מסיבת הפיג'מות הראשונה של רינה בן-עמי בתור אמא שיבש, כצפוי, את מאזן האנרגיות שלה

מסיבת פיג'מות

אמא קולית?

דניאל בת תשע. אני לא מפסיקה להשתומם איך השנים חולפות להן ביעף. רק אתמול היא יצאה במהירות שיא מרחמי, לא מאפשרת לי הסתגלות הדרגתית, לא שואלת האם זה בכלל הזמן המתאים. פשוט קובעת עובדה – יוצאת החוצה ואז כולם יודעים – אני אמא. זו בתי הבכורה.
חודשים רבים לפני יום הולדתה התשיעי, היא כבר מודיעה שהשנה היא לא רוצה מסיבת יומולדת עם קוסם או ליצן. זה כבר מבחינתה מתאים לילד קטן. השנה, כיאה לגילה המתקדם, היא החליטה לקיים מסיבת פיג'מות בביתה. כלומר, בביתנו, שבאירועים כגון אלה, מסתבר, הופך להיות שלה.
מאחר שאני אמא קולית וחיי החברה של דניאל מאד חשובים לי, הסכמתי לבקשה. חברים טובים אמרו לי שאני עושה טעות גדולה. חברים אחרים אמרו שזו תהיה גם הפעם האחרונה. אני חשבתי שזה בסך הכל ערב אחד שיעשה את הילדה שלי הכי מאושרת בעולם. בסך הכל ערב שבו הילדים מגיעים כבר אחרי הארוחה (חסכתי לעצמי את הטרחה), כל אחד מגיע עם שק שינה משלו (אין החלפת מצעים). בנוסף, אני חוסכת את אותם מאות שקלים שבכל שנה אנחנו משלמים להפעלה של הילדים. השנה, ערכה דניאל רשימה מאד מפורטת של כל המשחקים שהיא מתכננת למסיבת יום ההולדת שלה. אני עושה חישוב מהיר, בודקת את אפשרויות מאזן האנרגיה שלי ומגיעה למסקנה שאני יכולה לעבור את המסיבה הזאת בלי כמעט מאמץ – אני אקנה לה עוגה מוכנה עם ציפוי דף סוכר כמו שהיא רוצה, חטיפים, ממתקים, ובבוקר כל ילד יקבל שקית שוקו עם לחמנייה. ממש קייטנה.

אמא שמרנית?

האיש שאיתי לא כל כך התלהב מהרעיון שלמעלה מעשרה ילדים ישתלטו על חדר המגורים שבביתנו, אבל מתרצה נוכח התלהבותה של בתו שנתמכה על ידי אמה הסמוכה ובטוחה כי קיבלה את ההחלטה הכי טובה השנה. הוא מודיע כי בלילה המתוכנן הוא ייקח את הבנים להורים שלו, ואולי (הוא ממשיך בלחישה) הוא יישאר לישון שם איתם. רק אחרי שהזכרתי לו את כל מה שהוא התחייב כלפיי בכתובה, הוא שוב התרצה והבטיח להגיע גם בחזרה.
חודש לפני מועד המסיבה, בתי הבכורה, הכינה רשימה מסודרת של כל המוזמנים. מבט חטוף ברשימה הבהיר לי את מצב העניינים – הבת שלי, בת ה-9, מזמינה למסיבת הפיג'מות שלה גם בנים. לקחתי נשימה עמוקה. ככה? לישון ביחד בנות ובנים? בגיל תשע?, צעק הצד השמרני שלי מעמקי בטני. אבל אני אמא קולית, לא? ומה זה בסך הכל – תמימות של ילדים? סיכמתי עם עצמי שעדיף בגיל הזה מאשר שזה יגיע בגילאים יותר מאוחרים. וחוץ מזה מדובר בסך הכל רק בשלושה בנים.

יומולדת הנה בא

יום ההולדת הגיע. הבלונים ממלאים את חלל ביתי. השולחן מלא בכל מה שילדים אוהבים. הבנות הגיעו ראשונות. עיניה של דניאל נצצו ככל שהתרבו השקיות הצבעוניות. המוסיקה הרעידה את וילונות הסלון, והבנות (כן, כן, הבנות!) התחילו לקפוץ על הספות, התרוצצו בין דלת הכניסה שנפתחת ונסגרת, רודפות ונרדפות. נו, טוב, העיקר שהן צוחקות. כשהבנים הגיעו, השתנתה התמונה. כאן הבנתי שאם לא אתחיל אני בהפעלה, לא תהיה כזו והסלון שלי יהפוך עד מהירה לפארק שעשועים משנות השבעים. אז מצאתי את עצמי בתפקיד המפעילה של משחקי החברה.
כשהילדים סיימו להתווכח על ההפתעות, החל ויכוח פעיל וערני על איזה סרט הולכים לראות. בשלב הזה כבר לא היה אכפת לי מה הם יראו, רק שיחליטו ואוכל להפעיל את המכשיר וקצת לשבת במנוחה. התקבלה פשרה – מתחילים עם סרט אחד, ואחר כך את השני. אני לא מאמינה שהם יגיעו לראות את הסרט השני, הם בטח יהיו עייפים. אני מכינה להם פופקורן בתקווה שהוא ימנע מהם להרעיש. אני מתבדה.
שעה אחת חלפה, ולאחריה הגיעה עוד אחת חדשה. החיכוכים בין הילדים גוברים. בנות נגד בנות, בנים נגד בנות, בנות נגד בנים והם לא מתייאשים. אני עייפה. אחרי חצות, אני מודיעה להם שזה זמן מצוין לפרוס את שקי השינה וללבוש את הפיג'מות (הם לא היו אמורים להיות בהם מלכתחילה?). פתחתי בחזית לחימה חדשה – מי ישן ליד מי ואיזו זווית ראייה תהיה לו, או לה, מהחברה השכנה. אני עייפה מאד. אני מנסה לפשר. אני מנסה להבין את הצרכים של כל אחד מהם. אני לא מבינה. השעה כבר אחת בלילה. האיש שאיתי, פתאום אני מגלה, נכנס למיטה. הוא אמנם צופה בטלוויזיה, אבל זה הספיק בשביל להעלות אצלי את מפלס התסכול. בתקיפות מה אני מכבה את האורות ומודיעה לכל הילדים שזהו. עכשיו כולם הולכים לישון. כלומר, אני הולכת לישון.

הופ הופ טרללה

אני נזרקת על מזרן המיטה, הרוגה. ממוטטת. אני הולכת ונרדמת. הרעשים מחדר המגורים פחתו במידת מה. אני מתחילה בשקיעה. "אמא של דניאל", קולו של אחד הבנים מנער אותי מתוך האשליה. אני פוקחת את העיניים. הילד נמצא ממש על ידי. "נועם מציקה לי", הוא אומר. "אז תלך לישון", אני מציעה לו. זה לא עובד. הסלון שלי לא מפסיק להפיק רעשים. אין ספור פעמים קמתי מהמיטה להשקיט את המהומה. לעתים בתפקיד השוטרת הטובה, אחר כך השוטרת הרעה ולבסוף כסתם אישה עייפה.
ב-06:00 לפנות בוקר אני בשלב של קריסה. מאזן האנרגיה שלי כבר שעות אינו קיים. אני זקוקה לשינה. אני מחליטה – תמה מסיבת הפיג'מות הראשונה. הם צדקו, אני רוצה להאמין שזו גם המסיבה האחרונה.

תגובות

  1. ליאור בן-עמי

    אמא הסיפור היה מצחיק
    למדתי מהסיפור לא להתיש אותך
    אני רוצה גם מסיבת פיג'מות ורק עם 5 חברים

  2. תשמעי בדיוק הבוקר שחף שלי שהיא רוצה מסיבת פיג'מות, בדיוק הבוקר גליתי את המאמר הזה, בדיוק היום חשבתי אם אני קולית או לא? בדיוק הבוקר אני מבינה מהמאמר הנפלא הזה שבעצם אני בכלל לא יודעת אם מאגר האנרגיה שלי מסוגל לעמוד בזה…

    (אגב מאוד אהבתי את השורה של "מאזן האנרגיה" שבדקת עם עצמך…)

    כתוב נפלא ומקיף – רצוי שכל זוג הורים יקרא (לא רק אימהות).

    שבת שלום
    שרית.

  3. כאמא של שי שעברה את "החוויה" אני מזדהה איתך בכל מילה שנכתבה…אך אין מנוס, מסיבת פיג'מות היא חוויה בלתי נשכחת לילדנו…וגם לנו ההורים.

  4. גם אני רוצה לעשות מסיבת פיג'מות ל5 חברות שלי "זה גירא אותי"

  5. דניאל

    אם הייתי אמא הייתי מסכימה איתך לגמרי אבל גם צריך לתת לילדים לבלות עם מסיבות יום ההולדת שלהם.

  6. אמא של גאיה

    הי
    אנחנו חגגנו לגאיה בת ה6 מסיבת פיג'מות שהסתברה כהחלטה מאד נכונה וזולה.
    8 אורחות , הכנתי להן פעילות יצירה בשלבים שערכה 3 שעות, אחריה כולן היו מדושנות עונג, ערכנו טקס יומהולדת קצת שרנו , טקס פתיחת מתנות וברכות ,אכלנו ארוחת ערב ופרסנו שקי שינה .
    בתי בחרה מבעוד מועד את הסרט ,ראשונה נרדמה בתי ואחריה רוב הבנות , אחר כך גם האחרות , לאחת מהן היה קשה במיוחד כי היא לא הביאה איתה את בובת המחמד שלה , היא ביקשה נייר ומהדק סיכות, ישבה וציירהת הצמידה , הידקה, מילאה בעוד ניר ,סגרה ועשתה לעצמה כפיל ואיתו נרדמה .
    עוד אחת התעוררה והתקשתה לחזור לישון , גם זה לקח עד 23:00.
    היה שקט עד 8:00 בבוקר , קמנו , היצירות מאתמול היו כבר יבשות ,
    מרוצות הן ישבו לארוחת פנקייק , שיחקו והשתוללו עד שאספו אותן ב11:00.
    גם אותי הזהירו והפחידו , אבל יש גם הפתעות לטובה .
    הפעילות היצירתית היתה:
    קופסאות בצורת לב לתכשיטים עם ציר.
    שעלו 5 ש"ח כל אחת בכפר השעשועים , צבעי גואש נוצצים ומבריקים ,חבילה קטנה של יהלומים להדבקה ופייטים , ותמונות קטנות של פיות שהן גזרו מנייר עטיפה.
    עד כאן חומרים .(סה"כ 100 ש"ח)
    ישבנו סביב שולחן פינת האוכל כולנו כשהוא עטוף שעונית , כל ילדה קיבלה קופסא ,
    שלב 1. בחרו צבע ומכחול וצבעו מבפנים ומבחוץ.
    שלב 2. גזרו והדביקו פיות .
    שלב 3. כל אחת קיבלה מספר שווה של יהלומים להדבקה
    שלב 4. כל אחת קיבלה פייטים להדבקה .
    שלב5. נצנצים בדבק ונצנצים באבקה .
    כמובן שזה התייבש קלות ועברנו לעבוד על החלק הפנימי .
    אחרי 3 שעות השארנו את היצירות להתייבש היטב בלילה , כי נצנצים בדבק קשים לייבוש .
    בבוקר כתבתי לכל אחת בתחתית הקופסא :
    תודה שהשתתפת
    במסיבת הפיג'מות של גאיה
    10/2006.

    היה כל כך הרבה יותר חוויתי מכל מפעיל שהיה עולה בממוצע פי 5 !!!!

  7. דניאל

    אמא אני אוהבת שאת דואגת לי כול כך אבל למה את לא מרשה לי עוד מסיבת פיג'מות זה יהיה כיף ואני מבטיחה לך שלא נעשה באלגן ניהיה בשקט בשקט!!! אני מבטיחה לך בבקשה! פליז…..
    אההה. ואמא אני מתה עלייך!

    • שרונה סוקה

      דניאל החמודה,
      אני מכירה את אמא שלך, היא אשא נפלאה ואני בטוחה שמלבד מסיבת פיג'מות יש לה עוד כמה רעיונות מעניינים..
      שיהיו לך ימי הולדת שמחים

      ולשתיכן – התבגרות קלה
      שרונה

  8. מאמאלה

    חהחהחהחהחהחה יא מסכנה!!
    הבת שלך הזמינה בנים!!
    האמת, הרבה ילדים במקום אחד ביחד זה
    יוצר בלגן.
    למשל, פעם הזמנתי 6 ילדות הביתה
    לתכנן מסיבת הפתעה. הם באו אלי, אכלנו פיצה
    ושתינו. פתאום 4 ילדות התחילו לרקוד ולשיר
    אז התרגזתי כי היינו אמורות לתכן והם עשו
    שטויות! אז צעקתי שיבואו מלא פעמים והם עשו
    כאילו הם לא שומעות. אז אני ועוד 2 ילדות
    תיכננו ביינתים עד שהבנות ששרו החליטו לבוא.
    הן ממש צעקו עלינו (למרות שלא עשינו כלום!)
    ואמרו שזה לא יפה שלא הזמנו אותן לתכננן
    והלכו לבית של ילדה אחרת לרקוד שם כי הן רצו
    "קצת כיף!". אחת מהילדות עמדה תחת לחץ
    חברתי ובסוף הלכה איתן. הן הלכו וכמובן
    השאירו אותי עם הכלים. בקיצור, אם מזמינים
    המון ילדים יש בלגן.
    וגם יש שילובים של ילדים שזה רק צרות!!!

  9. בלום ומאי

    את צודקת זה לא יפה ליקרוא בת זונה

  10. אלמוני

    יפה אהבתי

  11. ילדה אחת..

    היא הכי רחוקה מלהיות מגניבה.. כי אף אחד נורמלי לא אומר "קולית"

  12. ירדו

    היום אני עושה מסיב בביתי,הוצאתי את הוריי מהבית ואני אארגן ואסדר הכול,אמא רק קנתה מלא ממתקים ושתייה והם הלכו לישון אצל המשפחה המורחבת,בבוקר נסדר הכל ולא יהיה זכר למסיבה
    -בת 14-

  13. אלמוני

    וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאוו סוף סוף מישהו שלא מעתיק תודה לאל זה הבלוג היחיד ששונה זה לא טוב אבל לא העתיקו

  14. אלמוני

    וווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאוו סוף סוף מישהו שלא מעתיק תודה לאל זה הבלוג היחיד ששונה זה לא טוב אבל לא העתיקו

  15. אלמונית

    כמי שמתכננת מסיבת פיג'מות שתצא לפועל בשבוע הבא , אני חייבת לומר שנלחצתי … בתור ילדה בת 12 , ולא 9 , כמובן שהמסיבה שלי תיראה אחרת לגמרי , פרועה אבל (בתקווה) מתונה . מאמינה שיהיה כיף גדול , אני מתרגשת מאוד , ולמעשה גם די לחוצה .
    בנוגע למסיבת הפיג'מות המתוארת , ברצוני לציין כי דבר כזה מעולם לא קרה לי , והוזמנתי פעמים רבות למסיבות של חברותיי לכיתה ולעיתים גם חברות ממקומות אחרים . מעולם מעולם מעולם לא הוזמן אף בן אחד , ולא חשוב באיזה גיל הייתה המסיבה . גם למסיבות הרגילות ללא השינה בנים היו מחוץ לתחום . זה היה תחום ראשון ותמוה . הדבר השני שברצוני לשאול הוא , האם היו בעיות בארגון אם כך נראתה המסיבה ? ללא כוונה להעליב חלילה , אך לרוב , מסיבה שמתוכננת טוב , הארגון מסודר , הכל ברור ונעשה מראש , כמעט ואין בעיות , וודאי שלא כאלה ! מדובר במסיבה פרועה ללא גבולות , כאילו חוגגים כאן מבוגרים ולא בני 9 .
    בנוגע לכתבה המצויינת והשנונה הכתובה בדרמטיות מוגזמת ומעוררת צחוק גדול וחיוך על השפתיים , ודאי הורים רבים יכולים להזדהות עם הנאמר , התוכן המצויין , כתוב מעולה . תהיתי האם כותבת מאמר זה היא אכן עיתונאית או סופרת ?
    בקיצור , לדעתי הרוב היה נמנע אם לא היו מוזמנים בנים , כי בגיל כזה לרוב לא מסתדרים טוב .
    אמנם , תגובה זו מופיעה בחמש שנים איחור (והילדה כבר בת 14 וקצת אחרת) אך …. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא .

  16. בשביל מסיבת פיג'מות טובה, עדיף שתהיה כשהילדים מעל גיל 10 או 11, כך שההורים יוכלו להיות מחוץ לבית ויוכלו לסמוך על הילדים. אני בת 13 וחצי ועשיתי השנה מסיבת פיג'מות ליומולדת, רק שההורים שלי היו בבית. הגדרנו לעצמנו שעה שבה מפסיקים הכל ורואים סרט בשקט ומיד אחריו הולכים לישון. אבל לפי מה שתיארת בכתבה עשיתם את המסיבה ביום חופש, ולכן הילדים הלכו לישון מאוחר, ואני עשיתי את המסיבה במהלך שנת הלימודים, והיינו חייבות לקום לבית ספר יום למחרת.
    ובעניין הבנים, הפתרון מאוד פשוט: להגדיר את המסיבה כ"ערב בנות" שבו עושים יצירה שבנות אוהבות או בגיל מאוחר יותר מורחים אחת לשנייה לק, מתאפרים, עושים שיער אחת לשנייה וממש עושים ספא…
    וככה אף אחד לא ירצה בכלל להזמין בנים!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *