שם נוסף- רומנים במשרד: הטוב הרע והנורא

כשהארי פגש את סאלי (ליד מכונת הצילום)

מן המפורסמות הוא שרומאנים במקום העבודה הם מתכון בטוח לנפילה. למה לאבד את העבודה בגלל רומאן? או לחילופין למה לדלג על רומאן מסעיר בגלל עבודה בינונית? אף על פי שרוב האנשים סבורים כי אין לערב בין עבודה והנאה הרי שאין כמעט אדם שלא הפר את הכלל הזה לפחות פעם אחת בחיים. חייבים להודות, העבודה היא המקום הטבעי ביותר להיכרויות, וזירת מתח מיני בלתי מבוטלת. במחקר שנערך בארה"ב על ידי ה-American Management Association נמצא כי שני שליש ממנהלי החברות שנשאלו טוענים כי זה לגיטימי לצאת עם מישהו ממקום העבודה. מתוך 30% שהודו כי ניהלו מערכות כאלו, הובילו כמחצית לנישואין או לחיים משותפים לטווח ארוך. דניס פאוורס, פרופסור למשפט עסקי באוניברסיטת אורגון ומחבר הספר "הרומאן המשרדי: משחק באש מבלי להישרף", מעריך כי בארה"ב יש כ-10 מיליון מערכות יחסים במקומות העבודה, וכי המגמה בעלייה (מספר זה מבוסס על מחקר שניהל יחד עם ה- US News & World report יחד עם סטטיסטיקות ממשרד העבודה האמריקני) .פאוורס טוען כי בארה"ב מסתמנת הקלה בהתייחסות למערכות יחסים במקום העבודה, מאחר שרק 4% מהאנשים מתוך 617 חברות שנחקרו, הגישו תביעה פורמאלית נגד התאגיד.

במחקר אחר, (מרתק אך חסר דיוק מבחינה סטטיסטית), נתגלו פערים רבים בין עולם ההייטק לבין עולם הלואו-טק באשר להרכבי הרומן, גילאי המשתתפים ואחריתו. בהייטק "חבר מביא חבר", יש מעורבות חברתית רבה יותר בין האנשים, היחסים בין נשים לגברים שוויוניים יותר – ולכן אין כמעט רומאנים של בכירים עם כפיפים, אלא יותר מערכות יחסים "נורמליות". בעולם , הפרסום לדוגמא, המוטו המוביל "חבר אוכל חבר" משתלט על התמונה הכללית והרומאנים המקובלים הם סיפורים של בוס נשוי פלוס, עם תקציבאית/פלנרית/גרפיקאית צעירה ורווקה, סליחה על הקלישאה. באחרית הסיפור יש לרוב גט, פיטורין, או פתרון משולב, ורק הדמויות משתנות.סקטורים אחרים המועדים לפורענות הם הסקטורים התיירותיים והרפואיים, אך כמעט בכל מקום עבודה ניתן למצוא את הפיקנטריה המקומית על "ההוא עם ההיא", "הגרוש התורן", "זה שעזב את הבית בגלל המזכירה", "הנאהבים הביישנים שרק אחרי שנה מצאו אותם יחד בקולנוע", "זאת שהייתה בהריון מחבר לעבודה עוד לפני שעזבה את הבית", וכיוצא באלה אנקדוטות.

אגדה אורבאנית ידועה מספרת על משרד פרסום בו שלושה בכירים (למותר לציין – נשואים עמוק), ניהלו במקביל, או בזה אחר זה, רומאנים עם עובדות בדרג שונה, שנתבקשו בעדינות אך בתקיפות לסיים את עבודתן לאלתר ברגע שהקטע יצא לאור. הסיפור הראשון נסתיים בפיטורין של האשה, גירושין של הגבר, ובהפי אנד: חתונה באחד מגני האירועים בוודינג בלט של עמק חפר… הרומאן השני נמשך זמן רב והסתיים ביום קיץ בהיר בו פוטרה קופירייטרית אלמונית מהמשרד. הרכילות כאן מדברת על המשך הרומאן בחסות פרטיות האבטלה. הסיפור השלישי הוא הפרובוקטיבי מכולם, ובו נכנסים כבר מרכיבים של טלנובלה מקומית: מנהל לקוחות נשוי פלוס ילדה החליף נוזלי גוף עם אחת התקציבאיות. כשנודע הדבר הוא נקרא לסדר, נתבקש על ידי ההנהלה לבחור "אתה או היא", והכחיש מכל וכל את העניין. לאחר שיקול דעת של מספר שעות נכנס למנכ"ל ירוק מבושה, והתוודה שבעצם זה נכון. בת זוגו הרגעית פוטרה מייד, אך בהיותה מוכשרת בתחומה הצטרפה למשרד מתחרה.

מספרים כי שיאו של הסיפור התקיים מספר שבועות אחר כך במסיבת חנוכה של החברה בה זכה המנהל לפרס מקצועי, עלה על הבמה מדושן מנחת, והודה במיקרופון לאשתו שהביאה אותו עד הלום, בעוד הקהל ממלמל בערנות בכסאותיו… שיא חדש בסיפור התרחש כמה שנים מאוחר יותר כשהדון ז'ואן הנ"ל ערק למשרד המתחרה וחתם על חוזה רב סעיפים, שסייע לו לדלג על חסמי כניסה מגוונים. אחד מהם היה פיטוריי אותה אקסית – סעיף שכובד במלואו על ידי הבעלים.

סיפור ידוע נוסף מדבר על סמנכ"לית נשואה שניהלה זמן רב רומאן לוהט עם כפיף צעיר, חתיך, ורב און. הסיפור התרחש במספר לוקיישנים מרתקים שכללו את חדר המדרגות, ערי בירה רומנטיות באירופה, ואף את שולחנה המשרדי. כשנשאלה על כך על ידי העובדים, שהרגישו שמשהו קורה, הכחישה נמרצות והסיפור הסתיים בבכי (של בעלה) שהשאיר לה, בפרץ אסרטיביות בלתי אופייני, פתק על המקרר שהמסר העיקרי בו היה: "ארזי ועופי, או עופי בלי לארוז – העיקר שזה יהיה עד שש בערב".

בחברות הייטק מאידך, יש סיפורים רבים שמובילים לפתרון הבנאלי – חתונה, שכפול גנטי, ג'יפ פלוס מכונית חברה, וקוטג' חצי אחוז. ישנם סיפורים בין נשים בוגרות וגברים צעירים יותר, ובין אנשי פיתוח העובדים באותו חדר ממש. באחת מחברות ההייטק במתחם עתידים נספרו ברגע מסוים שמונה זוגות עובדים – מתוכם התחתנו ששה שנותרו נשואים עד היום. ביניהם בולט במיוחד סיפורם של גיא וליאת – סיפור שלא יצא לאור זמן ממושך. גיא, איש תוכנה צעיר וחתיך, חובב בישול ונשים, הצטרף לחברה ממש לאחר סיום לימודיו. ליאת מבוגרת בעשור. התחילה אתו במסדרון והיחסים ביניהם נמשכו שבע שנים בהן עלו וירדו כמעט כמו מניות התאגיד בנאסד"ק. בחברה לא ידעו בתחילה דבר, לאחר שהחליטו לצמצם את המגעים בשעות העבודה למינימום. גיא הפולני, דאג הרבה יותר מליאת בקטע של "מה יגידו". ליאת קבעה מדיניות ברורה מראש:" לא מכחישים ולא מאשרים. שכולם ימותו מקנאה". הם הקפידו תמיד לנסוע לעבודה במכוניות נפרדות, לאכול צהרים עם חברים לצוות ולא יחד, ולסופי שבוע של החברה היא הגיעה עם חברה והוא עם אחותו, רק כדי למנוע רכילות. לאחר כשנתיים, כשהחליטו להוציא את הסיפור לאור כבר ניטל ממנו כל עוקץ הפיקנטריה והוא הפך ל"אולד ניוז".

הריגוש, המים הגנובים, והמשחק הדואלי ביחסי סמכות שליטה הנם המרכיבים המשמעותיים ביותר ברומאנים משרדיים. יעל, מרפאה בעיסוק בבית חולים פסיכיאטרי, מספרת על רומאן היסטרי עם רופא נערץ, נרקסיסט בדרג גבוה. לטענתה היה בעניין "אדרנלין מוטרף, ומשחק של מגע אחר עם סמכות". הוא היה נשוי מאוד, והיא צעירה מאוד. הקשר אתו נבע מתוך כמיהה לסקס עם סמכות, וסיפק אצלה את הצורך להימלט מקשר מחייב. היא מדווחת על פרפרים בבטן, "יותר זיון מוח מאשר סקס ", בריחות של שעתיים מהעבודה לפגישות חטופות, ואפילו על קשר ידידותי עם אשתו. "הידיעה שלמחרת אחר צהרים סוער בדירת הזיונים של הרופאים אני צריכה לדווח לו בפרוטרוט על המקרה האחרון בקליניקה ריגשה אותי יותר מעצם הרומן." הסיפור נמשך כמעט שנתיים ונשמר בסודיות גמורה, כשהיחידה שאי פעם סיפרה לה הייתה חברה רחוקה שבמפגש ארעי לא האמינה שהגמד המצומק הוא האישיות הנערצת עליה דיברה יעל שעות.

היא לא היחידה. הבדלי מעמד, המלווים לעיתים בהבדלי גילאים, מהווים אף הם קרקע פורייה לרומאנים בעבודה. ארז, בעלים של חברה משפחתית, מספר על רומאן סוער עם פקידה בת 23 שלא היה לו אתה כל רקע משותף. בשלבי הגסיסה האיטית של נישואיו חיפש לו סיבות להימלט מהבית, והסיפור החל, כמו תמיד, בלילה בו נשארו לעבוד עד שעה מאוחרת. "התיישבתי לידה בתואנה מסוימת, היה סקס באוויר, התחלנו בשיחה אישית וסיימנו את הלילה נעולים בגינזך החברה." אלמנט השליטה האוטומאטי וההערצה לבוס הם מרכיבים הכרחיים ביחסים כאלה. הוא מתאר חשדות ורמזים שהיו במשרד: "כולם היו משוכנעים שקורה משהו, אולם אף אחד לא יכול היה להוכיח דבר". טענו נגדו על יחס מועדף ולכן כסיפור כיסוי החליט זוג הנאהבים יחדיו שהיא תארגן לעצמה חבר מסניף אחר. ארז טוען שהמליץ בפני הקנדידט לחבור איתה בעיקר כדי ליצור כיסוי נפלא ל"התייחדויות לוהטות, ורומאן כמו בסרטים, הכי מתוק בעולם".

הרומאן המשרדי הופך להיות מקובל יותר בעסקים קטנים וגדולים. בארה"ב הפכה הפרנויה התאגידית לגבי תביעות הטרדה מינית בעבודה לסובלנות לגבי התנהלות שנותרת מקצועית. הגבלת העובדים במערכות יחסיהם היא פעילות שיטור חסרת תועלת בעליל בחברה בה פעמים רבות דווקא הבוס הוא זה ש"חוטא". דמויות ציבוריות כמו ביל קלינטון וביל גייטס לא נמנעו מהתחברויות בשעות העבודה. האם מישהו מהם יכול להוביל מהלך כנגד יחסים במקום העבודה? כשליש ממערכות היחסים המשרדיות מובילות לנישואין או יחסים ארוכי טווח. אף על פי כן מוצאות חברות רבות לנכון לאסור על יחסים בין עמיתים באותו דרג כדי למנוע תביעות, אומר דניאל בלייק, שותף במשרד עורכי דין לדיני עבודה בבוסטון. ישנם מומחים המייעצים כנגד האיסור עצמו, שיכול להוביל לתביעות עובדים על פלישה לפרטיותם… אולם אפילו בארצות הברית הוגשו רק תביעות ספורות כאלו. בלייק ממליץ לקולגות המעורבים ברומן לחתום על חוזה הדדיות בו יביעו הצהרת כוונות ביחסיהם. לרוב משמשים חוזים אלה כהגנה מתביעות הטרדה מינית. הוא אף ממליץ להנהלה לנתב את מערכות היחסים במשרד לרמת תפקוד נאותה, בה גם העבודה וגם הרגשות לא ייפגעו. אולם בישראל, החמה יותר והמקצועית פחות, קשה מאוד למנוע מאנשים לבטא את רגשותיהם או לכפות עליהם לנהוג בצורה זו או אחרת. לכן, על אף ההמלצות התאגידיות והמשפטיות ימשיכו הרומאנים ליד מכונת האספרסו ללבלב, עד העונג הבא.

רחל דסברג

בת ארבעים פלוס, גרושה מינוס, נמצאת בין מערכות יחסים, בין עבודות ובין מכוניות. עם הרבה תקווה וקצת דיקיום.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *