נבגד

Cuckold – בעל עם אישה לא נאמנה

את התפתחות עולם הפטנזיות המיניות של אדם ניתן לחקור עד אין סוף. אם אני כילד בן 10 התחלתי בפנטזיות מאזוכיסטיות, בהן פינטזתי עצמי כשפחה מינית של חברותיה בגיל העמידה של אמי, הרי שמאוחר יותר, ככל שגדלתי, התחלפו הפנטזיות המאזוכיסטיות שלי להשפלה בפטנזיות אחרות, שכללו השפלה של המין הנשי, אם דרך פנטזיות על מין במשפחה, או על השפלה על ידי נשים בעמדות כוח נשיות שונות (מרצות, נשות עסקים, פוליטיקאיות וכו') לעמדת המופקרת, ובהמשך התמכרות לפנטזיות שפחת המין הנשית המתמסרת ברצון.
בשנים האחרונות התייצב עולם הפנטזיות שלי ואולי הגיע לשיאו. פנטזיית ה- Cuckold הייתה הפנטזיה המגרה ביותר שנחשפתי אליה ושמיגרה את כל האחרות מדעתי. הרעיון של חברה או אישה ורעיה השוברת את ברית הנישואים ובוגדת בבעלה בידיעתו או שלא בידיעתו.

ז'אנר הקאקולדיזם

התנאי החשוב ביותר לסיפור Cuckold טוב הוא אישה בלתי מסופקת מינית, ואם היא פוריטנית הנופלת שבי ליצריה המיניים הבלתי נשלטים (יצרים ההופכים אותה בבוא העת לחיית מין הלא יודעת רוויה), שהותרו מכבליהם על ידי גבר חזק ומשפיל, הרי זה משובח. מכאן הסיפור בדרך כלל מגיע לרגע בו הבעל מגלה את הבגידה. בשלב זה הברירה המסורתית והמחרמנת ביותר היא זו שבה האישה מחליטה שאינה מסוגלת לוותר על הזיין החדש והנפלא שלה, היא שפחה של הזיין, וככזו היא מודיעה לבעלה שהוא יצטרך להמשיך לשאת את המצב החדש (בינתיים כבר נשלל פעמים רבות המשגל עם האישה מהבעל, פעמים רבות יותר לו רק ללקק את האישה ולנקותה מתרכיז האהבה של המאהב המצויד, בסיפורים בעלי אלמנטים הומוסקסואלים וטרנסוורסטיטים הוא יאלץ אפילו למצוץ את הזין של המאהב ולהעמיד אותו בשביל האישה, או להחדיר את הזין למענם וזאת בעודו לבוש בגדים נשייים חושפניים).
כמובן שיש כאן תמות נוספות ושונות לסיפור, כמו למשל, לבעל הנבגד יש פעמים רבות קטן (שבסיפורים פורנוגרפים יכול להגיע למידות מגוחכות של 5 סנטימטרים) בעוד לרב זיין מהצד השני יש זין שמגיע במקרים קיצוניים אף לאורך של 35 ס"מ. מה שמביא אותנו לתמה פופולרית נוספת בסיפורי קאקולדיזם: האיבר המתרחב של האישה, שמימדיו סבלו כל כך מהמאהב הענק עד כדי שאינו מסוגל עוד לחוש את הפצפון של הבעל הטובע בתוך הפתח הפעור. במצב כזה כל ניסיון של הבעל והאישה לנהל יחסי מין נידון לכשלון. במקרה זה ההתמכרות לזין הענק הופכת לכורח המציאות ביתר שאת. על אפשרות זו של הרחבת הפות באמצעות יחסי מין, עד כדי שיבוש יחסי מין עם איברי מין קטנים הרהרתי רבות, אולם מעולם לא הצלחתי לגלות אם סיטואציה מהסוג הזה קיימת במציאות.
בוורסיות אחרות הבעל אימפוטנט או עקר והאישה, שהייתה בטיפול הפריה, מופרית על ידי המאהב ולבסוף נושאת ונותנת לידה לבניו, אותם נאלץ הבעל המושפל לגדל (ומה גדולה השמחה כאשר במקרים רבים המאהב הוא שחור, המחונן באיבר מין גדול במיוחד, והתינוקות המעורבים גורמים לבעל מבוכה גדולה עוד יותר ומפיצים את דבר קאקולדיותו בשכונה כולה).
בזאת, אם איני טועה, סיכמנו את עקרונותיו הבסיסיים של ז'אנר הקאקולדיזם.

יעל ואני

את יעל הכרתי לפני שלוש שנים. נסיבות ההכרות שלנו משניות במקרה זה, מספיק לומר שהתאהבנו בתוך ימים ספורים באהבה זכה וטהורה, מה שכונה בידי שייקספיר ידידינו:
'Marriage of true mind'. היו לנו שיחות פילוסופיות נפלאות וככל שהיחסים שלנו התקדמו, למרות בעיות מסוגים שונים, הגעתי להכרה יקרה שמצאתי את תאומת הנפש שלי.
חיי המין שלנו, למרות שהתחילו בצורה רדומה יחסית, השתפרו והתפתחו עם התפתחות היחסים שלנו. ככל שהכרנו אחד את השני רכשנו אומץ לעקוב אחרי הפנטזיות שלנו והתמסרנו להן ביתר שאת. רק שכשאני אומר 'הפנטזיות שלנו' אין זה מדויק לחלוטין, שהרי בתחילת היחסים שלנו לא היו ליעל כל פנטזיות מעבר למין המיסיונרי. ואולם ככל שהזמן עבר הוספתי אני אלמנטים חדשים שהציבו אותי בעמדת הכוח ואותה בעמדה מינית מושפלת של סאבית מופקרת. וכך מדוגי סטייל, לדיבורים מלוכלכים, לאגרסיביות והפלקות, לעיניה המכוסות של יעל ועוד. אומנם אין אני יכול לומר שהרחקנו לכת במעשינו, אך האפקט המיני היה חזק כל כך, כך שהמעשים הסימליים הללו סיפקו את שנינו. למרות יחסי המשפיל-מושפל שביחסי המין הצלחנו לשמור את המין במקומו, ולא היה בכך כדי לגרוע ולו במעט מאיכות היחסים האינטלקטואלים והרגשיים שבינינו. הצלחנו ליסד את האוטופיה של חבר וחברה במערכת יחסים רצינית ועמוקה, ועם זאת מחרמנת, אגרסיבית ומלאה במין קשוח.
יעל, שבתחילה הסתייגה מעט מהפנטזיות המיניות שלי וכביכול שיתפה איתן פעולה למעני בלבד, למדה מהר מאוד להנות מהן עד מאוד. היא קיבלה על עצמה את תפקיד המופקרת ('אבל רק שלך' כדבריה) והתמסרה לכל הרפתקה מינית חדשה.
בינתיים התקבע עולם הפנטזיות המיניות שלי בצורה חזקה כל כך על הקאקולדיזם עד שכבר ביליתי יותר זמן בקריאת סיפורי קאקולדיזם מאשר בקריאת ספרות יפה. למרות שברוך השם התברכתי מהטבע, מצאתי את דמויות ההזדהות שלי בכל מיני גיבורים עם זין של 9 ס"מ, ופינטזתי שגם לי היה כזה ושיעל הייתה בוגדת בי. עם זאת הנושא מעולם לא עלה ברצינות בשיחות עם יעל.

לפני שנה, כשנסעתי לארה"ב ללימודים, קבענו יעל ואני שנשמר את היחסים שלנו, למרות ארבע השנים הארוכות המפרידות עד לרגע בו נוכל להיות שוב יחדיו, וזאת מפאת הכרתנו בערך האמיתי של יחסינו ואהבתנו האמיתית.
שמונת החודשים הראשונים, במרחק הבלתי מגושר אחד מהשני, היו קשים. ניסינו להקל עליהם בעזרת שליחת מכתבי אוננות (מהסוג שג'ויס היה שולח לנורה בלום על מנת שלא תבגוד בו עם גברים זרים בזמן העדרו) ושיחות טלפון טרנס-אטלנטיות עצובות.
ערב אחד כשישבתי עם חבר בבר אמרתי לו שהייתי מת לדעת שיעל מתנשקת עכשיו עם גבר זר. באותו הלילה, בבכי מר, ספרה לי יעל בטלפון שהתנשקה אתמול עם מחזר נמרץ וביקשה את סליחתי. היא אמרה שזה היה נורא ושהיא אוהבת אותי כל כך. לא הרגשתי מאויים כל וכל. ידעתי שהיא אוהבת אותי ולכן הרגעתי אותה ואמרתי לה שלא תקדיש לעניין מחשבה נוספת. הרגשתי מגורה.
אחר כך הייתה פרידה מכאיבה לחודש (בלי קשר לנשיקה) ושוב חזרה. בינתיים, בזמן הפרידה שלנו, גילתה לי יעל, היא שכבה עם שני גברים (חבר לשעבר והמחזר נמרץ). הפעם היא סיפרה את הדברים בטבעיות בלי לבכות או להתבייש ('נפרדנו' היא אמרה) ועם זאת אמרה לי שהסקס היה רע ושהיא לא יכלה להפסיק לחשוב עלי. ה'בגידות' האלה מילאו את הפנטזיות שלי כל אותו חודש.
אחר כך היו חודשיים נפלאים ולא חפים ממשברים בארץ, שסיכומם בהסכם הדדי להמשיך את הקשר בתנאי (שאני הצבתי) ששנינו נהיה חופשיים לבצע את התנסויותינו המיניות והרומנטיות. אולם אם הכל ימשיך כשורה ואהבתנו תמשך, הרי שעוד שנה יעל, שגם ככה תכננה להגיע לארה"ב ללימודים (אפשר להגיד שדי בעקבותי), תצטרף אלי.
יעל הסכימה במהירות. היא אמרה שהיא יודעת שאין לי ניסיון מיני רב ואם אנחנו רוצים להמשיך את היחסים שלנו עוד הרבה שנים, הרי עדיף שארכוש ניסיון נוסף, למעני, כדי שלא אחייה את חיי בהחמצה. אולם כשדיברתי על הקנאה שלי בבנים האחרים שתכיר אמרה ברגש שאין היא צריכה את החופש הזה: "החופש הזה הוא בשבילך ואם הוא מכאיב לך אני מוכנה לוותר עליו".
אולם אני הרגעתי אותה ואמרתי שאדע להתמודד עם כל מצב שיצוץ. עם זאת ביקשתי ממנה לספר לי על כל התפתחות בתחום.

הבגידה

חודשיים עברו ואתמול בשיחה עם יעל היא סיפרה לי שהכירה מישהו, שהתנשקו ושישנו ביחד.
הייתי נרגש ומחורמן. ביקשתי ממנה פרטים. היא אמרה שהיא מכירה אותו כבר חודש ושלקח להם זמן לשבור את הקרח. עם זאת היא אמרה שעלי לזכור שאין שום קשר בין הקשר החדש שלה לביני. היא אוהבת אותי יותר ויותר והיא לא תפסיק לאהוב אותי. אמרתי שהיא רשאית להמשיך בקשר שלה. היא אמרה שהיא אוהבת אותי עוד יותר בזכות כך שאני בטוח כל כך בעצמי ומאפשר לה להמשיך כרצונה.
אחרי השיחה הרגשתי מחורמן יותר מאי פעם. תמונות מלוכלכות הציפו את מוחי הקודח, אולם דווקא התמונות המעודנות יחסית חרמנו אותי עוד יותר: אותם יוצאים ביחד לסרט עם חברים, אותו מלטף לה את הטוסיק בקולנוע, ליל שישי בערב מול הטלוויזיה, היא לבושה בבגדים שקניתי לה, מקומי שנתפס.
כל הלילה הייתה שנתי טרופה. פנטזתי עליה ועל המאהב החדש שלה. היה לי רע וטוב. קשה היה לי להחליט מה אני מרגיש יותר: כאב או חרמנות. חשבתי על האפשרות הריאלית שתתאהב בו ותעזוב אותי. בפעם הראשונה ביחסים שלנו הרגשתי מאויים על ידי מישהו. רציתי לחזור מיד לארץ ולקחת אותה בכוח עימי לכאן. אהבתי אותה יותר מאי פעם. חשבתי על מאנז' אה טווה. ידעתי שאם תפרד ממני בגלל המשחק הזה הרי שעשיתי את הטעות הגדולה ביותר של חיי. חשבתי שאין אישה כמוה בכל היקום. חשבתי על הביצועים שלו במיטה, של 'אריק' (על משקל מי מזיין יותר טוב, אני או אריק).
האם יעל באמת הפכה למופקרת שרציתי שתהיה? האם תתאהב באריק? מה כוחו של מין קבוע על ליבה אישה?

בבוקר התעוררתי מוקדם. מיהרתי לתפוס את המחברת ולרשום לעצמי שלושה חוקים ראשונים שאני עומד להציב ליעל:
1. ליעל אסור להסתיר ממני אף אחד מפרטי הקשר שבינה לבין אריק.
2. חובה על יעל לענות על כל שאלה שאציב בפניה על הקשר בינה לבין אריק.
3. אסור ליעל בכל תכלית האיסור לשקר לי לצד זה או אחר, לייפות או לכער את הדברים במטרה שלא אקנא, או בניגוד לכך, שאתחרמן ביתר שאת.

חשבתי שזה עלול להיות מחרמן ליעל, וגם לי, אם אתן לה פקודות בנוגע לקשר החדש. ועם זאת הגעתי לבסוף למסקנה כי למרות שזה יעמיד אותי בעמדת כוח מסויימת, הרי אני מעדיף דווקא להתרחק ממנה ולהיות בעמדת חולשה יחסית. לא רציתי גם להצר את צעדיה או להפחית את תחושת הסכנה הנפלאה בידע שאני עלול לאבדה על ידי ריכוז כוח רב מדי בידי. גם חוקים נוספים שהגיתי החלטתי לדחות לפי שעה ואולי להוסיף בהמשך.

היום בערב אחלוק עם יעל את החוקים החדשים. אין לי מושג איך היא תקבל אותם, אם בכלל ומה יעלה בגורלנו.

תגובות

  1. דולציניאה

    פנטזיות מיניות הן בכיף עד שמתחילים לנסות לממש אותן. אפשר להתקל בבן זוג שפתאום, באופן ספונטני, יש איתו יציאות שלא הכרת מקודם גם זה בכיף. אבל אם בא אליך מישהו עם פנטזיה שהוא בישל בראשו הקודח ומנסה לתרגל אותה עליך, בלי שום קשר אליך, צריך לברוח מהקטע כמו מאש. איך תדעי אם זה ספונטני או מבושל? אינטואיציה, מותק, אינטואיציה.

    • הלוקק בפיטמות

      אם לא יורים לא פוגעים ואם לא מתנסים לא חווים.
      הגישה שאת מתארת, דולצינאה, היא של פחדנים.

      זה ההבדל בין לחיות ללחיות, תחשבי על זה ….

    • מודה שקראתי רק ברפרוף, כי זה היה משעמם, אבל –

      אם יעלי הנאיבית לכאורה הופכת לשפחת מין של הכותב – והוא אחר כך שולח אותה לגברים אחרים – יש לזה שם. קוראים לזה סרסרות (גם אם התשלום היחיד שהסרסור מקבל, זה גירוי מיני מהסיפורים).

      אבל אם יעלי הכאילו נאיבית מזדיינת מרצונה החופשי עם אחרים ומספרת את חוויותיה לכותב כדי שיתחרמן, הרי אין היאמ צויה כלל בעמדת מושפלת, אלא היא תופסת את יקירנו הכותב בביצים, והוא לא עוד משפיל, אלא מושפל בטירוף. ואם כך – הוא עבר מהפך מתחילת הסיפור ועד סופו, כי בהתחלה הוא היה המשפיל… ולזה יקרא בעברית אישיות סכיזואידית ביפולרית.

      • צילי וגילי

        כי כמו שאנחנו רואות את זה, כשגבר נבגד על ידי זוגתו שתחיה, הנבגד יכול:

        א. לחוש מושפל ומסכן ולאכול לעצמו את הלב ולקנא עד שיצהיב ולהתבייש בפני החברים
        ב. לעזוב את הבוגדנית ולהשאר לבדלבדלבד ולאונן עד שיצמחו לו שערות על כף היד
        ג. למצוא דרך להפוך את זה למשהו טוב וחיובי

        אז הוא משכנע את עצמו שלשמוע סיפורי בגידה של נערתו / אשתו זה חירמון בריבוע, וככה הוא יכול לחיות עם זה בשלווה וגם לעשות כאילו שזה לא מפריע לו שהיא מזדיינת עם אחרים, וגם לחשוב שהנה הוא שולט בה בעצם כי היא חייבת לספר לו מה קרה וככה היא כאילו לא עושה את זה מאחורי גבו מה שהופך את זה ללא ממש בגידה.

        דיסוננס קוגניטבי, אמרנו?

        התכוונו- זיון עצמי של השכל..

        • אני מסכים ומיזדהה עים אפשרות ג לצערי אישתי לא מעונינת ליבגוד בי אנא יעוץ דחוף כיצד לשכנע אותה

  2. אולי זה רק אני, אבל זה נשמע לי די חולני שאתה רוצה שהאישה שאתה אוהב תזדיין עם גבר אחר. ממש חולני, אולי אני סתם קונסרבטיבי…אבל אני חושב שדבר כזה מעיד על כמה הפרעות אישיות, אני לא אומר שאתה חולה נפש או משהו, אבל זה מראה על כמה דברים לא נורמטיבים בהתנהגות שלך. עצם הגירוי המיני שלך, מזה שהאישה שאתה אוהב מקיימת יחסי מין עם מישהו אחר ומשפילים אותך – זה דבר חולני.ו גם הפיכת המין, שהוא דבר אינטימי בינך ובין יעל לעניין של כמה גברים – זה לא במקום. בלי שום קשר לקשר בינך ובין יעל.

    • אריאלה רביב

      להיות נורמטיווית ומה הבעיה עם זה, כשלשני בני הזוג טוב? למה להסתובב ולקבוע לאנשים אחרים מה טוב להם ומה לא?

      • בלונדינית לשעבר

        אוי אריאלה,
        לא כל מה שהיום נראה לנו תקין ובכיף יהיה כזה בעוד שנה, שלוש או עשר.
        תולעת שמכרסמת בהסכמה בעץ שלנו היום, גם אם נחשוב שזה חמוד, מערערת את המבנה באופן שהתוצאות תיראינה בעוד כמה שנים, ולצערנו – בזמן הכי פחות צפוי.
        מה לעשות, כמה שלא התפתחנו תרבותית, יש דברים קמאיים שעובדים לעומק, בתת ההכרה אולי, והשפעתם הרסנית.
        מאוד לא פוליטיקלי קורקט להטיף לחשוב על העתיד ועל השפעת מה שאנו עושות היום על מה שיהיה בעוד המון זמן, אבל חבל או לא – ככה זה.
        אם לא חשוב לך מי שאת גרה איו או חיה איתו – בכיף. אם יש לכם מחשבות קצת יותר רציניות – חיים משותפים הם משהו עמוק יותר… (איזה בעסה. רצינו להיות פתוחים וקלילים והתברר לנו שאנחנו חיות אחרות)

        • אריאלה רביב

          אבל אני יודעת מה טוב ומה לא טוב לי ואני לא חושבת שיש לי זכות להחליט או לבקר מה טוב ומה לא טוב לאנשים אחרים, בייחוד כשמדובר בסקס וזוגיות.

  3. לוכד עריקים במיל'

    אין לך חומר?
    מה זה הדבר הזה? כל בנאדם שצריך להיות מאושפז באברבאנל, יפורסם כאן?
    אדון לוי, הפסיכיאטר המחוזי מחכה לך.

  4. You are a Freak

  5. נקבה אינטיליגנטית

    חשבתי שבננות זה אתר מכובד, של מאמרים הומורסטיים או מעמיקים על יחסים ואילו עכשיו הגעתי למסקנה שזה עוד אתר סקס מלוכלך ודוחה. החיים מלאים אכזבות, לא?

    • מרילין מונרו

      סקס יכול להיות דוחה ומלוכלך? תמהתני

      • לילית-נסיכת האופל

        אצלנו הנוצרים, היהודים והמוסלמים….
        כל דבר שגורם להנאה שאין בה משום נזק לזולת, מחוייב להיחשב כמלוכלך, דוחה ודורש אישפוז מיידי למבצעיו.
        כאלו אנחנו, מה לעשות?
        כאלו היינו תמיד.
        אולי בעוד מיליון שנה נשתנה ואז נחליט שמלוכלך ודוחה זה שיעבוד הזולת *כנגד רצונו*.
        אולי אז ניווכח איזו סטייה מעוותת נמצאת בבסיס הדחף לאכוף את ערכינו המוסריים בכוח על אחרים.
        ואולי באותה ההזדמנות נקלוט לבסוף כמה מבחיל ולא סקסי הוא אקט גזילת משאביהם הרוחניים והפיזיים של אלו אשר לא משתייכים למדורת השבט שלנו, לצורך האדרת עוצמתינו.
        אולי…. ואולי לא…..

        • לוכד עריקים במיל'

          בבן זוג, גורמת נזק חמור לחברה. התגובה שלי ושל אנשים אחרים היא הגנה עצמית כנגד אנשים עם הפרעות נפשיות מסוגו של אדון לוי.

          • לילית-נסיכת האופל

            שום דבר במאמר הנ"ל לא עורר אצלי את בלוטות הכמיהה והתשוקה.
            את חיי האהבה שלי אני בוחרת לנהל אחרת לחלוטין ומתוך פנטזיות שטיבן שונה לגמרי.
            הפארטנרים שלי, באופן טבעי, יהיו, היו ועודם כאלו אשר כיסופיהם דומים לשלי.
            מכאן ועד לפסול ריגושים של הזולת כפסיכוזה, רק מאחר שאין הם תואמים לשלך, עוד ארוכה הדרך.
            מה גם שמדובר בהסדר שנעשה בהסכמה מלאה על שני הצדדים,
            אז על איזו בגידה בדיוק מדובר?
            בגידה בערכים המוסריים של תפישת העולם הפרטית שלך?
            מממ… הייתי אומרת שזה צדקני משהו.
            אל פחד, יקירי.
            אני משוכנעת שתהיה מוגן כל עוד תמשיך לדבוק בבנות זוג אשר חולקות אופן חשיבה דומה לשלך. (וכמובן נא לא לשכוח את הגומי המועדף לטעם שניכם)
            דיעות מנוגדות לא נושכות, הן רק מובעות.
            אפשר להחזיר את הנשק לארון ולפרק את הביצורים.
            פיס, בייבי

            • לוכד עריקים במיל'

              ישנן הרבה "דעות" המנוגדות לשלי, כמו פדופיליה. קיומן של מערכות יחסים מהסוג הזה מעודדות את הניהיליזם בחברה שלנו ותורמות להתפרקותה המוסרית.

              • אריאלה רביב

                פדופיליה היא לא "דעה" זו התנהגות מינית הפוגעת בילדים ללא הסכמתם. לפעמים נדמה לי שאתה מוציא את הדעות שלך הישר מתוך הנאומים של רבובדיה.

                ובלי קשר – רק אני שמתי לב שגיל לוי באמת מאמין שלפני שהוא הכיר את יעלי היא פינטזה רק על התנוחה המסיונרית? איזו יוהרה משעשעת.

                • קטנוני, אבל לא רק את. אבל אני לא חושב שהוא התכוון לזה- שזה בשפת לילה מאוחרת, גם וגם.
                  כלומר מסיונרית בפרזנטציה.

              • לילית-נסיכת האופל

                אתה מתעקש להיות טמבל?
                *פדופיליה* זה לא דיעה. זהו מעשה פולשני ודורסני שנעשה בכפייה או תוך ניצול של עמדת כוח ומרות על חלשים וחסרי ישע.

                מצא את ההבדלים.

