הנשים שעשו אותי

עליסה

עליסה מארץ הפלאות, של לואיס קרול, גילתה לי עולם אינסופי, מרגש, מפתיע, מפחיד, מסתורי, והובילה אותי להרפתקאות שהיו מלאות השראה עבורי בתור ילד. עליסה הכירה לי פרקים מטלטלים בחוקיות של העולם ובפנטסטיות שלו, ובדיעבד כנראה גם דבר או שניים על השפעה של סמי הזייה.

נעמי קליין

האישה שחשפה עבורי, או לפחות הגדירה במילים, ובכל מקרה סידרה בצורה מובנית את החוקיות של העולם ההפוך, של המציאות העכשווית הצינית. היא הציבה מראה לשקר המערבי שגדלתי לתוכו והפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. הספר של קליין "נו לוגו" היה פוקח עיניים, והיה לו חלק בעיצוב היחס שלי לעולם.

דבי הארי

דבי הארי היתה בעיני בחורת החלומות, הסולנית של בלונדי, להקה שבכלל היתה פלא רוק'נרול. גיליתי אותה אחרי השיא ואחרי שבלונדי התפרקו, אבל זה לא פגע בהתרגשות. מאחוריה היו ארבעה בחורים קוליים, כשהיא בפרונט, בשמלת דיסקו או טייטץ פאנקיסטיים, שרה בנונשלנט ועם הבעה קטלנית כמה מהשירים הכי יפים ששמעתי, נחשקת, מחוספסת, גם אלוהית וגם אנושית מאוד.

להקות הבנות של הסיקסטיז

אוקיי, זו לא אשה אחת, וגם לא אשה ספציפית. זו שלישית בנות בדרך כלל, פורמט של הרכבי זמרות שהיו נפוצים בארה"ב בשנות השישים, מבתי היוצר של חברת התקליטים מוטאון, ושל המפיק פיל ספקטור. הבנות בהרכבים כמו בסופרימס, Martha and the Vandellas, והרונטס ייצגו נשיות מתוקה, טינאייג'רית, אפרו אמריקאית חדשה, והקולות שלהם הפיקו שירים מלאי רגש שממיסים אותי כל פעם מחדש.

ג'וזי

חתולת טוקסידו אלגנטית (שחורה עם צוואר וכפות רגליים בצבע לבן) שחדרה לחיים שלי (ושל קים, הכלב שלי) לפני כמעט ארבע שנים. ג'וזי היא ייצור קטן, עצמאי ודעתני, והיא לימדה אותי לאהוב חתולים, אחרי שכבר הייתי סגור על זה שאני בחור של כלבים. עכשיו היא יושבת עלי, תובעת תשומת לב ולא נותנת לי להמשיך. סליחה, אבל אני צריך לעצור כדי לפנק את הליידי.

להורדת הסינגל החדש של אלקטרה better sound
לאתר אלקטרה