במה את נבדלת?

בנות אוהבות או לא אוהבות כדורגל? מבינות את חוקי המשחק או לא? יסכימו לוותר על מסע קניות כי ממש עכשיו באצטדיון רמת גן גמר גביע? לעניות דעתי הלא קובעת, התשובה לכל השאלות תהיה שלילית. אמנם חלק קטן מהן אכן מבין בחוקי המשחק ויודע לקשר את השם של עופר לוי עם הפרצוף אבל ראבק, אם תשאלו אותי, מדובר פה בצביעות חמורה ואפילו מקוממת. הליגה בכדורגל מתחילה ממש אוטוטו, וזה זמן מספיק טוב לחשבון נפש.
זה הטרנד האחרון, תגידי שאת אוהבת כדורגל, ומיד תתחבבי על כל בחור שסימנת לך כמטרה. אבל האם זו השיטה להגיע ללבו של גבר חלומותייך? לא יותר פשוט לבשל לו ארוחת ערב?
שוב, אני לא אומרת שכולן כאלה, אבל בחייכם בחורים, תעזרו לי, אתם לא חושבים שמשהו פה יצא מפרופורציות, איך זה שפתאום כל בחורה שנייה מצהירה על אהבתה לכדורגל, משחזרת אליפות, מתרפקת בנוסטלגיה על ביצועיהם של רונאלדו וסקילאצי ויודעת להבדיל בין נבדל פאסיבי לנבדל של ממש?
זה נשמע מדוקלם ומתוכנן כאילו חולק כאן חינם, בתפוצת נאט"ו מדריך לאוהדת המתחילה.
לי באופן אישי, משהו פה מריח מוזר, ומשום מה נדמה לי שמדובר בריח תחתונים מיוזעים (ממש לא מזמן פורסם מחקר שקיימה אוניברסיטה בארה"ב שגילה שהדבר שמעורר יותר מכל נשים הוא ריח זיעה גברית), ולא סתם תחתונים, תחתוני חוטיני ועוד אלה שבנו את ג'ובאני רוסו בתור אליל ההמונים או נכון יותר אליל הבנות.

איפה היו הבנות לפני חמש שנים?

מה קרה לי אתם שואלים, מאוד פשוט. נמאס לי לשמוע את הבנות היקרות יושבות ומנתחות מהלכים כאילו הן מינימום זאב זלצר. אם היה מדובר בניתוחי משחק מחכימים אז ניחא, אבל בסך הכל מדובר ב"תראה, הוא משך אותו מאחורה", וב"לא נכון, ההגנה שלהם ממש טובה, תראה איך הם מתפרסים ברחבה, והבלם הקדמי שלהם? חבל על הזמן", שלא לדבר על "אין אין רק זוהר צריך לבעוט עונשין" או "שביט אלימלך הזה, אני אומרת לך, ישראל קטנה עליו". אה כן, ואני גם לא קונה את השטות הזו שכולן מספרות על הליכתן למגרשים מגיל אפס.
למה? רק לפני פחות מחמש שנים עוד הייתי בליינית קבועה באצטדיוני ארצנו, שבוע שבוע, ולעיתים אפילו שישבת רצוף, וברזומה שלי גם אצטדיון ימק"א לו אזכור ימים יפים, אבל מה, באף אחד מהמגרשים לא נמצאה אפילו בחורה אחת שתחזיק לי את הדלת בשירותים כדי שזו לא תפתח. ושוב למה? כי לא היו בנות במגרשים!
זאת אומרת, היו. שתיים וחצי בנות שהן במקרה או אחות או חברה של אחד השחקנים, היו גם כמה בנות 13 שהגיעו כי חשבו שרובן עטר, רונן חרזי או אלון מזרחי יזרקו להן חיוך אבל הן לא מילאו את האצטדיון.
יכול להיות שעם סימני הזמן והפתיחות החלו בנות נוספות לאכלס את אצטדיוני ארצנו, אחרי הכל, התקשורת התחילה להשתמש בנשים כשדרניות קווים, הקבוצות התחילו להציע כניסה חינם לבנות ובינינו, מה יותר מבאס כשהחבר שלך נעלם פתאום באמצע השבת לכמה שעות כי הוא נסע לראות את המשחק של קבוצתו האהובה, שלא לדבר על הצגה כפולה או משולשת תרחם ההיא שם למעלה. אני מבינה את השיטה, אם את לא יכולה לנצח את מצטרפת, ובאמת מה רע, ככה את גם מסוגלת להכיר את הפרצוף האמיתי והעצבני של החבר שלך.

צללית נשית ביציע

אבל עם כל התירוצים וכל ההסברים, הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן, רוב הבנות אוהבות יותר את המסביב.
ואחרת איך תסבירו את תופעת הגנדרנות שכבשה כל יציע?
אם פעם הגעת למגרש כדורגל והשומרים בכניסה שהורגלו למשש הכל ומהכל כדי לוודא שאין חזיז באמתחתך, הרביצו חיוך למראה בחורה ענוגה שנכנסה בשערי האצטדיון, הרי שהיום כבר יש שומרות.
אם פעם החטיף הלאומי במגרשים היה גרעינים. גרעינים שחורים, לבנים ואבטיח, היום הבנות הכניסו לתפריט את הבמבה (גרעינים עושים חצ'קונים). ואם פעם הריח שאפיין יותר מכל היה ריח הזיעה של גברים עצבניים על שופט, אז היום יש ענני אפטר שייב כקונטרה לבישום היתר של הבנות.
מי שחושב שהמניעים של הבנות טהורים שיבושם לו, לי מצד שני קשה לקבל בהבנה את תצוגת האופנה של חולצות הבטן בצבע מדי הקבוצה האהובה, את האיפור התואם (אף פעם לא הבנתי איפה מוצאים צללית צהובה) ואת הצעיף שנסחב מהבית בשביל הלויאליות לחבר או אלוהים יודעת למי.
באופן אישי, הייתי מעדיפה לשמור על הקיים. כן גם בדמותם של האוהדים השרופים שבאים עם אותה חולצת מזל, שהורידו למלמיליאן באליפות של 86' ומאז לא כובסה ולא הוחלפה.
אני מודה, גם לי, כשהייתי צעירה יותר, הייתה פנטזיה להתחתן עם כדורגלן (הכי קרוב שהגעתי היה לצאת עם אחד) ומסתבר שהפנטזיה ממשיכה גם בקרב כאלה שהאמנת עליהן שהספיקו להתבגר.
אני יכולה להבין אותן, כדורגלנים הם מצרך מבוקש בכל אירוע, הם מחתימים את הדרכון כמה פעמים בשנה בעיקר בחותמות של אירופה (מה שמבטיח אספקה שוטפת של קרמים, בשמים ונעליים), מרוויחים לא מעט, מקפידים על מראה מושקע שלא לדבר על נהיגה ברכבים נחשקים והכי חשוב, השאלה אם לקיים יחסי מין לפני משחק או לא, נשארה עדיין בלתי פתורה וההילה עשתה את זה אז וככל הנראה עושה את זה גם היום.
בואו נהיה כנים, גם העובדה שעל המגרש מופיעים 22 גברים בעלי שריר ארבע ראשי מפותח, במכנסונים קצרים, שנוהגים אחרי הבקעת שער להרים חולצות מעל הראש ולחשוף בטן עשויה ריבועים ריבועים בטח תורמת לדינמיקה הקבוצתית שכל כך מלהיבה בנות בימינו.
אבל דחיל ראבק, אני מתעניינת מאוד במדד המעוף ובמצב הנאסד"ק אז מה, זה אומר שמעכשיו אני מעתיקה את מקום הבילוי שלי לרחוב אחד העם? (לבורסה, לבורסה, סוטים שכמותכם).

ולפני שריקת הסיום

כדי לא להרוס עד הסוף את רוח האחדות בנושא אהבת כדורגל אצל בנים ובנות אני אסיים כאן, אבל לא לפני שאתחנן, בלי פלצנות. מצאתן את המשחק מרתק? אני מאושרת, אבל בבקשה, מספיק עם הפוזה, מתי בפעם האחרונה שמעתן גבר שמצהיר בראש חוצות שתצוגת האופנה האחרונה של גדעון אוברזון הייתה ממש מופת ודוגמה לאיך צריך להפיק תצוגות אופנה???