לסגור דיל

המעבר מעולם הבורגנות ליקום הסינגלי השכן חשף אותי לתופעה חדשה/ישנה. כבר כתבתי שסיפורי ידידותי הרווקות נשמעו כמו דיווח על משהו שמתרחש בארץ אחרת, כשהייתי נשוי + משכנתה. קצת כמו לקרוא את עמודי חדשות החוץ של "הארץ". ספק חדשות מארץ רחוקה, ספק אגדה מעניינת על מקום שלא באמת קיים, לפחות לא בדמיון הקרתני שלי.
עכשיו, גר בדירה שכורה, יוצא ומתהולל, הכל פתאום מוחשי וקרוב. לא מזמן הזדמנה לי הסיטואציה הבאה: אני ועוד 5 בחורות, כולן איפשהו בתחילת שנות ה-30, יושבים בבר-מסעדה תל-אביבי שווה, על אוכל ולא מעט אלכוהול. מהר מאוד התגלגלה השיחה לנושא שמעסיק את כולן – השידוך המיוחל. סיפורי דייטים מזוויעים ותובנות על ג'יי דייט עפו באוויר, תלונות על גברים, הלקאה עצמית – הכל. היה מעניין, היה משעשע, היה חינוכי.

יש זמן

החוויה חידדה משהו שידעתי כבר קודם ושנטחן עד דק בכל ערוצי התקשורת, אבל הבנתי במלוא העוצמה רק באותו ערב. מסביב לשולחן ישבו נשים אינטליגנטיות, מעוטרות בתארים אקדמאיים מרשימים וקריירות נאות, יחד עם אות קין אחד לא קטן, או צלב על הגב, אם נשאל מטאפורה ברוח הכריסמס הקרב: הן לא נשואות. והדגש הוא על נישואים. לא על זוגיות ולא על אושר. מטרת העל היא למצוא גבר שישלים את משוואת הקריירה-בעל-ילדים. כי בלעדיה, הן חוות את עצמן ככישלון מהדהד.
הסיבות לתפישה המעוותת הזו בנאליות וברורות. זה בא מהבית, זה בא מהחברה, נושמים את זה כאן באוויר. אז מה אם יש לך תואר שני, את מגה מצליחה ומרוויחה משכורת שלא מעט גברים רק חולמים עליה. אין לך בעל, ואת בת 30 ומעלה? את כישלון.
התפישה הזו מולידה את החיפוש הבלתי נלאה אחר הבעל המושלם, שצריך לעמוד בסטנדרטים מטורפים. ליד השולחן עלו קריטריונים שונים ומשונים: גובה מינימלי הכרחי, אורך וצורת שיער, עיסוק, השכלה, חיבה לחיות ועוד. אף אחת לא דיברה על מישהו שיהיה לה נעים איתו, או שימשוך אותה נורא. לכאורה זה מובן מאליו, לכאורה זו אמורה להיות תולדה של כל הקריטריונים שפורטו לעיל. אבל זה לא. אף אחת מהן לא מחפשת מישהו שיהיה לה כיף איתו, ואז נראה מה הלאה. ההחלטה על חתונה כן/לא צריכה ליפול בדייט השני, אולי השלישי. אין זמן.
לפני שאתן שולפות את הקילשונים ומגלגלות אותי בזפת ונוצות – אני האחרון שיכול לשפוט אותן לכף חובה. הייתי צריך להתחתן ולעשות ילדים, ורק אז הגעתי לנקודה שבה הייתי מסוגל לבדוק אם טוב לי או רע לי, ולהתחיל לנסות ולהיות מאושר. רק אחרי שעשיתי וי על כל מה שכל כך מקודש במדינה הזו, הגעתי לסוג של חופש מחשבה.

קחו נשימה

ומהמקום הזה אני קורא לכן בנות, להפסיק. תחפשו מישהו שמדליק אתכן, שבא לכן להיפגש איתו שוב, שבא לכן לעשות לו דברים במיטה. אחר כך תבדקו לאן זה מתקדם, ומה אתן רוצות. תחשבו יום או שבוע קדימה, גג. עזבו את הפרטים, תתמקדו במהות. כי אם יהיה קליק עם בחור ויהיה את הדיבור הנכון, זה לא ישנה מה הגובה שלו, ואם יש לו מפרצים או כרס בירה קטנה. אם הסקס יהיה מעולה, תפסיקו לבדוק אם העמדות הפוליטיות שלו "נכונות".
זה לא קל, ואני ממש לא שופט, קטונתי. אבל זה נראה לי הרבה יותר נכון. ושמח. והכי חשוב – זו נראית לי הדרך הכמעט יחידה למצוא זוגיות אמיתית, ולהגיע בסופו של דבר ליעד הנכסף.