עברית שפה רפה

אני יושב עכשיו במטוס וכותב איזה הודעת אימייל בלפטופ שלי. אני יודע שאם לא אכתוב-אשכח. לא יכול לשלוח את האימייל מהמטוס, לכן ההודעה תיאלץ להמתין בסבלנות במחשב, ולחכות. הרבה זמן היא תחכה. איזה 12 שעות טיסה לאמסטרדם, אחר כך המתנה לקונקשן לתל-אביב, אחר כך עוד כמה שעות טיסה לארץ (איזה ארץ?). בסוף, כשאתחבר מתישהו לאינטרנט, ההודעה תישלח מעצמה. בלי שאזכור, אפילו. רגע, משהו נראה לי לא בסדר במה שאני כותב. כשאני כותב "תישלח", איך יודעים את אני מתכוון ל- tishlach , או ל- tishalach?

למה לעזאזל, לא כותבים את השפה שלנו באותיות לטיניות? זה היה עושה את העסק כל כך פשוט. בסדר, נניח שאנחנו רוצים שפה משלנו, שפה שרק אנחנו, שישה מיליון מתוך שישה מיליארד מדברים בה. אבל למה לכל הרוחות, אנחנו לא יכולים לכתוב אותה באותיות נורמליות? האותיות שלנו נוצרו לפני איזה 3000 שנה ואז "כתבו" אותן עם ניקוד. אז- אפשר היה להבין מה כתוב. אבל שיטת הניקוד זו שיטה שהתאימה לטכנולוגיה של כתיבה בנוצה על קלף, לא לטכנולוגיה של הקלדה במקלדת על מחשב. היום- שיטת הניקוד אינה פועלת. אז ויתרנו על הניקוד, ועכשיו אי אפשר כבר להבין מה כתוב.

ואיזה מזל שלא מנקדים כבר! עדיין עוברת בי צמרמורת וזיעה קרה שוטפת את גופי בכל פעם שאני נזכר באותו סיוט שחוויתי פעם, ובו חטפתי קמץ בעיין הפועל, מאיזה חולם חסר כשהטחתי בפניו שהוא מלא מדי. אבל הוא בכלל היה זה שהתחיל. הוא נחלץ להגנתו של קרוב משפחתו- איזה דגש חלשלוש וקטן. היה שם איזה סכסוך שנסב על נייחותו של שווא אחד מנייאק. החולם ניסה לטעון שלא הייתה לי כל הצדקה לדחוף את הדגש לאיזו גימל של בג"ד כפ"ת, אפילו שזה היה בראש הברה, מאחר שאותו שווא נדון שעמד בסמוך, היה נייד באותה שעה, ולא התייצב מספיק על רגליו, ועל כן לא הגיע לכלל נייחות של ממש כנדרש בזמן שבוצעה עבירת הדחיפה האמורה.

אני צריך פסיכיאטר. או את מליניאק. וואחד אכבר גבר, זה.

ולחשוב שבימינו- אף אחד, אבל ממש אף אחד, לא יודע מהו ההבדל בין גימל (או דלת) דגושה לבין גימל רפוייה. אז למה, קיביני מאט, צריך בכלל דגש בגימל, הא? מה, הגימל תיעלב אם לא יבוא בה דגש? להיפך, ככה היא יותר נקייה, ואין סכנה שתידבק באיידס או בצהבת-הכבד-הנגיפית מטיפוס C, חלילה. זונה! מה בכלל היא נותנת לכולם?

ועדיין לא הזכרנו את הכתיבה מימין לשמאל. למה זה? למה צריך לכתוב הפוך מכוווולם? פעם, איזה חבר יפני שלי ראה שאני כותב רשימות בעברית, מימין לשמאל, אז הוא שאל אותי: "תגיד שמעון, האם בארץ שלך, בישראל, רוב האנשים שמאליים (יענו- איטרי יד ימין)?"
"למה", שאלתי אותו.
"פשוט מאד", הוא אמר. "כי אם כותבים בעט נובע ביד ימין מימין לשמאל, חזקה על יד ימין הכותבת, שתמרח על הנייר את הדיו של כל האותיות שכבר כתבה (בתחילת השורה). רק כתיבה ביד שמאל, מונעת את הברוך הזה".

הממממ……

תראו למשל את היפנים. אומה קטנטנה של איזה 170 מיליון איש, ובקושי הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. תרבות עתיקה ומפוארת. ליפנים בכלל לא היו אותיות משלהם. הם השתמשו באותיות של הסינים (kanji); תרבות של איזה 5000 שנה (רגע… זה יותר מאיתנו, לא?) וכשהאותיות הסיניות לא הספיקו להם- הם הוסיפו עוד שני סטים של אותיות- היראגאנה וקאטאקאנה, וכל האותיות חיות יחד בשלום והרמוניה.
ובכלל, את האותיות היפניות, כמו הסיניות, כתבו מלמעלה למטה. אממה? זה התאים למברשות ודליי צבע, אך לא לטכנולוגיה של המיכון המודרני. מה עשו היפנים? קמו יום אחד בבוקר והחליטו: מהיום כותבים באותן האותיות, רק מה- משמאל לימין! אמיצים, הא?

יש עוד דוגמאות דומות: קאמיל אתא-טורק העיר בוקר אחד את הטורקים משנתם ואמר להם: זהו! פורגט איט! מהיום תשכחו מהאותיות והכתב הפרימיטיביים שידעתם עד היום. מהיום כולנו נכתוב באותיות דומות לאותיות הלטיניות.
אבל מה? כולה טורקים. מה הם בכלל מבינים, ומה יש לנו בכלל ללמוד מהם. כנראה דוגמה לא טובה.

ותחשבו על איזה צרות ותלאות עברו בעבר על תוכנות מחשב שהוספה להן תמיכה בעברית. בגלל שכל כך מעט אנשים קונים (קונים, עאלק) תוכנות בעברית, אזי חברות כמו מייקרוסופט ואחרות, לא יכלו להרשות לעצמן להשקיע משאבים גדולים בהמרה חלקה ונקייה- מאנגלית לעברית. לכן רוב התוכנות שתורגמו לעברית מכילות הרבה יותר באגים מאחיותיהן בוורסיות המערביות. ונזכיר גם שחלק מהתוכנות, רבות וטובות, לא טורחים בכלל לתרגם לעברית בגלל ההשקעה הלא-כלכלית. (נעזוב כרגע את עניין היוניקוד).

וחוץ מזה, למה אם אני רוצה לכתוב בעברית לחבר שלי שגר באוסטרליה, והוא מבין עברית מצוין, כי הוא ישראלי לשעבר, למה אני לא יכול לכתוב אליו בעברית, רק כי על המחשב שלו מותקנת הגירסה האנגלית של התוכנה, אשר איננה תומכת בעברית ובפונטים (גופנים) עבריים ואיננה יודעת לקרוא את המסמכים שכתבתי בעברית?

טוב, אז אנו מתעקשים לדבר ולכתוב בשפה ובאותיות שיצאו מכלל שימוש לאחר גלות בבל. ככה בא לנו.

בכלל, המורשת והתרבות היהודיים גרסו תמיד שהתפתחותן של היהדות ושל העברית נעצרו בבבל. ומאז אסור לשנות ולחדש דבר! היו אמנם סורא ופומפדיתא (כוסאוחתו, מאיפה אני מביא את השמות האלה), או הרמב"ם הזכורים לטוב, אבל הם לא עסקו בחידוש (אלא אם כן בהיחבא, במחתרת) אלא רק בפירוש ובביאור של האמת הנצחית ובת האלמוות שנחקקה, נחתמה ונחנטה בבבל.

וכך, במו ידינו- הפכנו את המורשת, התרבות והשפה היהודיים, מדברים נושמים וחיים ומתפתחים- לדברים קפואים, שוממים ומאובקים.

בכלל, עברנו לדבר ארמית, זוכרים? "הא לחמא עניא דזבין אבא בתרי זוזי". "ואתא תורא, ושחט לחוטרא, דאכלא לשונרא, דקפץ מגזוזטרא…." מוכר לכם?

ייקחני האופל! קבס עולה בגופי כשאני מוציא מבעד לאצבעותי המטופפות על המיקלדת, את צירופי האותיות הזרים האלה. לטינית לא יותר טוב? תגידו!

ודווקא מעניין שמהקיפאון והשיממון התרבותיים האלה, צמחה פעם שפה בשם יידיש. היום היא דועכת ונכחדת. ואני לא דובר יידיש, מה לעשות? אבל נדמה לי שדווקא ביידיש הזו קם מישהו ואמר שאפשר להשתמש באותן האותיות, אבל להכניס בהן חוקים טיפ טיפה אחרים.
וראו איזה פלא! פתאום העסק נהיה הרבה יותר קריא. וכך, אם אני כותב בעברית "ספר" אתם לא יודעים אם אני מתכוון קיבינימט, ל- sefer או ל- sapar או ל- siper או ל-safar וכו' וכו'. אבל ביידיש העסק יותר טוב: הראשון יהיה "סעפער", השני- "סאפאר", וכולי. התקדמות, לא?
נכון, לא מושלם. עדיין נותרת האמביוולנטיות של "פ" דגושה לעומת "פ" רפויה. כוסאחתק (או לחליפין- יופטפויומאט), רק מלכתוב את זה נשרפים לי הפיוזים.

ואני בכלל שונא יידיש. היא מזכירה לי את חשכת הגלות. ואני כנראה לא היחיד. אשר על כן נדונה היידיש שתיתלה בצווארה ותחנק, עד שתצא נישמתה.

ואז, בצעד תרבותי מדהים, חזרנו 3000 שנה אחורה, והחיינו את העברית. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

עכשיו יש לנו שפה משלנו. מחודשת, עאלק. רגע, כותבים עאלק או אעלק, או אלק? וואלה כל פעם אני שוכח, ולא מוצא באבן-שושן, כוסאממו. בת 3000 כחדשה.

אתם יודעים מה אני הכי שונא בעברית? את העובדה שמיטב משורריה וסופריה נידונו ונדונים לחרפת רעב. אין מי שיקנה אותם. 20,000 עותקים זה רב-מכר. היסטרי! מי מגיע לזה בכלל?
אומרים לי שרם אורן הוא הסופר היחיד שמתפרנס מכתיבתו בעברית. אודה על האמת, מעולם לא קראתי ולו ספר אחד מספריו. חבל. בטח יצירות מופת אחד אחד. בטח קלאסיקה של כל הזמנים. בטח מגיע לו להיות רב-מכר.

אבל מה עם כל השאר?

תירצה שלי. איך הלכת ממני לבלי שוב? איך? כסף אין, אבל תראי איזה יופי! עוד פורחות הרחק בעמק שלל חבצלות-הבר. קדושה מעונה שלי! ועם אבא מפלצתי כזה… איך לא שמרתי עלייך? איך לא שמעתי את שתיקתך הרועמת? בכל שפה אחרת היית עכשיו מיליונרית. במקום זה- רק זיכרך נשאר. לא אשכחך לעולם!
ודליה, שלא תעיזי לוותר, שומעת? תרימי טלפון, אם קשה לך! דברי אלי! תצעקי! חזק! נשאר עוד קצת כסף מפרס ישראל? תבואי אלי. את מעותי האחרונות אתן לך, יפה שלי.
את דוד אבידן דווקא לא אהבתי. אבל למות ככה? אלוהים שבשמיים!

דיי, לא יכול יותר. גרוני ניחר… הדמעות.

יאללה, תפסיקו להסתלבט ולהסתחבק עם השפה השסועה והג'יפית הזו. דחילק, אינעל רבק, תשתחררו! חכו תראו בסוף עוד ירוצו פה מה זה קטעים. יהיה כיף. יהיה מצב. יהיה אחלה. חבל לכם על הזמן.

שמעון ינוביץ

שמעון ינוביץ נולד וגדל בחיפה. הוא למד בטכניון וסיים שם תואר שני באלקטרוניקה ומחשבים. שמעון פירסם כתבים ומאמרים במדיות שונות, ו בזמן לימודיו, היה תחילה כתב, ואח"כ עורך של "אפסילון", עיתון הסטודנטים בטכניון (שאיינו קיים עוד) אשר היווה במה תוססת לתרבות הטכניונית אשר מתקשה בדרך כלל להתבטא, בשל עומס הלימודים הרב והאופי "ההנדסי" של הטכניון. מאז סיום לימודיו שימש שמעון בתפקידים שונים בעולם ההייטק בישראל ומחוצה לה. עבודתו הביאה אותו במסעותיו להיחשף באופן אינטיסיבי לתרבויות וצורות מחשבה שונות מאלה המוכרות בדרך כלל לישראלים, ובמיוחד תרבויות המזרח, כגון התרבות היפנית והקוריאנית. בעבודתו האחרונה שימש שמעון כמנכ"ל חברת הייטק שיזם והקים, ואשר היתה מבוססת על טכנולוגיה שפיתח ושנרשמה כפטנט במדינות שונות בעולם. הוא ממשיך לשמש כחבר הנהלה ודירקטוריון, ובמקביל עוסק באנאליזות כלכליות ובפיתוח עסקי בתחום הייטק. מתמיד סירב לאפשר לתחום התמחותו הטכנולוגי להצר את עולמו התרבותי. תחומי התעניניותו הפעילים כוללים אמנות (על כל צורותיה, ובהן ספרות, שירה, כתיבה, צילום, קולנוע ואדריכלות), ובנוסף- פילוסופיה, מדע וחשיבה, חקר המוח, רפואה (פסיכיאטריה, פסיכו-פארמאקולוגיה, גניקולוגיה, סקסולוגיה), מתמטיקה, פיסיקה, מחשבים (תוכנה וחומרה), אינטרנט ועוד.

תגובות

  1. koreani anak mehadarom

    Ulay lifney shetavo betaanot al hasafa haivrit, tode sheata lo mamash sholet ba?

    • שמעון ינוביץ

      שלום לקוראני הענק מהדרום:

      אני מודה: תודה!

      • פוגז

        היה מישהו שניסה לבנות מערכת אותיות על בסיס לועזי על מנת שתתאים לכתיבה בעברית תוך התאמתה לשימוש טכנולוגי. עד כמה שזכור לי לכתב הוא קרא 'כרמלי'. הוא הוציא ספר [אחד לפחות] בכתיב הזה [תנ"ך ושאר ירקות (נדמה לי)], והוא לא היה כל כך קשה לקריאה, למי שתפס זמן ללמוד את השיטה.
        מדוע זה לא הצליח? כנראה אנשים לא היה להם נוח לשנות.

    • הרעה בסיפור

      שמעון

      מאוד יתכן שמה שלא יעשו העצבים וההגיון יעשו האילוצים הכלכליים והטכנולוגיים.
      כבר עכשיו אני וחברותיי מעבירות הודעות sms באותיות לטיניות ולא רק זה, אלא גם בכיוון האהוב עליך. תן דעתך שהמציאות תמיד פועלת באופן יעיל יותר מן ההגיון- שבני אדם לאורך ההסטוריה לא ממש היטיבו להפעילו, וכשהם עשו כך היה צורך להמציא עבורם את הגיליוטינה.
      לכן, כדאי לסמוך על כוחות גדולים מאילו – ולהניח שבין אם נרצה או לא מה שיכתיב את כל ההוויה שלנו לא תהיה התודעה (חרם על הלחץ דם שלך ינוביץ, במיוחד בטיסות)
      אלא המציאות הכלכלית

      נקודה שניה – כנגד הכוחות הללו תמיד יקומו כוחות אמוציונאלים שונים שיעירו שאנחנו משתמשים בשפה הזו כמין סמל לאומי.
      יאללה, דיברתי המון.

      • שמעון ינוביץ

        שלום לרעה בסיפור,

        נכון, SMS מוסיף רובד נוסף של משקל לטובת השימוש באותיות אנגליות.

        מוזר שב SMS שלי ניתן לשלוח הודעה בת 160 אותיות באנגלית, אך רק 70 אותיות בעברית.

        וכמובן שבהודעות לחו"ל, אין מה לדבר על עברית.

        עוד דבר מעניין: הצ'טים (או האייסיקיוים למיניהם). כמה ממתכתבי שוהים בחו"ל, ובכלל לא יודעים אנגלית ברמה שמספיקה להתכתבות 🙂
        אבל המקלדות שלהם לא מסומנות בעברית, וכך הם מוצאים עצמם מקלידים עברית באותיות אנגליות.

        שמעון

  2. חמדה בן יהודה מתנשמת

    סנופ, ראית? ראית מה הוא זומם לעשות למלאכת הקודש הקטנה שלנו ושל עם ישראל כולו? רצתי ורצתי להספיק, אולי, להשחיל תגובה ראשונה.

    להיות ככל הגויים. איזו משאלה נהדרת. אבל למה זה צריך להתחיל מהרס פנימי? תרבות היא לא רק תאימות לתוכנת חלונות (אמור לי למה אתה צריך תאימות, ואומר לך מי סידר את כל העולם ואותך, וממשיך למכור). תרבות היא זיכרון ויזואלי של אותיות על דף, היא שמיעה של שירי קודש וחול ופזמוני ילדים, היא נאמנות לאותיות שבהן כתבו דניאל וחז"ל וביאליק ועגנון ונתן זך, וגם אותו איש יקר ועסוק מאוד, הלא הוא כותב התנ"ך האלמוני ("אין מוקדם ומאוחר בתנ"ך, ילדים. למה? ככה").

    המהפכן של העברית לא יהיה אתא-טורק, כי כבר היה לנו אחד כזה, וקראו לו אליעזר בן-יהודה. איש הוזה ולא נעים לבריות, שהגשים חלום וסחף איתו אומה שלמה. עברית בלי פונטים עבריים לא תהיה עברית יותר, היא תהיה שלוחה של ההמבורגר ונעלי הספורט האמריקאיות, ולאט לאט נשכח גם למה רצינו מלכתחילה לדבר בה.

    הלא העברית היא חיה מוזרה ונהדרת, שאפשר לשחק בה ואפשר להמציא בה, ועל פי ההתרשמות הכוללנית-מאוד שלי, אין עוד מקום בכל העולם שבו ילדים ונערים עוסקים כל כך הרבה במשחקי מילים, הטיות שורשים, סיכול אותיות ואיזרוח מילים רבות כל כך משפות אחרות, כמו ארצה ישראל. נערים אמריקאיים אומרים Cool ואולי גם Dude , אבל לבד מזאת הם עילגים ונרפים בכל מה שקשור לשימוש יומיומי באנגלית (שהיא שפה עשירה הרבה יותר מעברית, תשוו בין המילונים). אנחנו קיבלנו כדור משחק צבעוני ומוציאים ממנו את המיטב. האם זה היה עובר באותיות אנגליות? לא, זה היה מעקר את החיה.

    עברית אמיתית (כמו כל שפה אמיתית) אי אפשר לתרגם ואי אפשר לאזרח בשום מקום אחר לבד מהאותיות המקוריות שלה. האותיות האלה, מאל"ף ועד ת"ו, חקוקות בזיכרון הקולקטיבי שלנו. מריצות אותנו לשים פתק בבחירות (באיזו מדינה עוד קובעים _אות אחת בלבד_ על פתקי הקלפי? "הצבע ז'" – נוער-נוער-נוער, "הצבע ו'" – צ'רלי ביטון והפנתרים).

    ובכלל, האיש שכתב את המאמר הזה אומר שקוראים לו ברשת *רקיע7*. איך יכתבו את זה בפונט אנגלי? *Rakia7 *? מה זה? רקייה? ראקיה? רקיאה? רקיעה? רק אייה? הלא זה מגביר את הבלבול. מנכר. סתמי. לא אישי. לא נוף ילדות, ובטח לא רקיע. ואולי הוא בכלל התכוון ל- Heaven17 ?

    ואגב, העברית נכתבת מימין לשמאל, כי בראשיתה נחקקה על אבנים (משמע, היא קדמה להמצאת הדיו, ובכמה שנים טובות). זו גם הסיבה שהאותיות מרובעות – קל יותר לסתת ככה. אבל אצבעותי הדקות הנעות על המקלדת מרגישות יופי עם הסיתות הזה. הוא מתלבש עליהן כמו כפפה.

    אין לי פונט אחר.

    • חמדה בן יהודה

      אז זו לא היתה תגובה ראשונה, אבל מי שהקדים אותי בתגובה לאיש-ששונא-יידיש, תימצת יפה מאוד.

    • בוטן

      בחיי, חמדה, עוד במהלך קריאת הכתבה רציתי לצעוק "שמעון תזהר, חמדה מאחוריך, מעליך ומשני צדדיך!". והינה הקדמת אותי בלהט עיברי נוקב.
      ואם מותר לי להוסיף עוד כמה מילים עבריות:
      נקודה מעניינת העלית (שמעון) בדבר הניקוד שהושמט ואיך מבחינים בין מילים הזהות בקריאה אך שונות בהגייה ובמשמעות. האם חשבת שאולי דווקא קושי זה תורם בעקיפין לרמת האינטילגנציה של דוברי העיברית? הן רובנו, מרגע שחצינו את שלב חיבור ההברות (כיתה ב'?), מגיעים להבנת נקרא שאינה דורשת מאיתנו להתעכב על מילה כזו או אחרת – אנחנו פשוט מבינים את משמעותה מתוך רצף המשפט, הפיסקה, הרעיון המרכזי.
      ושים לב, בניגוד לארצות כמו יפן (גרמניה, רוסיה) אנחנו קוראים תרגום בטלוויזיה ובקולנוע בזריזות מספקת ואיננו זקוקים לשחקני/קרייני-משנה (והשבח לאל על כך). ורק מי שזיפזפ וראה "סקס והעיר הגדולה" בגרמנית יודע כמה זה נורא ותלוש.
      ועוד דבר: היה שלב שגם אני ניסיתי להתכתב עם חברים בניכר בעברית מאונגלזת. לכתוב זה קל, אבל לקרוא… עד שאתה מפרש את המילה המדוייקת אליה התכוון המשורר הוא יספיק להתקין תוכנה תומכת עיברית ולחבר את המקלדת.

      ובכל זאת, שמעון, כתבה משעשעת ונדמה לי שאפילו מוגהת (הלא כן, חמדה?), אם כי אפשר היה לדלג על כמה כוסאוחתו ועדיין להיות Cool.

      ונסיים בבירכת מורנו ומחדש שפתנו
      "עיברי דבר עיברית!"

      • משה בן סימון

        בוטן בוטן מה יהיה איתך?
        למה בכל תגובה שלך את מתעקשת להתנשא על מגזר אחר? בכתבה הקודמת אלה היו הגברים, הפעם האירופאים. ותמיד את צריכה להזכיר אינטיליגנציה משום מה.
        לא חשבת שעניין הדיבוב באירופה הוא עניין תרבותי, לא ממש קשור לזה שהאירופאים טיפשים מכדי לקרוא תרגום בזמן אמת? (ואין להסיק מזה שאני תומך בדיבוב, זה באמת מזעזע)

        • בוטן

          משה,
          נורא קל להגיד על כל ביקורת שהיא התנשאות. אז ככה:
          1. אני ממש לא מתנשאת.
          2. כן, מותר לבקר גם בנים ישראלים גאים וגם את האירופאים.
          ולעניין: אשמח אם תאיר את עיניי בסוגייה התרבותית שהעלת.
          האם דיבוב הופך את סדרה אמריקאית לגרמנית יותר? האם ניו יורק דומה יותר למוסקבה כשקריין רוסי מתרגם את הסרט?
          (וכדי למנוע מראש את עניין ההכללות – אלו רק דוגמאות, כמובן.)

          • אלמוני

            בוטן יקירה,
            למרות שאני די מסכימה עם שמעון לגבי הגישה שלך, הא לך הסבר:
            מסתבר שדיבוב זה עניין של כסף. גם אני תהיתי למה לעזאזל מישהו ירצה לראות חברים בצרפתית, בוורלי הילס בגרמנית (או בכלל…) וכו'. קיבלתי תשובה. מדינות שהדבר הכי מסעיר שקורה אצלהן זה איזה כלב שמצא את דרכו הביתה משתי מדינות מזרחה, יכולות להרשות לעצמן להוציא את מיטב כספן על דיבוב. זה שאחר כך העולם מלא גרמנים שלא מדברים אנגלית ולא שמעו מעולם את קולו הסקסטיבי של ג'יימס ארל ג'ונס, כבר לא מעניין אותם. אנחנו מתקדמים, שלווים ועשירים, למה לאמץ את מוחינו?

            • בוטן

              אנונימוס חביבה,
              נו, ולזה קוראים אינטיליגנטיות?
              אם זה עניין של כסף כולי תקווה שלעד נשאר עניים ונוכל לשמוע את השחקנים בשפת המקור (ועוד לא דיברנו על הגיחוח בניסיון להתאים את תנועות השפתיים לדיבוב).
              בכלל נראה לי שסרט (או סדרה) הינם תבנית נוף מולדתם, וההתעקשות לדבב אותם לשפת המקום יוצרת משהו שמזכיר לחם-בננות. (איחס).

              • בוטן

                גיחוח? מצחיק מאוד – גיחוך כמובן…

              • אלכס בנדרסקי

                הדיבוב נעשה כי כמות המשמעות לשטח קטנה הרבה יותר בשפות הלטיניות מאשר בעברית, ולכן קצב החלפת הכתוביות צריך להיות מהיר מאוד – מה שיפריע לצפיה.
                אני רואה גם סרטים מערביים מדובבים לרוסית וזה ממש לא מפריע לי, כיוון שזה *עניין של הרגל*.

                • בוטן

                  הקשר בין דיבוב לאינטליגנציה, לטעמי, קשור לזה שכשמאכילים אותך בכפית אין שום סיבה שתתאמץ להרים את אותה בעצמך. או במילים אחרות, המפתח לפיתוח האינטילגנציה היא הסקרנות ללמוד דברים חדשים.
                  זה לא אומר שהאירופאים / יפנים פחות אינטיליגנטים במהותם.

                  ודרך אגב, אם זיכרוני אינו מטעני, בערוצים הרוסיים אין אפילו דיבוב אלא קריין שמקריא את הנאמר לרוסית. לא?

            • מאיפה עזות המצח לטעון, שדיבוב הוא תוצאה של טמטום/חוסר סקרנות אינטלקטואלית/ התפנקות של עשירים?
              בחיי, תחשבו על מה שאתם כותבים. באירופה משקיעים בדיבוב, כי משקיעים בטלוויזיה. אנחנו לא רגילים לזה ,אז זה נראה לנו אבסורד, אבל, בתכל'ס- שם משקיעים בצופים יותר. זה הכל. אולי לא נעים להודות בזה, אבל לא נורא.

          • משה בן סימון

            כמובן שמותר לבקר, אבל הביקורות שלך תמיד כוללות התנשאות. נראה שאת לא מבינה שגם גישה שונה משלך היא לגיטימית. אבל כנראה שזו תוצאה של החינוך הקיבוצי המתנשא (סתם, גם אני קיבוצניק לשעבר ומלידה). ובעניין התרבות, אלה גישות שונות לעניין התרגום. באירופה השתרשה שיטת הדיבוב, מסיבות שהוזכרו ע"י מישהו אחר פה, כיום האירופאים כבר רגילים וקשה לשנות שיטה פועלת.

          • במדינות אירופאיות, כמו רוסיה, עניין הדיבוב היה פעם מפותח נורא, זאת אומרת, אי אפשר היה להבין ברוב המקרים, שבמקור הסרט/הסידרה דוברים שפה זרה. וזה היה מאד נוח לאנשים…
            רק שתדעי, אני שונאת דיבוב, אבל רוב חברי הרוסים מזועזעים מכך שבארץ יש כתוביות. זה נורא לא נוח בשבילהם, שצריך להסתכל בחלקו התחתון של המסך. הם רגילים לדיבוב שוטף.

            ואגב, גם שפות אירופאיות נקראות בידי דובריהן בשטף, מתוך קונוטציה, בלי העתעכבות על המילה….זה ממש לא פטנט של העברית או כל שפה אחרת. ככה זה בכל שפה.

      • שמעון ינוביץ

        אהלן בוטן,

        ראשית, אהבתי את התגובה שלך שהוכיחה שאפשר גם לא לסכים וגם להישאר ידידידים.

        עניינית- ראשית בנושא הקללות: הקללות במאמרי לא היו לשם הקללה בלבד, וגם לא לצורך ה- Cool-יות, אלא להמחשה של כמות הזיהומים ממקורות רוסיים וערביים שחדרו לשפתנו (אנא ראי תגובתי ל"סנופקין" להלן).

        שנית, כל המחקרים העדכניים בנושא "הבנת הקרא" בקרב תלמידים, שוללים את שתי ההנחות שלך. ראשית- לא רובנו אלא מיעטנו מבינים את המובן מתןך ההקשר (קונטקסט) רובנו לא מבינים הכל, וחלקנו לא מבינים כמעט כלום.

        שנית- לאור האמור לעיל, מובן מאליו שאין כל קשר בין חסרון הניקוד לבין העלאת רמת האינטליגנציה אצל הקוראים העבריים.

        משל היינו כותבים באנגלית ומוחקים או מסתירים בכוונה את כל ה vowels כדי להעלות את רמת האינטליגנציה של הקוראים האנגליים.

        כאמור, אהבתי את תגובתך.

        • בוטן

          קראתי לא מזמן כתבה באחד העיתונים שעסקה במערכת החינוך הישראלית. דובר בה על כך שמאז שעברו לשיטה חדשה ללימוד קריאה, גדל משמעותית אחוז התלמידים הנכשלים במבחני בהבנת הנקרא.
          אם אני זוכרת נכון, מדובר בשיטה שיובאה מארה"ב, ועל אף שנכשלה והוסרה מזמן מתוכניות הלימוד בארה"ב ובמדינות נוספת, כאן עדיין ממשיכים ללמד בה (יש סטוק של ספרי לימוד במחסנים, צריך להכשיר את המורום/ות…)

          ד"א, נשמע רעיון מדליק – בו נוריד לדוברי האנגלית את אותיות הניקוד ונראה איך הם מסתדרים…

          • איש בלי נצח

            השיטה היא שיטת "השפה כמכלול" המתועבת, שהחליפה את שיטת אל"ף-קמץ-א המצויינה. (אגב, הערה למערכת, אם אתם כותבים את האות ע' כמילה, צריך לכתוב עי"ן) לשמחתנו, השיטה הישנה מתחילה לחזור לבתי הספר, ואולי, חוץ מדור אחד שלעד ישאר עילג (תראו את במה חדשה! זוועה!), נוכל להציל משהו מהעם הזה.

            • בוטן

              על ההסבר המאלף.
              שימעון – לטיפולך.

              • שמעון ינוביץ

                אכן דברים חשובים.

                אולי אפשר לקבל מעט הרחבה על ההבדלים שבין שתי השיטות, ועל ייתרונותיהן וחסרונותיהן?

                האם השיטה שכשלה פה, הצליחה במקום אחר?

                • איש בלי נצח

                  שיטת אל"ף-קמץ-א היא השיטה הפשוטה וההגיונית הבאה: מלמדים את הילדים את ה-א"ב העברי, מלמדים אותם את צורות הניקוד השונות, ומלמדים אותם איך שילוב של אות וסימן ניקוד יוצרים הברה. עכשיו הם יכולים לקרוא בעצמם, ועם הזמן, ועם ההכרות הגדלה שלהם עם השפה, הם יוכלו גם לקרוא בלי ניקוד. זה התהליך שרובנו עברנו.
                  שיטת השפה כמכלול מצפה מהילדים לעשות את המהלך המדהים הבא: הם יהיו שרויים בסביבה "רווית טקסטים", ומתוך זה שהם יראו הרבה מילים בסביבתם, בסוף הם יצליחו לקרוא אותן. השיטה הזו, למיטב ידיעתי, משולבת עם שיטת "בלי סודות" האווילית, לפיה הילדים לומדים לא את האותיות ואת סימני הניקוד – אלא את השילובים ביניהם. כלומר, במקום ללמוד את 22 האותיות פלוס 10+ סימני ניקוד (עיקריים), הם צריכים ללמוד 22*10 שילובים, בלי שיגידו להם בשום שלב אודות התפקיד של כל אחד מחלקי ההברה. קל לראות ש32<220, ולכן שהשיטה הקודמת פשוטה יותר להבנה. משום מה ממציאי השיטה לא חושבים כך. הם חושבים שהשיטה הישנה היא פדנטית מדי, ולא נותנת מספיק מקום לילד לבטא את עצמו. איך לבטא את עצמו? בכך שלא ידע לאיית? בכך שלא ידע לקרוא? לאלוהי משרד החינוך פתרונים.

                  • בוטן

                    הינה שמעון קיבלנו הסבר מעמיק לשאלתך. והרבה תודה.
                    עד כמה שהבנתי גם במשרד החינוך כבר הבינו שיש בעיה והשיטה לא עובדת ומייצרת אלפי תלמידים בשנה שרמת קריאתם נמוכה – שלא לדבר על הבנת הנקרא. רק שכרגיל במקומנו, הבירוקרטיה…
                    ואם הבנתי נכון, לילדים עם ליקויי למידה אין סיכוי מול המיכלול הנ"ל.

                  • איש בלי נצח

                    אהם.
                    בין ה-10 הרגיל ל-22 המודגש היה אמור להיות סימן כפל, שהם כמובן 220 שילובים, ולא 2210 כפי שניתן, אולי, בטעות להבין. מערכת מעצבנת.

                • Sorry, mine is one of those machines that don't write Hebrew.
                  Shimon, to answer your quarry: There is no place in the world where the "whole language" method was successfully implemented, but it is still in use in North America (in some Canadian provinces, for instance). The main reason, believe it or not, is a preverse kind of educational correctness. The syllable-by-syllable "old fashioned" method is still considered "conservative"; "elitist" etc. It is easier to follow the mistakes children make when they are taught by the syllable method, hence the opportunities to correct those mistakes, thus "damaging child's self-esteem". I am not making this up, any and most journals of educational research are full of it. the next stage, of course (after listening in horror to a 9 year old straggling with a simple text) will be to declare the there is no such thing as illiterate people, only differently literate. Enjoy

              • צב מעבדה

                הרעיון המרכזי שעליו מושתתת 'שפה כמכלול' הוא אופן הקריאה הטבעי שלנו.
                באופן טבעי אנחנו קוראים ומזהים מילים שלמות ולפעמים אפילו חלקי משפט שלמים שאנחנו כבר מכירים. הסיבה לכך היא האופן שבו הזיכרון שלנו עובד והנטייה המולדת שלנו לזהות תבניות.

                דוגמא ברורה לכך אפשר לראות אם ננסה לקרוא את המילה הבאה: שקוצפליסרופו. המילה שקוצפליסרופו היא בדיוק באותו אורך של המילה אינציקלופדיה (אפילו ניסיתי אותו מספר הברות ואותיות) אבל אנחנו קראנו אותה הרבה יותר לאט מאחר והיא לא מתלבשת לשום תבנית מוכרת.

                מהסיבה הזאת חשבו שכדאי ללמד ילדים מילים שלמות ומתוכן הן כבר ילמדו את ההברות ויהיו מסוגלים ללמוד מילים חדשות.
                כנראה שזה לא עובד. לפחות לפי מה שכתבו כאן.

                דרך אגב, למתעניינים: השבוע(שישי ביוני) התפרסמה במגזין Nature,vol. 417,pp. 611-617 כתבת סקירה (ריוויו) עם הכותרת
                Computtational and evolutionary aspects of language
                שווה עיון.

                • הי צב,
                  הדוגמה שהבאת מדגימה מצויין את הסיבה לכישלון שיטת "השפה כמכלול".
                  כפי שכתבת – אנחנו מזהים מילים שלמות וחלקי משפט שאנחנו מכירים.
                  רק שילדים שטרם למדו קרוא וכתוב עדיין לא "בנו" תבנית לזיהוי מילים ומשפטים.

                  ושים לב שאת ה"קוצליסרופו" גם אנחנו צריכים לחלק קודם כל להברות – כי אין לנו תבנית של המילה הנ"ל.

                  בוטן משכללת את יכולות ההקשבה (רק צריך לדעת להסביר…)

                  • ג'ולין

                    פותחה מתוך התבוננות בשיטות קריאה של דיסלקטים שהתגברו על הדיסלקציה. התברר שלאותם דיסלקטים קל יותר לצלם מילים שלמות מאשר לפענח הברה הברה. משום מה החליט מישהו להשליך מכך גם לגבי ילדים שאינם דיסלקטים. שיטת השפה כמכלול אכן מתאימה לילדים מסויימים אבל לאחוז נמוך מזה של שיטת קמץ א'.

                    דרך אגב, גם בשיטת קמץ א' לא לימדו את הילדים מההתחלה את כל סימני הניקוד וכל העיצורים אלא לימדו תחילה רק כיצד נשמעת כל אות כאשר היא בקמץ. מכאן דנה נמה דנה קמה.

                    עם זאת, אני בספק אם החזרה לשיטת הלימוד הקודמת תשפר את המצב האיום של כתיבת העברית ברשת. כתיבת עברית נכונה (או עם מספר סביר של שגיאות כתיב) היא עניין של חשיפה מספקת לצורה הנכונה של המילה. אני כתבתי עד כיתה ז' עם שגיאות וגם כיום אני מתלבטת לעיתים לגבי מילה מסוימת אך כאשר אני רואה את המילה כתובה אני מסוגלת על פי רוב לזהות האם הצורה נכונה או שגויה. רוב הילדים היום אינם קוראים ספרים מעבר לספרי הלימוד. מירב הטקסטים שהם קוראים הם מהאינטרנט, ונכתבו על ידי ילדים עילגים באותה מידה.

                    כאשר מישהו מנסה כבר באחד הפורומים להעיר או לתקן שגיאת כתיב ישר קופצת התגובה הנזעמת "ומה אם אני דיסלקט?!" אין לי דבר נגד אותם אנשים שהם אכן דיסלקטים ואינם מסוגלים ללמוד איות נכון. אבל ישנם רבים מאוד שלא עברו מעולם תהליך אבחון כלשהו ומכריזים על עצמם כדיסלקטים רק משום שמעולם לא למדו (ואינם מעוניינים ללמוד) את אופן האיות הנכון.

                    • ג'ולין,
                      לכולנו בלהט הכתיבה מתהפכות לפעמים האותיות במקלדת, או צצות שגיאות כתיב, אבל
                      בתקופה האחרונה אכן נתקלים בדיסלקטים רבים (המתנצלים על שגיאותיהם מראש) ברשת.
                      גם אני תהיתי האם קם כאן דור ישראלי-דיסלקטי-גאה, האם מדובר בשיטה שגידלה דור שמתקשה בכתיבה תמה, או שמא קל היום לשים תווית "דיסלקטי", "דיסגרפי" על כל תלמיד/ה שצריך להשקיע בהם קצת יותר?
                      (וכמובן שאין כאן כוונה לרדת על אנשים הסובלים מליקויי למידה)

                      ואפרופו קריאת מילים שלמות, לחברתי יש ילד הסובל מליקויי למידה (לא יודעת אם זו דיסלקציה), ושמתי לב שהכי קשה לו לצלם מילה שלמה (בת יותר משתי הברות), כי האותיות מתהפכות לו, ומה שיוצא הן מילים מעניינות ביותר, אבל בלתי מוכרות בשפה העיברית.

            • ב"במה חדשה" יש יוצרים מעולים. גם לדוד אבידן קראו עילג, כי הוא- אבוי- חיבר מילים.
              אולי מספיק להתלהב, כאילו הייתם כולכם חוקרי לשון בדימוס. תרגעו כבר.

    • סנופקין

      חמדל'ה, אין ספק שהצבע הירקרק של פרצופי אכול הקנאה, מתכתב באופן מהודק עם צבעו הירקרק-מהוהה של כובע הלבד הישן.

      על מה ולמה זכה בן הפקועה, צפיע היתוש, הזבלגן, החרוּמף, הקיין והתימוֹז הזה, שתקדישי לו כל כך הרבה מחשבה, תבונה ותשומת לב?

      מה, אין כבר בריות עלובות מתחת לחלון ביתך, שראית לנכון להרעיף את כל תופיני המחשבה שלך דוקא על איזה כינוי רשת מרוחק?

      • חמדה בן יהודה

        פשוט, היה מאוחר בנשף, וממיטתי נסתלקו להם גם אחרוני האבירים, וכשהצצתי החוצה סינוורו את עיני פנסי מכונית חולפת, כך שלא ראיתי את ההבזק המוכר של כובעך מתחת לפנס. ואולי משום כך, בהתקף חולשה רגעית, ישבתי וכתבתי…

        אבל אמור לי, יקירי, האם שוב נטשת את משמרתך והלכת לשתות מים מהברז בחצר של השכנים? הלא אמרתי לך אלף פעם – זה מביא מחלות. ממליצה לך שוב לחכות בסבלנות למשלוחים היומיים של תה קר, מילקשייק וניל ומרק פירות שהטירה שלנו מוציאה.

      • שמעון ינוביץ

        היי! רגע, רגע רגע! עצור! הולד איט! סטופ!

        עוד מישהו מלבדי חש שנחצה כאן איזה קו-אדום של תרבות רב-שיח? ועוד בידי מי שמתיימר להיות כלב-שמירה של תרבות עברית?

        למען מנוע אי הבנה, אומר שהקללות החרפות והגידופים אשר משובצים וארוגים לתוך מרקם המאמר שלי שלעיל- לא נועדו לשם הקללה, ואיפלו לא לשם ה- Cool-יות, כפי שטעה וחשב איזה קורא נחמד וסימפטי.
        הקללות נועדו להמחיש את העובדה שהשפה אשר רובנו מדברים כאן בארץ- איננה עברית כלל ועיקר. בכלל, ככל שבקללות עסקינן, אנו דוברי ערבית ורוסית. גם משאר השפה לא נותר הרבה.

        העברית, משום מה, לא השכילה להפיק את העסיסיות הנדרשת לשם גידול והשבחת קללות ראויות לשמן. אולי זה בגלל המזג-אויר, אולי בגלל טיב הקרקע, אולי ייקבי-הברון מיושנים מדי. אולי חסרות חביות עץ-אלון משובח להתססה ראויה. לא יודע.

        אלא שבא הסנופקין והוכיח לי שאם נפשך מורעלת דיה, הרי שצליח למצוא איזה שתיים או שלוש קללות וחרפות בעברית. אמנם חיוורות וקלושות כלשהו, אך עדיין קללות.

        לשבחו של הסנופקין ייאמר שהצליח לאתגר אותי. גמרתי אומר בנפשי להיענות לאתגר שהציב, ולהראות לסנופקין איכה וכיצד עושים זאת נכון- כיצד מחרפים ומגדפים באמת בשפת קודשנו, באותם כלים דלים ועלובים אשר הותירה לנו השפה לשם כך.

        אשר על כן, את הכפפות נסירה, וקללות שערה- נחזירה.

        תגידי לי בבקשה חב"י, העשב השוטה הזה- סנופקין, אותה יבלית נדרסת ושורצת רימה ותולעים, גדלה בחצר שלך מתחת לחלונך. מדוע במקום לעשב אותה ולעוקרה משורשה, את פותחת עת ערב את חלונך, וממטירה על הסנופקין את שיירי המזון התרבותי שלך- דשן לקיומו הטפילי.

        בכלל, לא השכלתי להבין את טיבה של הסימביוזה ההגותית המופלאה שיש ביניכם. אותו אני דווקא מבין, שהרי אין לעשב השוטה הזה , או לבריה העלובה הזו חיים אלמלא את משליכה החוצה, מבעד לחלונך את הזבל, שעליו הוא ניזון, ואשר אותו הוא מכנה בשם "תופיני מחשבתך".

        אבל את: מה לך ולעשב השוטה הזה? כלום יימשל או ייידמה בעינייך לאיזה טרובדור, זמר סרנדות מאוהב, מנודה ונשכח, מטונף, מסריח ולבוש בלויים, אשר נפשו עולצת על הזכות הגדולה שניתנה לו- הרשות להתמקם אך מול חלונך, לנגן מדי פעם איזה ניגון אפוף עננת צחנה, ולחכות שייפתח החלון ויושלכו לעברו השיירים התופיניים ההגותיים שלך?

        בכלל הסנופקין איננו עשב שוטה. הוא כלב שוטה.

        אני חושב על סנופי, אותו כלבלב חמוד, יצירו של הקרטוניסט Schultz המנוח, בסידרת הקומיקס-סטריפים הנפלאה שלו- Peanuts.

        אינני יכול שלא לשמוע את זעקת השבר הבוקעת מקיברו של שולץ, כאשר הוא רואה שהכלב השוטה הזה- הסנופקין, מנסה לעטות על גופו המטונף את איצטלתו הצחה, הברה והטהורה של סנופי הכלבלב החביב.

        והסנופקין עוד מרחיק לכת, ומוסיף לשם הטהור המקורי הזה מין קורטוב של ניחוח וטעם בולשביקי בזוי ומעורר גועל.

        אפילו סרגיי אייזנשטיין, בשיא היות מוחו שטוף בדוגמה הבולשביקית, היה בועט בעצמה כדי להעיף מעליו את הייצור הנתעב- "כלב המחראה סנופקין".

        אגב, כלום אין לנו גוף אחראי אשר תפקידו לאסוף באומץ את הכלבים השוטים המתגלגלים בחצרות וברחובות, ולגאול אותם ואותנו מן הסבל הנורא הזה?

        לך לך מכאן פוטיומקין. לך תלחית, תרייר ותזיל את הבלה ואת כיחה של נשמתך המשוקצת, ותחרבן את גללי צואת נפשך המצחינה באיזה מקום אחר. קישטא!

        תשפוכת אשפתות וביבים נתעבת שכמותך מטמאת את המקום הזה ואת תפארתה של השפה שעליה אתה מתיימר להגן.

        אה?

        איך יצא סנופקין? יש לי עוד הרבה. יותר מאשר היה או יהיה לך אי פעם. רוצה עוד?

        ווואלה, מי אמר שאי אפשר לקלל,לחרף ולגדף בעברית? תודה לך סנופקין, על הגילוי הזה שבו הארת את עיני. איזה יופי! ממש שווה העברית הזו! קטעים אדירים. איזה כיף, איזה מצב, איזה אחלה. חבל על הזמן!

        • חמדה בן יהודה

          הנה כי כן, אכן נחצה הקו, ואחריו עוד קו, ומי יודע כמה עוד ייחצו (או בלשון המונית "יש אקשן!").

          לא אתייחס לטענותיך נגד הסנופ, אבל לטובת ספרות העולם אציין כי כינויו אינו נוגע לכלב סנופי אלא לדמות חביבה מתוך ספריה הבלתי נשכחים (כלומר, כאלה שצריך להזכיר אותם שוב ושוב) של טובה ינסן, שעיסוקם בקורותיה ובמוצאותיה של משפחת מומין ושאר החיות המוזרות. לינק פלוס תמונה – באחריות בעל הדבר.

          ולשאלתך, מה חיים לי – אזכיר לעצמי שוב ושוב את דבריה של קרובתי המנוחה. יושבות היינו על ספל מרק צח לעת ערב, והיא היתה מתיזה לעברי (עם הקרוטונים והכל): "מחזר מתחת לחלון זה כמו אוטובוס, אבל לא כמו קו 5 , אלא יותר בכיוון של דיליג'אנס על כביש הערבה". כלומר, לא כל כך מהר בא עוד אחד. ומבחינה זו, היצור עם הכובע והחצאית העומד מתחת לחלוני מתחבר כזוג גרבי דלתא להגדרתה של אותה קרובה, "בגילך, כבר מי יסתכל עליך?". עיניך רואות שהוא מסתכל לעברם של, אם כי מנגד יראה ולא יגיע, קימורי גופי החמימים, ואף עושה רשימות (או שהוא סתם גלגל סיגריה?).

          ואם אתה חושב שלסנופ אין חיים, צא וראה ותחטוף שוק ממנת חלקי העלובה. כי מה כבר נתן לי האל? (עששית לעת ערב, מיטה בודדה, ספר מבויש מיד שנייה וזכרונות קלושים על ימים של אבירים וכלי זין… אה, כן! ובננות! לא הכל אבוד!)

        • נוקו

          אין לי שום בעיה עם חציית קוים אדומים מכל צורה וסוג, ארחיב ואומר – אני מחבבת גדרות אדומים ובמיוחד את אלה הפרוצים בכמה מקומות מרכזיים.
          אבל!!!!!!!!!
          בסנופקין- עם כל הכבוד אליך שמעון ואל אהבתך הנצחית לסנופי שממש לא קשור, לא נוגעים.
          סנופקין מגודר בקוי זהב עדינים אותם, בניגוד לאחיהם האדומים, אין שום סיכוי לחצות.
          אז אני מבקשת – יפה הוכחת לעצמך שאפשר לגדף בעברית (באותה הזדמנות אגב רק חיזקת את דברי סנופ הזהב) אבל לא על חשבון השף המקומי.
          אתה הרי לא רוצה שכולנו נמות מרעב.
          תודה ושלום.

        • סנופקין

          נתחיל בהבהרה מאוחרת מעט÷

          בראשיתה¬ נועדה התגובה שלי בסך הכל להרים כדור להנחתה נאה®

          למרבה הצער¬ וכרגיל בלי מספיק מחשבה תחילה מצידי¬ מסתבר שמכנסיו של הנמען משוכים לו עד סנטרו¬ וכך קרה שהכדור האמור פגע מתחת לחגורתו®

          על כך אני מתנצל¬ באמת¬ לא היתה כאן כל כוונה לפגוע בכבודו או באבריו הרגישים של אף אחד®

          עוד סיבה להצטער היא כמובן איכות התגובה הנגזרת¬ שאינה מוסיפה עניין לקוראים או כבוד למגיב¬ ומתאפיינת באותו דוק של שעמום טרחני ורפטטיביות טיעונית®

          למותר לציין שכל ההטיות והפעלים המטאבוליים אינם קשורים לדיאלוג המקורי¬ וכי ההפניות הביבליוגרפיות שגויות¬ ומביכות עד מאוד כשלעצמן®

          אבל את כבודם של היבלית ויתר העשבים השוטים יש לתבוע כאן לאלתר®

          יואיל המחבר ויעיין בספר בוטניקה כלשהו¬ ויגלה את הידוע לכל ­ אלו עשבים פוטוסינטטיים לחלוטין¬ שאינם סמוכים על שולחנו של איש®

          העובדה שהם בעלי כושר חיות ועמידות מופלאה אינה הופכת אותם לטפילים®

          לסיכום¬ אין ספק שמגיע לי לחטוף על הראש עבור תגובתי הראשונה®

          השאלה הנשאלת היא האם הרמה הרטורית והמחשבתית שהופגנה כאן עומדת באותו קנה מידה®

          תמהני®

          • מוזה

            שמעון וסנופקין יקרים:
            לאחר ניסיון (לא מוצלח במיוחד) לעקוב אחר כל התמסרויותכם המשמיצות, עלי להודות -נוכחתי לדעת שגם לנו מילים מעניינות, שלא לומר- מלאות הוד והדר, ואעפ"י שעסקתם בהשמצות הדדיות פה ושם- תודו שיש לדברים צליל אקזוטי ומרענן.. משהו בסגנון ה"יבחוש בן שלולית"..
            מה אני אגיד לכם, אם היינו מקללים ככה אולי היינו נראים אחרת..

    • אולי מספיק לבכות שנהיה" ככל הגויים". איזה ביטוי מטופש, מעליב וחשוך….כל אומה רוצה להיות ייחודית, אבל לא צריך בדרך להעליב את כולם, לקטלג אותם כגויים, מקשה וערמה אחת של אנשים נחותים..
      הגיע הזמן, שבשנות האלפיים, יפסיקו כבר להשתמש בביטוי הזה, כביטוי שמטרתו להעליב…נהיה ככל הגויים, עאלק…מה זה אומר? שנהיה כולנו נאצים או מפלצות ע םשלושה ראשים?
      אני אוהבת את העברית בדם, אבל אני שונאת אנשים, שחושבים ש"גוי" זהו אדם דמוי בהמה מלוכלכת.

  3. צב מעבדה

    נדמה לי שהמאבק על השפה העברית ועוד הרבה שפות קטנות אחרות הוכרע כבר מראש עם התפתחותם והתפשטותם של כלי תקשורת המונים. הכלים הללו יוצרים הומוגנציה תרבותית. אומנם הסך הכל מאוד מגוון אבל היחוד של כל אחד הולך ומצטמצם.

    שפה היא אחד הסמנים הברורים ליחודיות תרבותית. לאחרונה החל פרוייקט גרמני לתעד כמה אלפי שפות (נדמה לי שהזכירו שם את המספר 5000) המדוברות על ידי מספר מצוצמם של אנשים שמעריכםי ש 85% מהם יעלמו בקרוב (דווח ב Science בחודש האחרון, לא זוכר כרגע רפרנס מדוייק). אז אולי עברית מדוברת על ידי יותר ממאתיים איש, אבל סביר להניח שאותו תהליך יחול גם על העברית. אולי יקח קצת יותר זמן לעברית להעלם כשפה מדוברת, כנראה במקום חמישים שנה, מאה מאה חמישים שנה, אבל סביר להניח שהיא לא תהייה בין כמה השפות שמשערים שישרדו (אנגלית, סינית, רוסית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, איטלקית וכו'..)

    משמעות הדבר היא אובדן עושר תרבותי עצום, אבל זה כנראה המחיר שעלינו לשלם תמורת תקשורת המונים. מצד שני, סביר להניח שאנשים קרובים תרבותית (במיוחד כאשר מדובר בתרבות המערבית) יפתחו נטייה פחותה להילחם אחד בשני, וזה כבר טוב.

    • בוטן

      הי צב,
      אם כוונתך ב"אנשים הקרובים תרבותית" לכך שהגלובליזציה (במסווה של תקשורת המונים) תמתן את מינון המלחמות, אני חייבת לחלוק עליך.
      די אם נסתכל על מה שהייתה יגוסלביה, או חבר העמים כדי להבין שלא די ברקע תרבותי דומה ובשפה אחידה. הדבק היחיד שהחזיק את אותם גושים/מדינות היה כוח הזרוע השילטוני.
      גם כאן, במדינתנו הקטנה, אנחנו רואים שלמרות השתרשות השפה (וזאת בהחלט הצלחה אדירה), הניסיון ליצור חברה ישראלית הומוגנית מצליח חלקית בלבד. ודווקא בשנים האחחרונות רואים יותר ויותר קבוצות שמתעקשות לשמר את מסורתן, מנהגיהן ואפילו שפתן, מחשש שיאבדו את ייחודן (האם שמת לב, למשל, שרוסית נהייתה שפה רשמית שלישית בישראל?)
      נדמה שרוב הניסיונות לאחד, גם חברות הקרובות מנטאלית, הוביל בסופו של דבר לעוד מלחמה. והרי על מה אנחנו נלחמים אם לא על מקומנו הפיזי והתרבותי-יחודי? (האם שמת לב למשחק המילים: איחוד – ייחוד?)
      נדמה לי שהיה זה דזדמונד מוריס שהסביר בספרו "הביבר האנושי" (מקווה שלא שיבשתי שמות)את הצורך הבסיסי של "הקוף האנושי" בהשתייכות שבטית, את חשיבות הכוח, מחד, ואת ההגנה המשפחתית, מאידך, שהקבוצה נותנת ליחיד, ואת הקשר הישיר שבין ויתור החברה המערבית על הקבוצה המצומצמת ובין הרחבת מעגל המלחמה והפשע.

      • האב גד זקי אלג'הושווד ורנון מר מוריס

        היי בוטן,
        הבאת דוגמה מצויינת של יוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
        כמה מלחמות בין תרבויות קרובות את מכירה? בואי נקח את השפה כקריטריון. היחס בין מספר המלחמות בין דוברי אותה שפה (רובן המכריע בעולם המוסלמי) לעומת מספר מלחמות בין עמים דוברי שפות שונות נוטה בברור לצד שהצגתי.

        שפה זה גשר חזק מאוד בין אנשים. כשאנשים יכולים לתקשר בקלות יש הזדמנות לבעיות להיפתר. חשוב להדגיש שלא מדובר בנסיון לכפייה תרבותית (שמצייתת לחוק הראשון של ניוטון -כאשר מפעילים כח על עצם הוא מפעיל כוח שווה בגודלו ומנוגד בכיוונו) אלא על אפשרות לתקשרות פתוחה מרצון. זה לא אומר שכל הבעיות יפתרו, אבל לפחות יש להן יותר הזדמנויות.
        עכשיו יהיה ברור למה אני חושב שהדוגמה הישראלית שהבאת נראת לי לא רלוונטית.

        שיוך קבוצתי יכול להבנות גם במסגרת קטנה יותר מאשר שפה, כך שאין צורך לשמור את השפה ככלי לשיוך שבטי.

        • בוטן

          שלום לך האב גד זקי וכו'.
          תמהתני האם עלי להבין ממשפטך "…נוטה בברור לצד שהצגתי" שאתה אותה הגברת בשינוי אדרת (או בשינוי שיריון…), או שמא מתהדר הינך בנוצות לא לך?
          מסכימה לכך ששפה חשובה ועוזרת בתקשורת, אבל לא תמיד השפה היא הגשר המאחד.
          ותהייה נוספת, לא הצלחתי להבין למה הדוגמה הישראלית אינה רלוונטית? ואם, לצורך הדוגמה, היינו מדברים ערבית, האם היינו מסתדרים טוב יותר עם שכנינו? כי דורות של אנשי מודיעין צבאי דוברי ערבית מוכיחים שהבנת השפה אינה ערובה להבנת הכוונה (ומצורפת הפניה חמה לכתבתו של עופר שלח בידיעות אחרונות, ביום ו' האחרון).

          • צב מעבדה

            כן, שכחתי לנקות את הניק הקודם שהשתמשתי בו 🙂

            כן, אני חושב שאם השפה והתרבות שלנו הייתה ערבית (או שכנינו היו דוברי עברית והם היו בני תרבות המערב) היה סיכוי טוב יותר שיהיו לנו פחות חיכוחים עם השכנים.

            לגבי הדוגמה הישראלית: כאשר כופים שינוי תרבותי מעוררים תגובת נגד. זה מה שקרה או קורה בישראל. ההשפעה של כלי תקשורת המונים כמו טלוויזיה היא ארוכה ובעיקרה סמוייה ולכן לא נחשבת ככפיה, כך שגם אם מתעוררת תגובת נגד להשתלטות שפה חיצונית על השפה המקומית (התאנגלזות של העברית) התגובה לא ממוקדת ולא אפקטיבית. וראיה לכך היא שלא תמצאי מישהו שמבקש למנוע שידורים ולימוד שפות זרות בטלוויזיה או בבית הספר, נהפוך הוא.

            לגבי אנשי מודעין שלא מבינים את הכוונה מאחורי הטקסט שהם מתרגמים: יש לך את הקישור לכתבה הזאת? כמו שאת יודעת אין לי ממש גישה לעיתונות מודפסת.
            מאחר שלא קראתי את הכתבה קשה לי להתייחס אליה ואני רק מעלה השערות:
            יכול להיות שאלו שניתחו את הטקסטים הערביים ניתחו את התרגומים ולא את המקור? אפשרות.
            יכול להיות גם שהם לא היו ערבים בעצמם?

            דוגמה מצויינת לפער תרבותי שגורר אי הבנות תהומיות מציג שר החוץ הישראלי (והאירופאים איתו) שעדיין רוצה לחתום על הסכמים עם יאסר עראפת. לא משנה שכבר ברור לכולם שעראפת מגנה את הפיגוע שיומיים קודם הוא חתם על תקציב למימונו.
            העולם התרבותי של האירופאים (ופרס בתוכם לצורך העניין) כל כך שונה משל הערבים שהם לא מסוגלים לקלוט את הכפילות הזו ולכן דברים ממשיכים להתנהל כמו שהם מתנהלים.

            • בוטן

              אז אולי אנחנו מסכימים יותר משנדמה, רק לא ממש טובים בהבנת הנקרא (או הנכתב). ומה שניסיתי להגיד הוא ששפה מסויימת אינה קשורה בהכרח לתרבות, וכמובן שיכולתנו לדבר אנגלית אינה הופכת אותנו לאנגלים/אמריקאים (ואגב, גם ילדי העולים שגדלו בארץ ויודעים לדבר בשפת הוריהם כבר אינם רוסים, אתיופים…).
              ובכל זאת, עם וחברה מאופיינים גם בשפתם המשותפת, בפיתגמים המייחדים את תרבותם ובמסורת משותפת. ובחברה הישראלית, הצעירה, השפה היא אחד מהערכים המשותפים החזקים – אז מה ישאר אם גם עליה נוותר?
              ובאשר לכתבה בידיעות, אז כמו שאתה יודע אני קוראת את העיתון (+השחור על הידים), כך שכרגע אין לי את הקישור לכתבה. בלילה אכנס ואחפש. אם אמצא אשלח לך. ברחב מדובר בה על הקושי לבחון כמות עצים ואז לחבר אותם ליער, ובתפיסות העולם (הערבי) של המפענחים, שמשפיעה על פרשנותם – כך שתתאים לדעותיהם.
              וד"א הכתבה אומנם מתייחסת למלחמת לבנון, אבל גם (לטענת הכותב) למה שאנחנו עומדים לעבור בשנה הקרובה.
              אני לא אכנס כרגע לסוגיית שר החוץ הישראלי בפרט והממשלה בכלל. אולי בפעם אחרת.

    • ארבינקא

      למעשה, במשך כ-1900 שנה ויותר מכך כמעט ולא דיברו עברית. ארמית, יידיש, לאדינו, ערבית באותיות עבריות, ועוד כמה. וזו לא היתה הפעם הראשונה (ד"ש לעולי בבל).
      אין מה לדבר, בשביל שפה מתה העברית חיה למדי.

      • צב מעבדה

        אתה יודע מה? עוד מאה חמישים שנה נארגן פגישת מחזור של בננות מיובשות ונראה מי צדק. מה אתה אומר? אה? מה? אה?

    • שרלילולה

      כבר נפלנו וקמנו, פעמים כה רבות

      קטן עלינו זה

  4. דנדוש

    התמוגגתי… גם מהמאמר וגם מהתגובות
    תודה

    דנדוש.

  5. איזה מאמר טרחני! העברית היא שפה מופלאה ומרגשת בזכות כל הסיבות שפורטו בתגובות הקודמות.
    ואוסיף על כך – מעולם לא ריגש אותי שיר לועזי כפי שהצליחו רחל, ביאליק ויונה וולך. דויד גרוסמן וש"י עגנון הביאו אותי פעמים רבות לבכי, על זכרונות, מקומות, תקופות ואנשים. געגועים אלה לא חוויתי בספרים מתורגמים (ואף לא בשפת המקור).
    המבטים התמהים כשאני משתמשת בכתב העברי בנכר משעשעים אותי וממלאים אותי גאווה. אמנם כלכלית המחיר כבד, אבל עצם קיומנו בעולם ובמזה"ת, אומה קטנה ונרדפת (בד"כ) קשה כשלעצמו.
    ישראל היא הבית שלי, והעברית היא הרוח החיה של המקום.
    די למאמרים טרחניים ב"בננות"

    • ג'וליה, עברתי ממש במקרה

      אלתרמן, למשל, לא צריך היה לשורר בלטינית בשביל לצבוט לי את הלב כל פעם מחדש.

      • שמעון ינוביץ

        אלתרמן צבט לך את הלב?

        שמעת על בתו המשוררת תרצה את"ר? את יודעת מה הוא צבט לה?

        נסי לשאול אותה. יהיה לך אמנם קשה, שכן היא כבר לא עימנו. התאבדה.

        עוד פרה קדושה שיש לנתץ- אלתרמן. שיקוץ מפוגל ומתעתע. אבל מה זה משורר! איזו עברית!
        משורר נפלא! אלמותי!

        בתו הקדושה המעונה תרצה, הנפש הנפלאה והדוויה, הכישרון הענק, לא הצליחה להיות אלמותית. כמה חבל! יודעת למה?

        • בוטן

          אם יש לך סיבה ספרותית-עניינית מדוע לא לקרוא את שירי אלתרמן – שטח אותה בפנינו.
          מה עניין אופיו וטרגדיית חיי בתו למופלאות כתיבתו?
          פרה קדושה? הרי לא חידשת לנו כאן כלום. סיפורה של בתו ידוע ("שימרי נפשך מן השורף…"), כמו גם אורך חייו.
          והוא מצטרף לשורה ארוכה של יוצרים גדולים שפסעו על פי תהום.

        • ג'וליה, עברתי ממש במקרה

          יותר ממה שאתה חושב, אם זה אפשרי אצלך שם שיש אנשים חוץ ממך שיודעים משהו על מישהו.

          אממה? חוץ מהעובדה שאין בין תרצה אתר (בתו המנוחה) ובין השימוש של אלתרמן בנפלאות העברית ולו כזית, אני כבר רואה שאתה לא מסוגל לקבל שום דבר שנוגד את דעתך ולנהל איתך דיאלוג זה משהו שהתענוג רחוק ממנו כמרחק אש מקרח.

          ולכן, אסיים בזאת. שלום!

          • שמעון ינוביץ

            ג'וליה היקרה,

            ברצוני להושיט לך את התנצלותי הכנה על שפגעתי ברגשותייך.

            האמת היא שאת ואני קרובים הרבה יותר מכפי שאת מדמיינת. בכלל לא אש וקרח.

            אומר לך בסודי סודות שאני אוהב את שירתו של אלתרמן. בואי נתעלם מאישיותו.

            אומר לך יותר מכך: אנא קראי בין השורות של המאמר שלי שלעיל. נראה לי שתופתעי ממה שתגלי. מדוע יהיה לי איכפת מחרפת הרעב שניגזרה על מיטב סופרינו ומשוררינו, אלא אם כן אני אוהב אותם ואת שפתם- שפתי?

            אני לא באמת אוהב את הביטוי "אחלה". אני שונא "עאלק".

            יש עוד הרבה שם בין השורות. אולי תוכלי לגלות. הלוואי שכל העולם היה מדבר עברית. עברית צחה, טהורה, עשירה, מרגשת, מחממת לב.

            מילא שלא כל העולם מדבר עברית כזו. מצר אני יותר מכל על מה שעוללו לה לעברית אותם עשבי-פרא תרבותיים המכים שורש בכל פינה בנוף האנושי של תרבותנו. אותם עשבים שוטים נודפי צחנת ה"עאלק".

            בלי קשר לאהבתי את העברית, ישנם באנגלית (לא בלטינית) אלפי אלתרמנים.

            צר לי שניסחפתי להשיב לך כפי שהשבתי. ה"סנופקין" העביר אותי על דעתי ( ראי לעיל).

            בואי חזרה אל תוך הדיון. אני מושיט לך את ידי.

            • ג'וליה, עברתי ממש במקרה

              סתם, סתם.

              ובכן, את סנופקין אני מעריכה מאוד ואוהבת למרות שלא ראיתיו מעולם, ההתקפה שלך עליו (ועל אחרים) הפריעה לי.

              כבת למשפחה המונה משוררים, סופרים ואנשים שהמילה הכתובה היא חלק גדול משורש חייהם, אני מכירה בחשיבותה של שמירת השפה העברית לא פחות מזיכרון ההיסטוריה שלנו כעם.

              ואני מרשה לעצמי לקבל את ההתנצלות שלך בהנחה שהיא אמיתית 🙂

  6. שמעון ינוביץ

    סחתן, חמדה חב"י(בה)!

    מבלי שאמרתי, "בערך" עלית על הכינוי האנגלי שלי ברשת- Heaven7.

    ואגב, רקיע7 הוא תרגום לעברית של הכינוי האנגלי המקורי שלי, ולא להיפך- כפי שהנחת בטעות

    תחשבי קצת (מציע בהכנעה) על ההתנשאות האינטלקטואלית: הנחת בטעות (שוביניסטית?) שהמקור הוא עברי ולא אנגלי. לממה?

    כמובן שבמקור זה גם נשמע הרבה יותר טוב: Heaven7 נהגה- "הבן-סבן" (עם ארבעה סגולים).
    גם רקיע, גם שביעי וגם מתחרז. באנגלית, בעברית ובאוניברסלית….

    • חמדה בן יהודה

      הניק הופיע בעמוד שלך בעברית, והוא נשמע כתרגום גרוע מאנגלית, ומכאן נבעה הנחתי. עוד הסקתי מדבריך ש:

      1. קיימים משחקי מילים באנגלית (ידוע).
      2. אתה התחלת לחשוב באנגלית (הגיוני).

      מעבר למסקנות האלה, אני לא רואה שום טעם מיוחד בזכות או נגד הניק שלך (שוב, למעט האיזכור – הלא מכוון כנראה – לחברי להקת Heaven17 המנוחה) וגם לא בזכות או נגד תרגומים גרועים של ניקים משפה לשפה.

      אתה יכול לאפסן את הטענות התמוהות שלך לשוביניזם לשוני. אולי תשלוף אותן כשיהיה להן בסיס. לא סתם ככה על הרצפה.

  7. מר שמעון היקר…
    השפה הזו היא שלנו.. לטוב ולרע.. אולי היא קשה.. אולי היא עתיקה… אבל קטונתי מלנסות ולשנותה.
    וכמו שנלחמנו על הארץ הקדושה והיא ש ל נ ו.. כך גם השפה תישאר רק שלנו..
    וכך הגויים ישארו שונים מאיתנו לעולמים.
    ואם יש לך בעיה בהבנתה, אתה מוזמן להגיע אליי לקורס מזורז
    עברית שפה יפה!!!

  8. ג'וליה, עברתי ממש במקרה

    דבר ראשון, האותיות העבריות קדמו לאותיות הלטיניות, כך שההנחה שלך יכלה להיות שמי שלא משתמש באותיות נורמליות הוא דווקא מי שכותב בלטינית.

    דבר שני, עברית היא לא שפה רפה, ובלטינית יש אותיות שמשמשות כתחליף לניקוד, זה בדיוק כמו הניקוד שלנו, רק שאנחנו, רובנו לפחות, כבר לא נשקקים לניקוד באיזשהו שלב.

    ודבר אחרון, סתם כדוגמא – הבריטים, הנודניקים האלה, חייבים לנסוע בצד שמאל של הכביש כשכל העולם נוסע בצד ימין. למה? מה ההתעקשות ומה הסיפור? ולמה שלא נבוא אליהם בטענות ונכתוב גם על זה כתבה שלמה שבסופה אין פואנטה?

    עד כאן, להפעם.

    • ג'וליה, עברתי ממש במקרה

      "כבר לא נ*ש*קקים" = "כבר לא נ*ז*קקים" ודיה לצרה בשעתה ויפה שעה אחת קודם.

    • דנדוש

      גם בשבדיה נהגו לנהוג בצד שמאל של הכביש פעם.
      עד שהחליטו להתחבר לעולם…
      (בשלב הראשון הם העבירו את המשאיות לנהוג בצד ימין… כל השאר עברו לבד).

    • שמעון ינוביץ

      היי ג'וליה

      אתחיל מהסוף: הנחתך השנייה שרובנו כבר איננו נזקקים לניקוד, הינה הנחה שהופרכה באופן טראומטי, כאשר נערכו ונערכים מבחני הבנת-הנקרא בקרב תלמידי בתי-ספר

      הנחתך הראשונה שהאותיות העבריות היו קודם, ועל כן דווקא אלו הלטיניות הן הלא-נורמליות, משולה להנחות כגון: הסוס והכירכרה היו קודם, ולכן דווקא המכוניות הן הלא-נורמליות.
      או- המגפות היו קודם, ולכן דווקא הרפואה המודרנית והחיסונים הם הלא-נורמליים.
      וכו,' וכו'

      שלישית, הרשי לי לתקנך: לא רק באנגליה נוהגים בצד שמאל. גם ביפן, באוסטרליה, בתאיילנד, ובעוד מקומות שכרגע אינני זוכר.
      מאות מיליונים של אנשים נוהגים בצד הלא-נכון.
      אנא ראי את הדוגמה המאלפת שהביא דנדוש להלן, לגבי שבדיה.

      • ג'וליה, עברתי ממש במקרה

        לא שבא לי להיכנס איתך לדיאלוג, כן? אבל הערה קטנה:

        הבעיה בהבנת הנקרא נובעת מדפיקות של מערכת החינוך, ולא מדפיקותה (בעיניך) של השפה בעברית.

        באותה מידה, הבעיה של תרצה אתר נבעה מדפיקות יחסיה עם אביה נתן אלתרמן, ולא מהעובדה שאבא שלה כתב שירים דווקא בעברית.

        צא ולמד.

  9. אפרת

    קראתי את המאמר וההלם אחז במוחי
    מה עוד נשאר לנו היהודים ? שגם העיברית מפריעה?
    אני חושבת שחלק מכל היופי אצלנו שרק לנו אבל רק לנו שייכת השפה הזו
    בהמון ארצות מדברים באנגלית,גרמנית,ספרדית,וכו.
    ורק בעמנו אנו היהודים מדברים בשפה היפה הקדושה והמיוחדת שנקראת
    העיברית!!!
    עם ניקוד בלי ניקוד מה זה משנה ?

  10. קול קורא

    יופי של מאמר, ואל תנסו אפילו להעלות בדעתכם שהכותב אינו שולט במכמני שפת עבר, מכל עבר ובכל אבר. הפשיזם הלשוני שהונהג בארצנו עוד טרם הקמתה, כחלק קטן אך משמעותי ורב השפעה מהפשיזם הכללי שנוהגת הישראליות, בהחלט ראוי למיגור, ולא משנה בזכות אילו טיעונים. תקשורת, תקשורת היא מטרתה העיקרית של כל שפה לא? תקשורת, ולא התבודדות בבועה לכאורה תרבותית.

  11. חולם חסר

    לו היו לעם היושב על אדמתו קצת בטחון עצמי וקצת יכולת לראות את עצמו מהצד, כל נושא העברית כן או לא, השפה, התרבות, ההשפעות הזרות, ההתיוונות וכיו"ב, לא היה מעורר מיד חרדות כאלה.
    צודק שמעון. וואללה, בחייאת, צודק. פור שור.

  12. אלכס

    לטינית לא.
    יש הרבה מה לשפר בעברית, (כמו שעשו ברוסית ב1918) אבל מכאן ועד למעבר ללטינית? הגזמת ידידי.

  13. שפנפנה פחדנית כמו כל השאר כאן

    צרם לי לקרא את הביקורות שכולם כל כך נהנים להטיח, אך משום מה בשם בדוי, בעוד כותב המאמר משאיר שם ואפילו מלא.
    מתגנבת לליבי התחושה שאם הייתם מציגים את עצמכם בשמכם אולי לא הייתם כל כך תוקפניים? הייתכן ואני צודקת?
    נכון, גם אני שפנפנה פחדנית כמוכם, לכן אני לא קוטלת איש, גם לא אתכם.
    לי אישית אין דבר נגד העיברית שהרי נולדתי לתוכה, והיא שפת השירים והחלומות שלי.
    יש טיעונים הגיוניים במאמר (ביחוד בעניין כיוון הכתיבה)אך אני אישית כבר התרגלתי…
    🙂
    מעניין לקרא דעות שונות משלי, (כולל הביקורות.אך אני אישית מעדיפה ביקורת עניינית ונעימה. לא מעליבה (כמו ההוא שטוען שכותב המאמר אינו שולט בעברית או לכנותו מאמר טרחני)
    ניתן לא להסכים ובכל זאת לא לקטול. הידעתם?
    יצאתי בתחושה שאני קוראת וויכוח טעון רגשות לא נעימים – נראה לי לא לעניין !
    פחדניתוש

  14. להזכירך צרכן של החוויליזאציה המודרנית שיצירת האלמוות היחידה נכתבה בשפה העברית. חקור את האותיות והשפה ותבין את עומקה ורגישותה. עד אז לך דבר ב"כזה וכאילו" במחוזות הריקנות מהם היגעת. ראה קהלת ולמד.

    • שמעון ינוביץ

      להיפך,
      ראה דניאל ולמד אתה!

      כפי שכתבתי פה בכמה וכמה תגובות כבר, אכן אני גאה בשפה הארמית שהיא השפה שבה התפתחה תרבותנו.

      ארמית!

  15. buttercup

    כמה מתיש!!! איכשהו כשקראתי את המאמר היה ברור לי למה התכוון המשורר ב"תישלח" ואני מניחה שאני לא היחידה שהאינטליגנציה שלה מאפשרת לה לקרוא יותר משני משפטים ללא ניקוד בלא לעצור ולתהות למשמעות. מעבר לזה, גם אם אנחנו לא כלכליים לביל גייטס – יהיה הרבה יותר סוחט אנרגיות לדלג שפה מלשלם לעוד כמה די – באגרים. ושמעון, את המסר אפשר היה גם ל – ת – מ – צ – ת. יש גבול לכמה אפשר לטחון קיטורים.

  16. kh x,o bhntx nvahnnui vpiay fndpv ct,r neurh zv
    או בעיברית : לי סתם נימאס מהשיממון הפושט באתר מקורי זה.

  17. עידו הרטוגזון

    מאמר מרגיז של אדם שכנראה לא יודע להעריך את יופיה של השפה העברית וחבל.
    ההשערה שהשפה נועדה רק למטרות תקשורת היא השערה מקוממת שהופרכה במיליון מקומות החל מבלינגוויסטיקה קוגניטיבית, המשך בפילוסופיה וכלה בדת (היהודית, כן).
    הרצון להדמות לאומות העולם הוא גרסה ישראלית עלובה לשנאת העצמי היהודית הרווחת כל כך לצערי בעמנו.
    השפה העברית, מימין לשמאל, משום שאין סיבה שלא ובכתב ייחודי (ולא פרימיטיבי, כי אין כלל כזה דבר, ולצורך העניין תפתח ספר של מבוא ללינגוויסטיקה) תמשיך להתקיים ואיני צופה לה כליה כל עוד מדינת ישראל קיימת. 6 מיליון דוברי שפה אינם הולכים ברגל, וכל עוד מדינת ישראל לא נמחתה מהאדמה איני רואה סכנה לעברית כפי שאיני רואה סכנה לפינית, לדנית או לפלמית (וכך גם לא אף אחד מדוברי השפות הללו).
    ביפן כותבים בארבע מערכות כתיב שונות. זה דבר נפלא ולמה לא, רק שתדע שיפן היא דוגמה למדינה שלא נטשה את הכתב שלה ותלמידים במערכת החינוך היפנית לומדים את הכתיב היפני כל יום במשך 12 שנה. בסופו של דבר הם כותבים בצורה הרבה יותר מהירה ויעילה מאשר אנשים שכותבים בשפות בעלות כתב לטיני. אגב, גם העברית יעילה הרבה יותר מהכתב הלטיני ומספיק שתשווה אורכם של ספרים באנגלית או בגרמנית לאורכם של אותם ספרים בעברית על מנת לראות שבגרמנית או אנגלית (ושפות לטיניות רבות אחרות לצורך העניין) האורך כמעט מכפיל את עצמו כחוק אריתמטי.
    אני מוכן להבין את הקריזה שלך בתור אדם שלא מבין למה זה מגיע לו. בתור אדם שלא מצליח לראות שום ערך בשפה מלבד כתקשורת. יש בזה גם אלמנט משעשע. אולי אתה באמת צריך פסיכולוג כמו שאתה טוען, אבל אני לא מאמין שאתה צריך פסיכולוג. אתה כנראה פשוט תופעה של חברה שחלקים ממנה, וחבל שכך, אינם מכירים בערך עצמם, ערך תרבותם וביופי של מערכת כתיב עתיקה ובעלת משמעות עמוקה הרבה יותר מהכתב הלטיני. (ותעשה לעצמך טובה ותפתח את הזהר, או איזה ספר של גרשום שולם או תחקור על מקורותיו ההירוגליפים של הכתב העברי כדי רק להתחיל להבין כמה מישורים ושכבות משמעות יש לכתב המופלא הזה.)

    אני מאחל לך שתמצא גם אתה את היופי המסתתר מאחורי שפת הקודש המוזרה הזו (וממש לא צריך להיות דתי בשביל זה, רק לפתוח את האוזניים. אבל זה קשה, ואני יודע. זה לקח גם לי המון שנים. למעשה, זה קרה רק בגרמניה.). ואם לא, נפגש ב- New Israel בה הנהגים לא יצפרו ברמזור, נהגי המונית ידברו אנגלית במבטא של קיימברידג' ונלך לבית הכנסת הרפורמי / לכנסיה מדי יום ראשון.

    בברכת שבוע עברי וטוב,
    עידו הרטוגזון

    • אלכס בנדרסקי

      בתור מתרגם מרוסית לעברית יש לי נקודת השוואה אולי קצת יותר טובה מאשר לדובר שפה אחת ברמת שפת אם.
      אכן יש מספר פגמים בעברית. הכתב הוא מעט מסורבל ובהחלט ניתן לפשטו, אבל כללי הדקדוק בשפות אחרות הם מסובכים הרבה יותר. אני לא אתחיל להלאות ולהרדים את הקוראים בכללי הדיקדוק הרוסי ורק אציין שצריך להיות דובר שפה זו ברמת שפת אם ובעל תעודת מ.א. בלשון רוסית כדי לכתוב בה בלי שגיאות.

      • צב מעבדה

        סיפור ששמעתי מאיש שאני מאוד מחזיק ממנו:
        לפני שנים לא רבות, קבוצת מדעני מחשב רצתה לנסח שפת תיכנות גבוהה (במחשבים, ככל השפה רחוקה יותר משפת מכונה (0110) במובן שהיא מקבלת פקודות מורכבות יותר, כך היא גבוהה יותר, ויסלחו לי אנשי המחשבים על הניסוח המסורבל משהו). הקבוצה רצתה לבנות שפה שבה המתכנת יכתוב טקסט למחשב בצורה כמה שיותר קרובה לשפת בני אדם. הלכו אותם מדענים לבלשנים לשאול בעצתם אם יש שפה שהמבנה התחבירי שלה הוא כזה שמאפשר ניסוח חד משמעי של המשפט ושעדיין מאפשר בנייה קלה של המשפט, אם סיכוי קטן לשגיאות.
        שפה שעונה על הדרישה הזאת בשלמות לא נמצאה, אבל למרבה ההפתעה, השפה שהבלשנים המליצו עליה כפשרה בין קלות תחבירית וחד ערכיות הייתה…. נכון! שפת הקודש.
        עד היום לא נתקלתי במאמר המקורי על הנושא, ואני מכיר את הסיפור הנ"ל מתוך שמיעה, אבל כמו שאני מבין מספר בלשנים התגנבו לאתר, אז אולי הם יואילו להשכיל אותנו במעט עם יותר פרטים.

      • חמדה בן יהודה

        בשנות הארבעים או החמישים, כמה כללים של כתיב ואיות. בעיקר השמיטו אותיות שהופיעו פעמיים, ויצרו כלל חדש שלפיו אם יש תנועה כפולה (דיפתונג, למשל aa ) בתוך המילה, לא יופיע ליד זה עיצור כפול (למשל tt ) – וגם ההפך. השיטה נועדה לחסוך ולקצר בעיקר, להוריד אות פה ואות שם, וגם לבטל כמה דיפתונגים שכבר לא ייצגו צליל ייחודי (כמו ae ). היא עובדת עד היום, אגב, ולעומתה הכתיב ההולנדי הישן נראה ממש ארכאי.

        דוגמה הפוכה היא הצרפתים, ששומרים בקנאות על המקור הלטיני של שפתם, למרות כל האותיות המיותרות-לכאורה (נסעתם פעם ב"רנולט"?). בסופו של דבר תלוי עד כמה השינוי דרמטי ועד כמה הוא "גוזל תרבות".

        אגב, ניסיון לבטל את ההפרדה בין א' ו-ע' בעברית, למשל, פשוט יהפוך שורשים רבים לחסרי משמעות. כנ"ל לגבי ח' ו-כ' רפויה, או ת' ו-ט'. אי אפשר להעתיק את זה לאנגלית בצורה משמעותית, שלא לומר משביעת רצון.

    • מסורתית

      ידידי היקר, נורא חבל, שכאשר אתה מצייר לנו את חזון הרפאים של "ישראל החדשה" היא כוללת בתוכה גם בית כנסת רפורמי…

      עצוב לי, שכמי שגאה ואוהב את היהדות, אתה מתייחס אל הרפורמה כאל אבעבועות שחורות.

      כן, בית כנסת רפורמי/כנסיה. ממש אותו הדבר…
      תתבייש.

  18. חברה חברה רגע רגע…
    מה הולך פה??
    ממש רצח אופי..
    האיש הביע דעתו… וגם אם דעתכם שונה משלו.. כמו דעתי. לא צריך לבצע בו לינץ.
    כל השנונים והשנונות…שחושבים עצמם חכמים … גם להגיב צריך לדעת

    שמעון- אני איתך!!!!!!!!!!!

  19. המאמר שלך רפה, לא השפה העברית, הטיעונים שלך קלושים, ואגב אני מבין הנמנים עם דוברי היידיש ולצערי השפה תמות איתי. השפה היא מאוד עשירה ויפה ומלאה בביטויים קומיים ושירים קומיים ואל תזלזל במה שאתה לא מכיר. אני לפעמים נגנב מצחוק לשמוע קשישים מדברים ונקרע מלשמוע איזכורים של יידיש פה ושם, למשל כשיצאה הפסטה הטרייה לשוק לפני כמה שנים, יצאה כתבת ענק עליה בידיעות אחרונות, הכותרת הייתה "קלטע לוקשן"=kalte lokshen שזה בעברית לוקשים קרים, וזה היופי הקומי ביידיש לקרוא לפיל זבוב, לגורמה קלטע לוקשן.
    בוא ואלמד אותך ביטוי ביידיש שלא תהיה לגמרי בור:
    דה ליבע ברענט וי א נאסע שמעטה= the libe brent vi a nasse shmate
    שזה בעברית: האהבה בוערת כמו סמרטוט רטוב, שזה בתוספת ציקצוק פרושו שהיחסים בין בני הזוג כבר לא משהו, או שסתם אפשר להשתמש כדי להקניט זוג מאוהב יותר מדי
    זיי גזונט.

    • שמעון ינוביץ

      פעם בטיסה מלונדון לישראל, ישבתי במטוס ליד איזה בחור יפני אחד.

      משום מה היפני היה חברותי באופן אובססיבי והתעקש לדבר איתי ולהפריע לי לישון.

      התברר שהוא מרצה ליידיש באוניבסיטת אוסאקה שביפן (!!!) הוא תירגם את שלום-עליכם ואת בשביס-זינגער ליפנית (!!!)

      הוא שהה בשנת שבתון כדי ללמד ולחקור אידיש באוקספורד (!!!)

      הזמנתי אותו להתארח בביתי שבחיפה ולקחתיו למסעדת "מעיין הבירה" (שווה מאמר נפרד) אשר בעליה (דור שני) דוברי יידיש רהוטה.

      התפתחה שם שיחה מדהימה. נוצר בכל הרחוב תור ארוך של אנשים שחפצו לצפות בפלא:

      בחור יפני מלוכסן מנהל שיחה ענפה עם מסעדן ישראלי יהודי ביידיש רהוטה…:)

  20. אין קוויזיציה

    תשאירו את העברית למתנחלים. ולעירית לינור.

  21. עשן-כחול-לבן

    ההוא מהכדורסל ?? ? "אחלה גבר" ?? ??
    לידע הומו / נטחן / אגזוזן / נושך כריות / אוהב חורים שחורים / חלילן / סקספון / בולען / ….
    השפה העברית היא שפה עשירה מאוד ..
    זה שהידע שלך לא מספק זה משו אחר

    אם הייתה לך אבן יקרה . ולכל האחרים אבן חצצ .
    מה היית עושה ?? ?
    זורק אותה … ולוקח חצצ במקומה בשביל להיות כאחד שלא יוצא מהכלל ?
    השפה העברית היא שפה עתיקה .
    השפה הסינית היא שפה עתיקה .
    השפה הערבית היא שפה עתיקה .
    מדוע רק אצל היהודים .. קם לו אדם . ובוכה על בעיות הגהה ??
    זה בגלל ש…. איבדת את חוש הכיוון ?
    האם בגלל שאתה יושב במטוס . והדיילת אפילו לא מציעה לך את ה cUp Off קופי ..
    נראה שיש לך גם בעיות בהבנת הניקרא. לא כל הניקרה בדרכך הוא בר-קריאה
    לעיתים עדיף שיהיה ניתן לקריעה בלבד.

    המחשב … שאתה כל כך "קשור" אליו .. בכלל לא מבין אנגלית !!!!!
    אצלו זו השפה ה בינארית … של כן / לא . עבור הלאה .
    אם ביל גייטס היה נולד בישראל …
    יתכן שחלונות היו נפתחים מימין לשמאל .
    והתמיכה הייתה ניתנת בהפוך על הפוך …

    בכל מקרה … ניכר בך שאתה דל בשפה ומדולדל בלשונך .
    הניקוד לא יוסיף ולא יגרע מיכולת ההבנה כאשר יש רמת יסוד סבירה .

    נאמר פעם על שליח שהוא שג-ריר …
    במקרה שלך .. אפילו הרירית לא נרטבת .

    • שמעון ינוביץ

      איזו רירית איננה נרטבת?

      האם הכוונה לרירית החלחולת של הבולענית החלילנית?

      אגב, אני מבקש לומר שהצהרותייך הגרפיות בעניין נטיותיו המיניות של מליניאק, עוררו בי עניין רב.

      אני אוהב רכילויות עסיסיות…. יש עוד?

      רק תיזהרי מ"לשון הרע"

  22. צב מעבדה

    בלי הכתובת של האקדמיה ללשון עברית המאמר הזה והתגובות לו יהיו כמו צב ללא שריון, חילזון ללא רגל או פרח ללא עלי כותרת. אז הנה, קבלו אותו! האתר האולטימטיבי ללשון עברית:
    http://hebrew-academy.huji.ac.il

  23. הי שמעון
    עומדת על ברכי המשופשפות (אוף השטיחים האלו) ומתחננת אליך
    בבקשה רבה
    אל תיקח לי את השפה הזאת המחורבנת
    כי מה שישאר לנו
    יהיה בערך כמו סקס ללא דגדגן

    שיעשעת אותי לרגע

    (ולסנופ שאיבד את הפאסון לעת עתה- יצורים לבנים עם מקטרת וחצאית, גם שנפשם נקעה, מוצאים דרכים מועילות הרבה יותר לשפוך זעמם 🙂 רעיונות שמורים במערכת)

    ויהיה שלום?
    ברור!

    מישמש האש = : ^ )

    • שמעון ינוביץ

      איזו תגובה נפלאה!

      התמוגגתי (ע"ע דנדוש לעיל)

      אני חייב לשתף אותך באסוסיאציה שעלתה בראשי כשאר קראתי את תיאור הברכיים המשופשפות שלך:

      ספרו האלמותי של ג'רום ק' ג'רום, "שלושה בסירה אחת", נפתח בכך שהגיבור ההפוכונדר מעיין באינציקילופדיה של מחלות ומגלה שהוא לוקה בכל המחלות המתוארות שם, למעט אחת….

      המחלה היחידה שאינו לוקה בה, היא מחלה אשרבשפה ובתרבות האנגלית של ג'רום הינה מחלה שמובן מאליו שרק נשים יכולות ללקות בה…

      בתרגום חפשי לעברית אנסה לתאר את המחלה המתוארת שם כ- "שפשפת הברכיים של משרתת"

      התרגום לעברית בחר להפוך את המחלה הזו למשהו בשם "עווית הרחם", או משהו אידיוטי דומה לזה.

      לא נמצא לו למתרגם, משום מה, עושר לשוני מספיק כדי להפיק תרגום מוצלח יותר.

      תקראו את המקור!

      • לשמעון
        שתי חדשות טובות
        א. גם גברים עלולים ללקות בתיסמונת שפשפת הברכיים (תרגום חופשי) במידה ומוכנים לחרוג ממנהגם 🙂 , ובטוחתני שאם עד היום לא מצאת ראיות ממשיות לכך, הרי כאיש העולם הרחב תשכיל להוכיחם.

        ב. ראיתי שהוציאו את הספר המדובר במהדורה חדשה ומעניין אם שינו את התרגום לשפשפת הברכיים האהובה עלינו.

        ניסויים נעימים

        וכרגיל
        שיהיה שלום כבר
        mish 🙂

      • מגיה באיחור

        זה הדבר הזה¬ ששום בית יהודי אינו שלם בלעדיו¿

        או שזה משהו שרק מתי מעט¬ חובקי עולם¬ מגלי ארצות¬ מנהלי חברות וחשופי תרבויות מכירים¿

  24. אלמוני

    יום אחד אמא שורוק קמה, גילתה שחולם חסר. היא קראה לאחיה צירה כדי לחפש את
    חולם, כי אבא שווא, נח.

    לבש צירה בגד כפת, ויצא לדרך. בדרך נתקל בשתי אותיות בומ"פ. התפתחה תגרה,
    וצירה חטף, פתח בראש.
    צירה, ששם דגש חזק על אומץ, זרק עליהם חיריק וברח.
    בדרך פגש קמץ קטן, שסיפר לו ששמע שחולם מסתתר בקובוץ שורוק.
    הלך הצירה לקובוץ ואכן מצא את חולם מסתתר במזכירות החדשה של המשק. איזה בניין, התפעל!

    וכשהגיע הביתה, אמא שורוק הורידה לו כזה מקף, שחולם נהיה סגול.

  25. הערות קטנות וחשובות

    1. הניקוד לא נולד עם הכתב העברי אלא נולד לפני כ-1500 בלבד בתור כלי עזר לקריאה ועד אז היו כותבים את העברית בלי ניקוד.

    2. השיגעון של כתיבה מימין לשמאל הוא שיגעון שמשותף לנו ולערבים כך שאינו נחלת 6 מליון איש בעולם אלא נחלתם של מאות מליונים.

    3. סורא ופומבדוא הן שתי ערים בבל העתיקה שבהן היו שתי ישיבות גדולות.

    • שמעון ינוביץ

      אבי,

      1. משום-מה אני לא מצליח לחוש גאווה על השותפות המופלאה שלנו עם הערבים- שמתבטאת בכך שלשונותינו נכתבות באותו כוון.

      2. אל תשכח את האשורים. הכתב הפרימיטיבי הקרוי "כתב עברי", נוצר בעצם על ידם.

      3. אני יודע מי היו "סורא" ו"פומפדיתא"

  26. אורנה

    שמעון ינוביץ,
    לפני שאני מגיבה , לא קראתי את התגובות של אחרים, אני מקווה שאני לא אחזור על משהו שנאמר.
    למה אנחנו העם שתמיד מתלונן לגבי השפה שלנו?
    לגבי המדינה שלנו?
    שמעתם פעם את היפנים מתלוננים לגבי השפה שלהם, להם מיקרוסופט לא הייתה צריכה לעשות להם תמיכה לשפה.?!!
    למה אנחנו לא גאים במה שיש לנו?
    מתי שנתחיל להיות גאים , כמו אנגליה ..תאילנד.. צרפת..וכו'.
    אם נאהב את מה שיש לנו , אולי העולם יאהב אותנו גם.

    אולי זה ישמע כביקורת, אך שמנסים להעביר מסר כל שהוא, אין צורך לקלל כל משפט שני.
    תודה , שרה או אורנה.

    • שמעון ינוביץ

      אורנה,

      היפנים אכן לא התלוננו על השפה שלהם.
      יום אחד הם הכריזו שהחל בחצות הליל של אותו היום- השפה היפנית תיכתב משמאל לימין, במקום מלמעלה כלפי מטה, כמקודם.

      פעולה זו איפשרה להם את השימוש במקלדות ואיפשרה למייקרוסופט להציע תמיכה ביפנית.

      אגב, גם ביפן לא חסרים קנאים שממשיכים להדפיס עיתונים וספרים בכתב מלמעלה כלפי מטה.

  27. איש בלי נצח

    הבלים, הבל הבלים. כל מה שכתוב ב"כתבה" הזו – הבלים.
    ראשית: העברית הכתובה לא התחילה עם ניקוד. הניקוד צורף לכל העסק הרבה יותר מאוחר. בכלל, הסיבה שהיא נכתבת מימין לשמאל היא שבתחילת הדרך היא *נחרטה* על אבנים – וזה יותר קל לעשות מימין לשמאל (אלא אם את שמאלית).
    שנית: העברית, בניגוד, למשל, לאנגלית, בנויה על שורשים שאינם קשורים בתנועות, אלא רק בעיצורים. זה מה שמאפשר את הבניינים – פיעל פועל והתפעל וחבריהם. באותיות לטיניות, זה לא היה עובד. הקשר בין ala לבין he'elenu קצת פחות ברור מאשר הקשר בין "עלה" לבין "העלינו".
    שלישית: כל עניין הסופרים שלא יכולים לחיות מהכתיבה שלהם בכלל לא קשור לשפה. למה, להולנדים יש יותר קוראים של שפת האם שלהם? האשמה היא בנו – "עם הספר", עאלק – שכותבים הרבה (בעיקר שטויות), אבל קוראים מעט מאוד. שלא לדבר על זה שהסופרים הבאמת גדולים של ישראל מתורגמים למספיק שפות כדי לשלול את התירוץ הזה.

    בקיצור, הגיע הזמן להפסיק את הטרוניות המטופשות הללו. העברית היא אחלה שפה, היא יודעת טוב מאוד להתמודד עם יבוא מילים משפות זרות, ויש בה יופי מפעים, ואפילו הרבה חוכמה. למשל – מה עושה האוזן? שומעת, נכון. אבל מה עוד היא עושה? *מאזנת*! כן, כן! ממציאי השפה העברית ידעו כבר לפני אלפי שנים את תפקידה של האוזן, וקראו לה בשם שמשקף את התפקיד הזה שלה, הפחות ברור מסתם שמיעה. ואם ממש מתעקשים – תמיד אפשר גם "להאזין". ט-דה! שני פעלים, עם שתי משמעויות שונות לגמרי, שנגזרים מתוך אותו שורש! תראה לי איך השפות הלטיניות הצוציקיות האלה עושות משהו כזה.

    האח לעברית!

    • שמעון ינוביץ

      כל כך השתלהבת מטיעוניך, עד שטחה אוזנך משמוע את דבר האיוולת שהשמעת.

      האשורית, ולא העברית, אכן נחקקה על לוחות אבן.

      נחרתה על אבן, אך לא נחרטה בזיכרון.

      טוב.

      נו? אז מה? ומה עכשיו?

      הלכתי אתמול לקרביץ, ואחר כך לאופיס-דיפו ולעוד כמה בתי ממכר לכלי כתיבה. חיפשתי נואשות בלוק אבן וערכה לחקיקה וחריתה.

      "אזל", אמרו לי. ,"לפני 3000 שנה. לא יודעים מתי יגיע המשלוח הבא."

      • איש בלי נצח

        הומור שכזה. אני רק רציתי לציין את הסיבה לכיוון הכתיבה של העברית, שאתה לא טרחת לכתוב אודותיו.

        ומה עם שאר הטענות שלי? או שיותר קל להגיד שאני אומרת איוולת בלי לפרט?

  28. שמעון ינוביץ,
    מאמר שעורר בי הזדהות,ביקשתי לזעוק מהנאה אך נדמתי כשהבחנתי בטרובאדור מזמר מתחת לחלוני{הוא לא מבין זעקות עבריות} אז מימלתי בשפת הקודש "בראבו"

    • חמדה בן יהודה

      1. הטרובדור שלי, תודה.

      2. מה מקור המנהג הנפסד לעשות כאילו יש פה בולים ומעטפות ולפתוח כל הודעה ב"XXX יקר/ה"? הלא מצד שמאל כתוב בדיוק למי התגובה מיועדת. ואילו דפי תמר זה בסוף המסדרון.

      • שמעון ינוביץ

        חמדה היקרה,

        דעתי היא שאין לחסוך ב-"XXX יקר/ה". דווקא מעורר מייד סימפטיה. אחר כך אפשר אפילו לא להסכים.

        ואילו ב-"חרומף", וב-"בן-פקועה"- דווקא באלה הייתי מקצץ.

        תרבות עברית איננה סותרת דרך-ארץ והתנהלות מנומסת כשמגיבים למישהו (אגב, לא שהחרפות הנ"ל שוות כל כך… דיי מאולצות כאלה, כזה. יעני עברית עבשה ובלה).

        • חמדה בן יהודה

          אכן, דרך ארץ היא דבר חשוב.

          מה לעשות, שכאשר מישהו מתחיל *כל* תגובה שמן המניין ב"XXX היקר/ה", עולים לראשי דפי תמר, ציון כהן, אבא ארך רגליים ואנה פרנק, וקוראים קיש קיש בהמולה כזו, עד שאיני מסוגלת לומר מה כאן היה אי פעם ראוי להסכמה ומה לא.

        • חמדה בן יהודה

          ולעניין דרך ארץ: החרפות שלך אכן היו "שוות" הרבה יותר מאלה של סנופקין – הווה אומר, הן בוטות הרבה יותר. "כלב המחראה" שלך הוא יציאה מסריחה תרתי משמע, להבדיל מ"חרומף", שפירושו בסך הכל חרום-אף (ומן הסתם לא נכתב על סמך היכרות אישית של המגדף עם נחיריך הפרטיים, כך שעלבון מעוגן במציאות אין כאן). להרגשתי, אם צריך להסביר את זה, בחר היצור הסקנדינבי בכוונה בעברית "עבשה ובלה", ובכך השיג אפקט כפול:

          1. הוא "כאילו קילל", אבל בעצם הסתמך על אבן שושן.

          2. אתה נסחפת על אמת, והלכת להסתמך על שפת ביבים.

          3. ודרך ארץ? חפשו באנטארטיקה, היכן שהסוסים לועסים את כתבי ש"י עגנון.

  29. נורית

    שני דברים: אתה משועמם רצח, ובנוסף חולה נפש!
    איך תדע אם זה sefer או sapar? הקשר לטקסט או אינטיליגנציה, הלווו!
    תפסיק להתעצל, תתחיל להיות קצת (קצת…) גאה במורשת שלך בשורשים ובשפת הקודש, ששרדה יפה הרבה שנים.
    ותלמד אנגלית כדי לשלוח אי מייל לחבר בחו"ל.
    ולא, אני לא ימנית, לא דתייה, ומשום מה חיבתי לשפה העיברית , זו הזקנה כ"כ, העתיקה כ"כ , גדולה לאין שעור.
    ואת זה הבנת בלי ניקוד, מותק?

    • שמעון ינוביץ

      נדהם אני מחדש כל פעם לגלות כי רבים הם המזדמנים לדיון מדי פעם, אשר מיד הם נועצים את מלתעותיהם נוטפות הריר הנגוע בשטיון, בדבר הראשון הבא אל פיהם.

      המלתעות ננעצות במירקם הרך של תחילתו של הדיון, כאשר בינתיים גדל הדיון וצמח (כעת- לכ-80 תגובות !) ולוואי שישמשיך לגדול ולצמוח וירבה קנאת סופרים וחכמה.

      על כל פנים, כלבים שוטים מזדמנים, אם אכן מגיניה של של התרבות העברית אתם (אבוי לה!), אנא מכם- בבואכם להיכל הזה- כבדו את תרבות הרב-שיח שבו וטירחו לקרוא את התגובות המרובות. חלק מהן יהיו ריקות. חלק אחר יהיו מלאות דברי תרבות, חכמה, והארה.

      בחלק מהמקרים ייתברר לכם שנביחותיכם ננבחו כבר קודם, או שניתנו כבר נימוקים וביאורים השומטים את הבסיס לנביחותיכם.

      או, אתם מעדיפים מיד לנבוח את עלבונה של העברית ולא לטרוח לקרוא את הדברים הנאמרים בשיבחה?

    • שמעון ינוביץ

      מותק,

      השורשים והמורשת שלנו נעוצים עמוק עמוק בשפה הארמית.

      ראי תגובותי האחרות בנושא זה.

      לפני הארמית, אגב, היתה אשורית, אוגרית, פניקית, אכדית, ועוד הייד נטויה.

      את זה הבנת, מותק?

  30. לולה הכתומה

    יותר משהופתעתי מהמאמר הופתעתי מעוצמת התגובות ! חברי'ה תרגיעו ! !
    שמעון יקירי,
    איני חדלה מלהתענג על שפתנו עומקה ועוצמתה! ראה כמה אנו מתמוגגים על טעויות הטף!
    ענפי ספרות שלמים יצאו מגזע זה….
    כבר אמר אחד העם: " סלסלו את המחשבה והיא תרומם את הלשון " אז קדימה לעבודה!
    ובאשר ליישום ההצעה, בטוחני כי אליעזר בן יהודה וב"ב יבקעו מקבריהם ויחושו לסכל את מזימתך! אוקצור… רד מהעץ !

    • "אז ידעתי חמדה שלא היתה כמוה"
      שמעון יקר ! (על אפה וחמתה של החמדנית)
      כמו לולה נדהמתי מהתגובות, ולהודות על האמת רק עתה ראיתי מקצתן.
      מכאן הבנתי "שהטרובאדור " הפרטי שלי עורר את נפשה הנסערת של שרת המשקים,
      כן זו המדשנת עשבים שוטים ודורשת חזקה על חוקים בלתי כתובים.שאיש לא שמע ואולי קצת ראה.

      ומה בסך הכל רציתי? להחמיא למחבר שהביא מאמר נפלא הגורם לכולנו להפוך בו לפני ולפנים:)

  31. פופניק

    א. הניקוד לא קיים 3000 שנה. למעשה, הטקסטים הקדומים היו כתובים ללא ניקוד.

    ב. לא שמים סוגריים אחרי נקודה.

    ג. הכתב ובכלל העברית, בצורת הכתיבה שלה דווקא כן התפתחו. הכתב העגול, המכונה ה"כתב" הוא דוגמא נוחה לכך שכן שמו דגש על נוחות, לעומת ה"דפוס". מה שבטוח, כמות נכבדת של מוסלמים, שמהווים כמות נכבדת מכלל האוכלוסיה, עוד לא השמיעו תלונות קטנוניות כמו שלך. להם העט לא נמרח. לא יודע, אולי פשוט אצלם העטים עשויים הרבה יותר טוב.

    ד. אני לא יודע איך הוגים תשלח ללא ניקוד, אם tishalah או tishlah, מה שבטוח שלא מאייתים אף אחת מהמילים הללו "תישלח", עם יוד, כי זה הרי איום ונורא.

    ה. העובדה שאתה משלב סלנג ברמה כה נמוכה כמו "עאלק" (או "אלק") או "דחילק" ודוחף את המילים הללו לכל משפט, לא תגרום לאף אחד להזיע בשבילך להוציא מילון מתוקן של מילים בטרנסליטיריישן מערבית לעברית.

    ו. סתמי (והתכוונתי stami, ולא stemi). לכתוב ביידיש?

    • איתי

      לפני כמאה שנה, קם יהודי חכם, אלעזר זמנהוף שמו (רבים מכירים אותו בזכות מרפאת קופת חולים השוכנת ברחוב הנושא את שמו, בין היתר משום שהיה גם רופא), והציע לכונן שפה חדשה, בין לאומית, עם מערכת פשוטה של הטיות פעלים ושמות, ובלא יוצאים מן הכלל. הוא אמציא בעצמו את השפה הקלה, וקרא לה "אספרנטו". הרעיון גאוני בתכלית, אלא שלא זכה להצלחה מרובה. אמנם, עד היום אפשר ללמוד את השפה בקורסים או באינטרנט, אבל חוג דובריה מצומצם ביותר, ובוודאי לא משקף את החלום של זמנהוף, ליצור שפה משותפת לכלל האנושות.
      אחת הסיבות לחוסר הצלחתה של האספרנטו, היא רצונם של עמים רבים לשמר את שפתם. רצון זה אינו נעוץ בטעמי נוחות דווקא, אלא בעובדה שהלשון היא אחת מאבני היסוד של כל תרבות. די אם נציין שספר הספרים של האנושות נכתב במקור בלשון העברית, אבל אין די בכך. גם עגנון וביאליק כתבו בעברית, ולהבדיל, גם הרמב"ם ורבי יהודה הלוי, ועוד רבים וטובים. מורשת העם היהודי נשענת על לשונו העתיקה, ובכל זאת, בזכות בן יהודה ורבים אחרים נעשה כאן מפעל שאין לו אח ורע בעולם: לקחו שפה עתיקה והחיו אותה. ולמרות שיש כאן רק 6 מיליון יהודים, העברית הייתה אחד הדברים שחיברו את הדור שהגיע (ועדיין מגיע) לכאן מכל רחבי העולם: מתימן ומארה"ב, מפולין וממרוקו, מעיראק ומגרמניה, מרוסיה ומארגנטינה, מאתיופיה ומצרפת. הלשון, בניגוד לנכסים תרבותיים אחרים של עם, אינה כבולה לנדל"ן, ואינה מחייבת ישיבה בחבל ארץ זה או אחר. הכמיהה לארץ הקודש אולי שמרה על העם היהודי 2000 שנה בגולה, אבל ספק אם אותם יהודים היו מצליחים לשמר את אותה הכמיהה בכל רחבי העולם אלמלא שמרו על לשונם, גם אם זו הצטמצמה רק לספרי התפילה ולכתבי הקודש. אני סבור שיהיה זה הולם הרבה יותר לו נקדיש את מירב המשאבים לשימור ולטיפוח השפה העברית ונכסיה, מאשר למלחמות חסרות תוחלת על "סלעי קיומנו" אלה ואחרים: קבר יוסף, מערת המכפלה, הר הבית והכותל המערבי, כולם יכולים להחרב מחר בפיגוע טרור או באסון טבע, וחבל על המאמץ, הממון והדם שאנו משקיעים בהם. את הלשון העברית, לעומת זאת, לא יוכל איש לקחת מאיתנו, זולת – אולי – כמה אנשים שמתקשים לקרוא בלי ניקוד, או שמוכנים למחוק את ההסיטוריה של עמם תמורת גירסה נוחה יותר לשימוש של "Microsoft Office".

      • שמעון ינוביץ

        איתי,

        ראה את תגובותי האחרות בנושא זה.

        בניגוד לשטיפת המוח האינטנסיבית שדבריך הם ביטוי שלה (וגם אני נפלתי פעם קורבן להטעייה הזו),

        התרבות היהודית נוצרה, נשמרה, תועדה, דוברה והתפתחה בשפה הארמית.

    • שמעון ינוביץ

      פופניק,

      למקרא דבריך נוצר הרושם שמוחך אינו "רפה" כטענתך (כן, הבנתי שהכוונה למוח שלי….)

      יותר מזכיר מוח פסיכוטי, או השפעת סמים הזייתיים (הכוונה למוח שלך….)

  32. קוראת וכותבת

    שימון נגע בנקודה מעניינת מאוד: לא מפתיע שהעם היהודי חזר לשפתו הקדומה, מאחר שהיא מתאימה לאופיו המתבדל. היהדות חוטאת כבר שנים רבות בחטא הנורא של ההתנכרות לסביבתה. גם אם לא נזכיר את אותם חלקים שאינם רואים במי שאינו יהודי אדם כמותם, קל לראות שיהודי מאמין מבדיל את עצמו מהזולת – ובמיוחד מבני עמים אחרים – בלבושו, מסמן את עצמו בכיפה וציצית, אינו יכול לאכול אצלם, ללון אצלם ועוד ועוד. באותו אופן ההסתגרות הקנאית בשפה שמאפשרת תקשורת רק בתוך העם עצמו היא סוג של ניכור, התנתקות, אוטיזם אפילו. שפה אמורה להיות כלי לתקשורת, אבל אצל עמים, ואנשים, חסרי בטחון, היא כלי להגדרה עצמית גם אם במחיר של נתק מהסביבה.

    • בוטן

      קוראת וכותבת (עברית…)
      היהדות הדתית החרדית משמרת את שפת הקודש בלבד. חלקם מתעקשים גם היום לדבר ביום- יום אידיש, כדי לא לפגוע בקדושת השפה העברית.
      החיאת השפה העברית נתקלה במאבק קשה מצד המתבדלים והמתנכרים, והצליחה בזכות העליה הציונית החילונית והלא בדלנית.

      • שמעון ינוביץ

        ההישגים התרבותיים הגדולים ביותר של היהדות נרשמו בלשון הארמית.

        בכלל, היהדות הגיעה לשיאה בבבל.

        ההשפעות הארמיות נותרו עד ימינו אלה (בר-מינן, בר סמכא)

        אגב, הטועים שבינינו השליכו את המילה "בר" (שמשמעותה- בן) על לשון נקבה וכך "בר-מזל" הושלך לביטוי הפגום "ברת מזל"

        אין דבר כזה "ברת". צ"ל בת-מזל.

        מאידך גיסא….אסור להשתמש במילים "מחד" ו"מאידך" ללא הסיומת- "גיסא".

    • שמעון ינוביץ

      יו…. מדהים….

      חותם על כל מילה שלך, "קוראת וכותבת"

  33. יניב צוקרמן

    איזה חוסר הבנה!!!
    את האמת הפסקתי לקרוא אחרי כמה פסקאות.. כי זה היה מלא בשטויות…
    לדוגמא- העברית לא "הומצאה" כשפה עם ניקוד. ממש ממש לא. היא המואצה כשפה ממש כמו אנגלית עם מעין אותיות ניקוד. תישאלאח ותישלאח לצורך העניין.
    קר בימי הבינייםף או באזורף המוצאה שיטת הניקוד.
    ולי אישית, אין ממש בעיה איתה.

    נו באמת.
    לבכות כל כך הרבה על השפה שלך. תתבגר

  34. עברית היא השפה שלנו והיא המורכבת מבין כל השפות ומכילה חישובים גימטריים.
    לדוגמא אנחנו בשנת התשס"ב לבריאת העולם
    ה=5000 ת=400 ש=300 ס=60 ב=2
    5762 שנה לבריאת העולם – אז הכי ותיק זה גם הכי אמין ונכון.
    דוד ושלמה המלך כתבו בשפה זו את השירים והספרים ששיקספיר ושכמותו היו חולמים להגיע לליגה כזאת.
    לדוגמא האות ב' שאיתה מתחיל התנך "בראשית" מציינת התחלה של משהו חדש, האות הזו כתובה בצורה של פתיחה – מצד אחד היא סגורה ומצד שני היא פתוחה לכיוון אחד כמו פנס.
    ועל כל אות יש סיבה לצורה שהיא כתובה והנושא מומחש.
    השפה הלטינית היא נגזרת של השפה העברית – אלפא בתא גמא – לא מזכיר לכם אלף בית גימל?
    השפה שלנו היתה פה קודם כתיבה מימין לשמאל היא כמו נסיעה בצד ימין של הכביש – טבעי ונוח.

    • מסורתית

      מתגובתך ניכר, שאתה איש דתי. גם אני מסורתית, אבל, לפי דעתי, ולפי מחקרים רבים, עברית נולדה מתוך שפות שמיות אחרות, שהיו פה לפניה, וכבר נכחדו, כמו הפיניקית וכו'

      אז העברית היא העתיקה מן הלשון הקיימות כום, אך היא, כנראה, לא הראשונה בעולם.

    • שמעון ינוביץ

      איתן,

      סלח לי על בורותך!

      אלפא-ביתא-גמא זה ביוונית, לא בלטינית.

      ואני מציע את האותיות הלטיניות אך לא את השפה הלטינית חלילה. יותר חשבתי על אנגלית…

      אימייל לשגר ל eitan883 בדואר חם.

      אגב, איתן, היות שנראה שאתה כרוך אחר מיסטיקה….
      המיסטיקה היהודית נכתבה על ידי ה namsake שלי, רבי שמעון….זה ממירון שכתב את ספר הזוהר…

      כלום ידוע לך באיזו שפה כתב רבי שמעון (בר יוחאי) את ספר הזוהר:

      התשובה (במהופך): תימרא

      התשובה (לא במהופך): ארמית.

      אגב, מרבית התרבות היהודית נוצרה בשפה הארמית.

  35. אסף אסולין

    מזה זה זמן רב שאני קורא מאמרים באתר שלכם ורציתי להודיע לכם שמאמר למאמר רמת המאמרים יורדת. התוכן של המאמרים הוא איננו עוד תוכן, אלא גבובי שטויות וכמה שורות שנועדו ליצור פרובוקציה כזו או אחרת. הכתיבה באתר בננות מתאפיינת בכתיבה לשם הכתיבה כשבעצם יוצרים לוקחים את הנושאים הכי טיפשיים ולא מעניינים, בוחרים להם את נקודה שברצונם להבהיר ובניסוח מצויין (באמת מצויין) ובעזרת מספר דוגמאות מציגים את עמדתם. אני מציע אולי שתתפשרו על כותבים פחות חריפי לשון ויותר חריפי דעת. למעשה הבעיה באתר שלכם היא שאתם נותנים לכל אחד שמצליח להביע את עצמו בצורה נכונה ומעניינת את הבמה לעשות זאת במקום לתת לאנשים שיש להם באמת מה להגיד, רק עם קצת פחות חידודי לשון.

    מאמרים כמו זה וכמו זה של ה"טיינאג'רית חדת הלשון ורפת הדעת" מדגימים את מה רציתי להבהיר, אך הרשימה עוד ארוכה.

    בברכה,
    אסף אסולין

    • שמעון ינוביץ

      מזה זמן רב שאני קורא תגובות למאמרים באתר הזה, ורציתי לומר שמתגובה לתגובה, רמת הרבה מהתגובות יורדת, ותוכנן של תגובות רבות הוא איננו רק תוכן, אלא ערימה של גיבובים ושטויות שנועדו ליצור פרובוקציה כלפי כותב המאמר שטרח ועמל ותיקן והגיה ועשה ככל יכולתו להוציא מתחת ידיו משהו מעניין ומעורר מחשבה.

      למרות המגמה הזו, הבאה לידי ביטוי כה מרשים בדבריו הבזויים והמקוממים של מר אסף אסולין, אני מציע שלא תתפשרו, ותניחו אפילו למגיבים המאוסים ביותר, כדוגמת אסף אסולין, להגיב את תגובתם. וזאת למרות שישנן אנשים שיש להם באמת מה ללהגיב, ושתגובותיהם אכן ראויות, שלא כתגובתו של מר אסולין.

      • אסף אסולין

        בוגר מאוד.

      • שמעון
        האם האמנת שלכתבה על השפה העברית יגיעו יותר ממאה תגובות?
        נו, אז למה לכעוס? ראה בזאת מחמאה.
        וגם אם חלק מהתגובות זועמות, פרובוקטיביות וקטנוניות – הרי כולן באות מאהבת השפה…

        בי,
        בוטן לוקחת רגיעון

        • שמעון ינוביץ

          בוטן,

          תודה על הפרופורציות שהוספת לי בתגובתך. אכן אני גאה בזה שמאמרי עורר את כל התגובות הללו.

          מעניין שהנושא הזה טעון בכל כך הרבה אמוציות, ומביא אנשים לאבד את סבלנותם, עשתונותיהם ואפילו (אולי) את שפיותם, רחמנא-ליצלן….

          לפיכך אעשה כמוך, ואקח לי מנה גדושה של משהו מרגיע. תגידי, הרגיעון הזה באמת עובד? חשבתי אולי על גלידה (ע"ע מנה גדושה…).

          בואי נמשיך את הדיון ככה, כשאנחנו רגועים וסבלניים.

          נשיקות, שמעון

        • שמעון ינוביץ

          היי בוטן,

          בהמשך לקריאת ההתפעלות שלך לנוכח מספר התגובות להן זכה המאמר-

          ברצוני לספר שהנה אני כאן שוב, לאחר הרבה זמן, ומספר התגובות גדל הרבה יותר!

          וכל זאת מבלי שהמאמר יכלול כותרות כגון:

          – "מדריך למוצצת המתחילה"… או-

          -" כל מה שרציתם לדעת על איך אנחנו (הנשים) מזייפות לכם (הגברים) אורגזמות"… או-

          – "שפת הגניחות השלמה, או כיצד לחרמן את הגבר שלך בקולך בלבד"..

          ועוד כיוצא באלה…

  36. בננה ספליט

    רוב האנושות לא כותבת באותיות לטיניות, חלקה, אגב, עמים מוצלחים למדי:
    סין, יפן, קוריאה, תאילנד, ויאטנם
    כל העולם הערבי, פקיסטן
    הודו
    רוסיה
    יוון
    אגב, גם שאר העמים המשתמשים באותיות לטיניות נעזרות בכל מיני סימנים שאינני בטוח שהם קלים לשימוש (תסתכלו על טקסט בהונגרית ואפילו גרמנית)

  37. ומאמר דומה אך שונה, על היופי והאלגנטיות שיש בעברית לעומת אנגלית (ושכתיבה באותיות לטיניות תאבד לגמרי):
    http://www.tau.ac.il/~itamarez/papers/anglit.htm
    בשבילי? רק עברית!

  38. שושי אחותך

    שימיק
    כל הכבוד הצלחת לפתוח דיון "חם" ביותר.
    אגב ,ל"שפה כמכלול" יש יתרונות רבים משלה,כשהיא באה לאחר לימוד פונטי שיטתי-כפי שהציע המגיב הנכבד.
    גישה זו מסייעת מאד לכל קורא לפתח רבדים עמוקים של משמעות בשעת קריאה של טקסט וכן היא מסייעת מאד ללומדים שהתקשו ברכישת הקריאה בדרך הקונבנציונלית שכה הומלצה ע"י המגיב שכבר הזכרתי.
    אגב, אל גישת ה,"קריאה כמכלול" הגיעו לאחר כשלונות רבים של הדרך הישנה כשמחנכים רבים ניסו למצוא אלטרנטיבות עבור ילדים שלא הצליחו לזכור את האותיות והצלילים וליצור מהם הרכבים חדשים כפי שצפו מהם.
    או קיי אך העיקר הוא הדיון המתלהט שהתפתח בעקבות דבריך.
    כמובן שאני אישית הייתי מוותרת על כל ההשמצות ומסתפקת בעקיצות הסרקסטיות שהתפתחו אגב הענין
    להת'

  39. יואב מברלין

    עברתי על רשימת התגובות ולא מצאתי אף אחד מוכר מפעם… כל השלגיות ואינדיגויים והמבתקים… רק ג'וליה שעברה כאן במקרה, ועל זה נאמר "אם עברת במקרה, למה לא עברת במקרה אצלי?".

    באופן ענייני:

    1. נסה לכתוב עברית בכתב אנגלי, זה ייראה לך פשוט כמו איזה משהו לגמרי לא מפותח
    רק המילה yerae ייראה נראית כל כך רע.

    2. טיעון טוב מזה, הוא שהעברית מושתתת (יעני Mushtetet) על הכתב שלה.
    יהא זה קשה להסביר שורשים, מדוע כ' בראש מילה והברה היא דגושה (K) ואחרת לא (CH) ולמה ח' היא תמיד CH. זה נשמע פשטני, אבל כיוון ולכוון – אופס הK הפך ל-KH
    ועוד המון המון דוגמאות. זה פשוט לא הולך בעברית…

    ולילה טוב מעיר אחרת.

  40. עברית – שפה דפוקה
    מגיבים בחיוב ביחס למחשבתי – חופשי
    מגיבים בשלילה ביחס למחשבתי – חופשי
    לסיכום – אתם צריכים לדעת שיש דברים שאנחנו חושבים שהם טובים ויש דברים שאנחנו חושבים שהם רעים . אני חושב שכל השפה העברית ותולדותיה זה חרא בתוך חרא בתוך חרא בתוך (!) חרא . אני מסכים עם שימעון , א-חי
    : )
    ולסיכום… אל תגיבו א-ליי בחזרה בטמטום רב בניסיון להראות לי שאני לא-צודק , כי הראש שלי לא יסובב כיוון , אף-אחד מכם לא יצליח לגרום לכך , ואני מאמין שאתם יודעים למה אני מתכוון בדבריי אלו , אבל תגובות בהסכמה יתקבלו בחיוך ובברכה . תו-דה

    • E-FMUSTDIE

      יבנן זונה בן אלף זונות מתות,תסתלק מהארץ,עברית היא אחת השפות הכי קשות,יותר מרוסית,ואגב כל הרוסים חושבים שרוסית שפה עשירה,זה בגלל שהם מטומטמים ושתיניים ולא יודעים שפות אחרות,כל המילים ה"חדשות" ברוסית לקוחות מאנגלית,אני יודע רוסית,אתה לא יודע עיברית,אתה גם בטח לא סיימת בגרות יא עילג אחד תראה איך אתה כותב,שתשרף בגיהנום אמן.

      • שמעון ינוביץ

        ידוע לך במקרה איפה זה ?

        הייתי הולך לשם להישרף, בנפש חפצה,
        אלא שלא מצאתי בדפי זהב.

        תגיד,
        יש בארץ אפשרות לצוות שישרפו את גופתך, במקום לקבור אותה ?

  41. ורד^אחת

    מעניין
    מקודם קראתי בעיתון, ככה בעמודי האמצע
    שהסלנג הישראלי, ברובו,
    וביטויים רבים
    באו מהאידיש שאתה כה אוהב:) מה תגיד על זה??

  42. ליליאס שרלי

    אולי במקום להטיף לאחרים מוסר, תכתבי בעצמך בעברית?

  43. אלמוני

    Ra Kiya 7! Have Some Respect Galotnik
    You want to sell you Cultue to mother fucking bILL gATES
    Bitch you carazy!!!!!

    • שמעון ינוביץ

      ככל הידוע לי, מר ביל גייטס לא המציא את המחשב, את המיכון המשרדי, ואת מכונות ההדפסה והדפוס,

      ואפילו לא… את העכבר והמקלדת !

  44. סחתיין עליקום!!
    אני אתך בכל מילה, רק ש- בל תשכח אנו אומה מחודשת, שכל תרבותה מתבססת ויונקת משורשיה העמוקים שהיו חיים ונשמים עוד מבריאת כדור הארץ ושורשים של 5000 שנות קיום אינם קלים לעקירה או תזוזה כלשהיא. שפתנו היא שפת קודש וכן אותיותיה וצורותיהן, מה יקרה אם ננסה לשנות אותן??!

    • את דתייה?
      סתם מעניין, בגלל דרך המחשבה על 5000 שנות קיום…

      • מודה באשמה

        • מסורתית

          דווקא לא הייתה כאן האשמה…

          אבל מה שיותר מעניין אותי- האם אין בעיה לבחור/בחורה דתי/ה לגלוש באתר כמו בננות, שהוא, אחרי הכל, אתר רווי בתכני סקס וכו'?

          ואל תעלבי, זה לא התנשאות או משהו, פשוט יש לי חברה דתיה, שהוריה אפילו לא מוכנים שיהיה להם אינטרנט בבית. מסיבות צניעות.

          • קודם כל- ענין האשמה היה הציניות קלה.
            דבר שני, הענין הכניסה לאתר בננות- האמת היא שמלכתחילה הייתי בטוחה שזה אתר של בנות דתיות, חברה שלי הפנתה אותי למאמר כלשהוא על רווקות שציבור הדתי לאומי, כך שלא הייתי מודעת לענין… ובכל זאת, אני ממשיכה לגלוש באתר ו—– מסננת!!! אין ענין לחסום את הגישה לעולם שבחוץ, חייבים להיות חשופים ומעורים במה שקורה ומה לעשות, תמיד יש דברים שלא מתאימים לך, שאתה לא רוצה אותם אז אתה פשוט מפתח חוש ביקורת עצמי גבוה ולומד לדעת מה לקרוא ומה לא, עם מי לדבר ןעם מי לא וכדו'. בענין הטלוויזיה זה כמעט אותו דבר, יש דרים מעולים בטלוויזיה ויש פחות, צריך לדעת מה לוקחים ומה לא… אבל זה לא קשור לענין של דת, גם אנשים חילוניים צריכים לפתח את החוש הזה של מה לוקחים ומה לא….
            ובכל מקרה, זו לא סיבה לאטום את עצמך מהעולם שבחוץ ולהסתגר

            • שמעון ינוביץ

              היי יעלה 🙂

              התרשמתי עמוקות מגישתך.

              לצערי אין טעם להתווכח על גיל התרבות האנושית. הדת היהודית לא השכילה להשלים עם העובדות הברורות, ובכך דימתה את עצמה לצערי לכנסייה הדוגמטית ששרפה אנשים על שהעזו לטעון שהשמש איננה סובבת סביב כדור הארץ.

              על כל פנים, אהבתי את תגובתך 🙂

  45. מה אתה מתלונן,יא' המה !?!?
    אם אתה לא רוצה אז אל'תכתוב בעיברית!!!
    -כתוב בסינית!

  46. הלוחשת לסוסים

    לידיעתך התרבות שלנו בת מעל – 5000 שנה.

    • שמעון ינוביץ

      שלום לוחשת,

      התרבות "שלנו" זו האנושית הגלובלית, היא בת הרבה יותר מ 5000 שנה. התרבות "העברית" לעומת זאת, לא החלה אלא לפני כ- 3000 שנה (אברהם).

      נכון שהגיע הזמן לחדש? :)) עלה כבר עובש קצת….

  47. לא עניננכם

    שמעון אתה ממש משועמם.

  48. א. רעיון ליטון הכתב אינו חדש. אולי תופתע, אבל העלו אותו בעבר איתמר בן-אב"י וזאב ז'בוטניסקי, בין היתר.
    ב. המקרה של טורקית שונה מאד. מעבר להקשר התרבותי, טורקית נכתבה בכתב ערבי, שלא פותח עבור טורקית ולא התאים לה.
    ג. אפשר להפיג חלק נכבד מן העמימות בשפה על-ידי ניקוד חלקי.

    • שמעון ינוביץ

      דב,

      אני שמח לשמוע ששני גדולים דגולים חשבו כמוני.

      לגבי הניקוד החלקי – כל ניקוד הוא מטרד.
      בעולם הממוחשב – זו טירחה עצומה לנקד אותיות, ואפילו חלקית.

      בברכה

  49. דורית

    לא לקנות מחברת דלתא ולא לשתף איתם פעולה כל העובדים שם כמעט ערבים- מנהלי חברת דלתא החמורים מעדיפים ערבים על יהודים- נא לפרסם מודעה זו בכל שפה אפשרית על מנת להלחם בתופעה האררוה שפשטה במדינת ישראל- להעסיק ערבים רק לא את היהודים ששחרתו את המדינה שלהם

  50. אינני יכול להיתוכח איתך על שאתה מיזדהה עם הדשא שניראה ירוק אצל השכן.
    לא קראתי את התגובות השונות על חוסר נוחיותך מהשפה העברית וסביר שיש מיגוון רחב של תגובות שליליות וחיוביות.
    אציין נקודות מסוימות שלרוב לא ידועות או שלרוב מתעלמים מהם. השפה העברית היא שפה אזוטרית שנועדה למסור ידע פנימי לגידול הנשמה באופן מדויק, למיטב הכרתי הישתמשו בשפה הזו כניראה בבתי המיקדש במצרים הקדומה ובכול בתי המיקדש במוסופוטמיה, והיות שהיה ידוע כבר אז בנטיה המתמדת של בני-האנוש לשנות מילים ולהמציא מילים חדשות הישתמשו בציור הסמלים על מנת להעביר את הידע הדרוש. משה הגדיל לעשות והורה לחניכים שלו שאסור לשנות אפילו אות. אם ההוראה הזו לא היתה סביר מאוד שהשפה העברית לא היתה קיימת היום כלל.
    כיום חיפוש המזון והפרנסה הכללית בתקופה הזו שניקראת העידן המודרני נעשה באמצעות השפה האנגלית. מה פרוש "חיפיש מזון?" השפה האנגלית התחילה להיתחזק ולהיתמע באוכלוסית העולם כאשר האימפריה הספדית התחילה להחלש (ויש עד היום כעשר ויותר מדינות הדוברות ספרדית כתוצאה מהכיבוש הספרדי) והאימפיה הבריטית התחילה להיתחזק ולכבוש מדינות. אך מי שדחף את השפה האנגלית למצב שהוא היום זה שכאשר החשמל התחיל להיות בשימוש, הישתמשו בשפה האנגלית כשפה בין לאומית לעבודה על החשמל כלומר מקצוע החשמלאות וסימניו השונים נעשו באנגלית, לאחריו הומצאה המכונית ואוצר המילים באנגלית גדל עם השמות של החלקים השונים הקשורים למכונית, ויותר אנשים מצאו את המזון שלהם דרך מהמכוניות. וכך נולדו מקצועות חדשים שכול כולו שבשפה האנגלית. וזה היתרחב לכיוון המטוסים והקף המקצועות והפרנסה גדל והיתרחב והומצאו מילים חדשות בהשפה האנגלית שבשימוש המיקצועות שמפרנסות מיליונים ברחבי כדור הארץ החביב שלנו, וזה לא היסתיים כאן. ואז ידידנו המחשב חדר לעולמנו והשפה האנגלית היתרחבה עוד יותר, מאות מילים חדשות נוספו לשפה האנגלית והקף המיתפרנסים מהמחשבים גדל ממיליונים למילירדים, המזון מגיע הביתה יותר מהר ויותר בקלות, וכך נעשתה השפה האנגלית למלכת העולם, והעברית נשארה הרבה הרבה מאחור היא מאוד לא נוחה ולא יעילה מספיק לפרנסת המישפחה בנוחיות, אין מיקצוע שנישען על השפה העברית למעט לימודי התנ'ך אולי. אך יש כאן מוקש. אם שפה זו תעלם לחלוטין ידע רב מאוד יעלם יחד איתה. ידע שאיננו קיים כלל בשפה האנגלית לעומת זאת כל הידע באנגלית כלול בתוך השפה העברית. מהסיבה שהמילים והאותיות הם מובילים של התמונות הפנימיות היוצרות האת ההבנה. והשפה העברית היא הטובה ביותר והעשירה ביותר בבין כל השפות המדוברות, כאשר רק הערבית יכולה להיתחרות בששפה העברית. ואילו האנגלית היא הגרועה ביותר והעניה ביותר. ההיזדהות עם חיפוש המזון בשפה האנגלית היא כל כך עמוקה שאף אחד לא רואה את הנזק הכבד שנוצר על היכולת האנושית לראות את הנזק ששפה זו יצרה ביחד עם המקצועות השונים שהיא מיטבטא דרכם. המיקצועות הללו בשפה האנגלית מועמדים לתואר משמידי הנשמות.
    חיפוש המזון היום נישען על האנרגיה המופקת דרך החשמל ובהתאמה דרך שאיבה של הנפט מהאדמה. ברגע שהשלטר הזה ניסגר והוא יסגר יום אחד לא תהיה לשפה האנגלית זכות קיום או זכות בכורה היות שכול המיקצועות המפרנסות את האיכלוסיה היום לא יהיה בהם שמוש כלל.

  51. מי כותב ככה על השפה שלו לעזזל כאילו מה הקטע, אני מבינה אין כוח לניקוד אז אנשים באמת, תלמדו לקרוא מצדי אבל לדבר ככה על השפה של עצמנו?
    תגידו תודה שמלמדים אתכם אנגלית בבית הספר. למה נראה לכם שערבית זה יותר טוב מעברית? או אולי סינית? כאילו מה זאת הטמטומת הזאת?
    סליחה אם אני מגזימה פשוט אם אתם שונאים את השפה שלכם אז טוסו מפה ודברו יפנית, או שתתלוננו לעצמכם וזהו נקודה נגמר הסיפור. כאילו מה?! אם תכתבו את זה פה אז ראש הממשלה ייקרא את זה ויחליט לשנות ת השפה?! עאלק ישנה את השפה! הדבר היחיד שהוא יעשה זה יבעט לכם בתחת שטטוסו חינם וכמה שיותר מהר לחו"ל…
    טיסה נעימה באמת!

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *