בננות בנות שמרשות לעצמן
אז גלשתי לי לצומת, ככה בעדינות, כאילו מורה הנהיגה שלי יושב לידי ומסמן איקס אדום על כל שגיאה. מסתכלת שמאלה בזהירות, יופי הצומת פנוייה אפשר להיכנס; באמצע הבחנתי במכונית לבנה מתקרבת לעברי, האטתי. אישה מבוגרת במשקפיים כהים סימנה לי עם הראש מן סימן מוסכם בין נהגים, סימן שמקביל להבהוב האורות כשהנהג שמגיע מולך מסמן כדי שלא תיפול לרשתו של מנאייק נעלם; סימן שאמר לי, "ילדתי הצעירה את יכולה להמשיך לנסוע". מה שהיה ברור לי כנראה לא היה ברור לאישה הזקנה. ברגע שלחצתי על דוושת הגז, בוטלו כל החוזים והסכמי השלום ומסיבה כלשהי גם שק העצמות במכונית שמימני לחצה על אותה דוושה בדיוק.
עכשיו קוראים יקרים שאלה לי אליכם:
מדוע לחצה הזקנה על דוושת הגז?
א.
היא התבלבלה והתכוונה בעצם ללחוץ על הברקס.
ב.
היא בעלת נטיות התאבדותיות.
ג.
היא הגיעה מארץ רחוקה ששם כאשר עושים כן עם הראש בעצם מתכוונים ל…לא.
ד.
היא אישה.
את תשובותיכם תוכלו לשלוח למערכת ולזכות בסוף שבוע זוגי בקפריסין.
ועכשיו ברצינות.
אם משרד הבריאות קובע שהעישון מזיק לבריאות, למה משרד התחבורה לא יכול לקבוע שהאישה מזיקה לבטיחות? ולכל מי ששוב מתרעם ולא מבין למה בחורה כמוני כותבת דברים שכאלה מוזמן לקרוא את המאמר הקודם שלי ולהסיר ספקות (לא, אני לא לסבית).
אז למה נשים נוהגות כמו…נשים?
1. שלוש מאות שבעים וחמש אלף נשים עצבניות
– בהתחלה האשמנו את המחזור החודשי. אחחח הווסת הזאת שתמיד מוציאה אותנו לא אשמות. אין לך כוח לסקס הערב? "מותק אני במחזור", את עצבנית? "מאמי אני במחזור", עשית תאונה? "מה אתה רוצה שאני אעשה אני לא מרוכזת, אני במחזור!" אין ספק, תרוץ טוב.
בארץ ישנן שלושה מליון נשים (בערך), מתוכן לחצי אין רשיון נהיגה (קטנות מדי, מבוגרות מדי, לא הספיקו וכו') – סך הכל מליון וחצי נהגות. רבע מהן נמצאות במחזור ברגע נתון. מכל החישובים הנ"ל יוצא שכל יום נמצאות על הכביש שלוש מאות שבעים וחמש אלף נשים עצבניות, לא מרוכזות, לא מרגישות טוב, או בדיכאון. יש שם מישהו שמוכן לקחת אחראיות על זה?!
2. אופס, בטעות
– נשים תמיד, אבל תמיד בטוחות שאם הן עושות טעויות יסלחו להן. מכאן, שזה בסדר להיכנס לאין כניסה, כי יסלחו לי, זה בסדר לעבור נתיב בלי לאותת, כי מי יכול לעמוד מול חיוך כמו שלי, זה בסדר ללחוץ חזק על הברקס שנייה לפני שהרמזור מתחלף, כי כשגברים רואים חצאית הם שוכחים הכל.
3. חינוך מיוחד
– (הקטע הבא אינו מתייחס לנשים שבשבילן טיפוס הרים והשתתפות ב"מבצר" הם סם החיים). סיבה נוספת למה שהופך נשים לנהגות לא טובות (בלשון המעטה כמובן) הוא הפחד. מגיל קטן מלמדים אותנו שמכוניות זה לבנים ועדיף שנשחק בברביות. ואז, כשמגיע היום ואנו עולות לרכב של מורה הנהיגה קשה לנו עם זה. אז אנחנו מקרבות את הכסא, הכי קרוב שאפשר ללוח השעונים (ומצמצמות את מרחב הראיה), נוסעות עם הנד ברקס מורם (למקרה שהרכב ידרדר בירידה) וחונות קילומטר וחצי מהמקום (כדי לא להסתבך בחנייה).
הפתרון
אז לפעמים אנו נוקטות בעמדת ה"לא מתמודדת", לפעמים בעמדת ה"אופס סליחה" ולפעמים בעמדת ה"אתה אשם". בכל אחד מהמקרים יש קורבנות. אז מה הפתרון?
אוטובוסים.
מוניות.
טרמפים.
בטוח לאישה ובטוח לסביבה.
נ.ב.
בפרק הבא: נהגי מוניות, מי נתן להם רשיון?
אשר אמרתי מזמן
כתיבה נפלאה
: )
ולכן אנו למדים, שאין קשר בין טיעונים לוגיים למידת ההיגיון שבהם. או ההפך.
בתור אחת שחושבת שנשים יכולות להגיע לכל הישג שהן רוצות, אולי תופתעו אבל-
היא צודקת…
אני נוהגת קטסטרופה
אמא שלי נוהגת קטסטרופה
כשלאחותי הקטנה יהיה רשיון היא תנהג קטסטרופה.
סעו בזהירות!
ואללה אנ'לא יודע למה אתן כל כך יורדות על עצמכן כל הזמן. אישתי נוהגת מצויין, אחותה נוהגת מצויין, אחותי נוהגת מצויין. אם לאישתי היה כח לנהוג תמיד הייתי בשימחה מפקיד את ההגה בידיה האמונות. לגבי העניין של לשבת בתוך לוח השעונים – זו אכן בעיה קשה ולדעתי צריך שהמורים לנהיגה יתחילו לשים לב לנקודות האלו, כמו כן רצוי לבנות סילבוס (ע"י התלמיד מכיוון שהחוק לא מתעסק עם זה) שיכסה כמה שיותר אפשרויות – כשאני למדתי התעקשתי על נהיגה בגשם, נהיגה בלילה ובכביש מהר. ולגבי החינוך מהבית – יש לי ילד בן שלושה חודשים ואני לפעמים צריך להתווכח עם אישתי כדי שהילד ילבש בגד וורוד – אני פשוט חושב שצריך לתת לילד את הכלים להחליט מה הוא רוצה לעשות ולא לקבע לו מראש כל מיני דעות קדומות.
שיהיה לכם בסבבה
אני חושבת שזה אומר הכל
אולי מיכל צודקת.. אני באמת לא יודעת איך הבנות האחרות נוהגות!
אבל בבקשה לא להכליל את כולם!
כי אני נהגת חדשה ואני נוהגת יותר טוב מאבא שלי!!!
היא בעיני חידה מעוררת אימה®
למרות שלכאורה הנושא כאן אינו איכות הנהיגה הכללית¬ אלא הבדלים הנגזרים מהשתייכות ג§נדרית¬ נראה לי שההבדלים האלו אינם משנים באופן כללי®
עקרונות נהיגה בסיסיים כמו חשיבה קדימה¬ תכנון מוקדם של מהלכים¬ הסתכלות מרחבית וקביעת סדרי עדיפויות ממילא אינם מתקיימים על ידי רוב האוחזים והאוחזות בהגה®
זה לא ממש משנה אם ברכב שחתך אותכם בצומת נהגה אשה במחזור¬ או איש עם תסביך של טייס פאנטום בפוטנציה®
בשורה התחתונה¬ הנהיגה הישראלית רובה ככולה היא שיקוף נאמן של החברה הישראלית÷
שחצנות¬ טמטום¬ גסות רוח¬ בורות¬ זלזול בחוקים¬ חוסר התחשבות ומשחק סכום אפס אינסופי®
ולסיום¬ שאלה מעניינת÷
אתם נוסעים בכביש לגני התערוכה¬ שבו שני מסלולים לכל כיוון¬ וגדר הפרדה באמצע הכביש®
מעט לפניכם¬ מסתיימת גדר ההפרדה ונוצר אזור חופשי¬ ובהמשך מתחדשת הגדר®
במקום בו היא מתחדשת¬ מוצב תמרור כחול עגול¬ ועליו חץ לבן המצביע באלכסון ימינה¬ לכיוון הנתיב שבו אתם נמצאים®
האם מותר לכם לבצע שם פניית פרסה שמאלה¬ לנתיב הנגדי¿
זהו ציר תנועה מהיר (נוסעים בו 70 קמ"ש במקום 50) ולכן מותר לחצות נתיבים נגדיים רק בצמתים.
לידיעתך באירופה יש פרמיות ביטוח מיוחדות לנשים משום שהן מעורבות בפחות תאונות ובתאונות פחות קשות. עכשיו תוכלי לשכלל את הטיעון שלך ולהגיד שנשים יהודיות לא יודעות לנהוג.
מיכל,
כמו תמיד הצלחת לשעשע אותי, וזה כבר חשוב בימים אלה.
ובנימה רצינית יותר: גם סטטיסטיקות שנעשו בארצנו מוכיחות שנשים מעורבות בפחות תאונות קטלניות. מצד שני, נשים נוהגות פחות בנסיעות בין עירוניות – וזה לא סטטיסטיקה, אבל די אם נסתכל על רכבים משפחתיים בסופי שבוע, בהם עפ"ר רואים בעל על ההגה, אשה לצידו, שני ילדים מאחר.
אני ויתרתי מרצוני על רשיון הנהיגה לפני מספר שנים, לאחר תאונה. למעשה בכלל לא רציתי לעשות רישיון, ורק לחצים מסיביים גרמו לי להשתפן וללמוד. ואחרי התאונה פשוט הבנתי שעדיף להאריך את חיי וחיי הסביבה, גם אם המחיר הוא לפרנס נהגי מוניות (שאכן ראויים לכתבה בלעדית) ואת חברות האוטובוסים.
חברתי הטובה, לעומת זאת, היא הנהגת הטובה ביותר שפגשתי. ברגע שהיא עולה על הכביש היא פשוט נהנת מכל רגע. לא היה בחור אחד איתו הרגשתי כה בטוח על הכביש, כמו איתה.
לנשים יש חסרונות על הכביש (ורק שם!), אבל יתרונן הגדול של הנשים הוא בכך שהן לפחות מוכנות להודות שהן לא נהגות משהו.
הגברים, לעומת זאת…
היתרונם הגדול הוא הביטחון שהם מפגינים על הכביש. רק שהיתרון הזה הופך לחיסרון ענק ברגע שאת צריכה לשבת לצידם.
נסיעה מהירה בתנאים קשים, ברקסים פתאומיים, והאצה למהירות שיגור באור כתום כהה, גורמים לחלקם חווייה דמויית אורגזמה. והם כל מרוכזים באפקט, שהם בכלל לא שמים לב שזאת שלצידם התעלפה שלוש פעמים, רגלה, הלוחצת בכוח על ברקס וירטואלי, כבר זקוקה לגבס, ושיערה הפך לפתע משחור-עורב לבלונד-שיבה.
והכי נורא, גברים בטוחים שכולם נוהגים כמוהם, ולכן שוכחים שיש גם נשים על הכביש…
והמסקנה: להוריד לאלתר את הנשים מהכביש. כך יוכלו הגברים לסמוך על הנהגים שלצידם, יפסקו תאונות הדרכים, ובא לציון גואל. אמן.
מאמר מעשיר וחשוב, אך יחד עם זאת בלתי ממצה בעליל
ונוגע בנקודות הכה מהותיות רק בקצה המזלג.
ניתן לנוד ראש בסלחנות על מחדל חוסר העומק והחסך במסר הגורף
שמתבקש להשתמע מהעובדות שהועלו הבמאמר, מחמת העובדה הפשוטה
שהכותבת היא רק אשה ואלו, כידוע, לא ניחנו בתכונות הביולוגיות הנחוצות,
על מנת שיוכלו לאחוז בהגה, בעט, במקלדת, או בשרביט הנהגה וניהול כלשהו.
למעשה נשים תוכנתו מראש, בכוונה תחילה, או כגחמה ראנדומאלית של הטבע,
שלא להיות מסוגלות לאחוז במאומה כמעט,
פרט למטאטא, מגב, מטלית, כף טיגון
ובאותו מוט הילוכי העונג של הגבר- הלא הוא ה*זין*.
יש אפילו המחמירים וטוענים שרוב הנשים למעשה, לא יודעות גם לאחוז בזין כהלכה,
או לפחות לא באותו הכישרון המולד שבו יודעים הגברים לתפעל, לתחזק ולתמרן את אותו
הג'וי – סטיק רב הפעלים.
מחקרים מקיפים אף מוכיחים שיש קשר ישיר בין חסרונו של הזין כאיבר חשיבה מרכזי, לבין חוסר יכולתה של האשה להשתמש במידע נתון שמנפיקה המציאות על מנת שתוכל להפעיל שיקול דעת, יכולות צפיית הנולד, ניתוח של נתוני מרחב וזמן וכושר הידברות מינימאלית עם הזולת.
לא לחינם, אם כך, משחר ההסטוריה, נהגו ציוויליזציות מתקדמות לאסור על נשים לצאת את פתח בייתן, לטובתן האישית ולטובת הכלל.
בשל מגבלותיהן הביולוגיות היוו הנשים מאז ומעולם איום מוחשי של כאוס וחורבן על כל חברה אנושית מאורגנת, מתוקנת, הומאנית ומתפתחת.
אי לכך ובהתאם לזאת,
בשם האבולוצייה המודעת, שהיא מטרת העל אשר לשמה התכנסנו הלום,
חשוב לזעוק במלוא הכוונה את הדברים הבאים:
תוחזרנה הנשים למקום אשר אליו הן שייכות, למען הסדר הטוב ולמען עולם שיהיה ידידותי יותר, בטוח יותר ומקום יפה יותר עבור ילדינו.
ויפה שעה אחת קודם!
נתנו לך להחזיק זין? כי אצלנו זה בלי ידיים, רק למצוץ.
אני אשמח לחשוף בפומבי את המסמך האנושי המזעזע והמרתק.
…ובכן הכל התחיל לאחר תקרית השיניים האיומה שהסתבכתי בה שלא באשמתי ב- 1990(הוראות ההפעלה נכתבו ביפנית ורוסית, אז אילתרתי ו… אופס).
כפי שכולם וודאי זוכרים, הוכרזתי כאוייב הציבור מס' 1 .
תמונות ענק שלי עם הכיתוב: *מבוקשת* ניתלו ב'טיימס סקוור', 'טרפלגר סקוור' ועל לוח המודעות של המתנ"ס בבאר טוביה.
ראיון בלעדי עם קורבן השיניים שלי פורסם ב'נשיונאל אינקוויארר' תמורת סכום בעל שבע פיגורות.
לבסוף נשלפתי ממקום מחבואי שב'בהמאס', נלקחתי באזיקים לעיני מצלמות הסי.אן.אן. כשברדס של גוצ'י מכסה את ראשי. נשפטתי בפני חבר מושבעים בין לאומי ונידונתי לעשר שנות מאסר בעוון רשלנות פושעת בזדון וחתרנות מכוונת לשם גרימת מום, בלא אפשרות לשחרור מוקדם או חנינה.
ריציתי את עונשי בכלא מקסימום סקיוריטי שב'אייל אוף ווייט' באגף C-8, האגף המיוחד עבור עוכרי האנושות ללא הבדל של דת, גזע או מין חוץ מגברים, אשר התפרסם בעיקר בזכות תכניות השיקום המתקדמות ומרחיבות האופקים שהוא מספק לאסירותיו חסרות התקנה.
שם שקדתי שמונה שנים על לימודים בהתכתבות עם אוניברסיטת אוקספורד וקיבלתי הסמכה ותואר לתיפעול זיינים באופן מאנואלי, זאת לאחר שרשיוני האוראלי נשלל ממני לצמיתות ואף מכל צאצאיי ממין נקבה, ללא אפשרות של ערעור על גזר הדין הנורא לעולמי עולמים.
כן, כן, אנשים כמוני הם אלו שגרמו בשנים האחרונות לפריחתו של הסחר הלא חוקי בשוק השחור של הזרע לבליעה. יש חומרים שאי אפשר להיגמל מהם אפילו אם המשמעות היא לעבור על החוק ולסכן את החופש האישי.
טוב מה את רוצה? את שאלת, אני עניתי.
לילית יקרה,
את כותבת הרבה יותר טוב, מצחיק, שנון, רהוט וחכם מכותבת המאמר שלהלן. ולא רק ממנה.
הגיע הזמן שנזכה לראות את דברייך תחת הכותרת הראויה להם. (רמז: לא בתור תגובה)
ויפה שעה אחת קודם.
אנשים כמוך-הם אלו שמורידים לנשים את הביטחון בכביש.
לכן,אנשים כמוך צריך להוריד מהכביש!!!
קיבלתי רשיון לפני חודשיים (פחות כמה ימים).
שני שיעורים לפני הטסט (השלישי) שעברתי עשיתי תאונה.
אני מפחדת ממשאיות (הן גדולות ומפחידות) מאוטובוסים (הם גדולים ומפחידים) וממוניות (נוהגים בהם אנשים שחושבים שהכביש שייך לאבא שלהם).
בחודשיים האחרונים עדיין לא נהגתי – כי לא היה לי מלווה…
עוד 4 ימים אני עולה על הכביש – והאמת?
אני לא יודעת אם יהיה לי אומץ לצאת מהשכונה בשבוע הקרוב…
🙂
סתם שתדעי שאצלי קרה אותו דבר. (כולל תאונה לפני הטסט… קורה.)
…ולדעתי מלווה זה קריטי. תעשי לעצמך טובה, במיוחד לפני נהיגה ראשונה
בתנאים לא מוכרים, תסעי עם מישהו שיכול לעזור.
אוי מיכל יקירתי את כ"כ צודקת..
רק שכחת להוסיף מס חידודים שפשוט אינטגרלים מהתפיסה בה את אוחזת..וכן..זו תפיסה:
ראשית -לא ציינת שחוץ מזה שלאישה אסור לנהוג בכביש אסור לה אפילו להיות בקירבת כביש מחשש שמא בעצבנותה תפריע לנהג האוטובוס לנהוג, תשבש את חוש השיפוט של נהג הטרמפ ,או הנורא מכל-תתחרפן מנהג המונית…-.בגלל המחזור כמובן..
שנית- לפי דעתי אסור לאישה בכלל להתקרב בשום אופן למערכת התחבורתית..
בשביל מה או למי זה יועיל בכלל? הרי ממילא האישה רוחצת כלים כל היום ומבשלת אוכל לבעלה ולילדים . היא לא צריכה לצאת בכלל מהבית..
אפילו שהיא עושה קניות לבית היא צריכה להתרחק מכלי רכב בכלל ומאנשים בפרט..היא יכולה להיות במחזור ולשדוד איזה בנק או לעשות סצינות קולניות במרכזים מסחריים ..
מי יודע מה יקרה לאנשים שבסביבתה אם היא תיהיה באותו יום של החודש..
ובכלל.. למה נותנים לנשים לדבר? למה נותנים לך לדבר?
הלוא את אישה? אולי היית במחזור שכתבת את המאמר ובגלל שרבת עם חברה שלך מקודם (עצבים מהמחזור) הלכת וכתבת מאמר שעלול לעצבן רבות מהנשים באשר הם?
אולי את בכלל גבר?
(למיכל:אל תתייחסי להערה האחרונה אני פשוט במחזור וקשה לי לרסן את עצמי)
מכיוון שאני במחזור אני ממש עצבנית ורציתי לכתוב משהו מתלהם כמו כמה שאת טיפשה מיכל וכמה שנשים כמוך מחזירות אותנו שנות אור אחורנית למטבח ולעוד כל מני מקומות אפלים בהם הנזק של הנוכחות הנשית שלנו מצטמצם לאפס. אבל אז באה לילית הנסיכה וניסחה בדיוק רב ובעידון רב בדיוק את כל מה שאני חושבת, אז אני לא אומר לך כמה את טיפשה, כמה את מרגיזה וכמה אני מקבלת את הקריזה מאנשים כמוך – נשים או גברים!
גרשון נוהגת מצוין.
ע"פ מחקר שבוצע לפני כמה שנים באירופה (אני לא זוכר בדיוק באיזו מדינה):
1. נשים ביחס לגברים: שומרות יותר על חוקי התנועה; מתכננות את מסלול נסיעתן מראש הרבה יותר מגברים; רגועות יותר בצורת נהיגתן יותר מגברים.
2. נשים ביחס לגברים: מאבדות את עשתונותיהן יותר בקלות מגברים; מאבדות אוריינטציה בשעת לחץ יותר מגברים – בכביש המצב דומה ל"ורטיגו".
מסקנת המחקר היתה שבמקומות בהם התנועה על הכביש אינה מתנהלת בצורה תקינה ושוטפת (כמו בישראל למשל…), לנשים קשה להשתלב בצורה טובה בנהיגה.
מעבר לזה, האגו הגברי של רוב גברי ישראל אינו מאפשר להם לשבת לצד הנהג, במיוחד כאשר מדובר בנהגת.
פעם ידעתי לזהות נשים לפי הנהיגה. היו לי אחוזי הצלחה גבוהיים. אבל המצב השתנה, כמו שאנשים משתנים. כיום, אני פשוט מנסה לשרוד, ומאידך, אין שום אפשרות לאפיין נהיגה של נשים.
אנשים בארץ נוהגים חרא. פשוט כי הם לא אוהבים לנהוג. כי הנהיגה נתפסת אצלם כאמצעי להגיע מנקודה לנקודה. ההוכחה לכך מאוד פשוטה אגב, 80 אחוז מכלי הרכב החדשים הם אוטמטיים.
רק הערה קטנה. אני, גם אם מישהו מסמן לי לנסוע, אני לא נוסע. אבל אני לא חושב שנהגת כך בגלל שאת אישה, אלא פשוט כי את תמימה. אגב, על פי החוק, אסור לסמן לאדם לעבור במעבר חציה. אם הוא יפגע מרכב אחר, האחריות היא גם על המסמן.
הכתיבה שלך נוטה להכללות, אבל האיפיון בעייתי מדי. אני אישית לא הייתי מגיע למסקנות כל כך מהר. בפרט, כאשר בשטח אי אפשר להבחין בזה.
לא ידעתי שבדיחות בזוקה עברו לאתר בננות…
המאמר כתוב רע וביזיוני ביותר.
אפשר לדבר על מאפייני נהיגה נשיים, שאגב ניתן למצוא אותם במינונים שונים אצל נשים וגברים כאחד, אבל להגיד שכלל הנשים לא יודעות לנהוג זה כמו להגיד שדודו טופז הוא מלך הבידור.
ובמונחים לוקליים: שטויות במיץ עגבניות.
בפעם הבאה שתרצי לפרסם משהו נורא משעשע שכתבת עדיף שתשלחי אותו ל"פילון". שם לא דורשים שום ביקורתיות או רפלקסיה מינימלית.
ממש המקום האידיאלי עבורך.
ואת לא לסבית, את סתם סטיגמטית נטולת יכולת כתיבה whatsoever
באופן אישי אני בד"כ מצליח לזהות מי הן הנהגות על הכביש, ולא בגלל ההצטיינות המדהימה שלהן… בד"כ זה בזכות זה שהן תקועות בנתיב השמאלי (סתם, או מפני שיש פניה שמאלה בעוד 5 קילומטר).
דוגמא אישית יותר שזכורה לי היא שידידה שלי חתכה אותי באחת ההזדמנויות המעטות שיצא לנו לנהוג באותו זמן באותו כביש, כשלמעשה זה קרה פשוט מפני שהיא לא הסתכלה במראה.
אבל יש לי דוגמאות גם להרבה מאוד פעמים שחתכו אותי גם נהגים.
וכנראה שרוב אלו שחתכו אותי היו דווקא נהגים.
אז אולי ככלל נשים לא נוהגות כל כך גרוע? או לפחות הן בד"כ לא מסכנות את הסביבה שלהן (אותי!!!) בתכיפות שנהגים מסכנים…
You have a good point there dear, the fact that women are sometimes uncomfortable with driving is in my opinion a matter of socialization. men are expected to love cars, to play with cars and to be good drivers. it is expected to be natural to a man. for women edmit it there is not this expectation. it is ok to not be perfect, it is more ok to not love to drive. I got to tell you, I once drove my mothers car into my father's new car. it was my father's fault. he was sure I will be a bad driver and didn't want to help me financially with doing the liscence. years after the army when I had saved and did the liscence, I felt so stigmatized and pressured when he sat next to me that when coming out of the onedriveway I hit our ither car. by the way the insurance doesn't cover it if you hit your proporty with your own proporty so my dad got his profacy fulfilled. only when driving with more incoureging people I learned to be a ok driver.
תודה לך מיכל על המאמר. משעשע, שנון, חמוד, לא דורש תגובה רצינית. לא דורש הפנמה.
הבעיה היא שאם גבר היה כותב אותו היו מאשימים אותו בשוביניזם גרידא, כי נקודת מבט אוביקטיבית היא בלתי מתקבלת על הדעת בכל מקרה.
אז, אנא, הפעילו את חוש ההומור שלכם/ן לפני התגובה.
לעצם הענין:
אנחנו זוכרים "יום ללא מכוניות" בתל-אביב.
אני מציע "יום נשים נוהגות בלבד" ובסמוך אליו "יום גברים נוהגים בלבד", מה שיתן לנו את הכלים לראות מי נוהג טוב יותר.
אני מכיר נשים נוהגות נהדר, כגון גרושתי, עשר, עשר !!!
וכמו כולם מכיר גברים שנוהגים זוועה.
כך שההכללות מיותרות ולא נכונות.
ולמי ש"עולה" כנהג חדש על הכביש, אל תעלה/לי על הכביש בלי שנהגת עם מלווה, אפילו אם החוק היבש לא דורש זאת ממך. אבל, זו עצה של גבר. נשים לא מתחשבות בזה.
מכונית קטנטנה, נאמר, דייהו מאטיס ירקרקה, הכביש פתוח והמהירות המותרת היא שמונים, הדייהו שלפנייך נוסעת ארבעים, באמצע נתיב, עוצרת כל כמה שניות, בנוסף לכך כבר שעת בין ערביים ואורות המכונית? כבויות.
הנהג הוא:
א) חדש
ב) מסטול מהתחת
ג) אישה
אין צורך אפילו לבחור בתשובה נכונה יותר, כולן נכונות רק כל מיקרה לגופו, לעיתים זהו נהג חדש, לעיתים סטלן ולפעמים אישה ובמקרה הכי גרוע, שלשת התכונות גם יחד
אני לא מכיר אף גבר שהיה נוהג מרצונו בדייהו מאטיז (ועוד ירוקה ?!) – ואם כבר היה נוהג, היה בודק "כמה סוגרת"…
כבר נכתבו מעליי רוב הטיעונים והסיבות ל-"למה הכתבה הזאת לא תורמת כלום, מבוססת על טענות אוויליות וכו' וכו', אז לא אוסיף ורק אומר-אבוי לנו שכך אנו מוצגות בפני אלו האמורות להציג אותנו באור קצת פחות נלעג ומיושן
רציתי להוסיף כאן אספקט אחר של נהיגה ונשים
כבר שלוש שנים אני נוהגת על אופנוע (לא,לא 50 סמ"ק,שוביניסטים שכמותכם…500 סמ"ק)
וכמעט ולא עובר שבוע שאני לא נתקעת בנתיב הימני אחרי רכב שנוהג על 30 קמ"ש (מודה,בדר"כ זו אשה ובדר"כ היא כבר מזמן עברה את גיל 40),מנסה לעקוף דרך הנתיב השמאלי אבל מגלה בו רכב עם שני גברים שנוסע במקביל אלי ומתפעל מהתופעה המדהימה שנקראת אשה על אופנוע.אז עכשו אני תקועה מאחורי צב (זה אולי נראה כמו מכונית אבל זה צב) וליד 2 מגעילים מזילי ריר.ומה קורה? בהיותי בחורה עצבנית שמאחרת באופן קבוע לכל מיני מקומות,אני מתעצבנת,מקללת את כל הנשים בעולם (פרדוקסלי,אני יודעת) ואת כל הגברים הדוחים ,מנסה להשתחל ברווח הצר שבין 2 המכוניות תוך תפילה שהערסים במכונית לידי לא יגבירו מהירות (כי אז ממש הלך עליי) ובדר"כ מסכנת את שלמות גופי מדי יום ביומו.
הקיצר,צריך להוריד את כל המכוניות מהכביש ולא את הנשים.
נ.ב-אם אני כבר פה,אז רק בקשה אחת קטנה: כשאתם נוסעים מאחורי אופנוע/קטנוע אל תדבקו לו לתחת (במיוחד לא כשיש גשם וסיבוב מאוד חד).רק תחשבו על הרעש שיהיה כשתעלו עליו אחרי שהוא יפול ועל השעות שתאלצו כדי לנקות את הפנסים הקדמיים שלכם מכתמי הדם.
שיהיה שבוע טוב
בפעם הבאה תגיעי עד למכונית של הערסים ברמזור הקרוב,תבעטי להם ממש חזק בדלת ותברחי.זה משחרר אגרסיות אחלה
שהם בטח נוסעים בב.מ.וו. שחורה, עמוסת ניקלים וקישוטים, עם אגזוז שמסוגל לשלוח אותם למעצר על הפרעה לשקט הציבורי – מה שאומר שהיא רק "נראית" קרבית, אבל כל התוספות הללו הופכות אותה לעגלה איטית (יחסית…) ורעשנית.
בכל מקרה מעטות המכוניות המסוגלות לרדוף אחרי אופנעי-כביש, ואלה שישנן אינן נהוגות ע"י ערסים.
אני היחיד שקרא את זה "נשים, כבשים ומה שביניהם." ?
לא.
מה אני יכולה להגיד, מה? כמה אפשר להיות צרי מחשבה, למחזר שטויות.
אם תבדקי כמה נהגים / נהגות יש וכמה הם עושים תאונות ברמת האחוזים
תגלי שגברים מעורבים יותר בתאונות דרכים.
אז את יודעת, תבדקי את השטח לפני שאת יוצרת פרובוקציה, זה לא מגניב להיות אישה עם דעות שובניסטיות. ומה היית חושבת אם באמת היו לוקחים לך את הרישיון כי את אישה?
היו שוללים לה את הרשיון,
הייתה מפצה את עצמה בקניית רעלה אופנתית במחיר שווה לכל נפש ב"זארה".
מה רע?
יתכן שאת כותבת מקסים
אפילו משעשע
אבל אין לי חשק לקרוא!
מה העניין עם חוסר הפירגון אחת לשניה?
גם אם כל מה שכתבת נכון (וזה לא!) אין עיוולות אחרות שאת יכולה לשים עליהם כרגע את האצבע?
מצבינו החברתי כל כך טוב שלא נורא אם ירדו עלינו (הנשים) קצת?
אני מסרבת לקחת חלק בקנוניה
ואני רוצה לציין שאולי החוש הטכני שלנו ירוד
ואולי גם חוש המרחב (למרות שגם באלה אני לא ממש מאמינה)
אבל לפחות אנחנו לא בזדון מסכנות אף אחד על הכביש.
לא נוהגות 190 קמ"ש
לא עושות חריקות
או תחרויות אופנועים באמצע כביש סואן.
כמה פעמים קראת לאחרונה על נהגת שפגעה בילד או הולך רגל ונעלמה?
וכמה על גברים (בלי להתאמץ אני נותנת לך פה שלושה סיפורים).
אז תשתמשי בכישרון שלך למעננו ולא לרעתנו, בבקשה.
ומי יתן
שהבת שלך תוכל לצחוק על עצמה כמה שהיא תרצה – כי מצבה החברתי לעולם לא יהיה טוב יותר (סתם מן חלום באפסמיה)
סתם, מן תגובה שכזאת – מהבטן
יש לי חדשות בשבילך,
אמא שלי היא נהגת שודים מקצועית, שאין אדם בעולם שמחנה ברוורס יותר טוב ממנה.
חוץ מזה, אחוז התאונות שעושים גברים גדול יותר. כן, גם ביחס לאחוז הנשים הנוהגות
אני דווקא משתדלת לחנות כמה שיותר קרוב ליעדי.
אבל זה לא בגלל שאני גבר.
זה סתם בגלל שאני עצלנית.
היי, את במסלול השמאלי – חזרי למטבח
יותר מכל דבר אחר התחושה היא מבוכה,
נהיגה היא אחת הפעולות שאני נוהגת לבצע בלי משים,
מעולם לא עלה בדעתי כי למיני יש איזושהי השפעה,
נכון, שמעתי כבר בדיחות ירודות בעיקר מעארסים חסרי טקט,
בדומה לבדיחות על הפולניות ועל המרוקאים שיצאו מהאופנה בשנות ה- 80.
זה לא מגניב בעיני, נקבה שלכאורה אומרת את האמת על בנות מינה,
מדובר בפרובוקציה זולה. זולה מאד.
את חוטאת בהכללה, סטריאוטפיזציה ואפילו בגזענות.
לפחות אם היית מצליחה להיות משעשעת, אפילו כהוא זה.
ירוד, לא שנון ובלתי נסלח.
ממש מסכימה אים כל מילה של הכותבת, אך במקום להאשים כל הזמן את היותנו נשים, וכמובן בעלות האיבר החסר, נכיר סוף כל סוף בחולשותינו, כי בדרך כלל בשאר הדברים האחרים אנו משתדלות.
נישב בבית? לא נתקרב להגה? או אולי נחתום עם קבלת הרשיון על מסמך שבו כתוב שאנחנו מקבלות אחריות מלאה על כל תאונה שתקרה בסביבתנו, גם אם היא לא באשמתנו בכלל? נו באמת.
למה לא? בלאו הכי אנחנו נוטות לקחת כל אשמה עלינו, אז שיהיה בכתב, ועדיף בשלושה עותקים.
אולי תתחילי בלתקן את העברית שלך (שגיאות כתיב, ניסוחים את יודעת)
מיכל יקירתי, בעשר שנותיי על הכביש (חלקן כנהגת שודים מקצועית, חלקן רגועות יותר) רכשתי ידע סטטיסיט כלשהוא על הבדלי הנהיגה בין נשים וגברים, ותני לי לחדש לך – אין כאלו. לא נראה לי שניתן להכליל כל כך הרבה נהגים ונהגות תחת סטיריאוטיפ כזה. נתקלתי בגברים שנסעו 80 בעיר, נתקלתי בנשים שנסעו במהירויות כאלו בשטח בנוי, וכבר יצא לי לעקוף לא מעט גברים חסונים במכוניות עם גיר ידני שנסעו 70 באיילון במסלול השמאלי. אז מה?!
אם את נוהגת רע – תעשי לכולם טובה ותרדי מהכביש, ומהר. ואם זה מכעיס אותך שלא כולן כמוך – תתמודדי, אבל תעזבי את הרישיון שלי בשקט.
ככול שהמשכתי והעמקתי בקריאת הקטע, התחלתי לשפשף את עיני, לחטט בנחירי ולפעור את פי בתמהון – לא מאמינה למה שאני קוראת.
זוהי כתיבה שמזליגה כל טיפת חוש הומור או סובלנות שעוד נותרה בי: הכללות שטחיות, מיושנות, לא מבוססות, מרושעות, קטנוניות, משעממות ופשוט כל-כך לא נכונות. מאיפה הקרצת את הקישקוש הזה שנשים לא יודעות לנהוג??
לא מאמינה שעוד מישהו ובמיוחד מישהי – כותבת דבר כל כך דוחה. רבאק… קלקלת לי ת'תאבון לגמרי.
ואתן, כל המגיבות בצחוקים והתנצלויות: אין שום סיבה בעולם שאישה לא תוכל, תרצה, תצליח לנהוג מצויין. ממש כמו גברים, הייתן מאמינות?? תתחילו, כי אחרת אתן בצרות.
בגלל נשים שחושבות כמוך (ובכללותן אמא שלי!) אני היום צריכה להעזר בשרותיו של מטפל התנהגותי (פסיכולוג! כן כן!!) כדי להתגבר על הפחד שלי מנהיגה שגורם לי סבל רב כבר שנים אבל אני לא יכולה להשלים איתו ולוותר על הרישיון שלי ועל העצמאות שלי!
כן, אותי למדו בדיוק מה שאת אומרת, שנשים לא צריכות לנהוג. כי הן גרועות בזה, כי זה מסוכן. וגם אם לא אמרו את זה במפורש – בהחלט קלטתי את המסרים והפנמתי אותם עד כדי כך שכבר שנים אני מקבלת דפיקות לב רק מלשבת במושב של הנהג! ורק היום כשאני בטיפול ספציפי לעניין הזה אני מצליחה לאט לאט להשתחרר מהעניין ועדיין אפילו לא רואה את הסוף .
לא כל הנשים נוהגות גרוע, אני אישית מכירה נשים שנוהגות מ-עו-לה! יותר טוב מהרבה גברים שאני מכירה או רואה על הכביש. אבל זה שמחנכים אותנו לחשוב שנהיגה זה עניין גברי – זה בדיוק העניין! כאן הבעיה, כי אנחנו מפנימות את זה שאנחנו נולדנו נהגות גרועות ושאנחנו עושות משהו לא טבעי לנו ולכן זה מוריד לנו את הבטחון בנהיגה!
בגלל נשים שוביניסטיות כמוך עם רגשי נחיתות ודעות קדומות גדלים דורות של נהגות גרועות או של נשים חסרות רשיון נהיגה ותלויות בחסדי אחרים כדי להגיע ממקום למקום.
מיצי, לא נשמע שאמא שלך שוביניסטית, סתם אמא מבוהלת.
ורק לידיעתך: לכולנו יש אמהות, וכל אחת והתיק שהיא מביאה מאמא לפסיכולוג.
ואשר לההנחה שנהיגה = עצמאות – אולי תתחילי קצת לוותר לעצמך?
גם אני מכירה נהגות מצויינות, אבל אם זה גורם לך לדפיקות לב וחרדות, למה לסכן את עצמך ואת סביבתך? הרי נהגת טובה את לא (אולי בפוטנציה, אולי כשתסיימי את הטיפול).
אפשר להיות עצמאית גם עם שירות מוניות. נכון, נהגי מוניות יכולים לעלות על העצבים, אבל תחשבי כמה הנהגים בכביש מרגיזים. חוץ מזה, כשאת לוקחת מונית את משלמת רק עבור הנסיעה – אין תשלום על קניית רכב, דלק, ביטוח ותיקונים.
בוטן,
מכיוון שאת לא מכירה את אמא שלי יותר ממני, את לא יכולה לומר שהיא סתם אמא מבוהלת. נכון שהיא מבוהלת (מהחיים?) אבל היא בהחלט גם שוביניסטית ואת זה אני אומרת מתוך הכרות אישית מאד קרובה איתה.
באשר לנושא של לוותר לעצמי – אני לא מהמוותרים, אני מהאנשים שמתמודדים עם המכשולים בחיים ומתגברים עליהם, וזה לא רק בקשר לנהיגה.
לגבי דפיקות הלב – אמרתי שכך זה היה , אני מדגישה : ה-יה, בעבר וכיום כבר לא, בזכות זה שאני עוברת טיפול ומרגישה שלאט לאט אני יוצאת מהעניין. היום אולי אני לא נהגת טובה אבל זה לא אומר מראש שאין לי סיכוי להיות כזו בעתיד.
ולגביי התשלום למוניות, שאינו כולל אחזקת רכב ולכן יותר זול – בין כה בעלי ואני מחזיקים רכב לנוחיותנו (להיות בשישבת בלי רכב כאן במדינת ה"אין תחבורה ציבורית בשבת"??) אז מבחינתי לשלם גם למוניות בנוסף זה מיותר.
תשאלי מי שאת רוצה: נהיגה = עצמאות. כשיהיו לי ילדים אני לא רוצה לקחת אותם לגן במונית.
אם אני מקבלת הצעות עבודה מחוץ לעיר אני רוצה להיות מסוגלת לקחת אותן ולא לדחות רק בגלל שאני לא נוהגת ומצד שני לא לקחת אותן ולסבול בנסיעה ממושכת באוטובוסים או רכבות (מה, תציעי לי לסוע לעבודה כל יום במונית?).
אז כן, עבורי ועבור אנשים רבים נוספים, גברים ונשים, נהיגה=עצמאות ואני לא מוותרת על זה.
מיצי חביבה,
לא סתם כתבתי לך לוותר קצת – הרי מהשורה הראשונה קולטים שאת לא מאלו שמוכנות להרפות. ובאמת לא התכוונתי לפגוע, פשוט נראה לי שלוותר לעצמך קצת, גם זה סוג של עצמאות.
ממה שאת כותבת אפשר לחשוב שאת חיה בחווה מבודדת. כמה רחוק יכול להיות גן הילדים (העתידי) מביתך? חמש דקות הליכה? עשר? אני מגדלת ילדה בעיר (בלי רכב), וגם לקחתי אותה לגן הילדים (בעבר), והטיול הזה היה מהרגעים החביבים יותר של יומנו.
תנסי לדמיין: אפשרות ראשונה – להכנס לאוטו מחניק, לריב עם הילד/ה על חגורת הבטיחות, לצרוח עם נהגים עצבניים שמאחרים לעבודה – ואפשרות שניה – לעשות טיול קצר שמתחיל בשדרה/רחוב ובכל ההפתעות הקטנות של היום החדש (וילדים מומחים בלגלות אותן), ומסתיים בשלום לגננת, נשיקה ולהתראות אחה"צ.
אז מה עדיף? ומי חופשי יותר?
ובאשר לתחבורה הציבורית:
1. בנסיעה ברכבת תגיעי מהר יותר לכל מקום (עובדה – רכבות לא נתקעות בפקקי תנועה).
2. נסיעה ממושכת עשויה להיות נעימה הרבה יותר באוטובוס. כך גם תגיעי פחות עיפה ולחוצה.
3. נכון, אין אוטובוסים בשבת (לצערנו), אבל מוניות עובדות תמיד.
אז אולי נהיגה מקנה עצמאות גדולה יותר, אבל מה שאני מנסה להגיד הוא שעצמאות היא גם עניין של בחירה. ואם כדי להיות נהגת, וכדי להסיע את עצמך, את הופכת למשועבדת לכל כך הרבה דברים אחרים, אז איפה פה העצמאות?
בוטן,
אני מבינה את מה שאת אומרת, אף על פי שזה נשמע גם כמו שכנוע עצמי. גם אני מאמינה שעצמאות היא עניין של בחירה. למעשה,אני כולי בעד אפשרות הבחירה; עצמאות מבחינתי היא היכולת לבחור מה עדיף לי היום: לסוע באוטובוס, מונית, רכבת, רכב פרטי או ללכת ברגל. כל עוד אין לי את כל האפשרויות לבחירתי אני מרגישה שהבחירה כבר נעשתה עבורי ולא מתוך החלטה שלי אלא על ידי איזושהי פוביה בלתי רציונאלית שבחרה עבורי. חבל.
את מתארת את חוויית הנסיעה ברכב כחוויה מזעזעת באמת; הצרחות, תחושת המחנק, העצבנות – אל תפגעי ממני, אבל זה נשמע שגם לך יש איזושהי בעיה לא פתורה עם הנושא הזה, לא? וזאת לא בושה, פשוט מרגישים יותר טוב (אני לפחות) אחרי שמתחילים להתמודד עם זה. החוויה לא חייבת להיות כפי שאת מתארת אותה.
מיצי חביבה,
תיאור הנסיעה ברכב היה כמובן מוקצן – כדי לחדד את הנקודה.
אם כי, לפחות לגבי אלו הנוסעים בתל אביב, או המתאמצים להיכנס לעיר בשעות שיא, זה אינו תיאור תלוש מהמציאות.
כשמסתכלים על הנהיגה העצבנית, הקללות וחוסר הסבלנות של הנהגים/ות בארץ זה מעורר תהיות לגבי הנוחות והחופש שכלי הרכב מעניק להם. ואם מחיר העצמאות זה לנהוג שעתיים מרעננה/כפר סבא/ ראשל"צ וכו' כדי להגיע מותש ועצבני בשעה 9.00 לעבודה (וכמובן שהסיבוב חוזר על עצמו בסיום היום), אני מוותרת.
וזה עוד בלי לדבר על המחזה היומיומי של חסימת נתיבים ע"י המשטרה, כביש חסום עקב תאונה, על קשיי החניה בתוך הערים הגדולות, ועל כך שרוב הנהגים/ות יחפשו שעה חניה בלתי אפשרית ולא יכנסו לחניון.
אז גם נסעת שעתיים, גם התעצבנת על כל מה שזז מסביבך, ועכשיו, בתור בונוס, את גם מאחרת לעבודה…
במקומות רבים בעולם גילו שנוח בהרבה להחנות את הרכב בחניון מסודר ומשם לקחת רכבת או אוטובוס. ולפעמים נדמה שהצורך של הישראלים ברכב, שיביא אותך עד פתח המשרד, אינו נובע דווקא מהרצון לעצמאות, אלא דווקא מצורך לכוח ושליטה.
אבל כמובן שדברי לא נאמרים כדי לרפות את ידייך. את צודקת – לא חייבים להיכנע לפחדים או להמשיך לחוות אותם כל יום מחדש (בטח לא לפחדים חסרי בסיס שהושרשו ע"י הורים), ואחלה שאת מצליחה להתמודד איתם ולהפוך אותם לחוויה נעימה.
כל שניסיתי היה להראות פאן נוסף באפשרויות הבחירה ובמה שאנחנו מכנים "אושר" ו"עצמאות".
דרך אגב, בתשובה לשאלתך, אני פתרתי את הבעיה בדרך שונה: ויתרתי על רישיון הנהיגה. פשוט הבנתי שאני ממש לא מוכשרת בתחום וגם ממש לא נהנת לנהוג. זה לא קשור לחרדות, אלא פשוט לחוסר כישרון. ודווקא בגלל שאני מעריכה את כישורי בתחומים אחרים, לא נורא סבלתי מהידיעה שלא בהכל אני מוצלחת.
מה קורה בטיפול כשגומרים לדבר על אמא?
מתחילים לדבר על אבא.
בהצלחה.
בתגובה לדפנה , מה הקשר בין האיבר החסר לנו כנשים ובין נהיגה , הכל עניין של מיומנות וחסרונו של האיבר החסר יכול מכסימום להציק לנו שאנו במיטה.
סליחה, אבל איזה איבר חסר לנו?
לדעתי אנחנו מצויידות באופן המושלם ביותר.
שימי לב שני – הרבה שנים והרבה פסיכולוגיה התבססה על הרעיון השגוי בתכלית, שלנשים "חסר משהו", בגלל זה נשים נתפסו כלוקות בחסר מבחינת ההתפתחות המוסרית והחברתית שלהן.
ברור שזה בולשיט צר-מוחין.
אישה וגבר בנויים פיזית וריגשית אחרת זו מזה, אבל וודאי שלא חסר לאישה דבר.
רגע, תני לספור: לדעתי יש לנו רחם אחד יותר, שתי שחלות יותר, זוג שדיים לתפארת מדינת ישראל ודגדגן בעל עוצמות של כור אטומי. אה, כן – ומוח (אבל זה יש גם לגברים. לא רוצה שיאשימו אותי בשינאה או בזלזול של אילו שאני לא שונאת ולא מזלזלת בהם).
מכל הרשימה הזו, מה בדיוק חסר?? (וודאי ששום דבר מכל זה לא קשור ליכולת נהיגה. ברררר….)
את יודעת יש מדינה באסיה לא רחוק מפה שם אסור לנשים לא רק לנהוג אלא גם להסתובב ברחוב בשעות מסוימות ולהתלבש איך שהן רוצות את מוזמנת לעבור לשם
בתגובה לדינה
ניתן לנהל ויכוח בצורה מוסרית , מבלי לתאר את שלל האיברים האינטימים שמסתתרים איפשהו,
כל כוונתי להדגיש שאנו נוהגות פחות טוב , את יכולה להסכים או לא , אך לא תשני את העובדה שנשים נכשלות יותר בטסטים ,ומעורבות יותר בתאונות קשות (תאונה בצומת הבנים, אוטובוס הפנויים בצפון), במידה ומשקללים את שעות הנסיעה שמבלים נשים וגברים על הכביש.
מיכל, הרי חידה:
אני נוסעת בכביש שבו מסלול אחד לכל כיוון (איך מכנים כביש כזה?
זרח מפירחוני. נו, מסוג הכבישים האדומים הנפוצים בצפון הארץ).
לילה. תנועה סואנת לשני הכיוונים. מהירות הנסיעה: 100 קמ"ש.
אני שומרת על עירנות מירבית, בהיותי מודעת לסכנות שבמצב,
ושומרת על מרחק של שלוש שניות מהמכונית שלפני,
כפי שלמדתי בשיעורי הנהיגה, וכפי שמכתיב לי ההגיון הפחדני.
וופתאום: מכונית נדבקת לי לתחת, שומרת על מרחק קבוע של 3 מטרים ממני,
מסכנת אותי ואת הילדים שחגורים מאחורה (שכחתי להזכיר אותם).
אני מפמפמת את הברקס, כדי להזכיר לנהג לשמור על מרחק בטחון.
בתגובה, הוא מאותת לי באורות הגבוהים: טווח הביטחון שלי מעצבן אותו,
וומונע ממנו להתאחד באהבה עם משפחתו. הוא נדבק עוד ועוד.
וועכשיו לחידות:
1. מתי זה קרה לי בפעם האחרונה?
2. מה עשיתי?
3. במכונית שמאחורה – נהג או נהגת?
תשובות (כתובות במהופך)
1. הערב – פעמיים בתוך 10 דקות. אגב, גם אתמול בערב. וגם שלשום.
2. זזתי קצת לשוליים, איפשרתי לעצבני לעבור אותי ולהידבק
למכונית שלפני, ופיניתי מקום לעצבני הבא שנדבק אלי מבלי לאכזב.
3. 100% גברים.
תחשבי על זה!
בתור אחת שנוהגת מצויין, הרבה יותר טוב מבעלי ומאחיי, אגב, צר לי (מאד!!!) לאמר כי אני מסכימה לכל מילה ומילה שכתבה מיכל. נשים נוהגות גרוע. הן יושבות "על ההגה", לא ערות למה שקורה סביבן (נתקעות במסלול הימני במהירות של 60 קמ"ש, ושום אורות מהבהבים, צפירות או סירנות של אמבולנס לא יזיזו אותן משם). ואכן, כפי שכבר נכתב פה – כמה מכוניות אתם רואים בסופי שבוע אשר נהוגות ע"י נשים, כשלצידן הבעל? (חוץ מהמכונית שלי, כמובן). נאדה. אין דבר כזה. למה? כי "אנחנו לא אוהבות לנהוג", עונות לי חברותיי. "בעלי נוהג הרבה יותר טוב ממני", "הוא כל הזמן מעיר לי". בהחלט שהוא מעיר לך. אז במקום לוותר ולהרים ידיים מראש, אולי תנסי להשתפר? אולי תתרגלי את נהיגתך? את החנייה? נכון שיש דברים שאי אפשר ללמוד, אך להשתפר, ואפילו קצת, אפשר ואף רצוי. וכן, זה חלק מהפמיניזם. אבל מי שממילא אין לה בעייה לתת לבעלה לפרנס אותה, לעבוד מראש בעבודה חלקית ומכניסה הרבה פחות מזו של בעלה, ולתת לו לדפוק מסמרים בקירות ולהחליף גלגל ברכב, מן הסתם לא תטריד את מוחה הקטן בזוטות כנהיגה גרועה.
בלהט הדברים יצא לי "נתיב ימני" במקום שמאלי, כמובן.
ראשית ברצוני לציין את אומץ הלב של הכותבת , לומר את האמת ולעמוד מאחוריה, אני כאשה בתקופת הווסת פשוט מאבדת סבלנות, מסתבר שהדם נוזל מהווגינה פשוט עולה לי לראש,
בתקופה זו אני עצבנית פחד, וכל דבר הולך גרוע לכן אני ממליצה לנשים לא לקחת מסימות מסוכנות כמו נהיגה ולחקות עד יעבור זעם.
אולי הדם שעולה לך לראש מהווגינה יסביר את חוסר היכולת שלך לסיים משפט בלי שגיאות כתיב.
אז ככה: יש לכתוב "משימות" ולא "מסימות" ו"לחכות" במקום "לחקות".
אגב, זו רק אני ששמה לב להתאמה בין שגיאות הכתיב והתוכן הקלוקל?
(ראו ערך דפנה – אנלפבתית נוספת מלמעלה)
לפני כמה חודשים הופיע מישהו בתוכנית הבוקר בטלויזיה, שהביא מחקר רציני שבדק את ההבדל בנהיגת נשים וגברים בישראל. ירדנה ארזי, שחשבה שהנה הוא יחזור על הקלישאה שנשים הם נהגות זהירות יותר מגברים, גלגלה עיניה מתדהמה כל הראיון, תוך שהיא שומעת כי נשים יותר חוצפניות על הכביש ומזלזלות בחוקי התנועה. מעורבותן בתאונות אינה פחותה משל גברים אם לא יותר, וזאת בהתחשבות בחלקן היחסי האמיתי בתנועה. החלק היחסי האמיתי אינו נמדד לפי מספר הנשים בעלות רשיון נהיגה וגם לא על פי מספר הנשים שהינן בעלות רכב. המדד האמיתי הוא מספר הקילומטרים שנשים עושות, דהיינו הנוכחות האמיתית שלהן על הכביש. נשים בד"כ נוסעות מעט קילומטרים ביום ובכבישים עירוניים, וזאת לעומת גברים שנוסעים יותר קילומטרים ביום ובכבישים בינעירוניים. קחו למשל את הנהגים המקצועיים ששוהים כל היום על הכביש (נהגי אוטובוסים ומוניות, נהגי הובלות והסעות וכו'), הרי אלה מקצועות גבריים ואחוז הנשים בהם הוא אפסי. אם נחזור לסקר… ניתנה שם דוגמה לעבירות שנשים מככבות בהן כגון: אי מתן זכות קדימה, אי עצירה בעצור וכו'. אלה עבירות חמורות מאוד ולמרות שמלמדים שמהירות מופרזת (נשים נוהגות לאט) היא הגורם לתאונות הרי שזהו השקר הכי גדול של "מומחי" התחבורה של ישראל…. מאחר שאני שנים רבות, על הכביש הראיון בטלויזיה לא הפתיע אותי בכלל, וכל מי שעירני על הכביש יכול לראות את המכוניות "שזוחלות" להן לאיטן (יעני "זהירות") אך ממשיכות באותה נסיעה איטית גם כשהן מגיעות לפניה המצריכה מתן זכות קדימה. אין מה לעשות, נשים חושבות שמגיע להן הכל ושתמיד יסלחו להן (בעיקר גברים) כי זה מה שהן רגילות מהבית. לך תסביר להן, כמו לנהג הישראלי הטיפוסי שהכביש אינו הסלון בבית ושבכביש צריך לתקשר גם עם כאלה שלא מדברים ב"שפה" שלך ולא חברים שלך במיוחד…
נו באמת…. אי אפשר לעשות הכללה שכזאת !!!
אולי, גברים הם אכן טובים מנשים בקטע של ה"נהיגה" וזה… אבל, יש גם ה-מ-ו-ן נשים שכן וכן ואכן כן נוהגות מצוין !
אוי מיכל מיכל, מה יהיה איתך? את שוב מתעקשת להשמיץ את בנות מינך?
הפכת לכותבת סידרתית בנושא, וזה מתחיל לשעמם.
ולענייננו, אופן הנהיגה של נשים הוא נושא שחוק ולעוס, נאמר עליו כבר הכל, ואם את בוחרת לעסוק בו שוב, כדאי שלפחות תתני נקודת מבט חדשנית ומרעננת (מה שכמובן לא עשית).
אם אכן נשים נוהגות פחות טוב מגברים, הרי שיש להאשים בכך את החברה שעשרות שנים הכניסה לנו לראש שאנחנו לא יודעות לנהוג ושעדיף שנשב בבית. אז אם יורקים עלי אני לא נרטבת? אם אני מקבלת מכה לא נהיה לי סימן כחול? (-:.
אני אישה (בפעם האחרונה שבדקתי) ולדעתי עם כל הצניעות – אני נוהגת לא פחות טוב מגברים.
אני נוהגת כל יום, וכל יום אני מתעצבנת מחדש שחותכים אותי במסלול ואז מאטים, שזקנים בני 100 נוסעים במהירות 50 קמ"ש במסלול שמאלי בנתיבי איילון, ועוד ועוד.
מכיון שאני שומעת הרבה מאד מאנשים כמוך שנשים לא יודעות לנהוג, ערכתי סקר קטן, ופשוט בדקתי בעת הנסיעה מי הם עברייני התנועה והנהגים הנוראיים. אכן היו לא מעט נשים, אך גם שימי לב סקופ: לא מעט גברים.
כמי שנהגה לא מעט בחו"ל, ההשוואה היא בלתי נמנעת. הנהגים/ות הישראלים נוהגים הרבה יותר גרוע מבכל מדינה אחרת שהייתי בה. הנשים הישראליות, כחלק מהחברה, נוהגות די רע גם כן ביחס לנהגות בחו"ל. את, יחד עם גישתך הקלוקלת, טוענת בפעם המיליון שנשים לא יודעות לנהוג, ואני אומרת: דברי בשם עצמך.
נהיגה קשורה בעיקר לניסיון וביטחון עצמי. אז אם ברוב המשפחות הגברים הם אלה שנוהגים איך ירכשו הנשים ניסיון? ואם עדיין לרוב המשפחות בישראל יש מכונית אחת (אח, המיתון) ובה נוסע הגבר, איך ירכשו הנשים ביטחון והכרות עם החוקים? ואם עדיין יש אנשים כמוך שמרעילים אותנו שנשים נהגות גרועות, איך נרכוש ביטחון עצמי ואמונה ביכולותינו?
לסיום, למה כדאי שתחסכי מאיתנו את הדיעות המטומטמות, היהירות והמכלילות שלך:
א. התבלבלת ובעצם לא קוראים לך מיכל לוי אלא מיכאל לוי.
ב. יש לך בעיות קשות עם החברות שלך, ואת מוציאה את זה עלינו.
ג. הגעת מארץ רחוקה בה סגנון הכתיבה השטחי והרדוד שלך היה נחשב ל"מגניב".
ד. המקרה הגרוע: כל התשובות נכונות.
יום טוב שיהיה לך!
רק גע
רק רציתי לדעת האם הכותבת- מיכל היא אישה באמת או סתאם גבר המתחזה לאישה ומחכה לכמות הביקורות שתגיע במוקדם ובמאוחר על כמות השטויות שאפשר לרכז במקום אחד.
זוהי מציאות ידועה שחלק מהנשים כמו חלק מהגברים אינם יודעים לנהוג ולא ברור היכן קיבלו רישיון/מי המטומטם שנתן להם/ן רישיון אבל חשוב גם להזכיר שני עובדות "פעוטות":
א. גברים מקרינים "ביטחון יתר" כיוון שאם יתנהגו בצורה אחרת החברה תצחק עליהם ולכן הם מראים כמה הם (או בעצם לא) בטוחים בעצמם, לעומת הנשים שלא מתביישות להראות מה שהן באמת חושבות.
ב. עקב הסטיגמה יסלחו לגברים העושים "טעויות" בכביש מפני שהם גברים לעומת כאשר יראו נשים (אפילו עומדות ברמזור)וכבר יחליטו שהן לא יודעות לנהוג. ושוב- כאשר דבר זה קורה נשים כבר מתרגלות ולכן- הסטיגמה נכנסת גם בהן- מותר לי ככה וככה כי אני אישה.
אז, אני קוראת הן לנשים ולהן לגברים הרוצים לשנות עובדה זן.. להפסיק את הסטיגמה ולשפוט כל אחת ואחד לפי איך שהם באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לדעתי,בתור בנאדם שאוהב לנהוג ומתעניין ברכב ושנוהג 5 שנים,אין סיבה שאישה תנהג פחות טוב מגבר. הכל תלוי בגישה של הנהג/ת לנהיגה. בפועל נשים אולי יותר זהירות אך מצד שני יש להן פחות שליטה ברכב והן פחות מתעניינות במה שקורה מסביבן בכביש כי מה שמעניין אותן הוא להגיע ולא הנהיגה עצמה ולכן יש להן פחות מוטיבציה לשפר את נהיגתן. מה שכתבתי בעצם מסביר את מה שקורה בפועל בכבישים.
cfghicfm ,c xtuxfu xtru zdtu x tuxdgh xfhxtutu xftucfgyu hjlbhjiom xdfucvghcn
מילים כדורבנות. הוצאת לי את המילים מהפה!!!!!!!
רק שכחת לציין שאם כבר הן עולות על הכביש, הן נוהגות בכביש מס' 1 ראשי ביותר במהירות של 5 קמ"ש ועוד בנתיב השמאלי!!!!!!!!!!!, מאחריהן פקק ארוך של מכוניות שדוהרות, ולהן לא אכפת.
מי נתן להן רישיון בכלל?? ?? ?? ??
אז זהו שלא.
מסגנון הכתיבה והתוכן עולה ילדה קטנה שמחפשת דרכים לעשות פרובוקציות. בסדר, אולי היא תתבגר ואולי לא. אולי יום אחד היא תבין שסייג לחוכמה היא לפעמים השתיקה ואולי היא תישאר טיפשה. היא לא המטומטמת היחידה ביקום וניאלץ לשרוד גם עם זה.
מה שאני באמת לא מבינה זה למה שירלי נותנת לה במה. אין כאן כתיבה שנונה או ראייה חדשנית. האנטגוניזם לא נוצר כי היא מביעה דעה שונה משלי. ליצורה אין פשוט מה להגיד אז היא יוצרת פרובוקציות בכאילו. זה לא "מגניב" זה לא חביב וזה בטח לא "שיח נשי אינטילגנטי" כמו שהאתר מתיימר לספק.
מה שאת אומרת על כבישים יכול להיות מולבש על עוד נושאים? אולי שיורידו אותנו מהמדרכות גם כדי שלא נפריע בהליכה איטית לסבתות ממהרות?
אולי תמצאי לעצמך עיסוק שירחיק אותך מהכבישים ומכתיבה באתרי בנות?
אין טעם ליצור אפילו הכללה שקרובה לגסה כמו זו שערמת כאן. אין מה לומר אולי את חרא נהגת וקשה לך בכלל , אבל בטח בעצם אין מה להעיר לך, ועוד בתור אישה.
פאתטית, בצורך שלך לתקוע את הנשים במילניומים חשוכים . כאילו שלא מספיק לנו חשכת ימי הביניים שאנו עדיין חיות בתוך רסיסים רבים ממנה.
מעצבנת בהכללותיך, מטרידה ברוגזך על נהגות, חסרת יכולת הבחנה בין בעלי יכולות נהיגה באשר מינם הוא, מציקנית וטרחנית
יש לי משהו שאולי יפתיע אותך:
כל החברות שלי שנוהגות נוהגות מצויין ובהרבה ביטחון עצמי וזהירות על הכביש.
מעניין מדוע לא הזכרת בכתבה את אותם גברים ש"משתוללים" שטופי הורמונים ואגו על הכביש, עוקפים, עוברים על החוקים וגורמים לתאונות נוראיות.
אני גם משוכנעת מן הסתם שאת מאותן נשים שנהנות להלקות את בנות מינן מתוך איזשהו רצון להתאים את עצמך לשפת הרחוב השגורה כל כך במחוזותינו….
אישה למטבח??
ודרך אגב, איזו נהגת את?? ?? ?
ברוך השם משהו על מחזור נשים ונהיגה נשים אלללללק זהיות זה אוליי לפניי שאנו מזריקים להם