לכי תעשי קריירה

אני זוכרת את ראיון העבודה הראשון שלי לאחר הצבא. הוא היה בדיוק ביום ההולדת שלי. אז הגעתי עם קורות חיים קצרים מאוד- "בעלת תעודת בגרות" ו"שירות צבאי". היום אין סיכוי שהייתי מתקבלת לאותה עבודה, עם אותם נתונים. אך משום מה הבוסית שלי דאז, החליטה לקחת הימור ושתינו יצאנו מנצחות ממנו.

אחר כך פסעתי בנתיב המוכר. נרשמתי ללימודים וביליתי שלוש שנים בביקורים בשיעורים, בקפיטריה של האוניברסיטה ומדי פעם בספריה. בין כל אלו עבדתי בטלמרקטינג ומלצרות. למרות שלעיתים חזרתי מהמסעדה בשלוש לפנות בוקר, וכעבור מספר שעות גררתי עצמי לעוד שיעור על האימפריאליזם האירופאי לא קיטרתי אפילו פעם אחת.

לאחר שנתיים אפילו הצלחתי לחסוך מספיק כדי לשכור לי דירה שאוכל לומר שגם את החוויה התל אביבית עברתי. כמובן שנאלצתי לסבול שותפים. הרבה מריבות על מי ינקה, של מי החלב במקרר וחילופי דברים עם בעל הדירה שלא הסכים לשלם על הסתימה במקלחת.

אפילו אז לא קיטרתי, הרגשתי מצוין. "הכל חלק מהחוויה, וכולם עוברים את זה". הייתי אומרת לעצמי בשעות הקטנות של הבוקר כשהייתי כותבת עוד עבודה לאוניברסיטה בדקה ה-90, כמובן.

לקראת סוף הלימודים מצאתי עבודה חדשה, נורמלית כמו שאמרים. הרבה יותר מעניינת ודינמית מהראשונה שהיתה לי . זהו סיימתי עם העבודות הסטודנטיאליות. אך כמו שקורה במקומות רבים הקיצוצים שלחו אותי חזרה, למודעות הדרושים.

אבל עכשיו המצב היה הרבה יותר טוב, קורות החיים שלי עמוסים, או כך לפחות חשבתי. אבל המציאות הגיעה מהר מאוד, הורידה אותי לקרקע ונתנה לי סטירה חזקה על הלחי.

אומנם אין לי תואר במחשבים או משהו דומה שאפשר לומר שהקנה לי מקצוע לחיים. אחרי עבודה אחת כמזכירה, במקום שנשמע חלומי (אמנע מלהזכיר שמות) והמשכורת היתה בשמיים. אך מצאתי עצמי מבלה את היום בלהכין קפה ולדאוג שארוחת הצהרים של הבוסית שלי תגיע בדיוק בזמן. זו הפעם הראשונה שהתחלתי לקטר. אז קמתי והלכתי.

החלטתי לא להכנע. לחפש עבודה שארגיש בה סיפוק, שאני יכולה לבטא את עצמי ולתרום בצורה יותר משמעותית מ"כמה סוכר אתה רוצה?". לא איזה משרד משעמם. אני יכולה לעשות הרבה יותר מזה. אחרי הכל כבר יש לי מספיק ניסיון וגם תואר אשון להתפאר בו. הגאווה והרצון להצליח עלה לי ביוקר. ושוב מצאתי עצמי ממלצרת, בין ראיון עבודה אחד למשנהו.

לאחר הרבה תהיות ובירורים, החלטתי שיהיה נחמד לחזור לספסל הלימודים ולהעשיר את עצמי רוחנית. רק מה הבעיה, שבעוד שנתיים תהיה לי שורה נוספת לעטר בה את קורות החיים.

כמובן שכל זה מצריך כסף, והרבה. אז שוב מצאתי עצמי בתור לראיון של "עבודה סטודנטיאלית". המראיינת ביקשה שאספר לה מה עשיתי עד עכשיו, בהרבה גאווה ובטחון שטחתי בפניה את ההיסטוריה. ואז היא שואלת אותי "עם כאלה קורות חיים למה את מחפשת עבודה אצלנו". מענישים אותי כי אני "Over Qualified" נו באמת ?!

לפני שש שנים לא הייתי מתקבלת לאותה עבודה ראשונה שהיתה לי מחוסר ניסיון, היום אני לא מתאימה לעבודה סטודנטיאלית. מוזרים הם החיים. בעוד שנתיים מהיום יהיה לי תואר שני, מעניין מה יקרה שאני אלך אז לראיון עבודה. בהחלט נקודה למחשבה.

הכי חשוב- לשמור על הבטחון העצמי, התקוות והחלמות, בלעדיהם לא יהיה לנו שום דבר, ולא נגיע לשום מקום. אז נקווה לטוב, ויהיה טוב.

לירית סובוליב

המאמר מדבר בעד עצמו

תגובות

  1. אלמונית

    . כמה דמוקרטי מצידכם. כלומר, במקום להעיף את הכתיבה הפאטתית הזאת, העפתם את התגובות שהעירו לכם על רמת הכתיבה. way to go!

    • אילנה

      מה קורה באתר הזה לאחרונה?
      רמת הכתיבה התדרדרה פלאים.

      הלו, עורכת !!
      יש מישהו בבית ??

  2. רונה

    אם אין לך מקצוע מבוקש כמו בתחום ההייטק או דומיו,
    כל ריאיון ייראה ככה,
    שינסו בעיקר להבליט לך את פגמייך,
    או שאין לך ניסיון או שאת אובר קווליפייד.

    באמת חשוב לשמור על ראש זקוף ולעבוד על הבטחון
    והאהבה לעצמך ולשאר.
    זו המשימה בגוב האריות הזה שלנו.

    חזקי ואמצי.

    • לא משנה כמה תארים יהיו לך, בסוף נתקעים באיזו עבודה משעממת בלי מהות. לא משנה כמה את תהיי יצירתית ומוכשרת, בסוף תאכלי את השיט הזה. קשה להתמודד עם המציאות. את יכולה להיות טובה במשהו, אבל הוא לא "פרקטי". כל הזמן מכניסים לנו לראש שאנחנו צריכים להיות רציונליים ולמצוא עבודה טובה. בשביל מה? בשביל פנסיה שבקושי מספיקה? למה לא מחנכים אותנו לדאוג לסיפוק עצמי?

      • כמה שאת צודקת, אבל התופעה היא כלל עולמית, ומחריפה עם הגלובליזציה שמורידה כל הזמן את תנאי ההעסקה לזנות ממש ואת ההנאה מהעבודה למשהו שאבד עליו הכלח. אני כן חושבת שמפלט עשוי להימצא דווקא בשוק העסקי הפרטי – שוק השיווק הרשתי, המעמיק קשת רחבה של הזדמנויות לצמיחה עסקית ואישית, לתובנות, להתנהלות אישית מעצימה שעם עבודה נכונה ויישום נכון של העקרונות – יכולים להביא לזינוק כלכלי אדיר ושביעות רצון עצומה בצידה.

  3. אלמוני

    נסי להבין מה את אוהבת ולעשות את זה והכל יסתדר בהצלחה

    • נמאס לי לשמוע על נשים שעוסקות בשיווק/כ"א/רכש וכל הדברים המשעממים האלה.
      בואו ללמוד הנדסת חשמל. מקצוע מרתק, מגוון ועמוס ביצירתיות. השוק בארץ משגשג ורעב למהנדסים ובמיוחד מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. משכורת התחלתית למהנדס שסיים הרגע אוניברסיטה בסביבות 15000 והמשכורת מטפסת במהירות.
      זה המקום למי שרוצה באמת להמציא דברים, לפתח טכנולוגיה ופטנטים, לראות את העתיד לפני שהוא קורה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *