רק תני לסוסה שבתוכך
לנער מעליה את המושכות
והרוכבת, ואת סך העיניים להסיר
תני לסוסה שבתוכך לרוץ בדהרה
ברעמה מתנפנפת ושרירים רוטטים
משהו בי צריך את זה כל כך
נמאס לי שאני רוכבת על עצמי
חושבת שאני בשליטה
נמאס לי מזאת שיושבת על הסוסה
מביטה בגאווה סביבה ואומרת
ראו את כובע המצחיה המבריק שלי
ראו את מכנסי הרכיבה החדשים שלי
ראו את המגפיים המתנצנצים בשמש
אני הכל ואני שום דבר מאלו
בפנים ובחוץ
כלואה בהזדהות
וחופשיה מחוץ לה
לנער מעליה את המושכות
והרוכבת, ואת סך העיניים להסיר
תני לסוסה שבתוכך לרוץ בדהרה
ברעמה מתנפנפת ושרירים רוטטים
משהו בי צריך את זה כל כך
נמאס לי שאני רוכבת על עצמי
חושבת שאני בשליטה
נמאס לי מזאת שיושבת על הסוסה
מביטה בגאווה סביבה ואומרת
ראו את כובע המצחיה המבריק שלי
ראו את מכנסי הרכיבה החדשים שלי
ראו את המגפיים המתנצנצים בשמש
אני הכל ואני שום דבר מאלו
בפנים ובחוץ
כלואה בהזדהות
וחופשיה מחוץ לה
אז זאת שרצתה רק לנער מעליה את המושכות
ואת סך העיניים להסיר
זאת שנמאס לה מזאת שחושבת שהיא בשליטה
היא ולא אחרת
יושבת על אחוריה בצד הדרך
מכוסה בוץ ועצבים בשערותיה
היא ולא אחרת
מתבוננת סביבה ומנגבת את הדמעות
יוצרת שבילי צער על לחייה
היא ולא אחרת
שואלת את עצמה בלחש
מה זה היה בדיוק?
|החלק הראשון מתוך: "פנימה והחוצה"|
יפיפה
גם רציתי להוסיף שהסוס שלי מנסה לרוץ אבל כל הזמן מרגיש שלא נותנים לו.
מי לא נותן לך הא?
אהבתי מאד את כל השירים שלך, ובמיוחד את השיר הנ'ל. לא פעם אחת הרגשתי בדיוק כך.
תודה
רבה
עצבים בשערותיה…
שבילי צער על לחייה…
מילים מדוייקות, חותכות -נוגעות. גם חותכות וגם נוגעות בנועם. מוזר. ויפה כל כך.
מוזר שאת אומרת מוזר. קראתי את השיר מספר פעמים ואת האמת לא מצאתי בו שום דבר 'מוזר'.
כן
אני מבינה בדיוק למה את מתכוונת כשאת אומרת מוזר
תודה רבה
אני חושבת שאני מזהה את המרחק
חיוך
שיריך מגיע עד לנימים הקטנים שבנפש האשה; יש לי שיר שמתכוון לאותו הרעיון שבלהיות אחת ולהתנהג אחרת, קוראים לשיר "ליידי" ושתי שורות מתכו הנן: "רגש השתלטות גואה בי… אבל הוא רואה בי ליידי".
כל מי שיש בה מספיק רגישות ותובנה עשויה להזדהות בקלות עם מילות שירך הנפלא.
אני מקווה שתמצאי את הדרך לשחרר את הסוסה לחופשי, שהרי – אחרי ככלות הכל, היתה לך דוגמא נפלאה לחיים ע"פ בחירה – מאת אביך הדגול והמוכשר.
בהצלחה! :))
מעולה.