כל חברה מאפשרת לנו משהו אחר ומתחברת אלינו למקום אחר. כרמל וייסמן חושפת את החברה שלא יוצגה בסדרה, אבל לכל אחת מאיתנו יש ברזומה אחת מהסוג הזה

סקס והעיר: החברה החמישית

אל תברחו, זו לא עוד כתבה על "סקס והעיר" אלא על נושא שמעולם לא דיברו בו, דמות חיונית שלא הייתה בסדרה ואולי היה ראוי להקדיש לכך את הפרק ה-95, שלא היה. הסדרה הזו הייתה על ניו יורק, רווקות וחברות, מודל מאוד מסוים של חברות. לכל אחת מאיתנו יש חברות כאלה אבל לא חבורה קבועה כזו. בתמהיל האישי שלנו יש גוונים שונים של חברות ורציתי להתעכב אתכן היום על גוון אחד כזה שאף אחד לא מדבר עליו, על החברה החמישית שלא יוצגה בסדרה אבל אין בחורה שאין או לא הייתה לה חברה מהזן הזה: החברה שהיא בת זוג.

זוהי חברה שדפוסי החברות שלנו איתה מזכירים יותר זוגיות מאשר אחווה נשית. סיפור ההיכרות מתחיל בכימיה גדולה, אנחנו הופכות בלתי נפרדות, היא הופכת לפרטנר הטבעי לכל דבר ובת זוג לכל אירוע, עד שמתישהו מרוב חיכוך, מתחילים החיכוכים. היא מגלה סימני קנאה בחברות חדשות שלך ומתחילה מלחמה סמויה על תשומת הלב שלך, היא חוששת למקומה בחייך כשיש לך בן זוג ונוקטת בפעולות סמליות לביסוס מעמדה, אתן הופכות מאוד רגישות אחת לשנייה, כמעט כל מה שתגידו או תעשו הופך פוגע.

והאמביוולנטיות בעיצומה: זו החברה שאת הכי אוהבת. היא אולי לא הכי טובה ולא הכי קרובה אבל היא הכי צמודה, הכי בפועל, הכי משהו שאין לו תחליף ועכשיו הוא סתם כואב ומעיק, מרוקן במקום למלא. אתן ממשיכות את מסגרת הקשר מכוח האינרציה, כמו זוגיות של 40 שנה שלא יודעים איך להתחיל לפרק ממטעניה. אז את מוצאת את עצמך מסננת אותה בטלפון, מתחמקת ואפילו קצת משקרת ובעיקר תוהה – איך הגעת לכזה מצב? האם אפשר להחזיר את המצב לקדמותו או לגרום לזה להיגמר? ובעיקר – איפה האהבה ואיך היא הפכה לכזה ברדק סבוך?

תחשבו על החברות הבאמת טובות ונצחיות שלכן. הן שונות מכן בסגנון ולמרות הכול ואולי בגלל זה, אתן מתחברות וצומחות יחד. יש משהו בחברות עם "בת הזוג" שמעכב את הצמיחה של שתיכן ולעיתים מוטב להיפרד כידידות, אפילו כשזה קשה ונראה בלתי אפשרי. כשבאמת צומחים, זה נגמר בניתוק קשר ובחלל הזה שנותר ואף חברת נפש, גם אם טובה ממנה, לא באמת יכולה למלא אותו. לפעמים נזכרים בה, איך רק איתה היה אפשר לרדת לסיני בהתראה של שעתיים ורק היא הייתה מבינה באמת את ההנאה שלך מהמסעדה/המסיבה/הסיטואציה הזו. את מתגעגעת אליה במובן מסוים, למה שהיא הביאה לחייך, אבל כבר לא רוצה אותה בחזרה שם.

כל חברה מאפשרת לנו משהו אחר ומתחברת אלינו למקום אחר. ייחודה של החברה מסוג בת זוג, שהיא הכי דומה לנו בסגנון, בסטייט אוף מיינד. על רקע זה היא הופכת לפרטנר ועל אותו רקע היא הופכת לתלותית, או לשק אגרוף. היא מזכירה לנו את כל מה שאנחנו שונאות בעצמנו או במישהו קרוב אחר במשפחתנו ותמיד כאילו יודעת בדיוק על איזה עצב חשוף להתיישב. היא האדם הכי אהוב וגם הכי מעצבן שעבר בחיינו ואנו חייבים לה את השיעורים הכי גדולים שלנו. קארי, איך לא הייתה לך אחת כזו?

תגובות

  1. אקסית מיתולוגית

    תזכרו דבר 1 חשוב "חברה זה עברה!! " וכל היתר קרוב למציאות

  2. רייץ'

    וואו!
    הוצאת לי את המילים מהפה. בזמן האחרון היא פשוט עולה לי על העצבים ופוגעת בי ולא מתייחסת למשברים הקיומיים שלי אבל היא כל כך חסרה לי במובנים מסויימים. וחבל שזה כך. כואב לצמוח…

  3. בילבי

    אני חושבת שב"סקס והעיר" הציגו לנו מודל שפוי יותר של חברות אליו אנו אמורות לשאוף.
    אף על פי שבפרק הלפני אחרון ראינו ביטוי ליחסים כאלה בין קארי למירנדה: למירנדה היה קשה לקבל את החלטתה של קארי לעזוב את חייה לטובת חיים עם פטרובסקי מעבר לים, אבל רגע לפני שהיחסים עלו על שרטון מירנדה הבינה שהיא צריכה לסגת ולתת לקארי לנהל את חייה.
    סוג החברה שהצגת קיים וידוע אבל הוא נועד לפורענות ולכן משתדלים עם השנים לא לחזור על טעויות ולהימנע מסיביוזה כזאת. לא רק עם חברות, גם עם בני זוג.

  4. חופית שקד

    אז ככה:
    אני פונה אל כל הבנות שזילזלו בסדרה הזאת "אתן פשוט לא מבינות בסטייל,איכות וסקס".
    "סקס והעיר הגדולה" העלתה את הרמה של ערוץ 2, של הבנות בישראל ושל הצופים כמה דרגות למעלה… אני אישית לא פספסתי אף פרק ומאוד נקשרתי לכל אחת מהבנות.
    אתמול… (29-3-04) הסתיימה לה התוכנית הכי נועזת,שווה ואלופה בכל הטלוויזיה!
    אז תנו קצת כבוד לפרק הסיום.. לכל ההשקעה….וכמובן לבנות היפות והאמיצות שלנו!
    דיי לחפש תמיד את הרע בכל דבר….פעם אחת תנו קצת פירגון למי שבאמת מגיע.

    • טריניטי

      מינה צמח, זו את? יפה לך גוונים

      הפירגון המוגזם והמגוחך שלך לסדרה מדבר בעד עצמו, אז לא אוסיף.

  5. שישקע באב

    כרמל, מה יהיה?
    את באובססיה
    http://www.notes.co.il/carmel/5367.asp

    צריך להקים מוסד גמילה

  6. נראה לכם שיש אפשרות ויחזירו את כל העונות והפרקים מההתחלה?!? אישית, התמכרתי רק מהעונה הקודמת והייתי רוצה לראות את כל מה שהפסדתי.

  7. איילת אהבים

    אין לך מושג כמה את צודקת
    זב געגוע עקר אחרי כמה משברי אמון ברור לשתיכן שזה לא אותו דבר..

  8. ברברה

    זו המדוברת, בד"כ לא יפהפיה אלא נאה , לא מוצלחת כי היא לא יודעת מי היא. היא מתבייתת על עץ איתו תוכל לעשות סמביוזה כדי להרגיש שלמה. זוהי בעיה פסיכולוגית , תופעה בעייתית שחברה טובה באמת תציע לה ללכת לייעוץ בהול ואף תקשיב לה בתחילת הדרך ולא תנטוש ולא תשלח אותה ל"סקס אנד זה סיטי" לגלם חברה אופיינית. לא!.
    זה שאנו משתפות פעולה עם סמביוזה סדו-מאזו שכזו זו בעייתינו, יש צורך בהבראת הקשר וכנראה הרחקתו לידידות אמיצה.
    דעתי!.

    • אבל מה קורה כשהיא כן מוצלחת, ואת לא יכולה לפטור אותה בהינף יד ולקטלג אותה שהיא מקנאה בך כי היא לבד או כי היא לא מצאה את האושר שאת חושבת שמצאת? ומה קורה כשהמרכיב המרכזי ביחסים ביניכן הוא אשמה (בעיקר מצידך, אבל אולי גם מצידה, את כבר לא יודעת כבר שנים את לא באמת מדברת איתה כי את מפחדת מההאשמות ששיחת נפש אמיתית תוציא, אז את נמנעת) ומה קורה כשכבר החלטת שהיא לא עושה לך טוב וניתקת את היחסים ואת בכלל בקצה השני של העולם אבל כשהיא מגיעה הכל נפתח ואת לא מתאוששת חודשים?

    • החתולה

      אבן הפינה לכל מערכת יחסים היא הדדיות. כל קשר נותן לך משהו ולכל קשר אתה מביא משהו משלך. ליחסי סאדו-מאזו דרושות שתיים. אחת שאוהבת לסבול אחת שאוהבת להתעלל, ליחסים תלותיים דרושות גם שתיים – אחת שאוהבת שתלויים בה ואחת שאוהבת להיות תלויה. ליחסי כותל – דרושה אחת שאוהבת לדבר ואחת שאוהבת להקשיב. ליחסי תן וקח – אחת שאוהבת לתת ואחת שאוהבת לקבל. וכן, ברברה – גם לחברות עם מישהי פחות מוצלחת ממך (בעינייך) דרושות שתיים, אחת שאוהבת להיות במרכז התמונה: הכי יפה, הכי חכמה והכי מוצלחת ולכן בוחרת לה חברות פחות מוצלחות ממנה שיביטו בה בהערצה. ולכן, אל לנו להלין על חברות מכל סוג שהוא כי בכל קשר כזה, אנחנו הצד השני.

  9. שולמית

    אכן, ישנן חברות כאלה , לעתים,הניתוק מהן קורע את הלב.
    אהבתי מה שכתבת.
    נראה לי שבעולם הסידרה המדוברת ביקשו ליצור דיוקן מעוצב של חברות, אופנתית.
    בחוגים מסוימים,מרבים להציג אחוות נשים בעלת סממנים אידיאלים כחלק מן ההוויה הנשית.
    תוך הבלטת "תכונות נשיות רצויות", כגון נדיבות,יכולת הענקה, אמפטיה, היכולת להעדיף את האינטרסים של האחר וכדו'.
    לא אחת אני צופה בנשים מציעות לאפשר לנשים לנהל את העולם ובכך להפכו לטוב יותר הודות ליכולתן לשתף פעולה.
    כאילו לא היו בעולם קתרינה הגדולה, גולדה מאיר , המנהלות שלי והאמהות שלנו. טוב, של
    חלקנו .
    כאילו לא היו תכונות אלו דוחפות את הנשים שוב ושוב לתפקיד שהחברה הועידה להן.
    כך, " הסוף הטוב" העניק לכל אחת מן הגיבורות מסגרת מהוגנת בהתאם לאופיה.כמו באגדות.
    בסידרה הזאת אין מקום לאהבה בין החברות. הכוונה לאהבה עזה, ( שלא על בסיס מיני)
    מפני שבסופו של דבר תכלית חייהן למצוא את בן הזוג ולצעוד איתו אל עבר האופק.
    במפגשים שלהן הן עוסקות בעיקר בזיונים.
    לא מתנהלת ביניהן שיחה ממש אינטימית. אני מתכוונת לרגשות העוסקים בהוויה, בחרדת הקיום .
    אגב, אני בעד שיחות על אודות זיונים. אני מתה על שיחות בטלות בין חברות קרובות.
    אני מתגעגעת אליהן.
    יותר מכל אני מתגעגעת לשיחות עם ידידתי שמתה.
    עם זאת איני שוכחת את המחיר ששילמנו.

    בעולמן של קרי וחברותיה אין מקום לתבוסה.
    ידידות עזה כפי שתיארת מובילה לעתים לתבוסה

  10. כל כך כל כך נכון.
    והנושא הזה כל כך לא מדובר – גם בין שתי חברות שהן "בנות זוג" כהגדרתו בכתבה – בדרך כלל לא יתרחש דיון גלוי על הנושא.

    אני, לצערי, נמצאת בדיוק אחרי ניתוק כואב של קשר מחברה כזו. הבחורה החליטה על דרך חיים שחיצונית – למי שלא מכיר אותה – נראתה מצויינת. אבל לי היה ברור מה יש מתחת לזה, מה הסיבה האמיתית. ולה היה ברור שאני יודעת. ולא היה לה נוח עם זה. להסתכל עלי היה להסתכל למציאות בפרצוף. והקשר התנתק.

    • סנאית

      ברור שאת יודעת למה היא החליטה, את הרי החברה הכי טובה שלה. בדיוק על דברים שכאלה נופלת החברות בדרך כלל. היא החליטה על דרך חיים שטובה לה (לא לך – לה!), את יודעת למה היא בחרה בדרך זו (ברור אבל,מה זה משנה בעצם??). תני לה לחיות את חייה, תלי לה להשתנות, לצמוח להתפתח או להתקע.וכו'., זו מהותה של חברות, או שתמשיכי בדרכך…

  11. שירלי

    מעולם לא הרגשתי , בין כל המאמרים הכאלה כאילו מישהי הצליחה להוציא לי את המילים מהפה. והנה באה הכתבה הזאת ועשתה את זה כל כך יפה ובאלגנטיות. וזה פשוט כל כך נכון שזה עצוב. שכמה אנחנו נשים כעם לא מסוגלות לחיות בשלום אחת ליד השניה, ואם זה קורה ליותר מ 5 דק' ישר הקינאה הצביעות והארס צצים החוצה.

  12. תותי

    קראתי וחייכתי – פשוט נכון!

  13. זה באמת מוכר, ולפעמים זה הגיע לרמות מאוד סבוכות, סמי-סמביוטיות ולי זה פתאום הרגיש כיותר מדי דבק- וזה לפעמים חוזר על עצמו- אני פשוט מעלה את זה לדיון. אנחנו חברות כ"כ טובות, וצריך לאזור אומץ פעם אחת כדי לדבר על זה, ואם זה חוזר, פשוט להזכיר- זוכרת שאז דברנו על……..? כי אצלי זו לא חברה של פאזה בחיים- זו באמת חברה טובה, אבל לפעמים צריך לשים גבול.

  14. אז מסתבר שלא לכולנו יש חברה כזו. בגילי המופלג (35) אין לי סבלנות ואנרגיות לסוג כזה של חברות שאינו בריא ולוקח יותר מאשר נותן בעליל. סוג כזה של חברות מאפיין יותר את שנות העשרה שלי, ואני לא אומרת זאת בהתנשאות. להיפך. לא מזמן, בהקשר מקצועי דוקא, שוחחנו על ידידויות מן העבר , וכשנזכרתי בחברת הנעורים שלי כאבתי את זה שאולי איני מסוגלת לסוג כזה של חברות כיום. עכשיו אני חושבת שזהו תהליך התבגרות טבעי ובריא. אז עוד נקודה לחיי ההתבגרות!

  15. ניקי

    אכן מוכר!!! הייתי מוסיפה שזה לא בהכרח חברה אחת בלבד, אלא אצלי לפחות- קרו כאלה כבר מספר פעמים בחיים, כמו "רומן" שמתישהו חולף ומתישהו באה אחרת כזו.

  16. האים למישהי מהמגיבות פה יצא להיות החברה החמישית? האים החברה החמישית מזהה את עצמה במאמר? האים יש לה משהו להגיד כדי להציל את כבודה?

    לי היתה חברה כזו, ניתקתי איתה קשר אבל לא נתתי לה הזדמנות להגיד את הצד שלה. הרבה זמן אני מרגישה רע מזה. תמיד חשבתי שזה מקרה מיוחד של מישהי מופרעת, אבל עכשיו אני רואה שזה נפוץ. אז האים יש פה מישהו שיכול להציג את הצד השני?

  17. בדיוק סיימתי להניק את ביתי, השעה מוקדמת מכדי לעשות משהו אחר ואני חייבת להגיב. אני נשואה ויש לי ילדה קטנה ומקסימה, החלטתי פעם ראשונה להגיב כאן. אני מכירה אותה טוב את החברה הזאת ובניגוד לשאר הבנות היא עדיין החברה הכי טובה שלי כי לחברות כזאת אין תחליף אפילו לא בדמותו של בעל וילדה. בכל חברות יש עליות ומורדות, בכל קשר לפעמים אנחנו הצד התלותי ולפעמים להיפך, לפעמים מקנאים בנו לפעמים אנחנו מקנאות, אבל לא בכל חברות יש את ההבנה הטוטאלית הבלתי אמצעית – מישהי שמבינה אותך עד הסוף (לאו דווקא מסכים – אבל מבין). אני לא מבינה אייך אפשר לוותר על חברות כזו כי מחירה לא בזהב ולא בכסף – הוא בנשמה.

    • יסמין

      את באמת לא מזהה אותה במאמר, את רוצה לדבר איתה -תסתכלי בראי. כי החברה זו את
      (או אני, או כל אחת אחרת). את החברה החמישית שלה בדיוק כמו שהיא החברה החמישית שלך. את רוצה לדעת מה היא מרגישה וחושבת – תשאלי את עצמך ואם תעני לעצמך תשובה כנה יהיו לך התשובות לכל שאלותייך. הרגשות ,המועקה, הקנאה והתלות הם הדדיים. ובדיוק כמו שהיא זקוקה לך את זקוקה לה, אחרת לא הייתן החברות הכי טובות. מוזר אייך יש בנו את היכולת לשפוט אחרים ולא לשפוט את עצמנו.

      • כרמל וייסמן

        צודת מאה אחוז, יסמין. וזה אולי ראוי לכתבה נפרדת, המקומות שבהם את מוצאת את עצמך בסימביוזה הזו, לא מזהה את עצמך.

      • ממממ..צודקת. בטח אם הצד השני היה כותב את המאמר הוא היה נראה אותו הדבר.

  18. מזדמנת

    איזו אבחנה דקה. תשואותי לכרמל ויסמן
    במקרה שלי חוויתי שני גירושין בחיי
    האחד ממי שהיה בעלי ( לא פשוט מומלץ רק שממש אין ברירה)
    השני ממי שהיתה חברה הכי טובה שלי שני עשורים ( לא פשוט, אבל מאד מומלץ ויפה שעה אחת קודם)
    בשני המקרים קיימת הדדיות
    תהליך ההתאדשות שעובר על שני המעורבים הוא כרטיס בכיוון אחד
    למרות שתהליך הצ'ק אין מעט מייגע
    המטוס נוסק וכולם מסתכלים קדימה
    לפעמים אני מכנה חברה טובה סוג של מגדיר אישיותי
    אם המגדיר לא מעודכן
    החברות לא רלוונטית

    • מתריסה

      החברויות האלה תמיד נגמרות במקום בו גבר נכנס לתמונה. פתאום, החברה הכי טובה שלך פחות משמעותית ורלוונטית בחייך, לא כי היא השתנתה אלה כי הסיטואציה השתנתה. לפעמים, כשהבחור "נעלם" היא חוזרת אלייך ושוכבת על הספה בסלון בתוך ערימת נייר טואלט ואז, מגיע אחד חדש ושוב, את לא שומעת ממנה. אחרי שחברתי הטובה, עשתה לי את זה 3 פעמים, בפעם הרביעית כבר לא הייתי זמינה (וגם לא הרגשתי צורך להסביר את עצמי).

  19. אחר כך היא עוד טוענת שבכלל היתה מאוהבת בך והיא בכלל לסבית ולכן כל התקפי הקנאה האלה. פסיכיות לא מתות, הן רק מוצאות קורבנות חלופיים. היתה לי "בת זוג" כזו עד לפני חודש, הבחורה ממש פיתחה תלות בי, למרות שהיתה יפה ושווה ממני, ואחרי שהגזימה ולא נתנה לי לנשום טענה לבסוף שהיא מאוהבת בי ולכן לא קינאה בי אלא קינאה לי. בשלב מסויים היה מעורב גם בחור שיצאתי עימו והיא ממש עמדה בדרכנו בצורה פתטית למרות שהוא לא הראה בה שום עניין (הוא אגב עלה על האובססיה שלה מהרגע הראשון אך אני עוד הגנתי עליה בתחילה). היום אני והבחור יחד והיא כבר לא בתמונה. טובי הפסיכיאטרים כבר רשמו לה את מה שהיא צריכה. בנות – הזהרו משכמותה!

  20. חד-קרן

    קראתי את מה שכתבת ועם כל מילה התכווצתי יותר ויותר פנימה, כ"כ מוכר שזה פשוט כ"כ כואב…
    וכשסיימתי התלבטתי רגע ארוך האם לשלוח את המאמר הזה לחברה הכי טובה שלי, ל"בת הזוג" כפי שאת מכנה אותה. לא שלחתי, הלוואי שהיה לי האומץ.
    החברות בינינו חוגגת כבר עשור. ובמהלך העשור הזה היו פעמים בהן מצאתי את עצמי מצדו האחד של המתרס ופעמים שמצידו השני. כלומר, אני בהחלט ובכנות מזהה את עצמי גם בחברה שבה התקנאו וגם בתור זו שקינאה בחברתה הטובה ביותר. (לא גאה בזה אבל זו היא האמת לאמיתה).
    אני חושבת שהבעיה נוצרת כשנוצר קצת מרווח ב"צמידות" הזו וכל אחת בעצם פונה לדרכה וחיה את חייה. ואם מותר לי מרום שנותיי המעטות יחסית, אולי להשיא עצה?
    אני חושבת שאני וחברתי הצלחנו "לשדרג" את יחסינו למעלה, אחרי הרבה אפס&דאונס, להרשות לעצמנו להבין שאנחנו שונות ממה שהיינו כשהחלה חברותנו האמיצה, ולא להכריח אחת את השניה לחזור בכח אל השלב בו היינו צמודות.
    נראה לי שעל אף השוני שנוצר והמרחק, למרות הקנאה שלעתים זוקפת את ראשה המכוער, ובידיעה שהאהבה אכן גדולה מכל ה"לכלוך", בהחלט ניתן לעשות זאת!
    מצד שני, בהחלט ייתכן שאני עדיין אפרוחית תמימה והשנים יוכיחו שאני טועה…
    מה שבטוח, אנחנו לא מתכוונות לוותר על זה מבלי לנסות.
    אגב, נראה לי שעכשיו אני אשלח לה את המאמר.

  21. שירה1

    כל המאמרים שקראתי כאן מביאים אותי לאותה מסקנה – כולנו אותו הדבר. תמיד חשבתי שאני מיוחדת שהדברים שקורים לי הם אישיים, שהדברים שאני חושבת שייכים רק לי… לאט לאט מסתבר לי שאני כמו כולן. ויותר מזה, שנשים אחרות מנסחות את מחשבותיי ורגשותיי בצורה הרבה יותר טוב

    • כרמל וייסמן

      אל תתבעסי, שירה. זה נכון ולא נכון. קורים לנו בדיוק אותם דברים אך אנחנו עוברים אותם כל אחד בדרכנו המיוחדת.

  22. אוי כן זו עוד כתבה בסגנון סקס והעיר ובזאת בעצם עוסקת הסידרה והסיום כרמל יקירתי:חברות ותפקידן בחיי היומיום והפרט.והכותרת שלך גם בחרת אותה כי זה מתכון לגיל חובב?
    לעניינו-את מדגישה הבדלים מהותיים בין חברות שנותנים לך להבחין בתכונות נמיות,אך את מציינת יותר שליליות מאשר חיוב.זוהי נקודה פסימית ומדאיגה מידי.בחורה שרואה את ידידות הנפש שלה ככלי מראה לדימוי עצמי ואף פסימי לא רק שתגרום לסלף-דיסטרקשאן אלא שגם תקרין על הסביבה וזוהי נקודה למחשבה.את מזכירה אימבוולנטיות שלא קיימת בסתירה שלילית מאחר ומכאן נוצרות אינטראקציות חיוביות בין כל בני האדם ולאו דווקא בין השים.הייתי מציע לך לתפוס עמדה חיובית יותר ופחות ביקורתית באשר לחברות בפרט ולחיים ככלל

    • היי בחור, כשאין מה להגיד עדיף לשתוק. כתבה לבנות אתם הגברים יכולים להמשיך לדבר על כדורגל

  23. בנות/בנים לא חשוב העיקר שתבינו
    שחברות אמיתית היא רק בגוכה העיניים
    לא תלות ולא רגשי אשמה והאשמות
    חברים/ות הם לא מועדון מעריצים או שפחות מין
    אלא נשמות תאומות שכייף איתם ביחד בטוב
    וגם בשעת צרה.
    אספבו!

  24. אוסי מקנאה

    אחרי שאני קוראת כתבות מהסוג הזה אני תמיד מרגישה כאילו נתנו לי סטירה. לא בגלל כרמל, היא מקסימה וכותבת בצורה מדהים ומצליחה לתאר מצבים בצורה מדויקת להפליא, אלא בגלל התגובות. הסטירה מצלצלת בגלל שזה מה שגברים טוענים ופתאום אנחנו נותנות להן צידוק. עובדה, בנים לא מדברים בצורה כזאת על החברים שלהם, למרות שאני יודעת שגם להם יש חברויות מסוג דומה. הם יודעים להעריך חברות אמיתית, לשמור עליה לתחזק אותה ולתדלק אותה לאורך שנים ארוכות (כמו שהם יודעים לשמור על הרכב שלהם) מבלי שהדבר יגזול מהן אנרגיות מיותרות. מבלי להרגיש שניצלו אותם, ניתלו עליהם. הם יודעים לפרגן לחבר טוב הם מעריכים את כל הדברים שבגללם נפרדנו אנו מחברותינו הטובות, ועל זה – קינאתי.

  25. אלמוני

    תודה רבה חשבתי שרק לי הייתה חברה כזאת

  26. אין צורך לקטלג את "בת הזוג" כפחות מוצלחת מבין השתיים. יש לך סיבות רבות ושונות שמשתנות עם הדינמיקה של החיים. אני רוצה להאמין שאם החברות חזקה מספיק היא מסוגלת להחליך צורות וגוונים- לאחר שיחה אמיתית, והעמדת גבולות בלתי מתפשרים.

  27. הכי טוב(ה)

    עכשיו אני רוצה שננסה לעשות נסיון, כל אחת מהמגיבות כאן לכתבה תעצור רגע ותחשוב, כמה פעמים בחיים "החברה החמישית" היא זאת שהייתה שם איתכן כשלא היה אף אחד אחר, כמה פעמים אתן הייתן זקוקות לה נואשות והיא תמיד הייתה שם, כמה דמעות, כמה שיחות טלפון, כמה שעות שיחה כמה "תשומת לב" ניתנה לכן ממנה…ועכשיו, כולן לצאת מהפוזה שמישהי תלויה בכן בצורה נואשת, דביקה וחסרת חוט שדרה – כי מי מאיתנו לא הייתה במצב הזה. אני, על החברה הכי טובה שלי – לא אוותר לעולם וגם לעולם לא אחשוב עליה במושגים שאתן משתמשות בהן – אני שמחה שאף אחת מאיתכן היא לא החברה הכי טובה שלי…..

    • גבר בריבוע

      איך את מבקשת מבחורה להסתכל על עצמה בצורה אוביקטיבית. את, בתור בחורה, אמורה לדעת שבחורות לא מסוגלות לראות שום דבר …חוץ מעצמן כמובן.

  28. מאוד מאוד מזכיר את המאמר "הכי טובה" בפורסם כאן בעבר

  29. את כל כך צודקת, אבל, מה עושים אם זה?
    האם לסיים את זה? להמשיך? לדבר על זה? כי ככל שאני מנסה למצוא את מה שיש ב"חברה החמישית" בחברות אחרות, זה לא מצליח כמובן….. מה עושים עם מקרה כזה? היא באמת כבר מוציאה ממני כבר את המיץ הרע ואני כבר לא יודעת אם זה במתכוון או לא. וכשהיא מדברת על חברות אחרות שלה הדם שלי מתרתח ובא לי להרוג אותן באותו הרגע… הקנאה, ההשוואה לאחרות, השנאה- כל אלה יוצאים ממני בקשר הזה אבל מצד שני אני לא יכולה בלעדיה!…
    אני מתגעגעת לימים שהיה לנו אחת את השניה והשאר היה פחות חשוב אבל עכשיו כשצמחנו באמת הכול השתנה והיא גורמת לי להרגיש קטנה… מה לעשות?….

  30. אוי אני בשוק כמה שזה נכון . תודה לך עזרתי 🙂

  31. סקס והעיר הגדולה של ממש
    http://madonnahafuz.diaryland.com/
    סקס

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *