יחסים ונורות אדומות

בגיל 16, הרבה לפני המשכנתה-ילדים-מכונת כביסה, היתה לי חברה. ישבנו בחדר שלה, היבטתי בה מוקסם ומאוהב, ובין ניסיון להכניס ידיים אל מתחת לחולצה שלה לגישוש בכיוון ישבנה המתוק, הקשבתי לה יורדת על עצמה. היא נורא לחוצה מהבגרויות, היא חושבת שהיא היסטרית באופן כללי, היא לא בטוחה שבכלל יהיה לי טוב איתה.
כלומר לא ממש הקשבתי. ולא רק בגלל ההורמונים. היה לי ברור שזה שטויות. שהיא סתם מגזימה, שזה לא באמת קשור אלי. כי אנחנו מאוהבים, ובטוח יהיה בסדר. או. אז זהו, שלא. הבחורה דייקה למדי בקשר לסגולותיה המופלאות, ואני עברתי לא מעט סבל (וגם מזמוזים חביבים, מודה).
שנים אחר כך, ולא הרבה השתנה. תמרורי האזהרה, מסתבר, שם. רק צריך להרים לרגע את הראש, למצמץ את כוכבי ההתלהבות אל מחוץ לעיניים, ולקלוט. כשבחורה מספרת לך על האקסים שלה, מתוודה על הדפקטים באישיותה הקסומה וכו' – תקשיב. היא לא מנסה לייצר רושם של נויורטית מתוחכמת אה-לה וודי אלן. היא מוסרת לך דיווח עובדתי יבש.

כל אחת והשריטה שלה

עם עורכת הדין שסיפרה לי איך היא יוצאת רק עם קולגות למקצוע ומעיפה אותם אחרי שבוע שרדתי קצת יותר משבועיים. ריספקט, גו מי. יום אחד הכל היה נפלא, ולמחרת נגמר לה. הבחורה שסיפרה לי איך עזבה את צמד האקסים הקודמים – ריב, טלפון לחברת הובלה ושלום – והסבירה לי בשקט שהיא דרמה קווין, העיפה אותי מהמיטה שלה בגלל ריב לא ברור בשלוש בבוקר. ורצתה לחזור יומיים אחרי. מאישה מאוזנת ושקטה היא הפכה לסוג של גלן קלוז בחיזור גורלי. הג'ינג'ית שכמעט עשתה את זה איתי בעמידה באמצע מסיבה סוערת, שנינו שיכורים כמו פועל זר בכריסמס, הסבירה לי יומיים אחרי (ההנגאובר למחרת לא ממש איפשר תקשורת) שהיא בכלל לא כזו. היא בעצם פוריטנית, ונורא קשה לה להשתחרר. ואוי, כמה שהיא צדקה. פיתחתי הערכה גדולה לפועלו של האלכוהול אחרי הסיפור הזה.
והיתה גם זו שרצתה רק יזיזות, וסיפרה דרך אגב על הנטייה שלה להיקשר ולהפוך תלותית. כן, גם זה נגמר בבכי.
נעצור את זה כאן. אני מניח שזה נכון גם לגבינו, בנות. גם אנחנו מספרים על הדפקטים שלנו. זה יכול להיות דיווח ישיר, זה יכול להיות באמצעות סיפורים על הבחורות שהיו שם לפניכן. וכולנו, בנים ובנות, מעדיפים להתעלם. כי כשאתה יושב מול הבחורה בבית קפה, והשיחה זורמת ואיזה ניצוץ נדלק בחלקים היותר מעניינים של המוח, אתה לא רוצה להתייחס לנורות האדומות הקטנות שנדלקות במחלקת ההיגיון. אתה מעדיף להיישיר מבט אל המחשוף שלה, ולא לחשוב על מה יהיה. או יותר טוב – לחשוב, כמו בתשדיר שירות מימי הערוץ הבודד, שלך זה לא יקרה. שאתה מקרה מיוחד, שהיא מגזימה.

אמאל'ה, גלן קלוז!

וזה לא שצריך להימלט בצווחות כשמבינים שהבחורה שלפנינו היא לא נערת הפוסטר של השפיות. כי ביננו, כולנו דפוקים. כל אחד עם השריטות והמטען שלו. הכוויות שהשאירו לו מערכות יחסים קודמות, הטראומות, האקסיות המיתולוגיות, וכו' וכו' וכ'ו. מה כן צריך לעשות? צריך לתייק לשימוש עתידי. הבחורה מספרת לך שיש לה נטייה לשגר בחורים הביתה בזעם בשעות הקטנות של הלילה? תכין את עצמך נפשית לטיול לאור ירח. היא מדברת על בעיה קשה עם מחויבות? אל תתכנן מסע רומנטי לצימר בעוד חודש. לא צריך להתנזר, או לשלוח את בחירת לבך לאבחון פסיכיאטרי אחרי הדייט השני. רק להקשיב, להפנים, ולקוות לטוב.