פוסט פסח

פסח זה על שום מה? על שום שגם אם השקעת מירורים בלסדר דברים עם ההורים, ונדרת נדרים למצוא סידור להתחמק מהדודים, ותכננת מבעוד מועד עם כל החברים בריחה אל החופש האמיתי, אל ההרים, הרי שבפתחו של חג נתפס לפתע כל אחד להרהורים, ויש שלא עמדו במשא ומתן עם ההורים, והחליטו בשתיקה פעמיהם להרים ואת עצמם להעלים, לפייס את ההורים ולליל סדר להדרים, ולגרום לכל השאר לעצבים מעורערים.
ואם לא נחגג ערב החג הזה עצמו אל מול הרים, דיינו (אבל הוליכנו במדבר 40 שנים וקרע לנו את הים ועברנו בו בחרבה, והנה אנחנו בארץ הבחירה מצויים מזה שנים). ודיינו לו דאגנו לפחות לשישי-שבת של חג והיינו מחייגים מבעוד מועד לצימרים, אבל זו לקתה לה בחסר, זה התלבט בדמדומים, וככה לבסוף גם רבנו כל החברים.
ואילו רבנו רק עם חברים והיינו מוצאים לנו ולהם תיקונים, דיינו.
אלא שלא זו בלבד שרבנו כבר עם ההורים,
ולא נמצאנו במועד מחייגים לצימרים,
גם פספסנו בשגגה את הלינה ההיא באוהלים,
וכך רבנו לנו גם עם חברים,
ולקינו מלהסיק המסקנות מהחגים האחרים,
כך קרה שגם עצמנו עם עצמנו מרגישים כמו זרים.
עכשיו רק עם עצמנו נותר להתפייס, ליהנות משאר הזמן בביתנו ההורס, לקוות שעם הזמן עוד יתרחש פה נס. אז נוכל ליישב על המרפסת.נחייה בתום עם מה שרק ישנו, מה שביני, בינה וגם בינו, לא נתכנן עוד תכנונים, נעיף את כל הציפיות כולן לעננים, כי בשנה הבאה כולנו בני חורין.

על הכותבתרונית בר-לביא

ירושלמית בהווה. תל אביב לא. מעושנת וקצבית לי מידיי. גם חיפה למרות שמקסימה, לא, כי רחוקה מידיי מכולם. כנראה שכפר הכי מתאים אבל עד שיהיה שינוי בסטטוס המשפחתי, אני כאן. ובאינטרנט, בכל מקום.

4 תגובות

  1. רונית, מאמרך מאד מצא חן בעיניי, ממש מתוק.

  2. איזה קטע מדליק
    חחחחחחחחח

  3. ככה אנחנו, בני ישראל. שנון ומשעשע ולא נס ליחו גם אחרי שפסח כבר מאחורינו (סה"כ הוא גם לפנינו, כבר פחות משנה עד ליל הסדר הבא…)

  4. רונית – את כותבת יפה ושנון.
    מה עם מאמר נוסף?

הגיבי

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*