנה ומשועממת, די כבבבבבבבבברררררררר!!!

            אה ודינה, אחלה מאמר.

          • טלי התעוררה מסיוט

            אכן צחי, אני מסכימה איתך סוף סוף !
            נקי מגברים לא רק מריח רע סמנטית,
            אלא פשוט נורא. במהות.
            איך, איך אפשר לחיות בלעדי המין היפה,
            החכם והמתוק, כלומר, אלה שהם כאלה.
            ולשמחתי, יוצא לי משום מה, לפגוש דוקא
            מאלה…
            חיוך. (-:

          • תודה טלי, תודה לך על התגובה שלך
            (כמעט בניגוד צורם לתגובה התמוהה של טל)
            להבנתי, קורה שטועים, אנחנו "רק" בני-אדם
            ואפשר אז לתקן ולומר:
            "סליחה, טעיתי, נפלט לי, התכוונתי ל-…".
            שני חיוכים 🙂 🙂 חזרה…

          • אריאלה רביב

            וזה מה שחשוב בכל מה שאמרתי? זה העיקר? על זה אתה מרגיש צורך להגיב?
            נו שוין.

          • נכון, שהמילה "נקיים" בהקשר הזה, אם ממש מתעקשים יכולה לקחת למקומות אחרים. בעיקר בסמיכות התאריכים.

            אבל ראבאק, קצת הומור, קצת התעסקות בעיקר, קצת פחות הטפלות למלים שלכל ברור שהכותב/ת התכוון בהן למשהו אחר ממה שהמגיב בחר להבליט.

            לא יכולתי להבין את "נקייה מגברים" אלא כחברה מופרדת. חברה שבה הנשים נמצאות כשבחברתן אין גברים.

            באמת, "עוד גבר", עצם העמדת המלים האלה למבחן לא רק שפספסה את האמור אלא רמזה כאילו הכותבת התכוונה למה שרק במוחך עלה.

            פליז…

          • עם סטטיסטיקות בנושא, "מקום" כמובן http://www.macom.co.il, באתר ל.א. לאלימות no2violance@co.il וכן אפשר להכינס לפרוטוקולים של הועדה לקידום מעמד האישה ולחפש שם תקיפה מינית – נערכו כמה דיונים מאד גדולים בנושא בשנה וחצי-שנתייים האחרונות. את אתר הועדה אפשר למצוא כשמריצים חיפוש בוואלה! על המילים המתאימות.

          • נהדר, הבעיה היחידה היא שמדובר בנתונים לגבי מקרי אונס שנחשפו… חשבתם פעם למי קשה יותר להחשף בין כל הקבוצות?

        • מסכנת יותר נשים באונס מאשר כל דרך לבוש.

    • עצובות נורא המילים שלך.
      עצוב עד כמה חוויה כה קשה יכולה להשפיע על מהלך חיינו, ולראות איום ממשי גם בפנטזיות.
      הבדל עצום יש בין משחק של שני אנשים בוגרים האחראים למעשיהם, ובין משחק שפל של יחיד המנצל בזדון את חולשתו של השני.

    • מדובר כאן במשחק. משחק של שני אנשים בוגרים. היא בפירוש אמרה שיכלה להגיד די בכל שלב. ברור שמה שעברת זה איום ונורא אבל אולי אם תסתכלי על דברים אחרת (לא לנסות אותם בעצמך או משהו…) אבל אם תנסי להבין את משמעות הדברים לא ישר תפגעי מזה וזה לא יהרוס לך את השבוע כי לא בדובר באונס ולא בפדופיליה, בהחלט לא.
      שוב, אני באמת מקווה שלא עיצבנתי אותך בתגובתי כי זאת לא הכוונה, ההפך.

    • ראשית, לבי לבי לך על מה שאותו מנוול עשה ואותה אידיוטית בתחנת המשטרה אמרה לך. הכאב שלך, הכאב שאת נושאת איתך, הלוואי ומשהו ירפה ממנו.

      יחד עם זאת, יש לך כאן פספוס ענק.

      מין עם ילדה בת שש, גם אם החולירע היה "רך ורגיש ומילותיו קסם ואצבעותיו סוכריות סגולות" הוא מעשה מתועב בדיוק כמו זה שנעשה לילדה בת שש באלימות. הבעייתיות היא בעובדה, שהיה חולירע שעשה בילדה מעשים כלשהם, שחילל את גופה ואת נפשה.

      מין בין בגירים, הנעשה בהסכמה, הוא מין שאין בו תיעוב ואין בו פסול, הוא רק שאלה אסתטית ולפעמים תרבותית.

      במקום שבו את נמצאת, קשה לך אולי לחוש כך.

      אני רק מקווה שהשוטרת סולקה מעבודתה ושהמניאק סופר ימים ארוכים ושנים מאחורי סורגים. (כמה חבל שבעונש שלו לא יקל אפילו במעט מהסבל שלך).

      חיבוק.

      • אני מודה לך, פרחח, על תנחומיך וההשתתפות בצערי על מות נשמתי בטרם עת. את החיבוק אני נוצרת לימים קשים. תודה.
        לא באתי לפסוק מה מתועב ומה לא מבחינה חברתית או חוקית. באתי להאיר לאנשים צד אחר. הצד של עולם הצללים. להבהיר שיש יותר ממדים לאפקט של כתבות כאלה מאשר מלחמת התנצחויות על התנוחות המשעשעות ביותר. יש אנשים (כמוני) שמרגישים מחוץ לגדר – העם חוגג בעוד שהם מכתכווצים ומשתדלים לנשום עמוק כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה. כל מילה בכתבה שכאן היא מלח על פצע אצלי. במשך למעלה מעשרים שנים ניסיתי לסלק את הפצעים אך למרות שהמוח הצליח למחוק הרבה מאד (ובעצם לשקוע באמנזיה) – הגוף לא. התגובה הראשונה שלי אחרי קריאת הכתבה הזו -ואף יותר אחרי קריאת כתבתו של מיקי יובב – היא רצון למות ולהעלם. המערכת , אין לה כוח יותר. בהרבה מובנים אני חווה את עצמי כניצולת שואה, ופעם ניצול שואה אמר לי שאכן התגובות שלי דומות. בחיים היום יומיים אני דוחפת קדימה ולא מרשה לבכות, לא מרשה לנוח ולא מרשה לעצמי לעסוק יותר בנושא כי איבדתי אמון ביכולת לפתור. אבל החיים מספקים חוייות למינהן המשחזרות חויות הזכורות לגוף והגוף נלכד במערבולות שסוחפות את המערכת לעמדת קרב והתשה. והמוח מתבונן בגוף ואומר – די, אין כוח יותר. וכך בדיוק קרה עם הכתבה של דינה. ויש כאן אף יותר מכך, משום שדינה וחבריה אומרים – יש כאן משהו שמי שלא ניסה אותו הוא ארכאי ופוריטני ובור. כך שבעצם מבחינתה של דינה וחבריה אני מחוקה. אין משמעות לקיומי. אז רציתי לזעוק את קיומי. לי לעולם לא תהיה אפשרות להתנסות בחויות של דינה. וגם אין לי הרבה התנסויות בחויות שרובכם עוברים. אבל אני קיימת. אז רציתי שתעשו דקת דומיה להצדקת קיומי.
        ורציתי גם להגיב לטענתך ואחרים לגבי שהמדובר בבוגרים. בוגרים זו מילה, מה משמעותה? בין אנשים שהם בוגרים מינית יש הרבה מנייאקים. לא ברור לי איך אתם יכולים לתת אמונכם העיור בזולתכם עד כדי כך. הרי כל אחד מאיתנו עושה חשבון איך כדאי לו להגיב בכל רגע. והמסקנות שונות אצל אנשים שונים. אני יכולה לתאר לעצמי שבוגרים מסויימים מסוגלים, ברגע שההנאה עוברת סף מסויים, להתעלם מהחלטות קודמות וכללים. ואני בטוחה שישנם דוגמאות. אז לא ברור לי איך אתם מסוגלים לתת אמון עיוור שכזה.

      • תגובה לדברי הסיום בתגובתך: השוטרת לא סולקה משום עבודה. מעולם לא הוגשה נגדה תגובה. אמא שלי סיפרה לי על זה עשרים שנים מאוחר יותר. המניאק כנראה לא יושב מאחורי הסורגים. לא הצליחו לתפוס אותו ולדעתי גם לא נעשה מאמץ מיוחד. כשהתחלתי להתעניין בנושא, הסתבר שהתיק במשטרה נסגר בשל התיישנות. המעשה שנעשה בי היה אלים ומשפיל (ולמזלי איבדתי את הזכרון לגבי החלקים היותר קשים), ולא כלל שום סוכריה, סגולה או אדומה. הסיפור שלי הושתק וננצר בין שפתותיהם של הורי. אף אדם נוסף לא עודכן. אף אחד לא שוחח איתי (למעט אותה שוטרת). לצערי, אמי לא היתה מוכנה לשתף פעולה עמי כשהחלטתי להתמודד עם העניין (ו*לא*, לא מדובר בגלוי עריות). עד היום אינה יכולה להתמודד עם רגשי האשמה על ששלחה ילדה לבד לגן.

    • סליחה, אבל יש הבדל גדול בין יחסים בדסמאים בין שני מבוגרים שמצייתים לחוקים של שפוי, בטוח ובהסכמה, לבין אונס, ניצול מיני וכו'.

      אנשים שנהנים ממשחקים של בדסמ, מצייתים לחוקים הללו, ומגנים בכל תוקף אונס ויחסים שאינם בהסכמה.

      אם אינכם יודעים במה מדובר, אל תמהרו להגיב. בדקו קודם על מה הכותבת מדברת, אחר כך תוכלו להרשות לעצמכם להגיב.

      • אני מזמינה אותך לקרא תגובות קודמות שלי ואז אולי תביני על מה אני – הכותבת – מדברת. יש לי זכות להגיב ולהביע את מה שהכתבה עשתה *לי*. ולא – אני לא בורה (נו, אז יש לי זכות להגיב אה??).
        וכבר אמרתי למעלה: אני לא מבינה מה משמעות המילה "מבוגרים". מה לגבי גבר נשוי ובעל עבודה אחראית, עד שיום אחד מתברר מה הוא עושה עם הבת שלו… אשתו, נתנה בו אמון עד כדי לעשות לו ילד (בתסריט שכאן זה לא היה פנצ'ר). איך אתם מסוגלים לתת אמון מלא במישהו אחר? וביחוד כאשר אין הכרות ממושכת?

        • הדברים שעברת קשים מאוד. אני שולחת לך חיבוק גדול, יודעת שזה לא יכול לשנות כלום אבל בכל זאת.

          רציתי להגיד לך משהו בקשר לאמון. אני לא חובבת בדסמ ולא יודעת אפילו מה הם ה-ב וה-ד, אבוי לפוריטניות ולבורות שלי. אבל כמו שאני מבינה את זה האמון הוא לא בבן האדם השני, אלא בעצמך. את מאמינה בעצמך שאם הדברים יצאו משליטה תוכלי לצאת מזה בנזקים גופניים ונפשיים מינימאליים. באיזה שהוא מקום (מוזר להפליא) יכול להיות שזה מבחן עצמי לשליטה.
          לא יודעת אם זה הכי חכם בעולם. מישהי שנפגעה כמוך ומכירה היטב את הגבולות של היכולת האנושית להשתקם, בוודאי שלא מסוגלת לקבל סיכון שכזה.

          הלוואי והיתה דרך לשנות את ההרגשה שלך ולאפשר לך חיים מלאים ומאושרים. את חושבת שזה אפשרי?

          • אי אפשר לקיים כל מערכת יחסים משמעותית בלי אמון מלא. סקס מזדמן? אוקי, לבריאות. כמו בכל סטוץ – קחי ת'סיכון שלך, לכי תשכבי עם ההוא שרק פגשת בפאב, בקולנוע, במסיבה, באוניברסיטה, שחברה הכירה לך וכו'. אין לך ערובה שהוא לא פסיכי, מאנייק או סתם אדיוט שיקח לך שבועות להשתחרר ממה שהוא עשה לך (ריגשית, נפשית ו/או פיזית).

            במערכת יחסים של יחסי שליטה על אחת כמה וכמה את צריכה להקפיד ולברר מיהו הפרנטר/ית שלך. הלוואי שהייתי נוהגת כך בחיי כונילה, יש סיכוי שהייתי זוכה בפחות זיונים דבילים…
            הזמן שאנחנו כזוג ביחסי שליטה משקיעים בלברר העדפות, חששות, פנטזיות, גבולות קשיחים או גבולות גמישים הוא רב ביותר והוא חלק ברור וחשוב ביחסים.

            ובכלל, אמון הוא אמון הוא אמון. אין באמצע, אין חצי דרך. או שאת נותנת בו (או בה לצורך הדיון) אמון מלא – או שלא, ואז אין לך מה לעשות שם וזהו.

            ביחסי שליטה את מפקידה את עצמך, או חלקים נרחבים מעצמך (גוף/נפש/רגש) בידיו של אדם אחר, פרטנר רציני, או אפילו מזדמן. את חייבת לתת בו אמון מלא שהוא קודם כל מעוניין לשמור עליך וגם – המממ.. כמה מוזר… לגרום לך (ולו כמובן) להנות מכל הסיפור הזה.

            יש לו את הצרכים שלו (שכוללים שליטה, כוח, הובלה, יצירה ואחרים) ולך יש את הצרכים שלך (להתמסר, לותר, להיות מוחזקת, עטופה, להעניק, לכאוב ואחרים). הוא חייב לתת בך אמון, את בו וכל אחד בעצמו. כמו שסמדר כתבה: את חייבת לסמוך על עצמך, לדעת מה את רוצה, לדעת להבחין עם מה טוב לך, עם מה קשה – אבל להמשיך, ועם מה קשה ובבקשה להפסיק. אם לא תתני אמון בעצמך ובפרטנר שלך, זה יגמר ברע, כמו שאמא שלי היתה אומרת (וצדוקת לרוב…).

            עכשיו, סמדר אמרה "לצאת מזה בנזקים נפשים וגופניים מינימאליים" – הו!! ממש לא!! שום נזקים מינימאליים. אני שם כדי שיהיה לי טוב וגם הוא שם מאותה סיבה, ואני סומכת עליו בעיניים עצומות (לא רק במובן המטאפורי של המילה) שהוא לא יגרום לי נזק בלתי הפיך, או מסוכן.

            נכון שיש תמיד את אנשי השוליים, הקיצוניים – כן, גם אצלינו, ואפשר לזהות אותם, אפשר לשים לב אליהם, להזהר ולהרחיק אם צריך אפילו.

            מי שחוותה חוויה שבעיקבותיה אינה מסוגלת לתת אמון יותר, יהיה לה קשה מין הסתם להכנס למערכות יחסים מכל סוג שהוא, ובוודאי לכזאת של יחסי שליטה.

            כולי תקווה ש-שש תוכל ביום מין הימים למצוא את השלווה והכוח לחיות באושר ובאהבה.

            דינה.

          • שמשון מהרפת

            איזו חוסר פתיחות מצידך, איזה חוסר קבלת האחר, איזו פרימיטיביות

          • ציניות מעורפלת היא נשק מצויין כשאין משהו חכם ומנומק לומר?

        • מדובר על מעשים שנעשים בין מבוגרים מתוך הסכמה חופשית. ברור שאם את מוציאה איבר אחד מהמשוואה הזאת את מנטרלת את כולה.

          בין מבוגרים הכוונה שכל מי שנמצא שם הוא בוגר, לא אחד מהם.
          בהסכמה הכוונה היא שכל מי שנמצא שם הסכים, לא רק אחד.
          הסכמה חופשית – כזאת שלא מושגת תחת איום, או תחת השפעת אלכוהול או סם כלשהו ובטח ובטח לא בדיעבד.

          אני מבינה שאת מאוד מזועזעת מקריאת מאמר כזה, אבל יש נשים שעברו תקיפה מינית שעבורן כל תיאור מיני הוא מזעזע. כאלה שבשבילן גם דיון על מציצות למשל מעלה פלשבקים כאובים. האם זה אומר שאסור לדון ולכתוב בנושאים אלה?
          המאמר לא קרא לאף אחד לתקוף מישהו, הוא לא אמר שתקיפה היא דבר מובן לגיטימי או נסלח – המאמר לא דיבר על תקיפה.
          את מרגישה שהמאמר מנסה להגדיר אותך כפוריטנית ומוגבלת משום שאת לא מעוניינת בהתנסויות כאלה? זה יכול להיות נושא לדיון. אני לא ראיתי התיחסות כזאת. אני כן הרגשתי שהמאמר על הפיק-אפ בר מנסה לעשות דבר כזה.
          אני לא חושבת שהמאמר מנסה לפנות למי שלא מעוניין. יש פה יותר פניה לאלה שכן מעוניינות אבל לא עושות כי הן חושבות שמדובר במשהו סוטה ואסור.
          ויש פה פניה למי שפוסל את מי שעושה את זה.

    • ההבלחה של יאיר יומרנית ומעצבנת. הניסוח הכביכול מדעי לא מחפה על תוכן רדוד, משעמם, חסר ביסוס וכה חוזר על עצמו.

      דינה גרמה לי לחייך, יאיר עצבן אותי.

      • המאמר של יל"ל (ועזבי רגע בצד שהמקום הראוי לו ביותר הוא הפורומים באפגניסטאן) מעצבן כי יש משהו באבחנתו את מערכת יחסי הכוחות בין גברים לנשים. הוא נוגע בדיוק בנקודה ממנה מתחילות, והתחילו, כל המחלוקות בין המינים לדורותיהם, ואילו מאמרה של דינה הוא רק ביטוי אחד במציאות של אותה מערכת.

        • מאמר של יאיר כוללת את הקביעה המדעית למהדרין לפיה בבתים בהם הנשים דומיננטיות יש יותר ילדים הומואים וילדות לסביות? כאילו, רבאק, יש דברים שאני מוכנה להתייחס אליהם ברצינות, אבל ברגע שנוגחים בי עם האייל, אני קצת מתבלבלת.

          • יתכן כי אותה טענה מופרכת לחלוטין (אין לי כל ידע בנושא, אבל בהחלט שווה לבדוק), אך עדיין תיאור הדינמיקה והגדרת התפקידים הוא הוא התמצית של הכל.

          • דינה מספרת לנו על החוויה הפרטית שלה. סיפור או בדיה – היא לא מנסה להכליל או לטעון לאמיתות כלליות.
            יאיר מנסה לעטוף קלישאות שובינסטיות ומקוממות במעטה עאלק מדעי. "הנה כמה עובדות היסטוריות על האבולוציה של מערכות היחסים". ואני אומרת – אם זה נשמע כמו בולשיט ומריח כמו בולשיט – זה בולשיט ותו לא.

          • קראתי את הטקסט של יל"ל ומצאתי את עצמי מזדהה עם טיעוניו ברמה אישית ומהחוויות ונסיון החיים הפרטי שלי.

            איך תסבירי את זה?

    • נו שוין, יל"ל הפך לסמכות מינית…והוא מבקיע עם הזיין והאייל? שניהם? או שפעם הוא משתמש בזה ופעם בזה?

  7. יותר סקס מטקסט.

    • אם לא ס(תי)קס… ?
      (רצוי לקרוא במבטא יווני:)

    • כן כן.

      יונה וולך

      • כן, כן..!!
        את תשעה וחצי שבועות אהבתי, את המאמר –
        לא.
        אין בו שום דבר חדש, חוץ מכך שכולנו עכשיו
        יודעים מה עושה את זה לגברת יעקובוביץ'.

        • גיברת, זה כמו יקירתי?

          רק שאבין?

          ואיפה בכלל את כשקוראים לך ממחלקת ההומור

          🙂

          • ואפילו עוד שניה..

            אני אגיד לך משהו פרחח, ספק קל עלה
            בלבי, כשקראתי את התחינה הנואשת
            לקח אותי כי זה שלך, אם היא בכלל יקירתו.
            רק שאתה תבין.

            באשר לשאלה איפה הייתי, אז בניגוד לגברת,
            אני נמנעת מלפרט לנמק או להסביר כאן
            איפה הייתי עם מי איך כמה ולמה
            אני משאירה זאת לדמיונם המפותח של הקוראים
            ונראה לי שבאתר הזה דמיון זה לא מה שבדיוק
            חסר להם.

            (-:

  8. ההבדל בין האסלה בבית לבין האסלה כמוצג במוזיאון, נמצאת במושג "בחירה". וזה גם ההבדל בין abuse אמיתי לבין הבחירה, שלא להגיד פמינסטית, של דינה. ואם נרצה לחדד הרי שרוב המקרים הדומים לאלו של דינה הן דוקא בהיפוך מיני, של גברים שמרגישים מימוש אמיתי בחייהם רק כאשר הם נשלטים ונבעלים ע"י אשה דומיננטית

  9. סוף סוף קיבלתי לגיטימציה לפנטזיות ולהתנהגות "הזנותית" שלי

  10. אם את נהנית, תפדעל!
    🙂
    יש אנשים שנהנים מלפוצץ חצ'קונים, מלשרוט את עצמם וכו' וכו'…
    אני מבין שאת מנסה לעורר פה פולמוס, אבל בכל זאת, מה את מנסה להעביר כאן? שמאזו זה כשר?? הרי מי שעושה את זה, נהנה מזה (לפחות צד אחד בסיפור..) ומי שנגעל, לא יעשה את זה..מה הפואנטה??

  11. בננות,
    נו באמת זה מה שאנחנו צריכות לקרוא ?
    לא שווה להתחבר לרשת.
    יצאתי בטריקת עכבר מאכזבת.

  12. שפרה הצולעת

    אוקיי אני מבינה שבתור סצינה, כשאת יושבת כולך משופדת על בחור, שיערך נשפך לאחור וגבך בחצי עיגול אחורנית, זה נראה פוטוגני למדי, אבל אני לא מבינה איך זה לא כואב לך בצורה איומה, כשאת כולך משופדת עד הרחם?? ?? ואם זה כואב, איך זה מענג? אנא, ילדים יקרים, עזרו לשפרה כבדת הראייה למצוא את נקודת הג'י שלה בציור שלפניכם.

    • שמשון מהרפת

      שהיא אמורה להנות מזה כי היא הרי פמיניסטית ולהיות פמיניסטית זה להנות כמו גבר. ולהנות כמו גבר זה להיות משופדת עד הרחם. לא?
      ילדות יקרות
      מה עניין פמיניזם לסימנים כחולים סביב פי הטבעת?
      העובדה שאתן מרשות לגבר שלכן להכנס בכן בכוח, להשפיל אתכן, מושתתת על אמון שהנ"ל בוגר ומבין שזה בסך הכל משחק. ובכן, ילדות יקרות, הרבה מאיתנו, הגברים, לומדים מהניסיון. ואחרי שנותנים לנו לחזור ולממש את הפנטזיות הכוחניות שלנו חזור ממש ומשש, אנחנו מתחילים להתרגל, להאמין בהם, לספרם לחברה על כוס בירה וגם לפתח רעיונות עליונות ערסיים. זה עושה לאגו שלנו הרבה טוב והרי הכל טוב כי מה אישה רוצה בסך הכל? שנכנס בה בכוח לא? הו כמה שאנחנו מאושרים.

      • שבמין שמתואר יש משום השפלה, כבר מניחה בתוכה ערכיות אחרת.

        השפלה היא צורת התנהגות שבה האחד מתייחס לערכו ולרצונו של האחר ממקום משפיל.
        קשה לי להכאיב. מתוך כך מין שגורם לכאב הוא מין שלא מהנה אותי, אישית.
        יש סאדו רך ויש סאדו קשה, יש מין שבו אחד השותפים מגיע לבית חולים ויש מין שבו אחד השותפים מגיע לגן עדן של תחושות

        סאדו קשה, מרתיע אותי. לשלוח בן/ת זוג לבית חולים היא מדרגה שקשה להשלים איתה. ובכל זאת אם יש גבר שנהנה מכך שלוחצים לו את הביצים במלחציים, או אשה שנהנית מכך שמוחצים את פטמותיה באופן דומה, אני לא אהיה הפרטנר. אני גם לא אדלק מכך. אבל… לבית סוהר לא ההיתי שולח אותם. כואב לי לראות שזה מה שמהנה אותם. יתכן שהבסיס להנאה הזו הוא משהו נורא בעברם (לא יודע). אבל אם זה מה שמסב להם אושר, מי אני שאמנע זאת מהם. כאילו מה, רק בגלל שזה לא על פי טעמי?!

        וכן, סאדו קשה קשה לצפייה ולעיכול. גם ביזאר.

        פעם, היו שראו במציצה וליקוק דברים שפסולים במידה דומה. ויש מי שפירסינג הוא פשע כנגד עצמך. על פי הדת היהודית, לא קוברים בבית קברות מי שקעקוע בגופו. זמנים שונים. תרבויות שונות.

        החופש האישי של הזולת הוא ערך שלא נועד רק לאפשר את החופש למי שיש לך הסכמה איתו ויש לך העדפה לדרכו. העדפה כלשהי.

        וגם כשסיימתי, אין לי תמונה בהירה איפה עובר הגבול. מקום אחד הוא הגבול בעיניי. כאשר האחד/ת אומר/ת לא.

        זה, לא!

        • שמשון מהרפת

          זה מה שעושה את זה ליותר אצל רבים מאיתנו. כך בדיוק.
          ולעניין כבוד דעתו של הזולת. כל ההשתרללות המעודדת כאן באה ביחד עם שיא הצדיקות בעניין כיבוד דעתו ותחושותיו של האחר. ואנחנו רובינו לא צדיקים ולא בני צדיקים.

    • עוברת במוח. שם הכל מתחיל – העונג, הכאב, עונג וכאב…
      יש גברים ונשים שכאב ברמות מסויימות מגרה אותם.
      (נדמה לי שיותר גברים מנשים, אבל לא בדקתי את זה)

    • זה אולי קצת נדוש להגיד שאיבר המין הכי חשוב הוא המוח, אבל זה נראה המוצא מהמאמר הזה והשאלה שלך, לא?
      אליך הכותבת דינה:
      רציתי לדעת מה עוד יש לכם בקשר חוץ ממין, איך מסתדרים כל שאר העניינים השוליים, עם המשחק הזה שלכם. אנא המשיכי בשיתופנו הכנה בחייך הכה פרטיים..

    • מסאג' עמוק כזה, כשהגב תפוס כולו, וכל לחיצה גם כואבת אבל גם מענגת ומשחררת ופשוט לשכב שם מרגיש כמו הדבר הכי טבעי בעולם.

      או אולי את מאלה שנהנים מספינינג? הזיעה נוטפת השרירים צועקים, הגעת לשם בשביל הבריאות והצורה אבל עכשיו את שם גם בשביל הכיף? וההיי שאחרי האימון?

      אולי את נהנית מרכבות הרים? להסתכל פתאום למטה אל תוך התהום כשכל הפחדים האינסטינקטיביים מנפילה מתעוררים אבל הראש יודע שהרכבת הזאת נבדקת שלוש פעמים ביום ואף אחד לא נפל ממנה ואפשר בשקט להנות מהפחד.

      ב"איך לא לעצבן לנו את הדגדגן" או אחד המאמרים שהתפרסמו בעקבותיו ניתנה הוראה חד משמעית לגברים לא לצבוט פטמות ואני התעצבנתי. לא לצבוט? מה על כל הכיף שלי? אני דווקא לא סובלת את המגעים המרחפים האלה, בקצה האצבעות, גורם לי להרגיש כאילו נמלה הולכת עלי – אבל אני יודעת שזאת אני, לא משהו אוניברסלי.

      אנשים שונים נהנות מרמות שונות של כאב, מרמות שונות של פחד, עוצמות שונות של מגע.
      אין פה מקום למסיונריות, אם את לא נהנית מזה – אז את לא נהנית ואת לא מפסידה כלום. אבל מי שכן נהנית כדאי שתדע שמותר.

  13. בבקשה להרגע, חברים, ממחשבות על אונס. אונס אינו מערכת שליטה-כניעה כפי שהכותבת מתארת כאן, מסיבה מאוד פשוטה: אונס אינו מתבצע בהסכמה הדדית, ועל כן אנשי בידיאסאם (ובשפת הרחוב הלא מודעת – סאדו) ידחו אותו מכל וכל.
    בידיאסאם מושתת על שלושה פרמטרים שהם הבסיס לכל משחק / מערכת יחסים שמכילה בתוכה העברת כוח מצד אחד לשני: SSC. ובעברית: שפוי, בטוח ובהסכמה הדדית. מעבר על אחד הכללים האלה מוציא את הסשן מגבולות הבידיאסאם והופך אותו לאלימות נטו.
    ובידיאסאם אינו אלימות.
    זו בדיו קהסיבה שדינה כותבת כי היא יכולה להפסיק בכל רגע. מילת בטחון אחת (שלכל זוג חייבת להיות, ושלא יספרו לכם אחרת) והמשחק עוצר במקום. אם הוא לא עצר – שוב, מעבר על SSC ובעיטה בתחת לצד השולט. נדירים המקרים שזה קורה. בעיקר אצל האנשים שלא יודעים בידיאסאם מהו.

    אז כן, יהיו כאלה שיזדעזעו עד מחר. זה בסדר. לכל אחד ההעדפות המיניות שלו. שמעתי על זוג אחד בפאתי טג'יקיסטן שמעולם לא קשר אחד את השני למיטה בצעיפים ומעולם לא הוענקה שם צ'פחה ידידותית על הישבן כחלק מהסקס. בואו נודה: רובינו מהתנסינו פעם בסקס קצת יותר כוחני. הליכה לכיוון בידיאסאם היא רק עבור אלה שזה מצא חן בעיניהם קצת יותר…

    אני לא אכנס כאן להסברים על שחרור אנדרופינים כתוצאה מכאב, המפורשים על ידי המוח כהנאה. גדולים וחכמים ממני עשו זאת טוב הרבה יותר.

    אז לאמץ כולם את העדפותיה של דינה? לאו דווקא. להיות ערים לעובדה שיש אנשים בתוכינו שאוהבים את הסקס שלהם בתיבול אחר – בהחלט. בפעם האחרונה שבדקתי, זה היה חוקי. וכן, אפילו לא חלק מספר הDSM המפורסם…

    חתולת הלילה

  14. דודה שמחה

    ובעלי חיים בשבי גורמים לגופם נזקים בשל חסר בגרוי בתנאי שבי והצורך בריגוש. אם הגרוי היחיד שעושה לך טוב זה גירוי שמזיק לגופך (שטפי דם, חתכים ברקמת העור וכדומה) זה עצוב.
    קשה לי מאד להזדהות עם ההנאה שלך.

    • אז מהנאה מיחסים שיש בהם העברת שליטה, כמו שתארה כותבת המאמר עברנו דרך אונס להתעללות עצמית – אוסף מעניין של אסוציאציות, דודתי שמחה.

      אז בואו נחזור על היסודות מחדש:-
      – יש אנשים שנהנים משילוב של העברת שליטה בהקשר האירוטי.
      – העברת שליטה נשעית באופן בטוח, שפוי ובהסכמה הדדית.

      וכן, יש גם מי שאוהבים לחתוך את עצמם, או אוהבים לשים סחוג בחומוס שלהם.

      אני מבין שיש אנשים שקשה להם לקבל שונות, ועוד שונות במיטה.

      אבל כשאנחנו מדברים על מה שמתבצע בין שני אנשים בוגרים, בצורה בטוחה, שפויה ובהסכמה הדדית – מה מפריע לכם בצורך של האדם האחר בגיוון?

      • אבל לו שאלת אותי הייתי אומר לך שמה שמפריע לשמחה, ולכל מי שמתחלחל מהרעיון של BDSM זה חוסר ידיעה.
        חוסר הידיעה מפחיד. במיוחד בכל הקשור למין וכוח.
        כשלא יודעים מה ההבדל בין BDSM לאלימות מכניסים הכל תחת "סטיה". וסטיה שחלק ממנה – רק חלק ממנה בננות – כולל שוטים ואזיקים, מפחיד.
        אז יהיו, גם כאן, כאלו שלא יסכימו לפתוח את ראשם לדברים "אחרים" ובוודאי יהיו כאלו שירצו ללמוד עוד.

        ודבר אחרון לכל מי שדואג ל"אומללה המשופדת" ולכל הנשים ה"מתענות" תחת הגבר העריץ והנורא. בתחילת כל מפגש BDSM נקבעת בין המשתתפים מילת קוד שאמירתה עוצרת מיד כל פעילות. ומקרה שהפה של הנשלטת חסום היא מחזיקה בידה כדור או חפץ אחר שעזיבתו היא סימן לעצור.
        אז לא לדאוג לה, למרות שהיא כנועה יש לה אפשרות שליטה במצב.

      • דודה שמחה

        דן קאפ, לא צריך הרבה הרבה יכולת אסוציאטיבית. הכותבת אינה מנסה להסתיר כאב ונזק גופני. הרושם הוא שהיא הפכה לקהת חושים לכל דבר שהוא פחות ממצב שגורם נזק.
        לגבי הסיסמא של "קבלת שונות". תמיד אפשר להאשים בכך כשנגמרים הטעונים. מה שעצוב לי זה לא השוני, זה הנזק העצמי. אין בכך, עבורי, שום סממן של בגרות, קידמה, חופש או טיהור.

        אני יכולה להזדהות מאד עם צורך בגיוון אך לא עם הנאה מנזק עצמי. ויש עושר אפשרויות להנות, להיות מקוריים, להתפתח ובכל זאת לשמור על שלמות הגוף והנפש.

        • ציטוט: "הכותבת אינה מנסה להסתיר כאב ונזק גופני. הרושם הוא שהיא הפכה כההת חושים לכל דבר שהוא פחות ממצב שגורם נזק".

          כאילו – דהההההה?

          מאיפה זה צץ?

          כן, אני אוהבת מין קשוח. כן, אני אוהבת שמכאיבים לי – לא יותר מדי, דרך אגב. כן, אני אוהבת שקושרים אותי ועושים לי דברים ויש עוד כמה דברים שלא נכנסו לקטע.

          נזק גופני?? חוץ מכתמים כחולים שאני מאוד גאה בהם, כי הם כמו השפתיים הנפוחות בבוקר אחרי סקס אורלי נפלא, או כמו היקי אדמוני על הצוואר – חוץ מזה? איזה נזק מצאת במה שכתבתי?

          נכון, יש אנשים שהולכים הרבה יותר רחוק ממני, עד כדי חיתוכים, הצלקות, קעקועים וכו' ואני לא יכולה לדבר בשמם כי אני לא כזאת. אבל היום אני מבינה שזה הרבה יותר מורכב מאשר "הו, היא גורמת לעצמה נזק, יש לה צורך להרס עצמי… בואו נאשפז אותה" והיום אני מבינה שלפעמים יותר קל להתמודד עם קשיים ריגשיים ונפשיים עמוקים בדרך הזאת, של גרימת כאב מבוקרת, שהיא מאוד מאוד **בשליטה**, מאשר לעשות דברים איומים אחרים לעצמך ולסביבה שלך, הרסניים ובלתי צפויים ביותר. אבל – קטונתי.

          לגבי כהת החושים, דודה שמחה: מעולם לא הרגשתי יותר מלאת חיים, בעלת יכולות, יצירתית, מעוררת מבחינה ריגשית (כולל עצב, כעס, אהבה, קנאה, שנאה וידידות), מעוררת מבחינה מינית ושלמה עם עצמי כמו בתקופה האחרונה. כהה חושים? בדיוק ההיפך. עירה וחדה כמו פנתר רעב בסוואנה.

          דינה

          • דודה שמחה

            אז את מסייגת את עצמך בסימנין כחולין והמהדרים קורעים ומתקעקעים. ואני צופה שתגיעי לדרגתם אחרי שהסימנים הכחולים יהיו שגורים מדי. ואז כאילו דההה ייכתב על הקריעות והקעקוע וכן הלאה וכן הלאה. לא רוצה לאשפז אותך אבל את מזיקה לעצמך ייקירתי. ואת נשמעת מכורה לנזק הזה. וקהות החושים שלך היא עבור משהו שהוא במינון נמוך מזה הגורם לנזק.
            ואת וחברייך שהצטרפו לדיון נשמעים כמו כת מאמינים. מדברים במונחים של שחור לבן וחד ממדיות. הכל טוב. אין שום דבר רע. אין התלבטות. עלי זה לא עובד, כשמנסים למכור לי משהו בכל מחיר.

          • ההכללה המעציבה שאת עושה, שמחה, היא הדבר הרע היחיד פה.
            יש התלבטויות, יש שאלות ויש תהיות. כמו בכל קשר. כמו בכל קהילה.
            לקרוא לזה כת.. נו, כל מילה נוספת מיותרת.

            Open your mind

            חתולת הלילה

          • למה היא מזיקה לעצמה? על איזה נזק אתה מדבר? זה שהיא אוהבת את זה חזק? או קשור או וואטאבר?

            יש בחורות שלא אוהבות למצוץ, יש בחורות שהכי אוהבות למצוץ, גם הן מזיקות לעצמן?
            יש בחורות שלא אוהבות שמזיינים אותן מאחורה ויש כאלה שזו התנוחה האהובה עלינן, גם הן מזיקות לעצמן?

            איש איש באמונתו וברצונותיו יחייה.

            ודרך אגב, כן, כאב זה דבר ממכר.
            גם אוכל חריף זה דבר ממכר, חריף זה לא טעם, זו כוויה , הכוויה על הלשון מעבירה אותות למוח, יש מי שאוהב את זה ויש שלא.
            אז גם אנשים שאוהבים חריף מאוד מזיקים לעצמם?

            נו באמת….

      • כאילו נוספו עוד 20 אנשים חדשים לאתר… רק רציתי לומר, אנשים שנהנים לחתוך את עצמם בדרך כלל זה סימן מאוד רע. זה לא נורמלי לחתוך את עצמך. בדרך כלל זה מצביע על דיכאון, סכנה להתאבדות או טראומה בעבר. בבקשה אם אתם מכירים אנשים כאלו הפנו אותם לטיפול

  15. כן..כן…עוצמה אדירה שאחרי שמכירים אותה…לא רוצים בלעדיה…

    הכי קרוב לטיהור…. הגדרה מדהימה

    אם רק תמצאו – קחו את זה בנות. קחו.

    • תפאלת המריצה

      נראה לי שבשנה הבאה תדליקי משואה.
      המאמר כמו חלק מהתגובות כאן הוא מסיונריות. אתן לא מסתפקות בלהנות – אתן רוצות להקים איחוד לאומי.
      אני עוד לא השתכנעתי. אז תשקיע בבקשה מאמץ שיווקי מתוחכם יותר.

  16. שלושים ומשהו

    את ההנאה וכל זה אני מבינה. כי גם אצלי זה עובד ככה. אבל מה שעצוב בכל הסיפור הזה, זה שבדרך כלל אנשים שנהנים שמכאיבים להם ושולטים בהם, הם אנשים שעברו התעללות מסוימת בילדותם. אני למשל הייתי ילדה מוכה. ילדה טובה אבל מוכה, כי אמא שלי היתה עצבנית כל הזמן, ואין כמו להוציא את זה על ילדה טובה וחלשה ממנה. אז היום אני נהנית שמכאיבים לי, כי ככה אומרים לי שאוהבים אותי וזה שיחזור של אהבה מהילדות. וכשהבנתי את זה, נעצבתי. וכמה אנשים שדיברתי איתם על זה, כל מיני עבדים ומלכות ולהפך, אמרו לי את אותם דברים

    • נורא עצוב מה שכתבת.

      המאמר של דינה גרם לי לחייך אבל היה חסר לי הצד השני שברור שהוא שם. והנה הבאת אותו בכנות רבה וכואבת. אגלה לך סוד – אף פעם לא התרגשתי מזה שהכאיבו לי. ניסיתי כי הייתי סקרנית, אבל זה לא עשה לי כלום. לא ממש הבנתי אנשים שנהנים מזה, אבל קיבלתי את זה, כמו הרבה דברים שהם שאלה של טעם. את אומרת שהטעם הזה נרכש שלא מרצון בגיל צעיר בתנאים שלא מאפשרים בחירה. וזה מעציב אותי מאוד.

      את הכאב שהרגשת פעם אי אפשר למחוק, אבל אני מקווה שיהיה לך טוב בהווה ובעתיד.

    • אני משתתף בצער על הילדות הקשה שעברת.

      אבל ניסיון להסביר בדסמ באמצעות ילדות קשה נראה לי מדעי בערך כמו כל מודל פופוליסטי ופשטני.

      יש לא מעט אנשים שאני מכיר שההקשר האירוטי שלהם כולל בדסמ, ולא עברו התעללות כילדים.
      איך את מסבירה את הבחירה שלהם בבדסמ?

      זה לא נשמע לך קצת כמו היחס להומוסקסואליים ולסביות – הרי גם אז ניסו להסביר זאת על ידי המודל שההורים מציגים לילד – החל מדמות אם שתלטנית, ועד "נתנו לילד לשחק עם בובות".

      בדסמ אינו מחלה, אלא חריגה ממה שהחברה בחרה להגדיר כמין בין גבר לאישה, למטרות רביה בלבד.
      האם את מוכנה לחיות בנורמות מוסר ויקטוריאניות?

      ולגבי הכתיבה של לילית נסיכת האופל – לא מדובר בהסכמה בסגנון של פטי הרסט או סינדרום שטוקהולם או תסמונת האישה המוכה.
      ההסכמה היא הסכמה מודעת, בין השותפים למשחק.

      ולהזכירכם, בנוסף לתסריט שתואר כאן של אישה כנועה, יש גם נשים דומיננטיות – כאלו שמעדיפות את הגבר שלהן או את האישה שלהן קשורים, אזוקים או פשוט ציתנים.
      לאיזו טראומה צריך ליחס את ההעדפה הזו שלהן?

      אינני חושב שבימינו מישהו יכול להתימר לבנות מודל שממפה אחד לאחד חוויות ילדות להעדפות אירוטיות, או לטעון שחוויה מסוימת היא שבנתה העדפה זו או אחרת.

      בני אדם הם יצורים מעט יותר מורכבים, וכל עוד הפ ממשים את הפנטזיות שלהם בצורה שהיא בטוחה, שפויה ובהכמה הדדית, מי אנחנו שנתערב להם בין הסדינים ונקבע מה מותר ומה אסור?

      ולמי שרוצים מעט יותר מידע בנושא, עיינו ברשימת התשובות לשאלות נפוצות בנושאי בדסמ:-
      http://www.unrealities.com/adult/ssbb/faq.htm

    • טל עירוני

      קטע מתוך מאמר על הקשר בין קעקועים וכאב:
      "… כשמדברים על תרבות הכאב, קהילות ה-s&m הפאנק והגותיות משויכות גם לסגנון מוסיקה מסוים ולכן רצוי היה גם לדבר על להקות שהקעקועים שלהם נובעים מחיבתם לכאב כמו דפש מוד (נתתי את הדוגמה הכי "רגועה" בשוק) שמעולם לא הסתירו את העדפותיהם אם זה בלבוש או במילות שיריהם "pain will you return it…" מתוך strange love.
      מי שיחפש באינטרנט ימצא המון חומר על תרבות ה-s&m והחיבור שלה עם קעקועים וכאב. באתרי פורנו שמתמקדים בביזאר ופטיש אפשר להוריד סרטונים של אמני קעקועים בפעולה ואת "הקורבנות" המתענגים שלהם לצד מאמרים רפואיים המסבירים כיצד לקעקע (או לעשות פירסינג- עוד נושא רלוונטי שהושמט מהתערוכה ומייד נחזור אליו) את בן זוגך בזמן האקט המיני בצורה הבטוחה ביותר.
      התופעה שהכי הדהימה אותי היו מאמרים שמצאתי בנושא פירסינג כפתרון לבעיות דיכאון. מסתבר שבגלל עליית השימוש בפרוזאק ותרופות אנטי דכאוניות אחרות, ישנה ירידה מאד משמעותית בדחף המיני של אנשים רבים ואיבוד רגישות באיברי המין. כתוצאה מכך הרבה אנשים גילו שפירסינג מחדד את הרגישות באזורים הללו בזמן האקט המיני.
      חשוב לציין שלא מדובר רק בקהילות מוצהרות שכאלו אלא גם בבני אדם שרחוקים מהנושאים הללו מרחק שנות אור:
      ישנם "חולי מחט" שמתמכרים לקעקועים ומחכים רק לפעם הבאה (שתהיה כמובן עוד יותר טובה). מדובר בהתמכרות לתחושת הקעקוע, הקו הדק שבין תענוג לכאב והתהליך הביו-כימי שנוצר, שחרור האנדורפינים (ההרואין הטבעי שלנו).
      אולם, לא מדובר רק בתהליכים ביו-כימיים אלא גם בתופעות פסיכולוגיות משמעותיות ביותר, אנשים מנצלים את הכאב של הקעקוע כדי לציין נקודות כאב בחיים – תופעה ידועה היא למשל העובדה שנשים רבות שנאנסו מקעקעות את גופן כדי לשלוט בכאב הנפשי. הגדיר זאת טרנט רנזור מלהקת nine inch nails בשירו "hurt":
      I hurt myself today
      To see I still feel
      I focus on the pain
      The only thing that's real

      מדובר גם בדרך למצוא את הזהות האישית. כשאדם עובר "טקס" שכזה, בלי קשר למשמעויות השונות שלו, הוא בסופו של דבר יכול להצהיר שהוא עבר את מבחן הכאב וכעת הוא יכול להשתייך לקבוצה מסוימת (אם זו קבוצת "המקועקעים" או קבוצה שהשייכות אליה היא דרך הסמל שהוא בחר לעצמו) ויש לו בסיס ומקום להתחיל ממנו.

      לאלה שמתעניינים בבודי-ארט והתופעות הקשורות אליה (ויש להם קיבה חזקה במיוחד) מומלצים שני אתרים:
      http://www.modernamerican.com של האמן קית' אלכסנדר, אתר מאד רציני ומקיף עם המון דוגמאות, הסברים, אינפורמציה, חוויות אישיות של לקוחות ולינקים.
      http://www.xiaan.com של בחור בשם כריסטיאן, מכור לבודי-ארט, אתר מאד משעשע, מלא חוויות אישיות, לינקים ורשימת שאלות מטומטמות ששואלים את רוב המקועקעים."

      • מוזר שהעלית את זה…אני יודעת שאני, כל נקודת שפל בחיי חגגתי בקעקוע, יש משהו מזכך בכאב הזה. תקופות חמורות במיוחד מצאו ביטוי גופני בפירסינג (שדרך אגב, נורא מוזר שאנשים מזדעזעים מפירסינג יותר מאשר מקעקועים, הרי פירסינג אפשר להוריד נורא בקלות). בקהילת המתקעקעים יש יחס כמעט קדוש לכאב…מישהו שמבקש משחת אילחוש זוכה לבוז, וקשה לי לחשוב על אורגזמות שהיו מוצלחות כמו הפעמים בהן המקעקע אמר "זהו, גמרנו", ואני הייתי מסתכלת על הציור החדש, שעדיין נטף דם.
        ולפעמים אני מסתכלת על הגוף הזה, שכל כך הרבה ממנו מצויר (כמעט ולא במקומות גלויים, חשובה לי היכולת להיראות נורמלית, על פני השטח לפחות), ואני נזכרת באיזה מצב הייתי כשציירתי את הירך, או כמה כאב לי לפני שחרטתי על עצם הזנב, ואיזה היי הרגשתי אחרי שהעברתי את עצמי את מבחן האומץ האולטימטיבי, ועשיתי אחד בעורף, (וזה לא הכל, השאר פשוט לא כאבו באמת), ואני יודעת לאן אני יכולה לקחת את עצמי כשכואב לי, ונזהרת.

        • טל עירוני

          🙂
          אבל למה חשוב לך "להראות נורמלית"? מי קובע בכלל מה זה נורמלי וחוץ מזה, אני רואה את בזה סוג של "צלקות טובות", כדי לא לשכוח כל מיני נקודות בחיים, וכמו גיבור מלחמה, לשאת אותם בגאוה (ובכאב).

    • אנשים שעברו טראומה.

      אני מצטערת על הילדות שלך, באמת. אבל כמו שכתבתי, לאו דווקא.

      בחיים לא עברתי טראומה זו או אחרת. ילדות רגילה, בלי מכות, בלי קללות (נו בסדר אם עשיתי צרות בביה"ס אמא לא נתנה לי לראות טלוויזיה).
      בגרות רגילה, בלי חבר בלי סקס.
      בגיל 18 התחתנתי. בהתחלה זה היה בסדר ולאט לאט חיי המין נעלמו כליל (מה שאומרים על מין בינושאין…אבל גרוע פי כמה וכמה).

      נפרדנו כעבור כמה שנים.

      "גיליתי סקס אחר", כל בחור הראה לי משהו אחר.

      ואז הוא בא.
      הכרתי אותו כי הוא היה שכן של מקום עבודתי.
      היה לו סטודיו של בידיאסאם. נמשכתי למסתוריות של זה.
      הגעתי אליו.
      לא היו חתכים, ולא הלקאות. אבל היו קשירות (45 דקות תלוייה עם אזיקים לקיר) הסקס היה חזק וקשה.
      פחדתי נורא ונהניתי נורא.

      זה היה חד פעמי, אני והוא.

      וכאילו הוא פתח אצלי דלת שהייתה סגורה.

      אני אוהבת כאב, אני אוהבת שזה חזק (ואם זה יותר מדי אז להפסיק).

      לא תמיד אני מבקשת את זה, כי לא תמיד נעים לי, לא תמיד אני יודעת איך יגיב הפרטנר.

      וגם עכשיו כשיש כבר חודש ומשהו מישהו איתי, לאט לאט אני מתקלפת, רומזת ולעיתים דורשת.

      אני בשום פנים ואופן לא אומרת שמי שלא אוהב כאב נמצא בחשיכה, או שהוא בור.

      כל אחד ומה שעושה לו את זה.

      ושוב, לא רק אנשים שעברו טראומה מתמכרים לכאב

  17. טוב…אז ככה:
    המאמר עצמו מצויין ומגרה. ההשלכות החוץ-סקסואליות שלו מוגבלות. וזו נקודה קריטית:
    אנחנו מורגלים לראות בתשוקות המיניות שלנו תשוקות החשופות את האמת האחרונה והעמוקה על מי שהיננו (ולא, לא עוד פעם פוקו. איחס(: !) בהרבה יותר מהתנהגותינו בסביבת העבודה שלנו או עם ידידים וכדומה. וזו טעות המשולה לטעות אופטית:
    המעשה המיני בגלל נדירותו היחסית (רוב האנשים עובדים יותר שעות ביום מאשר מזדיינים. או…שאני טועה? (: ), בגלל בידודו היחסי, המעשה המיני (להלן: זיון) נחווה כייחודי יותר, סודי יותר, עמוק יותר – ולכן מבטא אמת פנימית עמוקה יותר מהתנהלותינו האסרטיבית (לדוגמה) במשרד עורכי הדין המשמים שבו אנו עובדים (תודה לאל: לא אני).
    אבל זו טעות. ולכן, השקפות פמיניסטיות אינן סותרות פנטזיות מאזוכיסטיות, אינן קשורות, בעיניי, לשיח הזה כלל וכלל.
    עולם הבדסמ, שהוא עולם מרתק לגברים ונשים, חובבי שני הצדדים: הישלטות ושליטה, מלא כרימון השלכות פסיכולוגיות וסוציולוגיות אבל הן אינן מתורגמות אחד לאחד בצורה פשטנית לשדות דיון אחרים.
    ולו יפנטזו כל נשות העולם פנטזיות שפחות (בקובוץ) ולו יפנטזו כל גברי העולם פנטזיות אדנות (שוב, בק.) אין בכך בכדי לערער את הישגי הפמיניזם ואין בכך בכדי להוכיח "מה באמת נשים רוצות".
    מה גם שכל מי שקצת מכיר פנטזיות מקרוב, וגברים מקרוב, יודע עד כמה גברים רבים – מהם גברים "גברים" – מקננת בהם פנטזיית שיעבוד שקשה להם להולמה עם מי שהם מחוץ ל"כותלי" הפנטזיה, והם נמצאים בדילמה דומה למה שמנסה הכותבת לדלם לנו.
    אבל זו דילמה מדומה, כאמור.
    אם את מפנטזת על היותך שפחה חרופה, ואף מיישמת את זה, אבל בעבודה/ברחוב'וגומר אינך פראיירית של אף אחד. את שמה לב בעיון לעיכובי קידום הנוגעים, חלילה, למינך וכו' וכו' (כל הסמאטוכה החשובה הרגילה) אז סבבה. אין שום בעיה, שום חזרה לאחור וכו'.
    זה אמנם תיאור ורדרד קצת, אני יודע. ישנן השלכות לנפוצות פנטזיות מסויימות על החיים "החיצוניים" להן. אבל זה עניין נרחב, להזדמנות אחרת. בכל מקרה הוא לא נובע ישירות מסוג הפנטזיה ולא ניתן לתרגום ישיר לעולם "החיצוני" וליחסי הכוח בו.

    • טל עירוני

      אבל מה יש לך נגד פוקו, חמוד שכמוהו?

      • היי. הוא לא חמוד. מי אמר לך דבר כזה?
        (:
        כל התיאוריה שלו על המיניות כל כך עקומה, כל כך נעדרת שכל ישר.
        הבעיה שלנו, של כולנו – גברים כנשים, היא לא היעדר ליבארליות או ליבארליזם ומתירנות מדומה, אלא – ולא שיש לי פתרון, כי גם אני נהנה מפירותיה הבאושים של התקופה,וגם לי קשה להינתק מהמתוק מתוק הזה – עודף הליבראליות.
        שורה אחת של וולבק יותר רלוונטית מכל כתבי פוקו.
        אבל אני, באופן כללי, אוהב לומר דברים שלמדתי על בשרי או שהגעתי אליהם בעצמי. ולא רק ממגלמוניה וגאווה אלא מרצון להבין ולטייב ולמקסם את האושר שלי. ותיאוריות שמולבשות לי על החיים פועלות לעיתים כממסכות, גרידא. וכך: אני עורך סלקציה תיאורטית. מה שלא מדבר אל השכל הישר שלי – נזרק לפח (גם לאקאן!).
        אוףף…יש לי הרבה מה לומר על זה אבל זו כוס היין השניה.
        בהזדמנות(:

        • טל עירוני

          🙂
          פוקו דווקא היה הראשון שסוף סוף דיבר אל ההגיון שלי ולא "הלביש" שום דבר אבל אני תמיד שמחה ללמוד דברים חדשים. סליחה על הבורות אבל אני לא מכירה את וולבק אז אם יש לך לינק אני אשמח, בכל מקרה אני אחפש גם,(כשיעבור ההנגאובר) ונדון בזה לכשאחכים.

        • פלאי גרייצר

          זה לא לגמרי לא פוקויאני, מה שאתה מציין כאן. למעשה מהיכרותי השנה – א'- פית משהו עם התחום, אחד המקדמים של הקונספט הזה הוא דייוד הלפרין, מהבראנג'ה של פוקו.

          מה שכן, הבעיה היא שפייק איט טיל יו מייק איט תקף גם כאן, והילת הקדושה הטמאה סביב הסקס ממשת את עצמה. הבידוד שלו משאר החיים, יחד עם שאריות הטאבו שעוד מרחפות בתת מודע הקולקטיבי, כן הופכות אותו לבור הניקוז של הרבה ממה שמפחדים להוציא החוצה או להודות בו בפני עצמך בנסיבות רגילות.

          זה לא אינהרנטי למין, אבל הנסיבות בהחלט מייצרות אותו כמקום שבו השכבות התחתונות של התודה יוצאות לחופשי, לפחות במידה זו או אחרת.

  18. כול כך הרבה מדחיקים. לא יודעת, במאמר קלטתי את זה שהוא לא יכאיב לה על אמת שזה משחק, שאם הוא יכנס מהר מדי או חזק מדי לא חשוב איפה, אם היא תגיד עצור או לאט הוא יעצור או יאט. רוצים מין עם כאב, WHATEVER אישית אפילו שחטפתי הרבה מכות בילדותי, חגורות, קפקפים בראש, אבא שלי נעל אותי בשרותים, שם אותי על ארון גבוה, לא נתפתח בי תאבון לסאדו אלא בריחה מכאב ופחד גבהים נורא. סאדו נראה לי סטייה. הפרעה אוקיי, הלכתי ופתחתי DSM-IV-TR במיוחד בשבילכם ואכן זה מופיע בDIAGNOSTIC AND STATISTICAL
    MANUAL OF MENTAL DISORDERS הגירסה הכי אחרונה IV-TR
    דיאגנוזה אחת אחרי פדופיליה (302.2)
    מופיע בגאון 302.84 SEXUAL MASOCHISM
    ועוד דיאגנוזה אחת אחרכך 302.84 SEXUAL SADISM
    אוקיי סטייה. ככה נראה לי, ככה גם כתוב בDSM תגידו, גם הומוסקסואליות הייתה סטיה ונמחקה מה -DSM בשנות השבעים, אגיד לכם, לכו תפעילו לחץ פוליטי שישנו את המצב.
    בינתיים לדעתי זו סטיה SUE ME

    • טל עירוני

      יש כל מיני דרכים להסתכל על הדברים. אני מגדירה כסטיה רק דברים שלא נעשים בהסכמה על ידי בוגרים ולכן חוץ מפדופיליה ונקרופיליה, אני לא מוצאת שום דבר פסול או סוטה בשום דבר אחר. את יכולה פשוט להגיד שזה לא לטעמך או לא מדבר אליך אבל זו רק דעתי ויש לי תחושה שאנשים מסוימים בעלי "טעם" שונה משלך יכולים להפגע מהגישה הזו, וזה יכול להיות כל אחד, את לא תוכלי אף פעם לדעת, בטח לא עם הצהרות כאלה.

      • סדיזם = מכות השפלה וסבל, אם את נהנית מזה בחיי המין שלך, כבר אמרתי WHATEVER
        לא אשקר לך כשאומר שוב שזה נראה לי חריג, ואני לא מדברת על הדוגמה של הלוכד בכלא, אני מדברת על הרבה יותר מזה

        • יש הבדל קל בין "חריג" לבין "סטיה". אז עכשו אנחנו כבר לא סוטים? רק חריגים? אני מרגישה שעליתי בדרגה, או במילים אחרות – משום מה זה נראה כמו צעד רווס,
          אבל כמו שאמרת WHATEVER… אם את מעדיפה את הסקס שלך מסיונרי, מרפרף בעדינות אין קץ ומנמל, כל זמן שאת נהנית ממנו, נאמר אמן!

          Open your mind

          חתולת הלילה

          • חריג מהנורמה, סוטה מהנורמה, אם שכחתי לכתוב אחד זה מקרי, לא העליתי אותך בדרגה ולא הורדתי, אמרתי שלדעתי זו סטייה, זה לא נראה לי, גם מנסיון אישי וגם מנסיון מקצועי. אגב זה שזה לא נראה לי לא אומר שהסקס שלי מיסיונרי ומרפרף כנוצה… אבל אהבתי את הדימוי

          • 🙂

            מתחבט בעניין הנוצה.

          • זו לא סמנטיקה ואת יודעת זאת.
            כמישהי המתנסחת כה יפה כמוך, בחירת המילים הינה משהו אקוטי.
            ואת בחרת.
            בא לך לקטלג אותי כסוטה? אוקיי. אותי מעניין מה כל כך מאיים עליך עד שאת פוצחת בכזה מסע שמד נגד העדפותיהם המיניות של אנשים אחרים.
            היית יכולה לעזוב את זה ב"חיה ותן לחיות", שזו דעתה של הקהילה הבידיאסאמית על העדפות מיניות בתוכה ומחוצה לה, עד שמוקיעים אותה אל הקיר כסוטה.
            אבל את בחרת לסמן אנשים כסוטים, חריגים והשד יודע מה (אני הולכת לחפש את הברדס השחור שלי).

            מעניין שדווקא הקהילה הבידיאסאמית סובלנית הרבה יותר כלפי אנשים שהיו בא ויצאו, אנשים שאומרים "נחמד אבל לא בשבילי". הקהילה הונילית מסתכלת עליהם בתור סוטים.
            על מי את מגינה?

            חתולת הלילה

        • טל עירוני

          הנקודה שלי לא היתה קשורה בחיי המין שלי כאב-כן-או-לא וחבל שאת לוקחת את זה למקום הזה. רמזתי לך בעדינות שכדאי לכבד בחירות והעדפות של אחרים גם אם זה לא לטעמך אבל אם את מעדיפה לקטלג ולתייג אז זו באמת בעיה שלך ודרך חשיבה כזו לא רק מרתיעה מבחינת הסגירות והפרימיטיביות שלה, היא גם מעידה על סגירות מינית כלשהי…

          • אני מכבדת את הבחירה של אחרים, של מי שאת רוצה, אני מכבדת את זכותינו להביע דעתינו, הבעת דעתך, כבדי גם את דעתי. סגירות מינית…. לו ידעת מי עומד מאחורי הכינוי….

          • אל תתממי לפחות, אחותי.
            לא היה כאן כל כבוד.
            קיטלגת. ועוד איך קיטלגת. ואפילו רצת לDSM כדי לא להוכיח כלום.
            "סוטה" ו"חריג" היו מילים שלך, לא כן?

            סתם נראה לי שבפעם הבאה שאת רוצה לכבד בחירות של אחרים, כדאי שתעשי זאת במילים שיבהירו שאת מכבדת… יש הבדל בין הבעת דיעה לבין נסיונות להוכיח שקהילה שלמה סוטה, חריגה וראויה לטיפול נפשי.

            אני לא עד כדי כך טיפשה, ועדיין ראיתי את חוסר הכבוד הבולט שלך.

            אם את מכירה בערך הסמנטיקה, הרי שאת יודעת שמילה אחת יכולה לשנות את כל המובן.
            מה אני אומרת לך?
            את הרי יודעת.
            זה בדיוק מה שניסית לעשות כאן – והצלחת.

            כבוד?

            חתולת הלילה

          • טל עירוני

            האם את אחותי האובדת? לא אוכל לעולם לדעת…אני לא מסתתרת מאחורי ניק ואני מכבדת דעות של אחרים, את לא מכבדת, את שופטת ויש הבדל עצום!

