סינגל שירי

אהבת הארץ – חופשי לעד

רואי לוי, חבר להקת "שוטי הנבואה", ואשתו, אסנת, משחררים סינגל שני מתוך אלבום הבכורה, שכתב והלחין לוי. השניים מכונים "אהבת הארץ" מתוך ההכרה כי האהבה היא הכוח המניע את החיים על פני האדמה והארץ.
שיר מקסים, פשוט ויפיפה של הצמד. את כל האהבה שיש בחיי היום יום של השניים ניתן לראות גם באמנות שלהם. השיר אינו דומה מוזיקלית לסגנון של "השוטים", אך הוייב נשאר אותו וייב של חופש ואהבה.
הד ארצי, 2006

תמיר חיטמן – זאת את היית

תמיר חיטמן משחרר גם הוא סינגל שני מתוך אלבום הבכורה שלו, "מקסימום בסוף ניפול", שכתב והלחין.
חיטמן, אחיינו של עוזי חיטמן ז"ל ואחיו של אוהד, בגילו הצעיר הספיק כבר לטעום מהכול. את דרכו המוזיקלית החל בתיכון "תלמה ילין". לאחר מכן שר בלהקה צבאית, משם המשיך לבית ספר "רימון" למוזיקת ג'ז ובתום הלימודים המריא לפריז, שם הופיע במסיבות קוקטייל בבית השגריר והגיש פינת מוזיקה קבועה ברדיו הצרפתי. כנראה ששם נשבר ליבו של חיטמן הצעיר, מאחר ו"זאת את היית" הוא שיר המתאר את סיפורו של בחור שזורק את הבחורה שלו באמצע רחובות פריז. בכל מקרה, אנחנו שמחים שהוא חזר לארצנו בשלום.
שיר אנרגטי וסוחף. אומנם הוא מזכיר בטירוף את "Clocks" של קולדפליי וניתן לראות בקלות שהוא מושפע מאוד מהרוק הבריטי, אך ייאמר לזכותו שהוא מכניס ז'אנר חדש לארץ ועושה זאת בהצלחה רבה.
הד ארצי, 2006

מים שקטים – בחצי הלילה

בניגוד ללוי וחיטמן, הנה להקה שלא שמענו עליה רבות, וחבל. "מים שקטים" בוחרים לשחרר את אלבומם הראשון בלייבל "התו השמיני", שתומך במוזיקה העצמאית, המקורית והייחודית. את "בחצי הלילה" כתבה והלחינה סולנית הלהקה, שגית שיר, ביחד עם המשוררת הדגולה -רחל. לא באותה תקופה כמובן, אך עם הרגשה כזו.
שיר פופ נחמד, קליל ומלטף. קולה של שיר משתווה לכישרונה כמשוררת ומלחינה. בתקווה שתינתן ל"מים שקטים" את החשיפה שמגיעה להם, הם יהיו הדבר החם הבא בפופ הישראלי מהזן החדש.
התו השמיני, 2006

יהודה מנור – יליד הארץ

בנו של אהוד מנור, יהודה, משחרר סינגל חגיגי מתוך האוסף ששוחרר במלאת שנה למותו של מנור האב. את "יליד הארץ" כתב אהוד מנור להוריו על שבחרו לעלות לארץ ולא לחיות בגלות. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר שנת 1973. אותו שיר חרוט היום במלואו על מצבתו של מנור ומסמל את אהבתו לארץ.
השיר הכל כך ישראלי הזה מנציח את גדולתו של אחד מענקי הפזמונאים של הזמר העברי. הוא לגמרי מסמל את רוחו ומורשתו של אהוד מנור ז"ל ומזכיר לנו כמה הוא חסר.
הד ארצי, 2006