                מערכת יחסים בהסכמה בין שני אנשים היא לא מעניינך ולא מעניינה של החברה ואם היא נפרשת בפניך כמאמר באתר ציבורי, היא מוגדרת כדיעה ולא כמעשה שנעשה בך או במישהו אחר בכפייה. קאפיש?

                • אריאלה רביב

                  בדיוק מה שאמרתי רק בניסוח הרבה יותר מוצלח משלי?

                  אוף.

                  • לילית-נסיכת האופל

                    אני פה רק בשביל להאדיר את קיומך (לא שאת צריכה , כי את בין כה וכה, אבל בכל זאת)

                    • לוכד עריקים במיל'

                      בסוף תמצאו את עצמכן בגן עדן של סוטים, פדופילים ובוגדים
                      לא הכל מותר.

                    • אריאלה רביב

                      אתה כנראה מתעקש לא להבין את זה. בגידה אינה סטיה, אלא אם אתה חי באפגניסטאן. האמת היא שלפי הדעות שאתה מתעקש להביע, אני באמת מתחילה להאמין שהרבה יותר מתאים לך לגור ברצועת התנ"ך בארה"ב.

                      או אולי איראן? איפה שסוקלים נשים נואפות?

                      אני אכתוב את זה ממש לאט, כדי שאולי תבין: מה ששני אנשים *בוגרים* עושים *מרצונם* הוא עניינם שלהם בלבד, לא של החברה ולא שלך. כל מה שאתה יכול לעשות בנידון הוא להחליט שאתה לא תתנהג ככה.

                    • לוכד עריקים במיל'

                      אמנם היא לא ברמת החומרה של הפדופיליה, אך היא נמצאת באותה קטגוריה: התנהגות מוקצית מחמת מיאוס.
                      אני לא תומך באיסור חוקי של בגידה, כיוון שהציבור לא יוכל לעמוד בזה, אך אני מגנה התנהגות זאת בכל תוקף.
                      מתן לגיטימציה לבגידה, דבר ששני האנשים הבוגרים (?) הללו עושים, פוגע באנשים אחרים ולכן לטענתך אין תוקף.

                    • דיטריך, מ.

                      אם נחייה את כל חיינו בנסיונות רק לא לפגוע באנשים אחרים – לא נחייה.

                    • לוכד עריקים במיל'

                      (עכשיו אני מצטער שזה לא פורום קולי, מה שהקול שלך עושה לי… בררררר….)

                      צריך למצוא את שביל הזהב. לדעתי הם חצו את הגבול.
                      למען ההגינות, נבגדתי לפני כחצי שנה על ידי מישהי שכמעט הצעתי לה נישואין, הנושא קצת רגיש אצלי.

                    • טריניטי

                      גם אני אנטי בגידות, לדעתי אפשר לחיות בעושר ובאושר ובזוגיות מופלאה גם בלי לחפש ריגושים מהצד, ואפילו לשמור על גחלת הסקס בוערת, רחמנא ליצלן.
                      לוכד, ספר איך תפסת את הזונה. המתח הורג אותי.

                    • טריניטי

                      לא בטוחה שמדובר בסטייה, בימינו קשה כבר להגדיר מה סטייה ומה לא.
                      אבל
                      נראה לי שלגיל ידידנו יש בעיות. קשות.
                      קשה לי להבין (אולי אני הסוטה, או הסתומה, תגידו אתם…) איך סיטואציה כזו יכולה להיות מדליקה, ותסבירו לי, אולי – הסיפור אמור להיות מחרמן? כאילו, כמו הסיפורים בהאסלר ופלייבוי?
                      you big freak of nature…
                      מצטרפת ללוכד עם ההפניה – קדימה, לשרינק!!!!

                • צדקני, את. אומרת?

        • מרילין מונרו

          יפה אמרת

      • אריאלה

        וכל המרבה הרי זה משובח

      • אנסטסיה

        עושים את זה כמו שצריך..

  6. הכתבה הזו היא פשוט בושה וזוועה, אין פה אף שמץ אחד של אהבה ויחסים כנים ואמיתיים, אלא רצון מוזר להתחרמן מבגידה של בת זוג??!!!!!!!?
    האם מוכר לך המושג אהבה, נאמנות, או שהחיים שלך כנראה סובבים סביב מעגל של כלום??

    • לירי ומתפייט לשיר עם אהבה טהורה ונאמנות, אבל כל כך צדקני שזה כמעט מעורר בחילה.
      האהבה פנים רבות לה ולסקס פנים רבות יותר.

  7. גיל, אחלה כתבה, ותודה על הפתיחות לשתף אותנו בפנטזיות, שאולי רבים משתוקקים אליהם בסתר, אבל מעטים מעיזים להודות בהם בפומבי.
    ובאשר לסיפור עם יעל, ובלי קשר לפנטזיה המינית המועדפת. אם אתה שואל אותי (ולא ששאלת…) אז אתה מגרד את סופו של הקשר. ברגע שמתחילה לחלחל לפנטזיה גם חרדה, זה הסוף. הגשמת פנטזיות כאלו יכולות להמשיך כל זמן שהאהבה של שני הצדדים ברורה ומוחלטת. כשידעת שיעל אוהבת אותך ורק אותך, הכל עבד נפלא. היום, אולי בגלל הריחוק הפיזי שנוצר ביניכם, משהו התערער. אתה פשוט לא בוטח בה כמו פעם.
    היו לי מספר מערכות יחסים ממושכות, ורק עם אחד ידיעת האהבה הייתה כל כך מוחלטת ע"י שנינו, שיכולנו מפעם לפעם לעשות זאת עם אחרים מבלי שהדבר יפגע בזוגיות שלנו. לצערי זה קרה רק פעם אחת. בד"כ, כנראה, תמיד יש אחד שאוהב יותר, או חרד יותר לקשר, ומרגיש נבגד ופגוע רק מהמחשבה על זה.
    תנאים הם בדיוק מה שאסור להציב מצב כזה. התנאים המוכתבים אומרים שאתה לא סומך עליה, שאתה חרד שלא מדובר בסקס בלבד, שאתה פוחד לאבד אותה. ואם זה המצב, כנראה הגיע הזמן לשנות את כללי המשחק, או פשוט לוותר.

    • לא דיברתי על סקס ועל פריוורטיות שאכן לא לוקות בחסר בסיפור הזה, אכן גם לזה יש טעם ומקום, אבל אם כבר בענייני יחסים עסקינן, הרשה לי להעיר את תשומת ליבך לכך שאתה כנראה כל כך קלולסי בכל מה שקשור ליחסים שבינו לבינה ששכחת שלפעמים גם רגשות משחקות תפקיד ולא רק המוח הכחול שלכם!!!!

      • נחמד שמצרפים אותי למחנה השני. אבל צר לי לאכזב אותך, אני "את" ולא "אתה". את רואה, יש גם בנות עם ראש כחול. וזה בא קומפלט עם רגשות. נסי ותהני.

        • יקירתי, חבל לי עליך מאוד, אבל אם זה הפן שבחרת להתמקד בו בשלב זה בחייך, אני מקווה שלפחות זיונים טובים את כן מקבלת, אם לא את כל החבילה.

          • נראה לי לירי שאת טועה ומטעה.
            אם לא מצאת בסיפור רגשות, אולי יש כאן בעיה בהבנת הנקרא?
            אז נכון, הפנטזיה הספציפית היא, כנראה, לא הפנטזיה שלך (למען האמת גם לא שלי), אבל אם תקבלי את הפנטזיה כלגיטימית, אולי תוכלי לראות כמה רגש יש כאן.
            הבחור מאוהב, זה ברור, לא?

            נ.ב. כן, אני משתדלת לקבל את כל החבילה – כולל רגש. ואם אין, גם סקס טוב זה לא רע בכלל…

            • הבחור מאוהב, מאוהב בפנטזיות שלו, את יכולה לתאר לעצמך שהבחור שאת אוהבת בכל ליבך מתעלס עם חברתך הטובה, או לחילופין נאנס, ואת נהנית מזה?
              לכל אדם דרכו שלו לאהוב, אבל זה כבר ממש לא מובן.
              וד"א אני שמחה שאת משתדלת לקבל כל מה שאת רוצה – יישר כח!

              • לירי, קודם כל בואי נוציא את המילה "אונס" מהלקסיקון. אונס הוא מצב של כפיה אלימה וברוטלית – ולא בזה מדובר!!! כל זמן שקיימת הסכמה בין השניים, לא מדובר באונס. גם כאשר ההסכמה היא על סקס אלים.
                ולעניניינו. אני מסכימה שעפ"ר כמעט בלתי אפשרי לצאת בשלום מזיונים מהצד כשמדובר בזוגיות. וכן, יש לרובנו תחושת בגידה במצבים כאלה.
                גם אם כל אחד מהצדדים (בנפרד) רוצה לפעמים לעשות את זה מהצד, הוא / היא עדיין יתקשו לקבל את זה שגם השני רוצה בזה. אין לי הסברים פסיכולוגיים מלומדים לתופעה, אבל מניסיוני זה קשור בעיקר למידת הנאהבות והביטחון שיש לנו .
                אבל אני בטוחה שיש גם מצבים אחרים. וכן, אני בפירוש חושבת שהבן אדם מאוהב אנושות, ולא רק בפנטזיה. רק שהוא כבר לא כל כך בטוח שגם היא מאוהבת בו – וזאת הבעיה: הוא נהנה ממימוש הפנטזיה כל עוד ידע שהיא אוהבת אותו ורוצה אותו.
                ואכן דרכים רבות לאהבה, וגם הבלתי מובן (לך) יכול להיות ברור לאחר.
                ותודה על ברכת הדרך…

                • עצובה לי מידת ההזדהות של אנשים עם דבריו של מר גיל הנכבד, אבל כמו שאת אמרת, גם אם זו לא הדרך שלי, זו בכל זאת דרך (I GUESS).
                  כנראה מידת הנאהבות וחוסר הביטחון אכן מזעריים אבל זה כבר למאמר אחר.
                  UNTIL THE NEXT TIME

    • I hope she leaves him

  8. ומה שאני רואה פה זה שני אנשים שנאחזים בקשר שנגמר כבר לפני 4 שנים
    ושבמקום ללכת הלאה הם מתחזקים קשר טרנסאטלנטי באמצעות פנטזיות
    לדעתי זה לא עושה להם טוב
    תתבגרו
    תתחתנו
    תאמצו כלב

  9. לא אאריך יתר על המידה,
    אבל כבר בליל אמש בגומרי לקרוא את הכתבה הזו הרהרתי,
    היכן אפשר למצוא סיפורים כאלה, ולא על הנט?
    הנרי מילר/ אנאיס נין כבר ממזמן הפסיקו להסעיר את לילותי…

  10. מגיב בקיר

    נראה לי שקראת יותר מדי פורנוגרפיה. שבניגוד לאירוטיקה הופכת את האקט עצמו לחזות הכל. עם כל הכבוד לכאילו ניתוח הפסיכולוגי העצמי והזוגי, לא לוקח. לי לא ממש ברור מה רצית להגיד.
    בקיצור, אם כבר משהו טוב, אז סיפורה של O.

  11. חרמן לא קטן

    אתה פשוט מאוד חולה !!!!
    או סוטה קרא לזה איך שאתה רוצה.

  12. סיפור חיי,
    מדהים!
    בסוף הבנו שהכי טוב יחד

  13. באופן מפתיע , אני וחברי נמצאים כעת במצב דומה (טכנית)- הוא בחו"ל ואני בארץ. בכך מסתכם כל הדמיון בין מערכת היחסים שלנו למערכת החיסים המופרעת המתוארת כאן. גיל-אתה מתאר את עצמך כדוגל במע' יחסים פתוחה אך למעשה אתה קונטרול פריק במידה מוגזמת . לדעתי , כדאי שתלך לטיפול מקצועי ותברר עם עצמך מדוע אתה מגיב כך לדברים שקרו .

  14. קטע טוב, כי הוא נופל קרוב מאוד, בתוך רדיוס הפצצה.
    ה-פצצה.
    זו שמאכלסת את הראש שלנו, בזוגיות ובלעדיה.
    זו שלא נפתרת אף פעם:

    איך חיים ב"זוגיות", לצד אדם נוסף איתו אנו משתפים את חיינו –
    ביחד עם חירות מינית טבעית.

    אין, אין, אין, אין, ושוב פעם אין, דבר כזה "אקסלוסיביות מינית". רק מתים, או מתים-חיים, יכולים לשכב כל חייהם עם אותו אדם. או מאוד-מאוד בלתי מושכים (להם עדיפה אופציית ההתנזרות, אולי אלוהים יעשה להם טובה מתישהו).

    הפתרון הבורגני המקובל, של בגידות בעצימת-עין, לא שווה. הוא הופך מהר מאוד לחשדות, חרדות, מיסמוס הקשר, שחיקתו, וחיים זוגיים מעייפים.

    מצד שני – החברה עשתה עלינו עבודה מאוד טובה. בננות ככל שנהיה, פתוחות לרווחה וליברליות גם, עדיין – איך אפשר לחיות בזוגיות "פתוחה". להיות ביחד, עם חיים מלאים ומספקים. וזה אומר, גם מין ממלא ומספק. מין עם אחרים.

    כוס אמו ה"בעלות" הזו, ובכל זאת היא צפה.
    אני שוכב/ת איתך = הזין/כוס שלך שייך לי, ורק לי.

    איך אפשר להשתחרר מההרגשה? בלי לתרגם אותה לפנטזיה. איך אפשר לדעת שעכשיו אהובי/אהובתי שוכבים עם אדם אחר (בדיוק כמו שאני עושה או אעשה מעת לעת), ואולי אפילו לדבר על זה בינינו – ולא להתרסק.

    מחכה לקטע מאיר-עיניים. רצוי מתוך נסיון אישי, וכמה שפחות סימון ופוקו.

    • שאת שמה תווית עלכאלה שלא שוכבים עם איש מלבד בן/בת זוגם.
      "מתים" או "בלתי מושכים".
      הם פשוט שונים ממך. זה הכל.

    • אריאלה רביב

      אבל אני מכירה מאוד מקרוב זוג שחי עשרות שנים ביחד, שניהם נראים מצוין, לא מתים חיים ולא בוגדים. תגידי שהם יוצאים מהכלל? יכול להיות, אבל הם שם.

      ההחלטה לא לבגוד היא החלטה מוסרית, אפשר לקבל אותה ואפשר שלא, אבל כמעט כמו בכל תחום אחר בחיים שלנו, זה החלטה.

      • זו לא תיאוריה, אלא עובדות.
        גם את מציינת מה שהוא כנראה חריג. מרבית הזוגות חורגים מהאקסקלוסיביות המינית, במהלך חייהם. אלה הן העובדות.

        מה שיותר מעניין הוא הקביעה שלך, שלא "לבגוד" היא החלטה "מוסרית". לזה בדיוק התכוונתי. מוסר צבוע והיפוקרטי שבא מתוך כללים מיושנים של חברה קדמונית. אנחנו אמורות ואמורים להיות הרבה מעבר לעניין ה"בעלות".
        מדבריך עולה, שהתנהגות נאותה היא לקיים יחסי מין רק עם בן הזוג.

        אני התחלתי את דברי שלב אחרי זה. מההכרה שאדם מודרני לא יכול להסתפק בכך, לא רוצה להסתפק בכך, מכיר בצורך ההדדי והקיומי לפתיחות מינית – ובכל זאת, מתקשה לקבל את המעשים ברגע בו הם קורים.

        מה הפתרון? להמשיך ו"לבגוד" במחשכים? ממש פתרון גרוע.
        לא "לבגוד" בכלל? לא אנושי ולא אפשרי. וגם לא מוסרי. התנזרות ממין היא גזירה שאי אפשר לעמוד בה (וסקס לאורך שנים ארוכות עם אדם אחד בלבד = גזירה שאין לעמוד בה).

        אז איך מסתדרים, נפשית, עם ההכרה שבן/בת זוגי מקיימ/ת יחסים עם אחרים? האם אפשר לדבר בינינו על זה?

        • עדיין לא ברור לי למה את לא מדברת על עצמך בלבד, אלא על "האדם המודרני" או על "רוב הזוגות". איך את יודעת שרוב הזוגות מקיימים יחסי מין מחוץ למסגרת? שאלת כל אחד ואחד מהם?
          אם לך זה מציק, את מוזמנת לדבר על זה עם בן הזוג שלך. מה יכול להיות?
          עוד לא הייתי במצב מעין זה, אבל נראה לי שלשקר לבן זוגי בעניין לא הייתי יכולה, לכן אם אי פעם יתעורר הצורך, במערכת יחסים עתידית, אמצא את הדרך לדבר על כך.
          לא מוצא חן בעיני השיפוט שלך כלפי כאלה שכן נאמנים ולא שוברים את המונוגמיות. אני חושבת שאם מעשה כזה פוגע בבן זוגי, אני אעשה הכל כדי לא להתפתות ולגרום לפגיעה.
          עכשיו, למה זה פוגע? לא יודעת. תוצאה של חינוך וכו'…אולי.
          אז אולי באמת עדיפים יחסים פתוחים? ואם כן, למה הסידור הזה לא נפוץ?
          אכן, נושא זה מטריד גם אותי, אבל אני משאירה את זה בצד, בבחינת כשאגיע לגשר…

        • אין לי לי מושג למה אריאלה מתכוונת כשהיא אומרת "מוסרי", אבל לדעתי את מערבבת מושגים. "מוסרי" הוא לא בהכרח תכתיב חברתי שנקבע בימי הביניים במטרה לקבע אותנו בזוגיות מונוגמית, אלא החלטה בין שנים. ז"א אם שני הצדדים מסכימים לאפשר אחד/ת לשני/ה לקיים יחסים מהצד, הרי שזה מוסרי. אם אין הסכמה כזאת, זו בגידה (הבגידה כאן היא כפולה: גם במובן של פגיעה ביודעין בבן/בת הזוג, וגם בהחלטות המשותפות) . פשוט.
          לכל זוגיות מתמשכת רצוי שיהיה "ספר חוקים" משלה (ועל כך יעידו אלפי זוגות שפנו לטיפול זוגי). מהכרותי (ומניסיוני האישי), רוב הזוגות שלא שרדו, כשלו בדיוק במקום הזה: כללי המשחק לא היו ברורים מספיק, ואחד מהצדדים החליט לעקוף/להדחיק את המידע.
          גם אני מכירה מספר זוגות שחיים שנים יחד ללא זיונים מהצד וכלל לא נראים מתים (ואפילו לא מכוערים). שם המשחק כאן הוא "שליטה". שליטה בעצמך. הרי לכל אחד/ת מזדמנת מפעם לפעם הסיטואציה המתאימה לזיון מהצד, והשאלה היא האם להתפתות או לא. אני מניחה שגם למונוגמים שבינינו עוברת המחשבה בראש, וגם הם יכולים להינות מפנטזיה טובה, אבל לפנטז מותר. כאן ממש אין חוקים, ואסור שיהיו.
          ודבר נוסף: כמו כל צורך, גם הצורך המיני שלנו שונה מאחד/ת לשני/ה (ולפעמים משתנה גם עם השנים, או בהתאם לבן/ת הזוג שלנו). יש אנשים שזקוקים ליותר סקס, ואחרים לפחות, יש כאלה שהגיוון המיני עושה להם את זה, ואחרים שזקוקים להיכרות אינטימית ומתמשכת כדי להיפתח.
          כך, שבניגוד לתיאוריה שלך, לא לכולם קשה לחיות בזוגיות מונוגמית. ואם את יודעת שמחיר הוא פגיעה ישירה במישהו שאת אוהבת, ההתאפקות בהחלט כדאית. כי למרות שברגעי חרמנות אנחנו בטוחים שהסטוץ השולי הזה לא יפריע אם לא נספר, לבגידות יש נטיה לצוף ולעלות, גם אחרי שנים.

        • גבירת הטירה

          ככה מסתדרים עם זה נפשית.

          זה בעצם גם מה שאת עושה, כופה את התיאוריה – "אנחנו אמורות להיות הרבה מעבר לעניין הבעלות". איזה תיאורטיקן אמר לך ש"את אמורה"? עד כמה זה חופף למה שאת באמת מרגישה? ועד כמה תכפי את האמונה הזו על החיים שלך, כשיהיה לך בן זוג שבגידה פוגעת בו מאוד? האם תרצי לו על "הצורך בשחרור גופני ורוחני של האדם המודרני", או תתחשבי ברגשותיו?

          מי אמר כאן פעם שהאישי הוא לא פוליטי? לא תמיד אני מסכימה עם האמירה, אבל במקרה הזה כן.

          ובמאמר מוסגר – "בגידה" יכולה להיות גם פנטזיות על מישהו אחר, שזה דבר שבהחלט אפשר לחיות איתו. אבל האם הפנטזיות האלה סתם מסייעות לשחרר קיטור, או שהן מצביעות על בעיה/שעמום ביחסים עם בן הזוג? את זה כל אחד צריך לשפוט לעצמו.

    • גבירת הטירה

      למה לא אמרת…

      נשמה שלי, כבר יש אצלך הכל – *"חירות מינית טבעית"* (רוסו), *"החברה הבורגנית"* (מרקוזה), *"זוגיות פתוחה"* (דודה דה-בובואר), יחד עם *"חיים מלאים ומספקים"* (מכון אדלר), ועד *"החברה עשתה עלינו עבודה מאוד טובה"* (פוקו – כן, השתרבב בכל זאת).

      הכל יש לך. בניין תודעתי כוזב שלם יש לך, וכולנו מלאים באותו חרא, בדיוק כמוך.

      עכשיו תתחברי *את* חזרה לרגשות שלך, ודווחי לנו. כל הבננות ה"פתוחות לרווחה" (אמא שלכם פתוחה, עכשיו ינואר) מחכות בכליון עיניים – השלים עם הבגידה שלך, החננה? או לא השלים?

      • גבירת הטירה

        את מנסה להציג את הצורך לבגוד (שאכן קיים, וכל אחד היה בסרט הזה) כצורך "טבעי", שנובע ממיניות משוחררת. לכאורה. מה לעשות, שברוב הפעמים הוא נובע משיעמום פשוט, ובמקרה הגרוע – מאגו שדורש שישביעו אותו.

        כסף, מין, כוח, שליטה, טריטוריה – הצבירה של כל אלה אולי מונעת מדחף ראשוני, אבל מהולה מדי באגו בכדי שמישהו יוכל להפריד. אבל אני לא רואה אותך רצה ודורשת ברבים את תהילתו של הכסף, למשל ("אי-התעשרות על חשבון אחרים היא גזירה שאי אפשר לעמוד בה! זה לא קשור לציווי מוסרי!").

        זהו.

        • זו הפעם הראשונה שאני רואה מישהי שמגיבה לעצמה. ומתעצבנת!
          צחקתי קצת.

          אני שקופה לגמרי, מה? לא חשוב.
          באנו מחיים מאוד פתוחים. ידענו והודענו מראש, זל"ז כמו שאומרים, שכיף והכל, אבל שאי אפשר ליישם מונוגמיה כהילכתה. אפילו לא גרים יחד, רק מאוד קרוב.

          יחסים מצוינים בינינו. נפש+גוף+מה שבאמצע, מעל ומתחת, מיליון שעות ומיליון דברים. הכל.

          לא מקבלת, לגמרי, את התפיסה שזיונים (למה לא לקרוא לזה בשמו) "בחוץ" הם "בגידה". שוב, כשאין רמייה, ואין משחק על ריק. וזיון, לפעמים, הוא רק זיון.
          לא מקבלת בכלל את התפיסה, שאין בזיוני-החוץ דבר שאין בבית. לא נכון. שיגרת זיונים ביתית היא מירשם לשממה.
          איש מאיתנו לא עשה מזיון-חוץ פנטזיה עבור השני, בניגוד לכותב המאמר. למען האמת, ידוע שיש פה ושם, לשנינו (כלומר חופש הדדי), אבל לא דחוף לדבר על זה.

          בזמן האחרון הוא מתחיל להתפרק.

          הודיע על פרידה, חזרנו כי זה טיפשי, ולא איכנס ליתר.
          בכלל לא מדובר על האקט עצמו ("את יותר נהנית עם ההוא", "מעדיפה מישהו אחר" וכו.) בכלל לא זה. מובן לשנינו לגמרי, שהקשר העמוק בינינו, בכל תחומי החיים, אין לו שום תחליף.

          סתם, קשה לו. בלי לשאול אותי מה קורה, אפילו.
          גם לא מבקש שנגור ביחד כל הזמן. פשוט קשה לו, מאוד, עם זה.

          אם תשאלי, למה לא אתאפק כדי שהוא לא ייפגע – כי ככה יוצא (לא מי יודע הרבה, אם זה דחוף לדעת), ופאק איט, הגוף שלי ברשותי.
          אם תשאלי, למה לא להיפרד – כי לא. הכי לא.
          ואם תשאלי, למה לא להבטיח נאמנות מינית ולהתפרפר מהצד – כי אני לא אשקר. אז כלום לא שווה.

          נראה כמו אין מוצא.

          • אריאלה רביב

            ואין מוצא כי אין שום מוכנות להתחייבות אמיתית.
            ואת חוסר היכולת להתחייב הרבה יותר קל לכסות ב- "רק אנשים שנראים איום ונורא משוללי מיניות נאמנים" מאשר להחליט שזה הפרטנר שלך.
            ואני דווקא בעד בגידות מאוד מאוד דיסקרטיות, לא חייבים, אבל אם יוצא, לסחוב את החרא לבד, לא להפיל אותו על בן הזוג בתירוץ של כנות שמקדשת הכל.

            • אוי ואבוי.
              ממה שאת אומרת, יוצא שמספיק להגיד לו, אני רק שלך – ולהזדיין עם אחרים בלי לגלות. זו לא התחייבות בכלל, בעיני.

              אני כן מעוניינת לחלוק עימו הכל, גם חרא. זה כל הקטע. זה הדבר. אז למה להתייחס לכנות בתור תירוץ. ממתי כנות היא דבר מושמץ? כנות חזקה יותר מהכל.

              או שאת חושבת שהתחייבות אמיתית היא הימנעות ממין עם כל אדם אחר. זה לא מתאים לי, וגם לא מקבלת את ההגדרה. התחייבות היא, קודם כל, שיתוף החיים בינינו. שיתוף שלא מונע חופש. ללכת לסרט עם אחר, לדבר עם אחר, וכן, יכול להיות שאשכב עם אחר. ה"חרא" כדבריך.

              ובבסיס ההתחייבות הזו – הגילוי ההדדי. כן, גם של ה"חרא".

              לכן, בינינו יש התחייבות אמיתית + מין לא רק זע"ז.
              יש חיה כזו.

              בעייתית, לצערי (ומאוד לצערו). אבל היא חיה וקיימת.

              • אריאלה רביב

                יש פה מאמר מאוד חכם, "חייבים לספר את האמת?" של שמוליק כהן, תני קריאה.

                אני אוהבת את זה שהכנות הופכת קדושה, היא באמת כזו? יותר מהרצון לא לפגוע במישהו אהוב? יותר ממשפחה כשכבר יש כזו?

                לא חייבים להזדיין עם אחרים, בניגוד למה שאת מנסה לשכנע את עצמך. בניגוד לזוגות שהצליחו להיות נאמנים, שכאלה אני כן מכירה, *מעולם* לא יצא לי להכיר זוג שהחליט על מערכת יחסים פתוחה והחזיק מעמד לאורך זמן.

                • אריאלה, לא נותר לי אלא להגיד – צודקת!
                  זיונים מהצד, כאשר אין החלטה משותפת עליהם, אכן פוגעים בעיקר בנבגד. ולמה זה מגיע לו?
                  אם זה אירוע חד פעמי, תהי בוגרת ואחראית ותשמרי את הסוד לעצמך.
                  אם מדובר בדפוס, כניראה שהבעיה אחרת. אז או שממש משעמם לך איתו, או שאת באמת לא מסוגלת למחוייבות זוגית. וכאן חייבים להיות כנים, כי דפוסים כאלה סופם לצאת לאור (מדינה קטנה וחברים בה לרוב…).
                  אישית אני מכירהזוג שחיו באושר יותר מעשר שנים, עד שבאקראי נודע לאישה שבן זוגה בוגד בה כמעט מיום נישואיהם. מה שעברה אותה אישה, קשה לדמיין. כמה מושפלת שהיא הרגישה, היא הגיעה כמעט עד אישפוז. והמוזר הוא, שאת המידע היא שמעה מבן זוגה, ודווקא ברגע של אהבה, כשבעצם כל מה שהוא רצה להגיד לה זה שעכשיו הוא כבר לא צריך זיונים מהצד, כי כל כך טוב לו איתה…
                  ואם להרחיב בעניין ההחלטה: וגם אני עדיין לא פגשתי זוג שהחליט על זוגיות פתוחה ושרד לאורך זמן.

          • גבירת הטירה

            …ולכן יפה שהצחקת את עצמך. עיקרון ההדדיות. בפעם הבאה ארכיב את עצמי על אופניים, ואת תעשי קולות של דג, או.קיי?

            עכשיו, תוהה, תחשבי רגע – צריך שניים לקשר. את אומנם לא רוצה להיפרד, אבל אם התחיל להיות לו קשה, יכול מאוד להיות שיגיע היום שהוא ייזום פרידה (סופית), והסיפור ייגמר. איזה לקח תלמדי מזה? אני לא חושבת שזה יהיה לקח מוסרי או חברתי. זה יהיה לקח פשוט – *אי אפשר לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה*. כל ה"עקרונות" שבנית מסביב, כל ה"כנות", יעמדו אז למבחן אמיתי – עד כמה את רוצה להיות *איתו* (ולא עם בן זוג אוטופי כלשהו, שמקבל הכל ושותק), והאם את מוכנה להתפשר על זה. עד כמה באמת אין *לו* תחליף מבחינתך "בכל תחומי החיים".

            ואם את לא מוכנה להתפשר? כמו שאמרו חכמים ממני, כל אחד עושה מה שטוב לו.

  15. סתם אישה

    גיל יש לי הרגשה שאתה הומוסקסואל לטנטי ושאתה מקיים יחסי מין עם גברים זרים באמצעות יעל…

    • אריאלה רביב

      יש לי בהחלט אותה הרגשה לגבי כל אותם גברים ששולחים תמונות של בת זוגם לאינטרנט, הרי מה שמחרמן אותם זה שגברים מתחרמנים על האישה שלהם, אבל נו, שכל אחד יעשה מה נעים לו.

  16. זו שיודעת

    אני לא חושבת שהעניין פה האם בגידה היא עניין מוסרי או לא, למרות שגם זה נושא מעניין. ה"אישיו" שמעלה הבחור כאן (ויש שיגדירו בחור מסכן, או בחור שמודע לעצמו מאוד ולכן נמצא כמה צעדים לפנינו), הוא עניין הגשמת הפנטזיות. האם כדאי להגשים פנטזיות ועם מי? כאשר בני זוג קשורים מאוד מבחינה מנטלית (אפשר לומר גם "נפשות תאומות"), יש מצב שירצו להתנסות ולהגשים פנטזיות ביחד. הרי ישנה משיכה, ישנו אימון, ישנה הבנה עמוקה, אם יש אהבה אז נוסף גם אלמנט ההקרבה של אחד הצדדים שפחות מעוניין ואפילו יש רצון לגלות דברים יחד כי בדרך הפתלתלה של פתיחת דלתות נעדיף להחזיק את ידו של מישהו כזה. אבל האם אפשר אח"כ להמשיך בדרך הזוגית, או שמשהו מתקלקל ונוגע ב"נקודת האל-חזור"?
    מניסיוני, אחרי שניסיתי להגשים פנטזיה עם בן זוג, הכל החל להתדרד מנקודה זו ואילך ועלו חשדות, רגשות לא ברורים ואפילו לא יכולנו לדבר על זה יותר. גם אם מנסים לקבור את השק עם המרצע, זה תמיד מחרף לו אי שם באויר ומספיק מבט כדי שהחששות יתעוררו. (ראו הסרט "לרדוף אחרי איימי, אם לא בשביל ההקשר, אז בשביל הכיף).

  17. האם מה שאת באמת מחפשת בבן זוגך זה…. אבא? אחד שיקבל כ-ל מה שתעשי, לא משנה מה וכמה זה פוגע, בתנאי שתגידי לוה כל ותגידי שאת אוהבת אותו? או שמא את מחפשת אשליה של זוגיות על מנת להשקיט איזה מצפון פולני-סביבתי ובעצם בא לך להיות לבד? ואולי מפחיד להיות לבד……
    כנשואה באושר לגבר אחד, וכאחת שלא בוגדת לא מתוך ציווי מוסרי אלא מתוך בחירה (הוא בעלי, הוא שותפי לחיים, הוא אהבת חיי ואני לא רוצה אף אחד אחר) הרשי לי להאיר את עינייך – אפשר להזדיין (אופס, גם נשואות אומרות את זה…) עם בן זוג אחד משך שנים ועדיין לגוון, ועדיין להינות מחידושים והפתעות וגם מזה שהוא כבר מכיר, ויודע מה טוב לך ומה לא, ומזה שגם את יודעת (ואין מי שיודעת טוב ממך) מה עושה לו טוב באמת.
    וללילית, יקרה שלי – שפתיים יישקו…. תמשיכי לכתוב!

  18. שקדיה

    הפרדה בין גוף לנפש היא מסוכנת. כל מי שמדבר על תאומי נפש אלפטוניים לצד זיונים מכל הבא ליד ממקום של הפרדה, עושה לעצמו נזק רב. מערכת יחסים פתוחה היא פתיחות מצד אחד ואטימות מצד אחר שהרבה יותר חשוב לנפשנו. אפילו בטנטרה הרעיון הוא לאהוב אחרים ממקום אחר שממנו אתה אוהב את בן זוגך, או פשוט לדעת להחליף את בן זוגך הקבוע לעיתים קרובות יותר כשהוא כבר לא מתאים למקום שלך בחיים.
    בקשר לגיל ויעל, זה מזכיר לי קצת את "לשבור את הגלים", אף אחד לא אמר את זה לפני?
    בכל אופן, ברור לי שגיל מתמודד בתחום המין עם אנרגיות חזקות שהוא לא מצליח להכיר ולשחרר בתחומים אחרים בחייו. שם זה נראה לו לגיטימי. השליטה היא אנרגיה אחת שדובר עליה כאן, והייתי מאתגרת אותו לחשוב מעבר למדוע זה מחרמן אותו ולראות מה זה משקף לו על עצמו, ממה הוא בדיוק נהנה כשהוא פוגע בעצמו דרך אדם אהוב, כמו שכוססים ציפורן אל תוך הבשר ואי אפשר להפסיק למרות הכאב. לכל אחד צורות משלו להתמודד עם האנרגיות האצורות בתוכו. למען בריאות הגופנפש אני ממליצה לגיל לאתר את האנרגיות שהוא מתמודד איתן ולנסות להעתיק אותן למגרש אחר. קצת הילינג ומהר מאד הוא יגלה שאין לו צורך יותר לתמרן אדם אהוב כדי להאבק ביציריו שלו בצורה טרנסצנדנטלית.

  19. אני התחלתי רומן עם גבר נשוי ותאמת , אני במצב נורא רגיש שככה נורא קשה לי לענות על זה כרגע , ואני עצמי לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני לא רוצה להרוס מישפחה, אבל פה זאת לא אני אשמה אלה הבחור שהוא בוגד , אבל מצד שני אני לא יכולה לעמוד בפניו הוא פשוט מדהים מכל הבחינות מה לעשות עצה?

    • עוגייה

      לא רוצה להרוס משפחה ? הוא אמר לך שהוא הולך לעזוב את אשתו בשבילך ?
      לפני הכל, את יודעת בכלל מה מעמדך אצלו ? שאלת את עצמך למה את נמשכת למן סוג קשר שכזה? אולי הוא כל-כך מדהים בעינייך דווקא מפני שהוא נשוי ולא ניתן להשגה ?
      אין פה עניין של אשמה או אי-אשמה – את צריכה לשאול את עצמך מה את מחפשת בקשר מהסוג הזה, קשר שבדרך-כלל אין לו עתיד.
      התאהבת בו ? את איתו רק בשביל הסקס? הוא איתך רק בשביל הסקס? מה את בשבילו ?
      מה הוא בשבילך ? יש לך מחוייבות אליו ?
      תראי כמה שאלות אני שואלת אותך – האם הן נשאלו גם על-ידייך ?
      בכל מקרה, אל תרגישי לא נעים בשבילו, כי הוא אחראי לבחירות שלו בחיים ותתרכזי רק בעצמך.
      מה לא נעים לך בקשר הזה ? מה גורם לך בו לתחושת-אשמה, אם בכלל ? ומה יותר חזק אצלך,
      "הטוב" או "הרע" ?
      בקיצור, תחפשי את התשובות רק אצלך.
      שימי אותו בצד והתרכזי בעצמך, תחשבי מה טוב עבורך, מה את משיגה בשביל עצמך, כי אף אחד לא יכול לעוץ לך עצה ורק את באמת יכולה לומר לעצמך מה את באמת רוצה ומה מתאים לך.
      התשובה הכי נפוצה שתקבלי היא לברוח וכמה שיותר מהר מסוג כזה של קשר, אבל אני חושבת שלזרוק תשובה כזו בחלל האויר ולצפות ממך לעשות זאת, בלי לדעת את מניעייך, זה הכי שטחי שיש, גם אם יש בה הרבה מן ההגיון.
      ואם יש לך ספקות, תבררי טוב טוב מה הכוונות שלו כלפייך ואל תתני לו להתחמק ממתן תשובה כנה וישירה והוא יעשה זאת אם באמת איכפת לו ממך והוא לא חושב רק על עצמו.

      מה שכן – אני חושבת שמרבית הנשואים פשוט מחפשים אקשן מחוץ למסגרת המשפחתית, קצת ריגושים, גיוון בסקס, פשוט לגעת ולדעת מישהו או מישהי אחרים. רובם לא מחפשים לפרק את המשפחה ואם זה בסוף קורה, זה מפני שבאמת הם התאהבו מחדש וזה חזק יותר מכל דבר אחר עבורם.
      בקיצור, יש ויש וכל אחד פועל מהמניעים שלו.
      אגב, את כל השאלות שהצעתי לך לשאול את עצמך, שאלתי גם את עצמי, כי הייתי בסיטואציה דומה לשלך ואם את התחלת להתאהב בו, או שאת כבר מאוהבת, את חייבת לפעול ומהר !

      שיהיה לך בהצלחה !

    • כבר היינו בדיון הזה באתר הזה. לכל אחת יש את הראשון שלה. יש את הראשון האמיתי שלה (איתו היא פתאום גמרה בחדירה). ויש את הנשוי הראשון…..בהצלחה

  20. חייכתי לעצמי,הקטן החמוד ומתוקונת האהובה ישנים ואני מובטל שכמותי מחפש שיחות מלוכלכות שבוע לפני הסדר.
    לפני שבונים מדינה, לפחות בשביל חלק מאיתנו, צריך להרוס אותה, ובלי ספק עשינו זאת עד יסוד.
    אחרי שאני ואשתי מאוננים ביחד- וכמה שפחות מוסרי הרי זה מבורך- אנחנו ישנים יותר טוב.
    ואת הפרקטיקה, כעיקרון, סיימנו.

  21. קראתי את זה ובעיני זה ממש מדכא. אני לא יודעת למה. אני לא פוריטנית, אני מכירה את הריגוש שביחסים כוחניים, אבל אתה נראה לי תלוש, אובססיבי, מנותק מהמציאות וחסר רגש. בקיצור מדכא.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *