פעם היו לי ערכים מוחלטים. השחור היה שחור והלבן לבן מאוד. אבל הגיל עושה את שלו וגיליתי שאפור זה צבע שמאוד מתאים לי לעיניים, אז הרביתי להשתמש בו

האונס

הכרתי את בן באחד מהפיק אפ ברס המעטים שיש בעיר, נו, זה עם הבר האליפטי, המוכר שבהם. נהגתי ללכת לשם בלילות בהם הבדידות הפכה בלתי נסבלת, מתיישבת במקום הקבוע ומתחילה לשלוח מבטים. אהבתי את החד משמעיות ששם. כולנו התכנסנו לאותה מטרה

פעם היו לי ערכים מוחלטים. השחור היה שחור והלבן לבן מאוד. אבל הגיל עושה את שלו וגיליתי שאפור זה צבע שמאוד מתאים לי לעיניים, אז הרביתי להשתמש בו. אבל עדיין היו דברים מוחלטים – הפלשתינאים אומללים, יש לתרום לאמנסטי ולגרין פיס, גזענות היא משהו שיש להתגבר עליו, אסור לעשות ניסויים בבעלי חיים לצרכים קוסמטיים (תרופות זה כבר סיפור אחר), בגידות בין בני זוג הן מעשה לא מוסרי, ברגע בו אישה אומרת לא, זה לא ואם נכפה עליה משהו מעבר לזה עליה להתלונן. רשימה נאה, לא?
הכרתי את בן באחד מהפיק אפ ברס המעטים שיש בעיר, נו, זה עם הבר האליפטי, המוכר שבהם. נהגתי ללכת לשם בלילות בהם הבדידות הפכה בלתי נסבלת, מתיישבת במקום הקבוע ומתחילה לשלוח מבטים. אהבתי את החד משמעיות ששם. כולנו התכנסנו לאותה מטרה, לא היו משחקים מוקדמים או לחכות לפגישה השלישית כדי להזדיין. הרבה אנשים שביקשו אותו דבר – לילה של סקס, או שהסקס היה תירוץ? קראתי פעם שהאדם הוא חיה רעבה למגע עור. כנראה זה נכון. הכרתי שם כל מני בחורים, נחמדים יותר או פחות, מתחשבים יותר או פחות. מבטים מתחלפים, לאחר זמן מה הם היו עוברים מקום ומתיישבים לידי, מחליפים כמה קלישאות שנחבטו כבר למוות ואם הדבר מקובל על שני הצדדים, הולכים לדירה שלי או שלו. בד"כ העדפתי ללכת לשלי. לפחות ככה יכלתי להבטיח שהסדינים יהיו נקיים ושאני לא ארצה להקיא כשאראה את האסלה. עם חלקם נשארתי בקשר ועם אחרים לא. נראה לי שבמשך שנה אספתי שם אל בין רגליי כחמישים זרגים שונים, כן, אחד לשבוע בממוצע.
בן היה אמור להיות עוד אחד בסדרה הארוכה הזאת. כרגיל ישבנו משני עברי הבר, החלפנו מבטים, הוא ניגש אלי, הזמין אותי למרטיני, אבל מבעד לקלישאות החבוטות היה בו עוד משהו. אני לא יודעת איך אפשר לזהות מישהו מבריק במקום כזה, בן מבריק. הוא חשב במהירות שסחררה אותי. יש משהו סקסי בבנים חכמים מאוד, בלי להזכיר את זה שהוא נראה מצוין. לא מצוין ברמת הקונצנזוס, אבל מצוין ברמה ש-60% מהחברות שלי היו מסכימות לצאת אתו. היה לו ביטחון עצמי שגבל בטיפלה' חוצפה (עוד דבר מאוד סקסי אצל גברים). אני ניסיתי לנהל את השיחה הרגילה, בן כמה אתה, מה אתה עושה וכאלה, אבל הוא הסתכל עלי, חייך, "תקשיבי, אני מבין שחייבים לעבור את כל השאלות האלה, אבל אני מת לזיין אותך, אז אפשר לחסוך את כל זה?". ויי, איך שיתק אותי במשפט אחד, התחלתי להגיב בצורה מתחסדת, אבל פתאום הבנתי מה אני עושה ועצרתי את עצמי. נכון שהוא לא שיחק בהתאם לחוקים, אבל בעצם, חוץ ממראית עין של מהוגנות, כלום לא נפגע. חייכתי אליו; "אצלי או אצלך?" "מתי החלפת סדינים לאחרונה?" "דווקא היום הייתה העוזרת, הבית מצוחצח" "אז אצלך". היה טוב, כמה שסקס בין זרים שלא מכירים ולא ממש אכפת להם אחד מהשני יכול להיות טוב, כמה שסטוץ יכול להיות טוב. סיימנו לעשן את הסיגריה של אחרי, הוא הזמין לי מונית, נשיקה בלחי, יאללה ביי, היה נעים. אחרי שבועיים בערך הוא התקשר שוב, נפגשנו, הפעם שמתי לב שיש לו חיבה מופרזת לדוגי סטייל, אבל זו לא תנוחה שיש לי משהו נגדה, לא מחיתי. נפגשנו ארבע פעמים בסה"כ, אחר כך הוא הפסיק להתקשר. תייקתי אותו במגרת "מי שהיו" והמשכתי.
הגיע הקיץ, גלית הציעה שניסע לסיני. אני אוהבת את סיני, לרבוץ ימים שלמים, לאכול דגים ולשתות סחלב, לנוח. ארזנו את עצמנו ונסענו. הכל היה כרגיל, הדגים אותם דגים הסחלב אותו סחלב והשלווה אותה שלווה. היה נעים, חוסר השקט התמידי עזב אותי. נחתי.
ביום השלישי לבטלה המושלמת רבצתי בחושה, ספר מונח לידי למקרה שאצליח לעשות את המאמץ הכביר שכרוך בלהפסיק לא לעשות כלום, כשמישהו התיישב לידי; זה קצת הרגיז אותי, לא היה לי כוח להתחלות עילגות, התעלמתי.
"היי, בדרך כלל את יותר שמחה לראות אותי"…שנייה, מה הוא עושה פה? "בן, מה אתה עושה פה?" "בואי ננחש, מה אני עושה בסיני?" "טוב בסדר, זו לא הייתה השאלה הכי חכמה בעולם, מצטערת" "התארגנתן?" "לא, הבדואים הציעו לנו לקנות, ונראה לנו מסוכן לקנות מהם. דווקא נראה לי שאני מסתדרת יופי בלי" "אני התארגנתי" "מתי הספקת?!" "נשמתי, לי יש סדר עדיפויות מאורגן היטב, רוצה לעשן?", טוב, כנראה שסיני בלי איזה ג'וינט או שניים אינה ממש סיני. הלכתי לחדר שלו, שלמען האמת היה מוצלח יותר משלנו, הוא גלגל לנו ג'וינט, עישנו, ההמשך היה ברור, גם לזה לא הייתה לי התנגדות, כנראה שסיני בלי זיון או שניים אינה ממש סיני. היה בסדר, כרגיל. בלילה נפגשנו שוב, קצת קשקשנו, שוב הלכנו אליו. הוא היה קצת יותר אגרסיבי מאשר בדרך כלל, אבל זה היה בסדר גמור מבחינתי, בסך הכל היינו שני גופות שמחפשים פורקן זמין. אחרי שגמרתי הוא הפך אותי על הבטן, צחקקתי לעצמי, מה חשבתי, שהוא יוותר על התנוחה האהובה עליו? הוא משך אותי אליו, הרים לי את הטוסיק, "היי, איש, אתה מתדפק על הדלת הלא נכונה", הוא ממשיך. "בן, די, לא זה" הוא ממשיך, זה כואב, "בן, תפסיק", מה קורה לו, הוא לא שומע אותי? "תפסיק!" אני מנסה לזוז, אבל הוא תופס אותי בכל הכוח, אני מתחילה להיבהל, זה נורא כואב אבל אני לא יכולה לזוז, עכשיו הוא תופס לי בשיער, כורך אותו מסביב ליד, מצמיד אותי למיטה וממשיך, אני מנסה אבל הוא הרבה יותר גדול ממני. זה כנראה לא נמשך הרבה זמן. הוא צונח עלי, לא יכולה לנשום, עכשיו שהוא מותש אני יכולה להעיף אותו מעלי. הוא מחייך אלי, "מצטער, נסחפתי קצת". אני לא עונה, אוספת את הבגדים והולכת. כואב כל כך. מגיעה לחדר, מזל שגלית לא שם. אני נכנסת להתקלח, המים המלוחים צורבים. יורד לי דם. מה אני אמורה לעשות אם יורד לי דם משם? לשים טמפון? רק עכשיו אני שמה לב שאני בוכה. אני מקרצפת את עצמי בכוח, גם שם למרות ששורף נורא, מרגישה את כל המקומות שמחר יהיו חבורות, ישימו לב? אחרי שעה וחצי מתחת למים אני גוררת את עצמי לאחת המכולות לקנות תחבושות. ליד הדלת יש ראי. מסתכלת, נראת כרגיל, מזל.
גלית לא הבינה למה השתתקתי, למה אני יוצאת מהחדר רק מוקדם בבוקר. למה אני משתמשת בתחבושות ולא בטמפונים. לכל דבר מצאתי הסבר צולע אך סביר. הכאב נרגע וגם הדימום. ראיתי אותו כמה פעמים מרחוק וברחתי. הנסיעה הביתה הייתה סיוט. מסתבר שהבדיחה עם "אבל אבא, אני לא יכול לשבת" לא כל כך מצחיקה.
איך שהגענו לתחנה המרכזית בתל אביב אמרתי לגלית שתחזור הביתה, יש לי סידורים לעשות. הלכתי שם למספרה ריקה מלקוחות, התיישבתי על הכיסא ואמרתי לספר שאני רוצה קרחת. הוא הסתכל קצת המום על אשד השיער המפואר, מקור הגאווה העיקרי שלי, "בטוחה? אולי רק נעשה קצוות?" "שום קצוות, תגלח הכל" "אבל מותק, כל כך חבל, לא רואים שיער כזה כל יום" "תגלח". הוא לקח את המכונה, הפעיל אותה, ועמד מעלי, מהסס "תגלח". הרצפה התחילה להתמלא שיער. קווצה אחת ואחריה עוד אחת, אף אחד לא ישתמש שוב בשיער שלי כבמושכות.
לא הגשתי תלונה.

אריאלה רביב

בת 30, סיימה ממש עכשיו לחפש את עצמה; הממצאים מפוזרים בכל רחבי האתר. כשתהיה גדולה היא רוצה להתפרנס מכתיבה, חולמת שתהיה לה מספיק משמעת עצמית כדי לכתוב ספר.

תגובות

  1. הצדיק מסדום

    אין פה תגובות, זה אומר שאני ראשון ? לא חשוב…
    אם היה אפשר להתנצל בשם בני מיני, הייתי מתנצל- לא שזה עוזר, כי המלים נגמרות, הכעס מבעבע, וכאדם ראציונלי (לרוב) אני מוצא עצמי חושב על תגובות אלימות, על מלים שאני בד"כ לא מוציא, פשוט טירוף.

  2. מעיין

    איך שערכים משתנים, כשזה מגיע אלייך.
    פתאום זה קרוב מדיי, מפחיד מכדי להגיד משהו.

    עדיין יש לך הזדמנות להתלונן, וכדאי לך לנצל אותה.
    אם לא בשבילך, אז בשביל נשים אחרות.

  3. לילית-נסיכת האופל

    אני לא יודעת אם זה סיפור אמיתי, או בדוי.
    בכל מקרה אין בו שום דבר בדיוני.
    הזכיר לי מאוד את החווייה הטראומטית האישית שלי, יותר בתיאור התחושתי של הקורבן מאשר בפרטי המקרה עצמו, למרות שגם שם מצאתי אי אלו הקבלות.
    הקטע עם השיער הרס אותי במיוחד, כי אני להבדיל מה*גיבורה*, דווקא מאז לא חתכתי בו מאז(חוץ מקצוות פעם בהרבה שנים) ותמיד אמרתי לעצמי:
    לעולם, אבל לעולם, אף בן זונה לא ישתמש לי בשיער הפרטי והמקסים שלי ככלי להכאבה ולהשלטת טרור בגופי.
    והשיער השחור והארוך שלי הוא מין סמל להרמת ראש ואייקון של כוח עבורי,
    כך שמאוד נגע ללבי השימוש הסימבולי שעשית עם השיער בסיפור.
    ובקשר לתלונה:
    אני לא מסכימה עם התגובה הקודמת.
    אם להתלונן אז רק עבור עצמך.

    זה מספיק נורא לעבור חווייה שכזאת מבלי שנוטלים על הכתפיים את האחריות למניעת הסבל הגלובאלי, מה גם שכולנו יודעים (וחלקינו יודעות יותר), את מידת הסבל שכרוכה בהיחשפות למערכת החוק והאכיפה המשפטית בנושאים אלו.

    מי שיכולה שתתלונן ומי שלא- זה בסדר גמור.
    הכי חשוב, זה למצוא קודם דרכים להביא לעצמך מזור.

    סיפור מצמרר ונוגע, אריאלה
    וגם כזה שחשוב לספרו.
    (אני מתפללת שהסיפור הזה נבדה בנבכי-דמיונך ולא אחרת)

  4. טריניטי

    אריאלה, סיפור נהדר, חזק, קשה לקריאה.
    מקווה שלא מבוסס על סיפור אמיתי.
    משום מה היה קשה מאד לקרוא את ההתחלה, את התהליך של הפגישה בינכם. תחושת בטן של משהו רע שעומד לקרות. ואפילו לא בגלל הכותרת (חשבתי בכלל שהכותרת סימבולית)
    בנות, סמכו על תחושות הבטן שלכן. אותי הן הצילו כמה פעמים.

  5. מעדיפה שלא...

    למה כתבת את זה? למה קראתי עד הסוף? אני יושבת במשרד ובוכה.
    הגוף שלי כואב כי אני נזכרת. כולי מתכווצת. אין מילים לתאר את זה בכלל. אני לא מבינה למה אני מגיבה ממילא אין ערך למילים.
    רק רציתי להגיד שהייתי שם. אני, בניגוד אליך, לא גילחתי את הראש אבל תאמיני לי שמאז אף אחד לא חושב שאני מושכת באיזושהיא צורה.
    תדעי שזה לא עובר ואין יום אחד בלי לחשוב על זה ולא תהיה שוב פעם אחת של קיום יחסים בכיף, משוחררת ונהנית. רק ההסטריה הזאת וההתכווצות והתחושה של הבחילה בכל פעם שמשהו נכנס לגוף. אז רציתי למות. עכשיו גם.

  6. אלמוני

    מוכשרת ומדהימה !
    אני כואבת ומחבקת

  7. אריאלה רביב

    תודה על כל התגובות.

    הסיפור לא מבוסס על מקרה אמיתי, אלא על משהו שהיה יכול לקרות, בקלי קלות.

    אני מקווה שהקריאה לא גרמה יותר מדי כאב.

    • תודה על ההבהרה. אתמול בעלי קרא את הסיפור ולא הצליח להירדם. באישון לילה נאלצתי לעמת אותו עם האמת הכואבת: אין כמעט בחורה שלא עברה את זה בורסיה כזו או אחרת, קיצונית יותר או פחות. על מנת להרגיע אותו (הוא רצה ליצור איתך קשר ולהתנדב ללכת לחבוט בבחור, על אף שבעשר שנים לא ראיתי אותו אפילו מתקרב למצב אלים) הבטחתי לו שהסיפור בדוי. למרות שאנחנו יודעות: דברים כאלה קרו וקורים וכנראה גם יקרו, כל זמן שהגוף הנשי הוא אובייקט.

  8. אלונה

    לא מעט יצא לי לשמוע ולקרוא על מקרי אונס, התעללות או הטרדות למיניהן. לפני כשנה הייתי מעורה מאוד בפורום נפגעי/ת תקיפה מינית. לא מכיוון שחוויתי זאת על בשרי אלא מכיוון שנקראתי לשם ע"י מישהי מסויימת וכשראיתי שהפורום מושבת מחיים נשארתי. פורום שכזה, מושבת, לא בגלל שהעולם נעשה ורוד יותר, אלא מכיוון שמשהו שם לא בסדר. נשארתי עד שהתרחבה הקבוצה, עד שהיו שם מספיק אנשים חזקים לתמוך אחד בשני, ולו רק מעצם נוכחותם. בפורום ההוא קראתי המון "סיפורים", גם בחיים האמיתיים נתקלתי בלא מעט בנות שחוו את הזוועה על בשרן.
    נדמה כאילו דבר יותר לא יוכל לזעזעני, ובכל זאת.. משהו בסיפור שלך גרם לי להצטמרר מחדש. לא יודעת.. אולי זה בגלל שכביכול היית גדולה, לא ילדה קטנה וחסרת אונים- שלא מבינה. אולי זה בגלל שהכרת אותו, בחרת לשכב איתו, לא פעם אחת ואפילו מהנאה. אולי בגלל גורם ההפתעה. חוסר היכולת לצפות דברים כאלו, גם מאנשים שכביכול "הכרת".

    אני שמחה שלא עברת את הסיוט הזה על בשרך. הטבת לתאר את שכביכול עבר עלייך גם בלי לחוות באמת את המכה. זה אולי הדבר היחיד שעזר לי להבין שאת הסיפור את כותבת מהצד. עוד לא יצא לי להכיר מישהי שמצליחה, בכזה קור רוח ואובייקטיביות לספר את סיפורה ועוד בשלמותו, ללא צורך בפרקי נשימה.

    ובכל זאת, יש המוני בנים ובנות שעברו את הסיוט שתיארת.
    כתבתי פעם משהו בפורום שהזכרתי קודם.. אולי זה לא הפתרון, אבל משהו חייב לזוז שם:

    ילדים בני חמש עשרה ביצעו אונס קבוצתי בילדה בת 8, נהגת חדשה התעללה מינית בטרמפיסט אקראי, בני 13 ביצעו מעשי סדום בבת 11, פסיכולוג כפה עצמו על ילד- במסגרת 'טיפול נפשי תרופתי', מבוגרים שאונסים כאילו מדובר בשתיית פחית קולה – כל זה פשוט מטריף את דעתי.
    מישהו פה מפספס משהו. החברה הולכת ומתדרדרת ואף אחד לא נותן את הדעת והנערות מסתובבות ברחובות כאנטילופות במרחבי אפריקה הפתוחים, בטוחות שבהן הנמר לא ינעץ את שיניו.
    והסיפור חוזר על עצמו ככרונולוגיה מסוייטת שאין לה מוצא.
    מישהו אשם בכל המחזות האלו – או שזו מציאות שצריך להשלים איתה ?

    מה שלי ברור, לפני הכל, שהאחרון שאפשר להאשים אותו מאיזו סיבה שלא תהיה – הוא הנאנס או הנאנסת. הם לנצח יהיו הקורבן – ולא משנה מי אנס אותו/ה ומהן הנסיבות המקלות.
    בתי המשפט נוטים לרוב, לצערי הגדול, לגלות אמפתיה למצוקות האנס ולצרף למעשיו המתועבים את המונח – "נסיבות מקלות". אימא מופרעת, אבא מכה, ילדות עשוקה, רקורד צבאי עשיר כל כך- שרק הבושה הציבורית תהרוג את התוקף. כל כך מסכן עד שלא ברור בכלל מדוע הנאנסת לא פתחה את רגליה מרצון ואף לא הכינה לאנס קפה שלאחר האונס – ככה בשביל לגלות מעט אמפתיה למסכן הסובל.
    במקום שבתי המשפט יגלו יד חזקה מאוד במערכת הענישה וירחיקו אנס ל-15 שנים מן החברה, הם מגלים רחמנות משונה, כי בטח הוא נדחף לעשות זאת וכך הוא מוצא עצמו עם חצי שנה עבודות שירות, אם זה אונס ראשון, או מספר שנים מצומצם אם מדובר על אנס מועד. שלוש שנים שמתוכן הוא יזכה לשבת רק 2, ובמקרה של "חוק דרעי" הוא בכלל ישב 18 חודשים, הרבה פחות ממה שיקח לפצע הנפשי של הנאנס/ת להגליד, אם בכלל.

    תדמיינו לכם, אתם מגיעים לעיירה דמיונית ומגלים חנות פרוצה וכל תושבי העיירה בוזזים אותה. אתם מתפלאים על המוסר הנמוך עד שמישהו אומר לכם שהעונש על ביזה הוא יומיים בכלא העירוני – בסך הכל. חשבון פשוט מראה שויתור על המוסר במקרה זה שווה יומיים בכלא.
    לא סתם נאמר כי המוסר הוא ברומטר של העונש הניתן לאלה שלא הולכים לפיו; ולכן עונשים מגוחכים של עד שלוש שנים לאנסים הם לא אחרת מזילות האישה או הגבר בכלל וגופם בפרט, שלא לומר התרת גופם ומעשי האונס.

    בארה"ב כבר הבינו את זה לפני עשרות שנים. שם מבינים שכשאדם מסוים פוגע בשלוות הציבור, על הציבור לדון אותו. הוא יושב מול 12 אנשי חבר-המושבעים ושוטח בפניהם את ה"נסיבות המקלות" שלו מול הנאנסת שצריכה להתנצל שהיא בכלל עברה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון, ואם היא לא הייתה יוצאת מהבית – כל זה לא היה קורה.
    והם אלה שמחליטים והשופט רק שומר על הסדר.
    שם נשלחים האנסים, בדרך כלל, לתקופות מאסר שעד יום השחרור האנס כבר לא יוכל לחוות זיקפה וכך, בעצם, כבר לא יהווה סיכון לציבור.

    צריך להבין דבר נוסף, כליאתו של אנס או פושע מאחורי סורג ובריח לא נועד אך ורק לענישתו אלא בראש ובראשונה להרחקתו מהציבור מכיוון והוא מהווה סכנה.
    שנה, שנתיים או שלוש שנים בהן יושב האנס בכלא הישראלי ונהנה מפרויקט שיקום מיוחד שדומה יותר לבית הבראה מאשר לבית סוהר – לא יגרום לו לעשות סוויץ` בראש – וזה בהחלט יריקה בפנים של הקורבן. את תמשיכי לבכות בלילה, הוא יהנה מ"שיקום".

    אני חושבת שהרשות השופטת בארץ איבדה את הרסן ואת הדעה הצלולה. אין שום נסיבות מקלות, אין קורבן שהזמין את האונס, אין בחורה שצריכה להענש על כי הלכה בבגדים חשופים, ואין שום סיבה שבעולם שאישה או גבר צריכים להיאנס. נקודה.
    אם הרשות השופטת מתקשה כל כך להתנער מהרגלי ענישה לקויים שנמשכים שנים ומהווים עוול נוראי לקורבנות חפים מפשע, אזי השרביט צריך לעבור לאחר.
    אני מקווה שמישהו ברשות המחוקקת יכיר גם אצלנו במושג "חבר מושבעים".

    לא יזיק לנו לפעמים לקבל מעט אור מן הגויים.

    אלונה.

  9. תלונה עכשיו !

    • אפשר לכתוב המון סיפורים דמיוניים ולקבל אלף תגובות "אוהדות" על משהו שלא קרה. (תמיד יכול לקרות ואפילו קורה) אבל תכלס לא קרה.
      חובבי נחשים מתעסקים המון עם נחשים ולוקחים בחשבון הכשת נחש,גם נחש שמכירים אותו ורגילים אליו.אותו דבר מאלפי כלבים חוטפים נשיכות וגם כאלה שאוהבות להזדיין!
      גם המאלפים וגם חובבי הנחשים לא מפסיקים לאהוב את עיסוקם בגלל נשיכה!
      כל המזדיינים והמזדייינות למינהם/ן צריכים/ות לקחת בחשבון שלפעמים התפרצות של תשוקה/חרמנות יכולה להתבטא בצורה כואבת וללא שליטה מצד שניכם. הוא לא יכול להפסיק כי הוא באטרף ואת לא יכולה להפסיק אותו כי את בעמדת נחיתות פיסית.אבל מזדיינת כמו שתארת בסיפור, שחצי מהעולם כבר עבר בין רגליה לוקחת/צריכה לקחת דבר כזה בחשבון כמו מאלף הכלבים וחובב הנחשים.אז נכון,הנשיכה כואבת אבל זאת לא סיבה להיכנס לטראומה של החיים!
      ואני בטוח שהמזדיינת הדמיונית שלך תמשיך לקבל אותו אותו מכל הכיוונים אבל תשים יותר דגש וזהירות על הדלת האחורית, אם וכשלא בא לה !
      ולכל התגובות המתחסדות למינהן ……. די !!!!!! בא להקיא מיכם/ן!!!!

      • אריאלה

        ואני לבהמות מטומטמות עונה בדיוק איך שמגיע להן.

        • סתם אישה

          חבל שענית לה כך, אחרי סיפור כזה רגיש צריכה להיות תגובה הולמת: אז חגית רק שתדעי שבחורות כמוך מפילות את האשמה על הקורבן, אנסו אותה כי היא לבשה חצאית קצרה מדי אז מגיע לה, אנסו אותה כי היא שרמוטה מזדיינת אז מגיע לה, אנסו אותה כי היא חייכה בזנותיות אז מגיע לה. לא יאומן שאישה יכולה לכתוב את מה שכתבת, מה השלב הבא? משפטים נוסח "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת"
          אה וכמעט שכחתי, דרך אגב את ב ה מ ה מ ט ו מ ט מ ת

          • סתם אישה

            ובמקרה שלא הייתי מספיק ברורה : את בהמה מטומטמת!!!!!!!!!!

            • שמעון פרס

              כדרכי תמיד אני לא ירד לרמה שלך, אבל את צריכה להבין שאותו בחור פשוט חשב שהוא קלט את הראש של אריאלה שהיא רוצה לקבל מכל הכיוונים , 50 בחורים שונים בשנה!!!!!!!!
              היא מתייחסת ליחסי מין כמו אל להשקות את העציצים וכך גם אותו בחור התייחס!
              לכן אני מציע לאריאלה שקצת תשמור על עצמה! וכדאי שאת תשמרי על הפה שלך!

              • אריאלה

                שאיני צריכה להתרועע עם אנשים שנשארו בדעותיהם אי שם בחשכת ימי הביניים, איזו הקלה מתוקה.

                ובנוגע למה שאריאלה צריכה לעשות או לא: בפעם האלף, מדובר בסיפור. סיפור. מעשה בדיוני. פרי דמיוני הפרוע. מעשיה. זה לא באמת קרה. אגדה. בדיה. המצאתי את זה. עכשיו ברור?!

        • מישהי שמעדיפה לא לחשוף

          אריאלה, תודה. קשה לקרוא, מאד, בעיקר כשנזכרים בסיטואציות דומות, בעיקר כשמעבירים שוב ושוב את המשפט "אולי זה קצת באשמתי" בראש מאה אלף פעם מאז, בעיקר כשכל פעם שיוצאים ומישהו מסתכל עלי בבר בא לי למות כי מי יודע מה יקרה…
          ולחגית הבהמה המטומטמת – רק מי שלא עברה את הטראומה הנוראית האת יכולה לכתוב את השטויות המפגרות שיצאו לך, הייתי רוצה לומר לך שכשלך זה יקרה תדעי על מה מודבר אבל את הזוועה הזאת אני לא מאחלת לאף אחת, אף פעם – לא חשוב כמה היא סתומה

      • קארין

        אני לא מבינה איך אישה, (למרות שגם זה בספק) יכולה להתבטא ככה, כנראה שיותר מדי שכל אין לך…אולי גם מי שהולכת עם מחשוף גם מזמינה את זה על עצמה ? אני גם עברתי טראומה בסגנון של מה שמסופר בכתבה, על ידי מישהו שהכרתי ויותר גרוע, מישהו שבטחתי בו.
        מה אני אגיד לך… גם אחרי טיפול פסיכולוגי לא התגברתי על זה. אני ממש לא מאחלת לך לעבור משהו בסגנון, כי לא משנה אם את מזדיינת אם כל העולם או לא התחושה הזאת כל כך משפילה וכואבת ששום דבר לא יכול לעזור אחרי זה. אני בדרך כלל לא מהמגיבים אבל התגובה הבהמית והמטומטת שלך כל כך הרגיזה אותי שפשוט הייתי חייבת. אני מקווה שיום אחד תתפקחי ותביני עד כמה מטומטת היית.

      • ולנו בא להקיא ממך, בחורה טיפשה ובהמית שכמוך!

      • שמעון פרס

        חגית, פשוט שיחקת אותה הדוגמא על המאלף נחשים ואריות פשוט קולעת בול.
        לבחורה שמתייחסת ליחסי מין כמו אל אכילה ושתייה כסתם עוד תענוג ופורקן שצריך לספק את הגוף אני לא יגיד שמגיע שיאנסו אותה אבל כמו שאם אדם שבא לאכול משהו לא כשר והוא לא שומר על ערכי מסורת אז הוא פשוט חוטף את זה כי הוא רוצה לספר את יצריו כך גם אותו האנס התייחס אל אותה בחורה.
        בתקווה שכולם יתייחסו ליחסי מין ברצינות הראויה ושלעולם לא יקרו מעשי אונס. יום טוב.

      • עד ש...

        עד שיום אחד זה יקרה לך. את תשבי חסודה בבית משפט והתביעה תזמין את האקס שלך שיספר איך את אוהבת סקס ואיך פעם קשרת אותו למיטה, והתובעות (בחורה כמוך בדיוק) תסביר לכולם למה זה בעצם הגיע לך, איך הזמנת את זה על עצמך ולמה זה בעצם לא אונס

  10. אני לא יודע למה,
    אבל סיפורים כאלה על אלימות מוציאים ממני את כל האלימות שמתחבאת בי
    ואני לא דב אלים, בכלל לא.

    איך בא לי להרוג אותו, אפילו שהוא דמיוני.

  11. הטאו של פו הדב

    ואני בתמימותי חשבתי שלמעמד הר סיני יש משמעות אחרת…
    מצד אחד אני אני שמח כי זה לא סיפור אמיתי, מצד שני אני עצוב כי זה יכל להיות סיפור אמיתי,
    מצד שלישי סקס (ובעיקר זיון ברברס) הוא אחל'ה חומר גלם לסיפורים… אבל מאיזה צד שלא תסתכלו… גבר שעושה כזה דבר מקומו במקום אחד (רמז- לא מדובר בחושה בסיני…)

  12. קו המחשבה של חגית משותף לעוד הרבה אנשים מלבדה, הוא עונה בעיקר על הצורך להרגיש שליטה מהסוג של "לי זה לא יקרה" כמובן כי היא לא מהזן של "כל המזדיינים והמזדיינות למינהם", אז יעיל יותר להעמיד אותה על טעותה במקום לכנות אותה בהמה מטומטמת, כינויים מהסוג הזה לא יובילו לשום הבנה מצידה.

    • אריאלה

      אבל לא מתפקידי לטפל בהדחקות ובבעיות הפסיכולוגיות של הקוראות שלי. אם מישהי יכולה להשוות בחורה שנאנסה, גם אם זו בחורה "מזדיינת" למישהו שמתעסק עם נחשים, בהמה מטומטמת זה הדבר היחיד שאני יכולה לענות לה.

      זה מסדר מאוד יפה את העולם, מזדיינות נענשות, ילדות טובות לא. מה לעשות שאנסים לא מכירים את ההבדל בין מזדיינות וילדות טובות?

  13. עצוב היה לי לקרוא את הסיפור הזה , לא רק כי הוא מעלה חוויות אישיות שמזמן רציתי לשכוח , אלא בגלל העובדה שדברים כאלו לצערי עוד קורים בעולם הדפוק הזה . למרות שהסיפור הוא דמיוני , אני בטוחה שמישהי אמיתית ביותר חוותה אותו פעם .
    אריאלה היקרה , סיפור כואב אבל נוגע בדיוק איפה שהוא צריך לגעת ….

  14. מנסה להבין אותך אריאלה..

    אריאלה, אין ספק שאונס הוא עניין מבחיל. במקרה של גבר זר שעיר ומסריח ואולי אף מקרה של גילוי עריות, לפי דעתי צריך לסרס אותו.
    אך המקרה שאת מתארת הוא קצת שונה, במערכת יחסים או ביזיזות קבועה, בקלות אפשר לעבור את הגבול הדק הזה בין "אונס" ל"אפשר יותר חזק", זה פשוט עניין של מצב רוח ורגשות.
    ולראייה הגיבורה המסכנה שלנו לא הגישה תביעה כיוון אף בית משפט לא ירשיע את "בן" במקרה הזה, בעניין של המילה שלו מול המילה שלה אין ספק שהיא תצא פה מטומטמת, ואין ספק שעכשיו היא גם מודעת לעובדה שהיא עשתה טעות. וכאיש צבא לשעבר אני נאלץ לומר לה שעל טעויות משלמים, ומה שלא הורג אותנו, מחשל אותנו.

    אבל את מותק, מסקרנת ומעניינת כאחד.

    • אריאלה רביב

      אולי אתה לא יודע שרובם המכריע של מקרי האונס, אבל ברוב מוחץ, לא נעשה על ידי זרים מסריחים ומזיעים (ואם הזר התקלח צחצח שיניים ושם אפטר שייב, זה בסדר?) או בגילוי עריות, אלא על ידי אנשים שהאישה הכירה היטב ואף בטחה בהם. לא מאמין לי? תריץ "date rape" או סתם "rape" בכל מנוע חיפוש, התוצאות ידהימו אותך כנראה.

      אונס מתחיל בדיוק מהשניה שבה הבחורה אמרה *לא*. בעצם, בהתאם לחוק, אונס מתקיים במקרה שבו האישה לא הביעה בצורה מפורשת את הסכמתה. בגלל זה מה שקרה בשמרת וברמת השרון היה אונס, או שגם ההגדרה שם של מה שהיה כאונס אינה מקובלת עליך?

      לאישה, לכל אישה, יש זכות לאוטונומיה *מלאה* על הגוף שלה, לא אוטונומיה חלקית ולא חלוקה של האוטונומיה לשטחי A B ו C. לא הוא *לא* בכל מקרה, גם כשמדובר בבני זוג וגם כשמדובר ביזיזים שנוהגים לקיים יחסי מין קצת יותר קשוחים ממה שנחשב מקובל.

      הייתי שמחה להבין, איזו טעות הגיבורה בסיפור עשתה? עצם העובדה שהיה לה מישהו שהיא הזדיינה אתו? צורת החיים שלה? שהיא משתמשת בסמים? משהו מכל אלה מצדיק לדעתך אונס? זה שהיא הסכימה להזדיין אתו נותן לו רשות לזיין אותה בתחת בניגוד מפורש לרצונה?

      למה היא לא התלוננה? כי למרבה הצער ובדיוק בגלל תגובות כמו שלך, רוב הנשים לא מתלוננות במקרה של אונס. גם כאשר מתרחש אונס "לגיטימי" בהתאם לכללים החברתיים, ז"א על ידי זר גמור שגרר אותה לסמטה אפלה, ברוב המקרים, לא תוגש תלונה. כן, בהחלט באשמתך גם.

      • מנסה להבין אותך אריאלה..

        אריאלה, אחזור ואף אחדד את טענתי… אונס הוא אונס ! לא זה לא ! (למרות שירים שנכתבו: "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?? …") ונכון שלא מדובר רק על גברים מסריחים (למרות האפטרשייב) ואכן האחוזים מפתיעים לגבי אונס ע"י מכרים.
        אבל, זה לא המקרה שתיארת בסיפור ואליו התייחסתי. שלא כמו במקרי שמרת או רמת השרון בהם היחסים התבססו על ניצול מגעיל ומכוער, הגיבורה שלך ביססה מערכת יזיזותית המושתתת על זיונים טובים, חזקים לפעמים אף "קשיםמחוספסים", לעולם לא אמרה "לא"! ואף הבליטה ישבנה ברצון לאחור. אז פתאום כאב לה… חטפה מצב רוח של לא מתאים ושוברים את הכלים… אני טוען שאכן הוא לא היה בסדר, אבל אונס?! ועוד קשה ומזעזע?! איני חושב.. בהחלט חריגה מכללים אבל לא מועמד לסירוס.
        ועוד משהו לסיום… היא כן צריכה להסיק מסקנות לגבי אורח חייה….

        ואת מותק, לא מפסיקה להפתיע.

        • who cares?

          did u read the story? had she ever given her consent to anal sex? it's well written there she tried to avoid it but he was stronger than her. breaking the rules? no way, just pure and somple rape.
          every time a woman says no, regardless of the reason it is NO, there are no inbetweens.
          . you can try dating Hegit who responded before, u seem to fit

        • אני לא יודעת אם יצא לך לקרוא את תגובתי, אבל החלטתי בכל זאת להגיב.
          ממש עצוב מה שאתה כותב, בגלל הגישה המתירנית שלך כלפי אנסים החברה שלנו נראית כמו שהיא נראית, ואנסים מקבלים עונשי מאסר מגוחכים.
          תכניס לעצמך לראש: ברגע שאישה אומרת לא היא מתכוונת ללא! מה זה בכלל משנה שלפני כן הם היו יזיזים? אז זה אומר שהיא חייבת לשכב איתו גם שלא בא לה? מה ז"א צריכה להסיק מסקנות? אסור לה שיהיו לה יזיזים אם בא לה?, מה שאתה בעצם אומר זה שאם הם היו יזיזים משמע שיש לו לגיטימציה לשכב איתה תמיד. אתה יודע שיש מקרים שבעל אונס את אישתו? שגבר אונס זונה?- אז מה, מכורח תפקידן או מעמדן הן לא יכולות להאנס?? הן תמיד חייבות להסכים בכל מחיר לשכב כי מתחשק לגבר?
          חדשות בשבילך: הן לא. ותסיק בעצמך מסקנות לגבי העמדות שלך, אתה החוליה החלשה, שלום!

  15. אוי…
    איזה נורא.
    ממש מדהים התיאורים וההרגשה הפיזית, זה היה מהר אבל חודרני.

  16. buttercup

    ל"מנסה להבין אותך אריאלה".
    ה"מותק" הפטרוני שלך בסוף כל תגובה בהחלט מיותר!!!

  17. זה פשוט לא מובן לי איך בן אנוש יכול להנות מסבל של מישהו אחר. אנשים כאלה יש לשים מאחורי סורג ובריח עד שהם כבר לא מסוכנים לציבור. מצד שני אונס כזה הוא קשה להוכחה מבחינה משפטית בגלל יחסי הקרבה בין האנס לנאנסת ואפשרות הטיעון שלו כי זה היה במסגרת משחק.
    טוב שהעלת את זה וזה אולי יגרום לבנות אחרות להזהר ולהסתובב עם גז מדמיע גם בין חברים וקרובים (המהווים את רוב האנסים).

  18. את אשמה במה שקרה. אם לא היית מסתובבת כמו מופקרת עם כל העולם זה לא היה קורה.
    נכון שהבחור לא היה בסדר אבל את היית צריכה לדעת עם מי יש לך עסק כי גברים הם עם של חיות טרף.

    • אריאלה

      אחד הדברים שהכי קשה לי להאמין בהם, כאישה, הוא שיש נשים כמוך, כל כך משוללות אמפטיה ומודעות.
      קודם כל, שוב, אני אציין שמדובר כאן בסיפור, פיקציה, זה לא קרה באמת.
      האם הדמות אשמה במה שקרה? רק בנות מופקרות נאנסות? ז"א שאם כולנו נלך בלבוש צנוע לגמרי לא היו מתרחשים מקרי אונס? או שאת באה לטעון שהשכיחות של מקרי אונס גבוהה יותר בקרב בנות שלא מתלבשות בצניעות? את מכירה בכלל סטטיסטיקות של אונס? יפתיע אותך לגלות שרוב מקרי האונס מבוצעים על ידי מישהו שמוכר היטב לבחורה?
      ואני בכלל לא רוצה להתייחס לזה שאמרת שכל הגברים חיות, אולי הגברים שאת מכירה הם חיות, אלה שבסביבתי הם אנשים, רובם אהובים ומצוינים.

      • אני מכירה את הסטטיסטיקה. נכון. מרבית מעשי האונס נעשים על ידי אנשים מוכרים ולכן ככל שתכירי פחות גברים הסיכוי שיאנסו אותך ירד.

        • אריאלה

          נכון? את צינית?

          אז הפתרון הכי טוב לבעיית האונס הוא להסתגר בבית ולהקפיד שכל המגע החברתי יהיה עם נשים. ואללה, איך לא חשבו על זה קודם.

          תודה על ההארה שהבאת לי.

          • כל הכבוד לך על האיפוק. בכל מה שקשור לאונס אני פשוט מתעצבנת כל פעם מחדש שאני קוראת תגובות כמו של שרה, "מנסה להבין אותך אריאלה" וחגית, ולצערי יש הרבה אנשים שחושבים כך…
            אם לא יצא לי לכתוב אז הסיפור מרטיט, נוגע ללב וכתוב בצורה מושלמת.

            • פתאום אני שמה לב שבאחת התגובות לא התאפקת וקראת לחגית "בהמה מטומטמת".
              טוב, אפשר להבין, במיוחד אני כי זו תגובתי הנפוצה לאנשים בעלי השקפות דומות.

        • יש לי רק שאלה אחת ותסלחי לי על הבוטות: את באמת טיפשה או שאת עושה את עצמך?
          את באמת חושבת שנשים שהולכות עם מחשוף (מופקרות כהגדרתך) מעניקות לגיטימציה לאנוס אותן? זה באמת אומר שאם הן הולכות עם מחשוף אז הן רוצות לשכב עם גבר כאן ועכשיו?
          תחשבי על מה שאת אומרת, זה כמו להגיד שגבר שעונד שעון זהב, או נוהג במכונית יקרה מזמין גניבה. זה פשוט בדיוק אותו דבר. באיזה חברה את רוצה לחיות? בחברה שמרנית בה אנשים לא יוצאים הבית, בחורות צריכות לשכב רק עם גבר אחד ולהיות עטופות ומכוסות?
          את יודעת אילו חברות מתנהגות כך?. אם זו דעתך, עדיף שתעברי לגור באפגניסטן ויפות 5 שעות קודם…

          • ולא מבינה בכלל את חוקי החיים. בתור מישהי הנמצאת בשלהי העשור השישי לחייה אני יכולה להגיד לך שטענותייך אינן מתבססות על המציאות.
            אני לא נותנת לגיטימציה לאף אנס ובהחלט מותר לפי החוק ללכת בצורה מופקרת. אני רק רציתי להגיד שאדם המסתובב בלילה, בשכונה בעייתית, עם תיק שקוף המכיל מאות אלפי דולרים שלא יתפלא שישדדו וירצחו אותו.
            הגברים הם אנשים שיכולת האיפוק שלהם לוקה בחסר. כאשר הם נמצאים באקסטזה מינית בלתי אפשרי לעצור אותם, ולכן יש להמנע מלהגיע לסיטואציות דו משמעיות איתם.

            • אריאלה

              שלך מאוד טרגי. אני רק בת שלושים, אבל מעולם לא יצא לי להיתקל בגבר שהפך לחיה כשנכנס לאקסטזה. כל הגברים שהייתי הקשיבו ל – "לא", והפסיקו כשהלא הזה נאמר.
              לא נראה לך קצת בעייתי, שלא לומר מעליב, להתייחס לכל הגברים כאל חיות שאינן שולטות ביצריהן? אלה הגברים שאת מכירה, או יכול להיות שחינכו אותך לחשוב כך כדי שלא תצאי מדלת אמות ביתך? גדלת בחברה דתית או שמרנית מאוד?

              • אני נשואה כבר יותר מ30 שנה ולמזלי לא נפגעתי בידי אף גבר, אך לפי התגובות והסיפורים שאני נחשפת אליהם במסגרת עבודתי (וכאן אני ממש לא רוצה לפרט) ניתן להבחין בדפוסי התנהגות המאפיינים גברים מכל הסוגים. המין הזה הוא הרבה יותר אגרסיבי מהמין הנשי וכושר האיפוק שלו אינו גבוה. כאשר גבר ממוצע נמצא במצב אקסטטי (וזה המצב המתואר ביצירתך, אני לא חושבת שהיו לך הרבה מצבים בהם הפסקת גבר באמצע קיום היחסים) הוא מאבד שליטה על עצמו באופן מוחלט.
                אני ארופאית ואקדמאית והחברה בה גדלתי היתה חילונית למהדרין ללא שמרנות מיוחדת.

                • כשגבר נמצא במצב של אקסטזה מינית מטורפת הוא לא יכול לשלוט בעצמו ולא יכול להפעיל שיקול דעת הגיוני וחייב לספק באותו רגע את צרכו המיידי. זאת אומרת הוא לא אשם, זה פשוט דבר גנטי שקיים אצל כל הגברים שאין דרך להסיר אותו לכן הגבר בעצם לא אשם.
                  אפשר להמשיך את הטענה שלך לגבי דברים עוד דברים בחיים למשל כשאדם חוטף קריזה רצינית בגלל אדם שעצבן אותו ע"י כך שגנב לו את החברה שלו וברגע הראשון שראה אותו דפק לו גרזן לראש וגמר עליו ואין מה לעשות הבנאדם היה בקריז הוא לא יכול היה להשתלט על זה, הוא בכלל לא אשם, הוא בא משכונת עוני עם הרבה פשע וכולם שם ככה, הוא נכנס למצב של אקסטזה והיה חייב לעשות את זה ואי אפשר לעצור אותו.
                  העובדות בשטח מראות שלא כל הגברים לא מצייתים ל"לא" גם כשהם במצב של אקסטזה מינית ולא כל האנשים משכונות עוני רוצחים בגלל קריז חזק אלא יודעים לעצור שנייה לחשוב ולהתגבר על העצבים.
                  מסקנה, יש אנשים דפוקים שתלטנים ופחות מוסריים בעולם אבל למה אנשים אחרים צריכים לסבול מזה ?
                  את האנשים האלה צריך להעניש…

            • אומנם איני נמצאת בעשור השישי לחיי אלא רק בשני, אולם שנות הילדות והנערות שלי חלפו כבר מזמן. את אולי חושבת שגילך מהווה יתרון, אולם אני רואה אותו כחיסרון במקרה הזה (לאו דווקא במקרים אחרים). אונס קשור גם למעמד הנשים בחברה וליחס החברה אליהן. מה אפשר לעשות? בתקופה בה גדלת, אני מניחה שכ-40 שנה לפני היחס לאונס היה הרבה יותר סלחני, ואכן הדיעה הרווחת היתה שאם בחורה נאנסה, משמע שזה היה גם באשמתה, היא הלכה חשופה/פלירטטה עם אותו הגבר וכדומה. אולי אני אופטימית אבל החברה כיום היא שונה, עם השנים שחלפו ובזכות הגופים הפמינסטים למיניהם, נוצרה מודעות הרבה יותר גדולה למעמד האישה וזכויותיה בחברה. פתאום הרבה יותר בחורות מעזות להתלונן. אם את מכירה את הסטטיסטיקה כפי שאת טוענת, אז את בודאי יודעת שכביכול יש הרבה יותר מקרי אונס בשנת 2001 מאשר בשנת 1981, וזה לא משום שבשנת 2001 חלה עלייה בפשיעה בישראל, אלא פשוט משום שבשנת 1981 בחורות פחדו ולא דיווחו על האונס שעברו. וכך חלפו להם השנים, הוקמו מוסדות לנפגעי/ות תקיפה מינית ואונס, שגם הם מעידים על התמורה שחלה בחברה.
              אז נכון: עדיין יש המון מה לשפר, עדיין אונס לא מקבל לטעמי את המקום המגיע לו בסדר היום הציבורי, אבל אנחנו מתקדמים למקום הנכון.
              עדיין לדעתי מגוחך שבגין עבירת גניבה, הנאשם מקבל עונש הרבה יותר גבוה מזה של אנס שהורשע, אבל אני סבלנית ומקווה שנהפוך יום אחד לחברה סובלנית ושוויונית הרבה יותר.
              בעניין ההשוואה שערכת בתגובתך, הרי שלדעתי היא איננה מדוייקת, שהרי לא מדובר על "שכונה בעייתית", אלא האונס התרחש באתר נופש הומה אדם, מוכר וידוע. לא מדובר על שכונת פשע. טענת שאת מכירה את הסטטיסטיקה, ובכן מתגובותיך עולה ריח של בורות.
              רוב מקרי האונס לא מתרחשים בסימטה אפלה של שכונה בעייתית, רוב מקרי האונס לא מתרחשים ע"י זרים שמתנפלים עלייך מאחור, וכן מעולם לא הוכחה העובדה שיש קשר ולו הקל שבקלים בין מה שלבשה בחורה לבין אונס. תתפלאי לשמוע, אבל רוב הגדול של מקרי האונס מתבצעים ע"י אדם שאת מכירה. את יכולה להיות באותו רגע גם בבית לבושה בפיז'מה וממש לא לבושה בלבוש חושפני ופרובוקטיבי.
              בנוגע לדעותייך כלפי גברים, אני לחלוטין לא מסכימה, אבל קטונתי מלנסות ולשכנע אותך.
              אני רק יכולה לומר שאת מבצעת הכללה גורפת ומכוערת על ציבור שלם של אנשים, שכל אחד הוא אדם בפני עצמו. יש כאלה שיכולת האיפוק שלהם לוקה בחסר ויש כאלה שלא.
              כדאי שתדעי שאונס קשור לא רק במין אלא גם בכוח, ולצערי לעיתים אנשים מפגינים את כוחם ושליטתם באמצעותו.
              בנוסף אני רוצה לתקן דבר נוסף בדברייך. טענת ש"כדאי להימנע מלהגיע לסיטואציות דו משמעיות". ובכן שבחורה אומרת: לא! אני לא רוצה!, זה דו משמעי?? האירי את עיני מה כ"כ דו משמעי בלומר לא לאותו אנס (גם בסיפור הבחורה אמרה במפורש לא). ודרך אגב, בארה"ב היה גם תקדים של בחורה שתבעה בחור שאנס אותה לאחר שלא אמרה לא במפורש, וזאת בגלל ההלם בו היתה שרויה. לשמחתי היא זכתה במשפט.
              לסיום שרה, את כותבת שאני לא מבינה בכלל את חוקי החיים. לי נראה שאת היא זו שלא מבינה אותם. הדיעות שלך שמרניות ומיושנות והידע שלך לגבי אונס לוקה בחסר. כנראה שבנושאים של ידע כללי הגיל הוא רק מספר.

              • את כנראה מתכוונת לכך שאת בעשור השלישי לחייך (20-30) אבל לא בכך עסקינן. הגישה של הנשים הצעירות מזכירה לי את הגישה של המתנחלים הקיצוניים. לפי תורתם מותר להסתובב בכל ארץ ישראל, גם במרכז שכם. לפי דרכך מותר לאשה להכנס ללוע הארי ועוד לצפות שהוא לא ינגוס בך.
                נכון, מותר לך לפי החוק להגיד "לא" בכל מצב וגבר שימשיך במעשיו הוא אנס. מותר לך לקחת חתיכת בשר ולתת אותה בחלקים לאדם רעב ולפתע פתאום להפסיק את החלוקה. אם הרעב יתנפל עלייך ויקח את הכל הוא גנב.
                אבל תהי קצת מציאותית! אני לא רוצה שתפגעי.

                • בנוגע לעשור בו אני נמצאת, הצדק עימך. אני מייחסת את הטעות שלי ללהט הויכוח ולעובדה שבנושאי אונס וזכויות נשים יש לי הרבה מה לומר.
                  אני נעלבת מעט שאת משווה אותי למתנחלים קיצוניים, משום שאני שמאלנית בדעותי ומתנגדת להתנחלויות, אבל ניחא, זה שייך לתחום אחר לחלוטין.
                  בואי נאמר שבמקרה שלי ושלך, יהיה קשה מאד לגשר על הפערים בגישתנו כלפי מעשה אונס והטרדה מינית. יכול להיות שזה קשור לפער הדורות ויכול להיות שזה קשור גם לדברים אחרים כמו השקפת עולם.
                  בכל אופן, אני מתנצלת אם תגובותי היו בוטות או אף מעליבות מעט. אני אדם אמוציונלי בחיי הפרטיים, ונושאים שקרובים לליבי, יכולים לגרום לי להגיב באופן תקיף, רק שזה עדיין לא קרה לי באתר אינטרנט. עכשיו שאני יותר רגועה, אני רק אסביר ואבהיר שמה שהפריע לי בתגובותיך היתה העובדה שייחסת חשיבות גדולה מאד ללבוש ולכמות הפרטנרים של הבחורה.
                  כמו שכבר ציינתי, מעולם לא הוכח קשר בין לבוש פרובוקטיבי ואונס, ואם את שואלת אותי קשר כזה גם לא יימצא לעולם, וזאת משום שהוא לא קיים. את מציינת שבחורה שלבושה חשוף לא צריכה להיות מופתעת במידה ותיאנס, ואני אומרת שזו בדיוק הסיבה שמציינים האנסים כלגיטימציה למעשים המתועבים שלהם. בני אדם נבראו אומנם עם תשוקות ומאווים, אך גם עם שכל ואינטלקט, גם עם יכולת ריסון ושליטה במעשיהם.
                  לכן העובדה שאנסים מתרצים את מעשיהם בעובדה שהם התאפקו כי הבחורה "רמזה להם", התלבשה באופן פרובוקטיבי וכו', לא מתקבלת על הדעת בעיני, וכנראה גם לא בעיני בית המשפט. כמו שכבר ציינתי, באונס בא לידי ביטוי אלמנט של כוח, "החזק" אונס את "החלש". זהו האלמנט העיקרי, ולאו דוקא יצר המין (שאותו ניתן לספק גם לא בכוח ולא בכפייה בלא מעט דרכים).
                  לכן התאוריה שלך שבחורות שלבושן חשוף, והיו להן פרטנרים רבים – נמצאות בסיכון הרבה יותר גבוה, היא שגוייה. לא רק לדעתי הפרטית, אלא גם עפ"י הסטטיסטיקות ומה שמתרחש בפועל.
                  העובדה המצערת היא שבחורות מכל האוכלוסיה נאנסות, גם בחורות שלבושן סולידי, גם בחורות נשואות, גם אימהות, וגם ילדות בנות 10.
                  אולי ההסבר שלי יחלחל ולו במעט, אבל רוב הסיכויים שלא. כי את דעותיך והשקפותיך את כבר גיבשת. אז בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות ונמשיך הלאה. אני מאשימה בעיקר את החברה ולא אותך, דעותיך פשוט משקפות את הלך הרוח שהיה נפוץ מאד בעבר, ועדיין לצערי בא לידי ביטוי, אם כי פחות, גם היום.
                  באופן אישי, טפו טפו טפו, מעולם לא קרה לי מקרה כזה או אף דומה, ואני מאחלת לשתינו ולכולן שזה גם לעולם לא יקרה.

                • איילה-בר

                  את מדברת על גברים כאילו הם חיות. את לא מייחסת להם שמץ של כבוד לבני אדם, איפוק ואנושיות. יש משהו כמעט מבעית בדרך שבה את רואה את יחסי המינים. גברים הם לא אריות, ונשים הם לא חתיכת בשר. אונס אחד הדברים האכזריים והמשפילים ביותר, ואת האכזריות הזאת את לוקחת כמשהו טבעי ובלתי נמנע. אנחנו בני אדם, ואין שום דבר טבעי או נורמלי ביכולת שלנו להתאכזר זה לזה.

                  • למה לא איילה? את לא יודעת שבכל מלחמה בעולם העתיק הדבר הראשון שעשו המנצחים היה אונס המוני? ואצל הומרוס סמל התרבות מלך היוונים בנאומו לצבא הצר על טרויה מכריז שלא נצא מפה לפני שכל אחד מאיתנו ישכב עם אישה טרויאנית..וגם בזמננו במלחמת העולם השניה אנסו אנשי הצבא הרוסי מכל הבא ליד ואפילו קשישות לא התחמקו..וכמובן שאנחנו מכירים את סיפורי וויאטנם,כך שאם יש משהו "טבעי" או "נורמלי" הרי זה האונס והאכזריות,החברה מנסה לרסן אותם אך לא תמיד בהצלחה.

                    • איילה-בר

                      העובדה שמשהו טבוע באחד הצדדים האפלים של נפש האדם לא נותנת לו לגיטימציה. העובדה שאלימות מינית רווחת בכל שכבות האוכלוסיה לא הופכת אותה לדבר נורמטיבי, ולא הופכת אותה למשהו שצריך לפתח סובלנות וסלחנות כלפיו.

                    • אז אם היית אם ברוסיה שאחרי המלחמה ? לא היית מדברת עם בנך יותר? אולי מציעה לכלוא את כל הגברים? ואולי גם מלחמה בכלל היא "אחד הצדדים האפלים של נפש האדם"?,הסיכום הוא שאת אישה וכנראה לא מסוגלת כהוא זה להבין או לעכל מה עובר בראש של גבר.

                    • מציין את מעשי הרוסים במלחמת העולם השניה. אחרי מה שהגרמנים עשו לרוסים ( כשלושים מיליון הרוגים, אלפי ערים ועיירות מושמדות, פגיעה אנושה בכלכלה) לא הייתי מאשים אותם גם אם היו מחסלים את כל העם הגרמני עד היסוד.
                      המעשים האלו היו חריגים ביותר ונענשו בעונש מוות. כל המחקרים המערביים נעשו במטרה להכפיש את בריה"מ כחלק מהמלחמה הקרה וכדי להטות את תשומת הלב ממעשי בנות הברית (דרזדן, טוקיו, הירושימה וכו').
                      יותר אין לי מה להגיד אלא רק לנהום כמו חיית טרף כדברי שרה: גרררררררררררר!!!!!!!!!

                    • במקרה אני לא מצטט את המחקרים או ההסטוריונים..אמי עליה השלום היתה באותה תקופה בגרמניה בזהות בדויה כגרמניה, היא התגוררה אצל רוזנת גרמניה שקלטה אליה את הפליטים מהערים הסמוכות..אחסוך ממך את הפרטים אבל הם לא פסחו על אף אישה כולל קשישות, לשאלת זכותם של הרוסים למעשים האלו לא נכנס אבל חריגים הם לא היו..אולי חריגים היו מי שלא נטלו בהם חלק,כמו כן אין כאן כוונה להכפיש את אמא רוסיה חביבתך שכן כפי שציינת גם הגרמנים נהגו בדרכים דומות,ובכלל הדבר היה מקובל מאז ומעולם בעיתות מלחמה .

                    • לא! הסיכום הוא שאתה גבר וכנראה לא מסוגל להבין או לעכל מה עובר בראשה של אישה שהיא נאנסת. העובדה שנשים נאנסו בעבר ע"י צדדים כובשים למיניהם (רוסים, אנגלים או גרמנים, ממש לא משנה), בשביל להוכיח את כוחם ושליטתם, היא עובדה מזעזעת ומצערת. נכון שהדבר היה "מקובל" כדבריך, אז מה?? כל מה שמקובל הוא לגיטימי בעיניך?.
                      אנחנו לא מציעות לכלוא את כל הגברים, רק את אלה שאונסים. וסלח לי, אבל ממש לא מעניין אותנו,הנשים, שקיים אצלכם איזשהו יצר חייתי של כוח ואכזריות. אם אתם לא שולטים בו, תשבו בכלא. העובדה שאתה מציין, שאונס הוא "טבעי" ו"נורמלי", היא לא נכונה לחלוטין.
                      לא כל אדם נורמלי מסוגל לגרום נזק מחריד ותמידי לאדם אחר מבלי להניד עפעף. רק אנשים לא נורמלים מסוגלים לבצע מעשים כאלה, ואת אותם האנשים החברה צריכה להוקיע מתוכה.
                      הדבר היחידי שאנו מסכימים עליו שהחברה לא תמיד עושה זאת בהצלחה.

                    • לא להבין מה שאומרים?לא אמרתי שבגלל שיש באדם צדדים רעים באופן טבעי צריך לתת לו להשתולל חופשי ובקיצור אינני אנרכיסט,באדם יש באופן טבעי צדדים רעים ותפקיד החברה לדכא אותם כדי שתוכל להתקיים ולכן היא שולחת אנסים לכלא.כל מה שאני אומר זה שלהתייחס לאונס כאילו זה משהו חריג שנובע מנפש מעוותת זה לא להבין מה עובר בראש של גבר,היצר לאנוס הוא טבעי כמו שאמרתי הוא בא לידי ביטוי פעמים רבות והוא חלק מעולמו של כל גבר נורמאלי. אם את חושבת שרק אדם לא נורמאלי מסוגל לגרום נזק מחריד לאדם אחר…תתחילי להתקרב למציאות..בכל מקום שיש בו אנשים אנחנו מוצאים תככים ואנשים שיעשו מה שאפשר כדי לפגוע באחרים והדבר טבעי לחלוטין והחוקים מנסים להגביל אותו במידת האפשר..אז אם מישהו במשרד שלך שונא אותך ועושה הכל כדי לדפוק אותך ומין הסתם לגרום לך נזק ולעיתים מחריד אין לחוקים דרך להתמודד עם זה ולכן התופעה הזאת רווחת לעומת תופעות של אונס ואלימות שקל יותר להגדיר אותן ומשום כך לעצור אותם..אבל 2 התופעות "טבעיות" ו"נורמאליות" באותה מידה ובכך כאמור לא אמרתי דבר לזכותן.

                    • וגם אתה נשמע אחד כזה, משום שגם אתה לא בדיוק הבנת את כוונת דברי.
                      מעולם לא טענתי שיצר של אלימות אינו קיים. היצר קיים גם אצל גברים וגם אצל נשים (פרויד מכנה אותו = האיד). ההבדל הגדול הוא, שלרוב האנשים ישנה גם מידה מסויימת של שליטה במעשיהם. אנחנו לא חיות, אנחנו בני אדם, ונתנו לנו ראש בשביל לחשוב, ולמען האמת מהתגובות שלך לאיילה-בר משתמע שזה מה שאתה חושב, משום שהיא טענה מה שאני טוענת, ואתה התנגדת לדבריה. ויסלחו לי האלים אם לא לזה התכוונת, אבל כך זה נשמע.
                      ניחוח ההתנשאות העולה מדבריך אינו במקומו. לך בא כנראה להתנצח, ולי ממש לא. יש לי דברים טובים יותר לעשות מאשר להתווכח באתרי אינטרנט.
                      ועוד דבר, הדאגה שלך אלי מאד נוגעת ללב "תתחילי להתקרב למציאות" (אולי לא אותי מישהו במשרד שונא…)

                    • מצטער תמר,ניסיתי לקדם דיון ענייני ,אבל ברגשי נחיתות מעדיף לא לחטט.

      • שמעון פרס

        אריאלה אריאלה !!!!!!!
        רת עדיין לא מבינה !
        תפסיקי לענות לאנשים שרוב מקרי האונס זה ילדות שמכירות את האנס ושהאנס לא תמיד אדם זר ושלא כל הנאנסות הם שרמוטות אלא גם ילדות טובות!!!!!!
        את מפספסת את הנקודה. הרוב המוחלט של האנשים שיצאו נגד הגיבורה דיברו על המיקרה הספציפי הזה מכיון שהדמות היא שרמוטה שהיתה עם 50 גברים בשנה!!!!
        לכן אני גם מסכים שהגבר לא אשם בכל למרות שהוא בטח לא היה בסדר!!!
        חוץ מזה, ברור שכל מקרי האונס הם שליליים וכורמים לבעיות נפשיות לא משנה אם זה בן אדם מוכר או סתם זר. אבל המקרה הזה שונה ממקרה של 4 נערים בני 17 שכופים את עצמם על ילדה בת 10. הלא כן?? את לא מסכימה?? ?

        • אריאלה

          אני בכלל לא מסכימה. בעל שאונס את אישתו אונס בדיוק כמו מישהי שנאנסת על ידי ארבעה גברים שהיא לא מכירה. חבר שאונס את חברתו, אונס אותה.

          זה שמישהי שכבה עם חמישים גברים בשנה לא נותן לרשות לגבר החמישים ואחד לכפות את עצמו עליה. מותר לה לשכב מרצונה עם כל אוכלוסיית הגברים בעולם פלוס עיזים, אבל אסור אסור אסור לאף אחד לכפות את עצמו עליה, ואנשים כמוך וכמו חגית, שמחפשים תירוצים בשביל האנס ומאשימים את הקורבן אשמים בזה שנשים לא מתלוננת.

          בפעם הבאה שתשמע על מישהי שנאנסה ופחדה להתלונן, לך למראה, תסתכל טוב על מה שאת רואה, ותגיד, "אשמתי, פשעתי, חטאתי".

      • אחת הבעיות הכי גדולות שלנו, הנשים, הוא שסקסיזם הוא לא נחלתם הבלעדית של הגברים.
        אולי, אם כך היה, המאבק שלנו היה קצת יותר קל.

  19. ננוסייבורג

    אריאלה יקרה,

    תקיפה מינית היא תמיד חוויה טראומטית ואלו שעוברים אותה לרוב סובלים מתגובות דומות לאלו של אנשים שחוו חוויות של סכנת חיים כמו מלחמה ואסונות טבע. ישנם ארבעה שלבים בתגובה לתקיפה המינית.

    שלב המשבר
    בשעות ובימים הראשונים אחרי התקיפה, הלם והכחשה הן תגובות שכיחות. ישנו קושי להאמין שהתקיפה באמת התרחשה, ועוד יותר קשה להבין למה. התגובות הראשונות לתקיפה הן מגוונות ונעות בין סערת רגשות שיכולה לכלול תגובות כמו בכי, רעידות ואפילו התעלפויות, לעומת תגובה של הלם, שבה לא יופגנו שום רגשות והנפגע יראה רגוע ושולט למראית העין במצב, ועד לתגובה מרוחקת וקרה לסיטואציה שהתרחשה. כל התגובות האלו הן נורמליות לחלוטין. במהלך שלב זה, הרגש הדומיננטי הוא רגש הפחד. פחד מחזרה של התוקף, פחד להיות לבד, פחד ממקומות דומים למקום שבו התקיימה התקיפה, או מאנשים שמזכירים את התוקף. לעיתים קרובות קיימים רגשות של כעס, דיכאון, בלבול ועצבנות. רבים גם מרגישים אשמה, בושה ו- "לכלוך" מכיוון שהם משייכים חלק מהאחריות לתקיפה לעצמם. ישנן תגובות פיזיות רבות אחרי התקיפה, ביניהן כאבים וקשיים באכילה ובהרדמות. יהיו כאלה שירצו לדבר על החוויה שעברה עליהם מיד אחרי, אחרים יעדיפו לחכות זמן מה ויהיו כאלה שלא ירגישו נוח לדבר על מה שקרה בכלל. ישנם כאלה שלא ירצו שיגעו בהם אחרי התקיפה וישנם אחרים שיבקשו דווקא להרגיש מגע חם ואוהב.

    שלב ההכחשה
    במהלך שלב זה, הנפגע יכחיש כל השפעה של התקיפה עליו, ויבטיח לכם ש- "הכל בסדר". זה יכול לקרות מכיוון שהוא יחשוב שכולם עייפים מלשמוע על התקיפה, ומכיוון שהנפגע עצמו מנסה לנעול את הכאב ולדחוף אותו עמוק למגירה ולחזור לשגרה. במאמצים לשים את התקיפה מאחוריו, ירצה הנפגע לפעמים לשנות סגנון חיים, מקום עבודה או את מקום מגוריו. שלב זה יכול להיות קצר, אך גם יכול להתפרס על פני מספר שנים. לפעמים, בתקופת ההכחשה, האדם יפנה למעשים פוגעים (אלכוהול, סמים, בולימיה, עבודת יתר) על מנת לאפשר לו לשכך ולהרדים את התחושות הקשות שהוא חווה ולהמשיך הלאה.

    שלב הייסורים
    זהו השלב בו המציאות של חווית התקיפה מחלחלת פנימה. הוא מאופיין בדיכאון ובתחושות של אובדן. תחושת הביטחון והשליטה של הנפגע בחייו אבדה לו. התגובות כוללות פחד, סיוטים, שינויים בהרגלי השינה והאכילה, בעיות בתפקוד המיני, כאבים פיזיים, בעיות ריכוז וחוסר מוטיבציה בנוגע לפעילות היום יום. כעס, אשמה ובושה הן תחושות נפוצות. יכול להיות שיהיו לו שברי זיכרונות מטרידים של התקיפה ופלאשבקים (כאשר נדמה כאילו התקיפה מתרחשת שוב). חילופי מצב רוח הינם תופעה נפוצה כמו גם מתקפות כעס כלפי הסובבים אותם וכלפי עצמם.

    שלב ההשלמה
    שלב זה מתחיל כאשר הנפגע מתחיל את התהליך הארוך של התמודדות והכרה עם רגשותיו ביחס לתקיפה המינית, התוקף והוא עצמו. מטרתו של השלב היא קבלת התקיפה כחוויה נוספת (כואבת ככל שתהיה) שנחוותה במהלך החיים. אם החוויה לא תיקלט ככזו ותנוטרל מכוחה, ימשיך הנפגע לגרור בעיות בעקבותיה בתחומים רבים של חייו.

    למרות שכל נפגעי התקיפה המינית עוברים את כל ארבעת השלבים, המעבר ביניהם הוא לא תמיד חלק וברור. יכולים להיות מקרים שבהם אדם ימצא עצמו בשני שלבים במקביל, תיתכן חזרה לשלב מוקדם יותר, או אפילו הישארות בשלב הראשון.

    • מוארת אחת

      אתה מתרגל עלינו איזה קורס או ספר שקראת.
      "שלב ההשלמה"? על מה אתה מדבר?
      בתור נפגעת אונס ואחת שמכירה לא מעט נפגעים ונפגעות, אין דבר כזה שלב השלמה. יש טיפול ויש כאב. הוא אמנם מפסיק להרוג אותםך אבל הוא שם. לא משלימים איתו. אם ציטטת ממקום אחר, זרוק את הספר לפח – כי אין דבר כזה השלמה על אירוע כזה טראומטי.
      אתה משלים עם שלילת רישיון. באסה ומשלימים עם זה. משלים עם קנס, אבל לא עם אובדן השליטה על הגוף שלך.

      • ננוסייבורג

        מוארת נכבדה,

        עם כל הכבוד והצער לכאב הפרטי שלך.

        אנחנו חיים כמה עשרות שנים בלבד, לא מאות ולא אלפים.
        אם יש את נפשך לחיות את שארית חייך בפחד, טרור, כאבי בטן, רקות פועמות, בחילות, כעס, אשמה, דיכאון וחוסר אונים, עשי זאת את בעצמך, אל תמליצי על כך לאחרות.

        איכות החיים נמדדת בין היתר ביכולת להסתגל למצבים ברורים ונתונים. זה קרה וזה נגמר וכדי שלא תבלי את יתרת חייך בכאבים נוספים, תאלצי להרפות או למות כל יום מחדש.

        התקיפה לא התרחשה באשמתך. קיבלת בכמה שניות החלטה של חיים ומוות במצב הארור ההוא שנקלעת אליו, העובדה שאת חיה ונושמת לצידינו, מעידה שטיפלת במצב בדרך הנכונה וקיבלת את ההחלטה הנכונה. החלטת לחיות.

        איך לחיות זה כבר אופרה אחרת. יש טיפולים שנמשכים שנים רבות ויש טיפולים שנמשכים פחות מחצי שנה, המטרה של שני סוגי הטיפול היא לנטרל את הכוח מהתקיפה ולאפשר לך לחיות באיכות מקסימלית.

        וכל הדרכים להתמודד ולהחלים כשרות ובלבד שיביאו את התוצאה המיוחלת.

        ננוסייבורג

        • מוארת אחת

          מנין החוצפה לומר לי כיצד עלי לנהוג?
          מנין הידענוות הרבה שאתה נוהג בה?
          אתה כ"כ מבין גדול
          עוד רגע תגיד לי "לזרום" הרי זה היה רק רגע אחד…..

          אמרתי שזה היה באשמתי?
          טיפולים של פחות מחצי שנה? וואלה?
          אז למה בכלל כל הנאנסות "מתבכיינות", חצי שנה זה בקושי דיאטה של אחד מהשכונה.
          הנה טיפול מרוכז וגמרנו.

          תוצאה מיוחלת? למי? לך?
          שלא נבלבל לך את המוח עם הרגישות שלנו?

          "להרפות או למות בכל יום מחדש"
          נראה לי שאני אמסגר את זה על הקיר בבסלון.
          רק כדי להזכר בכמה חארות יש כאן מסביב.
          אולי תגיד גם לשורדי השואה להמשיך הלאה? אותו עיקרון, לא?

          מדהים, כמה זילזול יש בטראומה של נאנסת, כמה יוהרה והתנשאות יש בתשובה שלך, שהיא כ"כ לא רגישה ולא נוגעת.

          • ננוסייבורג

            את יודעת מה מוארת?

            כנראה שיש לך את כללללללל התשובות שבעולם לכלללללל מצב אפשרי.
            את יודעת הכל בוודאות ונוטלת לעצמך את הזכות להשתלח בי בפראות ובגסות חסרת תקדים.
            את גם מכירה את כל הטכנולוגיות החדשות ופריצות הדרך בטיפול ב PTSD.

            את החלטת איך את תתמודדי עם מצבך והתוצאה משתקפת היטב במענה שלך.

            לידיעתך גבירתי המלומדת ומשחיתת השפה, ב 20 השנים האחרונות טיפלתי ומטפל במאות נפגעות טראומת אונס, וברובן בהצלחה רבה מאוד.

            כמטפל אני חייב לשתק את האגו שלי, הוויה נטולת תנאים, בלי תחושות סיפוק ובלי הרגשת חנק ועומס. ואת, שאינך יודעת על מה את מדברת, באה מהיכן שבאת, מודיעה לי בסרקאזם שאני אבקש ממך "לזרום", שחלילה לא תבלבלי לי את המוח עם הרגישות שלך, אותה רגישות שמנחה אותך למסגר את הודעתי על הקיר בסלון כדי שתוכלי להזכר "איזה חרא" אני, ובנוסף את גוררת לכאן גם את שורדי השואה.

            על קצה לשוני מתחשק לי לומר לך גבירתי גסת הרוח, את תשארי היכן שאת ואני אלך לכל הרוחות. אבל אני יודע יותר טוב מזה.

            ננוסייבורג

            • מוארת אחת

              כנראה עצם העובדה שאני עובדת (כמטפלת?) עם נפגעות ונפגעי טראומה והתעללות בכלל לא רלוונטית בשבילך. אתה הרי ה"מטפל" הכי טוב בעולם.

              אתה מאשים אותך בידיעת הכללללל (נתקעה לך אות במקלדת, אגב), אבל
              מי שבא לכאן עם אגו זה אתה, ועל אף ידיעותיך המרובות (שמבחינתי עדיין מוטלות בספק) אתה ממשיך לטעון שאני איני יודעת על מה אני מדברת. נחמד.

              "גררתי" לכאן גם את שורדי השואה על מנת להבהיר עקרון, ניכר שאתה מבחין בין טראומה לטראומה (יש מידרוג? או שרק זו לא ניתנת לריפוי בעיניך?).

              מתחשק לי להבהיר לך מהי הדרך שאותה עוברת כל שורדת ובוודאי אני, אבל אתה שמתמחה בטיפול בזק של "פחות מחצי שנה" מבין הרבה יותר טוב ממני, נכון?

              • עוד הוכחה שעדיף להתמודד לבד ולא להתעסק עם מטפלים ומכשפים למיניהם (שגם שולחים בעצמם ידיים מדי פעם).

                • אריאלה

                  הפרמיטיבית והפחדנית, כן, פחדנית, של "אפשר להתמודד לבד". אולי אתה בוחר להתמודד לבד כי אתה פוחד שמישהו יראה אותך בחולשתך?

                  רובם המכריע לגמרי של המטפלים עושים עבודה נאמנה ומסורה. אלפי אנשים חזרו לחיות חיים בעלי איכות וטעם בעזרתם של מטפלים, ורובם יודעים בדיוק מה הם כללי האתיקה ולא עוברים עליהם ולו בזרת.

                  אולי כשאני אהיה חולה אני לא אלך לרופא כי רופאים נתפסו עושים מעשים מגונים? אולי גם במקרה של מחלה פיזית אפשר לבד? תפסיק כל הזמן לבוא מעמדה שיפוטית של גיבור על שיכול הכל לבד.

            • זה שאתה יודע את הקיצור לטיפול פוסט טראומטי לא הופך אותך למטפל. אפילו ואתה מוכשר לתת טיפול שכזה, עדיין עצוב לראות איך מישהו מקצועי – כביכול – יכול להיות כל כך לא רגיש, בנאלי, מתנשא ובעיקר מלא בעצמו.

              "תורת השלבים" שלך תאורתית, נגיד, תואמת כל מצב על עקה נפשית, ולא בדיוק נכונה למצב המדובר. זה שאתה יודע לדבר בססמאות נבובות, חסרות תוכן, שלב א' לשלב ב', לא הופך אותך למטפל, אפילו ואתה כזה. בשביל זה צריך מידה גדולה של אינטליגנציה, הבנה, סבלנות ובעיקר יכולת לראות מעבר למה שכתוב לך בספרים, ובמקרה שלך – מעבר למה שאתה מסוגל בכלל לקלוט.

              "קבלת התקיפה כחוויה נוספת (כואבת ככל שתהיה)" זו דוגמה למשפט שרק חמור יכול להגיד, וחמור מהסוג המטומטם במיוחד. אז נחמד שלמדת דיסציפלינה של חמורים (אתה בטח מצטיין בזה), אבל בוא לא נעמיד פנים שיש לך מושג על מה אתה מדבר, שאתה בכלל מבין מה זה לעבור אונס, וגרוע מכך – איך להעניק טיפול לנפגע או נפגעת.

              רמת ההתנסחות שלך, הגישה, הניואנסים והפטרוניות שמרחפת מעל הכול רק מוכיחה במקרה הטוב כמה דבילים יכולים לעסוק במקצוע שאין להם יד ורגל בו, ובמקרה הרע כמה ילדים בני 16 יכולים לזיין את המוח ולחשוב שהם צודקים. ככה או ככה, ננוחמור, אתה יוצא דביל במיוחד (אני לא יודע איך אומרים את זה בחמורית), ועדיף שתתפנה לשאר עיסוקייך מאשר לקלקל את עיסוקם של אחרים.

              מצטער שלא יכלתי לקטלג לך את זה גם בשלבים.
              אני בטוח שהייתי מבין את זה הרבה יותר טוב.
              אי-אהה.

              • אריאלה

                אצליח.
                נראה לי שננוסייברג לא ניסה להמעיט בעוצמת הטראומה, או לזלזל בה. נניח, אפשר להקביל אונס למוות של מישהו אהוב? מוות הוא טראומה איומה, סופית לגמרי. היה מישהו ואיננו עוד. אולי גם אחרי אונס, מי שהיינו לפניו מתה.
                השאלה עכשיו היא, איך ממשיכים? ופה, איפשהו, יש זכות בחירה. אפשר לשקוע בצער, בכאב, בפחד, ואפשר גם להחליט לחיות. כל בחירה היא לגיטימית, אבל אי אפשר להגיד שאין בחירה. מי שבוחרת לחיות, גם לה יהיו רגעים שהיא תתעורר בלילה מסיוט שהיא לא רוצה לזכור, גם היא תתכווץ למגע גבר אהוב, אבל יהיו לה גם המון רגעים טובים, נפלאים, מצוינים.
                למי שבוחרת לשקוע בכאב כבר לא יהיו רגעים טובים, יהיה רק כאב.

                הבחירה לא פשוטה, אבל היא שם, וכן, אחרי אירוע כזה הרבה יותר קשה להחליט לחיות, אבל זו הבחירה המתגמלת יותר.
                אנשים ממשיכים לחיות אחרי תאונה שגרמה להם להיות נכים, אחרי שאיבדו מישהו אהוב, אחרי שהעולם שלהם קרס וגם אחרי אונס.

                • מוארת אחת

                  אף אחד כאן לא יוצא נגד טיפול.
                  להיפך.
                  אני בטיפול כבר שנים.
                  אבל אני מתרעמת נגד כל ההכללות נונסייברג דחף ךכאן.
                  משפטים בנוסח " פחות מחצי נה של טיפול" וגמרנו, מעבירים את התחושהשבגללה פסקי הדין בארץ נראים כ"כ עלוהים ומקוממים – הרי חצי שנה זה כלום.

                  הטראומה נסחבת כל השנים. נקודה.

                  אני מזמינה אותך להיכנס לפורומים "קשר השתיקה" בנענע
                  http://forums.nana.co.il/forum.asp?id=1930
                  ו"נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בוואלה"
                  http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/m/object&id=7190472
                  על מנת לקרוא את התגובות (מהיום) השורדות והשורדים שקראו את הסיפור שלך על מנת להבין את הנקודה החשובה הזו.

                  לא אמרנו שאנחנו רוצים להפסיק לחיות, או לא ללכת לטיפול. ממש ממש לא.
                  אבל בטח, שאני, לפחות, לא רוצה לשמוע תגובה מתנשאת ממי שמתיימר להיות מטפל.

                  בנימה אישית יותר – אני יכולה לומר שהחיים יפים, שיש אהבה וביטחון, יש קריירה ויש רגעי אושר אדירים. לא טענתי אחרת. את זה הסיק הנונסייברג בעצמו.

  20. אידיוט! אידיוט שכמוהו,הלוואי שימות או יסורס!

    מבינה אותך ומחזקת את ידייך….

    חיבוק גדול!

  21. מוארת אחת

    את כותבת מדהים, את וודאי יודעת.
    כשקראתי הרגשתי שאת עברת את האונס.
    שזה אמיתי.
    לא יודעת אם חווית אי פעם חוויות של "כמעט" או שמישהו הפסיק. אולי חברה טובה (אחת משלוש אומרות הסטטיסטיקות) – אבל זה היה פשוט "זה".
    קראתי את כל התגובות, ואני מניחה שהיו הרבה קוראות שפשוט לא הגיבו מההלם.
    אני מקווה שהטקסט הזה יניע חלק מהן לטפל בעצמן. ואולי הוא גם יעיר ויאיר על כל מי שחושב שאם את מזדיינת עם יותר מחמישה אנשים בלי מחויבות רצינית סימן שלכולם מותר הכל.

    לסיפור אמיתי יש כוח.
    לסיפור הזה יש המון כוח.

    תודה.

  22. מוארת אחת

    את כותבת מדהים, את וודאי יודעת.
    כשקראתי הרגשתי שאת עברת את האונס.
    שזה אמיתי.
    לא יודעת אם חווית אי פעם חוויות של "כמעט" או שמישהו הפסיק. אולי חברה טובה (אחת משלוש אומרות הסטטיסטיקות) – אבל זה היה פשוט "זה".
    קראתי את כל התגובות, ואני מניחה שהיו הרבה קוראות שפשוט לא הגיבו מההלם.
    אני מקווה שהטקסט הזה יניע חלק מהן לטפל בעצמן. ואולי הוא גם יעיר ויאיר על כל מי שחושב שאם את מזדיינת עם יותר מחמישה אנשים בלי מחויבות רצינית סימן שלכולם מותר הכל.

    לסיפור אמיתי יש כוח.
    לסיפור הזה יש המון כוח.

    תודה.

  23. חבקוק

    …..
    נפגשנו שוב, קצת קשקשנו, שוב הלכנו אליו. הוא היה קצת יותר אגרסיבי מאשר בדרך כלל, אבל זה היה בסדר גמור מבחינתי, בסך הכל היינו שתי גופות שמחפשים פורקן זמין. אחרי שגמרתי פעמיים, הוא ביקש שאתן לו את המציצה המסורתית. בסדר, גם לו מגיע קצת להנות. אבל אמרתי לו שיזהיר אותי לפני שהוא גומר. אנחותיו החלו להתגבר, הוא אחז בראשי בחוזקה, ואז זה הגיע ישר לתוך הגרון שלי. "מצטער, לא הספקתי… זה היה כל כך טוב". אני לא עונה, אוספת את הבגדים והולכת. טעם מגעיל בפה. מגיעה לחדר. מנסה לשטוף את זה עם בקבוק מים, ועוד בקבוק מים ואחר כך גם קולה. כלום לא עוזר. הטעם הדוחה נשאר. מה אני אמורה לעשות? לצחצח שיניים?
    …..
    לא הגשתי תלונה.

    • לא את אמורה לקום ולבעוט בו ולשפוך לו מגרסה של פלפל שחור לתוך הגרון ולכל אלו שיאמרו עוד מיליטנטית שיצאה מהפינה האפלה שלה..
      עברתי על התגובות ועדיין הטיפוליות הנאצלת של אנשים ,מטפלים שיהיו או לאו מזעזעת , בפירוש.
      אני יודעת מה זה להדוף גברים מזילים ודוחים שהחליטו שאני חפצונית ומותר להם ולא רוצה לומר בזאת כלום על אלו שלמצער לא הצליחו .אני יודעת גם מהם הסימנים בד"כ ומשתדלת להדוף אבל עדיין יש לגיטימיות להתנהגות הבהמית של שריקות צביטות מגעים על דעת עצמם שבכאילו לא במתכוון דבר כשלעצמו יכול לשתק אבל נסו לא להשתתק ואפילו צעקה או לא יודעת מה
      אני לא מנסה חלילה לומר שתמיד אפשר .אין לי שום דרך לנסות להבין מה זה באמת מרגיש ואני מקווה שחיבוק יגיע לכל מי שכתבה כאן על צערה וטראומתה.
      חבקוק מציעה ללכת ולהבהיר לאותו יצור במידה וכדאי לך להתקרב אליו ובמידה ולבהמה יש מעט קט געת שמה שעשה מכוער מגעיל ומזעזע ביותר ושאולי לא היה נהנה אם היית חזקה ממנו , כובלת אותו לרצפה ולפחות משתינה עליו

      • אריאלה

        ההבדלים המעשיים שבין לגמור בפה בכפיה, שמאוד לא נעים ולא טעים (סיפרו לי), לבין לזיין מישהי בתחת בכפיה. גם מין אנאלי מרצון, בעדינות ורכות, ועם כמויות נכבדות של KY הוא חוויה כואבת למדי, לפחות בהתחלה (גם זה סיפרו לי) עכשיו, בתור גבר חזק ואמיץ תנסה לחשוב איך תרגיש אם ידחפו לך לתחת זין, בוא נגיד, ממוצע בגודלו, בלי שתרצה את זה, כשאתה מתנגד ונאבק.

        עכשיו אתה מבין את ההבדל?

        • מביט מהצד

          כשמישהי אומרת שהיא לובשת 'משהו סקסי' למה הכוונה?
          מה הכוונה כשמשתמשים במילה 'סקסי'?
          האם הכוונה היא ל 'מיני'? 'משדר מיניות'? איפה עובר הגבול?

          • אריאלה

            שמביך לא להבין את זה: הגבול עובר בזה שהיא אומרת "לא". היא יכולה להתלבש איך שבא לה, לשדר מה שבא לה, ועדיין מותר לה להגיד לא, וחובה לכבד את הלא הזה.
            האפשרות האחרת היא להתייחס לגברים כאל רפי מוחין שלא מסוגלים לשלוט ביצרים שלהם. אני מעדיפה לחשוב שזה לא כך.

  24. אריאלה סיפור נוגע ללב,מקווה שלא אמיתי,אם כן אין לי מה להגיד בדיוק חוץ מזה שאני מצטער לשמוע שיש עוד גברים כאלו.
    לא בשבילי זה לא ואם אתה לא מקבל את הלא לך תעשה ביד.
    שלך happyman

    • אריאלה
      הסיפור כתוב מדהים. ניסיתי לקרוא אותו בעבר והיה לי קשה מידי.
      בנוגע לטיפול שדובר עליו בתגובות, יש מטפלים מיוחדים שהוכשרו לטפל בניפגעי פגיעה מינית. יש המון מטפלים עם "המון ניסיון" אבל רק מטפלים שהוכשרו במיוחד מכירים את טכניקות הטיפול המיוחדות המתאימות לסוג הפגיעה הזאת (כי היא שונה מאובדים אחרים).
      לצערינו כמעט ואין מטפלים כאלה בארץ.

  25. מנחם_אש

    עוד דוגמא לנאנסת שמענישה את עצמה.
    פשוט הצטמררתי………. אחיי הגברים – איך אתם יכולים לעשות ליצורים המופלאים האלה, דברים נוראיים כאלה?? ?

    • לא חשוב

      אני בשוק מהתגובות כאן, לא האמנתי שיש כזו כמות של בורות ואכזריות באנשים שיודעים קרוא וכתוב.
      השנה בגיל 32 סיפרתי לראשונה לכמה חברים קרובים את מה שקרה לי בגיל 17 ורובם העדיפו לא לשמוע, אני משערת שזה לא קל להבין אבל עדיין, כאלה תגובות…
      עשור של טיפול פסיכולוגי ורק לאחרונה חזרתי לגדל שיער, כולם חושבים שהקרחת זו סוג של הצהרה אופנתית, כן בטח!
      איזו צמרמורת עשית לי אריאלה, לפעמים עדיף לשכוח אבל סיפורים כאלה גם מזכירים לי מי אני והאונס הוא ללא ספק חלק ממני.
      תודה

  26. אלמוני

    אנחנו אמורות לא לשתוק, להגיב ולצעוק בקול רם, אבל במקרה שלה , איך תסביר שהיא לא רצתה ולא היתה שותפה להתפרעות הזו,…
    כי אנחנו נשים אם הגענו לחדרי חדרים האחריות מוטלת עלינו- לא!
    זה יכול לקרות לכל אחת- הזדעזעתי וכואבת את כאבה.

    • מביט מהצד

      שלום,
      התגובות לסיפור ממשיכות מנובמבר 2001 ועד עכשיו (ינואר 2003).
      זה מדהים אבל גם די ברור, כי הדיעות חלוקות.
      הן לא חלוקות על האם התבצע אונס או לא (כמו שתמיד רואים בסרטים או תוכניות טלוויזיה בנושא) כי אכן התבצע אונס (יותר נכון מעשה סדום, מה לעשות, החוק מבדיל בין מעשה מגונה, אונס ומעשה סדום).
      השאלה החשובה לפי דעתי היא שאלת ההתנהגות. כל מה שאני טוען הוא שבחורות צריכות להזהר יותר לטובתן, כי יש בעולם חרא! של גברים. לא כולם כאלה אבל יש.

      הקושי הוא לקבוע את הגבול. צד קיצוני אחד הוא ללכת עם רעלה וכיסוי על כל הגוף וצד שני הוא ללכת ערומה על שפת הים ולקרוץ לבחורים. האמצע – התחום האפור נמצא במקומות כמו חולצות עם מחשוף וכן האלה. האם כל הדוגמאות הנ"ל מזמינות גברים לאנוס מישהי? אף לא אחת מהן. כן, גם בחורה שתסתובב ערומה לא דורשת שיאנסו אותה ולא 'מזמינה את זה' אבל היא כן! מסתכנת שגברים מסוימים (המסוכנים שבהם) כן יטפלו אליה וככל שהיא מחצינה את מיניותה יותר, כך היא מסתכנת יותר (אני בכוונה לא אומר 'מזמינה' כי היא לא! היא פשוט מסתכנת יותר).
      זו דעתי. אני לא חובב את הלבוש החושפני לא כי אני שמרן או שובניסיט או משהו דומה, אלא כי אני חושב שבכך בנות מסכנות את עצמן כאשר הן מסתובבות במקומות שהן עלולות למצוא את עצמן לא מוגנות.

      לשאלת הסיטואציה שתוארה בסיפור האונס. כיצד בחורה שמרגישה עצמה ליברלית יכולה למנוע (לא באופן מוחלט אבל באופן מוגבר) מעשים לא רצויים כמו האונס המדובר מצד בן זוגה, ואפילו פגשה אותו לפני שעה ולא מכירה את שמו, יש לדעתי מספר דרכים, שהם מעין 'שק של עקרונות' שעלמה כזו צריכה לזכור לאן שרק תפנה:

      כאשר את מגיעה עם גבר כזה למיטה לזיון מזדמן או אפילו עשרה זיונים אחד אחרי השני, תבהירי מראש מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות, ולעולם אל תסכימי ליחסי מין אגרסיביים, זו הזמנה לבלבול מצד הגבר, שעלול להיות מה'מסוכנים'. אל תזדייני עם מישהו כשאת שותה או תחת השפעת סמים (אם זה לא מתאים לך, ראי את הסיפור הנ"ל כתסריט אפשרי).

      זו לפחות דעתי. תגובות יתקבלו בשמחה.

      • הבורות שלך מדהימה אותי, אין קשר בין חולצות חשופות ולהגדרה של מה מותר ומה אסור לאונס.
        לצערי הרב, רוב הבחורות נאנסות על ידי אנשים שהן מכירות, ולאו דווקא מכירות בתור יזיז.
        אני לדוגמא כמעט נאנסתי על ידי מישהו שהיה חבר שלי וגרתי אתו תקופה מסויימת, יום אחד ההוא פשוט שלח ידים בלי לשאול להסכמתי, ובסוף הסיפור העגום הוא עוד העיז להגיד לי שהוא לא עשה כלום. נכון לא נאנסתי, לא חדרו לתוכי בכח, אבל חדרו לפרטיות שלי בלי שרציתי. בלי שהסכמתי. שוב לצערי, זה לא המקרה היחידי שחוויתי, גברים מרשים לעצמם דברים שלא יעלו על הדעת, והפגיעה הנפשית היא עצומה. ואני לא שרמוטה , כהגדרת כמה מהכותבים פה שמזדיינת עם חמישים גברים בשנה, המספר חמישים רחוק ממני מאוד (גם אם סופרים אותם היחד, הממוצע שלנה עומד על מספר חד ספרתי נמוך).
        הקלות הבלתי נסבלת שבה גברים מתייחסים לנשים פשוט משאירה בנו צלקות. ההתייחסות שלהם מתחילה
        מצעקות על המראה החיצוני שלך וכלה בזה שאת עוברת לתומך ברחוב וגברים מסוגלים ללכת בעיקבותיך ולהציע לך כסף. אילו חוויות משפילות ומדכאות, ואת לא צריכה ללכת חשופה ופרובוקטיבית ברחוב כדי להחשף אליהן.
        אין אישה שלא עברה הטרדה מינית , ורוב הנשים חוו אונס. מקרי האונס "הקלאסיים" של גבר שקופץ על הילדה הטובה בדרך הביתה כמעט ולא קיימים. נכון ששומעים עליהם הרבה בתקשורת, אבל מקרי האונס האחרים מרובים יותר וכואבים לא פחות, בעיקר אם הם מתבצעים על ידי אדם שהכרת, על ידי אדם שבטחת בו ועל ידי אדם שאולי פעם אהבת.
        בקיצור אריאלה, זה היה מדהים, נהנתי לקרוא למרות שהיה קשה לכמה רגעים. אני מכירה את התחושה מכירה את העלבון, זה היה קצר ופשוט מדויק.

  27. איזה חרא של זכר. אין , אין לו שום הצדקה. לא הסביבה , לא הנפס , לא השינוי , לא שום דבר שקרה קודם. אין. גם אם זה עולה בפנטזיה – זה של שני השותפים לטנגו – או לא. לך קיבינימאט. אתה חלאה

  28. מביט מהצד

    "כשמישהי אומרת שהיא לובשת משהו סקסי, למה הכוונה..(חפשו את ההודעה)…"
    זה מה שאריאלה ענתה לי:"שמביך לא להבין את זה: הגבול עובר בזה שהיא אומרת לא…(חפשו גם את ההודעה הזו).
    זה בכלל לא מה ששאלתי, אריאלה.
    אני מופתע בתשובתך שמתעלמת מהעובדה שקיימים גברים רפי שכל שלא!!!!!!!!! מסוגלים לשלוט ביצרים שלהם, ואותן בחורות שיוצרות את אותן הגירויים המיניים (הבלטת השפתיים, מחשוף, פתיחות מינית עם זרים) מקרבות אליהן את אותן גברים. אני תומך בנשים לא בגברים, אבל גם מנסה להגן עליהן מפני אותם רפי שכל ואת רק מתעלמת מהם וחושבת שתוכלי להזדיין עם כל גבר, להגיד לא בכל רגע שתחפצי ותקווי שאותו גבר אינו רפה שכל ולא יאנוס אותך כשירצה.
    פה, לפי דעתי את טועה ובגדול.
    בתגובה לשאר הנשים שכתבו כי רבים ממעשי האונס נעשים ללא קשר לכתוב למעלה (אונס על ידי קרובים אליך, אונס ללא קשר למראה או התנהגות) אני מסכים לחלוטין, יש סוגים רבים של מעשי אונס אבל רק סוג אחד של אנסים, הסוג הרע, וצריך לדעת להתרחק ממנו.

    • אריאלה

      מהסוג הרע אם האנס הוא בעלך, או החבר שלך, או אולי הבחור המתוק שיצאת אתו לדייט? מהדברים שלך משתמע שאם אשה תתלבש בצניעות ולא תגרה גברים לא יהיו מקרי אונס בעולם, וזו, יקירי, שטות גמורה. לשיטתך דתיות לא נאנסות, כי הן צנועות, לא משרבבות שפתיים ולא לובשות מחשופים, אז הנה, המציאות: גם נשים צנועות למשעי, שלא שרבבו ולא חשפו, נאנסות.
      אונס אינו פשע של תשוקה, הוא פשע של אלימות ושל העדר כבוד לגבולות. זה לא קשור לסקס.
      מה שאתה עושה זה להגיד לבנות שמתלבשות באופן חושפני שהן אשמות באונס, כי הן גירו את רפי השכל; אז תחשוב לפני שאתה אומר את זה, ותקרא כמה מאמרים על אונס, אולי תלמד דבר או שניים.

  29. חזיז ורעם

    אין לי הרבה מה להוסיף מלבד להביע את צערי.
    זה לא היה צריך לקרות וצר לי שזה קרה לך וקורה לעוד הרבה אחרות.

  30. לא חשוב

    סופרת לא יצא ממך.
    טפשה גם לא – את כבר

  31. כולכן צבועות ושקרניות – כל נושא האונס הוא עוד טריק ntux להתעלק על הגברים, להאשים אותם באופן קולקטיבי ולהכליל נגדם – הרי רק לפני כשבועיים אישה שבעלה קטינות תוך כדי
    שהיא מתחזה לגבר – בסופו של דבר הואשמה ב"נסיון לאונס" ולא באונס. למה?
    רק בגלל היותה אישה. בזכות כתבות שנכתבו על הנאשמת, חן אלקובי, היא קיבלה
    המון תמיכה ציבורית והרבה תגובות תמיכה ש"היא בעצם הקורבן". הציבור חושב שלאחר
    כל מה שעשתה – "היא בעצם הקורבן", למה? רק בגלל היותה אישה ובגלל תעמולת הסתה
    פמינסטית באמצעי התיקשורת שכל הזמן מציגים נשים כקורבן, אפילו במקרים בהם הן
    אלה שביצעו את הפשע! מי שראה את הכתבה שהייתה על נשים רוצחות במבט שני לפני
    כשבועיים יבין למה אני מתכוון.

    לצורך הדוגמא, תארו לעצמכן מקרה שבו גבר מחופש לאישה (נניח קוקסינל או מישהו
    מאוד מקצועי) מתחזה לאישה ומקיים מגע מיני עם קטינות לסביות (הוא משתמש באמצעים
    כמו לשון, ויברטור וכו') – איך הייתן קוראות למקרה כזה??

  32. רוב מקרי האונס הם בעצם שקריים. ומה שאריאלה עושה פה ממחיש בדיוק את מה
    שאני אומר על כישורי משחק, מניפולציות רגשיות, המצאה ודמיון מפותח שמאפשר לנשים להמציא סיפורים שלא היו ולא נבראו – הכל כדי להכפיש את כל המין הגברי. נשים מבצעות פשעי מין ואלימות חמורים יותר רק שאף אחד לא מתייחס לזה ברצינות הראויה!

    • זיזי

      ממש מקווה בשבילך שזה סוג של הומור הפוך על הפוך כי אם אתה לא מתלוצץ ואומר את הדברים באמת זה אומר עליך שמלבד היותך שונא של המין הנשי (איזה פשעי מין ואלימות נשים מבצעות בדיוק?) זה אומר גם שאתה אולי מאלה שמבצים את הדברים האלה, אז רק לידיעתך: נשים מותקפות מדי יום על ידי גברים, גברים שהם מכירות, גברים שהן חיות איתן וחולקות איתן מיטה.
      תשנן זאת היטב: אונס מתבצע כל פעם שאישה אומרת לא וגבר כופה עליה יחסי מין בניגוד לרצונה גם אם זה במהלך דייט, וגם אם זה זוג שנשוי במשך שלושים שנה.

      • אריאלה

        יקירתי, מדובר במיזוגן ידוע, אני במקומך אפילו לא הייתי טורחת להתעצבן, כל התייחסות מעבר ל-"פפפחחח" תהיה בזבוז זמן תהומי.

        ג'ק מאמי, התגעגעתי אליך.

      • ממש לא – אני מדבר בשיא הרצינות – גם אלימות כלפי נשים, גם אונס וכל פשע אחר שמתבצע
        כביכול כלפי נשים זה בולשיט – מדובר בניפוח, בפיברוק, המצאה, סילוף ומניפולציות
        נתונים שנעשות כבר 30 שנה באופן ממסדי ושיטתי. נכון יש אלימות אבל כולם נפגעים
        ממנה ודווקא נשים, בגלל עודף תשומת הלב הציבורית, עודפי התקציב, עודפי היחצנ"ות,
        הפירסום והעיסוק האובססיבי הזה באינטרסים של הנשים בחסות התנועה הכוחנית דיקטטורית
        הזאת שנקראת הפמינזם – דווקא בגלל הסיבות האלה נשים הן דווקא הכי מוגנות והן חיות
        הכי טוב – למעשה יותר מדי טוב. נשים מתלוננות כל הזמן כי זה טבען – בדיוק כמו
        אדם מולטי-מליונר שתמיד ממשיך להתלונן שאין לו מספיק כסף. יש לאישה יותר סיכוי
        להיפגע מתאונת דרכים, פיגוע טירור, סרטן הריאות עקב עישון ועוד סיכונים שגם גברים
        חשופים אליהם – למעשה קראתי אפילו מאמר שמסביר שדווקא נשים יותר חוששות מנשים
        אחרות – בניגוד לתפיסות המעוותות – האויב הכי גדול של אישה יכולה להיות אישה אחרת
        שתאיים עליה באופן עקיף או ישיר. גבר לא נורמלי לא יכול לפגוע באישה וזאת עובדה חברתית
        ביולוגית אבולוציונית שממנה אתן שואבות את כוח הסחטנות שלכן!

        בדוגמא הבאה למשל מישהו בדק ומצא שלמשל מתוך 25 תיקי אונס – 24 התגלו כתלונות
        שקריות!

        http://www.a7.org/newspaper.php?id=1274

        האיומים שלך לא עובדים עלייך גבירתי, אני אומר את האמת ואני אומר את מה שמזמן
        כבר היה צריך להגיד ואני לא היחיד – יש עוד הרבה גברים ואפילו נשים כמוני בדרך.

  33. לי כלל אין ספק שאריאלה סובלת מבעיה נפשית כלשהי וגם מצביעות כרונית. מצד אחד היא
    משחקת את המנומסת וה"טובה" אבל כמי שעוקב אחרי הלינץ' שהיא וחברותיה מנהלות
    בפורום שלה – היא מרשה לכל הפמינסטיות להשתמש בשפת ביוב ולתקוף ולהשמיץ
    ולעשות כל מאמץ אפשרי להשפיל גברים שחושבים בצורה שונה ממנה ומחברותיה ה"מתורבתות". בקיצור, פמינסטית מופרעת טיפוסית.

    • אריאלה

      נו שוין, אני אמרתי שאין טעם להגיב לו, אבל לא, לי אף פעם לא מקשיבים. זה בסדר אני אשב לי כאן בחושך ואחשוב כמה צדקתי.

      • תמשיכי לעודד, לתמוך ולגבות תרבות דיון ברמה של ביוב – כשפמינסטיות בפורום שלך מקללות ומשתמשות בשפה נמוכה – זה כנראה "שיא הבגרות", לא? לכן הכל מותר כנראה!

  34. לפי מה שנראה לי, אפילו השתלת מוח לא תעזור לה.

  35. ה"סיפור" הזה הוא בדיוק מה שהפלסטינים עושים לבני עמם דרך אמצעי התיקשורת –
    אלה שיטות הסתה!

  36. מיכאל

    הספיקותי לקרוא את הסיפור בפורום חינוך בטרם טופלה ההודעה, ואני חושב שהפגנת אומץ רב בכתיבתו ופרסומו. כל התגובות שפורסמו פה של נשים שנאנסו והזדהו צריכות לחזק אותך. אל תתייחסי לכל האהבלים – הם לא מגיעים לקרסולייך. תתעלמי מפורום מחשבות – זה פורום שהוא תת-רמה, המנהלת אהבלה ואנטי-פמיניסטית, והצדקנית השניה תגיד הכל כדי למצוא חן בעיני משתתפים ממין זכר. עשית עבודה טובה בניהול פורום ספרים, ואת עושה עבודה טובה בניהול פורום פמיניסטיות, אז קחי את הבאסה בסבבה – את בחורה מוכשרת, שנונה וחכמה, ושימותו הקנאים.

  37. מיכאל, אם אתה באמת גבר אתה בושה למין הגברי!
    הסיפור של אריאלה ממחיש באיזה קלות יכולה אישה להמציא סיפור אונס ולסחוט ולתמרן
    רגשית אנשים – ממש כמו הסתה פלסטינית! כ"כ הרבה שנים הפמינסטיות ומשת"פיהן משתמשות בשיטות התעמולה המכוערות האלה! די נמאס – רוב מקרי האונס ו"האלימות נגד נשים" הן שקריים – נשים מבצעות מעשי פשע חמורים הרבה יותר והן כלל לא נענשות בגלל הערפול הכבד שנעשה במכוון ע"י הפמינסטיות שונאות הגברים וצמאות הדם – לפני כשבועיים אישה שאנסה קטינות הואשמה ב"נסיון לאונס" רק בגלל היותה אישה ותגובת ציבור הנשים "היא קורבן" – כלומר זאת שביצעה את מעשי האונס היא ה"קורבן"! איזה צביעות מכוערת! נשים ופמינזם זו הדוגמא המושלמת לשובינזם (לאומנות) על רקע מיני!

    לגבי פורום פמינזם מה שהולך שם כ"כ מכוער שפשוט בא להקיא – נשים תוקפות,
    מעליבות ומשפילות גבר שמנסה באופן הכי תרבותי והכי הוגן לנהל דיון (והוא משתמש
    בשפה מאוד תקינה ומרוהטת) – והן מתנפלות עליו, יורדות לשפת ביוב ואריאלה הנכבדה
    שלך שותקת. הוא מנסה להגיב להן והופ – כל הודעותיו נמחקות והוא נחסם ולא יכול להיכנס
    לפורום. לא רק שאריאלה, מלכת הצביעות הפמינסטית לא טורחת לכתוב אפילו מילה
    אחת לחברותיה הפמינסטיות ה"חכמות" שיורדות לרמה כ"כ נמוכה, היא עוד מאפשרת
    להן להמשיך לכתוב מאחורי מערכת סינון הודעות נוקשית. זה ממש כאילו שוטר יכניס
    למעצר אישה שבאה להתלונן על בעלה שמכה אותה – זאת המנטליות של אריאלה ופמינסטיות
    כמותה!

    אני לא ממש דואג כי אני יודע ששקר לא לנצח יחיה.

    • באבא יאגה

      שיואו… שנים אני מחפשת שפה מרוהטת.
      יש מזגן?

      אני חייבת להגיד שאתה עושה לנו שירות מצוין,
      גבר שמוחו בראשו לעולם לא ייזדהה עם דבריך.
      כמה פנינים למי שפיספס:
      "הפמיניזם הפך את משחת הגילוח וולווטה לקרם ידיים"
      "הפמיניסטיות הפיצו את השמועה שגברים לוקים יותר בעיוורון צבעים"
      "כל הפמיניסטיות רוצות להשמיד גברים"

      אריאלה, מה סוכם בקשר לג'ק בכינוס האחרון?

      • ממש מצחיק! כל מה שאני אומר לגבי פמינזם אלה עובדות!

        בקרו באתר שלי:http://1465.zcn.cjb.net/

        לי אין זמן לבורות שלכן.

        • ליטל

          פוי..קראתי את כל התגובות מההתחלה עד הסוף..מדהים!טוב,אז ככה,לג'אק היקר: אני פשוט לא מאמינה כמה בולשיט אדם אחד יכול להגיד! ניראה לי עוד שנייה אתה מתפוצץ מכל החרא והבולשיט שממלא אותך!
          כל הפמניסטיות רוצות להשמיד הגברים? צמאות לדם?למה? מי אמר לך? על איזה עובדות אתה מתבסס? אני רק בת 15 אבל ואפשר להגיד שאני פמיניסטית,אבל אפילו לא עלה בדעתי לרצוח שום גבר בעולם הזה,לא משנה מה עשה! אתה מדבר שטויות ואני לא יודעת מאיפה אתה מוציא את זה…
          ציטוט שלך:
          הסיפור של אריאלה ממחיש באיזה קלות יכולה אישה להמציא סיפור אונס ולסחוט ולתמרן רגשית אנשים-ממש כמו הסטה פלסטינית! כ"כ הרבה שנים הפמניסטיות ומשת"פיהן משתמשות בשיטות התעמולה המכוערות האלה!
          די נמאס-רוב מקרי האונס ו"האלימות נגד הנשים" הם שקריים-נשים מבצעות מעשי פשע חמורים הרבה יותר והן כלל לא נענשות בגלל הערפול הכבד שנעשה במכוון ע"י הפמניסטיות שונאות הגברים וצמאות הדם."טוב..אני פשוט לא יודעת ממה להתחיל.קודם כל תפסיק להשוות לפלסטינים כי זה כל-כך! לא קשור! זה דבר ראשון. שנית,למה אתה חושב שרוב מקרי והאלימות נגד הנשים הם שקריים?? אתה עברת בין כל הנשים שנאנסו או סבלו מהתעללות אחת אחת ובדקת וחקרת ביסודיות?למה אתה חושב כך? ולמה הנשים מבצעות פשעים יותר חמורים מהגברים?כמו מה למשל?אני פשוט לא מאמינה,כ"כ הרבה שאלות לי אליך-רק חבל שאתה כנראה לא תענה לי עליהן….חבל מאוד באמת.ולפי דעתך הנשים גם צמאות לדם! אולי תפסיק להשוות את הנשים לחיות טרף או משהו בסגנון!!! מה אתה חושב,שהמטרה שלמענה אנו חיות זה לרצוח גברים ולהאשים אותם באשמות שקריות?! אתה מטורף פשוט!
          ונכון-בדבר אחד אני מסכימה איתך…שניראה לי שקצת מקלים על הנשים ויותר סלחנים כלפיהם,כי בכל זאת הנשים עדיין נחשבות למין הפחות חזק וחבל שכךוגם אני מסכימה עם זה שכנראה יש נשים שמתוך רצון לנקמה או סיבות אחרות שלא ידועות לי יכולות באמת להאשים גבר שלא ביצע שום מעשה רע באונס או התעללות.אני אפילו בטוחה שכן! כי יש הרבה אנשים בעולם,כן גם אנשים מטורפים,אנשים שאוהבים לנקום וסתם אנשים שלא מבדילים בין טוב לרע(ועוד כמה ששכחתי לציין)…ואנשים כאלו מסוגלים להעשים האשמות שווא ולפגוע "בגברים".אבל לא צריך לעשות הכללות! זה כמו שאני אגיד שכל הגברים הומוהים! זה לא נכון,פשוט ביותר לא נכון! ופשוט רואים עליך שאתה שונא נשים או משהו כזה..אני לא יודעת…אולי זה בעיה נפשית…אולי נשים פגעו בך במהלך חייך ואתה עכשיו כאילו נוקם ושונא אותן…אהה!ורק כדי להבהיר משהו-פמניסטיות לא שונאות גברים! הן פשוט רוצות להשיג שויון זכויות כדי שגברים נוטפי אגו והתעלות כמוך יפסיקו להתנהג כמו שאתה מתנהג.

  38. מה זה משנה?

    מי אשם?
    הוא שהבין שאת שלו או את שנתת לו להבין , בטעות , שאת מותרת לו?
    את הרי מציינת שהוא עשה בגופך מה שרצה מתי שרצה!
    את רוצה להמציא קודים חברתיים של המאה העשרים ואחד, שם הכל מותר אך מותנה ברצון , אך מתעלמת שאין אלו הקודים של החברה שלנו.
    תודי, שיחקת באש ונכוות. הוא אשם במעשה אסור ואת אשמה בהתנהגות טיפשית ולא אחראית.
    מי שמתנהגת כמוך כלומר מתירנות ללא גבולות שלא תתפלא שהגבולות נחצו [לא שהיה לו מותר לחצות את גבולותיך אך אולי אסור היה לך לבדוק מקרוב את טבע האדם :את משלמת את מחיר מעשייך ואת גסות ליבם של אחרים]
    כולי רחמים על שתי נפשות אומללות שמזדיינות כמו שפנים/{כלבים כלשונך}, ללא שום שאר רוח או טיפת נשמה [פרט לסמים}, ועוד פוגעות זה בזו . לאן הדרדרנו.
    קורבנות
    אין פה צודקת או אשם
    רק קורבנות,
    אשמח לתשובה או תגובה

    • אריאלה

      קודם כל, לי כאריאלה לא קרה כלום, לגיבורת הסיפור קרה, אנחנו לא אותו אדם, אני קיימת, היא בדויה.
      אני מניחה שבדיוק בגלל אנשים כמוך, ותגובות כמו שלך, אם הסיפור הזה היה מתקיים במציאות לא הייתי מספרת לאף אחד, כי אנשים כמוך היו משכנעים אותי שמה שקרה זו בעצם אשמתי.
      אני לא יודעת באיזה קודים אתה חי. אני יודעת שאני חיה בקודים בהם לאישה יש זכות מלאה על גופה, גם כשמדובר במישהו שהיא הייתה מאוד מתירנית אתו, אפילו כשהיו סמים מעורבים בעניין.
      אנשים כמוך, בתגובות כמו שלך הם אלה שמונעים מאתנו לעבור ל"קודים של המאה ה-21". וכן, יש רק קורבנות, של צביעות, של חברה שלא מוכנה להבין שלאישה יש זכות מלאה על גופה, ובתגובות כמו שלך, גם לא מוכנה להעניש את מי שפגע בזכות הזו, כי, "היא חיפשה את זה".

  39. מירב

    ליבי איתך……………….
    תהיי חזקה.

  40. אריאלה
    את סוחפת
    כל פעם שאני קוראת מאמר שלך אני נכנסת לתוך הסיפור שלך כמו בחלום וזאת פשוט אני שם בסיפור וזה הקטע שלך שזה לא משנה אם עברתי אונס או לא הקטע הוא איך שאת כותבת את פשוט מהפנטת אותי וגורמת לי להתחבר אלייך.
    משהו נורא מוכר חוזר אצלך במאמרים וזה שהדמויות שלך לא מתחברות לגברים עד הסוף ויש האשמה בין המילים לגברים על מה שהם עושים או על מי שהם עם בנות.
    מקווה שבמאמרים הבאים תצטייר גיבורת המאמר כמנהיגה ושולטת

    מיעל

    • נסיך החלומות

      בה לנשים המעונות פתחון פה.
      לא קימות נשים חזקות בבננות.הזאבות,הבוגדות,הפרלטטניות.
      כך ששאיפתך שגיבורת מאמר זה או אחר תהיה מנהיגה או שליטה,נדונה מראש לכשלון.

  41. אחת שיודעת לשאול

    לשרה, חגית ועוד "אחיות" שאין להן שמץ של מושג מה זה אונס..
    הכי קל בעולם זה לשבת ספונות בעולמכן הצר המוגן והחמים וחלק את העולם ל:עשה, ואל תעשה.
    אני במקרה כן עברתי אונס לפני שנים ועד היום לא עכלתי ועבדתי אותו, ולידיעתך גב' שרה "המוארת" הייתי אז בחורה דתית מכוסה "עד מעבר לראש" אז תעשי לי טובה ותחסכי לי ולכל שאר הבנות והבנים שעברו התעללות מינית את הבולשיט שלך..אין שום הצדקה לשום מגע שאין עליו הסכמה, ואני מציעה לכולם להתלונן כי אסור פשוט אסור לאףאחד לעשות לכם את זה.
    ולאריאלה כתוב יפה, אבל אני חיה את זה אז זה לא "חידש " לי הרבה..

  42. פאק, זה התחיל כזה משעשע ופתאום…
    הייתי מרותקת ממש והסוף זיעזע אותי, מעין שורת פנץ' ליין שלא בטוח שהייתי זקוקה לה על מנת להיות בהלם ולחשוב על הסיפור הזה עוד קצת.

    אני מאוד מקווה שזה לא מבוסס על משהו אמיתי…
    🙁

  43. הגבירה ננה

    כדאי לך מאוד לפנות למרכז לסיוע נפגעות אונס
    תרגישי יותר נקיה אחרי שתשוחחי עם מי מהן

  44. אלמוני

    למרות שכתבת את זה הכי מאופק וקר רוח שאפשר ואני תוהה אם את אכן כזאת. בתחילת הכתבה עוררת בי קנאה על כך שאת מסוגלת להיות עם בנים זרים לשם פורקן מיני בלבד, על כך שאת לא מפתחת רגש כלפהם, על כך שאת לא מתייסרת אחריי ערב כזה של סטוץ. לעולם לא הזדהיתי עם זה, איך לא נקשרת לבן אחריי פעמיים שהיית איתו, והאם את באמת ובתמים נהנית מהמין?? לקראת הסוף כבר בכיתי. אני מעדיפה לדעת שזה פרי דמיונך ולא מקרה אוטנטי. ואם זה כן, איפה הכעס, השנאה, הנקמה, לא יודעת משהו!? תארגני חברה שיכסחו אותו, תתקשי ותאיימי עליו, תעשי משהו!! לי אישית כרגע בא לקחת רובה ולירות לו ב…
    בבקשה בנות אל תאפשרו למקרים כאלו לעבור בשתיקה, בכזאת קלות?! זה פשוט נורא! היום זו את, מחר זו אני… 🙁

  45. אלמוני

    למרות שכתבת את זה הכי מאופק וקר רוח שאפשר ואני תוהה אם את אכן כזאת. בתחילת הכתבה עוררת בי קנאה על כך שאת מסוגלת להיות עם בנים זרים לשם פורקן מיני בלבד, על כך שאת לא מפתחת רגש כלפיהם, על כך שאת לא מתייסרת אחריי ערב כזה של סטוץ. לעולם לא הזדהיתי עם זה, איך לא נקשרת לבן אחריי פעמיים שהיית איתו, והאם את באמת ובתמים נהנית מהמין?? לקראת הסוף כבר בכיתי. אני מעדיפה לדעת שזה פרי דמיונך ולא מקרה אוטנטי. ואם זה כן, איפה הכעס, השנאה, הנקמה, לא יודעת משהו!? תארגני חברה שיכסחו אותו, תתקשי ותאיימי עליו, תעשי משהו!! לי אישית כרגע בא לקחת רובה ולירות לו ב…
    בבקשה בנות אל תאפשרו למקרים כאלו לעבור בשתיקה, בכזאת קלות?! זה פשוט נורא! היום זו את, מחר זו אני… 🙁

  46. אלוהים!!!!!!!!!!!!! למה לא להתלונן סליחה על האגרסיביות אנשים כאלה צריך להרוג ץכי הם הורגים את הקרבן שלהם ומשאירים אותו בחיים

  47. רציתי לכתוב משהו מנחם. משהו חכם ויפה שיידע לתת תשובה לכתבה שכזו. אבל אין לי מה לומר.
    הלוואי שתוכלי לשכוח, הלוואי שאף אחת לא תעבור את זה.

  48. מסתכל מהצד.

    על זה נאמר…..מי שמשחק בגפרורים, שלא יתפלא שנשרפות לו השערות בידים.
    לא חלילה שאני מצדיק את מעשיו, אבל אולי תחשבי קצת אם לא נתת לו את ההרגשה שאת זורמת איתו….

    בכל מקרה, אני מגנה את מעשיו

  49. אלמוני

    קראתי את הסיפור והוא פשוט רדף אותי… חשבתי עליו מספר ימים. לדעתי צריכים לקרוא אותו שופטים בבתי משפט כי הוא ממש מדגים את הניואנסים הדקים בין יחסי מין בהסכמה ואונס.
    ודווקא העובדה שהגיבורה היא דמות משוחררת מינית והגיבור הוא דמות של גבר מתוחכם (שיכול להיות שיתחתן ויהיה אב ובעל למופת לילדיו)ממחישה עוד יותר את הנושא הזה.
    לכותבת, אני לא יודעת אם לסיפור יש אלמנטים ביוגרפיים, אם כן, היי חזקה.
    ליאת.

  50. היי,
    סיפור כואב תרתי משמע..(ומקווה שלא אמיתי…)
    רק לא הבנתי למה נתת לזה לקרות בפעם הראשונה? זה לא כאב אז?

  51. אלמוני

    אין לי מילים טובות או רעות להגיב על הכתוב…
    רק רציתי לומר שהסוף ריגש והעציב אותי..

  52. מעיין

    ואוו!
    אין לי יותר מילים….

  53. אלת הירח

    אאוץ'. הממת אותי. הסוף הרגיש כמו אגרוף לבטן.

  54. כל כך פשוט וקל לעשות את זה שזה פשוט מזעזע.
    וחוסר האונים אל מול זה כל כך גדול.
    פשוט בלתי נסבל.
    ליבי איתך.

  55. יונתן

    כואב.
    הניצול של התחום האפור, כי אפשר.
    זה לא מספיק שחור, אבל בטוח לא לבן.

    נהניתי לקרוא, מקרה מזעזע. חוסר אונים וכאב כתוב בצורה מצויינת.

  56. אריאלה, למה את לא מגלה את האמת שהסיפור הזה הוא דמיוני לחלוטין? למה מחקת את מאות תגובות התמיכה שבהן הודית בפירוש שזה סיפור דמיוני לחלוטין?

  57. עוד בחורה

    למי שכתבה מילים אלו בין אם זה נכון או שלא, הלב שלי יצא החוצה כשקראתי . המלצה שלי למי שזה קרה לה לא להדחיק את המקרה כי אחר כך זה יחזור כמו בומרנג טראומטי. לדבר על זה עם מישהי שאפשר לסמוך עליה. ושימותו הגברים מהסוג הזה בחיי שימותו בייסורים קשים.

  58. כשתופסים אותך בשיער תחתכי את השיער.
    כשיתפסו אותך ביד,מה תעשי?

  59. תתלונני. תתלונני. תתלונני.
    או שתזיקי לו לרכוש. שריטה על האוטו בצורת בחורה על ארבע.
    אני לא צוחקת. תנקמי.

  60. טעות,טעות נוראית שעשית קרחת,אף פעם לא הולכים למועדונים ושוכבים עם אנשים זרים,לכי תדעי אם האדם הבא שאת הולכת לשכב איתו,יש לו איידס,או מחלות אחרות שאת יכולה להדבק !
    לא משנה זה,אבל אל תעשי את זה שוב לעולם !
    אם את שוכבת עם עוד אנשים ממועדונים יכולים לאנוס אותך יותר באכזריות וכאב,יכולים לגרום לך לנזק אם לא יהו עדינים איתך,זה מקום רגיש מאוד !
    בבקשה תתיחסי אל דבריי !

    תודה רבה ועשית טוב שלא הגשת תלונה כי את הית יוצאת אשמה,היו שואלים אותך אם זה היה בהסכמתך לשכב איתו וכן אז תצאי אשמה.

    בהצלחה..

  61. It happened to me ( with a guy I dated for some time). I didn't file a complaint. The guy left to his home country, i was left with a big scar. I didn't cut my (beautiful long) hair but I became an active feminist. A few years later I filed a complaint against my doctor for his constant sexual remarks. It felt great. Very empowering

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *