בננות בנות שמרשות לעצמן
לאחר 15 שנות פעילות אומנותית בלתי נפסקת, חוזרים ה"קורס" לשורשים המוזיקליים ולביתם המלטף שבאירלנד עם אלבום נוסטלגי חדש, "Home". ולמה? כי מוזיקה עושים מאהבה או שלא עושים בכלל.
ה"קורס" הם אנדריאה, שרון, קרולין וג'ים קור, שאומנם גדלו בבית מוזיקלי, אך לעסקי המוזיקה נכנסו דווקא דרך תעשיית הסרטים, כשהתקבלו לסרט "The Commitments". האיש שהפך למנהלם, ג'ון יוז, זיהה את הכישרון (ואת כל הקופה) ורכבת ההרים יצאה לדרך. ב- 95 שיחררו את אלבומם הראשון "Forgiven Not Forgotten", אך האלבום שפרסם אותם ברחבי העולם הוא דווקא אלבומם השני, "Talk On Corners", שיצא ב- 98. ה"קורס", במשך השנים, שילבו אלמנטים איריים מובהקים במוזיקת פופ קלילה, שהתאימה למצעדים של אותה התקופה. ההצלחה הייתה עצומה, אך בכל מקום שהופיעו בעולם נשאלו חברי הלהקה מדוע אינם נאמנים למוזיקה האירית, שאיתה גדלו. הסוגיה הועלתה לדיון שוב לפני שנה על ידי קרולין, בדיוק כשיצא לחנויות אלבומם האחרון, "Borrowed Heaven". חברי הלהקה הלהוטים בילו חצי שנה באולפן ההקלטות ומימשו את החזון.
"Home" הוא אלבום שמורכב מגרסאות כיסוי לשירים איריים מכל הזמנים. חלקם נכתבו על ידי גדולי המלחינים האיריים ("Old Town") ומאחר ותפסו חלק חשוב בתרבות ובהוויה האירית, חלקם גם חודשו בעבר בגרסאות שונות. "Dimming Of The Day", למשל, בוצע על ידי הזמרת האמריקאית בוני רייט. אך מלבד החיבור המחודש עם המוזיקה האירית המסורתית, שבעצם היוותה עבורם השראה, ה"קורס" החליטו ליצור אלבום זה כהקדשה לאמם האהובה שנפטרה ב- 99 ואספה במשך השנים שירים אלו בספר קטן.
לאלבום נבחרו 12 קטעים בקפידה בעזרתו של המפיק מיטשל פרום, שעבד עם ה"קורס" בעבר. ביחד, הם יצרו עיבודים מרעננים ומרנינים, שמצד אחד מתאימים להלך רוח התקופה, ומצד שני, שומרים על המסורת ולא מביישים מילניום שלם של יצירות איריות. האורקסטרה המכובדת של "רדיו 2" מבית ה- BBC, גם היא נרתמה לעזרתם של ה"קורס" בעשיית האלבום והוסיפה נפח מוזיקלי מעניין לכל שיר ושיר .
"Black Is The Colour", הוא שיר מקסים בתמימותו. בכלל, המלל של השירים נורא טהור ונראה כי הוא עוסק בעיקר בסיפורים על אנשים פשוטים ("Peggy Gordon"), ועטוף במלודיות איריות קלאסיות עדינות.
"Spancill Hill" ו- "My Legan Love", השירים שפותחים את האלבום, הן מסוג הבלדות שהתרגלנו לשמוע מה"קורס", אך נוסף להן עניין, הודות לשינויים במקצב, ורגש, בעזרת צלילי הפסנתר. ואם ננטשתן לאחרונה, "Heart Like A Wheel" זה השיר בשבילכן. "רק אהבה יכולה לשבור בן אדם לשניים", כמה מדכא, כמה נכון. וזה נשמע כל כך משכנע כשזה מגיע מקולה השברירי של אנדריאה (שליבה נרמס בעבר על ידי שובר הלבבות הרשמי רובי וויליאמס). וזה לא הכל, באלבום יש גם שני קטעים אינסטרומנטליים ("Old Hag", "Hastle To The Wedding") ושני שירים בשפה הגאלית העתיקה- שפה בה אנדריאה השתמשה בימיה כזמרת מקהלה בילדותה.
אין מה להגיד, זה תמיד נחמד לחזור לחום המלטף של אמא. "Home" הצליח לסחוף גם אותי לעיירה קטנה באירלנד. ה"קורס" שילבו בו את החדש עם הישן בדרך היחידה שיכלו לעשות זאת, להקשיב להגיון וללכת אחרי הלב. והם הלכו, עד שהגיעו הביתה.
ה"קורס" הם אנדריאה, שרון, קרולין וג'ים קור, שאומנם גדלו בבית מוזיקלי, אך לעסקי המוזיקה נכנסו דווקא דרך תעשיית הסרטים, כשהתקבלו לסרט "The Commitments". האיש שהפך למנהלם, ג'ון יוז, זיהה את הכישרון (ואת כל הקופה) ורכבת ההרים יצאה לדרך. ב- 95 שיחררו את אלבומם הראשון "Forgiven Not Forgotten", אך האלבום שפרסם אותם ברחבי העולם הוא דווקא אלבומם השני, "Talk On Corners", שיצא ב- 98. ה"קורס", במשך השנים, שילבו אלמנטים איריים מובהקים במוזיקת פופ קלילה, שהתאימה למצעדים של אותה התקופה. ההצלחה הייתה עצומה, אך בכל מקום שהופיעו בעולם נשאלו חברי הלהקה מדוע אינם נאמנים למוזיקה האירית, שאיתה גדלו. הסוגיה הועלתה לדיון שוב לפני שנה על ידי קרולין, בדיוק כשיצא לחנויות אלבומם האחרון, "Borrowed Heaven". חברי הלהקה הלהוטים בילו חצי שנה באולפן ההקלטות ומימשו את החזון.
"Home" הוא אלבום שמורכב מגרסאות כיסוי לשירים איריים מכל הזמנים. חלקם נכתבו על ידי גדולי המלחינים האיריים ("Old Town") ומאחר ותפסו חלק חשוב בתרבות ובהוויה האירית, חלקם גם חודשו בעבר בגרסאות שונות. "Dimming Of The Day", למשל, בוצע על ידי הזמרת האמריקאית בוני רייט. אך מלבד החיבור המחודש עם המוזיקה האירית המסורתית, שבעצם היוותה עבורם השראה, ה"קורס" החליטו ליצור אלבום זה כהקדשה לאמם האהובה שנפטרה ב- 99 ואספה במשך השנים שירים אלו בספר קטן.
לאלבום נבחרו 12 קטעים בקפידה בעזרתו של המפיק מיטשל פרום, שעבד עם ה"קורס" בעבר. ביחד, הם יצרו עיבודים מרעננים ומרנינים, שמצד אחד מתאימים להלך רוח התקופה, ומצד שני, שומרים על המסורת ולא מביישים מילניום שלם של יצירות איריות. האורקסטרה המכובדת של "רדיו 2" מבית ה- BBC, גם היא נרתמה לעזרתם של ה"קורס" בעשיית האלבום והוסיפה נפח מוזיקלי מעניין לכל שיר ושיר .
"Black Is The Colour", הוא שיר מקסים בתמימותו. בכלל, המלל של השירים נורא טהור ונראה כי הוא עוסק בעיקר בסיפורים על אנשים פשוטים ("Peggy Gordon"), ועטוף במלודיות איריות קלאסיות עדינות.
"Spancill Hill" ו- "My Legan Love", השירים שפותחים את האלבום, הן מסוג הבלדות שהתרגלנו לשמוע מה"קורס", אך נוסף להן עניין, הודות לשינויים במקצב, ורגש, בעזרת צלילי הפסנתר. ואם ננטשתן לאחרונה, "Heart Like A Wheel" זה השיר בשבילכן. "רק אהבה יכולה לשבור בן אדם לשניים", כמה מדכא, כמה נכון. וזה נשמע כל כך משכנע כשזה מגיע מקולה השברירי של אנדריאה (שליבה נרמס בעבר על ידי שובר הלבבות הרשמי רובי וויליאמס). וזה לא הכל, באלבום יש גם שני קטעים אינסטרומנטליים ("Old Hag", "Hastle To The Wedding") ושני שירים בשפה הגאלית העתיקה- שפה בה אנדריאה השתמשה בימיה כזמרת מקהלה בילדותה.
אין מה להגיד, זה תמיד נחמד לחזור לחום המלטף של אמא. "Home" הצליח לסחוף גם אותי לעיירה קטנה באירלנד. ה"קורס" שילבו בו את החדש עם הישן בדרך היחידה שיכלו לעשות זאת, להקשיב להגיון וללכת אחרי הלב. והם הלכו, עד שהגיעו הביתה.
The Corrs – Home. הד ארצי, 2005
