רשמים מן המחתרת

קוראים יקרים,
'חירות יפה לקח לעצמו הירחון ווגיניזמוס, שלא לפרסם את החלק החשוב ביותר בכתביו של השוביניסט הארכיאולוגי! וכי אתם חושבים אותנו לעוללים בני יומם שנפשם הרכה זקוקה להגנה?!' כתב לנו אחד מהקוראים במכתב נזעם במיוחד בשבוע האחרון. ועוד ממכתב זה 'ודווקא חלק זה, ממנו היינו אמורים ללמוד רבות מכל על המיניות של האלף השני, גולת הכותרת של כתבי השוביניסט הארכיאולוגי, דווקא חלק זה נגנז בארכיון יחדיו עם הפרסומים על לחימת הגרילה של השוביניסטים הקדומים. ומה לגבי הקוראים אשר חתמו על הירחון מתוך הנחה שיקבלו את יומן השוביניסט הארכיאולוגי במלואו? היכן הפיצויים? מה בצע לי ביומן מרוכך ומלא ליטופים, כאשר החומר הקשה באמת, חומר הנפץ השוביניסטי הקשה, נסתר מעיני הציבור' (מתוך מכתב שהתקבל השבוע במערכת ווגיניזמוס).
ומכתב זה לא היה היחיד. מאות מכתבים אחרים זרמו למערכת בשבועות האחרונים. חלקם מברכים אותנו על ההחלטה שלא לפרסם את החלק המפורסם בכתבי השוביניסט, חלקם מאיימים להפסיק את המנוי ולפצוח בתביעה קיבוצית במקרה והחלק לא יפורסם, חלקם מבקשים שנשלח להם את החלק החסר בדואר, וחלקם תובעים להפסיק את הפרסום כלל לאלתר וטוענים שיתבעו את העיתון על הוצאת דיבה.
אכן, עניין רב עורר אותו שוביניסט. גם בממשלה הגישה השבוע האופוזיציה הצעת חוק פרובוקטיבית מה לצרף את השוביניסט לרשימת שבעים גיבורי הלאום.
ואנחנו, מסירים את הכובע בפני השוביניסט הארכיאולוגי ומבקשים מכם לכתוב לנו. הצד שיכתוב מספר רב יותר של מכתבים ישיג את מבוקשו והחלק החסר של היומן יפורסם או יגנז. המגזין הוא מיצויה המלא והאמיתי של רוח העם.
לחיי השוביניסט! חיי עולם לשוביניזם הארכיאולוגי החתרני!

|
מיקי יובב,
עורך הירחון – ווגיניזמוס, מחקרים במיניות האלף השני|

17/11/99

כמובן שחלף זמן רב.
התאהבתי בבחורה והעניין כולו היה עצוב מאוד. אני חושב שעדיף שלא להכיר אהבה. אולי עדיף שלא להכיר אבל לחשוב שאתה מכיר אותה.
הסבל האמיתי מתחיל עם בוא האהבה. אתה לעולם לא יכול להתאחד עם האהבה באמת ומכאן מתחיל סבל הפישור האינסופי שבין רצונך להתאחד עם האהבה לבין חוסר היכולת. ומהו הרצון באהבה אם לא הרצון להתאחד עם משהו על מנת לאבד את הצורך בדאגה לעצמיות. רבים אומרים שהאהבה היא הרצון למוות ואני חושב שהאהבה היא כניסיון לחזור לרחם, משום שהרצון אינו בהפסק הקיום אלא בקיום חסר משמעות. גופו של האהוב סוכך על אהובו כדופנה של רחם. האוהבים עוצמים עיניהם בניסיון להתנתק מתחושת המציאות והקיום החיצוני ולחזור לתוך הרחם. חמימותו הטבעית של הגוף החיצוני המקיף היא כחמימות האם.

18/11/99

הסבל, למעשה, מתחיל רק עם בוא האהבה. עד אז אתה נמצא בעולם ששאלת החיים אינה נמצאת בו משום שהוא כולו מוות, או אולי בעצם כולו חיים. האהבה מביאה את המוות הנפלא. המוות הזה כולל בתוכו גם דברים נוראיים, והגעגועים לחיים קיימים, אבל המחשבה לחזור לחיים היא בלתי נסבלת למעני כעת. אני מחזיק בשפתי הכוס בכל כוחי ומתחנן, אל תזרקי אותי חזרה לתוך החיים. הניחי לי לנפוש עוד מעט.
אני מבין כיום שאני שיכפול מדויק של אבי, האדם השנוא עלי מכל.

28/11/99

יומני היקר, אני מצטער שאין לי זמן לכתוב בעת האחרונה. אכן נשביתי בכבלי האהבה. הצורך לבטל את לידתי שבה אותי.
היחסים בינינו טובים פחות או יותר. יש לי אושר בנאלי מאוד איתה, אבל אני חושב שאני מאושר עם זה פחות או יותר ונראה לי שזה מספיק.
היא לא יודעת הרבה דברים עלי ולא נראה לי שהיא גם רוצה לדעת. למעשה לא צריך לדעת כלום אחד על השני אם צריך לאהוב. אנחנו מאהבים אחד של השני וזה הכל. זה הקשר המושלם. אחד הדברים היפים יותר בעניין המין הוא שכשאתה נכנס למיטה עם מישהו אתה עוצם עיניים ובעצם זה לא משנה כבר כמה אתה את מחבב אותו או איך הוא נראה. צלליות מהמערה של אפלטון כובשות את דמיונך ואתה מבצע את הפקודות הקמאיות, ממלא את תפקידך במין ורואה את שותפך כארכיטיפ משני לחלוטין. ארכיטיפ של המין השני. גרתי במחתרת זמן ארוך מספיק. מקומי כעת על אדמה.

29/11/99

מסקרנת אותי כמות השיח האוטונומי. בשם זה אני קורא לכמות השיח האישי שבין שני אנשים. עם אנשים זרים הוא לא קיים. עם חברים טובים יש לך %40 שיח אוטונומי, שיח שהוא אישי לכם לחלוטין ולא קשור לעולם החיצוני והתאמה חיצונית. עם בת זוג כמות השיח האוטונומי היא הגבוהה ביותר. אני חושב שאני מבין את ג'ויס שהתחבר עם נורה ברנקל, מולי בלום שלו. הוא התעקש שהבחורה שלו לא צריכה להבין כלום בספרות. היא חשבה שהוא סופר נוראי ושנאה את מולי בלום ההמונית ללא להבין את זהותה. היה להם שיח אישי וטהור ללא דבר חיצוני.

30/11/99

הנשים הן בלתי נסבלות. הבעיה היא כמובן שהמחשבה על החיים ללא אהבה לאחר שזכית באהבה היא בלתי נסבלת. אלוהים, כיצד אאזור אומץ להיוולד מחדש!

1/12/99

מה שנחמד באהבה שלנו היא שהיא מכריחה אותנו ללמוד דברים שבשום אופן אחר לא היינו לומדים משום שהם כואבים מדי ללימוד. בגלל שאני מאוהב בה כל כך אני מוכן לחוות את הסבל שבלימוד, על מנת להיוותר בחסד האושר הבנאלי.

2/11/99

גיליתי שכאשר אני מקיים יחסי מין אני לעולם לא מגיע לסיפוק סופני. אני יכול להמשיך עוד ועוד ולעולם איני מסוגל (גם אם אני רוצה) להפיק חומר. אני שמח על כך ומדמיין לעצמי שהחוויה שאני חווה דומה לפחות במעט למשגל הנשי ולאורגזמה הרב גלית המפורסמת. לו הייתי מפיק חומר בוודאי הייתי מתבייש בעצמי מול אותה אישה. אני אומנם איני חש סיפוק אך הסיפוק הוא למעני דבר נבזי באופן מסוים. יחסי מין צריך לקיים מתוך שאיפה ולא מתוך סיפוק. כמו בטנטארה. יחסי מין שמסתיימים בסיפוק הם סם, יחסי מין שהסתיימו בשאיפה הם אינטלקט. בכל מקרה, אולי אני חווה סיפוק מתמשך, אם הדבר אפשרי. אני גבר רב אורגזמתי.

3/12/99

נבזיות מתועבת של נשים. נמאס! התקשרתי לאמא וצרחתי עליה 'אמא, למה הבאת אותי לעולם. אני אומלל! למה לא נתת לי לבחור, אמא! אמא! רוצחת!' אחר כך ניתקתי לה בפנים.
אחרי שעה היא התקשרה בוכה ואמרה שהיא מחפשת אותי כבר חודש שלם ושכתבו עלי בעיתון. אמרתי לה שלא שמעתי כלום וטרקתי.

7/12/99

דצמבר, אין אהוב עלי בחודשי השנה מדצמברוס, החודש העשירי לחודשי השנה הרומאית. אני גר מתחת לאדמה, מתחת לביתו של אחד מכם, אולי אתה? אני יוצא החוצה כל יום דרך פחון קטן – הכניסה לביתי התת-קרקעי. אני אוהב את חודש דצמבר כי בדצמבר הגושם יורד והפחון מרעיש כל הלילה והרעש עוזר לי לא לשמוע את עצמי ולהרדם. אין חודש כדצמבר לשינה רטובה.

10/12/99

אני מרגיש כניצול שאיבד את כל משפחתו. הלוואי והייתי נספה.

11/12/99

אלוהים אדירים, מה עלי לעשות על מנת להעביר את ימי השבת הארורים האלה. הפגנים משתוללים לי בחוץ ליד הדלת וקוראים לאלוהים. אלוהים שלי נמצא באיברי המין.

13/12/99

לא הייתי רוצה להיות גבר וגם לא אישה. שניהם גרועים בעיני אחד ממשנהו.

17/12/99

ארבע עשר ימים לסוף השנה. השנה מסתיים גם האלף. ארוע מתמטי מטופש שכזה, ובחוץ הטכנוקרטים חוגגים אותו. חגיגות הספרה.

22/12/99

שוב מפגש של המפלגה. חילופי האשמות הדדיים. השתעממתי מהר מאוד, כבר לא מוצא שם את המקום שלי. המקום שלי בתחום האפור בין הנשים לגברים. המקום שלי לא בין בני האדם. המקום שלי מעל או מתחת. בתת או בעל אדם. אני רואה את עצמי מעל אבל אולי אני מתחת.

24/12/99

האם לעולם לא אוכל להסתפק שוב באמונה שקיימים רק שני מינים, או אמת ושקר? הטבע מלא במוטציות שחורגות מההגדרות הבנאליות של זכר ונקבה. אולי אני אחת מהן. יש לי כוונה אמיתית לברר את העניין ולחפש משהו שיהיה מעוניין ביחסים איתי ויאפשר לי להיות מישהו.
ברוכים, הו חיים! אני בא לתקל בפעם המיליון את מציאות החוויה ולהמציא מתמצית נשמתי את המודעות הלא קיימת של מיני.

|
לאור הדיעות החלוקות שנתגלו בפרק החמישי מהיומן, להלן פרשנות ליומני השוביניסט:
איני נבל|