          • אני מכבדת אותך אבל אותי זה דוחה.

          • ועדיין יש הבדל בין "דוחה" לבין "סוטה".

            חתולת הלילה

          • העם מחכה

            🙂

          • שמשון מהרפת

            זה דבר נפלא -ובתרגום: ראשוניות.
            והאמת, אם אלפי פסיכיאטרים מסכימים לגבי העניין שזו סטיה – למה את מתעלקת דוקא על bad Arse?

    • כמה שמות בדויים? זהו שלא. ראשית נבהיר את הנקודה הזו. דן קאפ, דום פרניון ואנוכי שלמים, קיימים ונושמים באתרים, חדרי שיחות ופורומים הקשורים לקהילת הBDSM בארץ. מכירים אותנו בכינויים האלה, שהינם כינויים ותיקים ומזוהים עם כל אחד מאיתנו. לו היינו רוצים להתחבא, מן הסתם היינו בוחרים בכינויים אחרים, שאף אחד לא יזהה. גם לא היינו טורחים לצרף, כל אחד מאיתנו, כתובת אי-מייל שרירה וקיימת. אנחנו מדברים בקולנו אנו ובניקים המוכרים לקהילה. כי אנחנו לא מתחבאים.

      שנית, צר לי להרוס לכל מיני פסיכולוגים בחצי שקל את התיאוריה, אבל מעולם לא נאנסתי או הותקפתי מינית בכל דרך שהיא. אפילו לא היה לי העונג לתפוס את הוריי על חם. ילדות עשוקה, מה לעשות.. אני מבינה שלרבים היה נוח לקטלג את גברי הקהילה ונשותיה כאנשים שעברו התעללות זו או אחרת בילדותם, אך אהיה חייבת למשוך לכם קלף אחד מתחתית בניין הקלפים שבניתם בעמל כה רב ולומר שבחלק גדול מהמקרים (ואני לא אתעכב על איזה חלק, כיוון שהנושא נדון עד לזרא בערוצי הקהילה השונים) אין הדבר כך. קבלו התנצלותי.

      ואז הלך מר Bad Arse הנכבד (שאיננו מתכוונים לתבוע, אל דאגה) ובדק בDSM. עבודה יפה עשה, ללא ספק (שגם עליה אני בטוחה שלדןקאפ יהיה יותר מה לומר, אבל זה כבר החלק שלו). רק דבר אחד קטן שכח כבודו לומר לכם, שBDSM הינו ראשי תיבות של דברים קצת יותר מורכבים ונרחבים מכאב פיזי. לתוהים: קשירה, שליטה (מנטלית), כניעה ומאזוכיזם. תוכלו לחפש בגוגל ותגלו שיש בהגדרה קצת יותר מאשר כאב פיסי, שגם על רמתו ניתן להתווכח. גם בקהילה עצמה יהיו שיגידו שמחטים זה לחם חוקם, לצד אחרים שיאמרו שעל יותר מפליקים חביבים בכף יד הם מיד משתמשים במילת הבטחון שלהם. עניין של העדפה.

      מר Bad Arse גם מערבב תחיקה (שאינה מעניינת אותנו, עיסוקינו בBDSM לא משפיע על מעמדינו האישי בשום צורה) עם פסיכולוגיה ועושה מזה משמש חביב למדי ודמגוגי בהחלט. בחיי, Bad Arse, כשקראתי את מה שכתבת רציתי לרוץ לפסיכולוג הקרוב למקום מגוריי, אבל אז ניזכרתי מי אני, ושאני אוהבת את החלק הזה בחיי כמו חלקים אחרים (נורמלים יותר, לטעמך) ושאני עושה זאת מבחירה, ומתוך שפיות, בטחון והסכמה הדדית (למה זה נשמע לי מוכר?), שתיתי כוס מים ונרגעתי.

      ושוב: האם באמת כולכם יכולים לומר שמעולם לא השתמשתם בנוצה כדי לשגע פרנטר לסקס, בקשירת עיניים, באזיק מתכת שנמכר בכל חנות סקס, בצעיפים להדק פרטנר למיטה או באיזו צ'פחה חביבה על ישבנו/ה של הפרטנר שלכם? מעולם לא? אה, החבטה קצת כאבה אבל בכל זאת היה לכם נעים? מעניין… מעניין מאוד…

      האם זה גם המקום לציין כי בני נוער לא מתקבלים לקהילה? שמי שעובר על כללי SSC מוקע מתוכה? שמאסטר או מלכה ששמעו מילת בטחון ולא עצרו מתועבים בעיננו? שאלימות ואונס (שאינו שפוי, אינו בטוח ובטח שאינו בהסכמה הדדית) לא היו, אינם ולא יהיו חלק מהארסנל הבידיאסאמי?

      האם זה מעניין מי מהקוראים או שתגובת "איכס" מתחסדת היא מה שמעניין יותר? כן, זה יכול להרתיע. כן, זה יכול לא להיות כוס התה שלכם. אך זכרו: זה יכול להיות הבוס הנערץ שלכם, בת דודתכם המקסימה או השכן האינטלקטואל מלמטה. וזה יכול להיות גם אתם בגיל מבוגר יותר.

      חברים, מי שרוצה לפתוח את הראש והעיניים ולהתבונן סביב לגלות שכן, יונה וולך צדקה ויש סקס אחר – מוזמן. מי שלא, איננו מכריחים אותו. זה נוגד את כללי ה SSC (שוב: שפוי, בטוח ובהסכמה הדדית). וברור שאיננו מנסים להראות לאף אחד את האור. זה האור שלנו. הוא לא חייב להיות האור שלכם. רק היו מודעים שיש דבר כזה. ואם משחקים בטוח הוא לא הורג אף אחד, נהפוך הוא.

      ורק לידיעה: את הלינק למאמר הזה, שהושם אחר כבוד באחד הפורומים המובילים של הקהילה בארץ, הביאה לי לא אחרת מאשר חברה נפלאה וונילית (וניל = אדם "נורמלי", כהגדרתכם, שאינו נהנה משליטה וכניעה במתכונותיה השונות), ש-BDSM רחוק ממנה כרחוק מזרח ממערב, אך היא אדם עמוק, סקרן ובעל ראש פתוח שמוכן לראות, לשמוע ולהבין את החברים שלו. היא פשוט לא אומרת "איכס" 🙂

      Open your mind

      חתולת הלילה

      • שמישהו יקפוץ עלי ויאמר שBad Arse היא דווקא בחורה, תעשו את היפוך המינים המתבקש במקרה כזה.
        דבריי נשארו בעינם.
        עם Bad Arse הסליחה במידת הצורך.

        חתולת הלילה

      • שמשון מהרפת

        חייבים לעבור מבחן קבלה אצלכם?
        ואזיקות באדיקות ומני שיפודין הם הראיה לפתיחות וחופש?
        ובכלל, את סאדו בלילה ומשפטנית ביום (לנוכח פסקאות הרישא של התגובה שלך)?
        וכולכם חכמים כולכם נבונים וכולכם יודעים מה טוב וכל השאר טפשים?

        • שמשון מהרפת

          אני מתחיל לחשוד, מהעובדה שהתאספה פה חבורת הסדואיסטים בע"מ, שהמאמר הוא מאמר פרסומי במטרה לגייס עוד חיילים לשורותיכם.

          • מכיוון שאחד מכללי הבסיס הוא הסכמה הדדית, אני לא רואה איך מאמר כזה יכול לגייס עוד אנשים לקהילה.
            הקהילה הזו גדלה כל הזמן כי אנשים מרגישים שיש שם משהו שמדבר אליהם. וזו הסיבה היחידה. מחפשים די הרבה כדי למצוא אותנו. ורק מי שמאאץ זה שווה לו – טורח ומגיע.
            אולי כדאי למחוק מאמרים מאין אלה כדי שאנשים לא ידעו שזה קיים וכלל לא תהיה קיימת האופציה להצטרף לקהילת הסוטים הנוראה הזו.
            אבל זה כבר מזכיר לי משהו חשוך אחר. נעזוב את זה פה.

            Open your mind

            חתולת הלילה

          • דודה שמחה

            מה התעצבנת? מה נעלבת? כלכך רכה הבטן?
            אתם כותבים כאן בצורה מאד מגוייסת ומלאת מנטרות (החתימה שלך למשל – "open your mind" היא דוגמא. זה לא מעורר סימפטיה אלא זרות.
            ויש לך רשות להוסיף, להשאיר או למחוק מאמרים שלכם. עם או בלי זה יהיו אנשים שיחשבו שזו סטיה ואנשים שיחשבו שזו אלוהות, ואת הרוב זה לא ייעסיק יותר מדי. תעשי מה שאת רוצה. פרס נובל לא תקבלי על זה בכל מקרה.
            ודווקא מעניין אותי מה הדבר הנוראי והחשוך שזה הזכיר לך?
            דרך אגב אני מסכימה לגבי הסמנטיקה. סטייה היא הגדרה של החברה. בחברה ההינדואית העתיקה העריצו מין אורלי אנלי ורב משתתפים בעוד שבחברה הפוריטנית לא. בתקופת הפיניקים אמהות הקריבו (ז"א שרפו חיים) ילדים ותינוקות (כולל אמהות עבריות, אגב, על סמך ממצאים אחרונים) בכמויות והיום זה נחשב סטייה איומה. לא אמרתי שאת סוטה כי לא מעניין אותי מעמדך החברתי. ואת מוזמנת לשים על מצחך איזה סימן השתייכות שאת רוצה. וכן, אני עדיין חשה שהמאמר נכתב למטרה פרסומית או גיוסית. אין בו הרבה יותר מזה.

          • שמחה,
            כאשר פוסלים אותי ואת דרך חיי ומגדירים אותה כ"סטיה" אני מתעצבנת. אם הייתי קוראת לצורת החיים שלך "משעממת" ו"בנאלית עד פיהוק" גם בעיניך זה לא היה מוצא חן. וכדי שלא תיתלי בחצי מילה ותוציאי אותה מהקשרה: אין לי בעיה עם צורת החיים שלך, שהיא גם צורת חייהם של הוריי, משפחתי וחלק מחבריי.
            כפי שאני נלחמת על זכותי לעשות כטוב בעיני במיטתי, כך שווה בעיני גם זכותך.
            ובדיוק מהמקום הזה אני מתרעמת. מי שמך?

            כתבה פה מישהי שאינה מוכרת לי על חוויותיה ועל אהבותיה.
            יכולת להגיד not my cup of tea. זה לא מה שעשית. אנא, בלי היתממות.

            אני מגוייסת למה שעושה לי טוב. בדיוק כפי שאדון איתך על ספר שעשה לי את זה. את עדיין לא חייבת לרוץ לקרוא אותו. אבל לא יזיק לך לדעת שיש ספר כזה.

            מנטרות? לתומי חשבתי שנסיונות ההסבר שלי על הקהילה ועל מה שמנחה אותה יעזרו לך ולשכמותך להוריד את הקרניים מראשינו. זה לא ממש נוח לי, את מבינה.

            והבקשה שלי לפתוח את הראש, פשוטה כמשמעה, היא לפתוח את הראש ולראות שיש גם דברים אחרים. מוצא חן? לא מוצא חן. זו לא הנקודה. יש דברים כאלה.

            לגבי החושך – יש לי תחושה שאת יודעת היטב במה מדובר.

            חתולת הלילה

          • שמשון מהרפת

            ולא שמה קרניים. אין לי מושג מי מחברי וחברותי עושה סאדו בין סדיניו ולו הייתי יודעת לא היה משנה הרבה. ואולם אילו אותו חבר או אותה חברה (או בן משפחה) היו מראים לי סמני נזק בגופם (וסימנים כחולים כרוניים הם עבורי נזק ) הייתי מודאגת. ואילו הייתי חושבת שזה יתרום הייתי אומרת משהו על כך. לא פסלתי אותך, ולא התממתי. האשמתי את הכותבת, אותך ואת חברך למפגה בפרופגנדה או שיווק. בזה אני מודה.

          • דודה שמחה

            עכשיו התגלתה ברבים הסטיה של הדודה. כן כן אני ושמשון מהרפת לועסים ביחד אותו קש.

          • ולי נראה שזה לא סתם לועסים אותו קש
            מחזיקים אותו קש.
            ודי לחכימא.

            מי היתה זו שציווחה על התרבות השמות הבדויים? עדיף בדוי על כפול.

            חתולת הלילה

          • אם נסיון להסביר צורת חיים אחרת היא שיווק הרי שאני מודה שאיני מבינה את צורת מחשבתך.
            הכותבת כתבה משהו. מכאן הגיעו לאונס, לחזרה לימי ביניים חשוכים ומה לא.
            כל שעשיתי הוא להסביר במה דברים אמורים. ובצורה מאוד ברורה. הבהרתי ואחזור ואבהיר: לדידי אין בעיה בכל ביטוי של מיניות ובלבד שאינו פוגע בפרטנרים. לך יש בעיה עם הביטוי שלי. ואת זה את וחברים נוספים כאן משווקים ומשווקים ומשווקים עד לזרא. אם לא היה מפריע לך, לא היית קוראת לזה "שיווק".
            מי שירצה להישאר בבורותו יקרא לזה "פרופגנדה". מי שירצה להכיר / להבין (אך לאו דווקא להתנסות) יקרא לזה "מידע". עוד מידע. זה הכל.
            נגד אוטואנצרליזם הפוסל כל מי שאינו חבר ב"מפלגתו" באמת אין לי מה לומר. זה חסר משמעות בעיני.

            חתולת הלילה

          • טל עירוני

            למה? למה כל פעם שמישהו מביע את רגשותיו/חולשתו/אהבתו למשהו שלא עונה על "דרישות הציבור" – ישר כולם משוכנעים שמדובר בהטפה מיסיונרית?
            הרי אף אחד פה לא אמר שתגיעו לאושר הנכסף אך ורק אם תתנסו ביחסים שכאלה ושמשהו פסול ביחסים מסוג אחר. מה קרה? תלשו למישהו ציפורן? איש איש והעדפותיו, נחשפתם לשתי דקות למשהו אחר, אפשר לאהוב ואפשר גם לא, אין כאן שום דבר מעבר לזה.
            אני חייבת להגיד שאותי מאד משעשע לראות איך כל מיני אנשים פה נלחצו, כנראה שהמאמר הזה נגע בכל מיני נקודות מאד רגישות…היה שווה רק בשביל זה 🙂
            ולגבי ההגדרות של פסיכיאטרים, מצטערת אבל אני חולקת פה על דעתו של אריק ונשענת על פוקו, או בפרשנות "ראשונית"/אישית- זה שמישהו החליט לסווג/למיין/לתייג לא אומר שזה נכון, רק אומר שמישהו חייב לעשות את זה, (אולי כדי שהרוב הלחוץ ירגיש טוב עם עצמו?!).

          • שמשון מהרפת

            המאמר כתוב כמאמר שיווקי פרובוקטיבי ותו לא. אין שם שום דבר אחר חוץ מאשר כמה טוב לי לאחר שהשתמשתי, נסו ותהנו. ואין שום דבר מתמיה שהפרובוקציה הביאה תגובות. ההסתכלות המשועשעת שלך על המגיבים היא התנשאות – אותה התנשאות שבה את מאשימה את אלה שאינם מצדדים. ולעניין תיוגים – לא מעניין אותי מי שייך לאיזו קבוצה. אבל אנשי הDSM שמסתובבים כאן טורחים לשדר לנו חזור ושדר על היותם קבוצה ומזמינים אותנו לטעום ולהצטרף. יש כאן תיוג עצמי. ו"רוב לחוץ" זה לא תיוג?

          • לא רק שלא ראיתי כאן הזמנה להצטרף, יש כאן כמה אנשים שטוב יעשו אם ישארו מחוץ לקהילה. חבל לי על הנזקים שיעוללו לנפשותיהם הרכות.

            חתולת הלילה

          • איזה פירסומי, איזה שיווקי, איזה מגוייס, איזה נסיונות שכנוע?!?!?

            אנשים כותבים על ומתוך מה שמעסיק אותם, מה שמרגש או מטריד אותם. כך גם אני.
            ואני מאוד שמחה לראות שהגיעו לכאן כמה דמויות (אמיתיות לגמרי דרך אגב), שמגיבות ומתייחסות למשהו שהוא חלק משמעותי מהחיים שלנו.

            לא ניסיתי לשכנע אףחד, לא ניסיתי למכור כלום.
            כל אחד/ת יעשה כטוב בעיניו, בתנאי כמובן שהוא לא מזיק ולא פוגע באףחד אחר (חחחחחחח, וגם על זה יש וויכוח, מסתבר).

            ובלי שום קשר – אם איזה משרד פירסום זקוק לכותבת מוצלפת, אני פנויה…

            דינה

          • אין שום צורך בכך. אני לא חושב שהמאמר שלך "שיווקי", וגם אם היה כזה, אין זה משנה דבר.

            אני שמח על המאמר שלך. אני חושב שהוא פותח לאנשים את העיניים לראות אופציות נוספות, על אלה המוכרות להם וגורות בחייהם.

            בוודאי שאנשים כותבים על מה שמעסיק אותם. אלא מה?!

            סך הכל השפה שלך טובה, הסיפור קולח וביחס ל"מאמרים" אחרים כאן, אין הוא מצוי בתחתית הרשימה. לגמרי לא.

            כמו כל נושא שהוא קונטרוורסלי, לעתים ביטויים בתוכו יכולים לקבל קונוטציות שונות. לא נורא.

            הני מחייך והמשיכי לכתוב.

            🙂

        • אני אגיב עניינית, למרות הנסיון להגחיך:
          לעשות סאדו לא צריך ועדת קבלה. כדי להיות חלק מקהילת הBDSM צריך לקבל את כלליה. ולקרוא כמה עשרות מאמרים בנושא, או כמה מאות בהחלט מוסיף להבנה על ההבדל בין "סאדו" לבין BDSM.
          בלילה וביום אני חתולת הלילה. נעים להכיר. אין לי צורך בהפרדה.
          חלקנו נבונים, חלקנו טיפשים מחץ. חלקנו אנשי קריירה מבטיחים וחלקנו סטודנטים, ועקרי בית ומובטלים מחמת המצב הכלכלי הנורא ונשואים ורווקים והורים. בני 25 ובני 57. גברים ונשים, סטרייטים, דו מיניים, הומוסקסואלים ולסביות. בקהילה הזו יש הכל. כולל ויכוחים על הדרך.
          דבר אחד, עם זאת, מאחד אותנו: ההבנה שתחת כללי ה SSC איש הישר בעיניו יעשה.
          ואנחנו יודעים מה טוב עבורינו. רק עבורינו. אנחנו לא מתיימרים להגדיר את הונילים כ"סוטים" 🙂 ומכיוון שכך, למרות נסיונותיך להראות שאנחנו חושבים שכל השאר טיפשים – אין הדבר כך. בניגוד לאנשים מסויימים כאן, אנחנו מאמינים ב"חיה ותן לחיות".
          כל אחד חכם ונבון ויודע מה טוב בשבילו. כל אחד. בחיי, אפילו אתה! 🙂

          חתולת הלילה

          • חלק מהקהילה ואפילו לא לקבל את כלליה.

            כדי להיות חלק מהקהילה, יתכן, שזה מה שצריך.

            כדי לעשות סאדו כל מה שצריך זו העדפה מינית כזו ופרטנר/ית. את מבינה, החיים המיניים, כמו האחרים, אינם קשורים לקהילה זו או אחרת.

            משל למה הדבר דומה?
            אדם הולך לשוק, רוצה קונה בשר, רוצה קונה חסה. יש מי שקונה חסה ואינו אוכל בשר למרות שאינו חלק מ"הקהילה הצמחונית". הוא פשוט על פי דרכו אוהב ללעוס את הירוק הזה עד לצאת נשמת אפו. (או שהוא דוגמן/ית)

      • אני כבר כתבתי באתר הזה בעבר, לא בדיוק מהדמויות הבולטות והמוכרות אבל את השם הזה כבר ראיתם פה.

        ואני גם כותבת (בכינוי אחר) בפורומים של קהילת הבדסם הישראלית, ומכירה את חתולילה ואת דן-קאפ.

        וגם אני נהנית מסוגים מסוימים של כאב ומסוגים מסוימים של השפלה.
        וגם אני לא נאנסתי מעולם ולא נוצלתי מינית, לא בילדות ולא לאחריה, לא על ידי בן משפחה ולא אחר. ההורים שלי לא הרימו עלי מעולם יד.

        האם יש היסטוריה אישית להעדפות שלי? בוודאי, כמו שיש היסטוריה לשנאת הכרובית (או שזה היה ירק אחר) של בועז. השאלה היא לא ההיסטוריה אלא איך אני חיה עם זה עכשיו.

        אם אדם נהנה לשטוף ידיים זאת לא סטיה.
        אם אדם נהנה להתרחץ פעמיים או שלוש ביום ויש לו חשבון מים גבוה והוצאות גבוהות על סבון ושמני אמבט , זה אולי חריג אבל זאת לא סטיה, זה מקסימום תחביב מוזר.
        רק אם אדם מוטרד כל הזמן שהוא מלוכלך, עד כדי כך שהוא לא יכול לחשוב על דברים אחרים, הוא מקרצף את עצמו עד זוב דם, והוא סובל – אז זאת בעיה שצריך לטפל בה.

        אני לא סובלת מאהבת הבדסם שלי. אני לא מגיעה לבית החולים, אני לא מפסידה יום עבודה, זה אפילו לא מונע ממני לעסוק בדברים אחרים שאני נהנית מהם, כמו מדע בדיוני. בשלשת המילים שציינה החתולה מופיעה גם הבטיחות כלומר לא לעשות נזקים ארוכי טווח. דווקא מתקעקעים שמתקבלים פה בהרבה יותר שלווה כן עושים לגוף שלהם "נזק" תמידי, שלא לדבר על מעשנים שהם כמעט ברירת המחדל פה.

  19. כמו שלך מותר לומר וואו. למה אני מתחסדת? כי אני אומרת איכס? יש לי צרכים יצרים ופנטזיות אבל לא על השפלה. אני אומרת לך בכנות. מה מתחסד בזה?
    לא דיברתי על תחיקה. בקהילה הפסיכולוגית יש פוליטיקה כמו בכול מקום אחר. ה DSM הוא פוליטי. יש אנשים שכתבו אותו, יש אג'נדות שנכנסו ויש שלא. את רוצה שהאג'נדה שלך תכנס, תגדילי ראש, קחי את הקהילה שלך ותכנסו לשיח. בינתיים אני עוד לא פסיכולוגית בחצי שקל, אבל מנסיוני הקליני, וממה שלמדתי ממנוסים ממני, סדיזם ומזוכיזם יכול לגרום מה שמתואר בDSM significant distress or impairment in social, occupational or other important areas of functioning
    אני חושבת שלא לחינם הכניסו זאת שם, ולא כדי לעצבן אותך ואת קהילתך, אלא מנסיון קליני
    אגב בדיוק קראתי היום את העלון של ה APA רק בקליפורניה ב 2001 26 פסיכולוגים הורשעו בהתנהגות בלתי הולמת. לא בדקתי איזה אחוזון זה, אבל מעניין אם זה יותר גבוה או נמוך מהאחוזון בקהילה שלך שאומרים להם לעצור והם לא עוצרים

    • וגם לא אסהול, ובכל זאת:

      המילה סטייה היא מילה טעונה. ערכית.
      יש סטייה במובן הערכי ויש סטייה במובן הכמותי.
      המין של הקהילה הסאדו-מזוכיסטית, אינו נפוץ, כנראה כמו דרכים אחרות. והוא חוקי היום כפי שהיה תמיד, בניגוד להומוסקסואליזם – גברי או נשי.

      זה לא עניין פוליטי ולא עניין לפוליטיקאים. זה עניין לטעם אסתטי או להעדפה מינית.

      זה בסדר גמור שלא לאהוב את זה בדיוק כמו שזה בסדר גמור לא לאהוב את אוהדי בית"ר ירושלים.

      הפעילות בתחום השליטה ביחסי המין, בוודאי כשהיא בתוך גבולות של הסכמה והיעדר אלימות מופרזת אינה מזיקה לאיש מאלה שאינםלוקחים חלק בה וספק רב אם היא גורמת לנזק כלשהו לאלה שעוסקים בה.
      זו לא מחלה.
      זה לא ניצול.
      זה לא אפלייה.

      ואת יודעת מה אסהולית יקרה, אף אחד לא צריך לעמוד ולמחוא כפיים.

      נכון, כמו קבוצות מיעוט אחרות, בתחומים אחרים, כמו כתות דתיות, נראה להם שהם היחידים שרואים את האור ואילו כל השאר… וונילים. אז הם חושבים ככה. אז מה?!

      אז לקהילה הזו לא מגיעות מחיאות כפיים וגם לא בוז. רק הבנה שאין הם חולים, סוטים, או מזיקים. יש להם פשוט טעם שונה.

      (מת על השם בד-ארס, כבר אמרתי?)

      • לך לאמזון דוט קום תקנה לך את ANGELA'S ASHES BOOK ON TAPE בקריאה של המחבר עצמו פרנק מק'קורט. זה גדול זה ענק, זה מחזק את האנגלית, זה מעביר את הזמן בפקק… בעסה זה יכול להיות נורא יקר. תודה מותק שלי.

      • עיותת את דברי לחלוטין.
        נוח להיתפס בחצי מילה ולהוציא אותה מהקשרה, לא כן?

        שים לב שאני כתבתי:"וברור שאיננו מנסים להראות לאף אחד את האור. זה האור שלנו. הוא לא חייב להיות האור שלכם."
        ואתה מייד עיוותת בעזרת " נראה להם שהם היחידים שרואים את האור ואילו כל השאר ונילים".

        עכשו תאמר לי שזה לא עיוות ופולופיסטיות זולה.

        וניליות היא הגדרה, בדיוק כפי שסאב, סאבית, עבד, שםחה, דום, אדון, מאסטר, מלכה וגבירה הן הגדרות להעדפות מיניות.

        השלכה מהממת וארוכת טווח עד מאוד עשית. באמת שמעתי שלנבחרת ישראל בהדיפת כדור ברזל חסרים שחקנים. תתנדב. 🙂

        מעבר לזה – צודק בן צודק. טעם שונה. וכפי שאני אלחם על זכותה של כל ונילית לעשות סקס מרפרפף וגו (אני אגלה לך בסוד שיש גם סקס כזה ביחסים ארוכי טווח. לא הכל הצלפות וקשירות) בדיוק כפי שמגיע לי להנות מהעדפותיי ללא הטחות של ונילים חשוכים.

        חתולת הלילה

        • לא עיוותתי את דברייך. למרות שנכון, דווקא כתבת שאין את מנסה להביא את האור.

          ההתייחסות שלי הייתה כללית, לאו דווקא אלייך. וכן, לפעמים נוח (גם לי) להתפס למילה ולנצל אותה כנקודת עגינה. לא מכיוון שזה מה שנאמר במילה, אלא פשוט כי היא שם. נוחה, זמינה ובעלת פוטנציאל.

          קראי את הטקסטים וראי כי יש במה שאמרתי יותר מאשר התפסות למילה.

          למה הונילים חשוכים, כי ….אולי הם לא ראו את האור? 🙂

          ההגדרה ונילית, היא לא הגדרה פנים קהילתית אלא הגדרת האחר, אותו אדם שאינו בן הקהילה. מעניין למה?!

          מעולם לא אהבתי להטיל כדור ברזל, זה כבד ומשעמם, אפילו אם אין מדובר בהטלה ארוכת טווח.

          🙂

          גרררררררר

          • כדי שלא יקרה מצב בו תיתפס למילה אחת ותעוות סביבה טקסט שלם, כל מה שאתה צריך הוא החלטה שלא לעשות זאת. כפי שאמר לי מי ממכריי: גם אם הכוח בידיך, את יכולה לבחור אם להשתמש בו או שלא.

            מכיוון שכך, חצי משפט שמודה בטעותך (הדי מכוונת, כך אמרת בעצמך בין השורות) אינו מספק אותי.

            חשבתי שתלמד מכך? אילו ציפיות בלתי ריאליות, כי בפיסקה הרביעית אתה מיד עושה זאת שוב. האם אני אמרתי שהונילים חשוכים? אשמח אם תביא לי מראה מקום. אם התייחסתי לדיעה זו או אחרת כחשוכה היא באה לכיוון ספציפי, בתגובה ספציפית, כך ששוב אתה בוחר לעוות את דבריי.

            הונילים בחרו את בחירתם. אני את שלי. צר לי כי ניסיתי להעיר קצת עיניים ולהביא מעט מהטרמינולוגיה הקהילתית. לטעמי, הכרת האחר מורידה משטניותו. והמונח הוא אכן מונח קהילתי ומציין את מי שאינו נהנה מיחסי שליטה כניעה. האם יש משהו רע בכך? הוא לא נהנה מכך. אני כן. האם זה פוסל אותו? לא בעיני.

            מה חבל שהקהילה שאינה שופטת העדפות מיניות של אנשיםש אינם חברי קהילה, זוכה בדיוק ליחס ההפוך.

            אני מבינה שזה מפחיד, שיש אנשים שנראים לגמרי נורמלים, ובחדרי חדרים יש להם שוטים וצלבי קשירה וגאגים (כדורים חוסמי פה) וכיסויי עיניים ועוד כל מיני כלי משחית. זה מפחיד בגלל אי הידיעה. לא מעבר לזה. רציתי לתת לכם קצת ידיעה. לא חשבתי שזה דבר כה מזיק.

            חתולת הלילה

          • לא טעיתי כאשר כתבתי את מה שכתבתי.
            בחרתי להתייחס להיבט מסויים, או זווית ראייה מסויימת של אנשים החברים בקהילות אינטימיות או סגורות.

            הייתי ער לחלוטין שלא כתבת שאת מביאה את האור לחשוכים. ההתייחסות שלי הייתה כללית, ואת, לא רק מתנסחת מצויין, את שונה גם בהיבט הזה.

            כך ששוב: זה לא התייחס לדברים שלך, למרות שניצלתי הזמנות לומר את דבריי בסמיכות לדברייך (גם אם לא בהתייחס אליהם).

            מה שכתבתי בהמשך, שוב אינו התייחסות למה שאת כתבת. התייחסתי לעובדה (או אולי רק הנחה) שהשם הנבחר "ונילה" הוא ביטוי למי שאינם חלק מהקהילה ומחוויותיה ומזכיר את ההתייחסות של אוכלוסיות כהות יותר לבהירי עור ועיניים, שהם אמורים להיות מין משהו חלבי (שאף אינו אוהב חריף – כברירת מחדל).

            ה"ונילים בחרו את בחירתם" נכון. ואת את שלך. גם נכון. את לא עדיפה עליהם והם לא עדיפים עלייך. לא חושב שניסית לטעון אחרת.

            אבל…
            בקהילה שלכם, יש מין אמירה כללית כזו, שגם אם את אינך חלק ממנה, אין זה אומר שהאמירה אינה קיימת.

            ועכשיו כשאני מבהיר את עצמי באריכות מה, הנה אני כבר מתגעגע לטלי.. (ולא בכדי).

            אני חושב שיש באמירה שלך (או בתגובה אלי) דפנסיביות שלא בהכרח במקומה.

            אישית, אני מאד מרוצה מהמאמר ומהעובדה שכמה כותבים מוכשרים מהקהילה שלכם, הגיבו והרחיבו.

            מסכים לגמרי שיש מי שהשונה והאחר מפחיד אותם. אצלי, זה מעלה גרגור..

            🙂

          • בבקשה לא לגרגר,פרחח, כי עוד רגע יאמרו שכותבת המאמר והמסיונרים הנוראיים דן קאפ, דום פרניון, פאשן-פרוט ואנוכי עשינו מעשים נלוזים כדי לגרום לך לגרגר. 🙂

            חוץ מזה, הריני להרכיז בזאת לדראון עולם כי וניל הוא אחד הטעמם החביבים עלי ביותר. וזו באמת כבר סטיה 🙂

            ובקשה: בעם הבאה, את המילים" זה לא התחייס לדבריך", "ההתייחסות שלי היתה כללית" ציין בגוף התגובה העניינית תוך כדי מענה, ולא כתגובה מסבירה. לא חבל על ההקלדה שלך?

            חתולת הלילה

    • הבעיה שלי עם תגובות כשלך אינך ההעדפה.
      כבודך במקומך מונח.
      הבעיה שלי היא פסילת ההעדפות של אנשים אחרים בטענה שזה "סוטה" ועל פי ההגדרה באנגלית שהבאת עוד רגע אני אחשוב שאני סיכון לחברה.

      כל זמן שאנשי קהילת ה BDSM לא קושרים ואונסים אנשים שאינם שייכים לקהילה (והם לא, כי זה לא הסכמה הדדית, כאמור) אני בהחלט לא רואה בעיה עם הנטיה שלהם.

      לגבי האחוזון הבלתי נחשב של מי שלא עצר במילת בטחון, הוא כבר לא חלק מהקהילה. חד וחלק. אנחנו לא מתעסקים ב"אמרה לא או לא אמרה לא". נשמעה מילת בטחון או צעצוע הבטחון השמיע את דברו? כאן זה עוצר.

      אז כנראה שאחוז הפסיכולוגים המועלים בתפקידים גבוה הרבה יותר מאשר האחוז של מי שלא עצרו במילת בטחון. אבל את זאת לא יכול לדעת מי שאינו חלק מהקהילה. ולרמוז רמיזות עבות כמו פיל מתוך חוסר ידיעה כל אחד יכול.

      Open your mind

      חתולת הלילה

      • בשירה האלמותי: JUSTIFY MY LOVE
        "THERE'S A CERTAIN SATISFACTION IN A LITTLE BIT OF PAIN…..

        והמסקנה שלי: שכל אחד יעשה את כל מה שבא לו כל עוד זה לא פוגע במישהו אחר.

    • אז מה היה לנו כאן – טענות של Bad Arse שגם מצטט מה-DSM וגם עסוק בלהסביר לנו שהכל חרטה ופוליטיקה שם ובכלל לפסיכולוגים יש בעיה של הצנהגות בלתי הולמת.

      בואו ננסה לעשות סדר.

      אם הטיעון הוא שה-DSM קובע שבדסמ הוא סטיה – בואו נבחן זאת.

      בדסמ הוא סטיה מנורמה חברתית שרואה במין משהו שהוא "נורמלי" למטרות רביה, וכל מין אחר שאינו מאושר על ידי הנורמות נחשב לסוטה.

      אז נכון, עברו כבר הרבה שנים מאז שהומוסקסואליות ודויניות נחשבו לסטיה.
      וכך גם לגבי בדסמ.

      עד ה-DSM-III (כולל), שפורסם בסוף שנות השמונים, נכללו הגדרות של "sexual sadism" ו-"sexual masochism" כהפרעות (Disorders) שהומלץ לטפל בהן.

      ב-DSM-IV האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (APA), שמנהלת בין השאר את ה-DSM, סיווגה מחדש את ה-SM כתופעה שינה בהכרח הפרעה, אלא אם העיסוק ב-SM גורם לתפועות קליניות מובחנות של טראומה נפשית מתמשכת או גורם למוות, פגיעה חמורה או נכות.
      זוהי הכרה על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה שניתן לעסוק ב-SM בצורה בריאה ובונה.
      בפירוט נוסף – ב-DSM IV_, © *1994, סעיף 302.83 sexual masochism" מוגדר כפאראפיליה ולא כהפרעה אלא אם "the fantasies, sexual urges, or behaviors cause clinically significant distress or impairment in social, occupational, or other important areas of functioning."

      שני עמודים יותר מאוחר, 302.84 מגדיר סאדיזם מיני בצורה דומה, עם איפיונים והתוויות דומות.

      לגבי שאלות אחרות כמו האם בדסמ הוא טאבו חברתי, פלילי, לא טבעי, לא מוסרי, לא אתי או אינו בריא – אני ממליץ לקרוא את התשובה ב-FAQ:-
      http://www.unrealities.com/adult/ssbb/v.htm

      וכן – ההגדרות של סטיות חברתיות נקבעות על ידי החברה, ולכן הן מושפעות מלחץ פוליטי וחברתי.

      אישית, אני מעדיף לחיות עם הידיעה שבעיני חלק גדול מהחברה אני חורג מהנורמה, מאשר לחיות בשקר ובהדחקה.

      • WOW, מה ש-COPY ו-PASTE יכולים לחולל כאן…

        מתנצל על ההדגשות, אך לא נראה לי שיש דרך לערוך מחדש טקסט שנשלח כאן.

        😎

        • שכולנו נכנס לחדר המיטות שלכם?
          בחרתם מה שבחרתם, טוב לכם, אתם שלמים עם זה, למה אתם צריכים אישורים לזה שזה בסדר?
          מה אכפת לכם שלאנשים אחרים מה שאתם עושים נראה סטיה? זכותכם לעשות מה שאתם רוצים כל עוד אף אחד לא נפגע, וזכות אנשים אחרים להזדעזע או לא לאהוב את זה. על מה הויכוח בכלל?

          • מזכיר לי טיעונים נפוצים נגד מצעד הגאווה, של כל מיני אנשים שחושבים שהם נאורים.
            שיהיו הומואים אבל שיעשו את זה בפרטיות, שלא יתנשקו ברחוב, שלא יספרו לי על זה, שלא יכתבו שירים או סיפורים שקשורים לזה.

            לפורומים של הבדסם מגיעים כל הזמן אנשים שמספרים איך כל חייהם חשבו שיש להם סטיה נוראית ואפילה, משהו מלוכלך שצריך להדחיק ולהסתיר אותו. לפעמים ההדחקה הזאת יכולה לגרום לכך שתגלה צדדים במיניות שלך רק כשאתה כבר בן 40 עם בן זוג לא מתאים ועם ילדים, לפעמים היא יכולה להביא לתוצאות הרבה יותר גרועות.

          • שיתנשקו כמה שהם רוצים איפה שהם רוצים.
            שירגישו חופשיים לספר על זה, כמו דינה, ולעשות את זה.
            שיהיו שלמים עם עצמם וירשו לי לא להתלהב מזה. שירשו לבד-ארס להגיד איכס.

            סשימי מגעיל אותי, לאחרים הוא מעדן.
            על טעם וריח אין מה להתווכח.

      • הבעתי את דעתי האישית שזה איכס, סתם לחשוב על אהבת חיי מושפלת עושה לי איכס. בעלי היקר שאני מעריצה אותו והוא מעריץ אותי ויקטוף את הכוכבים בשבילי, למה שארצה להשפיל אותו? למה שארצה להכאיב לו? למה שארצה שהוא יכאיב לי? רוב האנשים בורחים מכאב, מבזיון מהשפלה אתה וקהילתך רצים אליהם. זכותך. אבל בעיני זה תמוה ודוחה. חבל לבזבז אותיות לא תשכנע אותי אחרת, קיבלתי את המידע, פתחתי את מוחי, אתה נהנה מזה אוקיי אבל עדיין זה לא נראה לי.

        אולי אתה צודק ועלי להפריד את דעתי מה-DSM אז הנה אני מפרידה.
        בדקתי ב DSM בראשונה מסקרנות כדי לראות מה הDSM כותב על זה. ובDSM כתובים אכן בדיוק כול מה שציטטת. ואני מוכנה להתערב שזה לא כדי לתייג אותך, אלא מתוך נסיון קליני. אין פה קונספירציה, מן הסתם כתבו את זה כי סאדו מאזו, (לא קשירה פה אזיק שם) או עשוי לגרום או נגרם מנזק נפשי אחר. עשוי לגרום בעיות – למשל הייתי מנחשת כשאי אפשר להתגרות יותר במין שאינו סדיסטי מזוכיסטי, או כשאנשים מאמצים את דימוי המשפיל או המושפל גם מחוץ למשחק, (אל תגיד שזה לא יכול לקרות, הרבה ניסויים מראים שאנשים יאמצו פידבק שקרי שניתן להם מאדם זר, על כן נראה לי שהתנסות אקטיבית חוזרת יכולה לגרום לכך)
        לא תמיד זה גורם, נגרם מבעיות אבל כנראה במספיק מקרים כדי לדווח על זה.

  20. מה שמפריע וצורם לי מאוד בטקסט-
    זה שישנה ארוטיזציה של יחסי כוח בין גבר לאישה, כלומר עצם הכפיפות היא מעשה מגרה

    בעייני זו השאבות של שני המינים לימים חשוכים, ויש בכך לעודד נורמות פסולות של החפצת נשים, גם במובן החברתי הרחב

    אין שום דבר אירוא ב- "מזיין כמו גבר"
    החלוקה המגדרית הזו היא ארכאית ומשפילה

    • לי אין שום בעיה עם הכפיפות ועם ההנאה ממנה, אבל הכפיפות צריכה לבוא ממקום מודע.

      שני בני הזוג צריכים לדעת שאחד מהם כפוף לשני לא בגלל שהיא אישה והוא גבר, לא בגלל שאחד מהם נולד עם אילו זכויות יתר והאחר נולד לשרת, אלא בגלל שככה הם בחרו. קיימים בקהילת הבדסם אנשים שרואים בזה עניין של מעמדות, בדרך כלל דווקא מהכיוון השני, גברים שיספרו לך על המין הנשי הנעלה ואיך הם נולדו לנשק את רגליהם של נשים. ומשני הכיוונים מדובר בסופו של דבר בשוביניזם. אבל זה לא שוביניזם שנובע מעצם הבדסם, זה שוביניזם שאנחנו נתקלים בו בכל יום ובכל מקום – ואנשים מביאים אותו איתם גם לתוך התחום הזה.

      אם זה מגרה מישהו שקוראים לו טיפש או כלב או אפס אני לא רואה בזה בעיה, אם מישהו חושב שהוא באמת טיפש או כלב או אפס זאת בעיה.

      אם מישהי נהנית שמתקשרים אליה האמצע העבודה לחלק לה הוראות, זאת לא בעיה. אם מישהו חושב שבגלל שאני נהנית מהוראות בסיטואציות מסוימות אני חייבת לקבל אותן גם בזמן העבודה זאת בעיה (בדרך כלל לא הבעיה שלי, אני פשוט לא אהיה עם מישהו כזה).

      ואחת הנקודות הקשות בבדסם מבחינתי זה למצוא את אותו גבר שהוא באמת מודע לשוויון בינינו (משימה קשה בלי שום קשר לבדסם) אבל מעוניין, על הבסיס החזק הזה של השוויון, לקבל ממני שליטה באספקטים מסוימים של חיי או בחלקים מסוימים מזמני.

      שאלת הבדסם והפמיניזם היא לא שאלה טריוויאלית כמו שעשו ממנה פה. ברור שאני לא מוותרת על הפמיניזם שלי רק בגלל שאני נהנית לקבל מכות בישבן, אבל אני כל הזמן בוחנת את עצמי, את הסיבות שלי.
      למה אני נהנית שהשותף שלי למיטה יעשה את זה?
      למה אני מעדיפה גבר שיהיה חזק פיזית ממני?
      למה אני מעדיפה גבר שיהיה גבוה ממני?
      למה אני חושבת שהרגליים שלי יפות יותר כשהן בלי שיער?

      מכל השאלות האלה דווקא בשאלה האחרונה ההשפעה החברתית החיצונית היא ההכי ברורה וגלויה. אבל האם בגלל שהיתה שם השפעה מעצבת כזאת אני צריכה היום להתכחש למה שיפה בעיני?

    • כמו שג'ולין כתבה ואני מוסיפה: כן, מיכל – זה בדיוק זה:
      זה אירוטי בצורה קיצונית – עבורי – להכפף תחת בן הזוג שלי, מתוך בחירה מלאה ורצון. זה אירוטי ובעל עוצמה ריגשית חזקה מאוד לתת לו את השליטה עלי במיטה (או קשורה לקיר במקרה הזה…) וגם בתחומים אחרים, בחיים שלי, מוסכמים מראש ובאופן הדדי, שפוי ובטוח. זו בדיוק הנקודה, ותודה שניסחת את זה כך.

      פמיניזם? יחסי השליטה יכולים להיות בכל מערך מגדרי אפשרי: גבר "מעל" אישה, אישה "מעל" גבר, אישה "מעל" אישה וכמובן גבר "מעל" גבר. זה לא משנה. ומה שחשוב כאן – הוא ההערכה ההדדית המעמוקה, שנמצאת עמוק מתחת להכל. מה שחשוב כאן זאת הבחירה והשליטה – כן גם שלי (!) במצב הזה.

      השולט והנשלטת (או השולטת והנשלט) הם חשובים ומוערכים באותה מידה במערכת היחסים הזאת. יש כאן שרשרת של פארדוקסים וזרמים תת-קרקעיים של סמוי וגלוי: השולט רוצה להרגיש חזק יותר, להיות המנווט, המחליט הקובע. אבל הוא זקוק לכניעה מרצון של הנשלטת. אם היא תכנע מכורח, מחולשה – הוא לא יהנה מהכפפתה. הוא לרגע לא חושב שהוא בעל-ערך במובן האנושי של המילה יותר מאשר הנשלטת שלו. הוא זקוק לה בעצם באותה מידה שהיא זקוקה לו.

      אם היא לא תמסור לו את עצמה, הוא יכול ללכת לשחק עם הביצים שלו מול המראה עד מחרתיים. אם היא לא תרגיש שהוא מעריך את ההתמסרות שלה, את הכפיפות שלה – היא לא תוכל להמשיך להתמסר (ולהנות מזה) וודאי לא תשאר ביחסים האלה.

      אחד הדברים המיוחדים והיפים ביחסים כאלה הוא שכל אחד יודע את מקומו ביחס לאחר. אין מקום למאבקי כוחות. יש המון מקום לביטוי עצמי, לקרבה ואינטימיות חזקים מאוד, לתקשורת, לבדיקת גבולות ויכולות.

      לא רוצה שיצא כאילו שיחסי שליטה הם הפתרון האולטימטיבי לזוגיות, אבל בהחלט משהו שעלי באופן אישי מאוד משפיע בכיוון הזה.

      • את נשמעת חיובית אופטימית ומודעת לעצמך ולמה שאת רוצה.
        לעיונך:
        1. לא בטוח שכל חברי הקהילה באים מאותו מקום בריא שאת מתארת.
        2. לא בטוח שזה מה שיתאים לך עצמך לאורך זמן.
        3. שאלה לגבי זוגיות (את דברת על זה.) – האם יחסים המוגדרים בצורה כל כך מוחלטת יכולים להתפתח לזוגיות אמיתית וטובה שמכילה את הצרכים והצמיחה של שני אנשים?
        4. יכול להיות שאת פשוט מאוהבת ולכן הכל נראה לך נפלא? 🙂

        • למרות שלא שאלת אותי…
          1. נכון. ונכון באותה מידה לגבי כל אדם שאת פוגשת. יש מספיק בני אדם שנכנסים למערכות יחסים הרסניות, ומגדירים עצמם כנורמליים לחלוטין.

          2. כן, יש מי שמנסים ומתנסים בבדסמ ומחליטים שזה לא בשבילם. אין כאן חתימת קבע לכל החיים.
          מצד שני, סביר להניח שמי שמגלים את הצד הקינקי שבהם, יעדיפו מערכות יחסים עם אנשים עם העדפות דומות.

          3. מדוע העדפה שלי בהקשר אירוטי אמורה למוע ממני לקיים זוגיות, ללכת לאסיפת הורים, לזרוק את הגרביים בסל הכביסה (או מתחת למיטה) או לשלם חשבון חשמל?
          איפה הסתירה לזוגיות?
          לדעתי, מאחר ומערכת יחסים בדסמית דורשת הרבה יותר תקשורת ואמון ממה שמערכת שאינה כזו דורשת בהתחלה – הרי שהיסודות עליהם בונים את המערכת אמורים להיות עמידים יותר.

          4. יכול להיות שהיא מאוהבת.
          והאהבה שלה אחרת מזו שאת מכירה, או מזו שכתבו עליה בספרים (למעט סדרת הרומן הרומנטי ואן רייס).
          יכול להיות גם שהיא מצאה את החלק שהיה חסר לה כל השנים בפאזל של עצמה.

          • אלו שעוסקים ביחסים "רגילים" יכולים לחשוף את חייהם מיטתם ותאוותם ואילו האחרים לא. נו, מה ניתן לצפות כבר מאלו שחושבים שרק השגור והמצוי ראוי להיחשף.

            אין לך צורך להתגונן מפני מוסרניות "נאורה" שכזו.

            מי שאקספליציטי ובעל רצון לחשיפה, יעשה כן, בין אם מסגרת יחסי המין שלו "נורמלית" ומי שבאופיו הוא לאטנטי, לא יעשה כן גם אם דרך חיי המין שלו אינה שגרתית.

            לא מבין למה כואב לאנשים שיש מי שחושפים היבטים בחייהם. לא מוצא חן בעיניהם, שיעברו הלאה.
            יש ביקורת על סגנון וכו' שיבקרו.

            כאילו מה?!

          • אם אלי כיוונת כאל אלו שחושבים שרק השגור ראוי לו להחשף, פיספסת.

            הכל מעניין אותי, ודווקא שמחתי לקרוא את הסיפור של דינה.
            לא ברור לי על מה הויכוח. אני לא מבינה למה אנשים מנסים לשכנע אנשים אחרים שהסקס שלהם הוא הכי טוב. ברור לי שאם אומרים למישהו שהוא סוטה זה ירגיז אותו, כמו שאם אומרים למישהו שהסקס שלו משעמם הוא לא ישמח.
            שני הצדדים לא מקבלים משהו מאוד בסיסי: לכל אחד העדפות שונות. לאחד יחסי שולט-נשלט עושים את זה, ולשני יחסים כאלו לא מזיזים כהוא זה. אחד מתרגש ממין עדין והשני אוהב מין חזק. אם אתה לא יכול להבין העדפה של מישהו אחר זה לא אומר שהההעדפה שלו נחותה, או שהוא לא יודע מה הוא מפסיד – יודע ובוחר אחרת.
            כל אדם שמחובר לעצמו ובוחר במה שעושה לו טוב בלי להרגיש צורך להתנצל ובלי לפגוע באף אחד – מקובלת עלי בחירתו. מצידי שידבר עליה בראש חוצות, רק שלא יגיד לי שאם אני לא בוחרת כמוהו אני קקטוס מיובש.

          • בינגו, סמדר!

            רק שאלה אחת: האם מישהו כאן אמר לך שאם אינך בוחרת את בחירתו את קקטוס מיובש?
            לא שאני ראיתי. להפיך – ראיתי גם ראיתי.

            חתולת הלילה

          • על סעיפים 1-3 אין ויכוח.
            רק האהבה האחרת לא ברורה לי.
            מה שכתבתי לא בציניות או בביקורת כתבתי. היא נשמעת מאוהבת ומאושרת מאוד. בדיוק כמו הרבה אנשים אחרים שהתאהבו. מה שונה במאוהבות שלה?

        • כמעט התבלבלתי

    • מיכל, התגובה שלך מתעלמת במופגן ממצבים הפוכים ממה שתארה דינה, שבהם האישה היא השולטת והגבר הוא הנשלט.
      ומה אז? הלכה לך התאוריה?

      מנוחתה עדן, כמובן.

      חתולת הלילה

      • אני חושבת שעכשיו תורי להגיב.

        אני הוונילית ההיא, אותה חברה ("נורמלית". נו, לפחות בכל הקשור לסקס) של חתולת הלילה שהוזכרה גם לעיל, למי שעוקב. כשראיתי את המאמר של דינה, מייד העתקתי את הלינק ושלחתי לחתולה. הנחתי שיתפתח כאן דיון בכל נושא הבי.די.אס.אמ. וקיוויתי שזה יהיה דיון ענייני.

        האמת, חשבתי שיהיו כאן אנשים שיקשרו את כל נושא הבי.די.אס.אמ ויתייחסו אליו כאל סטיה (ושוב אדגיש, זה לא מדבר אלי, בכלל, ואין לי שום כוונה להתייצב כאן להגנת מישהו או משהו). עם זאת, קיוויתי באיזשהו מקום שתהיה כאן קצת יותר נאורות. ואין טעם שאחזור על מה שרבים (וטובים?) אמרו כאן לפני, לגבי העובדה שגם הומוסקסואליות נחשבה, ועדיין נחשבת – בחוגים חשוכים – לסטיה.

        אבל, מה שלא חשבתי שיקרה, ויש לציין שנדהמתי קצת כשראיתי את זה קורה, שאנשים קשרו כאן את נושא הבי.די.אס.אמ לנושא האונס. זה כבר הרבה הרבה יותר חמור בעיני מלהתייחס לנושא כאל סטיה.

        תגידו, מישהו מכם, מבין אלה שעשו את ההקשר המעוות הזה, טרח לקרוא כאן את תגובותיהם של חתולת הלילה ודן-קאפ, למשל? או לספור את מספר הפעמים שהוזכר בהן המונח "הסכמה הדדית", מה שמאיין, בשניה אחת, את כל קונספט הכפיה הטמון בנושא האונס?

        כחברה טובה של החתולה, עברתי אתה את כל נושא ההתקרבות לתחום הבי.די.אס.אמ. להגיד שכמישהי שלא נמשכת לנושא היה לי קל? ממש לא. אבל לא בגלל שזו "סטיה" בעיני. ישנן סיבות אחרות. אך לטעמי, מה שאנשים עושים בחדר המיטות שלהם, ובהנחה שאין שום צד שנפגע כיוון שנכפה עליו משהו, זה עניינם שלהם, ושלהם בלבד. ואגב, לא שאין סוטים אמיתיים גם ביניהם. יש ויש. כמו שיש סוטים וחולי נפש גם בינינו. וכן, יש בהם כאלה שמשיכתם לתחום נובעת מטראומת ילדות, אני בטוחה. ויש כאלה שלא. הרבה, אפילו. אבל לבוא ולהכליל קהילה שלמה של אנשים ולתייג אותם כ"סוטים", כ"חולי נפש" וכיוצא באלה, זו כבר הגזמה פראית.

        זאת ועוד, ההתייחסות האכזרית הזו אינה במקומה גם כיוון שלעתים קרובות (וזה נושא שכבר הוזכר על ידי החתולה) – אין לכם מושג מי מבין האנשים הסובבים אתכם ושאותם אתם אוהבים, נניח, הוא באמת סאב (כנוע) או דום (שולט). וההיפך, כמובן. אם הייתם מכירים את החתולה, כפי שאני מכירה אותה, כחברה מדהימה, אשת עסקים חזקה, אינטליגנטית ומבריקה, לא הייתם מאמינים שבחדר המיטות ולעתים מחוצה לו, היא דווקא בצד הכנוע, הנשלט. אז?! זה מוריד מערכה? הופך אותה לסוטה בעלת קרניים? נו, באמת.

        יש לי, כמובן, עוד הרבה להוסיף בנושא, דווקא כמישהי ש"צופה מן הצד". אבל אני חייבת לציין שמעולם לא נעשה שום נסיון מיסיונרי "להראות לי את האור" ולצרף אותי לקהילה. ואם קוראים לי "וונילית" וקוראים לי כך הרבה, בחיוך ועל דרך ההלצה, זה לא נעשה ממקום של התנשאות, של "אנחנו יודעים יותר טוב", ואפילו לא של זלזול, בבחינת "מה היא מבינה, עם הסקס הרגיל והפשוט ממנו היא נהנית". ולכן אני חושבת שלכל הפחות, מגיע להם את אותו היחס גם מצדנו.

        שנף.

        • נושא האונס עלה כהמשך לדיון במאמר קודם.

          לא באמת קשור למאמר הזה.
          הטוען העלה טענות חשוכות שם והמשיך אותן כאן. ללא שום רלוונטיות.

          (אגב, גם זה לגיטימי)

    • עברתי על התגובות שפורסמו כאן ולמרות שנרמז פה כמה פעמים שגם המצב ההפוך מתקיים, כלומר-שבו האישה שולטת בגבר, זה עבר בקול ענות חלושה.

      ובכן-שלום לכולם. אני דומית (כלומר אני לוקחת את הצד הדומיננטי במערכת היחסים שלי) ויש לי סאב (שבחר את הצד הכנוע).

      מצאתי את מקומי כאישה דומיננטית במערכת יחסים. אני המחליטה. אני הקובעת. אני זו שגורמת כאב ואני זו שמלטפת. טוב לי ככה ואני מאושרת שאהובי, הסאב שלי, נמצא למרגלותי.

      אז איך א נ י משתלבת בכל אותן תיאוריות?

      • אז מה פתאום את באה להרוס להם את תיאורית הקשר שלהם?

        היית צריכה לחשוב על זה קודם, סוטה שכמוך 🙂

        שלא לדבר עליו, על הסאב שלך. גבר כנוע. טפי!

        שנף,

        שמחכה לראות מי ישתלח בה עכשיו. אולי.

  21. עוד מזכירה

    מאמר אמיץ (ומחרמן).
    זה בדיוק ככה…. לא הנשים 'נותנות' אלא הגברים נותנים ואנחנו מקבלות……
    אבל מתוך רצון להגן על גאווה או על אגו, שחלילה לא ניתפס כנזקקות ומתוך אשליה של שליטה התפתח מושג ה'נותנות'.
    מה נותנות? מי נותנות?! אנחנו (או לפחות חלקנו) מייחלות 'לקבל'…

  22. בתגובה לחתולה ול- passion fruit

    שתיכן נתתן דוגמאות למצבים בהם האישה היא הדומיננטית ומיהרתן להכריז על שמיטת הקרקע תחת הרעיון שהעליתי.
    ובכן, על מנת להתייחס לנושא הייתי רוצה לעשות הקבלה לפורנוגרפיה. גם בנושא הזה בא לידי ביטוי המתח שבין ז. הפרט לצפות במה שתחפוץ נפשו מול הנזק הנגרם בהפצה של דימויים סקסיסטיים ודכאניים כלפי נשים. גם כאן עולה הטענה כי ישנם סרטי פורנו בהם נשים אינן נצרכות כמצרך ואינן מושפלות ומחוללות.
    בטיעונים הללו יש משהו צבוע ומתחסד המתעלם מהחברה בה אנו חיים. אי שווויון ודיכוי נשים בא לידי ביטוי בכל תחום מתחומי החיים, במדינת ישראל החקיקה איננה שוויונית, יש פערים בתעסוקה, בקידום, בדיני משפחה, ובהתייחסות היום יומית בכל פרסומת , בחינוך וכו',
    בחברה מנת חלקן של נשים היא אפליה מגדרית רחבה לא ניתן לטוען טיעוני סימטריה מבלי לחטוא בצביעות.
    תאילנד- כארץ עולם שלישי- מוצר הייצוא הנרחב שלה ביותר הוא נשים לתעשיית הפורנו, הרוב המובהק של הסרטים הללו עושה דה הומניזציה של נשים- women as and for sex ללא הקשר אנושי אחר, וההשפעה הפסיכולוגית חברתית גורמת נזק נרחב ומצטבר,
    ישנם מחקרים המצביעם על היענות של גברים ונשים במקומות עבודה לדפוסי כפיפות שולט נשלט על מנת לספק צורך ארוטי תת מודע,
    כי ישנה ארוטיזציה של כפיפות.
    בהקשר הזה ומתוך ידיעה כי אנו חיים בחברה בה יש פמיניזציה של העוני,(היהע כנס האונ' ת"א בנושא לא מזמן) בה אין לנשים נגישות שווה למשאבים ולכח ויש אמהות חד הוריות רבות שחיות בשולי החברה,
    קשה לי להתייחס בסלחנות לקטע הספציפי המדובר בו "לזיין כמו גבר" – זה להתנהג בכוחניות,
    בעייני הקטע מקדש את גזילת הנשים- בסופו של דבר בכל תחום בחיים.
    ללא ניתן להפריד את המיניות והחוויה המינית מתפיסות עולם ומציאות,
    ובלי להכיר את הקהילה לאשורה נדמה לי שמרי הסימטריה ההפוכה הם בגדר קוריוז ותו לא.

    ובעיקר- אין לי בעיה עם מין על פי טעמו של כל אחד או עם צפייה בפורנו במובן של ביטיו מיני מפורש, יש לי בעיה עם כניסה של אי שוויון מגדרי לתחומים אלה, ובעיקר עם קישור והצגתו כמשהו ארוטי.

    • אני חושבת על כמה וכמה מלכות וגבירות בקהילה שלא ממש יאהבו התייחסות לנטייתן הטבעית כ"קוריוז". אני לא חושבת שאת בכלל מעוניינת לדעת כמה כאלה יש. רק אומר לך שהן רבות.

      הדבר האחרון (ואולי אפילו אחרי אחרון) שאפשר לומר עלי זה שאני לא פמיניסטית. לא רק מכיוון שהוריי חינכו אותי שאני שווה לכל "בן", אלא בתור בוגרת לימודי ג'נדר באוניברסיטה. ככזאת, שמתי לי כאחת המטרות בחיי להסביר כי כבר בעצם הרעיון שלנשים המבצעות עבודה שווה מגיע שכר שווה טמון גרעין הפמיניזם. ואני לא חושבת שמישהו יאמר לי (ובכל אופן, אני עוד לא פגשתי אדם כזה) שלנשים וגברים המבצעים עבודה שווה מגיע שכר שונה.

      וכמישהי שמגדירה עצמה פמיניסטית אני דווקא כן נהנית מסרטים כחולים (אולי לא כאלה שאת תאהבי, אבל בכל זאת…), נלחמת על זכויותיי כשווה בין שווים ודוגלת בזכות האישה על גופה, חיה ובחירותיה.
      רק שדווקא מהמקום הזה, של בחירה חופשית – אני בחרתי אחרת.
      ועבור הכותבת הכפיפות לגבר במעמד האירוטי היא היא הדבר האמיתי.
      עבור רבים ורבות אחרות אין הדבר כך.

      האם הדבר אומר שהיא מנציחה את הכניעות הנשית? לאו דווקא. זה פשוט אומר שככה היא מעדיפה את הסקס שלה.

      חתולת הלילה

    • אה, ודרך אגב,
      אחרי הסבר ממצה של הרעיון שהעלת, לא הבנתי עדיין איך ההסבר שלך מחזיר את הקרקע תחת נעלי התאוריה שלך.
      האירי את עיני.

      חתולת הלילה

    • קראתי בעיון, פעמיים, את מה שכתבת, מיכל.
      גם אני מכירה את העובדות לגבי אי שיוויון בשכר, על חלקים מהחברה השואפים להשאיר נשים מחוץ לעמדות הכוח ונגישות לכסף (ושאר הנושאים שהעלית) ולמרות שיש לי לא מעט מה להגיד בנושא וגם לספר לך מה חלקי בנושאים אלו-אבל זה לא המקום, כי אני לא רואה מה הקשר של כל הדברים האלו, חשובים ככל שיהיו, למערכת שליטה.

      יש נשים שמוצאות את המרכיב החסר בחייהן כאשר הן מתמסרות לגבר.
      תני לנשים האלו קרדיט שהן עשו החלטה מושכלת שלוותה בהרבה מחשבה והתלבטויות לפני שהן בחרו להיות במערכת שליטה כדרך חיים.

      וכמו שחתולילה כבר ציינה, נשים דומיננטיות, דומיות, אינן קוריוז.

      חידה:

      מבין כל האפשרויות: דומיות, דומים, סאביות, סאבים-מה יש הכי הרבה?
      (ונתעלם רגע מהעובדה שיש סוויצ'ים-שמשחקים בשני הצדדים…)

      והתשובה הנכונה:

      סאבים.

      אם את רוצה, אפשר להיכנס כאן לדיון מלומד על הסיבות לכך, רק אני בספק אם תקיפה מינית בילדותם של כל אותם גברים או מוסכמות חברתיות הביאו אותם למקום בו הפנטזיה האולטימטיבית שלהם היא לשרת אישה בכל דרך וצורה.

  23. כל כך הרבה הסתעפויות סביב המלה מין- נהייה פה אנסים, פורנו, ניצול מעמדי תוך אי שיוויוניות לנישם.
    יאללה- הכותבת ( בנעימים יש לציין) מספרת על קצת קשירות, קצת פליקים ועושים מזה סטייה.
    הבחורה אוהבת את זה קצת rough . מה יש? מה מגלול התיאוריות הסבוך הזה? הבחורה אוהבת סקס, אוהבת לקבל קצת חזק וטוב שהיא חופשיה וגאה בעצמה על מה שאוהבת ועושה.
    רק על זה ועל כתיבתה המחרמנת צלשי"ם.

  24. ….ציטוט: "..כמו אישה לתת להיעלם, להתמסמס לגמרי אידוי, קח תעשה כי זה שלך"

    אידיאולגיה מינית של נשים לפיה להיות "כמו אישה" זה ללת להיעלם להתמסמס אידוי"
    הכותבת מעלה לדרגת קתרזיס מיני את האפיון הנשי ככזה המכרחש לצרכיו לכאביו, למצוקותיו. זה הזמין תיד לגבר שהרי כך אישה צריכה להיות
    בעיני טמון בכך החטא הקדמון ושורש כל רע בהתייחסות לנשים כחפץ, ככלי כתשמיש מיטה

    בין זה לבין שחרור מיני…
    כל קשר הוא מקרי

  25. אדון האור

    התאור המקורי (כן זה בתחילת כל הסיפור פה) מספר אך ורק על ההבטים הפיזיים ותחושת הסיפוק מהכניעה.

    לפני 50' שנה (בני האדם היו אותם בני אדם רק עם אמת מידה מוסרית אחרת) אם היו כותבים על סקס מטריף בין גבר לאישה כאשר בסיפור יש רק את המוטיבים המיניים, היו קמים אנשים ומדברים על פריצות, חוסר מוסר והתנהגות של זונה.
    מאידך לו היה מסופר על רומן לוהט ורגשות להט שמביאים לכל האפיזודה היו אנשים (אולי בפנים)
    רואים את כל התמונה באור אחר, 2' אנשים שמגשימים את אהבתם בלהט יצרים.

    המספרת פה נכנסה רק להבטים החיצוניים של בדס"מ, תארה את מה שעושה לה המאסטר
    ואת הסיפוק שלה מכך.
    בדס"מ אמיתי זה מערכת של התמסרות רגשית עמוקה (כמעט טוטלית) של הצד הכנוע לצד השולט,
    בכך הצד הנשלט מגיע להשתחררות נפשית.
    הצד השולט מסור לשמירת הגוף והנפש של הצד הכנוע ומגיע לדרגת הכרות ורגישות מדהימה
    כלפי כל ניע של הצד הכנוע.

    המערכת שנוצרת כאשר יש הרמוניה מדהימה ברגישותה והעומקים אליה ניתן להגיע.

    בדס"מ אומר לתקשר והרבה מה שממש חסר במערכות יחסים ויניליות.

    בקיצור, בדס"מ זה לא אלימות ולא מעשה אונס.

    בדס"מ עושים מאהבה, כי נדרשת הרבה אהבה כדי לתת את עצמך בידים של אחר
    ונדרשת הרבה אהבה כדי לקחת את הכניעה למקומות נכונים.

    • חחח…..

      • הוניל, המצאה שחורה ומדהימה של הטבע. מסתורית. חרוץ בו בתרמיל המארך חריץ ארוך ושאב את הגרגרים הנפלאים האלה.

        מי שחווה וניל סינטטי או תמצית מיובשת, שלא ידבר על וניל.

        כל כך הרבה דמיון יש בו בווניל, כל כך הרבה פוטניציאל, טפל בו נכון וראה זה פלא, השמנת תקפוץ מעורה.

        רק מומחה מבחין בין יהלום לזרקוניה.

    • מערכת בידיאסאמית טובה אומרת לתקשר והרבה
      מערכת ונילית טובה אומרת לתקשר והרבה.
      אין הבדל.

      אולי אלו המערכות שאתה הכרת, אבל בהחלט אין להכליל פה.

      חתולת הלילה

  26. שעשועי מין הם דבר לגיטימי אך עד גבול מסויים…
    לקבוע לעצמך מעמד קבוע של ה"כנועה" ה"עקודה" מעורר תמיהות לגבי ההשלכה שעלולה להיעשות ביחסים בין גבר לאישה.
    מאמינה כי ישנו קשר בין השניים, גם אם תקראו לזה פסיכולוגיה בגרוש.

    היכן הרומנטיקה הרוך והעדינות הנשית?…..

    אבל כאדם פתוח לשגעונות אומר לך : "איש איש ובחירותיו…"

    • הרומנטיקה העדינות והרוך הנשי כורעות על ארבע עמוק בתוך הסטריאוטיפ.

      לא?

  27. הו יקירתי

    את רוצה להיות אשה מסורה – ובתמורה נחשקת ומוגנת.

    נכנעת – ובתמורה אהובה

    מתרצית – ובתמורה שייכת.

    והאמת?

    שאם לא תיזהרי, ותתמסרי, תיכנעי ותתרצי לגבר הלא נכון
    תישארי רק עם החלק הראשון של כל משפט.
    הבנת?
    אחלה נשיות, להתמסר וכו'. אבל בזרועות מי? היכן בדיוק את מפקירה את גופך
    ואם תרצי או לא- גם את נפשך, במיטתו של מי?
    של איש אמין, אחראי, אוהב ומסור בעצמו?
    או בזו של איש שיקח הכל ויילך הלאה, למתמסרת-תמורת-כלום הבאה בתור?

    • ואולי את בתוך הפיקציה של חויה וזהו?

      אבל אם החויה כל כך טובה, הרי תרצי ממנה עוד…

      והוא?

      הו, כאמור, אם לא תיזהרי וזו תהיה מיטתו של אחד מהגברים הלא נכונים, הוא
      יהיה בדרכו, כאמור, למיטתה של המתמסרת-תמורת-כלום הבאה בתור. את כבר
      "שטח כבוש"! (ואם תתעקשי ותתקשרי להגיד שאת כה מתגעגעת להתמסרות
      הכנועה הנ"ל, את עלולה להיות מוכתרת, בן לילה, בתואר "נודניקית אובססיבית"!)

      • כה מרגש להיכנע לפאלוס כשהוא חושק בך.

        כה משפיל להתגעגע לכניעה הזו כשבעל הפאלוס וצחוקו המהדהד כבר מתפנקים
        בין סדיניה של אחרת…

        האם זה היה בגלל ש"את לא זיון מספיק טוב"? הו לא, את זיון מצויין, זה פשוט
        שהעיר מלאה זיונים חדשים בחינם, וצריך להספיק את כ-ו-ל-ם…

        אבל לא חייבים לחיות בבית זונות. אפשר גם אחרת…

        • את מפגרת, או מה?!

          בית זונות זה אותו המקום שבו משלמים בעבור מין. גם שם לא לוקחים דבר פרט לחוויה ולעתים מחלה קטנה.

          רוצה לערוך מבחני קבלה ולכתוב תנאים מגבילים, לערוך הסכמים גלויים וחשאיים עם בטחונות, סבבה.
          רק שנדמה לי שלקבל תמורת מין יותר מאשר מין זו זנות, בכסף או בשווה כסף.

          יחסים הם יחסים הם יחסים.
          אצלך זה הפך למסחר. (בשווקים צדדיים. אתא סוג ב')

    • האם טעיתי, גם?

      מה הוא ייקח משם כשילך?
      מהו אות ה"הכל" הזה?

      פעם, חיפשתי ולא מצאתי שם דבר שאותו ניתן לקחת.

      אה, חוויות!

      • חוויות…

        והיא? כן, חוויה + געגוע (אם אין למה להתגעגע, לא היתה גם חוויה)
        + תחושת ר י ק נ ו ת.

        למה ריקנות?

        נו בנות, בואו הגידו את האמת. למה ריקנות?

        • כשאין משהו לומר?
          מה כתבתי היה פשוט. אין מצב של מישהו שלוקח הכל ממישהי.

          יש שניים, זכר ונקבה, זכר וזכר, נקבה ונקבה.
          והשניים מקיימים מערכת יחסים ואף רחמנא ליצלן, מקיימים יחיסי מין (שלא לומר חלילה מזדיינים).
          השניים באים לשם. טוב לשניהם נשארים. טוב רק לחצי מהם, החצי הפחות מרוצה עוזב ולא לוקח משם דבר פרט לחוויותיו האישיות (טובות יותר או פחות).
          שניהם לא מרוצים, שניהם לדרכם ושניהם לוקחים איתם רק את חוויותיהם (שמסתבר שהיו פחות ממצויינות).

          נשבר הזין מהקטע המבעס הזה של ההוא שבא זיין ולקח לה לאומללה את הכל (מזל שלא כתבת את הכבוד) והותיר אותה עם ריקנות.

          אין נותן ולוקח. אין נותנת ולוקחת.
          יש בני אדם שמבלים ביחד באופן כלשהו.

          ואיך אפשר לסיים מבלי לצטט את המשפט האלמותי שלך (יש כבר פוסטר?):

          "איש שייקח הכל וילך הלאה למתמסרת-תמורת-כלום הבאה בתור"

          דין מוסרת נשית עליה?

    • ככה זה בעולם הונילי, לא? מה, לא??
      לב שבור הוא רק מנת חלקן של סאביות, נכון? אה, לא??

      גם במערכות וניליות יש תלות. גם במערכות הוניליות פרידות הן עצובות וקורעות.
      למה הבחירה של דינה בBDSM- מסוכנת יותר מכל מערכת זוגית אחרת?

  28. כל אחד ומה שעושה לו את זה…!
    העיקר שטוב לך ואת נהנית-זה הכי חשוב!

  29. גם אני אוהב מין חזק, אלים וכוחני.
    ורק להרגיע, אני טפוס מאוד רגיש (אפילו רגשני). מעולם לא פגעתי במישהו או מישהי באופן פיזי, אפילו לא בצחוק. גם פגיעה מילולית רחוקה ממני.
    אבל במין עם הבת זוג המתאימה השמיים הם הגבול. אני לא מדבר על חבלות חמורות וחתכים, אבל גם לא על אלימות טיקסית כפי שמופיעה במאמר הקצר.
    יש לי תחושה שדינה עדיין מפחדת מאלימות. היא מכירה היטב את כללי הטקס. אין הפתעות. גם המשפטים הפסאבדו אלימים נאמרים בחיוך. הייתי מגדיר את המין הזה יותר בתור תנוחה נוספת, שהרי יש בחורות שחדירה סתם מאחור נתפסת אצלן כאלימות גם אם החדירה מתבצעת במתק שפתיים, עם ים של קרם לחות ובתדירות של כניסה בדקה.
    מהומה רבה על לא דבר.

    באשר אלי אני אוהב לפעמים לשחרר קיטור באמצעות ריב. "ללכת מכות" עם חבר על הדשא, בלי לפגוע, אבל עם הרבה כוח וריתוקים. מין אלים מבחינתי הוא לריב עם בחורה. לא בסתירות ובעיטות. משהו שיותר דומה לג'ודו. הפלות הצמדות והשיא חדירה תוך כדי הצמדה.
    אני מודע לקונטציות השליליות שזה יכול לגרום (לכן כתבתי בכותרת למי זה לא מיועד), אבל אני מדגיש שהכל נעשה בהסכמה, אלא שבמין כזה אין כללים, אין תרחיש קבוע והוא כולל גם כאב, אבל יש המון אנרגיה וזיעה והתנשפות ואנדרנלין. הבחורה גומרת בדרך כלל בדקות.
    אחר כך נשכבים על הרצפה הקרה ונושמים בטירוף. מרגישים חיים כמו שמעולם לא הרגשנו, חום וקור בו זמנית. אפשר גם לעשות מדיטציה אקטיבית (מבית מדרשו של אושו).

  30. גבר דומיננטי

    בואי.

    כן, את.

    כן, כן, את אני מתכוון אליך.

    את יודעת שאת לא רק רטובה, את גם מרוגשת. את יודעת ששאיפותיך הכמוסות פרצו כאן לחלל האויר ואת חסרת נשימה. אני יכול להנשים אותך, ולהגשים אותך.

    לקחת את ידך ולהוביל אותך (כן, גם על ארבע) בדיוק למקום הזה שבו הכל נכון.
    שבו הכל מתאים. למקום הזה שבו את יודעת שאת עם שתי הרגליים על הקרקע, דוקא כשאת על הברכיים.

    האימייל שלי כתוב למעלה. הוא הפתח לפנטזיה שלך, שיכולה להיות אמיתית וקסומה גם יחד.

    כתבי לי

    את יודעת שאני מדבר אליך.

  31. קראתי את מה שכתבת על הדדיות ביחסים וביחסי מין והרגשתי שאני מאוד מזדהה וזה כל כך נכון בעייני. מאידך היתה לי אי נוחות מסויימת. איפשהו הבנתי כי למרות שתיאורטית הכל סימטרי, חופשי, מבחירה, וכו' עדיין בעולם האמיתי תשמע יותר בנות משוחחות/ מתרגלות טכניקות של איך "להשיג" בחור והאם "לתת" וכו'. ויותר פעמים בנות מצפות ליותר מהיחסים ונפגעות. ניסיתי לחשוב לעומק מאין זה מגיע. לפני כן אכתוב משהו אישי. ניסיוני במערכות יחסים ארכות טווח וקצרות ומכל המינים בעייני לפחות איננו מבוטל. אני גם אציין בשמחה שכמעט מכל סוג קשר שהיה לי לקחתי משהו טוב איתי החל מתחושה של אהבת נפש ועד חוויות שמצטמרר לי הגב כשאני נזכרת בהן. גישתי ליחסי מין מנעוריי היתה דומה למה שכתבת. ומשום מה דווקא היום ממרומי שנת ה- 25 לחיי אני מתחילה להווכח במקרים בהם אני יוצאת בתחושה שהסבתות צדקו. בסטטיסטיקה הקטנה הפרטית המינורית שלי יש מקרים בהם בחור יבהל אם נכנסת מהר למיטה. בכל מקרה מעבר להגיג הפרטי ויותר ברמה החברתית.
    ובהתחבר למה שכתבתי כאן קודם. עד שלא יהיה שוויון מלא אמיתי ומהותי בחברה ונגישות למשאבים וכח תהיה נחלתן של נשים כמו גם של גברים,לעולם תהיה הזקקות, ולעולם המין ינתן כמוצר צריכה בניואנסים כאלה ואחרים. כמובן, ברמת המקרו.

    בעולם האידיאלי שלי, ששואף להתסכלות חברתית על יחסי מין כפעולה הדדית שוויונית ששנעשית מתוך הנאה/אינטימיות התממשות מלאה ואמיתית של גישה כזו בכל רבדי החברה תהיה כשנשים תתפוסנה עצמן כשוות בכל, ולא יהיו סטטיסטיקות עצובון כמו היום לפיהן בעקבות גירושין איכות חיייה כלכלית של אישה יורדת ב- 70% וזו של הגבר משתפרת

  32. תזכירי לי מה מספר הטלפון שלך ?

  33. מחרמן אין ספק, אבל יש לי אבל קטן והאבל שלי הוא אישי כמובן: להיות רק הכנועה כל הזמן לא מושך אותי. גיוון הוא שם המשחק לדעתי. לפעמים להיות הכנועה, לפעמים השולטת ולפעמים להנות מסקס נעים ועדין ומחרמן לא פחות. ההליכה הזאת על הקצה, בדיקת הגבולות, ההנאה מכוחניות הגבר, כל אלה מושכים אותי מאוד מאוד וגבר שאין לו שריטה קטנה בראש הוא לא אחד שמעניין אותי.
    סקס מדהים לכולכם,
    במבי

  34. כל אחד והקיק שלו בחיים. אז זה מה שהבחורה אוהבת!
    אף אחד לא אונס אותה לעשות את זה, אף אחד לא לוחץ עליה.

    שלכל אחד יהיה את האומץ לנסות דברים חדשים ומצד שלי להיכנע לפנטאזיות הכי כמוסות שלו/ה עד הסוף!

  35. הקוף השותק

    האם אפשר לנהל מערכת יחסים המבוססת על מין "אחר", ועדיין לשמור על מסגרת רגשית של אהבה וחום? האם מין כזה אפשרי גם במערכת שהמין הוא לא הדבר היחיד שמחזיק אותה, או שסקס שאינו עדין ומתחשב גורר מערכת קצרת ימים לסיפוק צרכים בלבד?

    • כן, קוף שותק.

      בהחלט שאפשר לחיות חיי זוגיות ובית ומשפחה, גם אם הצורה שבה השותפים מתנהגים בהקשר אירוטי שונה מהנורמות החברתיות.

      אני חי במערכת ארוכת טווח שכזו, ואנחנו לא הזוג היחיד בקהילה הבדסמית.

      אישית, אני דווקא רואה סיכון במערכת יחסים חפוזה בבדסמ – כי יש צורך באמון ותקשורת מבוססים היטב כדי לשחק בבדסמ. ולא קל לבנות אותם לצורך פגישה חפוזה או שתיים…

    • כמו שדן_קאפ כתב, יש לא מעט זוגות שחיים הלכה למעשה בבתיהם, כשביניהם יש מין "אחר".

      לשמחתי גם לי מערכת בה בן זוגי האהוב הוא הסאב שלי.

      אני חושבת שחלק מהתחושות שקיימות במערכות מסוג אלו ואותן אפרט מיד, נמצאות גם במערכות וניליות אבל בצורה פחות מודגשת והן לא יכולות להתקיים ללא אהבה.

      אחד הדברים שחלק ניכר מהסאבים/יות מחפשים היא תחושת הגנה. התחושה כי הם עטופים ומוחזקים.
      חלקם אוהבים להיות בשליטה גם מחוץ לחדר המיטות ורוצים שיהיו להם כללי התנהגות גם כשדום/מית לא נמצאים יחד. חלקם נושאים איתם אות (שיכול להיות תכשיט או משהו אחר) שיזכיר להם את שייכותם. לא מעט מתענגים על הסימונים שהדום/מית שלהם השאירו מהסשן האחרון ומזכיר להם כי הם סומנו על ידו/ה.

      הדום/מית מצידם, פורשים את חסותם על אדם אחר ולוקחים על עצמם אחריות אדירה.
      ישנה דאגה עמוקה לבריאותו הגופנית והנפשית של הסאב. הדום/מית אמורים להכיר היטב את הצרכים של הסאב/ית שלהם ולדאוג כי הם ימולאו. מצד שני-הם מקבלים מתנה מדהימה בעוצמתה-את התמסרותו של אדם אחר, מבחירה חופשית. כמו שכבר נכתב כאן, כל מה שקורה במערכת מעין זו נעשה בהסכמה תוך שמירה על גבולות שנקבעו ומשתנים בצורה דינמית. הסאב/ית בוחר/ת למסור את האחריות על חלקים שונים בחייו/חייה למישהו אחר. ומתוך הנתינה הזו, הסאב יעשה המון. והמערכת אינה סטטית וגבולות הנתינה משתנים ללא הרף.
      וכל אלו לא יכולים להתקיים לאורך זמן ללא אהבה.

      אז אולי המין "אחר" אבל האהבה היא אותה אהבה.

  36. ברוכים הבאים לעידן הפוסט פמיניזם
    לכל המזועזעים בשם השויון – זה הפוך על הפוך, תבינו.
    גם אני, אישה חזקה, מסרסת וגאה נשטפת במיצי כוס בכל פעם שבן זוגי מחליט לקחת אותי ואת גופי תחת שליטתו, לעשות בי כרצונו ולהביא אותי לפסגות חדשות של אושר.
    תפתחו את הראש ואת הרגליים ותתחילו להנות, שפריץ לפנים, או זין בתחת מידי פעם, לא יורידו מכבודכן, אלא אולי יגרמו לכן להנות קצת יותר, הן מהפעולה עצמה והן מהריגוש של החדש וה"אסור"…

    • נשמע מדליק ומחרמן.

      אבל מה? איך שומרים על האיזון?

      אני מפחדת להביא את היחסים למקום לא נכון, אני רוצה לחוות איתו, עם המתוק שלי, את כאב האהבה, אבל מכירה את השמרנות שלו ומפחדת שזה יביא אותו למקומות לא טובים בקשר אליי.

      בקיצור רוצה את הכאב של האהבה, אבל רק במיטה.

      • O יקרה!
        אני לא ממש יודעת לייעץ לך, כי אני הגרלתי בן זוג כזה שמקבל הכל ורוצה הכל.
        בכל אופן, מה שהכי נראה לי זה פשוט – לדבר. תנסי להעלות את הנושא, להראות עניין, ואם גם זה קשה אז אולי אפילו תני לו לקרוא את המאמר, תראי מה זה עושה לו, איך הוא יגיב.
        לפי התגובה שלו תדעי איך להמשיך. בהצלחה. ליטל.

        בן הזוג של ליטל (רועי): היי 🙂
        אז לי יש עצה קצת שונה, אני לא הייתי נותן לו לקרוא את המאמר (עדיין), בזיון הבא שלכם פשוט באמצע שהוא יורד לך או שאת על הגב והוא כבר בפנים "תצעקי" בחושניות "אני רוצה שתזיין אותי" (אפשר להוסיף "בתחת"). ועכשיו לקטע המעניין – או שהוא פשוט ייעצר וייבהה בך בתדהמה או שהוא פשוט ייזרום עם הקטע לרמות שלא היכרת עליו. הבנתי שהוא דיי שמרן אבל כמו שאומרים – מים שקטים חודרים עמוק – תרתי משמע…
        אם זה מה שבא לך לעשות "תוציאי" את זה ממנו, רוב הגברים כן אוהבים סקס "מלוכלך" וולגרי
        אבל לא עם בת זוגתם, אלא עם איזו חתולת מין מהאינטרנט.
        סקס "פרוע" נראה להרבה גברים כמשפיל את בת זוגתם, את יכולה תוך כדי להראות לו עד כמה את נהנת מעצם "ההשפלה" הזו.
        מניסיון כל הכיף זה לגמור לחברה שלך על הפנים, לראות אותה מחייכת ונהנת מזה ואחר כך ללכת לישון מחובקים – זו לפחות דעתי
        ואני חושב שליטל תסכים איתי – "נכון ממי…. ?"

        • טוב, אז ראשית רציתי לומר לכם שבאמת באמת כיף לכם שאתם חולקים זוגיות מתוקה כזאת עם סקס מסעיר ואהבה, זה משהו שאני בהחלט יודעת להעריך.

          נשמע מצחיק, אבל מצד אחד זה גם מה שמדליק אותי אצל האהוב שלי, אצל R הקיבוצניק, הוא כזה אולד פאשנד שזה כמעט חמוד ומשעשע אותי במידה מסוימת, אחרי כל הבחורים התל אביבים המעודכנים והציניים שהכרתי פעם ראשונה שיוצא לי לפגוש "גבר של פעם". מצד שני זה גם כנראה בדיוק מה שמדליק אותי לנסות להוציא ממנו את המשהו הקינקי. אני מאמינה שבכל אחד מאיתנו צריך להיות קצת משהו מזה, לא? אני מקווה לפחות….

          בינתיים לא ממש נחלתי הצלחה, פעם באמצע זיון לחשתי לו "אני רוצה שתזיין אותי חזק" וקלטתי שהוא נעצר קצת בתדהמה, טוב, לפחות הוא לא ברח מהמיטה, גם זה משהו, אבל אני הרגשתי די מבואסת, בינינו מדובר בבחור שנוקט במשפטים כמו "אני אוהב בחורות שנראות כמו בחורות" נשמע כמעט פתטי, אבל, נשבעת לכם שהוא מקסים אמיתי, שיודע ללחוש מילות אהבה, ואני תוהה אם זה יהיה נבון מצדי לספר לו בהזדמנות על כל מיני התנסויות שלי בעבר. מצד אחד לא הייתי רוצה לזעזע אותו, אבל אני גם מאמינה בכנות.

          בקיצור, גלשתי לגמרי, ואני מניחה שאתם בכלל לא מבינים את הזיווג המוזר הזה, אבל אני חייבת לומר שעדיין לא אמרתי נואש. לילה טוב.

        • בעקבות המכתב שלכם.

          להכאיב לי הייתי מניחה רק למי שאני מכירה ואני יודעת שאוהב אותי, אין טעם במימוש הפנטזיה עבורי עם זיון מזדמן או סטוץ כי חלק מההנאה זה לדעת שאני חולקת עם בן זוגי את הפן האחר של שנינו.

          מעבר לעובדה שכמובן אני צריכה מידה בסיסית של אמון בפרטנר כדי לדעת שהוא לא ירחיק לכת מעבר למה שהייתי רוצה ולא יכאיב לי באמת.

          כמה זה מסעיר להסתכל על פניו בסיטואציה חברתית מהוגנת ולדמיין איך אנחנו שנינו נראים כשאנחנו גומרים וכשהוא מזיין אותי חזק בזמן שאני נאנקת.

          מצחיק, אבל כנראה שבגלל זה אני לא ממש בנויה לבדסמ אלא יותר לאופן שתיארתם של זוג שמענג האחד את השני בעונג עד כאב או בכאב עד עונג.

  37. טוב. אז ככה בדיוק אני רוצה את החבר העדין שלי והוא לא מבין!
    אולי אני פשוט אשלח לו את זה?!…

  38. טוב, אז קראתי חלק מהתגובות, ואני לא יכול לומר שבחורה שענתה שזה לא לעניין או שאיזו פמיניסטית שזה מגעיל אותה הסיפור לא נראה לה, אבל דווקא בארץ כמו שלנו שמשום מה יש לפי דעתי יותר עבדים משפחות, לעצרי, והרבה פעמים בחורות מתבררות כלו ממש נשלטות כשזה מגיע לדבר האמיתי, זה מאוד יפה שעוד רואים מספר שפחות אמיתיות, כמו שפעם אמרה לי שפחה של שנה וחצי שהיתה שלי ואמרה לי ספר דברים כגון שזה אין אשה שלא רוצה באיזה מקום עמוק להשלט, להקשר ולהטרף בצורה הלא שגרתית של BDSM, אבל בצורה מודעת אני יכול לומר שכל בחורה שעושה או לא עושה משהו חושבת שזה מוזר שלא כל הבחורות כמוהה, וזאת עובדה…
    לעניין, מנסיון שליטה היא דבר מדהים, ומי שמתאים לה אומרת שלהיות נשלטת לחלוטין על ידי האדון הנכון זאת חוייה שאין שום דבר שישתווה לה, וכשעושים את זה נכון ולא בתור איזה ערס מטומטם שרוצה "לזיין חזק בתחת" וזהו, אז גם הקשר הנפשי הוא עמוק בצורה שאין קשר שישתווה לה, משני הצדדים, כשיש לך בחורה קשורה, מכוסת עיניים וחסומת פה, אתה בעצם יכול לעשות לה הכל, מכאב שבסופו של סשן היא תודה לך כל היום, השבוע, השנה או לפגוע בה באמת, בצורה שתכניס אותה לבית החולים ויותר, והתפקיד של האדון, כמו שאני רואה את זה הוא להגיע לגבול המושלם של כאב שבסופו יגיע התענוג המיוחל, לא מאמין בכל אלו שחותכים, מרביצים ללא מטרה, עונש הוא עונש, וכמו כל עונש הוא צריך לבוא בתגובה למשהו וביחס ישר לחוסר הציות, אני חושב שצריך לשלוח את ה"אדונים והמלכות" בארץ לסדנאות בחו"ל לתקופה לפני שהם מתחילים להגדיר את עצמם, כמו שרואים באתרי צ'ט שונים, כשיא השליטה וידע, צריך להביר להם שזה שהם קונים אזיקים ושוט (זה משהו שהיה לי בגיל 15 תמורת 10 שקלים בתחנה המרכזית) לא עושה אותם לשולטים בנשמה, ליודעים, מבינים, או מרגשים, והרי בזה מתבטא הכל בסופו של דבר, בריגוש, בריגוש נפשי עמוק, לא בעוד איזה סטוץ או זיון, את זה לא בעיה להשיג, מבחינתי הבעיה להשיג שפחה אמיתית, מישהי שמוכנה בשביל האדון שלה להכנס לתוך גוב האריות בעיניים קשורות כי היא יודעת שהוא יהיה שם ויגן עליה, והיא לעולם לא תאמר לו לללאאאאא שמשום מה זאת לפי דעתי המילה שבה משתמשות הבחורות בארץ הכי הרבה במיטה….אז אתם יכולים לומר שזה כותב התגובה שלא מוצלח, נכון, זכותם של מי שלא רוצים להתנסות ולהתקדם לומר את זה, אבל למה לא תסתכלו אחורה, על הפעמים ההן, אני מדבר בעיקר על השפחות, אם יש מי שקוראת את זה, אבל גם אל האדונים, המלכות, ועבדים, הסוויטצים וכל מי שבינהם, תסתכלו אחורה ותגידו לעצמכם שבאמת ובלב שלם עשיתם הכל, הלכתם עד הסוף, ניסיתם, התעניינתם, השקעתם מחשבה, נפתחתם ובאמת התרגשתם, ולא מדובר כרגע על הריגוש המיני פרופר, התרגשתם (ועוד פעם אני אדבר מהצד שלי אבל גם השפחות והעבדים יכולים להפוך ולהבין) מהשליטה, מהנתינה, מהנכונות, מהברק בעיניים שניה לפני שהן נקשרות, מהגניחות, וכן גם מהיללות-עונג או כאב, תבדקו שבאמת הרגשתם איך השפחה נכנסת לכם לנשמה ותראו שאז, ורק אז היא באמת נהפכת לשפחה אמיתית, לחלק ממכם, לישות אחת, והשפחות שם בחוץ, לפחות האמיתיות שבינכן שמבינות את מה שכתבתי ורוצות את זה, אני לא אציע את עצמי פה, מי שרוצה יכולה לפנות אלי-רק חזרתי מחו"ל ואני מקבל שפחה- אבל לא זה היה העניין, העניין הוא שראיתי את הסיפור וראיתי משהו אמיתי וכן, וראיתי מישהי שאם זה באמת חוויות שחוותה יודעת מה היא ההרגשה המדהימה הזאת, ולאחר מכן ראיתי את התגובות והרגשתי צורך לצעוק, תפסיקו לשפוט ותתחילו להנות…אבל, זאת הישראליות, מלחמה אבודה…..
    אז זהו, נהנתי לכתוב את זה.
    ארז

  39. אני גאה בך…
    הלוואי וגם אני יכולתי…
    אני כ"כ מפחדת שיראו בי טיפת חולשה, שזו החולשה הכי גדולה שלי בסופו של דבר
    ואני מפסידה בגדול

  40. wow!!!!
    אחותי, אני בקינאה! איפה הגבר הזה, גם אני עכשיו לאחר שקראתי רטובה לחלוטין.
    ואת, כל הכבוד שאת בשחרור הזה. הלואי עלי.

  41. מזכיר לי כתיבה של מישהי מדהימה, כואבת, וחזקה שהפסיקה לכתוב לפני שנה ואולי מישהי/ מישהו יודעים לאן נעלמה (מקווה שלא קרה לה משהו רע חלילה) –
    היא חתמה בשם _רוצה עוד_

    וכתבה כמה סיפורים חזקים ממש בבימה
    יש מושג?

  42. בוא נגיד שאם תשאלו כל גבר מוצע הוא יאמר שהוא מעונין שאישה תשפיל אותו . ויש גם הרבה נשים שהיו רוצות להשפיל. אני לא מבינה את הטיעונים האנטי פמיניסטים האלה יש נשים וגברים שאוהבים להיות מושפלים במיטה אבל בבקשה חברה רק במיטה בכל אופן זה מקרי שהפעם מין הכותב הוא אישה.

    • נכון….פשוט צודקת….אני לא יודע למה ותמיד חשבתי שאני נשי….אבל אני פשוט אוהב שנשים משפילות אותי….

  43. אסרטיבית כנועה

    אני לא פסיכולוגית קלינית ולא פסיכיאטרית אבל אני יכולה לכתוב מתוך תחושות פנימיות שלי והעונג שאני מפיקה מלהרגיש שאני זונה של מישהו, שפחה של מישהו.
    הייתה לי ילדות נפלאה, קיבלתי המון אהבה מנוטרלת לחלוטין מתחושות של כאב או השפלה,
    כתוצאה מכך אני בטוחה בעצמי ואסרטיבית בכל פן בחיי, ובכל זאת אני נהנית כשבמיטה שלי הגבר שלי שולט בי (אם כי לא עד כדי כאב).
    אני מחפשת את הסיבה העמוקה והאמת היא שמאד קשה לי למצוא אותה. מה שכן נראה לי זה שאסור להמעיט בערך המעורר שיש לתפיסה החברתית של מין כזה כמין סוטה, אסור, מסוכן ולכן גם מאד מרגש.
    הדיון שמתנהל כאן מוכיח שכל עניין ה- BDSM עוד לא נכנס למסגרת המקובל והלגיטימי, ולדעתי זה בסופו של דבר גם מה שמאד מגדיל את ההנאה שמפיקים ממנו.
    אין לי אלא לשמוח על זה שבשלב הזה יש עוד דברים שהחברה לא מקבלת (אם כי הם הולכים ומתמעטים) כי זה מה שמכניס קצת עניין וריגוש לחיי המין שלנו.
    במקום לגנות את המגנים, אנחנו צריכים להגיד להם תודה….

  44. זה כל כך טוב! אני מאוד אוהבת את הכתיבה…זה פשוט מדהים!
    (+זה מחרמן לאללה!)

  45. זה כל כך נכון…..כל כך אמיתי…..מעניין מה זה אומר עלינו….:)

  46. בישביל מאמרים כאלה אני מגיע לאתר הזה בכלל!!!

    סאדיזם ופימיניזים, מתנגשים? וודאי, אבל רק אם אתם רואים רק מטר קדימה…
    האמת היא שהפמיזים רק מעצים ומעשיר את כוחו של הסאדיסט!

    העובדה שאישה מרגישה צורך להיות נשלטת במיטה לא קשורה בכלל לילדותה אלה למהותה!
    אנני חושב שאף חתולה ספגה התעללות מצד חברותיה או משפחתה בעברה ולמרות זאת חתולות מגיעות לסיפוק מיני רק הן ננשכות באכזריות בעורפן ע"י הזכר שבועל אותן…וזו רק דוגמה אחת מן הטבע, להנאה שמפיקות נשים מן הכאב, השליטה, והאגרסיביות הזיכרית כלפיהן במשגל!
    אם יש איזשהוא קשר, בין התשוקה להיות נשלטת במיטה לבין היכולת לשלוט באחרים מחוצה לה, הרי שהוא קשר הפוך!
    ככל שאת יותר ליברנטית , כך תרגישי פחות נבוכה וכבולה, להשתמש בכל כלי שנקלע ליידיך למטרותייך האנוכייות, והפרטיות: החל באנשים אותם את מנצלת בעבודה (מבלי לחשוב כמה את פוגעת במשכורתם, רגשותיהים, צרכייהם וכו'…), דרך ויברטורים ואוננות בהם את משתמשת למילוי צרכייך (מבלי רשות אשם ו/או נחיתות שעליההם אני יכול להרחיב למאמר שלם…), וכלה במיטה שם לא תתבישי לדרוש מהגבר שלך לספק אותך בדיוק כמו שאת רוצה (והבושה שקשה יותר להתגבר עליה במצבים כאלו היא דווקא הבושה שלך מעצמך…).

    *דרך אגיו, הייתי שמח לכתוב בעצמי כמה מאמרים לאתר, מישהוא יודע כיצד או למי יש לשלוח אותם?

  47. אההההההה……..
    נשמע מחרמן,אלים,ואני נהנתי לקרוא כל מילה,כי כמה זה נשמע נמוך,
    איפשהו זה מאוד גבוה,אנשים שלא ניסו את זה על גופם לא יבינו!!!
    זה לא סאדו ולא נאדה!… זה המנת אקסטזי שמשתחררת לדם כשמישהו עושה אתך מה שבא לו(בערך בלי להגזים) זה אובדן חושים וגבולות,רק צריך לראות את הגבול,שלא יהיו דברים מיותרים הבן זןג לוקח אותי לעננים כשאני נותנת לא את עצמי,מתחלפים והוא שלי,עם עיניים קשורות וידיים מעל לראש ואני יורדת לו בפראיות בלי שידע איפה הלק המגע השריטה או הנשיכה ההבאה תבוא לו…
    תנסו תבינו !!!!!!!!!!

  48. את מזדיינת בדיוק כמוני…ילדות עשוקה?נו…באמת…
    מי פה באמת עשוק?

    • נון קונפורמיסט

      לאחר שקראתי התרגשתי, התחרמנתי, צחקתי וגם קצת לא ,את כל התגובות כאן עד סופן שאלתי היא:מדוע כשאני רוצה להגיב כתוב למעלה רק "הגיבי כאורחת" או "כמשתמשת"? זו אפליה משהו לא?
      ואם תשאלו את עצמכן מה הוא מבלבל לנו ת'מוח ומה הקשר למאמר של הכותבת הנכבדה.
      התשובה היא שהקשר הוא בערך כמו הקשר בין הכותבת שנהנת מזיון בצורה כלשהי לבין הפסיכולוגיה שנשפכה כאן.
      מדוע אני כותב את זה בכלל? אנא ערף אין לי תשובה אני גבר אתן יודעות תשובות זה לא הצד החזק שלנו.
      יאללה ביי

  49. מכל התגובות להגיג הקצרצר והלא ממצה הזה, אם יש משהו תמוה בעיני זה כל אלו שצועקים חמס בשם אותן נשים מסכנות. פמניזם? מה יכול להיות פמניסטי יותר מאישה ההולכת ומגשימה את עצמה, נותנת ביטוי מלא לכל התשוקות והפנטזיות שלה, לוקחת לעצמה את החופש לבחור ולהיות האדם שהיא בוחרת להיות לפרק זמן כזה או אחר?
    ילדות עשוקה? כמו שאליעזר בן יהודה אמר בזמנו, ואני מסכימה עם כל מילה שלו:
    "בחיאת אבוק!"
    זה שווה ערך בעיני לכאלו שטוענים שלסביות, הן מן הסתם נשים מסכנות, שכל הבחירה שלהן בנשים מבוססת אך ורק על כך שהן נפגעו מגברים ואינן מסוגלות להתחבר אליהם עוד מינית או רגשית, לכן הן מסתפקות בנשים.
    אוווו פליז, רק אל תדברו איתי על פמניזם ונאורות באותה נשימה!

  50. גם אני רטובה

    אחותי- מעולה!!!!!!!!!!!!שיחקת אותה, חירמנת אותי בטירוף….אני הולת לפרוק תחרמנות עכשיו- יצאת ענקית!!!!!!!!!!!!!

  51. יופי של רשימה, רק בחורה אינטיליגנטית ובעלת בטחון עצמי יכולה להרשות לעצמה לכתוב כך.

  52. האמת? נשמע מבחיל לאללה, נשמע כמו אישה שיש לה בעיה עם המיניות שלה, לפי כל הקשירות והניטרול הגופני המוחלט, היא מפחדת לגמרי מהמיניות שלה, נשמעת מסורסת, נותנת את כל המושכות טוטאלית לגבר שמולה, מתנדנדת כמו לולב, כמו חתיכת בשר, אפילו לא מסוגלת להסתכל על עצמה נהנית, קשורת עיניים, לא מסוגלת לגעת בו ביוזמת עצמה..
    התיאורים שלה מתריסים, כאילו מנסים להראות אישה משוחררת, אבל לי היא נשמעת קשורה.. הרבה יותר ממה שנראה לעין.

  53. סיפור קשה לעיכול, מאוד מפחיד ומעורר רחמים..
    רק לחשוב שבקצה השני יש משהו נעים ונחמד
    אבל למרות זאת היא בוחרת בצד הכואב והקשה
    בכל אופן, אם היא אוהבת את זה אז בסדר.

  54. אהבתי מאוד.

  55. הלוואי עלי

  56. אבאלהההההההההההההההההההההההההההה

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*