אלי אשד מביא לפניכן את השיר הפורנוגרפי העברי האמיתי הראשון, שנכתב במאה השמונה עשרה על ידי יהודה ליב בן זאב

שיר העגבים

יהודה ליב בן זאב היה מראשוני "המשכילים" היהודיים במאה השמונה עשרה, אותה קבוצה קטנה של אנשים שניסתה לשנות את פני העולם היהודי החרדי ולהחדיר לתוכו יתר חופש ואת רוח התרבות האירופית. בן זאב היה אחד המפורסמים ואמיצי הלב באנשי קבוצה זאת והפך לסמל ההשכלה העברית הן בקרב המשכילים עצמם והן בקרב מתנגדיהם, שראו בו את אבי אבות כל הכפירה והיו מקללים את שמו ואת זכרו.
בין השאר חיבר את הספר הראשון בעברית שעסק בנושא ביקורת המקרא, מעשה של אומץ לב אדיר בתקופתו, את אחד מספרי הדקדוק הראשונים לעברית ואת שירי הילדים הראשונים שנכתבו בעברית. לצד שירי הילדים הראשונים, חיבר גם את השיר הפורנוגרפי האמיתי הראשון בשפה העברית וזאת כדי להוכיח אחת ולתמיד שאפשר לכתוב בה הכל. שיר זה עבר מאז בכתב יד מיד ליד במשך הדורות ואלפים רבים של תלמידי ישיבה עיינו בו בחשאי ביד אחת תוך כדי הלימוד בש"ס. הוא הפך לקלאסיקה של הפורנוגרפיה העברית, אם כי הוא ידוע רק למעטים מאוד. והנה הוא לפניכן:


שיר העגבים/יהודא בן זאב

1. בערב הלוך הלכתי פעם,
בנשף חשקי לטעום טעם.
באתי אל עמק השווה
והנה הוא כגן רווה.
עלמות ובתולות הנה והנה
בכל עבר ובכל פינה.

2. ואגש ואקרב אל האחת,
ואתפשה בבגדה מתחת,
ואומר:"הבהנא, אבוא אליך,
עברי לפני ואנוכי אחריך".
ותעבור לפני דרך להורות
למקום פלוני אלמוני התחנות.

3. העלמה הביאתני חדרה,
והתבוננתי אל יופיה והדרה,
והנה רעיתי מלאה חן ויופי,
ברה כחמה זכה מדופי,
עיניה זיקי אש יתלהטו,
עפיפיה גחלי-אש יתמלטו.

4.מיהרתי והסירותי המטפחת
לטמון ידי בצלחת,
והנה בנות החשק גבעות התאוה
כהרים גבנונים ענקתמו גאווה,
ביד ויד חיפשתי אחת ואחת
ורוויתי מלוא כף נחת.

5. לאט לאט צעדה המיטה,
בגדה וכסותה מעליה הפשיטה,
ותעל ותשכב על גבה,
ואקרב לדבר על לבה:
"אילת אהבים, יעלת-מחמדים,
נתעלסה באהבים, נרווה דודים".

6. ותאמר: "הנה אוצרי לך פתחתי
וכל אשר לי לפניך ערכתי,
השוק והחזה לך יהיו למנה,
דוש כהידוש תבן במדמנה,
הרק חנית, קרב ושלח,
על במתי רכב וצלח".

7. אז מיהרתי, יצועה עליתי,
שולי כסותה בנחת גיליתי,
והנה עמודי שש שוקיה,
גלילים כדורים שתי ברכיה,
ובנות שת כאגן-הסהר,
כלבנת-ספיר לטוהר.

8. תוכן ספון היכל העונג,
רך משמן חלק מדונג,
חורש מצל סביב הקובה,
והוא בסתר טמון בחובה,
לא התמהמהתי ולא בוששתי,
את כל כליה מיששתי.

9. אחזתי בזה וגם בזה,
פעם השוק ופעם החזה,
כולמו יחד הרווני נחת,
השדיים ממעל והתהום מתחת,
ולא יכול דודי להתאפק
לכל הניצבים עליו והוא מתרפק.

10. כי החל לפעמו רוח החשק,
וירק חניכיו ברומח ונשק,
התאזר כגיבור לפרוץ פרץ,
לבוא עליה בדרך כל הארץ,
ויתחזק וישב באיתן קשתו,
ולא יכול דודי לצאת כי הכביד נחושתו,

11. כמעט פתחתי מוסרות המכנסים
ויקם ויעורר איש-הבינים,
והנה הוא כחתן יוצא מחופתו,
כעץ ארז רענן כפתו.
ותאמר: "למה זה תעמוד בחוצה?
ואנכי פיניתי הבית, רוצה!

12. "רדה עלי אל תעמוד,
עושי, גושי, חושי, כי אחמוד
אל תירא ואל תחת, כי טהרתי,
ואל תעצור לרכוב כי אז אמרתי
ואומר: שימי נא ידך תחת ירכי
את הילד הזה הוליכי,

13. ועשי כאשר עם לבבי,
שלחי ידך ואחזי בזנבי,
החזיק ידך בו לנסותו,
אולי מקשה תעשי אותו".
ותאחז בו ויהי למטה בכפה,
ותשמח בו ותכסהו בגפה.

14. והנה קמה אלומתי וגם ניצבה
בחור כארזים דגול מרבבה.
ותאמר: "עלץ לבי רמה קרני,
אתה בן מדושתי ובן גורני".
דודי צח ואדום חוצב להבה,
ראשו כתם פז רצוף אהבה,

15. אחזתיו ולא ארפנו מנת כוסי,
עד שהביאותיו אל חדר הורתי,
כבכורה בעודה בכפה תבלענה,
אל מקום שם דרך תנחנה,
ותתקעהו יתד במקום נאמן,
מחמוקי ירכה מעשי-ידי אמן.

16. אז פצתי את פיה למולי
לבלוע את כל היקום ברגלי.
כציפור יורד אל קינו,
כן ירד דודי לגנו,
והוא מתעדן ומתפנק,
כארז מבשן יזנק.

17. מדלג ומקפץ כציפור ברשת,
שחוק וכתות כעלי במכתשת,
אז פרץ כנחל שוטף מקורה,
וקשתי חיצי חשקה הערה,
והוא הולך וחזק
רצוא ושוב כמראה הבזק.

18. זרם-חמד עליו הרעיפה
כמים קרים על נפש עייפה,
וימץ טל מלוא ספל.
אז גברה תאוותה כפל,
ותסגור בעדי ידיה ולחצה
לבלתי נתון דודי צאת החוצה.

19. תקעה ירכה, השפילה הרימה,
דהרות דהרות סוס מלחמתה.
כי סער בלבה שלהבת אהבתה,
חיזקה דבריה והעיזה:
"עמוק עמוק" – היו דבריה,
כשעטת הסוס נחרה.
"אוי, אוי, חייך כי התאוויתי,
ה, ה, ה, הרף, אויה כי נדמיתי!"

20. כי רפתה מעט וחלשה
מעוצר רוח ומעבודה קשה,
פתאום גילתה מקורה והערתה,
חרקה שן ועקמה שפתה
לאמור: "עוד מעט, עתה עתה".
בהגיגה בערה אש ולשונה להטה:

21. וישקוט הזעף ותקם סערה לדממה,
ותתעלף ותשכב בפה נאלמה,
דודי שלח ידו מן החור,
מעי חמרמרו, נסוגו אחור,
כבושת רכי-הלב בנוסם מהמערכה,
כן פניו זועפים וחמתו שככה.

אלי אשד

חובב ומעריץ של התנ"ך ושל טרזן, של סיפורי המדרש ושל הסטלאגים של בורחס ואומברטו אקו ושל אבנר כרמלי ואורי פינק, של מדע בדיוני ושל סיפורת היסטורית של פיליפ חוזה פארמר ושל דוד אבידן, של הרצל ושל אלף לילה ולילה של קומיקס ושל תסכיתי רדיו, של מדע פופולארי (במיוחד בתחום הביולוגיה והאקולוגיה) ושל מיסטיקה. ורצוי של כל הדברים האלה משולבים. מתעניין בחייזרים, בעיקר אלה שנולדו בכדור הארץ ובמיוחד בזן הישראלי. פירסם עד היום את הספרים "טרזן בארץ הקודש" ספר אלבומי על חוברות טרזן הישראליות ו"ברוכים הבאים לסטלאג 13" ספר אלבומי על סקס, עינויים ומחנות ריכוז. שני הספרים האלה אזלו זה מכבר מהשוק. ספרן, מידען ותחקירן. עוסק בזמנו הפנוי בסיפור סיפורים ובכישוף כאוס ועמל לקראת היום שבו יבצע מסע בזמן (רשימת התקופות לביקור כבר מוכנה).

תגובות

  1. התועה בדרכי החיים

    היום כבר * אפשר * לנקד טקסטים באינטרנט!

    • בננית הבטא

      שוב התחלנו עם הקטנוניות?

      • אחת ט'

        לא, כי אם בקטנוניות עסקינן, לטעון שזהו השיר הפורנוגרפי *הראשון*, מתעלם אפעס, מ"שיר השירים" למשל. גם בעברית, גם אירוטי, וגם קצת יותר מוקדם. והייתי מרחיבה על מוטיבים אירוטים בשירת ימי הביניים שגם היא – אופס – קצת קדמה למאה השמונה עשרה, אבל כולנו חצצנו שינים בבגרות בספרות, אני לא אמשיך להלאות.
        ונכון, אפשר להתווכח על ישירות, על תיאורים מפורשים ומרומזים, פורנו מול אירוטיקה אבל את זה אני אשאיר לשיעורי הגיאוגרפיה. אני, אני כאן בשביל הקטנוניות.

        • בננית הבטא

          האמת, לא חשבתי שתצוצי, אבל זה מה שאני אוהבת אצלך. ישנו הבדל מהותי בין פורנוגרפיה לאירוטיקה. את "שיר השירים" הייתי מגדירה לצורך הדיון כפורנו רך, משהו סטייל ערוץ האופנה. עכשיו, אני הולכת להתענג על השיר פעם נוספת. מצידי שתמשיכו לריב על הגדרות.

          • שתיים אלוהינו

            שיר השירים הוא יצירה אירוטית מדהימה. לא פורנו ולא רך. זו שירה נפלאה, עשירה בדימויים ואירוטית ורלוונטית עד לקץ הימים.
            כל זאת מבלי לזלזל או להתקוטט עם תחביבי בשרים אחרים.

            השיר המובע לעיל הוא יותר חמשיר זימה במבנה שונה. משהו מהסוג שמחרמן את בני ה 10.
            וזו לא ביקורת, אלא הערה בט' רבתי.

        • אפשר למצוא אירוטיקה בשירת ימי הביניים אצל משוררים עמנואל הרומי מאיטליה ואפילו אצל פרשן התנ"ך אברהם אבן עזרא ו. אבל זוהי בדרך כלל אירוטיקה מרומזת שהיום אפילו ילד בן 5 לא ירים מולה גבה,והקורא הממוצא יתקשה מאוד להבין על מה המדובר בעצם. .
          לעומת זאת תורגמו לעברית שירים פורנוגרפיים "קשים" מצרפתית של המאה ה-16 שהם בהכלט מבדרים גם היום ושווה לפרסמם כאן.

      • מר אלי אשד
        מה אנו אמורות לעשות בפורנוגרפיה מימי הביניים ועוד בעברית ?.אם חשבת לרגע בנפשך שהמשורר אכן הוציא שירה תחת הקולמוס או עם מה שהיה לו לכתוב, ואו שלחילופין הוכחת שאפשר לכתוב הכל בעברית – מצטערת אך לא כך הוא הדבר.ואם חשבת ,שיש לבנות בניגוד לתלמידי ישיבה ממומנים מה לעשות עם זה – מסופקתני .
        ואם למישהי יש השגות את מוזמנת לספר לי

  2. אינדי_גו קילינג יו רפלי

    (ואגב, פורנו נועז או לא, הכותב מדגיש היטב שיעלת המחמדים הינה אשתו, שהרי טבלה כדת.
    לא? אז זה נכנס בקטגוריה של amateurs-home made porn)

    בית 15! (הייתי מתה לראות את קאסוטו יושב על פרשנות מלאה בשפה עכשווית לטקסט)
    ראשית בשל הביטוי הנחמוד "מנת כוסי" שעם קצת מאמץ קונסטרוקטיבי אפשר לראות בו מייסד של שושלת.
    ומה אתם אומרים על "כבכורה בעודה בכפה תבלענה"? לא משנה מה זה, העיקר שהיא בולעת?
    אבל הכי הכי, "ותתקעהו יתד במקום נאמן". לעולם לא אסתכל עוד על עיתונם של הדוסים באותן עיניים כמקודם. ממזרים אלה.

    בפעם הבאה שאידרש לקצת dirty talking, אפגין את אוצר המלים החדש והמשובח שרכשתי.

    • האמנם שמוש תשתמשי בתיאורי המציצה בעתידך או שמא יאמר לך זה האחד הנבחר שאת הורגת אותו באמת ?
      את מה זה יחרמן בדיוק? עיזות?

    • הו גיבס א שיט

      רוב השיר הוא מיחזור קלוקל (וילדותי, אם יותר) של "מקורות". ב"מנת כוסי", למשל, נתקל כל מי ששמע אי פעם את "אדון עולם" שלא בנוסח עדות הגבעטרון.

      שושלת בתחת שלי.

      וגם דאלאס 🙂

      עדיף כבר שאלי אשד ינתח את החרוזים של הקרחת.

  3. שתיים

    ישבנו כאן בעבודה וקראנו בתדהמה.. ואיפהשהו בסביבות הבית העשירי התחלנו לפקפק באותנטיותו של הטקסט.. אז פתחנו אנציקלופדיה וגילינו שאכן קיים אדון בן זאב, ושהטקסט כנראה אמיתי..

    מדהים!

    הפעם ההתחברות לשורשים הייתה מהנה..

  4. ייטס, ברכט, פושקין- אני מודעת היטב ומקללת על כי אין בידי להבין מלוא משמעות יצירותיהם בקונטקסט לינגוויסטי- תרבותי- חברתי וגו' (או לא גו' או גו' לפני הזמן).
    אבל הנה אני מעיינת נמרצות בשיר "מארון הספרים שלי", מוצאת בו אי אילו הפניות עתירות משמעות, וכורעת תחת אוזלת היד. "וירק חניכיו" למשל- אינה פעולה דנטאלית (אוראלית, אם תרצו, נודניקים…), אלא משלוח חיילים למלחמה. ועוד כהנה ציטוטים.
    אני לא מבינה את השיר במלוא הקונטקסט. עוד דיון על קבוצת החופשיים וארון הספרים היהודי?- עייפנו.
    ובכ"ז. נכלמת.

  5. חמוקיים

    כמעט גמרתי

  6. יהודה לייב בן זאב התפרסם בחייו בראש ובראשונה כמחבר שירי ילדים . הוא פירסם את המקראה העברית השניה בוינה ב-1802 תחת השם "בית הספר ". ( המקראה הראשונה בכלל לילדים " אבטליון" פורסמה רק 12 שנה קודם לכן ב-1790 בידי חבר טוב שלו ,אהרון וולפסון –האלה ).שם היו שירים סיפורים חינוכיים בעלי מוסר השכל כמו "הנוסע " סיפורו המצמרר של איש שבמהלך במסעו ירד גשם והתחוללה סערה . ביקש מאת אלוהים "לשפוך המון מים " ולכלוא את הרוח . אבל פתאום הופיע שודד וירה עליו חץ אך החטיא בשל הרוח . והנה נשמע ברמה קול קורא :
    כי כאשר ראית היום גשם וסערה
    אמנם לא היו לך למרגוע ונחת
    אפס למען הציל אותך מצרה
    עשיתי זאת ,לפדותך מרדת שחת
    ושם הוא פירסם את שירי הילדים הראשונים בשפה העברית ..ורבים מהם הושרו מאז במשך דורות בארץ ישראל ובתפוצות .
    למשל :
    יש אלוה ממעל
    יוצר אם ובעל
    המושל בכל היצורים.
    לו כבוד וגדולה
    לו שבח ותהילה
    לו רון ושירים

    או :

    מהרו ושקדו
    ילדי שעשועים
    הרינו ורקדו
    אחים ורעים

    והשיר הידוע מכולם :

    אנחנו ילדים
    רכים וצעירים
    שמחים וחדים
    רוקדים כשעירים
    לבנו מאשמה
    עוד נקי וטהור
    בכוח עצמה
    קפוץ ודהור

    בעינינו היום השירים האלה הם גרפומניה פשוטה . אבל הם היו הראשונים ובמשך שנים רבות לאורך המאה ה-19 לא היה ילד יהודי שלא הכיר אותם ולא למד אותם בבית הספר . ואותם ילדים שגדלו על השירים האלה כשהתבגרו עברו לקרוא את "שיר העגבים " כשלב המשך כמעט טבעי

  7. אהבתי את:
    "דודי שלח ידו מן החור
    מעי חמרמרו, נסוגו אחור
    כבושת רכי לב בנוסם מהמערכה
    כך פניו זועפים וחמתו שככה"

    אם ל"דודי" יש הבעת פנים, ללא ספק המצחיקה מכולן היא
    כשהוא אדום ונפוח משפשוף , אבל כמו זקן שתש כוחו הוא
    חוזר הביתה בלי הדמי ביטוח לאומי שהוא חשב שמגיעים לו
    אחרי שעה של ויכוחים עם הפקידה.
    אגב, שמתם לב שקוראים לאבר הגברי "דודי", ממש כמו בורא עולם?

  8. אלקטרון

    מענין אם מישהו יכול לברר אם השמות המוכרים לנו הם צאצאיו של יהודה בן-זאב.
    כוונתי למרדכי בן-זאב, שחקן, כתב את הספר "זאב במה"
    ובנו הידוע ממנו
    דורי בן-זאב, שחקן ובדרן וולגרי בטעם היהודה.

  9. אינדוקציה

    נהניתי מאד מאד.
    עשית לי את הבוקר
    תודה.

  10. מה יפה היא זו הזמרה
    הבאה לתנות אהבים באומרה
    כי גם לשפה גמישות ומשחק
    מוגשים הם על טס כממתק
    כריקוד מתערטל ופושט עטיפות
    מענג את החיך מילותיו כה יפות
    מרגש משמח וממריא אל על
    כאב משכח לא יודע חדל
    מלטף כוונות משגרן כחץ
    בוכה ומרגיע וגם מתלוצץ
    מפליא לתאר את יופי המעשה
    אחד לאחת יעשה גם יעשה
    גוף ונשמה מאחד בעינוגים
    שירה מפיקים חלציהם הנוגים
    לשיא הבריאה לפריה ורביה
    מהלכין יד ביד עד לזו הרוויה.

  11. גילי

    יפה מאוד מאוד

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *