אושר

יצאת לפניי. השארת אותי למול סימן השאלה הגדול של חייך. כשלרשותי דקות ספורות בלבד כדי להתארגן אל יום עבודה נוסף.
יום חמישי בשבוע, יום בו בדרך כלל יש לי פחות אנרגיות מפני שהגוף והנפש מתרגשים לקראת השבת, זקוקים לה. הבוקר החלטתי להקדיש את הדקות שלי לך. לוותר על האיפור הכמעט בלתי מורגש שלי ולכתוב לך מכתב. ברצוני שתקרא את המילים לפני מפגש הערב המשותף. אולי תמצא בהן תשובה.
" לחות טובה היתה אתמול באוויר הערב אותו נשמנו יחד, כשיצאנו קצת לטייל. צעדנו יד ביד, אני בשביל המוביל אל הספסל שלנו ואתה בשביל הבריחה. עצרנו לרגע להביט בנוף המרחבי שלרשותינו. ואני אמרתי לך ששוב אתה נראה מוזר. ביקשת שלא אתחיל עם זה בכלל, והתחברנו לשקט.
התרגלתי כבר לערבים בהם אתה מתרחק, הפנמתי שהריחוק הוא לא ממני, כי אם אל עצמך.
פשוט לפעמים מביטה בך מן הצד וחשה כי ידיי כבולות. איני יודעת איך מגיעים עד אליך ומחבקים אותך שם, במקומות בהם אתה מעדיף להיות לבד.
"מאמי, תראה איזה נוף!" אמרתי לך כמתבוננת במשקפת עיניה של ילדה.
ואתה עמדת לצידי ושאלת באדישות האם אני חושבת שכל זה רגעי, "האם זה נכון שאת האושר ניתן להגיש ולטעום רק במנות קטנות?" הוספת. מדהים כמה מחשבות אתה מוכן לבזבז על ספק חוויית האושר התמידי, על הפחד שיום אחד הוא יתפוגג.
ניסיתי להסביר לך במילים הפשוטות שלי שהיופי חבוי דווקא בעליות ובירידות. שנוף קבוע מידי עלול לשעמם ושעמקים תמיד יהיו מוקפים בהרים וגבעות. לחשתי שהאושר הוא יהלום פנימי הנמצא בתוך תוכך גם בימים ריקים, ושיש לדעת כיצד לטפל בו כראוי, לנקות אותו בעדינות, כדי לשמר אותו נוצץ וזוהר. שעם טיפול ותחזוקה נכונים יהלומים ישרדו לנצח.
ואתה נשכת השפתיים, כמתאר באופן אילם את הרגשתך המבוזבזת, נטולת הסיפוק והמיצוי.

ערב שבת מחר. כשתסיים לקרוא מילותיי חפש בארון את המפה הלבנה, המגוהצת, מפת הימים הטובים ותחליף את המצעים לסט הירוק והחגיגי שלנו. ביקשתי לצאת מהמשרד מוקדם כדי להספיק לבשל היום. כדי להספיק לקנות לנו יין טוב בדרך וירקות יפים. תמיד ידענו כיצד לגרום לירק הפשוט ביותר לקבל משמעות. לתבל אותו במינון הנכון של שמן זית, זעתר ושום ולגרום לו להבריק.
נוכל לקשט את הבית בפרחים. להדליק נרות. להשאר ערים כל הלילה, לעשות תיקון פרטי. להעזר בכוחו הרב של הדמיון כדי להפליג כשני אבודים אל ממלכה רחוקה. להתרגש כזוג שיכורים מפיוט הציפורים. להמתין לזריחת היום החדש ולקבוע שלמולה ניתן לגעת ביהלום הפנימי בקלות.

אני מבקשת ממך שללילה לבן אחד תתנתק מהחרדות. אתה יודע היטב שהשעבוד אל הגשמי והחומרי מיותר. שמלבד ללחץ המתמיד ולתחרותיות הבלתי פוסקת אין בהם ברכה. שבשאיפה להיות נאמן לעצמך ובבחירה המופלאה לתת, קיימת שלוות הנפש האמיתית. מונחת ממש על ליבך.
נכון שאיני יודעת איך מגיעים עד אליך ומחבקים אותך שם, במקומות בהם אתה מעדיף להיות לבד.
ואולי אין בכך צורך. מפני שכל אחד מאיתנו זקוק לעיתים להיות לבד. ואני לא דואגת, מפני שאני יודעת שאתה אוהב אותי מאוד. רק חשוב לי שתדע שאתה יכול לבחור להיות מאושר מתי שרק תרצה. היכן שרק תחליט תוכל לעצור ולהבחין בנוף. כשנרים מחר בערב כוסית, הייתי רוצה שתכיר תודה לטעם האושר שלנו. לבריאות, לאהבה, לתקווה, לשמחת החיים, לעונג ולצחוק. גם אם כל זה רגעי.

שיהיה סוף שבוע מאושר יקירי.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *