ומה עם הגרביים?

הנה נושא שמסעיר את מוחי בכל פעם מחדש: גרביים. ולא סתם גרביים, גרביים בסקס. בהתחלה חשבתי שזה רק אצלי עם הבחור המסוים שהייתי איתו בזמנו, אחר כך גיליתי תבנית שחוזרת על עצמה עם כל בחור אחריו. ניהלתי שיחות מעמיקות וגיליתי שהתופעה הזו היא ממש כלל אנושית. סקס עם גרביים.

גרביים סאקס

על מה אני מדברת? אז ככה. פגשת בחור, דילגתם על שלב הדייטים הרשמי והחלטתם באומץ לב ובחרמנות אין קץ לעבור למצב מאוזן (או מאונך, או חצי חצי, לפי בחירה). הבחור מנשק אותך בצוואר, בגב, בפנים, אוחז בך, מלטף, מתנשף. את נשאבת איתו לתוך האווירה, מתמתחת כמו חתלתולה לעברו. כעבור זמן לא רב מתחילה מלאכת ההפשטה. הוא מוריד לך את החולצה, את החזייה, את עוזרת לו עם החגורה של הג'ינס, וכך הלאה עד ש(כמעט) כל פרטי הלבוש שלך שרועים על רצפת החדר. ולמה כמעט? כי תמיד, אבל תמיד (טוב, כמעט תמיד), הוא לא מוריד לך את הגרביים. כאילו הידיים שלו לא מגיעות לאזור או שאולי הוא לא יודע איך מבצעים את המלאכה, או במקרה הסביר יותר – זה פשוט לא תחום העניין שלו. באופן אוטומטי המחשבות שלך מוסחות. את מרגישה חוסר נוחות פיזי, כל זרם הסקס שפורץ מגופף מטה את ריכוזו לסוגיית הגרביים: להוריד? להשאיר? למה הוא לא מוריד? שיוריד! שאני אוריד?!" וכו' וכו' וכו'.
בפעמים מסוימות, את מחליטה להוריד אותן בעזרת כף הרגל השנייה, מה שמשווה לך תנועה של חסיד ברסלב באמצע תל אביב רוקד בהתלהבות וללא קשר למוסיקה. איך אפשר להרגיש סקסית ומושכת ולשחק את משחק הרחוב הזה, כשאת מרגישה כמו ליצן עירום עם אף אדום בולט בנשף השנתי של חצר המלוכה?

ולסיכום כפות הרגליים

מה העניין הזה עם הגרביים? מילא זה היה פטיש כלשהו, הייתי מבינה, הייתי מפנימה והייתי מבליגה. אבל הרי זה לא. איכשהו מרבית הגברים בכלל לא שמים לב שיש לך כפות רגליים. לרגליים הם מתייחסים רק כי הן מחזיקות את הג'ינס שסוגר על מערת הזהב הנכספת. בחורים ובחורות יקרים – תעשו טובה, למעננו, למענכן, למען סקס טוב יותר – תורידו את הגרביים. עוד שבריר שניה בדרך אל אושר חתולי מרטיט.