סם האהבה

אומרים ישנה אהבה עולם. מה לעשות, נשים כמוני לא שבעות רצון אף פעם. אני כבר לא מתרגשת. יום אחד אזמזם לעצמי "את הכי יפה בעולם" ובהמשך אתבונן בבעתה בקוזימדו שמסתכל עלי במראה ואסמן בשקט ניתוחים פלסטיים פוטנציאלים.
למה קשה לי לאהוב את עצמי? למה קשה להודות שאני יפה? אתן יודעות מה עזבו יפה, חמודה. גם זה טוב. חיננית.
השיער שלי חלק וארוך לזה התכוונתי. מה, ברור שיש ימים שהוא לא מסתדר לי בול-בול וקופצים מלא שוונצים ואז אני חושבת לגלח הכול אבל בכללי הוא בסדר השיער שלי. הצבע בטוח יפה, כי כבר צבעתי כמעט לכל הצבעים ובסוף החלטתי שטבעי הכי יפה.
האם האהבה העצמית נמצאת איפשהו שם? האם היא ניתנת להשגה? על איזה מדפים אפשר למצוא אותה? סיילים בזארה? לחרוש את בוגרשוב? או ששוב לצבוע לבלונד?
פעם אחת אהבתי את עצמי. אהבתי באמת. זה היה בהודו.והייתי ממש דלוקה. וגם יפה. הכי יפה בעולם. וגם כל החברים שלי שהיו איתי היו יפים. וגם דלוקים. M.D.M.A
מה שנקרא סם האהבה – החומר הטהור באקסטזי.
רצתי לשירותים המגעילים בהודו והסתכלתי במראה קטנה ושבורה ומלוכלכת וראיתי אותי. והייתי יפה, הכי יפה שראיתי, אבל זאת לא הייתי בדיוק אני, זאת הייתה בחורה שממש דומה לי, רק עם אישונים מורחבים וחיוך ענק. כנראה שזה לא ממש נחשב.

תגובות

  1. שירי רבר

    או, איך אני מכירה את ההרגשה. לפעמים קל יותר לאהוב את עצמך רק על סמים ו/או אלכוהול…
    אבל אני יכולה להגיד בבירור שקצת טיפול (גרינברג במיוחד), סדנאות של מודעות עצמית וכמה ספרים טובים, יגרמו לך להרגיש הרבה הרבה יותר טוב. בהצלחה!

  2. אני בטוחה שאת יפה, נהדרת ומיוחדת במינך.
    ולצערי ומנסיוני האישי עד שלא תאהבי את עצמך ותאמיני בנהדרותך, יהיה לך קשה אם לא בלתי אפשרי למצוא אהבה מבחוץ, כלומר מיהשו שיאהב אותך.
    תחשבי על זה: אם את לא אוהבת את עצמך – את משדרת לעולם שאין מה לאהוב בך – אז למה להיות איתך?
    אכן, טיפול מכל סוג שהוא, עם אנשים שיודעים לאהוב וללמד אהבה יכול לעזור (שוב מנסיוני), אבל בעצמם – זה בא ממך, מהראש. תסבירי לעצמך שוב ושוב עד כמה את יפה וטובה ונהדרת, ותמצאי הוכחות בשטח שאומרות את זה . רוצה עזרה? תראי איך את כותבת יפה ומרגש ונוגע. אי בטוחה שיש לך עוד כמה תכונות שאת מעריכה בעצמך – תתחילי משם ותמשיכי לאהבה מלאה.
    אני לא אומרת שאת צריכה להיות עד כדי כך מאוהבת בעצמך שתחשבי שאת מושלמת לחלוטין.
    לא. לכולנו ואפילו למושלמים שביננו יש דברים לש]ר בעצמם, ולדעתי עצם ההכרה בכך שיש לי מ לשפר בעצמי והעבודה העצמית הזו – זו מהות האהבה העצמית.

    מאחלת לך המון אהבה והצלחה

  3. קראתי את ההתחלה והסיום. הבנתי שהכותבת קצת מסוממת, אבל אי אפשר לקרוא את הכתבה – היא כתובה כל כך גרוע.

  4. ליטל

    צר לי לפגוע אבל האמת עדיפה תמיד
    אולי הרעיון בגדול עם כיוון חיובי
    אבל כושר ההבעה הוא כמו של ילד בכיתה ג
    הכתיבה מבולבלת ולא רציפה
    אין שום קשר בין משפט לקודמו
    אם ניסית לקלוע לסוג מסויים של כתיבה- גשי וקראי את הספר " אותה האהבה כמעט"
    אני חושבת שמן הראוי שתשמרי חומרי כתיבה כאלו במגירה ותתגבשי עם עצמך לפני שאת מייסרת המון קוראים אחרים
    קצת בגרות. תהילה אמנם, אבל לא בכל מקרה
    ליטל

  5. אלמוני

    אני חולקת בדעה של כל מי שחושב שהכתיבה הייתה שיטחית מידי.
    לדעתי זה היה אחלה ווידוי, שאפשר גם להזדהות איתו בפן כזה או אחר…בקיצור תפסיקו להסתכל על חצי הכוס הריקה…

  6. אלמוני

    עצוב שאנו מחפשות את היופי שלנו בסם.במטושטש, בהזיה, בלא אמיתי. במה שיראה לנו מבלבול ונחלם למחרת בבוקר.
    האם היופי שלנו, תלוי כימיה? תלוי מה שנשתה? נעשן ועד כמה נאבד את דעתנו?
    האם העולם, החברה החריבה מעלינו את האפשרות לראות בעצמנו יופי גם מבלי לאבד את הנשמה?

    עצוב.
    פעם היינו יפים יותר. פעם היינו פיכחים יותר.
    היום אנחנו מעולפים על המיטה וחושבים- "כמה שאני יפה".

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *