ביי ביי בתולים

על בנים ועל בנות

בתולי הלכו ממני לבלי שוב בגיל שש-עשרה וחצי, בזרועותיו המסוקסות למדי של יוסי ועקנין שהיה החבר של רותי, החברה הכי טובה שלי. באותה תקופה מין היה הדבר הכי מסתורי בעולם ובערך הדבר היחיד שדיברנו עליו. הדבר הכי מטריד היה מי עשתה את זה ומי לא עשתה את זה (זוכרים את הטיולים השנתיים ומדורות ל"ג בעומר, מה שהיה קורה בחדרים באכסניות ובתוך שקי שינה? עכשיו שאני חושבת על זה, נראה לי שאנחנו רק מפסידות מאבדן הבתולים הרי לפני זה החיים הם משחק מקדים אחד גדול). אני הייתי בטוחה שיש קונספירציה איומה נגדי ושכולם עושים את זה כל הזמן, חוץ ממני. היות ובאותה תקופה הייתי תת מפותחת, בלי ציצים וגמדה, הייתי משוכנעת שאף אחד בחיים גם לא ירצה לשכב איתי. כדי להוסיף צרה לדאבה, החברה הכי טובה שלי באותה תקופה הייתה רותי ליבוביץ, שהייתה, איך לא, הכוסית של השכבה. ההיא כולה חמוקים נפלאים, ציצים זקופים, חזיות תחרה ותחתוני סטן ואני עדיין עם החזייה הראשונה, שגם אותה אמא קנתה לי בגיל 12 רק כי נדנדתי לה כל כך, "אבל לכולן יש ואני לא יכולה ללבוש חולצות לבנות!". הייתי מאוהבת לגמרי בתמיר, שלא השתין לכוון שלי ורותי הייתה מנחמת אותי "לא נורא, את חכמה", תודה באמת. לרותי היה חבר, החתיך של השכבה כמובן. והם לא עשו את זה, אבל הם בהחלט עשו המון דברים אחרים, שנראו לי מסתוריים באותה מידה. אם לא יותר (תגידו, מין אוראלי דו כיווני בכיתה י' זה מקובל?).
הסתפקתי בעלילות הגבורה של רותי וקראתי את "על בנים ועל בנות" באדיקות מעוררת התפעלות, כדי שלפחות יהיה לי ידע תיאורטי בבוא היום (למרות שאז לא ממש הפנמתי שכשאני עושה לעצמי נעים מתחת לשמיכה זה מה שד"ר בלוך קרא לו "לאונן", אבל בזה בעצם אשם הנרי מילר – הגיבורות שלו היו צווחות ככרוכיות כשהיו גומרות, אז לא ממש עשיתי את הקישור בין הנעים שלי לצרחות שלהן). בגיל חמש-עשרה וחצי התנשקתי לראשונה, מה שגרם לי להרגיש מאוד בוגרת, למרות שלא ממש הבנתי את השוס בזה שמישהו מלקק לי את השקדים אבל רותי אמרה שזה כיף, רותי הרי ידעה.

ביי ביי בתולים

החגיגה סביבי נמשכה, אני קראתי, כתבתי יומן, למדתי רק במידה הנחוצה, ישבתי שעות עם החבר'ה, עישנתי את הסיגריות הראשונות, ניסיתי לקרוא את זן ואמנות ורותי והחבר שלה התחילו לעשות את זה. בלעתי את הסיפורים שלה בשקיקה בעודי נאנחת בייאוש ומתכוננת להפוך לבתולה זקנה.
אבל אז התחיל החופש בין י' ליא', ואני שמתי לב שהחבר של רותי מסתכל עלי בעניין גובר והולך. כמובן שפטרתי את זה כדמיון חולני לגמרי, בכל זאת המעמדות היו ברורים לגמרי ואני הורשתי להיות בחצר רק בתפקיד הליצן. הוא התחיל להגיע לבקר אותי בלעדיה והיא הייתה כל כך משוכנעת שאין סיכוי שהוא יסתכל עלי ושכל מה שיש לנו לדבר עליו זו היא, שלא הייתה לה שום בעיה עם זה. אבל הוא התחיל להגיד שדווקא נורא כיף לו אתי (לא הבנתי למה "דווקא"), אבל אפילו אני, עם חוסר הביטחון התהומי שלי הבנתי שאולי הוא באמת רוצה אותי.
אני לא זוכרת את הפעם הראשונה שהוא נגע, סתם, אני כן זוכרת. ישנו אצלי, שלושתנו, ובאמצע הלילה התעוררתי כי מישהו ליטף אותי. בהתחלה הייתי בטוחה שהוא מתבלבל, אבל אחרי שמלמלתי "יוסי!" מזועזע למחצה, היה ברור שהוא מתכוון אלי. היה נעים ומושחת לגמרי להתחרמן עם החבר של החברה הכי טובה שלי כשהיא ישנה לידנו. עכשיו שאני חושבת על זה, זו הייתה הפעם הראשונה שגמרתי לא עם עצמי. מוזר, עד היום הייתי בטוחה שזה היה עם מישהו אחר. החלטנו שאני אתחיל לקחת גלולות (עוד לא היה איידס אז, או היה אבל רק לרוק הדסון) היינו מאוד אחראים ומאוד חשאיים. לא היו לי שום ייסורי מצפון בגלל רותי. כולם הסתכלו עליה בהערצה, אבל עכשיו קינאתי בה פחות.
היום הגדול הגיע. ההורים שלו לא היו בבית, רותי נסעה עם ההורים שלה ללונדון. הכל הסתדר. דיברנו קצת ואז התחלנו להתנשק. הוא ליטף אותי, מה שהיה די בסדר, הוריד ממני את המכנסיים והחולצה, בלי לשים לב איך התלבשתי יפה לכבודו, מעך לי קצת את הציצים, נשכב עלי "איי!! כואב" "בטח שזה כואב, זה תמיד כואב בפעם הראשונה, תירגעי קצת" "טוב" "איי, אאוץ', כואב" "את רוצה לעשות את זה או לא?" "חושבת שכן" "אז די, ככה זה, כואב". בנחישות שהפכה מאז לסמל המסחרי שלו הוא הבקיע את דרכו, פרץ את כל המחסומים, קרע את הגדרות וצנח עלי מזיע כמו צנחן אחרי כיבוש הכותל. וזהו. כשהוא קם להתקלח (לדעתי הוא גרם לי טראומה מעצבת, מאז אני שונאת גברים שמתקלחים אחרי) שכבתי וניסיתי להבין מה שונה, חוץ מזה שנורא כואב לי שם למטה (אז המילה כוס לא הייתה בשימוש כמו היום), האם זה מה שנקרא "להפוך לאישה"?
אם כן, אז הפכתי לאישה ב-9.8.88. עברו מאז כמה שנים טובות, למדתי שסקס זה לא משהו שאת שוכבת, עושה כאילו נעים לך ומחכה שהוא יקום בידיעה שאחר כך ישרוף לך בין הרגליים.
אני בטוחה שיש המון בנות שהפעם הראשונה שלהן הייתה מקסימה ורומנטית, עם מישהו אוהב, אני גם משוכנעת מעל לכל ספק שלהזדיין עם החבר של החברה הכי טובה שלך, שהיא גם הכי כוסית בשכבה, לא מועיל יותר מדי לשיפור הביטחון העצמי.

הפעם הראשונה באמת

בגיל ההוא חשבתי שהפעם הראשונה נורא חשובה, שיש לה חשיבות מעצבת ושמי שיהיה הראשון יהיה מישהו שתמיד ייזכר (זה מה שיוסי אמר, "בחורה תמיד זוכרת את הראשון שלה"). אז כן, אני זוכרת את יוסי אבל לשמחתי, לאיבוד הבתולים הטכני לא הייתה שום חשיבות מעבר למעשה עצמו. ולפעם הראשונה באמת? ההיא שאחריה הבנתי למה עושים מסקס כזה סיפור? הייתי הרבה יותר מבוגרת, בת עשרים וארבע, באמצע עברו כמה גברברים נחמדים פחות או יותר ואז הוא. הוא היה מבוגר ממני בעשר שנים, מהגברים המקסימים באופן מקצועי האלה? לא תואר היה לו ולא הדר ובכל זאת הוא מצא חן בעיני מאוד – אולי כי הוא הצחיק אותי, אולי כי היה בו שקט שבאנשים בני גילי לא היה, אולי כי הוא היה מסתכל עלי בחצי חיוך, כאילו יודע עלי משהו שאני לא יודעת עדיין. היה לו ידע עצום בהמון תחומים ופוזה מצוינת של אמן מיוסר. הייתי מאזינה לו במשך שעות. איך יפה היה מסביר לי דברים על פילוסופיה ואמנות. הוא הציע לי הצעות מגונות פחות או יותר החל מהרגע שהכרנו ואני החזקתי מעמד בגבורה כחודש וחצי עד שנשברתי, רבאק! אני אנושית. הגענו לדירה שלי באחד מאותם ימים ממוזלים בהם השותפה לא הייתה. הייתי נרגשת ודברתי ללא הפסקה, הוא דווקא היה משועשע. כנראה הצחיק אותו לראות אותי מתנהגת בטיפשות: "רוצה לשתות" "אתה רעב?" "מה בא לך לשמוע?" "אני אבדוק מה יש בטלוויזיה" "אולי תירגעי ותשבי כבר?". לשבת? אני?! מה פתאום לשבת? לידו? אימא!! התיישבתי בקצה השני של הספה, לא שהמרחק שבר אותו, חלילה וחס. הוא התקרב אלי והתנשקנו בפעם הראשונה. לא סיפרו לי שככה נשיקה אמורה להרגיש, גם לא אמרו לי שאפשר לנגוע ככה. באותו יום הוא עשה הכל, כי אני בפעם הראשונה הרגשתי מספיק בנוח כדי לקבל בלי להרגיש שאני חייבת לתת משהו בתמורה. היה נעים כל כך. הסיפור נמשך כמה חודשים באותה נעימות ואחר כך מת בנסיבות טבעיות לגמרי. אבל היום אני יודעת שיש כמה סוגים של בתולים שאפשר לאבד. מי יודע, אולי עוד לא איבדתי את כולם?

אריאלה רביב

בת 30, סיימה ממש עכשיו לחפש את עצמה; הממצאים מפוזרים בכל רחבי האתר. כשתהיה גדולה היא רוצה להתפרנס מכתיבה, חולמת שתהיה לה מספיק משמעת עצמית כדי לכתוב ספר.

תגובות

  1. זה כל כך נכון….

    פשוט נהניתי מכל רגע

    • דעתי האישית
      יש שלבי בתוליות
      פיזי
      פיזי רגשי
      נפשי במקרה הרע או דפיקה כל כך חזקה שאת מרגישה התפוצצות פנימית של עונג ורוצה לצעוק שכל העולם ישמע:
      אהההההההההההה אתה טובבבבבבבבבבבבבבב
      (ללא כל קשר בדרך כלל יש לו זין של סוס גוף מושלם פה אלוהי וויברציות
      🙂

  2. קליאופטרה

    אצלי הפעם הראשונה טכנית היתה בלי אהבה ,לאחר צורך דחוף לשכוח את הגבר שכמעט כמעט היה הפעם הראשונה. אני לא מתחרטת על שום דבר בעיקר כי בסוף יש HAPPY END
    ובכל זאת נורא שמחתי לגלות שיש יותר מפעם ראשונה אחת ולא רק אצלי
    יופי של מאמר ( -:

  3. רונית

    אני כ"כ מסכימה איתך!
    קודם כל– כתבה מרגשת ואמיתית…
    גם בשבילי הפעם הראשונה לא היתה חוויה קסומה ושום כוכבים לא התעופפו מעל לראשי.
    כשאני חושבת על זה היום יתכן ובכלל לא הייתי מוכנה לזה מבחינה רגשית ואני מאמינה שזה הותיר בי יחס די טראומתי בכל מה שקשור לנושא.אני חושבת שזה היה ממניעים של לחץ של "לעשות את זה כבר" וגם כי כ"כ רציתי את הבחור ופשוט הסכמתי…
    הפעם הראשונה היא לאו דוקא המשמעותית ביותר למרות הראשוניות שבה-להיפך, אני חושבת שבדר"כ כשמתבגרים וצוברים ניסיון ובגרות-המין יכול להיות הרבה יותר מלא וממקום אמיתי.חבל להתאכזב…הפעם הראשונה היא לא תמיד מוצלחת וכנראה שלא בכדי כדאי לפעמים קצת לחכות כי לעיתים משלמים מחיר אח"כ ומקבלים תמונה מעוותת שיכולה להותיר משקעים למשך זמן..ובנימה אופטימית אסיים:תמיד אפשר לעשות "חוויה מתקנת" עם פרטנר נכון בזמן הנכון…

    • מנחם הסקסי

      עכשיו ממש בא לי לנשק מישהיא נשיקה צרפתית לוהטת עם הלשון במשך יותר מעשר דקות רצוף כמובן עם להט והרבה דברים מיסביב
      עם יש מישהיא שבא לה גם את אותו חשק כמוני שתתקשר מייד לאפס חמש שלוש שבע שבע ארבע אפס שבע שמונה ואת לא תיצטערי זה ההיה לוהט ומעניין ביותר
      ולבקש את מני …………… שהוא מאוד חרמן כרגע

  4. האקסית המיתולוגית

    הפעם הראשונה שלי היתה כשהייתי בת 15 וחודש בדיוק ערב יום כיפור בי"ם
    לא ,לא אהבתי אותו ואפילו לא רציתי שנהיה חברים פשוט רציתי כבר לעשות את זה עוד משהו לסמן עליו וי, רציתי רק להפטר מהבתולים שלי.
    הוא למד שכבה מעלי בתיכון והיה עם המון פוזה של אחד עם ניסיון אז החלטתי לבחור בו
    מה אני אגיד לכם לא היה משו בכלל היה לו זין גדול ואולי מכאן הפיקסציה שלי על זה
    אבל זהו שזה כאב והיה סתמי לחלוטין ואני בכלל לא בטוחה במחשבה אחורה אם בכלל היה לו באמת ניסיון מיני לפני ….
    מה שאני זוכרת שכאב לי נורא ביום שאחרי והלכתי כמו ברווז צולע ומרוט
    בסופו של הסופשבוע הזה אמרתי לו שנשאר ידידים וזה הרס אותו הוא חשב שאני אהיה שפוטה שלו בגלל שהוא היה הראשון שלי …הצחיק אותי..
    אח"כ הוא היה ממש מנוול הוא הלך לספר לחבר'ה את סיפורי ה"כיבוש והגבורה"שלו איתי
    אני ממש נפגעתי ולא דברנו עד סוף התיכון.
    מה שכן בזכותו היה לי מוניטין מאוד מפואר אצל החב'רה בכל מה שקשור למין על לא עוול בכפי
    כי חלפו שנתיים עד שבכלל התחלתי להתענין במין עוד פעם אבל מאז לא הפסקתי…
    לבת שלי אני מייחלת התחלה הרבה יותר מוצלחת אני מקווה שאצלה זה יבוא מאהבה ותשוקה
    ולא ממרד.

  5. קרני

    מאמר יפה, מזכיר תחושות דומות. גם הפעם הראשונה שלי לא היתה אירוע, מאוד רציתי אז לאבד אותם סוף סוף, אחרי הצבא, אחרי ששמעתי סיפורים של חברה וראיתי סביבי, בטירונות למשל, בחורות שלוקחות גלולות באופן קבוע. וואו! זה היה נראה לי כל כך "נשי" ו"מבוגר". אז איבדתי גם. וזה היה די סתם. ועוד שנים הכל היה סתם, בין השאר בגלל שבני זוגי היו פחות פתוחים ממני וגם היו מרוכזים בעצמם יותר. ואז, בגיל 26 פלוס, באירופה הקרה, הרחוקה והנפלאה, שם גרתי כמה שנים, אירע מקרה וביליתי שני לילות עם ידיד ישראלי שהכרתי עוד בארץ. מה אגיד ומה אומר: בינואר 97 איבדתי את בתולי האמיתייים, נהייתי אדם אחר. שום דבר לא כמו שהיה לפני. כמו שאמרו לפני, כיף להיווכח שהנסיון שלי הוא לא היחיד.

  6. שוסמי

    מלחיץ נורא שנשים מעמיסות כל כך הרבה מטען רגשי על הדבר הזה. ביוגרפיות מסתובבות סביב. טראומות נתפסות על. מי צריך את זה? כמה יותר משקל, ככה פחות סוחב.

  7. מצחיק נורא עד כמה "לאבד את הבתולים" הוא מושג ארכאי, רומנטי וטיפשי בעליל. גם אני מאלו שחיפשו רק להפטר מהעונש הזה. גם לי זה לא עשה כל כך טוב ואתם יודעים מה יותר גרוע? שבכלל לא הבנתי איך אני אמורה להנות מזה אלא כמעט 10 שנים אחרי זה!!!!!
    הכל פאלי בעולמנו הצר, הכל חדירה חדירה חדירה וצריך לחנך ילדות קטנות שיש הרבה מעבר לזה כי אצלי הבורות הייתה מדהימה ולא בקטע הטכני של אמצעי מניעה אלא בקטע של מה עושה לי נעים.
    וזה רק חלק מהדיכוי!

    • אלמוני

      לא ברור לי מה הקשר בין הבורות שלך לבין דיכוי. יש בשוק המון ספרים, אם לא טרחת להתענין ולהתעדכן נכון יותר להאשים את עצמך ולא את כוחות הדיכוי השחורים. כמה קל להשליך את האחריות.

      • יופי אנונימוס, הרגישות, הטאקט… אין מילים
        זה שסרטים כחולים למשל (מלפני 10 שנים בערך) מציגים רק נשים בצורות מסויימות והנאה שכרוכה בחדירה בלבד זה בסדר? חוץ מזה מי אמר שהכל אפשר לדעת מספרים? איזה חננה!

        • אלמוני

          לא יודעת אם זה בסדר או לא, סרטים כחולים זה לא תחום ההתענינות שלי.

          כן יודעת שמי ששאבה את ההשכלה המינית שלה מסרטים כחולים מוטב שלא תבוא בטענות לאף אחד.

          את צודקת בקשר לרגישות ולטאקט. אם תנסי להתעסק קצת בתוכן של מה שאני אומרת ולא בצורה, אולי תפיקי מזה איזושהי תועלת. לא שאני חושבת שזה מה שיקרה, יותר פשוט לפטור אותי בתור פוסטמה מהשורה ולעבור הלאה.

          • תראי, את ממש לא מכירה אותי אבל ישר קבעת שאני בורה. לכל דבר לדעתך (לפי התגובות שלך) יש פתרון קל ופשוט (כמו לקרוא ספר למשל). נראה לי , ואין פה שום נסיון להחזיר לך או משהו כזה, שלא אני זו שלא מתעסקת בתוכן. זה נורא נורא קל להגיד שסרטים כחולים הם לא השכלה מינית אבל הם כן! הם הצורה הקרובה ביותר של הדבר האמיתי למישהו בגיל ההתבגרות, ללא נסיון כלשהו ועם בית שלא מדברים בו בפתיחות. כמו גם מדורי מין בעיתוני נוער וכן גם ספרים. גם רוב הספרים בימינו עסקו ועוסקים בעיקר בהריון, אמצעי מניעה, ושוב חדירה!
            למה דיכוי? בגלל שחוסר התייחסות ראוי למיניות האישה – בספרות גם כן – הוא סוג של דיכוי מיני, אמנם מוסווה אבל זה מחנך לתפיסה מאוד מסויימת של תפקיד האישה במיטה.

            • זאתשהיתהאנונימוס

              אני קבעתי שאת בורה?

              את סיפרת איפה רכשת את ההשכלה המינית שלך, לא אני. אני יצאתי נגד הגישה הקורבנית המעצבנת לפיה כל העולם ואחיו אשמים במחדלים שלך. זה הכל.

              • קוקיה

                אז בעצם את מאמינה שכל מה שאנחנו עושים בחיים תלויים בנו?
                עם כל הרצון הטוב, הנסיון לשליטה עדיין את חייבת להודות שמה שלא תעשי יש דברים שנקבעו עבורך מראש, יש קבוצות אינטרסים, יש אנשים רעים. צריך לקחת אחראיות על החיים שלך ולא לזרוק אותה לכל הכיוונים אבל צריך גם להביט בעין בלתי מזויינת ולחשוף גם את המנגנון ולא לאכול כל הזמן לוקשים. זה שמיניות האישה היא כזאת היא לא גזירה משמיים וצריך לבדוק למי יש אינטרס להפוך אותה לכזאת.
                ובעניין ההשכלה את טועה בגדול! השכלה רוכשים גם כשהולכים לסופר ומסתכלים בתוויות.
                ופורנוגרפיה?! בכלל צריכה להיות הרבה יותר רווחת כי מין זה דבר טבעי וצריך לחגוג אותו ברחבי העיר!

            • ענינת

              נכעגעגגאוררכחיכ

      • חשבת פעם על זה שפורנוגרפיה נועדה לגברים? שלא מלמדים נשים איך להנות אלא רק איך להישמר? בטח שזה דיכוי

        • רן הקטן

          "מדע המין"
          תוכנית דגולה!!!!
          באחד הפרקים, הפתעה!!!! ניסוי שנערך על גברים ונשים שהיו מנוטרים על ידיי מכשירים מודדים למיניהם.
          סרט כחול מוקרן לפניהם על מסך גדול.
          לגברים כמובן קרה מה שקרה
          ולנשים?? ?? ??
          רובם העידו שלא חשו שום גירוי מיני, אולי קצת התעוררות מינית…
          אז איך? איך המכשירים גילועלייה ניכרת בדופק? וסומק? והתקשות של השדיים? ורטיבות באיבר המין?
          או!!!!!
          אז יש את התיאוריה שאומרת שזאת שטיפת מוח לשמה. הגוף מרגיש התעוררות מינית ברורה, אבל המורה בכיתה ו', אמרה בשיעור חינוך מיני, שסרטים כחולים זה פויה ופורנוגרפיה זה לגברים בודדים וסוטים. ואח"כ חזרה לה המורה לביתה, ולבעלה ולחיי המין המאוד מענגים שלה סביר *מאודדד* להניח, כי הרי היא מורה לחינוך מיני.
          ואם לא המורה בכיתה ו', אז אמא (שגם אמרה שאסור לגעת שם למטה כי זה מלוכלך!!!), או המדריכה בצופים, או החברה הלוחמנית שלך בתיכון.

          • יש הבדל בין מגרה לבין מלמד, ברור שסרטים כחולים שעשויים טוב (או סתם סצנות סקס לצורך העיניין…) יכולות לגרות גם נשים, אבל זה בכלל לא האישו, העיניין הוא שבהרבה מאוד מהקטעים האלה האישה מוצגת באור מאוד מסויים שגורם לבנות שלא נחשפות למידע מגוון יותר לגבש תפיסה מעוותת לגבי מין, אם מישהי רואה בסרט שכל מה שקורה שם זה שהגבר תוקע את האישה והאשה גומרת באנחות או בצווחות, ואח"כ אותה מישהי מגיע למיטה (ואני מדברת על בנות שסרטים כחולים או דומיהם מהווים את רוב הניסיון המיני שלהן) ואז כשהגבר (שבד"כ גם לא מנוסה במיוחד) "תוקע" אותה והיא לא ממש מרגישה משהו היא לא ממש יודעת למה, והיא יכולה לסחוב כמה שנים של סקס צולע פשוט בגלל הדיסאינפורמציה הזו .
            וכאן המקום לפי דעתי להכניס קצת יותר מידע, אם זה ידע שעובר בין חברות או בן בני זוג, ובכל אופן אני מאמינה שהאחריות לגבי הסיפוק המיני מוטלת על כל אחד, וכמובן על הזוג ביחד.
            בשורה התחתונה, אם אתם רוצים להנות מסקס תפסו קצת יוזמה וקצת יצירתיות, ועם פרטנר נכון (מאסט! מאסט! מאסט!)השמים הם הגבול (בערך).

  8. מיצי מיאו

    מקסים….פשוט מקסים!
    נהנתי מכל רגע…..חשבתי לי על הפעם הראשונה שלי
    וחייכתי…
    היא הייתה מקסימה ואוהבת…לצערי החיים עשויים גם מחומרים של טראגדיות
    והוא לא בין החיים….אבל הזכרון שלו תמיד יהייה איתי עמוק בפנים
    כי לטעם של אהבה ראשונה, סקס ראשון נשיקה ראשונה
    יש טעם משובח
    שקשה לשכוח
    יופי של מאמר!

  9. ישראלה

    חבר'ה,קראתי את המאמר והזדעזעתי.בתור נערה בתולה,האם זה הרגע אליו פיללתי?
    האם הפעם הראשונה והנכספת עומדת להיות כזו סיוטית? התנפצות כל האשליות?
    לכל המזדהות עם כותבת המאמר,אינכן סבורות כי עוד קיימות בעולם נערות שמסוגלות להתאפק ולא למסור את "תומתן" לאיזה מרוקאי נלוז וחסר רגישות?
    אף על פי שגם אני לא תומכת בכל ההתפלספות והקדושה הזו שמעניקים לקרום הדבילי הזה ששוכן באמתחתינו, אולי כדאי לדרבן את הנשים הצעירות לחשוב קדימה ולפחור ביתר קפידה את הפרטנר הראשון. אולי אנחנו כבר לא נצטרך לאכול את הלב בצוותא…

    • אוריאנה

      נו באמת…

    • בתולה יקרה!
      נראה לי שהמאמר אמור לעזור לך לבחור את הפרטנר הנכון ביתר חכמה. נכון שיש טעויות ויש רק פעם אחת ראשונה, אבל סה"כ יוכלו להיות לך גם מאהבים טובים ומפצים בהמשך. אבל לא הבנתי מה הקשר למרוקאיות – תאמיני לי שהראשון שלי היה אשכנזי מאוד וגם הוא טען שזה תמיד כואב בלי לחשוב מה הוא יכול לעזור כדי שתהיה לי חוויה מהנה יותר. גברים לא מתחשבים קיימים מטופשים קיימים בכל העדות . אני לא מבינה אם הם חושבים שבחורה תמיד זוכרת את הראשון שלה למה הם לא טורחים להשאיר אותו טוב יותר?
      אבל כדי לא להכניס אותך לטראומה יותר גדולה אני מבטיחה לך שהיו לי פרטנרים מקסימים בחיי
      והפעם הראשונה היתה רק הפעם הראשונה
      מקווה שתהיה לך הצלחה תמר

    • אלמוני

      אני בתור אחת שחיכתה עד גיל 19, אני יכולה להגיד לכולכן שזאת הייתה חוויה נפלאה עם בחור שאהבתי ונכון שלא סופקתי לגמרי על הפעם הראשונה, אבל הייתי כל כך שמחה שחיכיתי עד גיל מופלג שכזה (בעיני הייתי גם בדרך להיות בתולה זקנה)…
      זאת לא חייבת להיות חוויה כמו שתוארה בסיפור, ובאמת תסלחו לי אם אני נשמעת כמו מורה או אמא דאגנית אבל אם את עושה את זה רק כדי לראות במה מדובר מתוך סקרנות, או כדי "לשים על זה וי" אז ככה זה גם נראה ומרגיש ובגלל זה יש לך טרואומות לכמה שנים טובות אחר-כך
      אצלי זה בא מאהבה והיה כל כך טובבבבבב אל תעשו את השטות של להיגאל מהבתולים המעיקים לפני שאתן מוכנות ובטח שלא עם מישהו שנבחר למען המטרה הזאת.

  10. רחלי

    כתבה באמת יפה ובאמת צודקת.

    אני שמחתי שהפעם הראשונה שלי הייתה נחמדה ולא מכפייה חס וחלילה
    ומאחרי מחקר רב ומקיף על הנושא מאמצעי מניעה ועד הנאה בסקס.

    אני מציעה לכל הבנות בעולם לחשור בנושאה כמו שצריך כדי באמת להנות וכמו שאומרים לעשות סקס בטוח.

  11. ליאת

    לא יודעת, הדבר היחיד שעליו אני חשבתי במהלך הקריאה הוא
    ביום שאיבדת את הבתולים שלך הפכת להיות בת זונה אמיתית.

    אולי אני היחידה שזה מפריע לה, ובכל זאת, לשכב עם החבר של החברה הטובה שלך?
    נו.

    • ליאת, את חושבת שהיא הייתה הכחברה הכי טובה שלה? באמת? נראה לי שמה שעובר פה בכתבה זה כמה ההיא לא הייתה חברה.

  12. פנדה

    רעיון מאוד יפה למאמר. ביצוע בינוני אבל קולע, עם דגש על הפואנטה: יש יותר מפעם ראשונה אחת. אני לא מאמינה שאין אישה שלא חוותה לפחות שתי פעמים ראשונות ויש כאלה שיותר. הפעם הראשונה היא יותר בגדר העיונית ויש אחריה את הביתוק המעשי (הביתוק הרגשי). אני חוויתי את הפעם הראשונה שלי בחופש הגדול בין כיתה ו' לכיתה ז'. ולמרות שהייתי ילדה בת 12 נהנתי ממנה, שזה יותר ממה שהחברות שלי יכולות לומר על הפעם הראשונה שלהן בגיל הרבה יותר מאוחר עם גברים שהן אהבו באמת. שקמתי באותו יום בבוקר לא תיארתי לעצמי שאני יילך לישון מבותקת ומאושרת. זה גם לא קרה במיטה של ההורים, או בבית ריק של הבחור. זה קרה על האדמה ליד אגם יפהפיה עם תאורה של מדורה, עם מישהו שהיה מבוגר ממני בשש שנים (מה שבדיעבד עושה אותו לפדופיל). שיער ארוך, פוזה של רוקיסט, עם ריח טוב בבית שחי. בחיי שלא ידעתי ואולי זה מה שעשה לי את החוויה לטובה כל כך. שום ציפיות. אני חושבת שכל אחת שכבה בפעם הראשונה עם מישהו שנראה לה מדהים בצורה בועתית לפני שהיא ראתה את מה שבאמת יש לו מתחת למכנסיים. אחרי שרואים את הזין המתדלדל, את הביצים הלא אסטתיות ברוב המקרים, ואת הבעת הפנים המוזרה בפניו ברגע שהוא גומר, כל הבועה מתנפצת ואת מבינה שהוא לא כל כך מדהים כמו שחשבת. ברגע שמעורב מין בעניין הוא הופך לילד קטן וחסר אונים. ושאת אומרת לו אחרי שהיה מאוד נחמד וכבר תדברי איתו בהזדמנות, הוא מופתע לחלוטין ובמקרה שלי (למרות ששום אהבה לא הייתה מעורבת במעשה) גם שולח לך פרחים יום למחרת עם כרטיס ברכה כדי לודאות שלא תשכחי שהוא היה הראשון. הפעם הראשונה האמיתית שלי הייתה חצי שנה אחר כך עם המון אהבה וקשר שנמשך 3 שנים. זה אולי לא היה בטווח הגילאים הנורמטיבי, אבל זה היה הכי אמיתי והכי יפה מרוב המערכות יחסים שהיו לי מאז.

    • זרובבלה

      גיל 12? איך אפשר?!
      בגיל הזה הכרזתי בקול "נשיקות זה איכסה!"
      בגיל הזה עוד לא ידעתי שיש לי דגדגן!

      טוב, העיקר שנהנית
      ( :

  13. בועז

    יש לי חבר שקיבל בזמנו את הכינוי "מפצח הבתולים", הבן אדם ידע שבע נערות – לא פחות – עד גיל עשרים, כולן היו תמות וברות עד אליו

    אני מעולם לא התקנאתי בו. בעיני לשכב עם מישהי חסרת-נסיון הוא תענוג מפוקפק ביותר (ואכן עשיתי זאת פעם אחת ויחידה בחיי, זה היה בינוני עד דיכאון והבהיר לי חד-משמעית שיש הבדל בין גמירה, שהיא עניין גופני, לבין אורגזמה, שהיא חוויה כוללת)

    במלים אחרות: *הפעם הראשונה* – ואולי יש לומר *הפעמים הראשונות* – לא תקוטלג במקום טוב ברשימת האירועים המוצלחים של חיי. גברים לא נוטים לחשוף את זה, בדרך כלל, אבל משיחות אינטימיות עם חברים אני יכול להעיד ש"גיל שש עשרה, הכל כזה, מין קצפת של דובדבנים" (סנדרסון, "תשע בככר") הוא מיתוס מופרך לחלוטין, ברוב המקרים

  14. בת 17 -בתולה

    אחרי שקראתי את הכתבה והתגובות (סכסוכים בצד ) רק רציתי להגיד תודה רבה רבה לכל מי שכתבה משהו שתרם לי לידע בנושא- שלא קיים בצורה הזאת, ולהשקפת עולם. שיניתם בי משהו.
    תודה.

  15. אריאלה רביב

    קודם כל מילה לבתולות המפוחדות – הפעם הראשונה שלי לא הייתה שוס, אבל יש מספיק כאלה שאצלן היא זיכרון נפלא לכל החיים, צריך כנראה לעשות את זה מהסיבות הנכונות ולא כדי להוכיח לעצמך דברים שלא ניתן להוכיח אותם באמצעות סקס.
    ולהיא שאמרה שיצאתי בת זונה – היות וכל הסיפור התרחש לפני 13 שנים, לא נראה לי שאני אתחרט עכשיו על מה שעשיתי בגיל 16.5. היום לא הייתי עושה דבר כזה לחברה, אבל היום לא הייתי בוחרת חברות שידכדכו את הביטחון העצמי שלי.
    ותודה לכל מי שאהבה, נעים.

    • חיים

      אריאלה
      מין משהו ששמעתי בעבר הרחוק, שלטעמי תמיד יהיה נכון
      כמו שגנב ישאר גנב
      כמו שנרקומן ישאר נרקומן
      שרמוטה תמיד תהיה שרמוטה
      אחת שבגדה בחברה שלה תשאר כזו כי זה עניין של אופי ולא של גיל

  16. בנו של החדק

    אהבתי.

    מצחיק שהתאריך שבו איבדה אריאלה איבדה את בתוליה היה התאריך שבו התגייסתי. גם לי לא היה שפשוף נעים במיוחד.

    הפעם הראשונה שלי היתה בסוסיתא בחוף תל ברוך שנה אחר כך. הייתי חייל, והייתי בתול.
    היא עלתה 50 שקל. קשה להגיד שנהניתי.
    הפעם הראשונה האמיתית, שבוע של שכרון חושים, היתה כחצי שנה אחר כך.
    היה שווה לחכות.
    עד היום אני ממשיך לכפר על כל שנות הבתולין ותחושת ההחמצה שליוותה אותי כל שנות התיכון.
    בגדול.
    בנימה אופטימית זו, מוסר השכל – אמנם זוכרים את הפעם(ים) הראשונה, אבל בינינו, יש זיונים שיותר יחקקו בספר המיתוסים של בנו של החדק ונשותיו.

    • תיכוניסטית

      אני תיכוניסטית בתולה, ו- תתפלא לשמוע- גאה בכך,
      אני לא גאה בכך שהצלחתי להגיד לא לכמה גברים שרצו לדעת איך זה לשכב עם אחת המקובלות של השכבה , אלא גאה בזה שאני לא עושה דברים כדי לעשות אותם, כדי לדעת איך זה ולא כדי ללכת ולספר לחברות אלא כי זה מה שמתאים לי , אני לא אתפוס מישהו ואשכב איתו (ובטח שלא אשלם לו) רק כדי לא להתאכז ולדעת ש" לא עשיתי את זה" אז אני חושבת, ואתה מוזמן לענות לי אם אני טועה, שעדיף למות בתול/ה מאשר לעשות את זה רק כדי לעשות את זה, כי לדעתי כל דבר צריך להעשות כי זה מה שנכון ומתאים ולא כי כולם אומרים ש

  17. אינדי_גו

    מבלבל העניין הזה. הייתי קודם כל במבוכה לנוכח הויכוח שהתנהל כאן ולא ממש ידעתי מה לומר.
    אז ככה. בעיני, שני המאמרים טובים. הרי לכל אחת יש סיפור. וכן, הם שונים לגמרי. מחוץ לעובדה ששניהם מספרים על הפעם הראשונה, הרי לכל אחת מאיתנו היתה פעם ראשונה אחרת. ורק כובדו של מיתוס הפעם הראשונה הוא שעושה את הפעם הראשונה למשהו טקסי כל כך וזכיר כל כך ונחרט כל כך וגם די טעון, כי לרוב חוויית הפעם הראשונה הזו מקרינה איזו תקופה על איך אנחנו תופשים את כל העניין הזה.
    קצת חבל לי שנהיה מזה ריב, מה גם שאם לי זו היתה הכתבה הראשונה, שהייתי באה לפרסם בחשש מה, מפקירה אתה חוויה הכל כך פרטית שלי לעיני הציבור כפי שעשתה פה קסאנטי, ללא ספק זה היה מכאיב לי לקרוא את הטוויסט שהתפתח שלא באשמת אף אחד, כמו שזה נראה לי. ולא שאני באה פה לסנגר או לסכסך או לשפוט. אני רק מביעה דעה. ואני מבינה, רויטל, גם למה זה מרגיז אותך, אחרי כל המאמץ שהשקעת, אבל מה קסאנטי אשמה?
    טוב, עד כאן בענייני "הסכסוך".
    לעניין, גם אני הרגשתי מאוד לא נוח לקרוא מישהי שהפעם הראשונה שלה היתה גנובה על חשבון מישהי אחרת. אבל באמת שאין מה לשפוט אנשים בגיל 16 על מעשיהם, זה הרי בדיוק הגיל לעשות שטויות מטומטמות שאם יש קצת מזל גם לומדים מהן ולא חוזרים עליהן יותר.
    וגם אני עשיתי את השטות שלי. כי הראשון שלי היה בחור מקסים ביותר. יותר טוב ממנו לא יכולתי לבחור. ובכל זאת, עם כל התסבוכים וההיסטריות של גיל 16, איכשהוא מה שקרה גרם לי לקום ולברוח ביום שאחרי במקום להתמודד עם העוצמה הרגשית שזה עורר בי.
    וההפסד היה כולו שלי. הו כן.
    הפעם הראשונה שאת מכניסה מישהו אל תוכך, אכן ברור וראוי לה שתיזכר לכל החיים. משהו משתנה לנצח, וזה לא החלק הטכני של הקריעה, כמו שזה מעבר בין ילדה לבין אישה, אם כי אלוהים יודע שרובנו עושות את זה בשלב שהוא כולו ילדה.
    אני זוכרת שהלכתי למראהמיד אחרי והבטתי ארוכות בעצמי, עד כדי כך תמימה הייתי, חשבתי שמשהו במבט שלי ישתנה. ומשהו אכן השתנה, אלא שמראות אינן מיטיבות לשקף תהליכים פנימיים.

    • אלמוני

      אריאלה רביב היא קסאנטי? איפה זה נכתב?

      • אינדי_גו

        מכיוון שאחרת לא הייתי יודעת את זה, אינני מכירה את קסאנטי היכרות אישית, אלא רק ממה שהיא כותבת ברשת. כך שאני לא זוכרת איפה, אבל האאוטינג-כביכול שנתבצע כאן לא נתבצע באמת, אלא בתום לב גמור. חשבתי שכו-לם יודעים.

        • לא כולם יודעים, אבל אני בהחלט נוטה לעמוד מאחורי הדברים שהמופרעת הזאת, אריאלה כותבת.

          • אינדי_גו

            הוא אני
            🙂

          • אלמוני

            אז למה בתגובתך בשם xanty את מתיחסת לכותבת בגוף שלישי?

            בסוף עוד יתברר שאת נוגה שטאובר, או שלי יחימוביץ'.

            • אריאלה רביב

              אני לא יודעת אם זו מחמאה או לא. טוב נו, אני בקטע של חשיבה חיובית. לא יודעת, האמת היא שיש לי פיצול אישיות קטן בין קסנטי הוירטואלית ואריאלה האמיתית, אבל הוא לא ממש מפריע לי. אני אדבר על זה עם השרינקית איך שאחזור לטיפול.

  18. רן הקטן

    *שמן תינוקות!!!!!*
    זה הדבר הראשון שאני אקנה לבן שלי שהוא יגיע לגיל 16.
    זאת העיצה שאף אחד לא נתן לי, או לשלוש הבתולות שהיה לי הכבוד לבקר בהן ראשון.
    אם מישהו רק היה מצייץ משהו, כותב משהו…
    איך זה הזקן החרמן הזה שערך את "על בנים ועל בנות" לא אמר על זה כלום? אולי הוא לא שמע על זה?
    *שמן תינוקות* היה פותר הרבה בעיות, היה מונע כאבים. לעזעזל, מאיפה אני אומר לדעת בגיל 15 שהעסק שם לא רטוב תמיד? בולבולוני לא עמד תמיד שהיה צריך? מאיפה אני אמור לדעת שהלחץ והפחד והמעמד שיתק אותן? וייבש אותן או לא הרטיב מספיק…
    *שמן תינוקות* או אחד מהשמנים המיוחדים (אני הכרתי אותם רק אחרי הביקור הראשון בחנויות סקס באמסטרדם)… זאת אחת המתנות שהבן שלי יקבל בגיל 16, עם הסבר קצר וממצא…

    • אלמוני

      עם כל שגיאות הכתיב שלך יותר טוב כבר שתחזור לכתוב באנגלית.

      • עם כל ההערות הדביליות שלך כדאי שתבלה/י כמה שנים בסיביר במקום להיות המחנך/ת של כולם.

      • רן הקטן

        תתגלה ברוב תפארתך
        ואז, או אז, אפשיט את עורך כאן ברבים, רק תןי לי ת'צ'אנס.
        אף אחד, אבל אף אחד לא יצחק על שגיאות הכתיב שלי, כי הן רגישות…
        עבדתי עליהן הרבה שנים.
        קצת כבוד!!!!
        (וביצים, גם אף פעם לא הזיק)

        • אלמוני

          נו, אבל אם במקרה אני לא מעונינת שתפשיט את עורי – ביחידות או ברבים – אז יש הגיון בלהשאר אנונימית?

          אני חושבת שיש. אבל זאת רק אני.

          • רן הקטן

            ביררתי עם האקדמיה…
            אומרים "אבל *זו* רק אני"
            ולא "זאת רק אני, כמו שכתבת…
            יא איכרה עילגת!!!
            יא פלאחית נבערת!!!
            תתביישי לך מייד ותעזבי את הארץ ותתרמי את כל הרכוש שלך לעניים!
            סתם, אני קטן וקטנוני.
            הלוואי שיהיה לך יום מקסים.
            רן

    • כי אני לא יודעת

      הרעיון טוב אבל כדאי לזכור ששמן תינוקות ממס את הקונדום, שכדאי שגם יהיה מעורב בעסק
      צריך משהו על בסיס מים ולא על בסיס שומן.

      • דניאלה

        KY-GEL
        אם בעינייני חינוך עסקינן אז קנה לבינך קיי,ואיי,ג'לי חומר סיכה על בסיס מים שלא פוגע בקונדום

    • לינדה

      אני כל כך כל כך מזדהה איתך גם לי אף אחד לא
      אמר עד שיחה מקרית עם חברה…:)
      בשביל מה יש חברים?

  19. אדוארד לימונוב

    אני זוכר את עצמי מענטז בהתגרות עם הטוסיק שלי, הטוסיק המזדקר שלי, שאפילו ילנה קינאה בכמה שהוא מזדקר, כאילו יש לו רצון משלו.
    לחשתי לו:Fuck me, fuck me
    קריס נשם בכבדות. אני חושב שגיריתי אותו עד קצה גבול היכולת. אני לא יודע מה הוא עשה, ודאי הרטיב לעצמו את הזין ברוק, אבל לאט לאט הוא חדר לתוכי, הזין שלו. את התחושה הזאת של מלאות, אני לא אשכח לעולם.
    הזין שלו אצלי בטוסיק לא הרתיע אותי. התחושה הנפלאה הזאת של מלאות – זה היה חדש.
    הוא זיין אותי ואני התחלתי להיאנח. הוא זיין אותי ובידו השניה ליטף לי את הזין, ואני ייבבתי, נאנחתי, התפתלתי וצעקתי בקול רם יולתר ויותר ובמתיקות הולכת וגוברת.
    התנהגתי עכשיו בדיוק כמו שהתנהגה אשתי כשהייתי מזיין אותה. תפסתי את עצמי מרגיש ככה וחשבתי: "אז ככה היא, כזאת היא, אז ככה הן, כאלה הן!" וחדווה עצומה עברה לי בגוף.
    עם הפירכוס האחרון התחפרנו בחול, מעכתי בחול את האורגזמה שלי, ובו בזמן הרגשתי בעירה חמה בתוכי. הוא גמר בתוכי.
    הנחתי את ראשי על חזהו וחיבקתי את צווארו. אני מאוד אוהב את התנוחה הזאת. הוא חיבק אותי ונרדמנו.

    מתוך "זה אני, אדיצ'קה",
    ספרו האוטוביוגרפי של אדוארד לימונוב
    תירגום: יוסף מוגינשטיין
    הוצאת עם עובד, הספריה לעם
    1997

    • מישהי

      אני אדיצקה, ספר מדהים ומופלא. כאב של גלות וכאב של אבדן.
      שבוע הספר מתחיל היום.
      הנה ההמלצה שלי.

      • שמעון סגל היהודי

        על זה את ממליצה, את? ספר של אגזוזנים אוכלים ברברס בתחת זה הההמלצה לך לשבוע הספר?

        • מישהי

          הומופוב?

          על טעם ועל ריח…
          באמת שלא מכריחה אותך ללכת לקנות הספר
          יש מבחר גדול גם של ספרים לאנשים מסוגך.
          🙂

          • שמעון סגל היהודי

            אני אוהב ספרים מלאי רגישות עם גברים שפותחים את המכנסיים ונשים יורדות ומוצצות להם את הזין. אני אוהב ספרים על בחורות עם שדיים מגרים שרוצות גבר אמיתי שילקק להן ואחר כך יתקע אותן חזק וטוב. כאלה ספרים (וסרטים) אני אוהב. יש לך המלצות? עכשיו שבוע הספר, זה הזמן

            • מישהי

              סיפורה של O
              אבל במחשבה שנייה, זה אולי קצת גבוה מדי בשבילך.
              הרולד רובינס?
              או שפשוט תפעיל את הדמיון. ובזה חותמת את הדיון הדי משמים הזה.
              סליחה וקריאה נעימה.

  20. ג' ו ל י ה

    "זועקת לשמיים"?
    הגזמת קצת…. השמיים נראים לי רגועים לחלוטין.

    • איירינה

      שניהם כתובים רע, ואם אני לא טועה כבר נקראו אלף או אלפי פעמים בגרסאות שונות במקצת, באי אילו מדורים בעיתונים שונים.
      אלוהים..ציידו אתכם בשכל לחשוב, ואצבעות לתקתק ,וזה מה שמוציאים לבסוף?
      איזו אכזבה..
      כל כך הרבה פעמים אני קוראת באתר הZה מאמרים איומים..באמת איומים, כמו מיני הסיפורים הקצרים שנשלחים לכאן.או מאמרים כל כך מועתקים במילה למילה מקוסמופוליטן או אתרי נשים בינלאומיים ברחבי הרשת. אני בטוחה שהכותב האומלל יגובה בשלל צעקות בוז רועמות, ובמקום זה, אל אלוהים..אנשים מטופשים , עיוורים חושבים שיש בזה חן. כל כך שחוק לעוס ולא מעניין.

      למה אני חוזרת? בגלל הפנינות שזרועות פה ושם, ובגלל (נדיר עוד יותר) תגובות יפות באמת.
      כדי שלא אשמע כמשמיצה חסרת בושה אציין שכאן באתר הזה קראתי את אחד מאוספי המילים היפים ביותר שאי פעם נתקלתי בו. לא בזכות העריכה וההעתקה הבלתי נסבלת מ"במה" (למה להעתיק ממקור כזה בכלל?) ,אלא הפנינים הנדירות שמופיעות פה.
      הצעות :
      לכתוב מאמר על הכישוף, והחלק האדיר שהיה לנשים במשך דורות בעיצובו ובעיצוב תדמיתו.
      לכתוב מאמר מקיף על ספרה של סימון דה בבואר שיצא לאחרונה (המין השני).
      " " על הספר של פולין ריאז', ספר מרתק וגאוני -סיפורה של או, מאת הוצאת בבל.

      להוסיף פינה קטנה, בה פורסמו שירים שונים במסגרת קטנה ולא צעקנית. שירים כוונתי לא לפרותיהם של מבקרי האתר אלא של משוררים מפורסמים. למשל, לאה גולדברג, אלתרמן ,היאליק וכו. למה? סתם כי זה נחמד.

      • באמת אין פה פנינות באתר, איך חבל.
        ואולי במקום לשלוח אותנו לכתוב תשבי, תכתבי ותראי לנו איך נראות פנינות כתיבה אמיתיות?
        דרך אגב, סיפורה של O רחוק מלהיות גאוני. הוא משעמם ת'תחת וכל ההו-הא הגדול בגללו היה בגלל התוכן הכאילו ספרותי אבל פורנוגראפי לגמרי בעצם (ופורנו הוא כל דבר שנועד לזעזע, לאו דווקא סקס).

        • בועז

          הוא שנוי במחלוקת, הוא מקומם, הוא חריג, הוא סדיסטי, הוא מטריד מנוחה, הוא מגרה, הוא עצוב, הוא מעורר מחשבה, בעייתי מבחינה מוסרית, הוא מתוחכם בדרך שבה הוא מלהטט בין פורנוגרפיה לבין הגחכה של פורנו.

          דבר אחד הוא לא. "סיפורה של או" הוא בשום פנים ואופן לא משעמם

          • אריאלה רביב

            בועז, ממש צר לי לחלוק על דעתך, אחרי העמוד ה-20 הוא בהחלט שעמם אותי. אז היא השתעבדה עוד קצת, יאללה יאללה. אז בסוף היא צרבה לעצמה על התחת את שם האדון. מצטערת, יכול להיות שפנטזיות ספרותיות פרועות (אולי לא פנטזיות) של עורכות לא עושות לי את זה.
            לכתוב על סקס קיצוני כדי לזעזע זה הדבר הכי קל בעולם. דווקא מה שיכול להיות מעניין בספר ההוא, ההשתעבדות המוחלטת למען האהבה לא מוצה. כאילו היה לה יותר קל לכתוב על יחסים לסביים מאשר על התמסרות אמיתית, של כולה, של הנפש.

            • אליזבט

              ספר משובח. צורם כואב, ודווקא לא הייתי אומרת פורנוגרפי.
              הוא לא כל כך פעל שם למטה כמו למעלה.

              יש כמה צדדים מובנים באישיות נשית שהולכים בקוים מטושטשים המזכירים חלק מהגחמות של הגיבורה.
              אי אפשר להתעלם מהנקודה המאוד חשובה שהספר מצביע עליה, הגחמה ה(לאו דווקא נשית אולי יותר אנושית) להיות קורבן, מושפל ומקולס. עד עפר.

              יש כאן גם כמה אלמנטים לא מיניים. הקורבן מתייסר, מיוסר, מתעללים בו, הולכים עליו במגפיים כבדים.
              או יכולה להיות אנטיתזה לבתולה הקדושה מריה. היא מעונה , היא חוטאת נצחית.
              והיא מכורה למצב הזה. היא לא נענשת על חטאים של אחרים אלא על שלה עצמה.
              וכדי שהיא תוכל להמשיך ולהענש היא חייבת להמשיך ולראות עצמה גם בזוית הקדושה וגם בזוית הזונה.

      • אלמוני

        מפורסמים בקביעות בפורום, בעיקר ע"י עמי האחד והיחיד.

        אבל, מה שנכון נכון, לא ראיתי שם אף שיר של היאליק.

  21. ישראלה

    לכל אלה שלא הבינו למה התכוונתי כשאמרתי מרוקאי…אריאלה סיפרה על ועקנין,לכך התכוונתי.
    ולנושא אחר:
    עם כל התגובות הארוכות והמפורטות שקראתי כאן,לא קבלתי מענה לשאלה שאני וכל חברותיי הבתולות תוהות על קנקנה מאז הנצו לנו השדיים(כל אחת והיבולים שלה..)-האם את הבתולים צריך לאבד עם החבר האוהב והדואג, או לזרום עם צ'חצ'ח מזדמן? האם להמשיך במרוץ אחר הגיל,או כל אחת עם הקצב שלה? והאם שמן תינוקות באמת עוזר….?

    • קרני

      כן, נכון. זה נפלא אם זה קורה כשיש אהבה מתוקה, והכל קסום, והרגע עצמו הוא משהו שזוכרים אחר כך לטובה עד סוף הימים. לי זה לא קרה, והרבה זמן הצטערתי על כך. אבל את יודעת מה? היום אני מסתכלת על זה ככה – רציתי להיות כמו כולן, רציתי שגם לי זה יקרה כבר, ואכן זה קרה. אז לא היו רעמים וברקים – בסך הכל ויתרתי על שיעור תולדות המוזיקה באוניברסיטה בגלל המעשה הזה. אבל מה שקרה קרה, והיה חלק מלהיות צעירה ולא מנוסה או לא חכמה כל כך ורוצה לעשות משהו מתוך סקרנות ומתוך רצון סוף סוף להרגיש אישה וכולי וכולי פילסופים. אבל כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות, אז מקבלת את זה כחלק מתהליך ההתבגרות. וגם אם לך יקרה ולא יהיה כל כך מיוחד, לא נורא, אחר כך כן יהיה…

    • בועז

      שמן תינוקות, במיוחד "ג'ונסון אנד ג'ונסון", בהחלט עוזר (ותיסלם לרן הקטן)

      צ'חצ'ח מזדמן בשביל להזדיין? זה יכול להיות גם אינטלקטואל גבה-מצח ורציני.
      אין חוקים ברורים בסוגיית "כך תאבדי את בתולייך". תקשיבי ללב (או לכוס) ותחליטי
      אם בא לך להזדיין, או לא

      סביר להניח שגם עם אהוב-נפש זה לא יהיה גליק גדול בהתחלה, כי לוקח זמן ללמוד את התורה (וכדאי מאוד שיהיה מורה מצויין, זה מקצר את לימוד הפרקים הבסיסיים
      בתורת האוראלי-אנאלי-בנאלי)

      גם שאלת ה"באיזה גיל" אינה יכולה לקבל מענה חד-משמעי. בשביל אחת, גיל 14 זה מצויין, בשביל אחרת – 22 הוא הגיל להתחיל

      אם לא מנסים, לא טועים ולא יודעים

      • אליה

        אני ..כמו שאומרים אישה קטינה, רק לאחרונה ניסיתי את כל העסק הזה של המין.
        זה באמת נחמד, אבל אני תוהה, אולי אני מפספסת משהו.
        יש לי אהוב נפש נפלא, שאיתו אני מקיימת יחסים כמה חודשים..אבל ..זה לא שאני לא נהנית, רק לא יותר מדי. לא כמו שאני אמורה. נורא נחמד לי להיות קרובה אליו עד כדי כך (בוואריאציה של ההתחברות), אבל ניראה שאני מפסידה משהו..
        הוא גם..מאוד רוצה שיהיה טוב, ומאוד מתחשב בכל גחמה שלי..רק שאני עצמי לא באמת יודעת איך להדריך אותו כך שאני אצליח להינות ממש..כמו שבאמת צריך.

        יש לך אולי הצעות?ן

      • hazey jane

        להשכלתכםן הכללית:
        שמן תינוקות ממש לא מומלץ אם מתכוונים לעשות סקס בטוח זותומרת להשתמש בקנדום
        מהסיבה הפשוטה ששמן תינוקות עשוי מנגזרות של נפט מה שעשוי להמיס את הקנדום כמעט על בטוח.
        כל חומר סיכה על בסיס של מים (כמו KY) יהיה בטוח ונעים הרבה יותר.

    • אינדי_גו

      לדעתי החויה הרגשית במקרה הזה חשובה יותר מהחויה הגופנית. אבל זו רק דעתי האישית.

      ולקרוא קודם ספר הדרכה טוב בנושא, שניכם.
      ולא שמן תינוקות, אלא משהו שקונים בבית מרקחת, וקוראים לו
      K Y Jell

      ולעשות את זה רק כשאת באמת רוצה, ולא כי הוא לוחץ.

      • אריאלה רביב

        אינדי, תודה על התמיכה. היה לא נעים למצוא את עצמי באמצע פולמוס מרגש שכזה, בייחוד לאור העובדה שרויטל ותיקה כאן ואני לא ממש. שוקראן מאמי.

      • אריאלה רביב

        ky הוא על בסיס מים ונספג בעור. לא ולא, משהו על בסיס סיליקון יהיה יעיל יותר, מצד שני, לא נראה לי שלמישהי בגיל 14-20 יהיה אומץ לגשת לפני הפעם הראשונה ולרכוש משהו על בסיס סיליקון.

        • אינדי_גו

          ותשמעי את זה מנזירה, זה ה-דבר. הכי פחות זר לגוף, הכי פחות ריח משונה, הכי פחות תופעות לוואי, הכי פחות כתמים על הסדין. מכיוון שהוא על בסיס מים, הוא נוטה להתייבש, ולכן מומלץ להחזיק גם קצת מים ליד המיטה, ואם מתייבש, פשוט להרטיב קצת את כל העסק במים. זה הכל.

      • יש איזשהו ספר הדרכה מומלץ?
        אני מחפשת נואשות עבור חברתי הדתיה שתאבד את בתוליה בעוד פחות מחודש. הושיעו נא!

  22. פעיל תנזים מהר גריזים

    אז ככה זה להיות אישה?
    אריאלה , כתבה סבבה , וסיפתח נאה למדי לשובי אל האתר לעוד חודש ושבוע לפני הגיוס,
    את כבר מכירה אולי את דעתי על הפעם הראשונה , אבל למען יתר הבננות , בייחוד הישראלה הבתולה – החיים זה לא סרט.
    אין אפשרות ריאלית לחכות לרגע המושלם , עם הבחור המושלם.
    אם יש אור נרות ומיטת מים עם עלי שושנים- זה פלסטי ומלחיץ.
    אם יש ספת נוער ביום קיץ מסריח ומיוזע עם בחורה שאלוהים יודע שלא תראה אותה אח"כ בחיים-זו המציאות.
    הפעם הראשונה זה סתם עוד מושג מטומטם , שנוצר בכדי שלחייזריות מנוגה יהיה עוד קלף למיקוח ולזיון שכל לאותם עובדי האדמה הפשוטים וטובי הלב ממאדים.
    וזהו.

    שבוע טוב

    • קרני

      ממרומי גילך המתקדם וצבירת אלפי שעות איכות כאשה, אתה באמת חושב שהפעם הראשונה זו המצאה מטומטמת? אז לדעתי לא, זה לא מטומטם. ואולי העובדה שמעולם לא נחדרת אלא חדרת בלבד, אומרת שאתה לא יודע בדיוק מה המשמעות של זה בשביל אשה?

      • אדוארד לימונוב

        ותקרא, בבקשה, את מה שכתבתי מעט למעלה – על *הפעם הראשונה*
        אבל בהפוכה
        תרתי משמע

        • אדוארד לימונוב

          ה"נכון מאוד" התייחס אלייך, קרני
          ה"עליך להיות נחדר" לפעיל תנזים מהר גריזים

          • פעיל תנזים מהר גריזים

            אז
            אתה מהמצודדים באסכולת ה-
            "בוא נהיה הומואים ונקבל אמפתיה מבננות"?

            • אדוארד לימונוב

              בדיוק. הבנת את הנקודה.
              עכשיו תסתובב ותפתח ת'תחת. כן. בדיוק ככה, עם שתי הידיים שמפשקות לצדדים, שנראה את הרקטום מחייך
              אחורי זה אף בננה לא תוכל להגיד לך ש"אתה לא מבין, כי מעולם לא היית בפוזיציה של נחדר"

              • פעיל תנזים מהר גריזים

                אבל אני לא נואש עד כדי כך
                זו גם הסיבה שאני לא מקריב את הכבוד העצמי שלי
                כמו הומואים מסויימים (שיעול רב משמעות)
                בכל מקרה,
                יש לי סטארט אפ-
                אולי תפתור את הבעיות המיניות שלך ואת בעיית כלבי הרחוב בת"א באיזה פתרון משולב?
                ואולי סתם תפטור אותי מנוכחותך המעיקה?

                • קרני

                  להומואים אין כבוד עצמי…למה? כי הם נחדרים ולאו דווקא חודרים…וואו. זה חזק. כדאי לך להתבגר, מותק, ולחפש את הכבוד שלך במקומות אחרים, ולא במיטה. יהיה לך יותר כיף, תאמין לי.

                  • פעיל תנזים מהר גריזים

                    לא יקירתי , כבוד עצמי בהחלט איננו מתבטא -רק- במיטה
                    למרות שאם אני ממחשכי גילי הצעיר יודע , ודאי שיודעת אישה בשלה כמוך , שכבוד עצמי מוצא ביטוי בהתנהגות של הפרט בכל מקום , גם במיטה.

                    הכוונה שלי בכבוד עצמי – זה לאנשים שמתנהגים כמו הומואים.

                    ותקום הבננה , ותזעק :אדיוט התנזים! וחשוך וניאנדרטל ומה לא!
                    ויאמר לה התנזים: שבי בשקט ותקשיבי, ותשב , ותקשב , ותבן לליבו (אולי)

                    בפעם האלף- אין לי שום בעיה עם הומואים-
                    יש לי בעיה עם ההחצנה , המצעדים , הפומביות – מה שבנאדם עושה לא מפריע לי כל עוד זה בחדרי חדרים , אבל זכותי להרים צעקה אם מעיק עלי לראות גבר בחוטיני מעור מניף דגלים על משאיות , מפזז במגפי נוצות וכרס ומתנשק עם כל העולם והכלב שלו.

                    להחצנה הזו , שאיתה יש לי בעיה , נילווית בעיה אחרת –
                    ישנם "גברים" שמנסים להיות קשובים ללבן של הנשים (מתוך עניין בהבנה אמיתי , או מתוך פיתוח תורת כיבוש חדשה ,שגם היא לא תעבוד ,כי הם , מה לעשות , מכוערים)

                    הם קוראים עירית לינור וכל הבררה הזו שכותבת גסויות וקוראת להן מודרניזם
                    רואים ושומעים בשקיקה את גמירב-ממך-אין-לי וחברותיה הפוסטמות
                    ומתעמקים במוספי הנשים בעיתונים היומיים -תוך פליטת "הייתי בטוח שזה הספורט!"

                    ממקורות מידע נאמנים אלו , לומדים ה"גברים" דברים מעניינים ביותר.
                    אתן לא גומרות , אתן לא אוכלות , אתן לא מגלחות ,אתן לא מתקלחות , לובשות ככה , ועושת ככה , מריחות שמה וקונות שמה.
                    בין היתר , למד הבחור-המסורס-על-ידי-חברה-אמזונית שאתן מה-זה אוהבות הומואים,
                    ומה-זה נמשכות אליהם,
                    ומה-זה חבל שהם נמשכים דווקא לאחיכן,

                    וחושב אותו בחור , שהוא אולי מסורס אבל סובל תדיר מכאבי ביצים כתוצאה ממחסור חמור בפעילות מינית – אולי זה הפתרון?
                    אולי הוא יתלבש , ידבר , יכתוב , יתנהג ויחשוב בהומו-שיק העכשווי ,אבל ימשיך להמשך לבנות המין היפה (חוץ מבבוקר שאחרי) ,ואז תגיע לו הגאולה (חמי רודנר – עוד אחד שנהיה הומו ) וסופסוף ימצאו הורמוניו הנואשים מטרות חיות , שוקקות ,ואולי אפילו לחות?!

                    והבחור הזה
                    מעצבן אותי
                    ולי אישית
                    בא להרוג אותו , ואת דומיו, שהם חסרי כל כבוד עצמי
                    או חוט שדרה
                    ממש כמו תולעים.

                    מובן , אישה?

                    • קרני

                      לא ברור לי מאיפה הגית את התיאוריה המסובכת הזו, לא מוכרת לי. מה שכן, נראה לי שאתה מריר ומתוסבך, לא יודעת בדיוק למה, וגם לא מחבב נשים יותר מדי. בכל מקרה, שיהיה לך טוב (דברים נראים אחרת כשאתה בן 30).

                    • פעיל תנזים מהר גריזים

                      אם אני מריר
                      מתוסבך
                      ולא ממש מחבב נשים
                      כהגדרתך

                      אולי הצלחתי להשתחל לנעליו של המודל לחיקוי הבלתי מעורער שלי-
                      אל באנדי האגדי מ"נישואים פלוס"
                      תחשבי שאני עוד אגדל
                      אתמרמר
                      אסתבך
                      ואמצא אלף ואחת סיבות נוספות למה לא לחבב נשים…
                      אולי אני אפילו אתחיל למכור נעליים?

            • סלינה

              הולך ומתגבש בדעתי כי ייתכן שאתה טמבל. לאט לאט אתה עונה על הדרישות התואמות להגדרה.
              הכעצקתה?

              אדם זקן מה יש לו בחייו?
              זכרונות ולילות נדירים של שינה ללא חלומות.
              ואדם צעיר?
              אונו, השכל הרענן? תנסה לענות לי על השאלה, וכשתגלה שאין לך סיבה טובה באמת, תבין שבעצם, בעצם, אין אמונה המובילה למעשה, ואין אמונות עדיפות זו על זו.
              ולכן לא משנה אם אתה הומופוב, רמזור, או מצביע רע"ם. הכל מתחיל משום דבר.
              אמונה היא דבר שאינו מבוסס, ולכן אין שום נימוק ללכת ולנסות לבסס אותה. תמיד תגלה שהיסודות..נבנו בשיטת פל קל.

              בריאות וחסד לכולנו.

              • פעיל תנזים מהר גריזים

                שזה כבר מאורע שיש לציינו – ותשובה לי:

                שלושה דברים יש לו לאדם הצעיר-(לפחות לי , לא הספקתי לחקור לעומק)

                חזות נאה
                בריאות תקינה
                והרבה כסף של אמא

                עכשיו את תחשבי,
                ותנסי להסביר בצורה שתכנס לראש בן הטיפשעשרה הנבוב והשטחי שלי מה לעזזל את רוצה ממני עם ההומואים ויקירייהם , ולמה את שוגלת את המח המיוזע שלי בכזה יום חם?

                • סלינה

                  חביבי, אני צעירה מימך, ואם זכרוני אינו מטעני, פעם בכתה ג' למדו אותי לקרוא טקסט. נכון, אני לא משהו, אין לי ראש לשפות..אבל איפה לעזאזל אתה מוצא בתגובה שלי את השורש "הומוסקסואל"?

                  אם היית קצת פחות טמבל, או אולי לא אהיה כל כך מחמירה..טמבל בתהליכי התהוות, היית מחייך ומבין מאיפה הציטוט, ממשיך עוד בית או שניים, וסותם את הפה המטופש שלך.

                  ולעניין:
                  שאלה לי אליך, אם יכולת לבחור בחיים קצרים ולא ברירים (איזו מחלת נשימה חמורה) אבל מרתקים. באמת חיים מיוחדים, נניח בתור נואם גדול, או פילוסוף או שחקן כדורסל מחונן, או לא יודעת..להיות מאוד מאוד מוצלח במשהו ולזכות לכל ההטבות כתוצאה מזה, היית מסכים?
                  חיים קצרים הכוונה מקסימום 27.

                  • סלינה

                    אה ועוד משהו. אולי כל המעצבנים האלה עם " כשתגדל תבין" יפסיקו להשתמש במפלט המטופש הזה בכל פעם כשהפעיל הנ"ל אומר משהו שאין לכם פייר פייט נגדו?

                    לפני שהוא הזדהה כטיפש עשרה לא יכולתם להבדיל, אז מה הנקודה?
                    חלס, האיש צעיר. גם אני צעירה. אפילו מנוסה, ואם רציתי יכולתי להעמיד פני 45+ עד מחר.
                    אז די עם הטיעון המטומטם הזה. בני 23..באמת שינוי עצום מה אומר לכם.

                    • פעיל תנזים מהר גריזים

                      אוף , הרסת הכל.
                      אני קורא את התגובה הראשונה שלך , תוך תהליך כמו-יוגי שמחבר אותי אל האגרסיות שלי , ומתכונן להתפרץ רבתי, ואז את ממשיכה עם התגובה הבאה ומסבירה כל כך יפה איך כל הזקנות-בלות בנות ה23 ששורצות פה מוצאות להן את התירוץ הכרונולוגי המטופש בכדי לסגור את הגולל כשאין להן מה להגיד.
                      אין ספק שאת יצאת מעפנה , אבל אני, צעיר שקול וחכם , אפעל כך:
                      למרות שאת לא רואה ולא יודעת,
                      עכשיו אקח פאוזה (כיף לדבר כמו ייקה-פוץ)
                      אקרא שוב את התגובה הראשונה שלך-
                      ואגיב בהתאם
                      שלוש
                      ארבע

                      "הומופוב , רמזור או משהו" – משם באו ההומואים
                      ד"א

                      עכשיו , אם את חושבת ששאלות "אמת או חובה" כאלו יחסכו ממך את שבט לשוני , ועוד אחרי שקראת לי "טמבל" , כינוי שאני בכלל לא מחבב , את טועה , ובגדול , וכמובן שאת תבואי על שכרך , פשוט לא כרגע , אבל כמו שאומרים – "המפקד הסמל זוכר".

                      באשר לשאלה שלך- ברור שהייתי מעדיף חיים קצרים אבל משמעותיים על חיים ארוכים וחסרי טעם שייגמרו בהיותי רכיכה חסרת שיניים ויכולות מוטוריות שיונקת את שבבי החיים העלובים שלה ממכונות תוצרת יפאן , מה שלא ממש תומך בהגדרה שלי לחיים , בעצם , אבל עדיין אין לי שמץ של מושג מה מסתתר מאחורי השאלה המטופשת הזו.
                      ואני בטוח שמשהו מסתתר.

                    • ממש נורא כל הקשישות בנות ה-23 האלה…פעיל, הישמר לך!

                    • סלינה

                      לא יודעת..זה לא נורא פספוס להגיע לגיל 23 ולגלות שאת עושה את אותו הדבר שעשית בגיל 19, רק לאט יותר?ו

                    • כבר ממש מאחורי ואני יכולה להבטיח לך שאני עושה דברים שונים לגמרי מהדברים שעשיתי בגיל 19, את חלקם אני אפילו עושה יותר מהר.

                    • סלינה

                      אולי אם היית מתייחס לשאלות היית גם עונה עליהן.
                      בכל אופן…מאחר ולא נחשפת לריגושים ולעילויי הרגש הטמונים בתכנות VB נטו, פשוט לא אוכל לקיים איתך דיאלוג יותר סימפטי.

                      "והנמר הממושקף צחק כל כך חזק עד שכמעט שמעו אותו למרחוק".

                    • פעיל תנזים מהר גריזים

                      הנמר הדוהר
                      הוא זוהר וגומר
                      הוא בורר ועודר
                      הנמר הדוהר
                      וממרום משקפיו
                      על רצפת הפרקט
                      הוא בעצם חתול
                      עם חסכים מיניים

                      זה מה שיש לי להגיד לך כרגע
                      בתור אחד שיודע לתכנת פסקל ככה שהשם שלו יכתב באותיות
                      מוזרות ומהבהבות
                      וויז'ואל בייסיק זה למי שאין לו כבוד לקלאסיקה
                      סתם , השימוש היחיד שאני מסוגל למצוא למחשב
                      זה להניח עליו פרחים
                      ואלף חיוכים

                      הנמר הדוהר
                      הוא כבר קצת מאחר
                      מחכה , מהרהר
                      באותו הנמר
                      הנחש הוא ארוך
                      שבעה מילין
                      הוא זקן
                      ועורו קריר

                    • דיעת יחיד

                      המפקד הסמל זוכר?
                      גם אני התלהבתי ממשפטים דביליים כאלה
                      (ואם אני לא טועה זה בטח מהטירונות-הסדרה
                      או החיים),ילד חמוד וקופצני,אני בכלל לא חושב
                      שאתה טמבל,אני רק בטוח שהגיל יוסיף לך קצת
                      חוכמה אמיתית,ותוכל לייצג את המין הגברי(וגם
                      אני קצת סולד מהומואים)בכבוד.בעיקר במעוז נשי
                      ומתוחכם שכזה.

                    • קרני

                      כשמישהו מגיב כאן בצורה כזו נחרצת ועם כזה אנטי לנשים, ועם כזאת שחצנות ויומרה, אז או שהוא נפגע ממשהו מאוד או שהוא צעיר מאוד. כי כשמתבגרים, כך אני מקווה לפחות, לומדים לראות את החיים לא רק בשחור לבן אלא גם באפור. אז יש ועוד איך קשר, וזו תמימות לחשוב שלא. נכון שיש גם מבוגרים שמתנהגים כמו ילדים, אבל בדרך כלל, כשמתבגרים דברים נראים קצת אחרת.

                    • סלינה

                      המסקנה העיקרית שיש לי מהספר העבה (מדי ישלאמר..היא יכלה לסיים אותו במאה עמודים פחות) של סימון דה בבואר הוא על היחס האיום של הדת, הפולקלור, המדע, האומנות, המוסיקה, הפילוסופיה..ה..
                      למין הנשי, ועל העובדה המרתיחה שבעוד שאר הנדכאים על פני הכדור לפחות נתאגדו יחד בהבנה שיש מצב כלשהו הדורש שנוי, הנשים עשו זאת באופן מאוד מוגבל, צר, ולא מספק באיחור קל של כאלפי שנים.

                      עם רוב מה שנאמר בספר אי אפשר ממש שלא להסכים, פשוט מפני שהוא רובו ככולו עשוי עובדות. פשוט פיסות מידע הסטוריות, עובדתיות. מה שלא נראה לי כלל וכלל הוא הניתוח החברתי שהיא עושה למצב.

                      האישה הממוצעת, ואפילו הלא ממוצעת, תעדיף להיות פרט בחברה מאשר ראש החברה.
                      הכל מתחיל בדחייה הזו מתפקידי הנהגה. ברגע שהיו קמות קבוצות של צעירות משולחות רסון וזועמות, בתקופה מלאת ההזדמנויות של המהפכה הצרפתית, ודורשות בזעם ובלי פשרות שויון כאן ועכשיו, הן היו מצליחות די בקלות לגרור אחריהן את הרוב העצום והדומם של איכרות צרפת
                      ואם היה להן שכל גם איכרי צרפת. כי בעצם, עם קצת עורמה ניתן היה לשלב את הטיעון הפמניסטי כבר הרבה יותר מוקדם בהסטוריה עם אינספור מאבקים לאומניים מעמדתיים אחרים. למה זה לא נעשה? למה לא קמה קבוצה אחת, אחת, של נשים צעירות בכל משך ההסטוריה הארוכה ואמרה משהו ?

                      אפילו בדוגמאות קצוניות ביותר של ציבורים נדכאים שונים ברחבי ההסטוריה, כמעט תמיד ישנן מספר דוגמאות של מרי אמיתי, מאורגן (לאו דווקא לוחמני). אבל זה לא קרה, אפילו פעם אחת יחידה במהלך הסטוריה , שכפי שהגברת הצרפתיה מלמעלה טוענת עשתה כל שביכולתה למרר את חייהן של אחיותינו הנשים הנדכאות.

                      למה יש במה לנשים להגיד משהו סוף סוף והדבר היחיד שניתן לעלות על הדעת לאמר הוא מאמר על מתי זיינו אותי לראשונה?! את מי זה לעזאזל מעניין?! זה כל כך מטומטם ועצוב שחבל להתחיל אפילו. אריאלה, כאדם, העובדה שחדרו לגופך בגיל זה וזה, עשתה עליך רושם כל כך מסעיר, יותר מכל דבר אחר, שבחרת בזה דווקא כמה שיש לך להגיד בשעה שניתנה לך הבמה לכך?!

                      אני לא מדברת על פוליטיקה. למה לי פוליטיקה עכשיו? אפילו לא מוסיקה. גם לא פואטיקה.
                      יש לכן תודעה. למחשב שלכן אין. הוא יכול לעשות חזקות של מאתיים אלף בריבוע אבל לא
                      לדעת . יש לכן תודעה. לכן, ולא לאף אחד אחר. גם לא לכלבה שלי, אף שהיא מתוקה עד אימה.
                      למה השיחה היחידה שאתן בוחרות לנהל היא על מה שמשותף לכן ולה?

                    • אם כך את רואה את זה, זכותך. אני לא. הפעם הראשונה בה את נחדרת, בה את "מזדיינת" או "מקיימת יחסי מין מלאים" או "עושה אהבה", יש לה משמעות מעבר לאקט הפיזי ומעבר ל"זיינו אותך". גם את נמצאת שם, את לא גורם סביל בהתרחשות, או אולי כן. זה דבר בהחלט בעל משמעות. לפחות לגבי, העובדה שגיליתי שעוד נשים "איבדו את בתוליהן" האמיתיים שנים לאחר הפעם הראשונה האמיתית, עשה לי טוב. וזה כן משהו שראוי לדון בו. לא סותר בכלל את העובדה שנושאים אחרים גם הם ראויים לדיון.

    • הבתולים הומצאו דווקא על ידי הרשעים מונוס (בעיקר אלו מתרבויות מונותאיסטיות עירוניות) כדרך למשטר את הבנות, שהנדוניה שלהם הייתה בעלת ערך כלכלי – ולכן צריך להבטיחה.

      לידיעתך: יש שבטים באפריקה שבהם טקסי התבגרות עדיין כוללים לימוד של תנועות להגברת העונג במין (נשים מלמדות נשים ןלהיפך), ויש שם תרבויות בהן הריון לפני הנישואין נחשב כאצמעי טוב להוכיח את פריון האישה…

      ונשיקות.

      • תרבויות באפריקה? פה באשקלון אני מכירה כמה בנות שעד שהן לא נכנסו להריון לא נקבע תאריך "למה שהחבר שלהן" רצה לוודא שהוא קונה סחורה פוריה.

      • פעיל תנזים מהר גריזים

        טוב

        אפריקה , זה מקום עם המון כושים
        ועם זברות
        ג'ירפות
        וגללי פילים לרוב (ויעיד כל מי שהיה בחייו בספארי ביבשת השחורה- מרוב גללי פילים לא רואים בכלל פילים)

        וישראל , מאידך
        זה מקום עם שרב
        פלאפל
        וילדים רוסים מתים בכניסה לדיסקוטק

        אז אין בכלל בסיס להשוואה,
        חוץ מזה שהכל פיקציה.

        חיבוקים – גם.

    • פעיל תנזים מהר גריזים הוא הבחירה שלי השבוע. איזה מלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
      ושוב – מלךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!!

      • פעיל תנזים מהר גריזים

        יש פה המון אנשים
        חלקם ממש חכמים
        אני אחד מהם
        האלו שיודעים להבחין בזה
        וללטף את הבליטה המשוועת להתפרץ מהג'ינס המעוצב שלי (האגו)
        גם הם משתייכים למסדר הזה
        של החכמים
        כן ירבו!

        • badulina

          פעיל יקר.
          מי יודע אולי תהיה עם אחי?
          אבל לא על זה רציתי לכתוב.
          הייתי ילדה, פסח שלפני 14, והוא היה ילד שגדול ממני בשנה, בן של חברים של ההוריםץ
          היינו נפגשים פעם ב… יוצאים לטיולים יחפים בגבעות עם הקוצים (מה לעשות שאני משילה נעליים למראה כל דבר כפרי מאז ילדותי, ירושלמית שכמוני)
          ואז באתי לביקור של יומיים, וישבנו בערב על מתקני גן השעשועים ואורות סכנין נפרסו לפנינו, והצפרדעים שרו……
          ואז הוא נישק אותי, ואני אותו, עד הבוקר בערך במיטה שלו, ואז ירדתי לנסות לישון במיזרון על הריצפה, כדי שההורים לא ימצאו אותנו ישנים ביחד.
          ולא אהבתי אותו, לא כמו שכתוב בספרים, והוא לא "ביתק" אותי, אבל אהבתי אותו והוא אותי.
          ומאותו לילה מופלא הולכת איתי הידיעה וההבנה שבלי כבוד והערכה זה לא "זה".
          וזה היה הכי טבעי בעולם.
          ומאז מעולם לא התביישתי במיניות שלי שפרחה עם השנים.
          אז לכל הבתולות המבועתות, גם "הפעם הראשונה" הטכנית שלי (שהיתה אחרי זה) לא היתה משהו, ולוקח הרבה זמן להבין את המשחק.
          אבל אפשר להנות מכל השלבים שלו.

          והכי חשןב, הרבה חוש הומר (ולא ky או שמן תינוקות), כי בלי הומור עדיף כבר לשחק עם עצמך.
          בברכת אהבה וסקס טוב
          מלכת באדולינה

          • פעיל תנזים מהר גריזים

            שלא שמעתי ממך…
            מקווה שאת לא נותנת לאוויר ההרים לעלות לך לראש.
            מה שלום המלך?
            והלימודים?
            ומה לעזזל אחיך קשור לעניין?

          • אני מסכימה איתך בכל!!!!!!
            ואני יכולה להזדהות גם הפעם הראשונה שלי הייתה בגיל 14 אבל עם בן אדם שפחות או יותר אהבתי וכיבדתי אותו אבל הפעמים האחרות היו גם לא מתוך אהבה וזה נכון שזה מאבד ממהערך שך זה

            ונשיקות לכולכם!!!!

    • שובה של קרנינה

      אתה יודע, יש לי סיפור קטן שאולי ישנה את דעתך…
      אני באה ממשפחה סגורה מאוד מינית…מה זה אומר? שמילה סקס לא נאמרת אצלנו בבית כמעט, ובאמת שאין מה לצפות לשיעורי חינוך מיני מאימי…
      אז בשביל לקבל עצות ולהתחלק בדעות וחיוויות- אני פונה לסבתי (יותר נכון, דודה של אימי), אישה מרתקת בת ה-88. ופעם, כשחילקתי איתה את החיוויה שלי- היא חילקה איתי את שלה…ואתה יודע, זה היה מדהים, כי בגילה קשה לזכור דברים, בעיקר דברים לא חשובים, וכאן- היא זכרה כל פרט ופרט- ועינייה נצצו וסומק עלה על לחייה…
      האם תזכור משהו , שלדעתך הוא רק קלף למיקוח ול***** שכל, אחרי 70 שנה??

      • פעיל תנזים מהר גריזים

        כשהנכד שלי יבוא אלי
        בעוד 70 שנה
        ויעיר אותי משנת קשישים
        בתפיחת ידו הקטנה
        הוא ישאל אותי סבא
        ואענה לו מה
        והוא ידבר על הפעם הראשונה
        אני אחייך אליו מלא קמטים
        ואלטף לאט, בעדינות את ראשו
        וכמו בטעות אצבוט חזק באוזנו
        ואומר לו
        תשמע חבוב , בפעם האחרונה-
        בנות זה פויה!!!!!!!!

        • שובה של קרנינה

          נכדך יבוא אליך?? ועוד לגבי מישהו שבנות פויה מבחינתו…
          תגובה של בוגר…
          נקווה (the royal we לפחות), שעד שנכדך יזדקק לעיצה- תתבגר ותשנה את גישתך…
          ב~ה~צ~ל~ח~ה~!~!~!~!~!~!

          • פעיל תנזים מהר גריזים

            הגישה תעשה סיבובים באוויר
            אך אני עוד שיכור
            ואני גם צעיר
            ואני מאונן על קופים של פלאות
            ואני מלטף ת'חזה של בנות
            הן רוצות רק למוצוץ לי
            זה בכלל לא סוד
            בשביל בנות שכאלה
            לא כדאי לעמוד
            אז מה אם אני יפה ועשיר?
            אין אהבה פה בכל העיר?
            חוזר מדוכא ממסיבה ומסיבה
            וואלה כנראה שאין אהבה בסביבה
            וסבתא שוגלת לי את השכל
            וזהו בערך באשר לחרוזים

            • שובה של קרנינה

              לצערנו- לרוב נופלות הבנות על אחד עם יחס כשלך (אולי זה בגלל הגיל שבו מתרחשת בדרך כלל הפעם הראשונה?? ), אבל זאת רק הפעם הראשונה הטכנית, כפי שכונתה כאן בתגובות…
              הפעם הראשונה האמיתית, יקירי הלא מעריך, ה"מנטלית" כפי שכונתה- מלאת רגש ומעלה חיוך בזכרון- היא תמיד עם מישהו בעל גישה אחרת משלך לגמרי….אז כדי שלא יהיו לך רק הדפיקות הטכניות, אשר מהם אגב, אף פעם לא נהנים באותה המידה, כדאי שתשנה גישה, ואז תראה שפתאום תמצא בדיוק את זאת (או אף את אלה), אשר למענם היה שווה לשנות…
              בהצלחה…
              PS אגב, שירי אהבה בחרוזים יפים יותר משירי התגדות עיקרון המיני…

              • פעיל תנזים מהר גריזים

                כתבתי להתראות נעורים,
                נוספתי שלום אהבה
                אולי אמצא אחת בקרוב
                באחת החופשות מהצבא

                ואולי אהיה קצת נחמד יותר
                אבל מותק אל תדאגי
                בגילי זה מוכר וידוע
                שאהבה היא דבר זמני…

                תודה 🙂

    • דניאלה

      ילד (שהוא ילד למרות שהוא חייל)
      שב בבית ותגדל קצת, אח"כ תבוא לבקר שוב.
      לא הייתי רוצה להיות בין אלו שיפלו ברישתך לפחות עד שתחגוג 28

  23. שמעון סגל היהודי

    אבל למה להתעסק עם דברים חיצוניים במקום במאמר על הבתולות המזדיינות

  24. מישהי

    מאמר נחמד…אבל בנות אל תתרגשו כל כך…נכון שיש בנים חסרי רגשות שמה שמעניין אותם זה לגמור וזהו (ומדובר בסיפוק שלהם בלבד)אבל יש כאן גם את הצד שלכן…זאת אומרת איפה אתן בכל הסיפור? למה שיצור מסוג זה או אחר יכאיב לכן בכדי שלו יהיה נעים?! למה לא הגבן, סגרתן את הרגליים ואמרתם לו ביי?! בכל מקרה הפעם הראשונה שלי הייתה נהדרת…והיא הייתה מתוך אהבה טהורה וזה מה שהפך אותה לכל כך מהנה ולא יצר הסקרנות…..אז תחשבו פעמיים לפני שאתן קופצות למיטה עם איזה טיפוס אנוכי וגם אם לא עשיתם חושבים אף פעם לא מאוחר!

    • מישהי

      מישהי זאת אני, זה הניק שלי עוד מימים ימימה.
      אשמח אם תמצאי ניק אחר.
      תודה מראש.

      • אלמוני

        מי שבוחרת בניק כללי כמו "מישהי" אינה יכולה לבוא בטענות למישהי אחרת שמשתמשת באותו הניק.

        תבחרי ניק ייחודי יותר, למשל "אנונימוס" ותראי שלא יהיו לך בעיות כאלה.

        • מישהי

          וזכותי לבחור את הניק שאני אוהבת
          ומרגישה טוב איתו.
          אגב אנונימוס, אולי תחליף את השם למשועמם?
          יהלום אותך יותר.

  25. גם אני לא מוצאת דמיון. כי אין אולי?

  26. שירלי

    לטובת ובבקשת כל הצדדים הניצים הוסרה תגובתה של רויטל, יחד עם השתלשלות התגובות שהתלוו לה. אם היתה אפשרות טכנית להעביר את הדיון, אני מניחה שהפורום היה מקום ראוי יותר, אבל אין.
    כל מי שפרסם תגובה בעניין ומבועס שזו נמחקה, שיתחשב גם הוא בנסיבות.
    שבוע טוב,
    שירלי

    • ומה עם הכתבות על האנאלי? עזבי אותך מעריכות שירלי, אנחנו האספסוף נאכל הכל.

      • שירלי

        כרגע אנחנו בודקות בשטח את המניעים, ההשלכות, התוצאות והמסקנות לגבי האנאלי. מחקר מעמיק וחדשני יתפרסם בקרוב…חוויות אסקימוסיות יתקבלו גם כן בשמחה.

    • אלמוני

      היי, אני אחד הצדדים הניצים ולא זכור לי שמישהו התיעץ בי אם למחוק את התגובות שלי.

      אז, רטרואקטיבית, אני בעד המחיקה. בכלל, אני בעד מחיקה טוטאלית של כל המאמר והתגובות עליו. למעשה, אני בעד מחיקת כל *המאמרים* והתגובות עליהם. פרסמי רק כמה שירים של היאליק וזהו.

    • אלמוני

      נשארה שם השתלשלות אחת מיותרת.

      • קוקיה

        לפני איזה 100 תגובות אנונימוס כתבה מכתב נאצה למישהו עם שגיאות כתיב. כנראה שזה יכול לקרות לכל אחד.

  27. against all odds

    לדעתי, זה ממש מעניין
    מה שסיפרת נורא ריתק אותי
    וגם השפיע עליי במידה מסויימת
    אני ממש שמחה שקראתי את סיפורך

  28. ממש לא הבנתי את האהדה למאמרה של רויטל. האמת? יותר מידי קיטש, דרמה ובלה בלבתיות. הרבה יותר כיף לקרוא מאמר כמו שלך, הרבה יותר. שלא רק שהוא טוב (פי מיליון מונים) הוא גם מבהיר נקודה מעניינת, ולא סתם חוזר על אותו עיקרון מיליון ואחת פעם.

  29. מאמר מקסים ובטי מעורר זכרונות של אותה פעם ראשונה (שמייחסים לה אובר חשיבות)שיכולים להיות שזורים בטעם טוב או שלא..
    שלי היתה כמובן חלק כמו שתואר בכתבה (כואב..)אבל זה היה עם אהוב ליבי באותה תקופה וזה היה פשוט מקסים אבל הפעם הראשונה החשובה באמת זו שבה נהנים ולא מתוחים כי "זו הפעם הראשונה".

  30. רות בן-דוד

    אחד החוקים הבסיסים במיקרו כלכלה נקרא "טעמים". לא אמרתי שלא אהבתי את מאמרך, אריאלה, אמרתי שאהבתי את מאמרה של רויטל יותר וזה עניין של טעם. אין כאן העדפה על "פניך" בגלל היותה חברתי. הסיבה שאהבתי אותו יותר נעוצה בעובדה של שיחזור קטעי יומן, כמה קיטש, ככה נכון לסוויט סיקסטין של רבות מחברותיי ושלי. אם הייתי צריכה לפרגן על פי חוקי הפנקסאות הידוע, אריאלה, הייתי צריכה לעשות שש סלטות באוויר ושפגאט ולתת לך את העשר המיוחל, ככלות הכל פירגנת לסיפורי בבמה, אבל אני נגד פנקסאות. אני מאמינה באמת ובתמים שכל מקרה לגופו, וכל מה שהתפתח כתוצאה מהמאמר הזה הוא מאוס משהו. יש לי חוק שאומר, שמי שכותב מאמר עליו להגיב רק לדברים שלא הובנו במאמר כהלכה או לחדד נקודות, זה שאת עונה לכל שטות שנפלטת (והשמים לא נפלו בגלל שהעדפתי את זה של רויטל עד כמה שידוע לי, נכון?) זו זכותך, אף אחד לא שופט אותך, אנא אל תשפטי אחרים.

    כדי שחלילה לא תשברי את המקלדת (לניתוץ יש קונוטציות של אלילים) אציין שוב שאהבתי את מאמרך, כל טוב, שלום ואחווה.

    • אריאלה רביב

      לא שפטתי אותך, שפטתי משהו מאוד ספציפי שאמרת "עולה על של אריאלה אלף מונים", כאילו, היא דוסטויבסקי ואני רם אורן? ככה מדרגים את זה? ואני, בניגוד אליך כן אוהבת להגיב. לא קבעתי לעצמי חוקים. אולי בעתיד.

      • העם איתך, אריאלה.
        החברה של ההיא עשתה הרבה רעש וצלצולים כמו שהיא יודעת.
        תתעלמי, עדיף.

      • שמעון סגל היהודי

        את רם אורן קראו פי 8000 יותר ישראלים
        מאשר את
        דוסטוייבסקי

        או כמו שאמר סשה, חבר שלי: עדיף לתקוע 100 בחורות שנראות בסדר, מאשר לתקוע נאדים

    • אנונימוסי

      אולי די למרוח את הדיון ולהגן בחירוף נפש על חברתך המאוסה ? חאליק!!!!!

  31. רכשרויטל גלשה כאן וכתבה וכולם נהנו
    מהכתיבה המצויינת הכל היה סבבה
    בשניה
    שהייתה לכם הזדמנות בעטתם בה
    כל כך חזק
    שזה מביש
    אתם חבורת פלצנים ופלצניות
    איכסה עלייכם
    ובראש החבורה רוקדת לה ג'וליה המזעזעת…
    אם אלה חומרים שמהם עשויה חברות…
    מה אני אומר לכם…תתבישו!!!
    חופש הדיבור…בלה בלה בלה…..פתיחות יאדה יאדה יאדה
    תחשבו על זה

    • אלמוני

      ולמה
      בננות
      לא משלם שכר סופרים?
      באמת
      זה היה גורם להרבה כותבות
      להרגיש יותר טוב
      פחות חרדה
      פחות רגישות
      אחרי הכל
      הן חושפות כאן חמרים טעונים
      שכר הוגן מביא יחס מאוזן יותר
      פחות לחוץ
      פחות תחושת פגיעות
      פחות רגישות לתגובות

      כשהכתיבה היא אך ורק לשם הסיפוק
      כל דבר יכול לערער אותו.
      כשהכתיבה היא אך ורק לשם הסיפוק
      הסיפוק נעשה פגיע…
      חומר רציני למחשבה.

      • אלמוני

        ועוד מחשבה
        דווקא אתר עם יומרה פמיניסטית כה ברורה
        נהנה מעמל נשי וולונטרי?
        האין זה הסיפור של נשים בכל מקום?
        תורמות בשביל העניין עצמו, לא חושבות על כסף, מה פתאום, חס וחלילה?

        כל סדנת מודעות והעצמה
        בכל ארגון נשים
        תגיד לכם שזה הדבר הראשון, זה הפאק הראשון
        נשים נותנות מתוך עניין, לא מצפות לתמורה חמרית
        רק נתינה נטו.

      • וגם אני כעיתונאי לא מוכן בשום פנים ואופן לפרסם מאמרים ללא שכר סופרים.
        אפילו אם הוא מינימלי.
        כל כותב שמכבד עצמו ראוי לו שידרוש שכר עבור עבודתו, אחרת זה מזמין
        שוק של נצלנים שמנצלים עיתונאים וכותבים טובים ומשלמים להם גרושים.
        חבל.

        • רותם נרתמת למאמץ

          חשבת לשלם עבור התכנים שאתה קורא כאן? נצלן מספר 2.

          • אבל יש בינינו אנשים שזקוקים לפרנסה, וכתיבה זאת הפרנסה שלהם,
            אם אנחנו נתחיל לעשות דברים בחינם, לא נוכל לפרנס את עצמנו.
            או שאולי את מוכנה לשלם לי את המשכורת החודשית?
            כל העניין הזה של כותבים שתורמים את הכתיבה שלהם לאתר, היא בעייתית,
            היא מוזילה את ערך הכותבים.
            מספיק באנר אחד כדי לשלם לכותבים. ואני לא מדבר על סכומים גסטרונומים,
            אלא משהו מינימלי כדי לתגמל את האנשים העובדים על הכתבות שלהם קשה.

        • זאתשהיתהאנונימוס

          את הסיבות לכך שקשה לך להתפרנס מכתיבה כדאי שתחפש אצלך (רמז: איכות שווה כסף) ולא אצל אלה שמוכנים לתרום את פרי מקלדתם בחינם. הם צוברים נסיון וזוכים לחשיפה, הם תורמים לקהילה, והם זוכים לדיאלוג עם קהל קוראים. עבור חלק מהכותבים זה תגמול מספיק, ואם עבורך הוא לא, אל תשתתף, אבל תפסיק עם מסע השכנוע המגוחך עד מאד שלך.

          • אלמוני

            ניסיון, חשיפה, תרומה לקהילה, דיאלוג עם קוראים. אלה התועלות של הכותבים?
            נסי להציץ שוב במה שכתבתי למעלה, מה קורה כשהכתיבה היא רק לשם הסיפוק,ואולי זה מסביר משהו מהסכסוכים הרבים שהתגלעו בין המערכת לכותבות. וזה נאמר בלי ציניות, אלא כפי שכתבתי למעלה, כחומר למחשבה רצינית.
            שהרי במקביל לרשימת התועלת של הכותב, יש רשימת תועלת של המערכת. האתר מתקיים בזכות הכותבים. בלעדיהם באמת ביי ביי בננות. התועלות הנ"ל לא מצדיקות ניצול. בשום עיתון אנשים לא כותבים בחינם. ושוב, זה קלאסי כשמדובר בנשים, להשתמש במוכנות שלהן לתרום עבור העניין נטו. ומתמיה מאד כשמדובר באתר עם יומרה פמיניסטית כה ברורה. עם אף אחת מהנקודות הללו לא ראיתי שורה אחת של התמודדות רצינית. הכדור אצלך.

            • זאתשהיתהאנונימוס

              תגדירי ניצול.

              מה שנעשה בהסכמה בין שני מבוגרים אינו ניצול. כשאני מתנדבת בער"ן אני לא מתענינת בהשפעות שיש לזה על השכר של הפסיכולוגים בשרות הציבורי (למרות שהנושא הזה יותר מכאיב לי אישית ממצוקת העיתונאים המתחילים) אלא בשאלת התגמול האישי שלי על העבודה.

              אם סיפוק ורכישת נסיון אינם נראים *לך* תגמול הולם, אל תתנדבי, אבל אל תחליטי בשבילי שאני מנוצלת רק בגלל שהתגמול שלי אינו הולם את הסטנדרטים שלך. זה שאת רוצה להתפרנס ממשהו שבשבילי הוא תחביב לא מחייב אותי.

              לא יודעת אם זה נחשב להתמודדות רצינית עם הטענות שלך, אבל בעיני זה די פשוט.

              • אלמוני

                קצת עובדות:
                האם ידעת שרמת השכר בתחום התקשורת ירדה ככל שנשים חדרו לתחום?
                האם ידעת שזה קורה בתחומים נוספים?
                האם ידעת שפעם עיתונאי היה מקצוע מכובד שאנשים פרנסו ממנו משפחות?
                האם ידעת שהיום כולם פרילנסרים חסרי ביטחון שמרוויחים גרושים?
                האם ידעת שזה קשור קשר הדוק לעובדות הנ"ל –
                נשים עושות דברים "בשביל העניין" "בשביל הסיפוק", ומוכנות להסתפק בתגמול פחות מהולם, עד שלעיתים, כמו בבננות, הן מוכנות לוותר על תגמול בכלל?
                זה לא משנה כמה סיפוק יש מהכתיבה. יש סיפוק גם מהקריאה. יש סיפוק גם למפעילי האתר מכך שהם זוכים לקבל חמרים טובים ושהאתר שלהם מצליח וזוכה לפופולאריות.
                סיפוק זה לא האישיו כאן. וכבר כתבתי על כך דברים למעלה.
                בעיני, זה ניצול. זו הסיבה שאני לא אכתוב כאן. זו הסיבה שכותבים אחרים לא יכתבו כאן.
                וההפסד, כולו של בננות.
                כמובן, אפשר להגיד באופן ילדותי "לא רוצים לא צריך, הפסד שלך, הפסד שלנו"
                ואפשר גם להקדיש לעניין תשומת לב או מחשבה יותר מעמיקה. בהצלחה.

                • זאתשהיתהאנונימוס

                  בעיניך זה ניצול ולכן *את* לא תכתבי כאן. זה, כמובן, בסדר גמור, וזה יכול להיות צעד נכון עבורך. למשל, ייתכן שתמצאי מדיה אחרת שכן תהיה מוכנה לשלם לך עבור מאמצייך. הכל טוב ויפה, אבל לא רלבנטי לאחרות.

                  אני חוזרת: מה שבעינייך הוא "תגמול פחות מהולם" הוא לאחרות תגמול הולם בהחלט.

                  את הדיון על העיתונאות בכלל והעיתונאות הנשית בפרט אני משאירה לאחרים.

          • לא יודע מה המקצוע שלך, אבל מנחש לפי התגובה שלא כתיבה ועיתונות.
            אני מאחל לך מכל הלב, שלעולם לעולם לא תצטרכי לעבוד בחינם רק בגלל
            הסו קולד:פרסום" שמך באיזשהו מקום.

            נראה אותך מפרנסת משפחה וילדים מזה.

            • זאתשהיתהאנונימוס

              לפי רמת האינטליגנציה שאתה מפגין, הבעיה שלך היא לא אלה שכותבים חינם אלא בחירת המקצוע.

              • רמת האינטילגנציה שלי?
                אח אם היית יודעת מי אני ואיפה אני כותב
                היית ממש מתביישת בעצמך עכשיו.

                ואגב לא ממש התרשמתי מרמת האינטילגנציה שלך
                אני מוכרח לציין!
                במקום להביא נימוקים משכנעים לדיון, את מתחילה להאבק
                בהורדות ידיים ובהעלבות כמו ילדה מפגרת.
                אומללה שכמותך…

                • זאתשהיתהאנונימוס

                  מאחר ושמעתי תלונות מקומיקאים על תנאי העסקתם המחפירים, הרי העובדה שהצחקתי אותך חינם פוגעת ביכולתם לפרנס משפחה, ואתה מתבקש להעביר אלי שכר הצחקה כדי לתקן את העוול הזה.

                  אינני יודעת מי אתה ואינני יודעת היכן אתה כותב, וזה היופי בשיחות בבננות. אני שופטת אותך רק על פי איכות הכתיבה שלך כאן, וחוששתני שהערכה הזאת רק מתחזקת לאחר התגובה האחרונה שלך. בעיתון בית הספר התיכון בו למדתי היו כותבים יותר רהוטים ממך.

                  בהורדות ידים התחיל מישהו כאן שכינה אותי "זאתשמקשקשת בלה בלה". אין בכך כל רע, הורדות ידיים וירטואליות מוסיפות ענין ואתגר, אך זאת בתנאי שהן נעשות ברמה קצת יותר גבוהה ממה שאתה מסוגל. זה בטח מעליב, אבל מה לעשות, זאת האמת.

                  הבנת אותי.

                  • בבקשה.
                    תגידי.
                    ושוב התגובה שלך מתייחסת לנסיון נוסף
                    לפגוע ולהעליב ולא לדיון עצמו.
                    חבל.
                    אנא גדלי קצת אינטילגנציה ובינה לפני שאת מתחילה ליזום דיונים שאינך
                    מסוגלת לנהל ברוח טובה.

      • רותם נרתמת למאמץ

        על הגב של הכותבות המסכנות המפעילים מגלגלים כאן מחזור חודשי של 100,000,000 דולר. עושקי נערות תמימות, בדומה לנייקי.

        לידיעתך, האתר לא מרוויח שקל. הפעילות המדהימה של המפעילים היא לא רק ללא רווח אלא אפילו דורשת השקעה כלכלית עצומה כדי שאתה ושכמוך תוכלו להינות מתכנים איכותיים באינטרנט. למה לא חשבת אולי לשלם עבור התכנים שאתה צורך? נצלן שכמוך!!!

        • אלמוני

          אבל בלי כותבים – אין אתר. כמו שאין אתר בלי המפעילים – בדיוק בדיוק ככה אין אתר בלי כותבים. הם עושים אותו למה שהוא. ההשקעה של המפעילים לא היתה מגיעה לשום מקום בלי הכותבים שממלאים אותו תוכן.

        • אלמוני

          ודבר שני – אף אחד לא עושה שום דבר ממניעים אלטרואיסטיים. אם המפעילים משקיעים באתר – הם יודעים למה הם רוצים לעשות את זה. ואם הוא יימכר יום אחד – התמורה תהיה שלהם. זה לא מפני שהם דואגים לשעות הפנאי של דני – שיהיה לו מעניין כשהוא גולש. זו לא היתה התייחסות רצינית לשאלה.

          • רותם נרתמת למאמץ

            ראית אתרים שנמכרים? פששש כמה שאתה חכם.

            • אלמוני

              בלי קשר למכירה – הדחף של מפעילי האתר, את טוענת, הוא אלטרואיזם טהור? רצון לשעשע את דני ולהעניק לו זמן איכות? או שלכל אחד יש את האינטרסים שלו, אז למה להעמיד פנים. וכל מלאכה מכבדת את בעליה, בתנאי שהיא מתוגמלת בהגינות. וכתיבה זו מלאכה ככל המלאכות. הלאה הניצול. בשום עיתון אנשים לא כותבים מאמרים בחינם, ואפילו לא במקומון של עפולה.

        • אני דיברתי על שוק של כותבים שגם ככה קשה לו להתפרנס, וכותבים
          שמוכנים לעבוד בחינם מוזילים את עצמם ואת השוק שגם ככה הוא בעייתי.
          מתי כבר אנשים יבינו שכדי לקבל דברים טובים הם צריכים גם לשלם עבורם.
          אגב רותם החסודה, את מכירה אותי?, מאיפה לך שאני נצלן?
          אני על דברים טובים גם באינטרנט מוכן לשלם בניגוד לאחרים.

          תחשבי קצת לפני שאת מתחילה לקלל.
          ואנונימוס: התגובה שלך לא עניינית.

          צר לי.

          • האמת היא שיש משהו בקטע של התשלום. אבל רובנו כל כך משתוקקים לראות את שמנו מדופס איפשהו, שאנחנו מוכנים לעשות את זה בחינם. אני כבר מחכה בקוצר רוח לרגע בו אקבל את שכר הכתיבה הראשון שלי, איזו התרגשות זו תהיה.

            • אלמוני

              התשוקה שלך לראות את שמך אמורה להיות מקבילה לתשוקה של בעלי האתר לפרסם את פרי עטך, אם הוא ראוי לפרסום. שהרי בלי טקסטים ראויים אין קיום לאתר.
              כל מצב אחר, גובל בניצול.

          • אלמוני

            התגובה שלי לא עניינית? ובכן, כנראה שיש יותר מעניין אחד ששווה להתייחס אליו בהקשר הזה.

          • רותם נרתמת למאמץ

            תשלם על דברים שאתה מפיק מהם תועלת. כבלים אתה משלם? לעיתונים אתה משלם? אם המודל של הכלכלה הישנה היה תקף לגבי האינטרנט אתרים לא היו נסגרים בקצב מסחרר.

            • אלמוני

              וכי מפעילי האתר לא מפיקים תועלת מהכתיבה של הכותבים?

            • אני משלם גם על שירותי בבילון וכשאקנה צורב, מתכוון לשלם גם על נאפסטר.
              אנא תתעדכני: חלפו עברו ימי החינם באינטרנט!

              • שירלי

                יופי, סופסופ אני שמחה לשמוע על גולש שאכן משלם עבור שירותים באינטרנט.

                אז בו נסכם ש:
                א. תתרום לנו לקרן הכותבים (2 שקלים לכתבה + חמש אג' לכל תגובה שאתה כותב). אנחנו מצידנו נשמח להעביר את הכסף לכותבים, הכסף שיגיע מהתגובות יעזור לנו במימון חלקי של תחזוקת הסרבר ושירותי האינטרנט, אשר מאפשרים לך לגלוש לאתר וזקוקים נואשות לשידרוג.
                ב. במידה ואתה לא מתכנן לשלם עבור גלישתך לבננות, אתה מוזמן להחרים את האתר. ככה לא תיתן יד לניצול הכותבות על ידי התאגיד המפלצתי שיושב מאחורי כפתורי מקלדת זו.

                כך או כך, בחישוב הסופי יוצא שאתה חייב לנו לא מעט כסף (אני אהיה לארג'ית איתך ולא אתחשבן רטרואקטיבית).

                קאפיש?

                • עורכת צריכה להיות מסוגלת לקבל גם ביקורת עניינית כזו
                  ולא להיכנס בגולשים שמנסים להעיר על כך.
                  ושוב אני חוזר ואומר שחבל לי מאוד על כך שאינכם משלמים
                  אפילו סכום סימלי עבור אלו שיושבים ועושים עבודה קשה עבורכם.

                  הבה נחתום הדיון, כי לא נראה לי שנצא מזה אחרת.
                  שלום ותודה.

                  • שירלי

                    גולשים צריכים להיות מסוגלים לקבל גם ביקורת עניינית כזו ולא להיכנס במפעילי אתר שמנסים להעיר על כך. ושוב אני חוזרת ואומרת שחבל לי מאוד על כך שאינך משלם אפילו סכום סימלי עבור אלו שיושבים כאן ועושים עבודה קשה עבורך.

                    הבה נחתום את הדיון, כי לא נראה לי שתשלם בין כה וכה.

                    • את העבודה את לא עושה בשבילי. לא. ההשקעה של בננות אינה בשבילי או
                      בשביל הגולשים, אלא בשל אינטרסיים אישיים שלך.
                      מדוע הפארנויה? אף אחד לא ניסה להיכנס בך.
                      מעבירים ביקורת לגיטימית על כך שאינך משלמת לכותבים שלך ומיד את מתחילה להתגונן ולהתקיף במקום לנסות לחשוב פרודוקטיבית מה את יכולה לעשות כדי לתגמל את אותם אנשים בהם את נעזרת כדי להפוך את אתרך למעניין ואיכותי.

                      שוב אני חוזר על דברים שאמר אנונימוס:
                      אפילו במקומון של עפולה שמחולק חינם לא מעסיקים כותבים ללא תשלום.
                      את לא חייבת להסכים עם דברי, אבל את גם לא חייבת להתקיף ככה. זה לא ממש מקצועי.

                    • אלמוני

                      הציעו לך כאן משהו פרקטי, תפתח את הארנק ותתרום 2 ש'ח לכתבה. אם אתה כל כך דואג לכותבים העשוקים תחשוב פרודוקטיבית איך אתה יכול לתרום לבננות…

                    • שוב אני אומר שלא אני הקמתי את האתר,
                      לא אני כותב בו, לא אני מפרסם כתבות של כותבים
                      ועיתונאים בלי לשלם להם.
                      לא לי לפתור את בעיות האתר.

                      למה לתרום? האם בוואלה מבקשים מהגולשים לתרום?
                      לא. הם נעזרים בבאנרים ובמקורות הכנסה אחרים.
                      ועדיין משלמים לכותבים שלהם.
                      ויש לי הרגשה שאף אחד מהעורכים המקצועיים שלהם לא
                      יבוא לרדת על אחד מהגולשים בפורטל, בגלל שחטף קריזה
                      מהביקורת שלו.

                    • אנונימוס המקורית

                      דני כל כך צודק.

                    • למה לשלם עבור בננות כשאת עסוקה בלהעתיק את החידושים באתר שלך מ"במה"?

                • אלמוני

                  את מציעה שהוא *ישלם* על הזכות להגיב??
                  ואת לא מבינה שגם המגיבים עצמם תורמים לאתר?
                  שהאתר הוא מה שהוא גם מפני שהמגיבים הם מה שהם?
                  שאלמלא יכלו להתפתח דיונים אינטיליגנטיים על המאמרים, האתר לא היה מה שהוא?
                  (והרי דיאלוג עם קוראים הוזכר למעלה כאחד התועלות של הכותבים, אחת התועלות שמצדיקה מדוע לא לשלם להם…)
                  ועוד דבר-
                  אין שום צורך להשתמש במונח כמו "התאגיד המפלצתי"…. אנחנו מדברים כאן על עניין מינורי אבל עקרוני. חוסר הגינות לא חייב להיות "מפלצתי" כדי להיות חוסר הגינות.
                  מדובר בחוסר הגינות מינורי, אף אחד לא יתעשר מכתיבה בבננות גם אם בננות היה משלם שכר סופרים מקובל. אבל כל העניין היה נראה אחרת לגמרי. ושוב, כפי שכתבתי למעלה כמה פעמים והעורכת הנכבדה התחמקה מהתייחסות –
                  לעניות דעתי, יש קשר הדוק בין חוסר התגמול לסכסוכים שהתגלעו בין הכותבות למערכת
                  למה?
                  כי כתיבה על חמרים כה טעונים , רגשית, וכותבות הרי שמות כאן את הקרביים שלהן קבל עם ועולם, מכניסה אותן למצב מאד מאד רגיש. כתיבה אך ורק לשם הסיפוק – הופך את הסיפוק למשהו מאד פגיע, שיכול ליפול בקלות. ובעצם כבר הארכתי בזה למעלה, את יכולה לראות שוב, ואם את מסוגלת לקחת את זה כחומר למחשבה, ייטב.
                  להגיד "התאגיד המפלצתי שמרוויח", זו דרך לא להגיד כלום. זו לא התמודדות עניינית עם הטענה.
                  כאמור, אף אחד לא חשב שמישהו מתעשר על חשבון הכותבות כמו שהכותבות לא תתעשרנה אם תקבלנה שכר סופרים הגון כמקובל. אף אחד לא עוסק כאן בעושר. עוסקים כאן בהגינות. עקרונית ומעשית.

          • שירלי

            אם אתה *אכן* נמצא ב'שוק הכותבים' אז בטח אתה יודע שבשנים האחרונות, יותר מתמיד, שכר הכתיבה עלה, בעיקר בזכות הטלוויזיה המסחרית.

            • שכותבים באתרים אחרים כמו וואלה ו-Ynet אכן מקבלים שכר סופרים.
              גם אם לא ממש גבוה.
              אני מבין את הבעייה של האתר בננות שאינו מסחרי, ולכן אינו מכניס כספים, אבל
              זאת בעייה לחלוטין פתירה. אני חושב ואני כבר חוזר על עצמי בנושא זה, שזה
              לחלוטין לא הוגן לא לשלם שכר טרחה עבור כותבים, גם באתר שאינו מסחרי.
              זאת דעתי, קבלו אותה או לא, זאת זכותכם. אני את שלי אמרתי, ואשמח אם
              הדיון לא יגרר לפסים אישיים . אין כל טעם בכך.

              • שירלי

                בוא תפתור לנו אותה.

                • ולכן לא תפקידי לפתור את בעיותיו.
                  אבל הנה נקודה למחשבה:
                  מספיק באנר אחד, לא עשרים, לא אלף, אחד כדי לאפשר תשלום מינימלי
                  לכותבים שלך.

                  • אלמוני

                    למה לא אמרת את זה קודם? איפה היית שנטקינג נסגר? תמשיך תמשיך אתה גדול

                    • אתה עושה עבודה טובה.
                      רוצה להיות דובר שלי?
                      במחשבה שנייה, לא שווה לך
                      אני משלם עבור שירותים כאלה.
                      עוד יגידו, אתה פראייר.

                  • רותי ברקוביץ'

                    אני מבקשת סליחה בשם ביתי, נטלי ברקוביץ', ובעלי, דני ברקוביץ', שמפדחים את המשפחה שלנו באתר.

                    תסלחו לנו, אנחנו משפחה קשת יום. דני כותב למקומון בעפולה, גרושים משלמים לו שם, ונטלי כותבת לעיתון בית הספר למרות שהיא סיימה את הלימודים כבר ב 1983. מהעיתונים אני עושה את החלונות ומכינה לנו חלות קלועות לשבת. הבן שלי, ברקוביץ' הקטן, ניסה לסדר לבעלי, שיזכה לחיים ארוכים, עבודה בעיתון של אגד, אפילו לשם לא הסכימו לקבל אותו. אני מבקשת בשמם שתגלו רחמים כלפינו.

                    הברוקביצ'ים,
                    סת"ים.

                    • יש קורסים כאלו לשיפור ההומור.
                      יש כאלו לשיפור השנינות.
                      לרשום אותך?

                    • הקורסים האלה עולים כסף. צריך לשלם.
                      לא בשבילך.

                  • לדני – כמה טיפשות יכולה להיות בבן-אדם אחד, כמה?

                    גדי הדר, מייסד ומנכ'ל לשעבר בוואלה (תרבות דיגיטלית, גלובס):
                    'תעשיית האינטרנט הרגילה את הגולשים לא לשלם, אבל לרוב האתרים לא תהיה ברירה אלא להתחיל לגבות תשלום עבור התוכן. נראה שהכנסה מפרסום בלבד אינה מכסה את עלויות הפקת התוכן אפילו באתרים הפופולריים ביותר בעולם.'

                    דורון ליבן, סמנכ'ל פיתוח עסקי, מעריב אינטרנט (באותה כתבה):
                    'הגולשים ישלמו על תוכן באינטרנט, כי גופים עסקיים לא יכולים לעבוד בהתנדבות לאורך זמן…

                    דני אתה כל כך סתום וטיפש שבא למות.

    • תודה יקרה

    • יעל מלמד

      אל תטיפי. או קיי?
      לא נראה עלייך טוב הצדקנות

    • רותם נרתמת למאמץ

      מי שגר בבית זכוכית שלא יזרוק אבנים

  32. היי לכם!

    אני אישית מאוד הושפעתי מהמאמר המרתק הזה… זה כל כך נכון..
    אני מרגישה מאוד קרובה לכותבת…..

    אוהב/ת:
    NATI

  33. כמי שמבקרת באתר הזה ממש מעת הקמתו (למרות שכמעט אינני מגיבה), אני רוצה להביע צער על מה שנראה לי הפיכה למסיבה פנימית של כמה מכרים (בין "באמת" ובין וירטואלית בלבד). זה מפחית מאד את ההנאה בביקור וקריאה, חבל מאד.

  34. נוקי

    גם אני עשיתי את זה בפעם הראשונה עם החבר של החברה הכי טובה שלי
    קשה לי אפילו לחשוב על זה ,זה כ"כ לא מתאים לי כבנאדם .מזה שנים כבר שכחתי מהנושא והעלמתי אבל עכשיו פתאום הכל צף ועלה חזרה -קשה להזכר
    רציתי רק לשאול את עדיין חברה שלה ? היא יודעת היום בדיעבד ?

    • אריאלה רביב

      לא, ממש לא. אנחנו לא בקשר מאז סוף התיכון. כמו שכתבתי, זו הייתה אחת מהחברויות האלה שלא מבוססות על כלום. אבל אני יכולה לשער בשקט שהיא הרבה יותר מאושרת ממני.

  35. ישראלה

    היה לי כל כך משעמם היום שישבתי וקראתי את כל התגובות על המאמר הזה (כולל את אלה של איש התנזים ההומופוב,שנדמה לי שהוא מתכחש להיותו בעל נטיות..)
    בכל אופן, רציתי להעלות סוגיה נוספת- ביתוק טכני וביתוק מנטלי. האם שניהם באים בעת ובעונה אחת? האם בעקבות אי הופעתו של ה"גבר הנכון" אנו עלולות להוותר בתולות רגשית? האם אני יכולה לכנות עצמי בתולה,כשמחינה גופנית אני אכן כזאת אך מבחינה מנטלית אני חשה את עצמי מבותקת וזנותית ביותר? ולמה גברים הם תמיד מבותקים?

  36. סווידריגאילוב

    דומני שכוונת הכותבת היתה לאבדני בתולים מיניים, כך שלא כדאי להשליך את חכת המטאפורה רחוק מדי. אך במסגרת קבוצה מצומצמת זו של אבדנים, הייתי אומר שגם הבתולים המנטאליים הם בצל לא קטן – כלומר, ניתן לאבד סדרות של בתולים פיזיים ונפשיים במשולב ובמנותק, בזה אחר זה. דוגמאות יש למכביר, אך הן תהפוכנה את הדיון לפורנוגראפי מעט יתר על המידה. דוגמא אחת בכל זאת? לא בוטה מדי? מילה בודדת, חצופה, שנלחשת באזנך בעת משגל עם גבר כמעט זר, ומפשיטה ממך קליפה נוספת. אבל אין שום סיבה לחשוש – יש עוד קליפות לרוב. אם יתמזל לך מזלך, הן תקולפנה בעתיד, אחת אחת.

  37. שרון

    יאללה אתם ממש מדכאים, אני בתולה בת 15. גם הכתבה וגם התגובות דיכאו לי תתחת מזה.
    תנו לחיות באשליות!

  38. אריאלה, פיצוץ מגניב, לגמרי חזרתי לשנות הTEEN שלי. "אי אי אי צא יא'מניאק" זה ציטוט מדויק של חברה שלי בפעם הראשונה {הייתי שם אני יודע 🙂 } זה היה לפני 8 שנים ואף פעם אני לא אשכח את המשפט הזה.

  39. נהנתי מהמאמר ואני חושבת שאכן יש הבדל ודי מהותי בין איבוד הבתולים כאשר בפעם הראשונה (לפחות אצלי) היתה באופן פיסי לחלוטין ותו לא ואילו לאחר מס.חודשים ששכבתי,ויש לציין עם אותו אדם ששכבתי בפעם הראשונה,הייתה הרגשה של משהו אחר שעליו כולם דיברו

  40. מאי מאי

    הפעם הראשונה שלי היתה נורא מזמן…
    הייתי בת ארבעשרה פחות יומיים – הוא היה איתי בכיתה
    זה היה מהקשרים האלו ה"יזיזיזיים"…
    היה לנו ברור שזו המטרה – לדעת על מה לעזאזל כולם מדברים ועושים סרטים…
    אז לאחר מספר כישלונות חוזרים (כי פחדתי והפסקתי אותו באמצע…)
    הוא הגיע אלי איזה יום – כשהיה לי "בית ריק"
    וזה קרה!
    10 שניות והוא גמר – כאב לי מעט… לכן יציאתו ממני היתה הקלה…
    הקשר הזה נמשך שנה וחצי (!!!) ב"מחתרת"…
    לא הוסיף לי יותר מדי לביטחון וההערכה העצמית שלי
    כי באותו גיל סוד זה לא סוד ומחתרת זו לא מחתרת…
    סימני הטראומה הממושכת ההיא, שמין הסתם נגמרה התלות מינית הדדית
    ושנאה תיהומית (גם היא הדדית)….
    את המין גיליתי למעשה רק בגיל 17 – לאחר 3 שנים של אשליה
    הבנתי כמה הוא היה סתמי ומעוות.
    וכן… היו לי גם מספר פעמים ראשונות מאז…

  41. אליה

    ליאת
    אני איבדתי את בתולי בגיל 15 וחצי וכאב לי והתרגשתי
    והייתי לחוצה ודפק לי הלב
    וכאב לי עוד יומיים אחר כך
    אבל עשיתי את זה עם האהבה הראשונה שלי וזה היה עם כל הטקס
    נרות ומוסיקה והרבה אהבה
    גיליתי את הסקס בערך 6 שנים אחר כך
    אבל אני לא מיצטערת
    לכל דבר הזמן שלו
    יש לך עוד היזדמנות לעשות את זה בדרך שלך
    אך תתיאשי מחוויות של אנשים שהם לא את
    בהצלחה,חומד
    מין זה דבר ניפלא

  42. אליה

    התגובה היתה לשרון
    סליחה על הבילבול בשם
    אליה

  43. תסלחו לי אם אני חוזרת כאן על שאלות שאחרים שאלו…..והשאלה מופנית לבנים שבחבורה:
    בנים,,, האם אתם זוכרים את הפעם הראשונה שלכם (עם בת זוג ולא הפעם הראשונה שפתאום הפיפי היה בצבע לבן ונדמה לכם כאילו חזרתם לגיל 2 להרטיב במיטה…..) ןמייחסים לזה כל כך הרבה חשיבות כמו הבנות ?

    הערה:
    זוהי שאלה באמת וללא ציניות

    • פעיל תנזים מהר גריזים

      אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול
      אולי בגלל שזה בסך הכל היה לפני שנה
      היה זימון ממר"י לעבור בדיקות
      ועליתי על רכבת לחיפה
      ואז הודיעו , לא עברתי , כי אני קצר נשימה
      וכמה מר , וכמה רע היה לי על הנשמה
      בכיס היה לי פתק עם מספר של ידידה
      שבמקרה עשרים דקות משם התגוררה
      מונית עצרה לי , ועשתה לי תעריף על נסיעה
      והיא יצאה אלי בטריינינג ,הראתה לי את חדרה
      ואחרי כמה דקות אז כבר היינו במיטה
      היה קצת חם , וקצת מזיע ,אחר כך היא שאלה
      היה לי טוב,תגיד ,איך היה לך?
      אמרתי "לעשות ביד יותר להיט"-היא נעלבה
      מאז כבר לא דיברנו ועברה מאז הרי שנה
      וזה בטח רק מקרי-שלא ביקרתי בחיפה 🙂

      מספיק רומנטי?

      • ועכשיו תספר על הפעם השניה והשלישית.

        • פעיל תנזים מהר גריזים

          אני עודני די שיכור
          אז סליחה מראש על שגיאות הדפסה
          קשה לי לאמר שאני זוכר את השלישית
          ואפילו לא את השניה
          מאידך יש כמה פעמים
          שקשה לי למקם כרונולוגית
          שהיו מעולות ביותר אם מותר
          וכמעט נגמרו פתולוגית
          כי הפרטנרית ללילות זימה במלון
          ולסקס מעולה ואפילו המון
          אז היא לא היתה כלל וכלל צעירה
          למרות שהיה לי סבבה איתה

  44. ישראלה

    לכבוד איש התנזים המשורר הדגול
    את הפואמות שלך תשמור לבולבול
    מה מעשיך באתר של נשים?
    זיון בטח לא תמצא, ושום עונג למבושים
    על הגברים ישנן הרבה דעות קדומות
    ואתה ההתגלמות של כולן,בלי הגזמות
    אומר את דעתי עליך-אין לי מה להפסיד
    אתה יצור הומופוב ופתאטי להחריד
    האישה היחידה הנענית לחיזוריך עונה לשם רחב
    ולה,בניגוד לרובינו,זה בטח לא יכאב…

    מפקדת כוח 17 ממתינה לך,חזור הבייתה כבר!!!!!!!!

    • פעיל תנזים מהר גריזים

      ראשית לכמה , שתקי אישה
      כבוד לעצמך את לא מוסיפה
      צריך לקרוא גם בין השורות
      ולהמנע ממסקנות מטופשות
      הומופוב אני לא כי כמו שאומרים
      הומואים הם כמה מחברי הטובים
      קשה גם לקרוא לי שונא נשים
      כי בבחורה מהפרסומת של הספרינג הייתי שמח לבצע מעשים

      לטמטום שהפגנת פה למעלה
      במשלב לשוני כה נמוך
      אתייחס בעוברי פשוט הלאה
      רק דעי שגיחכתי גיחוך

      אם אני כל הרע שבגבר
      סובל במשכל וגישה
      הרי שמיצית בלי הינד אפעפיים
      את כל הרקוב באישה

      מתלהמת , לוחמת ,בעצם על כלום
      שוגלת לי ת'שכל בהפגנה של טמטום
      בלי משקל חרוזי
      ועם פואנטה מטופשת
      תגידי גברת , את לא מתביישת?

      • אינדי_גו

        "שונא נשים" הוא לא בהכרח כזה ששונא לזיין נשים.
        לרוב זה הפוך, בעצם, כך שההוכחה החד משמעית שסיפקת לגבי ההיא מהפרסומת, לא ממש תקפה. במקום, תביא פתק מההורים.
        🙂

        • פעיל תנזים מהר גריזים

          אבל אינדי , אבא מת ואמא עובדת , קשה להיות בורגני היום…
          חוצמזה, את אריאלה אני אוהב,
          ואותך…..טוב…..נו…..לא משנה

          וזה בכלל לא קשור לרצון החזק
          שמפעם בי כל פעם
          כשאני רואה את הפרסומת של "ספרינג"
          לקפוץ אל המים
          ולהקש מפליפר – כך אני קורא לה , ליפה , בדמיוני
          שתבוא להיות אם ילדי
          ואבנה לה וילה גדולה
          בהרי אדום עם מרפסת לים
          ויהיה לה ג'אקוזי מלא בדולפינים
          עם יין אדום כדם
          אבל
          נראה לי שהיא קצת לא מתאימה לפנטזיה ,
          משתי סיבות עיקריות,
          האחת , אין סיכוי שתסכים לחלקה
          בתכניות שלי , הזדוניות
          השניה , כמדומני, ההיא בפרסומת
          גדולה עלי קצת במידות
          כי הטרנד הנוכחי קובע שמגיל 12
          הן רק הולכות ומתדרדרות

          שבוע טוב אינדי

  45. ישראלה

    הדברים שלי מדברים בעד עצמם..
    קראתי את התגובות הקודמות שלך,ואני מוכרחה לומר לך,שאני לגמרי מזדהה עם מה שטענת לגבי ההומאים- לא אכפת לי מה אנשים עושים ב-ד' אמותיהם,אבל כל ההחצנה הזו דוחה בתכלית
    נראה שבכל זאת יש לנו הסכמה..האם זו תחילתה של ידידות מופלאה?

    • פעיל תנזים מהר גריזים

      קשה לי משום מה להאמין
      אבל אם זה מה שיעזור לך לעבור את הלילות הקרים
      (איזה קרים , לחים ומגעילים)
      אז אני מרשה לך להכנס לאשליות שאכפת לי ממך וכאלה.
      כי אני גבר.

      • סלינה

        הבתים רעדו כמו מקור
        פרפרו מדשאות מוזנחות בגשם.
        ואכן אסוננו הלם והלם
        וארב וקרב כמו סכין בדשא.

        וחשבנו את כל הפרטים כולם .
        החזאי לא טעה ונבא גם לגשם.
        אבל אסוננו הלם והלם,
        אבל סכיננו הלכה בדשא.

        ניסינו לשכוח את כל העניין.
        תרצנו: סתם הבנה מצערת.
        אבל אסוננו הוא כל העניין,
        ואי הבנה לפעמים כך נוצרת.

        הייתה רטיבות ברחובות.כרגיל.
        טוב שנזכרנו לקחת מעיל .
        וטוב שאנחנו קשחים כל כך .
        ואולי באמת עוד הכל ישכח.

        {שירה טובה באה בחפיסות של ארבע על ארבע, מרחובות שטופי זימה בשמות של גיבורים מקראיים מהעבר}.

        • פעיל תנזים מהר גריזים

          אז בקשר לזרעים
          הם עומדים לנבול
          זה לא נורא בשביל כל השנים
          האלה יכולה
          להיות איזו תנוחה
          בערוגה שלך בגינה שלי
          העולם מושלם האנשים רעים
          זוהי עיר משעממת כן משעממת
          אפשר, לצבוט את השמש, להיעלם באש
          הבני זונות!!!
          האדמה מקולקלת
          האדמה מקולקלת
          התורה לשוטים אהבה למדוכאים וחולי שפעת
          אלוהים, אני כל כך משועמם!

          אז בקשר לימים
          הם הופכים קצרים
          זה לא נורא בשביל כל הלילות
          האלה יכולה
          להיות איזהו תנוחה
          בארמון שלך בארמון שלי
          העולם מושלם האנשים רעים
          זוהי עיר משממת כן משעממת
          אפשר, לצפות את הכתר, בחומר משמר
          מקשקש לי מתחת לחולצה לגרביים
          ובקשר לחיים הם קצרים
          ובקשר לריצה… נרדפה לאלוהים!
          האדמה מקולקלת
          האדמה מקולקלת
          האדמה מקולקלללללללללת!!!

          שירה טובה היא לא תמיד ממוסדת
          ולפעמים היא הזויה ובאה בבתים ארוכים ארוכים
          העיקר שתבע מהלב
          או מהבטן

          • סלינה

            ואני עוד מחכה לנקמתך..הבטחת לא כן?
            😉

            בכל מקרה, אני מתעבת שירה, במיוחד שירה טובה.
            ובכל מקרה, הנקודה היא שמפני שהנשים הועמדו כנסיכות יפות עדינות בעלות אינטואציות על אנושיות, ההכרה בכך שזה לא נכון, גרמה להתעוררות של שונאי נשים, שבעצם לא הבינו
            שהם יוצאים כנגד השקר שנמכר להם במיתוס הנשי, ולא כל כך נגד הנשים, שכאמור עודדו את המיתוסים אבל בהחלט לא יצרו אותם (ממתי נשים יצרו משהו מעניין במהלך ההסטוריה..אפילו ספר נשים משולחן ערוך בטח חובר ללא שהייתה להן יד ורגל).

            אז אם אתה אוהב מיתוס ,כמו הנערה ההיא מהספרינג, אל תתרגז כשתגלה שבזה היא מסתכמת.

            • אריאלה רביב

              אין ספק שהגישה של האשמת הקורבן מרעננת מאוד. בואי נראה…הסינים קשרו להן את הרגליים, הערבים חתכו להן את הדגדגן, היהודים סתם הגיעו למסקנה ש"כבודה של בת מלך פנימה", תמיד היהודים היו מוסריים יותר. באפריקה הן הפכו בד"כ לאלה שצריכות לעסוק בכל עבודות הבית והשדה בעוד הגברים ירו חיצים לירח שהפריע להם לחיי המין פעם בחודש…
              מאוד קל לבוא ולשאול את הקורבן למה הוא לא מתמרד. למה? כי קורבנות נוטים, בתור טכניקה השרדותית שכזאת, להזדהות עם התוקפן. ידעת שאלה שמבצעות את ניתוחי המילה בנשים הן נשים?
              יכול להיות שההתרככות היא עניין של גיל ואין פה שמץ של התנשאות – גם לי בגיל 19 היו ערכים הרבה יותר מוחלטים. אין מה לעשות, הגיל יוצר הבדל ורוב הסיכויים שגם אם עכשיו את מבטיחה לעצמך שלעולם לא תשתני, יום אחד תתעוררי ותראי שהעולם הרבה פחות שחור ולבן מכפי שהוא היה בגיל 19. האם זה טוב או רע? לא יודעת.
              בנוגע לנושא שבחרתי לכתיבה – זה נראה לי מספיק מעניין. מכאן ללכת ולהשוות את כל הנשים פה לכלבות, מה אני אגיד לך…קצת מופרז לא? נראה לי שהנשים שמבקרות כאן מוכיחות את עצמן במספיק תחומים ונחמד שיש מקום לנוח ולדבר בו על קרמים לפנים, סקס, אבל גם נושאים יותר "גבוהים".

              • פעיל תנזים מהר גריזים

                היא כולה בת 19?? ?? ?? ??
                לה … 🙂

              • סלינה

                אז ככה, קודם כל , אני לא באה עם איזו יומרה מטופשת וזעם על חוסר חומר בפיסיקה גרעינית באתר בננות או משהו כזה. באמת שלא.
                אבל, איכשהו אנשים נוהגים לפתור את עצמם מלהיכנס למורכבויות בדיוק באותו טיעון שאת נתת לי.
                בננות הוא לא אתר של קרמים, גם לא אתר של דיונים בנושאי אהבה ומין. אם כך, הוא לא היה שורד יותר מחודש.
                אם תשימי לב לכתבות העקריות של האתר, הנבחרים, אילו שמשכו יותר ממאתיים תגובות (כמו זה למשל) תגלי שההצלחה של אותו מאמר הייתה, בעצם, מקרית, ובעצם נבעה מהיכולת של המגיבים לגרור את הויכוח לתת ויכוחים לא פחות מעניינים.
                דיון ענקי בנושא אלימות נגד נשים יכול להתפתח פתאום ולגרור כמאה תגובות גם תחת המאמר הזה, גם תחת המאמר של מיקי יובב ההוא וגם של הקרת הזה (אישית אני מתעבת סוג כזה של כתיבה, אבל זה לא ממש רלוונטי כרגע).
                אבל, אם ישימו מאמר (כמו שמישהי אחת הציעה למעלה) מעניין על הספר של סימון דה בבואר, למשל, אני בטוחה שרמת ההסתעפויות (ועל זה בעצם אנחנו מדברים, כמה הסתעפויות יש, כמה תת דיונים) תהיה אדירה, ויהיה ממש נחמד, בכלליות.

                בנוגע לכרוניקת הקורבן..אז ככה. בתיכון שלי, למשל, בו אפשר לאמר שיש תנאי שויון לשני המינים, ניתן עדיין, למרות שאף אחד לא מגביל אותן ,למצוא סימנים של פסיביות, ביישנות, חוסר מוטיבציה להנהיג .. זו לא האשמה, אני רק מציינת מצב. עכשיו, אני לא אומרת שהחברה האיומה והרשעה לא מעודדת נשים לזה, אבל, לדעתי, האשמה היא לא פחות של הנשים, לא כל כך על שלא הצליחו לשנות את המצב, אלא יותר על שלא ניסו. בתקופות הכי קשות, אין כמעט ולו לאום אחד שהיה נתון לממשל רודני או שלטון כיבוש, או אילושהם תנאי סביבה לא טבעיים, שלא ניסה לפחות מספר פעמים, לעורר איזה מרד רציני. משהו.

                זה לא קרה אצל הנשים, וכשזה כן, מהידע המוגבל באמת שלי בנושא המהפכה הפמנסטית, הוא נעשה בצורה מבישה.

                ובנוגע לגיל..יכולתי לאמר שאני מאסטר בוטרינריה בת 30 ולא היית מבדילה..אז באמת.
                זה שאני קטינה לא אומר שאין לי חוש שיפוט.

            • פעיל תנזים מהר גריזים

              תראי , את עושה הכללות מטופשות.
              זו חלק מהמיליטנטיות הזו שקשה לי להבין , כאילו משני צידי העמק נאספו שני מחנות , גברים ונשים לרוב , ויצא שליח מלפני כל מחנה , אני הענק והחכם והבלונדיני,
              ואת האישה.

              זה לא ממש ככה.
              האמונה המוחלטת שלי בעליונות הגבר נובעת משלושה מקורות:
              א. זו גישה נחמדה, מצחיקה, ונורא תומכת אגו – תראי את אל בנדי מ"נישואים פלוס" , שאני שב ומציין שהוא מודל לחיקוי , תראי כמה שהוא מתייחס בביטול לכל המין הנשי, איך הוא מאתר בדיוק את כל הפאקים הקטנים , ואף חוצה את הקווים כשהוא מתעב פעולות שהן נשיות גרידא כגון הריון , הנקה ולידה.
              מכאן גם נובע שאני מוקצן בכוונה ,על אף שכמובן שיש אמת קטנה או גדולה מאחורי דברי.

              ב.אני מתייחס ,כשאני כותב "נשים" כמו לדוגמא במשפט המחץ "נשים זה פויה" – להרבה נשים , אבל לא לכולן. צאי ולכי ברחובות תל אביב בלילה , ראי אותן מהדסות על עקבים גבוהים , לבושות בחוסר טעם , מתנהגות כמו שחקניות באופרת סבון גרועה , קומי פתחי טלויזיה , תראי אותן מתלהמות בהתנחלויות , בשינקין , ברמת אביב , נגד ובעד וככה וככה, ראי אותן על בימת הכנסת , ראי אותן בתכניות הנשים ובעיתוני הנשים , לצערי מדי פעם הן מרימות את ראשן המכוער אפילו פה ב"בננות".
              מאידך , לא חסר גם מיעוט קטן ודי דומם , שמתחבא מתחת לסלע ממש כמו רקפות של בחורות משכילות באמת , שנונות באמת , יצירתיות באמת , עם אמירה אמיתית וכלים להביע אותה.

              ג.ברור ומובן לכל פסיכולוג בגרוש שביצירת עמדת האדנות שלי כלפי נשים כקולקטיב אני חוסך לעצמי עיסוק בבעיות כמו עמחאיות של חצי מאוכלוסית העולם , ומפתח חסינות מושלמת למה שהן אומרות לי , כמתעסק בזוטות.

              לגבי השירה , אני אומר לך רק שמי ששונא שירה שונא כנראה את עצמו,

              ולגבי ההיא מהספרינג ,
              אם היא מיתוס,
              מי ייתן ויהיה לי מיתוס לכרוך סביבו את זרועותי בלילה.

              שבוע טוב!

              • ראשית..אם לא הייתי עושה הכללות, לא הייתי יכולה לאמר דבר. בסדר, לשתוק זה נחמד,
                אבל ממש בא לי לדבר .

                אני תל אביבית צעירה ומטופשת, אוהבת לשבת שעות מול המראה, לצאת על פלטפורמות שמכאיבות לי מאוד, בגוף חצי חשוף, בשיעור המרוח בשומן (לוויתנים? לך תדע) תעשייתי,
                ל…

                התחלואים של הנשים, הם התחלואים של המין האנושי. לכן אי אפשר באמת להגיד למוני המגרעות שלהן: זה לא נכון! זה נכון. בני אדם הם מתלהמים ,יש שאוהבים להתגנדר, לרכוש תשומת לב, לבלבל את השכל, אי אפשר לחזות את מה שהם יגידו בעוד שניה, הם רודפי ממון ובצע,הם משעבדים את חבריהם ועוד ועוד.. נו בסדר. אל בנדי לוקח כל מגזר שמזדמן לידו, ומתאים לו כמה תחלואים ששייכים לכל בני האדם באשר הם, תחת התוית שלו. זה נורא נחמד, ואם תחשוב פעמיים, גם נורא נכון. כי באמת, נשות המידל קלאס המאריקניות עם הווי השורקת מטקסס, ולואיזיאנה, מתאימות יופי להומור שהוא יצר בשבילן. גם הכושים, וגם השמנים באשר הם. נו בסדר..זה נחמד והכל.

                אני רק לא מבינה: א, למה זה אמור לעניין אותי?
                ב, למה הנושא המטומטם של נשים וי.אס גברים מזיז לך עד כדי כך שיצרת לך תיאוריה?!
                mov ax,bx
                shiftright al,4
                ג,למה אמונה מובילה למעשים?

                שבוע טוב. ואגב,, אני למזלי עוד לא זקנה בלה בת 19..אפילו לא 18.

                • פעיל תנזים מהר גריזים

                  א.אם כואב לך את אמורה להגיד – די , לא רוצה – ואם זה לא עוזר , תפני למשטרה.

                  ב.תנסי לכתוב עברית באותיות עבריות , ותהיי הרבה יותר מובנת

                  ג.קשה לי למצוא פואנטה בדברייך
                  אולי זה בגלל שאני קטן ולא מבין
                  מאידך , אולי זה בגלל שאת קטנה ולא מובנת

                  ד.יש לי תאוריות לגבי כל דבר , חלקן אפילו מטופשות להפליא

                  ה.בברכה

                    • פעיל תנזים מהר גריזים

                      ?

                    • סלינה

                      א) מי אמר שצריך לתקשר באותיות עבריות?

                      ב) בנוגע לכאב..אז ככה. יש לנו מערכת יחסים שהולכת הרבה לעבר.
                      מישהו לוקח ידית חרס מלוטשת של כוס שנשברה, וחורץ קצת, ממש קצת, על הקרסול.
                      נוצרות שריטות. נכון שזה נשמע מחריד, אבל כמו שאדם נוהג לעסוק בהרפיית ועינוג גופו, מותר לו גם להכאיב לו. לא מדברת על נזק בלתי הפיך, אבל אני מוצאת טעם בנזק קל וזמני.
                      פרט לאנשים (שכחתי איך קוראים למחלה הזו) שהדם שלהם לא יכול להתקרש וכך להפסיק את הדימום, אין סכנה ממשית בפגיעה כזו. ובכל זאת, זה נשמע איום. זה אפילו נראה איום. ועדיין,
                      כשזה נעשה זה רק מדרבן אותך להמשיך.

                      ג)מי שעוסק בחיפוש פואנטות…נו טוב, אני אחסוך . לא יודעת, למי אכפת מפואנטות? אם אתה קורא טקסט והוא משעמם, נאמר,טקסט שייקספירי ממוצע: המלט (שנאתי), ואתה לא מבין את הפואנטה, לפחות יש לך את הבחירה להטות אותו לאיזה כיוון שתרצה. בהנחה שזה קוסם לך, זה עשוי להיות משעשע . נניח, אהובתו אפליה. לפני שקראתי את המחזה הייתי בטוחה שמדובר באיזה תפקיד נשי אדיר. בזמן הקריאה פשוט חיכיתי לסצינת ההתאבדות שלה. חשבתי שמדובר בדמות מיותרת מטופשת ומעצבנת מאוד. אחרי זה כשקראתי איזה ספר ניתוח, שדיבר על חשיבותה של אופליה כתמרור לנפשו הדפוקה של הגיבור, וכרמז לאירוטיות בינו לבין אימו (?!)
                      הבנתי שככל הנראה, צורת חשיבתי לא תואמת לזו של חוקרים אוקספורדים נחשבים.
                      לא נורא..לעומת זאת נורא נהניתי מהשוטה ב"ליר".

                      וכשנמצאת הפואנטה..נו, מה זה כבר יכול להיות? לא טוב להתעלל בהורים, לא יפה לחרחר ריב, צריך לכבד את אמא אבא אלוהים, החיים הם זבל….

                      ד)כן..תיאוריות מטופשות יש לכל זוג כתפיים. למה לא להשתעשע.

                      מבין ספרי המקרא, כשפניי לבגרות בתנ"ך, שבוע טוב.

                • פעיל ליכוד מראס-אל עמוד

                  בתגובה לתגובה של רינה, שכתבה את הפקודה
                  shiftright al,4 בתגובתה
                  אחרי שקראתי את השורה הזאת, כבר לא יכולתי להיות אותו אדם.
                  אנשים שהכרתי עברו למדרכות שממול כשראו אותי.
                  חברים דיברו ביניהם על זה שהתחלתי "להתנהג שונה"
                  אמא כבר לא שמה לי הרבה מלח בפירה ( היא אמרה שזה משפיע לא טוב)
                  ואפילו כבר האוטובוסים התחילו לברוח לי בכוונה.
                  סופרמן הפסיק לענות לקריאות שלי.

                  דבר ראשון, הפקודה עצמה צריכה להיות shr
                  דבר שני, משתמשים בכלל באוגר CL !!!!! להזזות שהן יותר מאחת

                  ואחר כך מתפלאים שהאלימות במשפחה גוברת …

  46. אופיר

    אני זוכר את הפעם הראשונה שלי.
    אני הייתי חייל (כן, זה קרה מאוד מאוחר) והיא היית לא מפה.
    ראיתי אותה בתחנת האוטובוס באחד האפטרים שלי. זה היה די מוזר. זו היה אחת הפעמים היחידות שראיתי כזה דבר עומד לידי וישר הרגשתי משהו במיכנסיים. ככה סתם באמצע הרחוב, משהו פיראי לחלוטין.בלי שום שליטה.
    המבט שלה – היא היית סקסית להחריד. היא גם הרגישה משהו.
    הגרוע בכל היה שאני ידעתי שהיא גם מרגישה…

    עלינו על אותו אוטובוס. ישבנו בשורות ניפרדות, אבל אחד מול השני.
    כשהגענו לתחנה החל "המרדף". היא ראתה אותי ו"ברחה" לשם, אני הלכתי לשם, היא עלתה אני ירדתי…ככה זה נמשך כמה דקות. הייתי בטוח שאני בתוך סרט או חלק מסרט…
    ואז מצאתי אותה. היא ישבה בתחנה וחיכתה לאוטובוס שיקח אותה לקיבוץ שלה.
    ניגשתי. שאלתי אותה, "נו, מה יהיה?" היא ענתה:? do you speak english

    אני זוכר איך זה היה להתעורר איתה בבוקר שאחרי (למרות שזה היה מוקדם מאוד בבוקר – היא היתה צריכה להספיק לחזור לקטיף אבוקדו בקיבוץ) והיא שוכבת לצידי במיטה.
    אני חושב שרק בשביל התחושה הזו, שווה היה להוולד לתוך העולם המחורבן הזה שלנו.

    לא משנה שהיה המון אי וודאות
    לא משנה שהמין אולי היה לא הכי איי-יאי
    לא משנה שהיה מאוד מוקדם וכל מה שהיה זה קפה מגעיל ממכונה
    לא משנה שאח"כ נשארתי בחדר במלון ולא ידעתי מה לעשות עם שארית הבוקר לגמרי לבדי.
    לא משנה שלא ראיתי אותה יותר.

    • אופיר

      יש לפעמים בסרטים הבידיוניים את הקטע הזה שמישהו לוחץ על כפתור בחללית ואז
      נפתח פתח בחללית אל החלל וכל התוכן שבחדר נשאב החוצה. בגלל הואקום.

      אחרי שזה קרה שאלתי את עצמי, מה נשאר לי. מה באמת איבדתי, מה הרווחתי?

      *ספירת מלאי*

      בראשון לרביעי, בחדר שש די
      לא איבדתי דבר.
      למחרת בתחנה בדקתי היטב את הכיסים
      הרגשתי את הכל במקום,
      עוד מעט מגיע אוטובוס׃
      מחסנית העדשות,
      מברשת השיניים,

      הכל במקום.
      "לא כואב ולא כואב".

      [פורסם בספר בהוצאת "תמוז". מפורסם כאן בהרשאה.]

      • אריאלה רביב

        השיר מקסים. אבל אתה אמור לקבל הרשאה לפרסם שיר שלך?

        • אופיר

          כן, אני חייב. כלומר הזכויות הם לא רק שלי אלא גם של ההוצאה.
          האמת שהם נורא גמישים איתי ונחמדים…
          🙂
          רוב הדברים שאני מפרסם עכשיו באתר הם חדשים ולכן אין צורך בכך.

        • מה בדיוק מקסים בדבר הזה?ו
          זה אוסף מילים, שלא מתחברות לכלום. אין אפילו חריזה או צליל נעים.
          מה בדיוק יפה בשיר הזה?!
          תני לי תשובה מפורטת ככל האפשר, כדי שאוכל להבין.

          תודה מראש.

    • אופיר

      מה שהיה צריך להיות:
      היא היתה במקום "היא היית"
      וזו היתה במקום "זו היה"

  47. סיגל

    טוב- אז אני מרשה לעצמי לשפוך משהו מהלב שלי לבת דודה שלי , שלמרות שאני ילדונת, עשיתי טעויות- וגם הפעם הראשונה שלי לא הייתה ממש מתוך בחירה. אבל אח"כ באו עוד כמה, ולפניי שחזרתי לאמיר, בא אחד שבאמת הביא לי את הירח והכוכבים, אבל אח"כ הלך ונתן לעוד כמה.
    אז אני מחכה להגיע לגיל שבו גם אני אוכל לאמר- היו כמה בתולים.
    כי היו.
    אריאלה- את יודעת שאני חולה על הכתיבה שלך.

  48. אינדי, הושיעי נא! ספר הדרכה בנושא מין טוב יכול רק לעזור (גם לזקנות כמוני בנות שלושים ומשהו) – אסור לך להסתיר מידע רב ערך שכזה למען אלה שעד היום לא יודעות איך לעשות את זה כמו שצריך (אני)
    אולי תפרסמי משהו בפורום?

  49. טוב, אני בטוחה שלכל אחת מאיתנו סיפור משלה (בעצם גם לכל אחד, רק לא בטוח שהם זוכרים), אבל בכל זאת לא אחרוג מהמנהג ואתרום את הסיפור שלי למאגר ומי יודע, אולי יום אחד תרצו לחזור אלי.
    הפעם הראשונה היתה בסיני ושלבה גם את הניסיון הנרקוטי הראשון שלי והיא היתה עם החבר הקצין שלי בצבא, בגיל 20. זה אולי נשמע ממש רומנטי, אבל הטייפ הקטן שהוא הביא כדי להוסיף "לד זפלין" לאווירה, נפל לי על הראש, הגראס שמכרו לנו היה עלי תה וכל הזמן ריחף לי מעל הראש (חוץ מהטייפ), הידיעה מטילת המורא שחברתו הקודמת נודעה כנמפומנית וכעת- כיצד אוכל להתחרות בה?
    אחר כך צברתי ניסיון עשיר ומתסכל, כי היו כאלה שגמרו מהר מידי והיו כאלה שהייתי צריכה להתחנן שיגמרו כבר, והיו כאלה שפספסו את הנקודות הנכונות והיו כאלו שעשו הכל כמו שצריך, אבל לא טרחו להתקשר אחר-כך כדי לשמוע את המחמאות.
    בקיצור, מתוך מקבץ אנושי של שמות ופרצופים וגדלים וטכניקות ורגשות ושירים, אני עדין לא בטוחה שהיה מישהו שלקח באמת את בתולי, או שהיה ראוי לכך. אני עדין מאמינה בתמימות של בת 20 תגידו, שקשה להתחרות בחיבוק שאחרי, גם אם היה זיון הכי מדהים בעולם.

  50. דובה קטנה

    אני מבינה את רגשות הכותבת,למרות שהפעם הראשונה שלי (שהייתה לגמרי לא מזמן)
    היתה מדהימה לעין שיעור, אני חושבת שזה מאוד תלוי עד כמה מתחשב הפרטנר והאם יש אהבה בינהם
    המאמר הוכיח לי פעם נוספת שהחבר שלי הוא האדם המקסים ביותר שיכולתי לייחל לו

  51. זה היה יוסי ועקנין משכונת יוספטל ?

  52. Just a guy

    …ולכתסת סוכ יצח וזיא לע יולת דימתו .תומלש םג ךכ ,ןנובתמה ינעב אוה יפויש ומכ .םלשומ הזכ רבד ןיא ?המ תועדוי ןתאו .םלשומה רוחבהו ,םלשומה עגרה עיגה אל םעפ ףאש ובשחיש ,תודחופמ לש "רדע" ןתרצי אל ןכלש תובוגתבש הווקמ קר ינא

    ….ןימ ומכ םיאשונב אקווד ילואו ,תונוצרהו שגרה יפל לועפל ,"םורזל"-ב ןורתי שי םייחב םימעפל
    …."בחוס הככ – סימעמ המכ" :ינפל ןאכ בתכ והשימש המב דדצמ יד ינא ,ןכ זא

    .םילותב ונינשו ,21 ןב ינא .20 תב הרוחבב רבודמ ,יתוא םישאמ םלועהמ יצחש ינפלו ,יללכ עדיל םתס

    .תוחוורה תובוגתה ויה ,"הזמ הנהת איה ףוסב לבא ,הנושארה םעפהמ תדחופ איה ילוא"-ו "םישוע םלוכש המ הז" .ןמזה םע רתויו רתויו ,ץוחלל ךירצ יתייה טושפש ."שרפ" ינאש יל ורמא ילש םירבח

    .הבוגתל הכז אלש ,והשמ םעפ הל יתבתכ וליפאו ,הז לע התיא רבדל ךירצ ינא םא ימצע תא יתלאש .יתחלצה קוידב אלו ,ןיבהל יתיסינ

    .)העפשה תפיט-פיט וליפא הזל התיה אלש רמוא ינא םא רקשא ינא לבא ,תורחא תוביסמ ונדרפנ ףוסב( קיפסה אל הזש הארנכ .םלועבש ןמזה לכ תא …ןמז הל יתתנ .הז לע התיא יתרביד אלו ,יתלאש אל ,יתצחל אל

    .בוריסב לקתנ – ןתומה וקל תחתמב רשקתמש רבד לכ לבא .)שיגרהל יתלוכיש תוינפוגהו תוילוקה תובוגתה יפל תוחפל( ונישעש הממ התנהנ םגו ,ןימב הניינעתה דאמ הרוחבה .)הניש ללוכ ,ןכ( דחיב עובש יפוס הברה וניליב .דחיב יצחו הנש ונייה .ןיממ לילכ הרזנתה )רבעשל( הרקיה יתרבח ,)"רתויש המכ תוחדל" ךנחל םייוסמ ןויסנ םהש( הלא ןוגכ תובוגת+תובתכ תובקעב םא ןיינעמ

  53. Just a guy - I hope this will corret the last post.

    מעניין אם בעקבות כתבות+תגובות כגון אלה (שהם נסיון מסויים לחנך "לדחות כמה שיותר"), חברתי היקרה (לשעבר) התנזרה כליל ממין. היינו שנה וחצי ביחד. בילינו הרבה סופי שבוע ביחד (כן, כולל שינה). הבחורה מאד התעניינה במין, וגם נהנתה ממה שעשינו (לפחות לפי התגובות הקוליות והגופניות שיכולתי להרגיש). אבל כל דבר שמתקשר במתחת לקו המותן – נתקל בסירוב.

    לא לחצתי, לא שאלתי, ולא דיברתי איתה על זה. נתתי לה זמן… את כל הזמן שבעולם. כנראה שזה לא הספיק (בסוף נפרדנו מסיבות אחרות, אבל אני אשקר אם אני אומר שלא היתה לזה אפילו טיפ-טיפת השפעה).

    ניסיתי להבין, ולא בדיוק הצלחתי. שאלתי את עצמי אם אני צריך לדבר איתה על זה, ואפילו כתבתי לה פעם משהו, שלא זכה לתגובה.

    חברים שלי אמרו שאני "פרש". שפשוט הייתי צריך ללחוץ, ויותר ויותר עם הזמן. "זה מה שכולם עושים" ו-"אולי היא פוחדת מהפעם הראשונה אבל בסוף היא תהנה מזה", היו התגובות הרווחות.

    סתם לידע כללי, לפני שחצי מהעולם מאשים אותי, מדובר בבחורה בת 02. אני בן 12, ושנינו בתולים.

    אז כן, אני די מצדד במה שמישהו כתב כאן לפני: "כמה מעמיס – ככה סוחב"….
    לפעמים בחיים יש יתרון ב-"לזרום", לפעול לפי הרגש והרצונות, ואולי דווקא בנושאים כמו מין….

    אני רק מקווה שבתגובות שלכן לא יצרתן "עדר" של מפוחדות, שיחשבו שאף פעם לא הגיע הרגע המושלם, והבחור המושלם. ואתן יודעות מה? אין דבר כזה מושלם. כמו שיופי הוא בעני המתבונן, כך גם שלמות. ותמיד תלוי על איזו חצי כוס תסתכלו…

    • אריאלה רביב

      איש, אני ממש לא מנסה לחנך לכלום אבל ממש לכלום. סיפרתי על חוויה אישית שלי, חלק מהקוראות הזדהו אתה וחלק לא. הייתה פה מישהי שאיבדה את בתוליה בגיל 12 ונשמעה די מבסוטית מזה.
      התגובות שלנו לא יצרו כלום.
      ולמה לא דיברת אתה על זה? אולי פה כל הבעיה, אתה יודע, אם הייתם מדברים היית יודע מאיפה ההתנגדות שלה נובעת. מאוד קל לבוא בטענות למאמר עלום במקום סתם לנסות *לתקשר* עם זו שאמורה להיות הכי קרובה אליך.

      • Just a guy

        קודם כל, אני לא בא לטענות למאמר. לדעתי זה לגיטימי לדווקא כאן תיכתב גם בדעה
        הקצת נגדית.

        דבר שני, כן, ניסיתי לדבר איתה. היא ממש לא מתקשרת בנושא, אבל מה שהיא כן
        היתה מוכנה לומר זה ש-"מדובר בנורמוצ מהבית". מה הייתי אמור לעשות בשלב
        הבא? להתחיל להפעיל לחץ? לא רציתי. אני צריך שהיא תרצה את זה לפחות כמוני..

      • Just a guy

        קודם כל, אני לא בא בטענות למאמר. לדעתי זה לגיטימי לדווקא כאן תיכתב גם בדעה
        הקצת נגדית.

        דבר שני, כן, ניסיתי לדבר איתה. היא ממש לא מתקשרת בנושא, אבל מה שהיא כן
        היתה מוכנה לומר זה ש-"מדובר בנורמוצ מהבית". מה הייתי אמור לעשות בשלב
        הבא? להתחיל להפעיל לחץ? לא רציתי. אני צריך שהיא תרצה את זה לפחות כמוני..

      • Just a guy

        קודם כל, אני לא בא בטענות למאמר. לדעתי זה לגיטימי שתיכתב גם הדעה
        הקצת נגדית.

        דבר שני, כן, ניסיתי לדבר איתה. היא ממש לא מתקשרת בנושא, אבל מה שהיא כן
        היתה מוכנה לומר זה שמדובר בנורמות מהבית. מה הייתי אמור לעשות בשלב
        הבא? להתחיל להפעיל לחץ? לא רציתי. אני צריך שהיא תרצה את זה לפחות כמוני..

        • קוקיה

          נו באמת עם כאלה אי אפשר להתמודד. בתולות מכפייה בייתית, זה הכי גרוע. ללחוץ זה טוב אבל לא תמיד זה עוזר כי זה מוטמע טוב טוב. לדעתי חוץ מהעובדה שזה נראה מפחיד ולא כיף זה חוויה התפכחות להרבה בנות עשרה שמולעטות בסטריואטיפים נשיים מיניים. זה פשוט עוזר להתפכח מהאשלייה של "איבוד הבתולים".

  54. הפעם הראשונה שלי הייתה עם בחור אנגלי שפגשתי בלימודים בחו"ל, שאיפות לטיניות וביצועים יבשושיים. הוא לחץ והסכמתי, כי כבר הייתי על סף גיל הבלות (21), ומאחורי עמד גדוד חברות מיואשות. הקיצר, לא באנו להנות. הוא דווקא נהנה נורא, במיוחד מלהשפיל. מסקנת ביניים: גם קוץ במדבר הוא לפעמים קוץ במדבר.

    עברו ארבע שנים מאז, יצאתי מהבעסה, התאהבתי במישהו שהחזיר לי את אמוני בגברים, אבל לא שכבנו (שאיפות דתיות שלו..לא שלא רציתי).

    ולפני שבועיים פגשתי בחור משגע, משיכה הדדית מיידית, ענה על כל הציפיות שלי (כמעט על כולן, זה בסדר, יש המון). קליק מיידי. הוא לא יזם קשר פיזי, אז אני כן. וכעבור כמה לילות הוא הציע להשתדרג, אמרתי נחכה קצת, וכדי לא להפסיד אותו ומתוך מחשבה שיש משיכה עזה והוא מתוק וגם סקסי וזה בדיוק מה שאני מחפשת, אמרתי כן. זה כאב פחד, למחרת דיממתי. הוא נבהל נורא, התרחק וכעבור יומיים עזב. אני די בטוחה שהדימום היה קו פרשת המים מבחינתו, למרות שהוא מכחיש בתוקף. לפני כן היה לנו נהדר, ואחרי זה, נאדה. קיר זכוכית. חבל לי, כי באותו לילה הסברתי לו את הקושי שלי והוא היה הכי מבין ומקסים שאפשר. חשבתי שזה דווקא יצור קירבה.

    חבר מלומדים, מסקנתכם, תודה.

    ועוד אחת – ממש קשה לי עם עצמי עכשיו, ואני שמחה שקראתי את האבחנות של כולם, שלא כל פעם ראשונה היא פעם ראשונה, קליפות, וגו. תודה.

  55. כבר לא בתולה

    רציתי לומר שהמאמר היה נהדר!
    הסכמתי אם כל מילה שהייתה כתובה שם
    את הבתולים שלי איבדתי בגיל מוקדם יחסית….לבחור שלא הכרתי כמעט
    אני לא אגיד שהיה רע…גם לא שטוב כי אני לא זוכרת ממש יותר מידי (מה שכמה כוסיות טקילה עושות לילדה)
    אני רק יגיד שמאותו הרגע…לא הרגשתי שונה… רציתי לנסות שוב
    לדעת יותר
    ושוב אותה טעות ונתתי את עצמי לאדם הלא נכון שלא ידע להעריך את מה שקיבל … בשלב מסויים כשרציתי להפסיק הוא כבר כניראה היה מחומם מידי ולא ממש חשב עליי…. בסה"כ ילדה…
    חשבתי על לדפוק כמה פעמים את המניאק כי הייתי קטינה…אבל הבנתי שצריך שניים לטנגו ואמנם טעיתי והחשוב הוא לא לטעות שוב
    ובגלל זה אף אחת מהפעמים לא נחשבת אצלי לפעם הראשונה
    הפעם הראשונה שלי הייתה עם אדם שבאמת אהבתי…ואני עדיין אוהבת… להגיד שהיה מושלם…אני לא יכולה…להגיד שהוא מושלם…גם לא אבל דבר אחד….אני יזכור את אותו היום תמיד כל פרט ופרט… את הכבוד שהוא נתן לי ואת הזמן ואת הקסם שהיה באוויר…
    אני לא נגד סטוצים
    פשוט צריך לחשוב טוב טוב אם מתאים לך לבזבז את הפעם הראשונה שלך…את הבתולים שלך על אדם….שאת כלום בשבילו חוץ מעוד ****!
    אז תודה באמת ….עזר לי נורא לקרוא שאני לא לבד….
    אז לכל הבנות שטיפ טיפה מצטערות על הפעם הראשונה שלכן….תמחקו אותה פשוט מהזכרון ככל שאפשר…תנסו למצוא את הדברים הטובים שהיו בחוויה…
    לפחות הפעם הבאה כבר הייתן קצת יותר בעלות ניסיון ואולי היה עדיף שהפעם הראשונה הזו שבדרך כלל כואבת …תהיה עם סתם אדם
    מי יודע…

  56. עדיין בתולה

    מאוד נהניתי מהכתבה וקראתי בעיון רב את התגובות בעקבותיה. אני רק רוצה להגיד שהדיון פה נתן לי הרבה חומר למחשבה ועזר לי במספר התלבטויות בקשר למצבי. זה מאוד קשה בימינו להישאר בתולה במיוחד אם כולן מסביב כבר עשו את זה בכל הווריאציות האפשריות ודואגות לספר לך את זה לפרטי פרטים כך שאת משתדלת לחייך ולא להראות שבעצם את אוכלת את עצמך מבפנים ולא עובר ולו יום אחד בו את לא חושבת על היום הזה שבו סופסוף תעשי את זה כבר ותיפטרי מזה, כמו שעשו זאת רבות מאלה שאת תגובותיהן קראתי .
    אבל בכל זאת בתוך תוכי ממשיכה אני להאמין שהפעם הראשונה צריכה להיות מיוחדת ועם מישהו שבאמת מעריך ומכבד אותך ולא סתם אחד שמחפש זיון. אני מקווה להחזיק מעמד, למרות שכבר נמאס לי.

    אז תודה באמת ושיהיה לכם רק טוב ( גם לך פעיל תנזים יקר, מכל הלב 🙂 )

  57. היועצת הנוצצת

    יקירותיי!!!!!
    נתחיל מזה שאני יודעת שאני לא הבן אדם הכי מנוסה בעולם בעניין הזה, אבל מעט נסיון יש לי.
    היה לי דיי עצוב לקרוא פה על בנות שכתבו שהפעם הראשונה שלהם הייתה , "מתוך לחץ", "כי רציתי כבר לעשות את זה"… זה ממש מעציב אותי. זה לא צריך להיות ככה.
    זה יקרה מתי שזה אמור לקרות, ולא מתוך לחץ, ובטח שלא מתוך לחץ של בן הזוג.
    אני מודה, הפעם הראשונה שלי הייתה בגיל דיי צעיר, וזה ממש לא היה מתוך לחץ, בטח שלא חברתי, זה היה מתוך אהבה, אהבה תמימה…אני יודעת, יכולתי לחכות עוד כמה שנים, או אפילו חודשים..שאני אדע שלכיתה י' הגעתי "ועשיתי את זה" , ולא לפני זה..
    אבל אני ממש לא מצטערת…
    לא על הגיל שבו עשיתי את זה ולא על הבחור שאיתו עשיתי (ועודני עושה)…
    אני לא דונה מרטין, ולא מתיימרת להיות, אבל אני באמת חושבת שכל אחת מאיתנו רוצה שהפעם הראשונה שלה, בין אם היא בגיל 15 ובין אם היא בגיל 20 תהיה לא עם סתם מישהו….אני לא אומרת שזה חייב להיות מתוך אהבה, אבל לדעתי זה מוכרח להיות עם מישהו שמעריך אותך, שדואג לך, שאכפת לו ממך.
    תבינו, אני בעד סטוצים. מאוד.
    אבל זה אחריי שעוברים את הסבל הראשוני, ואני לא רוצה להלחיץ אף אחת שטרם איבדה את בתוליה, אבל זה כואב…מאוד. אז תעשי את זה עם מישהו שאת יודעת שיהיה לו אכפת שתבקשי שיהיה עדין יותר…
    לסיום, הפעם הראשונה כואבת, אבל זה עובר, ודיי מהר האמת.
    הכי חשוב זה לא לרוץ למיטה כי השעון הביולוגי שלך מתקתק…זה לא עובד ככה.

    • יועצת יקרה. היה לי עצוב שלך עצוב, אני מניחה שהדברים נאמרו בכנות, אני רוצה להגיב עליהם, גם אם אין לי תשובה חד-משמעית.
      נכון, זה לא *צריך* להיות ככה, בתיכון גם אני נהניתי לפנטז עם חברות איך תיראה הפעם הראשונה שלנו, נידלס טו סיי שהיו שם כינורות דביקים שמנגנים, כמאמר השיר. אז זה לא היה ככה, ותאמיני לי שהצטערתי על זה קשות במשך שלוש שנים. אני עדיין מצטערת, במידה מסויימת. זה חלום שנשבר.

      אבל מה כן היה לי שם? קודם כל, "כי רציתי כבר לעשות את זה" הוא נימוק ככל נימוק, ויש בו איזושהי הצהרת עצמאות וגם ביטוי של עוצמה (רצוי רק למצוא את הגבר המתאים לצורך העניין…) וגם, כשמישהו רוצה אותך מאד זו בהחלט עשויה להיות מחמאה של נשיות והפתחות לעולם מסעיר.

      וכן – באיזשהו גיל עובדת היותך בתולה נעשית פחות ענוגה, ויותר מקור להרמת גבה.
      בתולות ישראל הכשרות הקוראות את דבריי מתבקשות לא להלחץ, אל תטעו כמוני ותבכו את התמימות שהתבזבזה על מישהו לא-ראוי. ויחד עם זאת, ככל שעולה הגיל, רמת החרדה מהאקט עולה גם היא. אני לא קוראת פה לעשות את זה כמעין הליך גניקולוגי, רחמנא ליצלן, אני רק מזכירה (גם לעצמי 🙂 ) שלא הכל נורא בדברים כאלה. אוקיי, אני יודעת מה הביג דיל עכשיו, ויום אחד אני אמצא את הגבר האמיתי, האוהב והנהדר ואחגוג איתו באמת. הבתולים לא חייבים להיות הנדוניה שאני אביא עמי לקשר הזה.

      אז זו מחשבת ביניים בשעת לילה מהורהרת.

      שיהיה לכולנו רק טוב, חיבוק לכולן.

  58. פעילת חמאס ממג'דל שמס

    השאלות שלי מופנת לבנים שבחבורה: האם הייתם מעדיפים לשכב עם בחורה לא בתולה? או שמא בחורה בתולה וברה? משיחות עם חברים וסתם אנשים שמתי לב שהמילה בתולה נאמרת בד"כ בתור דבר רע…האם תעריכו בחורה בתולה או שתסתכלו עליה כילדה קטנה? ומהו הגבול, בעצם, לפני שזה נהפך פאתטי בעינכם (מאיזה גיל בחורה נחשבת בתולה זקנה? 🙂
    אני בהחלט מזדהה עם עדיין בתולה, גם אצלי תמיד מתרוצצת המחשבה המעיקה הזו בראש, "מתי אני כבר אאבד את הבתולים"…
    אני מניחה שמשתמע מתוך מה שכתבתי שאני רוצה לעשות את זה רק בגלל "מה שיגידו", וזה לא נכון, כי אני כן מרגישה מוכנה לעשות את זה ולאו דווקא מחכה לאביר על הסוס הלבן, זה פשוט לא מתקשר לשאלה שלי.

    • close watch

      יש בהחלט גיל שבו בתולים הם סימן לבעיה, לפעמים רפואית, לפעמים פסיכולוגית
      ובכל מקרה שצריכה להטריד. בגיל 22 זה סימן שאלה.
      השאלה איננה האם לחכות לאבירים או לנסיכות. השאלה היא האם אף פעם לא היה מישהו
      שרצית מספיק כדי לשכב איתו. אם את בת 18 זה יכול להיות עניין זמני. אם 22, כנראה
      שביקורתיות היתר שלך או בעיה רגשית אחרת מונעת זאת ממך.
      אני מעדיף "גובה שווה" – אם הייתי בתול, הייתי מעדיף להיות עם בתולה.
      מאחר שאני לא, אני בהחלט מעדיף מישהי שכבר יודעת יותר או פחות מה היא רוצה
      ממה היא נהנית. והכי חשוב: לא מתביישת לדרוש את זה.
      בכל אופן, ביתוק בתולות הוא תחביב גברי ילדותי, לגברים שמרגישים צורך אינסופי להוכיח את עצמם. אם את בתולה, לכי ותלמדי עם מישהו שגם הוא בתול.
      תחקרו את גופכם יחד.
      צעד צעד

    • פייט קלאב

      אם הבתולה מוצצת כדי לשמר את בתוליה אז אין שום שאלה.
      מדובר אמנם בזן נדיר, שהולך ומתפוגג מהעולם, אבל זקנים בני שלושים ומשהו, מספרים לי לפעמים שבימי נעוריהם היפים והמתרחקים היו חתיכות שכאלה עם קוקו וסאראפן, שבכדי לשמור על הקרום הקדוש עבור הבעל הנבחר, הביאו לשלמות את יכולת המציצה שלהן.
      לא נרשמו טענות בקרב שני הצדדים על העיסקה

  59. מדהים אני מזדהה

  60. ליל קיץ

    הייתי בטוחה שאני הבחורה היחידה שאיבדה את בתוליה עם מישהו שהוא לא "חבר קבוע", וכמעט ראיתי בזה חטא. כייף לדעת שזה לא, ושרק בסביבה שלי כנראה עושים את זה לאני לא יודעת מה.
    את הפעם הראשונה שלי באמת עשיתי לשני שמונ חודשים, שנה ומשהו אחרי הפעם הראשונה ההיא, עם החבר שלי הנכחי שלי- מדהים לגלות כמה זה הכל היה שטויות וכמה שזה באמת לא כזה ביג דיל ככול שמתבגרים.

  61. הבתולה הבתולית

    יקירותיי,אני רוצה לתת לכן הצצה קצרה לחיי ואתן תשפטו.
    נתחיל מהפרטים הטכניים:אני בת 18 וחצי,תיכף הולכת לצבא,ואני נראית לא רע בכלל (ככה אומרים לי בכל מקרה-אני עוד לא משוכנעת בזה ממש…:)
    טו מייק א לונג סטורי שורט-אני בתולה!!!!!!!!!!!!!!!!!
    האמת היא שלא חסרו לי הזדמנויות להיות עם מישהו בשנים האחרונות,"זכיתי" לכל מיני הצעות מ"ידידי" הנאמנים,וגם סתם כל מיני טמבלים שהחליטו שהם מאוהבים בי-סתם,ללא סיבה…
    הבעייה היא שזה תמיד מישהו שאני לא רוצה!!!!!
    כמעט כל חברותיי הקרובות נמצאות בקשר (על כל גווניו וסוגיו) והן כולן מסופקות….:) וכמובן שלא בתוליות כמוני…
    באמת שאני כל פעם שמישהי משתפת אותי באורגזמות שלה-על פניי משתלט חיוך ואני שמחה בשמחתה…:)))) באמת!!!! אבל גם אני רוצה להשתעשע!!:))))
    הבעיה היאש אני לא מסוגלת להיות עם מישהו שאני לא נמשכת אליו ולא רוצה אותו באמת,אני כ"כ פרובלמטית בקטע הזה,תאמינו לי שניסיתי-זה פשוט היה בלתי אפשרי ונפסק עוד פני שהתחיל…
    ואל תציעו לי לספק את עצמי,עם כל הכבוד לי,אני מעדיפה להיות עם מישהו מאשר עצמי,זה כ"כ אחרת… האורגזמה פה היא לא הפואנטה אלא כל מה שמסביב,כל מה שמתלווה לזה…
    ולצערי האופציות שעומדות בפניי על כן,אינן באמת אופציות…
    הקטע הוא שאני פשוט מרגישה כ"כ רע עם עצמי "בשל מצבי הפיזיולוגי"…
    אני מרגישה עם זה ממש ממש חרא.!!!! כאילו משהו אצלי ממש ממש לא בסדר!!!!!
    זה כ"כ מתסכל…
    בחלומות הכי שחורים שלי לגבי הגיל הקסום לכאורה הזה לא האמנתי שאהיה לבד ובתולה!!!!
    נכון,זה כל כך אנטיפמיניסטי שאני מתנה את הביטחון העצמי שלי באיזה גבר מסוקס שירצה אותי ויראה לי שאני שווה-ובאמת שאני נחשבת לאינטיליגנטית בדר"כ אבל זה פשוט תחום בחיים שלא יעזור לי כלום אני לא מסוגלת לשנות את התפיסה וההרגשה הזאת…
    נכון שזה גם בגללי ואני לא עושה כלום לנסות לשנות את עצמי,ורחמנא ליצלן,מתחילה עם מישהו,פשוט אני מכירה את עצמי ויודעת שאם אשמע לא,המעט ביטחון עצמי שיש לי יעלם ואני לא אוכל להתמודד עם,לא כרגע בכל מקרה…
    אני יודעת שזה דבילי קצת שאני רואה בבתוליי עול ורוצה להיפטר מהם כמו איזה משא כבר ונוראי מהגב,אבל זה פשוט שם,מרגיש ככה ומסרב להעלם…
    הרי איך זה יכול להיות שמישהי שנראית מכל הבחינות בסדר עדיין בתולה?הרי ברור שמשהו לכאורה איתה לא בסדר…
    זה כבר כ"כ מפדח,מי ירצה אותי ככה?
    אני,שפעם חשבה שהנשיקה הראשונה צריכה להיות מאהבה (פנטזיה שהלכה לעולמה כבר מזמן 🙂 )מסוגלת לראות את עצמה,נכון להיום,עם כל מי שנראה טוב ומציע את עצמו?! לצערי התשובה לשאלה הזאת היא כן,כן ועוד פעם כן!!!
    אני יודעת שחבל אבל אני לא רואה איך זה הולך להשתנות…
    מה אתן אומרות?אני באמת כ"כ דפוקה וכותבת בחוסר היגיון ואינפנטיליות?
    או שאתן קצת מבינות את מצבי ויכולות לנסות לרגע להיכנס לנעליים שלי?
    אתן מוזמנות להגיב,אשמח לשמוע כל תגובה…:)
    בתקווה תמימה שאיזשהוא אביר נחמד וסימפטי יפול עליי מהשמיים בקרוב ויאמר "הנני"…:),
    הבתולה הבתולית

    • אני ממש לא מבינה למה את עושה כזה סיפור- את בסך הכל בת 18!!!! אני מתביישת לכתוב את הגיל שאני הייתי כאשר שכבתי בפעם הראשונה (וזה היה הרבה אחרי 18). זה דבר כל כך אינדיבידואלי, וכנראה שאת עדיין לא ממש מוכנה לכך נפשית. ברגע שזה יתאים לך זה יקרה. ומצד שני ככל שמתבגרים באמת שזה כבר לא ביג דיל, ולא קורה כלום אם עושים את זה אם מישהו שהוא לא חבר קבוע וכל הבבל"ת…….

      • לא הכל בבל"ת, ולא הכל מותר, כי לכל דבר יש תוצאה , ולא בהכרח משהוא שאת אמורה לדעת ששילמת עליו בצורה כזאת או אחרת.
        לא הכל מותר כמו שלא הכל אסור.

  62. אני חייב לציין שלפחות למדתי שאת לא דוגלת רק באוננות.:-)).
    לשם מה יש גברים אם לא "להשתמש"בהם.
    לפחות אני יודע שיש לי סיכוי בהווה-ובעתיד ולא יגידו לי שאני פסה.

    • אריאלה

      איך לכל הרוחות מדברי הצלחת להסיק שאני דוגלת רק באוננות? במאמר אחר נכתב שאורגזמות שבאות בעקבות אוננות נוטות להיות חזקות יותר, איך זה הפך לזה שאני מעדיפה לאונן? לאלוהי הבנת הנקרא פתרונים.
      בבניין ציון ננוחם.

  63. אלמוני

    פעיל תנזים היקר,
    תחזור!
    אנחנו רוצים עוד…

  64. נמאס לי

    למה לדבר על זה כשאפשר פשוט לעשות את זה?
    אנשים, כמה שמדברים על זה יותר, זה הופך ליותר דוחה, מרגיז ומתסכל.

  65. מישהי

    יש משהו בזה
    חוץ מזה שהיום אנשים בגיל העשרה(אני בת 17 )חשופים לדברים האלה יותר
    זה כבר נהיה פחות ביג דיל כמו שזה נשמע כאן ככה נראה לי
    הפעם הראשונה שלי הייתה עם מישהו נחמד לא חשוב איפה פגשתי אותו זה לא היה נורא בכלל
    אפשר להגיד שהייתי מוכנה לכל המסביב למרות שזה לא היה בדיוק מה שרציתי
    זה היה טוב מאוד מחרמן
    אבל כשזה עם מישהו שאני אוהבת זה בדיוק כמו שרציתי
    סתם מזל כנראה

  66. בונבונית

    גדול
    פשוט גדול

  67. הבתולה שמוזר לה

    דיברתי עם ידיד טוב שלי באיי ס יקיו אחרי ששנינו קראנו את המאמר…הוא שאל אותי מה הייתי כותבת לו בתור תגובה וכתבתי לו את מה שתיכף אעתיק לכאן אז הוא אמר שכדאי לי לכתוב את זה כאן אז אמרתי שבאמת בא לי אושה את זה…אז הנה מה שיש לי לומר בנושא:

    אני בת 16 ולפני שלוה שבועות התנשקתי בפעם הראשונה ומאז הפעם הראשונה (סקס בעפם הראשונה) שהיא כאילו השלב הבא, כל הזמן עולה בכל מיני שיחות והקשרים וזה מעסיק אותי ואני מרגישה איך לאט לאט זה הופך יותר ויותר לחלק מהפולמוס הציבורי בקרב הסובבים אותי.
    אני חושבת שהפעם הראושנה היא כמו הנשיקה הראשונה רק פחות חושבה- משנה אם יש רגש,משנה מי הפרטנר, משנה הבשלות,משנה המקום, כל הסרט יכול להגמר אחרת אם הבמאי והתסריטאי יודעים מה םה עושים…

    אז תאחלו לי פעם ראשונה טובה..כמו שזה נראה כרגע זה יגיע יותר מהר ממה ששיערתי כשהיתי קטנה וסקס היה מילה מצחיקה כזאת של מבוגרים.

    ואור…אתה חמוד

  68. הסיפור "הלא יאומן" שלי

    אני "איבדתי" את בתוליי בגיל 30 (לפני כשלוש שנים).
    וזה "סוד" – מתי מעט יודעים שזה קרה לי בגיל כ"כ מאוחר (כמו שאתם מן הסתם מתארים לעצמכם, מאד "התביישתי" בכך). כל השאר "מניחים בוודאות" שזה קרה לי הרבה הרבה לפני כן. הם לא מעלים בדעתם אחרת.
    והסיבות? אני לא פריג'ידית, ממש לא… נהפוך הוא. גם לא "פרח קיר".
    למרות שהקרנתי פתיחות וסקסיות, ולמרות שמאד רציתי לחוות סקס בכלל וסקס מלא בפרט, משהו בליבי לא איפשר לי אז להיפתח בפני גברים.לא רגשית, וממילא לא פיזית (ואצלי הדברים – בד"כ – מאד קשורים, כלומר, הסקס מותנה ברגש – לאו דווקא "אהבה עזה", אבל רגש כלשהו חייב להיות). לא שלא חוויתי סקס בכלל, אבל מעט מאד יחסית, ובטח לא "עד הסוף".
    רציתי רציתי – אך לא מצאתי את הפרטנר המתאים.
    הבעייה הייתה בעיקר בתת-מודע, כי כלפי חוץ לא הצלחתי להבין "מה תוקע אותי", חוץ אולי מגורל מר… ככלות הכל, נראיתי טוב, שידרתי סקסיות, שנינות, וכל הג'אז הזה…
    ברבות הימים, עברתי תהליך ממושך עם עצמי בכל הקשור למתן אימון בגברים והיפתחות לאינטימיות נפשית. רק אז באה האינטימיות הפיזית במלואה.
    וכשזה קרה – זה אכן קרה עם מישהו איתו חוויתי אהבה מאד משמעותית, BY ALL MEANS.
    מאז "השלמתי את החסר" גם עם בחורים אחרים, למזלי, רובם ככולם מאד מנוסים, מיניים, מתחשבים, וגם מפרגנים…

    למה שיתפתי בסיפור שלי?
    אולי בגלל שכשקראתי את התגובות, שוב חזרה אלי תחושת ההחמצה שליוותה אותי שנים כה רבות, שלא לדבר על תחושת חוסר הנורמליות…. וכן, זו הייתה תחושה מאד כואבת, שהתווספה להרבה תחושות כואבות נוספות – קשה לי להמחיש זאת במילים. נכון שאין טעם לבכות שנים עברו, אך עדיין, לפעמים, תוך כדי שיחות בנות, אני מדמיינת לעצמי כיצד חברותיי היו מגיבות לו ידעו שלמרות שאני כ"כ אוהבת סקס, התנסיתי בכך בעיקר בשנים האחרונות. אין ספק שהן היו נדהמות מה"ווירדיות" שלי, בלשון המעטה.

    מה שכן, אולי בחסות הוירטואליות אוכל לקבל את תגובותיכן/ם – לאו דווקא משהו ספציפי, סתם מה חשתן/ם למקרא דבריי.
    תודה.

    • אריאלה רביב

      אני שמחה שבחרת לספר את זה. לאחרונה יצא לי לדבר עם מישהי שגם איבדה את בתוליה בגיל מאוחר יחסית, בחורה מקסימה, וזה קצת הדהים, בעצם, אני לא יודעת אם "הדהים" תהיה המילה הנכונה…זה נראה לי מוזר, מפליא קצת.
      אני יכולה להתחבר קצת להרגשה מכיוון שונה. במשך תקופה מסוימת בחיי, בעקבות כל מני דברים שקרו, לא "השתגעתי" על סקס, זה היה, "יאללה פסדר" ולא "וואו, אלוהים, תודה שיש לי כוס!!" ואני זוכרת את החברות שלי מסתכלות עלי בתדהמה "מה זאת אומרת את לא מאוד אוהבת סקס? כולם אוהבים סקס"
      נראה כאילו בתקופתנו לא להיות חוליסקס זה חטא נורא. למה מה קרה? או כמו שידידי היקר י. נהג לומר sex is over-rated

    • אלמוני

      רקצ עכשיו גיליתי את הפורום הזה , דיפדפתי לאחור בין "מעוררי הפולמוס"
      ונתקלתי בנושא זה , מעניין..

      טוב , גם אני כמו אחת הכותבות פה התנסתי בפעם הראשונה בגיל מאוחר יחסית , 23.
      אם זאת , לא היתה הרבה בושה – ידעתי מה אני רוצה , בניגוד לרוב פה לא האמנתי ב"זבנג וגמרנו" , לא שיחסתי חשיבות קוסמית אדירה לפעם הראשונה אבל בהחלט חשתי שבשבילי , ואולי אני קצת שונה , דרושה איזה פתיחות נפשית ומוכנות (ממש לא פיזית בלבד..) בשביל לחלוק עם מישהו משהו כה אנטימי כמו הגוף..

      ויצאתי עם לא מעט בנים , ועדיין הפרטנר המתאים (שימו לב – מתאים , לא מושלם) חלא נימצא.
      ברור שהייתי קצת לחוצה , ואז הוא הגיע.
      מתוק,מתחשב , שאהב את הכנות שלי. והכנות המילולית תרמה רבות לתחושת הנינוחות הפיזית.
      כאב ? כמעט ולא.
      אני זוכרת אותו עדין , ועים , וכל כך מתחשב בי , שלמרות שאהבה גדולה לא צמחה מהמערכת יחסים הזו , באותו הלילה הרגשתי נאהבת , ואוהבת.

      אז לסיכומו ?
      יראת קודש תהיה הגזמה , אבל בהחלט לא לזלזל בתחושות.
      חשוב לכבד את מה שאנחנו מרגישים , נכון יש גם מין בלי אהבה , ואני משערת (לא התנסתי) שזה יכול להיות סבבה , מה שחשוב זה הנוחות , כנות בין שניים , גם עם הם רק שותפים לאותו הערב.

      וזהו…

    • שלום לך

      "שמי" ספיר…וסיפורך נגע בי…
      אני בת 29 ועדיין בתולה… הדבר נובע במקרה שלי משתי סיבות – הרקע ממנו אני באה (עד לפני שנה הייתי דתיה וכל העניין לא בא בחשבון כלל וכלל לפני הנישואין מתוך שמרנות קיצונית) וכן בדמה לך התניית הסקס ברגש.
      היום אינני דתיה יותר ולצערי אין לי בן זוג/חבר ואני מ-ת-ה כבר לקיים יחסי מין אך מתוך אהבה ורגש כמובן.

      גם אני מתביישת מאוד בעובדה זו…וממש מייחלת כבר למצא אהבה אמיתית כזו שתשלב קבלה, נתינה, זוגיות בונה וכן, גם חיי אהבה מספקים.

  69. או קיי בתור אחת (14) שעוד לא איבדה את הבתולים שלה אני מקווה שאני אלמד ממך את הלקח ולא אעשה את זה , כמוך , רק בשביל הקטע אלא אעשה את זה עם הבנאדם הנכון ובזמן הנכון (לא בין י' ליא' – הייתי אומרת שאת נשמעת כמו פרחה) כך שלי בניגוד אלייך יישארו זכרונות נעימים מ"הפעם הראשונה" ולא טענות כלפי זה ששכבתי איתו ועצה- לחיים ובכלל אל תעשי דברים רק כדי לעשות אותם אלא כי זה באמת מה שמתאים לך לעשות .

  70. מעדיף להישאר בעילום שם...

    הפעם הראשונה שלי היתה עם זונה. אמנם אני לא רוצה לנקוב בשמי ולצעוק את זה שכולם ישמעו אבל אני לא מתבייש במיוחד. הלכתי עם חבר במטרה לשחק סנוקר בפעם הראשונה. זה היה בקפה נגה בתל אביב. ראינו שהמקום מפוצץ אז הצעתי שנלך למועדון חשפנות בפעם הראשונה. הוא הסכים ונכנסנו למועדון באלנבי לאחר שהיינו צריכים להשקיע חצי שעה בלשכנע את הדורמן שאנחנו גדולים מספיק כדי להכנס. נכנסנו וישבנו ושתינו ועישנו ובעל הבית, שיד ימינו היתה מגובסת משום מה, ניגש אליי ואל חברי והודיע לנו שזה לא רק מועדון חשפנות. בהתחלה לא היינו בעניין אבל אז התחילו ההקפצות של הבחורות והזין היה בשמים. גיליתי עניין פתאום…
    שאלתי אותו מה לגבי ההיא. הוא אמר בסדר, הבאתי לו 250. הלכתי איתה וחזרתי תוך עשר דקות.
    נכון סיפור מתוק?

  71. היי לגולשים ששם
    הנושא: בחור שמנסה להבין דברים

    אני בחור בן 19 ואני עדיין בתול אני לא יודע למה בדיוק אני כך או איך זה קרה לי שאני כך יחסית אני נראה טוב חטוב לא שמן נחמד בחור פשוט שלא רוצה פחות ולא רוצה יותר אני רק חיי את החיים שלי בתקווה שאולי מחר יהיה יום יותר טוב אני לא יודע מה בדיוק הבעיה שלי אני מדבר עם בנות נהנה בשיחה איתם והם נהנים כפי שאני רואה בשיחה איתם אבל תמיד הבנות הסתכלו עליי לא כעל חבר אלה יותר כמו ידיד טוב תמיד ניסיתי להזמין בנות לצאת אתי אבל לא היה ממש הצלחה בתחום ואני פשוט לא יודע מה אני עושה או אומר שהם מסתכלים עליי כידיד טוב והרבה בנות אמרו עליי שאני בחור נחמד וכך וכך אני תמיד מנסה כמה שיותר להכיר בנות מפה ושם היו הצלחות אבל לא לרמה גבוה אני פשוט לא מבין בדרך כלל בנות לא מחפשות בחור נחמד שדואג להם ומעניק להם אהבה וחום כי אני בחור כזה אולי יש האומרים שאין בחור כזה אבל אני קיים ואני כך אני לא מנסה לחקות אף אחד ואני לא מנסה להיות אפ אחד זה פשוט אני מנסה להיות כמה שיותר אופטימי בקשר לחיים בתקווה שאולי יש מישהי שם שאולי מתאימה לי.
    אם יש לכם הסבר בקשר למצב שלי או דברים שיש לכם להגיד בבקשה אל תסתירו.

    • נראה לי שהכל בסדר איתך. אתה צריך למצוא בחורה שבדיוק תאהב אותך כמו שאתה, ושתדע לך שרוע לב וחוסר איכפתיות זה ממש לא מושך- לפחות לא אותי.

  72. כמה שזה מבלבל.
    בתולים זה דבר מבלבל.

    בגיל 16, אני בעיקר מחפשת מישהו שיתן לי את כל התשובות.
    מאז ומתמיד טענתי שלא צריך לעשות מסקס עניין גדול מדי, שנמאס לי מצביעות של נציגות המין הנשי (שנורא רוצות אבל מתעקשות להרגיז), שהגיל לא משנה.
    אבל עכשיו, כשאני או-טו-טו צריכה להחליט אם לדחות או להגיד כן לבחור המקסים שנמצא איתי כבר חודש וברוב אומץ הספקתי לעשות איתו כבר הכל, אני כבר לא בטוחה בשום דבר.
    זה נראה לי כמעט מיותר בגיל הזה, מסורבל, ומה אם אני אתחרט, אני בסך הכל בת 16, כמה חברות שלי כבר עשו את זה, אולי אני לא מכירה אותו מספיק זמן, ומה יהיה מה יהיה מה יהיה.
    המאמר לא עזר במיוחד. סקס ראשון הוא עד כדי כך טראומטי?
    והמטען הרגשי, מכיוון שאין כמוני בסיבוך מטענים רגשיים. להתמודד עם עצמי, לפעמים זה יותר מדי.

    כמה טוב שיש פורום כזה, שבו אני שופכת את השטויות אל המקלדת.

  73. איה פדרמן

    פשוט נכון. אולי זה לא הזמן להגיד אבל אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלך ואת "איך לא לעצבן לנו את הדגדגן " נסיתי להסביר לאקס שלי כמה וכמה פעמים. לצערי הוא לא קלט ולכן הוא האקס שלי אבל עם החבר הבא אחריו כבר ידעתי הרבה יותר טוב מה לעשות ושקלתי ומרקר לו ולהגיד לו כל הכבוד.

  74. אלמוני

    הפעם הראשונה.
    מה שחשוב כנראה , מלבד לסיפורים פיקנטים , היא איכשהו לגעת באותם
    אלה שעוד לא התנסו , ומחכים לתשובות ממה שנכתב פה.
    הדבר היחיד שיש לומר הוא לסמוך על התחושות שלנו.
    אם את או אתה , רואים מין בתור דבר פיזי לגמרי , זה בסדר.
    אם אתם מחכים לאהבה , יופי.
    מה שחשוב זה לפעול מתוך בחירה , והקשבה פנימה , לא להיכנע ללחץ
    חברתי.

    אני רואה פה הרבה סיפורים של אנשים , שעשו בחירה מוטיעת בתחלה , עם טראומות של שנים אחרי פעם ראשונה.
    וזה חבל.

    הפעם הראשונה שלי ? עם בחור מתוק , מקסים , שחשב שהנה, אחרי
    שבועיים אנחנו מתחתנים.
    לא הפסיק לומר "יפיפיה" ומי כמונו יודע מה זה תורם לאגו.
    הגיב בקצת פליאה על היותי עדיין לא מנוסה "כאילו ,מה? אף פעם
    לא?" ולאחר מכן המתוק אמר שבזה הוא התאהב , בכנות שלי.
    היה עדין , ומתחשב , וכל מה שאפשר לרצות בכלל – לא רק מפעם ראשונה.

    אז נפרדנו , בסוף , ואנחנו עוד לא נשואים , ולשנינו זיכרון מתוק מאוד.
    ועם הרבה חשק ליחסים עתידיים , שיהיו רק טובים שכאלה.

    שווה לחכות בנות.
    והשווים מבינים את זה..

  75. הפעם הראשונה שלי היתה ממש מזעזעת.
    הייתי בן 15 בפנימייה במרכז הארץ..בחורה עולה חדשה מהודו רק עלתה לארץ ומיד החליטה שהיא גואלת את כל הפנימייה מבתוליהן..כל מה שהיה צריך לתת לה זה מסטיק "בזוקה".
    אני כמו גדול רכשתי מלאי של "בזוקות" והלכתי לחפש את הגברת..פגשתי אותה ליד חדר האוכל ובידיים רועדות הגשתי לה את ה"בזוקות"..הלב שלי כמעט קפץ לי מהגוף החוצה..
    היא הבינה מה אני רוצה והלכנו יחד לחדר שלי…היא בלי חשבון התחילה מיד להתפשט ואז..ממש אז חשבתי שאני הולך למות..החדר התמלא בריח מזעזע של גוויות רקובות..ידעתי שעוד שנייה אני מקיא עליה..איך שהוא חשבתי שככה נשים מריחות טבעי ונשכבתי עליה..לקח לי הרבה זמן לכוון ועם קצת עזרה ממנה הייתי בפנים..בערך אחרי שלוש דקות התחלתי להרגיש בחילות וכל מה שאכלתי לפני עמד לצאת החוצה..היא היתה מסריחה כמו חתול מת על הכביש…אפילו לא גמרתי..ברחתי מעליה ורצתי למקלחת להקיא..לקח לי כמעט שלוש שנים לנסות לחשוב שוב על סקס..בשבילי נשים היו פשוט פח זבל..עד שפגשתי גם אחרות ואז הבנתי איפה נפלתי.
    עכשיו גם אני כמו כולם לא אשכח לעולם את הפעם הראשונה.

    • אריאלה רביב

      תגיד, לא חשבת שאולי אותה עולה הודית שכבה עם כולם כדי לנסות להשיג מעמד חברתי בדרך הכי קלה שהיא יכלה לתאר לעצמך? אתה מסוגל לדמיין את עומק האומללות של מישהי שמזדיינת תמורת מסטיק מזויין?

      אני מקווה שברור לך, שכמה שנים אח"כ, מה שאתם בפנימיה עשיתם יכול לשמש בשקט עילה לתביעת אונס (ראה שמרת והמקרה ברמת השרון).

      • הייתי בן 15 כמוה ולא פסיכולוג חברתי..
        את צודקת..אני צריך לתבוע אותה על מה שהיא עשתה לי..
        כמה לדעתך אני צריך לבקש??

        הקורבן שאיבד את חוש הריח.

  76. אני חושב שזה מאמר טוב, למרות הצער שכך נראית "הפעם הראשונה" של רוב הבנות. אני איבדתי את בתוליי רק לאחרונה (בגיל 22) עם מתנדבת אמריקאית, שהפכה לפני חודש להיות אישתי. השקעתי המון בקשר איתה ותהיתי לא פעם אם כל כך חשוב לי לשמור על הקשר איתה בגלל שהיא הייתה האחת איתה "עשיתי את זה" בפעם הראשונה. אנחנו עדיין מאוהבים, הסקס הראשון, דרך אגב, היה די לא מספק לשנינו- אבל האהבה (של שנינו) והניסיון (שלה) עזר להתגבר על המכשולים. הסקס בינינו השתפר מאוד מאז, והאהבה- פורחת כמו בקיץ של שנה שעברה, כשהפשטנו זה את זו לראשונה, והיא הנחתה אותי למקום הנכון, להתאחד איתה באהבה.

  77. עברתי פה לרגע

    הפעם הראשונה שלי היתה נוראית.
    דיממתי יום שלם אחר כך והכל כי בן זוגי היה נילהב קצת יותר מידי.
    עשיתי את זה רק כי רציתי לאבד כבר את בתולי.
    לעומת זאת עם החבר שבא אחר כך כל פעם היתה נחמדה.
    ולבסוף פגשתי את המושלם. זה שיודע הכל זה שגורם לך לגמור רק מהמחשבה על כך שתעשו סקס עוד מעט.
    זהו לדעתי איבוד הבתולים האמיתי הרגע בו את נהנית מהסקס כמוהו.

  78. לבנות הבתולות,
    גם אני הייתי במצב שלכן עד לא מזמן – כולם מסביבי "עשו את זה" והיו בטוחים שגם אני…כי היו לי כבר כמה חברים ואני כזו יפה…אבל לא הייתי מסוגלת, לא אהבתי אף אחד מהם.
    וחיכיתי…ואחרי שהכרתי את האחד שאני אוהבת והוא אוהב אותי והוא חבר אמת שלי הייתי מסוגלת לקבל את עצמי באהבה ואח"כ גם אותו.
    פיזית, כאב לי קצת בפעם הראשונה. נפשית, הרגשתי שלמה עם עצמי ואיתו.
    חכו, בנות, אולי לחברות שלכן יש המון סיפורים. תנו לעצמכן את הפריבילגיה של סיפור על פעם ראשונה שבאמת תזכרו לטובה כל החיים. והבחור שבאמת אוהב אותך, יעריך את זה שאת לא מתפשרת ויבין שמה שחשוב לך יהיה חשוב גם לו.

  79. אוי…כמה שאני מכירה את המצב הזה…
    הפעם הראשונה שלי הייתה בגיל 17 ויום, כן כן, חנכתי את היומולדת שלי. באותה תקופה הרגשתי הכי מאגניבה בעולם כי הייתי מן היפית שהלכה עם מכנסים מתרחבות וגופיות בלי חזייה. דיברתי על sex, drugs and rock'n'roll, נגנתי על כל כלי אפשרי, שרתי בלהקת רוק, דיקלמתי כל משפט של ג'ון לנון ווויליאם בורוז, נו אתם יודעים, הייתי 'טיפוס' כמו שהמורה שלי לספרות נהגה להגיד.
    בגיל 17 ויום החלטתי שהגיע הזמן להתחיל "לזוז" עם זה, שהרי הטפתי כל הזמן לfree sex and free love ואיך זה יכול להיות שאני עדיין בתולה?! אז במקרה לחלוטין שבועיים לפני היום הגורלי פגשתי ידיד ברחוב שלא ראיתי איזה שנה וחצי. הידיד היה player אמיתי, אני חושבת שזה מה שמשך אותי אצלו: ידעתי שזה זבנג וגמרנו, שאני לא אצטרך לראות אותו יותר ואקיים לחלוטין את אמרת הfree sex שבה כל כך דגלתי. במשך השבועיים האלה הוא הכיר לי את הגראס, את החירמונים הלוהטים, ובגיל 17 ויום את הסקס. הוא לא ידע שזו הייתה הפעם הראשונה שלי, לא אמרתי לו, הוא גם לא שם לב כי תפקדתי דיי טוב יחסית. רק זוכרת את ההרגשה הנוראה של אח"כ, 5 בבוקר הולכת לבד הבייתה, מרגישה כמו ילדה עזובה שהלכה לאיבוד. המניאק, למרות שאמרתי לו, לא שם קונדום, ומאיפה הייתי אמורה לדעת?! הוא הוציא משהו מהמגירה, שיחק שם למטה והייתי בטוחה ש… מסתבר שלא.
    למחרת עמדתי בתור לרופא לקחת את ה"כדור שאחרי", רק אחרי שנה אזרתי את האומץ לעשות בדיקת איידס, תודה לאל שלילי. באותה שנה היו לי עוד 6 פרטנרים שלא ראיתי למחרת בבוקר, אפשר לומר שפיתחתי מן סינדרום "heat and run". אחרי כל פעם הייתי מרגישה חרא, אבל מצד שני הייתי מאגניבה, i was the player, אני דפקתי אותם כביכול… לא!
    בסופו של דבר אחרי התבגרות מאסיבית, הבנתי שזה לא זה, לקחתי הפסקה ארוכה לאללה מסקס (כמעט שנה בלי ח'ברה! זה לא צחוק!) עד שמצאתי את החבר שלי. לא היו לו חיים קלים איתי, לקח לו איזה חצי שנה להשכיב אותי, ומהטראומה שהייתה לי, אחרי ששכבנו פעם ראשונה ברחתי לו ולא דיברתי איתו איזה שבוע כי פחדתי שהוא הולך לעזוב… נוראי! אבל…אנחנו ביחד כבר שנה וחצי, והוא עוד לא ברח.. אפשר לומר שהוא זה שביתק את בתולי ולא אותו מניאק ש"שכח" את הקונדום. אנחנו צריכות להזהר, איך קארין ארד אומרת "בנות תמיד מתאהבות במי שמזיין אותן" וזה נכון… אני עדיין זוכרת את כל ה6 שלא ראיתי למחרת בבוקר, בספק עם הם זוכרים אותי. בדיעבד, הם נצלו תמימות של ילדה קטנה, אולי חוסר אונים.
    תודה לכותבת המאמר, מאוד מאוד מאוד התחברתי.

  80. המאמר לדעתי צודק במקרים רבים אבל לא כולם.
    בחורה נבונה צריכה להכיר את הבן אדם שהיא איתו, ולדעתי באמת הפעם הראשונה לא צריכה להיות עם איזה אחד שהיא מכירה שבוע ויש לו שרירים ענקיים וכלי ענק והיא שמעה שהוא טוב…
    זה צריך להיות מישהו יקר, שמתבגרים איתו, ויודעים שגם אם לא ילך טוב, הוא לא ילך ויפקיר פצועים בשדה הקרב!!!

    מישהי שהפעם הראשונה שלה הייתי גרועה כי מישהו בא זיין לה תצורה והלך זו בעיה שלה בלבד. ואין פה את מי להאשים. לפני 30 שנה הייתי אומר נכון, החברה היא שובניסטית, מושתתת על חברת גברים, וכלים של גברים אבל היום המודעות גבוה, בכל חנות ספרים מוצאים את הספר קאמא סוטרא… שלצערי סתם מכניס רעיונות שעם קצת יצירציות מגיעים לזה לבד.

  81. חברותי הבננות, נכון , לרובכן הפעם הראשונה קרתה בגיל 16, ולא הייתה זו חוויה מדהימה בעבורכן עם זיקוקים ושאר דימויים….. אבל מה עושים כשהפעם הראשונה של היא בגיל 19 עם גבר בן 26 חתיך ונשוי +ילדה שעד עכשיו הייתם רק חברים הכי טובים, ועכשיו הכל השתנה??…
    אני במקרה הזה פשוט זרמתי הלאה……..
    תחשבו על זה!

  82. הבתולה הנצחית

    אני הגעתי לכתבה הזאת מתוך ייאוש טוטאלי. אני בחורה בת 25 שטרם איבדה את
    בתוליה, אני כבר על סף ייאוש. זה דבר שאני מאוד מתביישת בו. דבר שמונע ממני
    לקיים קשר עם מישהו כי אני מתביישת לדבר על זה. אני הגעתי למצב של ייאוש
    מוחלט שאני ממש לא יודעת איך לצאת ממנו.

    עצות ?!!!!!

    • אריאלה רביב

      ביותר, אולי לשאול את עצמך למה היה לך כל כך חשוב להישאר בתולה? או שאולי את מאוד ביישנית ובכלל לא מצליחה לתקשר עם בנים? ויחסי מין חלקיים, היו לך? נהנת מהם? את באה מרקע מסורתי?

      אולי אחרי שתביני למה ואיך תוכלי להחליט אם הבתולים עדיין חשובים לך ואם לא לנסות לראות מה הלאה. בכל מקרה, אם יקרה ותרצי, את לא חייבת לחכות לאהבה ענקית, אבל בהחלט כדאי שזה יהיה מישהו שאת מאוד סומכת עליו ומאוד נוח לך אתו. הייתה לי חברה שאיבדה את בתוליה כשהייתה בגילך, מרוב שהתביישה היא בכלל לא סיפרה לבחור שהיא בתולה והייתה לה חוויה לא מאוד נעימה.

  83. הלוואי והייתי יכולה להגיב… אני בת 30 וטרם זכיתי לגעת באושר… אני מרגישה שהחיים שלי כל כך כל כך לא שלמים… אני מת לחוות את הפעם הראשונה אבל אני מרגישה שזה הולך ומתרחק ממני..

  84. עדיין בתולה

    לפני חודשיים הייתה הפעם הראשונה שהייתי עם גבר. הוא לא היה סתם מישהו, באמת היינו מאוהבים אחד בשני. עבר לא הרבה זמן עד שהגענו למיטה. לא ידעתי עדיין אם אני מוכנה ללכת עד הסוף או לא, זרמתי. ואז…. זה כבר כמעט קרה, ורציתי…. אז שאלתי אם יש לו קונדום והוא מתוך הלם אמר שלא, ושלא נעשה את זה. הוא הסביר לי שזה מוקדם מידי בשבילי עדיין אבל עדיין המשכנו להנות מכל השאר.
    כל כך הייתי להוטה מלאבד את הבתולים, רציתי להפטר מהפעם הראשונה כדי שאני אוכל להנות שלא חשבתי על זה שהקשר שלנו לא מבוסס מספיק, ומי שיפגע מזה זו אני. את הבתולים לא איבדתי, אבל אותו כן. ולא מחוסר אהבה, אלא מגורמים אחרים שהפרידו בינינו.
    אני עדיין מאוד רוצה לאבד את הבתולים, אבל לא בדרך שלך. זה חשוב לי, אבל אני לא מעוניינת לעשות מכך חוויה טראומטית. אז אני יודעת שעדיף לי לחכות, גם אם זה יקח עוד הרבה זמן עד שיהיה לי מישהו שאני אוכל לבטוח בו לגמרי.
    אז אני מחכה עכשיו, בסבלנות, ורק מודה לו, לאקס המיתולוגי שלי שהיה הגבר הכי מתוק שיכול להיות ולא ניצל בחורה תמימה שחשבה שהוא יהיה איתה לנצח, למרות כל מה שעמד ביניהם. התמזל מזלי שזה היה אתה, ולא מישהו אחר…
    תודה!

    • אני מזדהה עם המאמר שלך מהצד הגברי, הפעם הראשונה והאחרונה שלי היתה עם זונה, הייתי בן 14 אני וחבר הזמננו אותה אלי הביתה, היא הגיעה ,בחורה רוסית בלונדינית גבוהה ויפה,אני הייתי חסר בטחוןולא ממש ידעתי מה לעשות, היא השכיבה אותי ליטפה אותי ונתנה לי ללטף אותה אבל זה לא ממש עזר, אחר כך מצצה לי והחלה לרכב עלי,גמרתי ישר,אבל הזין אפילו לא התרכך ,לאחר החלפת קונדום הייתי מעליה והרגשתי הכי לא נוח שאפשר,ידעתי שאני אמור להכנס ולצאת ורצוי גם בקצב, אבל באותו רגע זה נראה לי הכי לא טבעי שיש ועשיתי זאת בעצלתיים וחוסר בטחון,כשלעיתים אני פשוט שוכב באפס מעשה,לאחר 10 דקות כאלו מידת השעמום שלה הגיע לשיא כפי הנראה והיא הבינה שזה יכול להמשך לנצח, היא השכיבה אותי שוב ועשתה לי ביד עד שגמרתי,מהחוויה הזאת יצאתי עם חוסר בטחון קשה,הרגשתי הכי לא גבר שאפשר,אני זוכר אותי מסתכל על הילדים וחושב כל אחד מהם היה עושה יותר טוב ממך,היום אני בן 19סטודנט ועדיין לא היתה לי חברה.מאז יש לי חוסר בטחון בסיסי כשאני נמצא עם בחורות,לא פעם ולא פעמיים יצאתי עם מישהי שהיתה מעונינת ולא הייתי מסוגל ליזום שום דבר,לגעת בה,לנשק אותה נראתה לי משימה כמעט בלתי אפשרית, אני מקווה למצוא יום אחד את האחת שתהיה בשבילי מה שהוא היה בשבילך מה שבטוח אובדן בתולים טראומטי הוא לא בלעדי לנשים.

      • הדבר הטראומטי היחיד הוא אתה..ולמה השארת מייל? מחכה לבחורה שליבה יכמר למקרא סיפורך מעורר הרחמים ותרוץ לשקוע בזרועותיך הרועדות?? כמה פתטי..

        עיצת חינם.. פסיכולוג=מהר.

  85. עוד אחד

    ממש ממש ממש ממש בא לי לזיין את אריאלה..

  86. הסטודנטית

    לכל אלו שלקחו חלק בפורום זה,

    הגעתי לפורום במסגרת עבודת סמינריון שעבדתי עליה,
    עבודה שעוסקת באיבוד בתולים וסטייה חברתית.
    נעזרתי בפורום זה רבות בעבודתי ולכן רציתי להודות לכולכם,
    שמבלי לדעת לקחתם חלק חשוב ועיקרי בעבודת הסמנריון שלי,
    אז תודה. ותודה גדולה לאראילה שכתבה את הכתבה היפה הזו,
    כתבה שתרמה רבות לעבודתי ושנהנתי לקרוא בלי שום קשר לעבודה.

    שנה טובה
    ותודה…

  87. מה שכתבת היה מאוד מעניין לי כביכול….
    ואני בטוחה שלא עוד בחורות בתולות בנות גילי (16) שעדיין הכל חדש להן והן נמצאות בשלב הגשושים. ולא יודעות בדיוק מה הן רוצות ולמה הן נמשכות.
    ומדמיניות את הנשיקה הראשונה והסקס הראשון כהכי יפה בעולם.
    וכשהן כבר עושות את זה הן מגלות שזה לא כל-כך קסום ויפה ולפעמיים זה יכול להיות כואב ולא נעים. כמו שאמרת…ואז הן מצטערות שלא חיקו עוד קצת לגברבר המתאים באמת….

    אני מקווה שאת עכשיו אוהבת לשכב כי בשכך הכל זה טוב לפרוק מתחים ונראה לי שזה יכול להיות כפיי….

    ביי ותהני מהחיים.

  88. הפעם הראשונה שלי הזכירה יותר קומדיית נעורים טרנדית מאשר סיפור רומנטי מטפטף.
    הרגשתי צורך עז ובלתי ניתן לשליטה להיות הראשונה שעושה את זה, האמיצה שטובלת רגליים באש…
    נסעתי לאילת עם כמה חברות, והצבתי לעצמי מטרה. הוא פגש אותי בטיילת כבר בלילה הראשון ועם משפט פתיחה עלוב נבחר להיות האמצעי. אומץ ותום של נעורים גרמו ללילה הזה להיות אמנם לא אידיאלי, אבל מושלם.
    בלי שמץ של מבוכה או חרטה, וכשאני מורחת חיוך ענק על הפנים, עם כאב מינימלי, הגשמתי את המטרה שלי.
    אחר כך כמובן, במבט לאחור קשה להבין מה כל כך בער בעצמות, כי ברור לי שבגיל כזה הדחף היה בראש ולא בווגינה.

  89. גוליגוץ

    חחחחח רק אני עדיין בתול 🙂

  90. אלמונית

    אני בתולה בת 20 ועדיין לא חשבתי להתאבד בגלל זה..אני חושבת שזה צריך לבוא מתוך בשלות ומוכנות נפשית ופיזית וחבל לי לשמוע על בנות (ובנים!!) שעוד לא בקעו מהביצה וכבר אבדו את הבתולים..צריך ללמוד קצת לכבד את מה שיש לנו בין הרגליים!

  91. בתולה גאה

    אני בתולה בת 20 ועוד לא חשבתי להתאבד בגלל זה..לדעתי זה צריך לבוא מתוך בשלות ומוכנות נפשית ופיזית וחבל לי לשמוע על בנות(ובנים!!) שעוד לא בקעו מהביצה וכבר איבדו את הבתולים.צריך ללמוד לכבד קצת את מה שיש לנו בין הרגליים!!

  92. Lady Stardust

    בגלל זה בתולים חייבים ללכת עם איזשהו רגש מעורב כי למרות שהפעם הראשונה שלי היתה רומנטית מאד ושניינו נורא אהבנו אחד את השני זה היה כואב ולא נוח!
    אבל זה לא היה מביך ולא משהו כזה כי פשוט ידענו שאנחנו ביחד עם או בלי קשר לסקס.

    פעם ראשונה חייבת להיות עם רגש, פשוט ככה.

  93. הפתרון הפשוט שלי, שראוי שאמציא עליו פטנט הוא- ויברטור.

    כן, הפעם הראשונה שלי הייתה עם ויברטור.

    יש לציין שנדרשה יותר מפעם אחת לביתוק הפיזי הסופי, אבל זה גם ממש לא היה כואב ומלחיץ.
    אח"כ כשהגיע הרגע בו נכנסתי למיטה עם גבר – לא הייתי צריכה לספר לו כלום, ואכן לא סיפרתי, והוא לא ידע.

    זה פתרון שטוב במיוחד לבנות שמגיעות לגיל בו מביך בעיניהן להיות בתולות (כפי שלי קרה).

  94. אני "איבדתי את הבתולים" בניגוד לרצוני.
    ומאוד הזדהתי עם מה שכתבת

  95. נער גאה

    אני עוד לא אבדתי את בתולי,למרות שכבר עשיתי לא מעט דברים עם גברים,אבל יש בי פחד מהאקט הסופי.

  96. בא לי לבכות!
    הסקס הרס משהו, את כל המשקים המקדימים,
    הרס לי את התשוקה … אוף.. עם בנות היה לי יותר טוב…

  97. האקסית המיתולוגית

    אני איבדתי את הבתולים בגיל 18.5 אחרונה מבין החברות ורק אני נשארתי עם האחד והיחיד 3 שנים אז תאמינו לי שווה לחכות למרות שהפעם הראשונה היא לא כזו מציאה
    אבל זה הולך ומשתפר!!

  98. אני בת 21 ואתמול כמעט שכבתי עם מישהו בפעם הראשונה.
    ברגע האחרון אמרתי לו שיפסיק שאני צריכה לקבל מחזור והוא הפסיק לגעת בי, מאד נפגעתי ולמחרת התברר לי שהוא זבל של בן אדם והוא החליט שהוא רוצה שנהיה ידידים בלבד….
    היום אני שמחה שלא שכבתי איתו, למרות שאני קצת לחוצה לשכב עם מישהו.
    אני חושבת שהגבר הראשון צריך להיות משהו מיוחד עם אהבה ומוכנות.

  99. אני שונאת בנות!

  100. הפעם הראשונה שלי הייתה מדהימה…עם גבר שאהבתי ועם המון רגש.. אבל למרות זאת הפעם ה"ראשונה" שלך נגעה לליבי..

  101. באני

    גם לי זה קרה ב-9.8… צחוקים

  102. אלעד

    לכל מי שנמצא פה ומתלונן שהוא היא עדיין בתולים
    תיזמו אתם לא יכולים לשבת בבית ולהגיד אולי גבר אשת חלומתי
    תיכנס דרך הדלת תצאו תכירו אנשים תיזמו תיצרו אפשרויות לאהוב
    להתאהב ולחיות את החיים כי החיים קצת לוקים בחסר בלי סקס.

  103. אורחת פורחת

    כל אהבתי את מה שכתבת ורציתי להגיש שאני בגילי המופלג (33) כבר מזמן הבנתי לה עושים מסקס כזה סיפור אבל – רק השבוע פגשתי גבר מקסים מתוק ועדין ורק לראשונה בחיי הרגשתי מספיק בנוח (כמו שאת כתבת) לקבל בלי להרגיש חייבת לתת.
    הלוואי שלך וגם לי יהיו עוד גילויים נפלאים כאלו….

  104. אניהו

    אמנם התגובה הזו מאוד מאוד מאוחרת, אבל טוב מאוחר…
    הגעתי למאמר הזה מהערך "בתולה" בויקיפדיה.
    יש למטה, בערך הזה, קישור לכאן.
    הקיצר, ברצוני לומר שאני עדיין בתול, לפעמים לצערי.
    אני בן 28 ומחשבותיי לא נותנות לי מנוח.
    במיוחד למראה נשים יפות ברחוב שפשוט "גורמות" לי לתסכול רציני.
    מתוסבך עם העניין הזה בצורות שונות ומשונות.
    כל כך מחכה שכבר תהיה לי בת זוג שתרצה אותי ואני אותה.
    לפי הדמיונות שלי, זה יהיה מושלם.

  105. היי לכולם , אני בחורה בת 26 והשבוע הייתה הפעם הראשונה שלי , אני בחורה סקסית שהיו לה 2 חברים רציניים ואוהבים וומשום מה זה לא קרה עם אף אחד מאיתם ,
    הייתי לאחרונה במשך 5 חודשים בקשר לא יציב עם בחור שהמשיכה ביננו הייתה גדולה והשבוע זה קרה , הוא לא דיבר איתי מאז וזה ממש כואב – אבל בגיל כזה כבר לומדים להמשיך הלאה
    בנות! כדאי שתחכו לי שאתן באמת אוהבות יש גברים שלא שווים את הדבר המיוחד והיקר הזה…..

  106. just a girl

    חח זה כל כך רלוונטי הסיפור הזה!
    אני דווקא שכבתי פעם ראשונה עם בחור לפני שבוע. מה אני אגיד,אני חושבת שהסיבה היחידה ששכבתי איתו היה סתם כדי "להפטר מזה". לא היה שום דבר מיוחד בזה. אני נפגשתי עם הבחור שלושה חודשים לפני שהחלטתי שאני רוצה כבר להיות "מבוגרת" . אני לא מתחרטת על זה אבל אני גם לא מתלהבת. אפשר להגיד שאני די אדישה לזה .
    פשוט זה היה כואב ופעם הראשונה היה קצת נעים אבל פעם שנייה היה ממש כואב ואפילו בלתי נסבל.
    אחרי ששכבנו הוא היה לגמרי אדיש, הלך לשחק במחשב פשוט שכבתי על המיטה מרגישה כאב ופשוט הבנתי שהוא לא הבן אדם הנכון להמשיך לשכב איתו ומאז אין לי שום רצון לדבר איתו.
    אני מתנחמת בזה שכשאני אהיה באמת מוכנה לזה נפשית אני אהנה עם הבן אדם,עם הבן אדם הכון.

    • בחורה בת 26, אי שם בי-ם

      סיפורים קורעי לב. גם אני חסרת ניסיון.
      אניהו נראה לי שנתקלתי בך בתגובות ב'יחסים' של ynet/
      אני באמת סבורה שאתה לא צריך להרגיש כך כך רע עם עצמך…הרי אתה גבר ובשעת האמת לא תצטרך לספר! הפוך לעומת זאת, חייב להיות…מסיבות אנטומיות/פיזיולוגיות מובנות…ופרט לכך, אנשים רבים לא חוו מערכות יחסים רציניות עד גילאי ה-30 אלא קיימו יחסים במסגרת זמנית. מין אינו שווה למערכת יחסים. שאל את עצמך, אם הגעת לגיל 28.5 ועצרת את המהלך, אולי אתה מחפש מערכת יחסים ולא קשר זמני רק כדי להרגיש איך זה.

      אני מצרפת קישור: (תגובה 247)
      http://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3437889-9,00.html

      ולשתי הבנות לפני, מין-ולא רק הפעם הראשונה אלא כל הפעמים(!) לא צריך לבוא מתוך לחץ או תחושה שאם אני לא עושה את זה אני לא אנושית/אני מפגרת אחרי האנושות.
      והרי מי ששמרה את נכסיה עד גיל מאוחר לא היה אכפת לה מנורמות חברתיות..הלחץ הוא אישי לחלוטין.
      עדיף להימנע מאשר להתחרט! (אני יכולה לאמר זאת ומבחירה).
      וכל הקישקושים על הראשון הוא מיוחד…זו מניפולציה נשית שנועדה לסחוט את הגברים…נכון שמשהו משתנה אנטומית אך מכאן ועד לייחס לזה את כל הקיום העצמי, הדרך לבעיה פסיכולוגית קצרה.
      ובאשר לכאבים (איומים, מתפשטים בכל הגוף) לא חוויתי אבל ברור לבחורה שהכאב אינו סימטרי וברור לי שאם יכאב אז כדאי שזה יהיה עם גבר שיבין כמה זה כואב פיזית…אל תצפו לראות כוכבים בנות כי ההלם יהיה מהציפייה האבודה ולא רק מהכאב…
      בתולות לכו לרופאי נשים. זה הכרחי.

  107. אחת שלא מבינה מה הקטע

    אני בת 14 וחצי, ואתמול הייתה הפעם הראשונה שלי.
    הבחור הוא בן 27 והכרנו מהצ'ט.
    אני יודעת שזה לא המצב האידיאלי (ובכלל לא בטוח) להכיר מישהו, או בכלל לאבד איתו את הבתולים אבל הרגשתי מוכנה והכי חשוב זאת ההרגשה המנטלית מבחינתי. וגם שם למטה התחילו להתעורר יצרים.
    אני באמת לא מבינה מה הקטע של רוב הבתולות כאן? אני חושבת שצריך לדעת קודם כל לבד בעצמך מה עושה לך טוב, ולהכיר את הגוף שלך קצת יותר טוב לפני שאת קופצת למיטה, כן אני מדברת על אוננות.
    למרות שאני רק 14 וחצי, תמימה מבחינת מושגים מיניים אני לא.
    לא ביצענו רק את אקט החדירה והיציאה, בלי להשמע יותר מדי בוטה, הוא ירד לי ואני ירדתי לו ורק איתו הגעתי לאורגזמות שאף פעם לא הגעתי אליהן לבד, למרות שאני אמורה להכיר את הגוף שלי הכי טוב.
    אתמול רעדתי מרוב תענוג, ולא כאב אפילו לא טיפה. רק היה צריך להתרגל בהתחלה לתחושת המילוי הזאת..
    אבל נמשכנו אחד לשני והיה מדהים.
    לא עשיתי את זה כי רציתי להפטר מהבתולים שלי כמו רוב הבנות בגילי ששוכבות עם מישהו לא מאהבה.
    למרות ששהפרש בינינו הוא הפרש של 13 (!) שנים, הוא היה מקסים, אכפתי, מבין ודואג.. זה לא יתקדם בינינו לשום מקום, זה היה סטוץ.
    אבל אני לא מתחרטת כי זאת הייתה חוויה מדהימה ולא מביכה בכלל.

    כל המטרה של הקטע הארוך וההזוי הזה הוא להגיד שהפעם הראשונה צריכה לבוא מבשלות! כמובן שהבן זוג צריך לענות על כמה דרישות, והוא צריך להיות מתחשב במיטה, אבל העיקר זאת הבשלות.

    בהצלחה לכל הבתולות!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *