באופן עקרוני, כל מערכת יחסים חדשה שמתחילה, תופסת אותנו, הרווקות בנות השלושים, בלתי מוכנות בעליל. אנחנו שכבר שמענו הכל, וראינו הכל. אנחנו שכבר יכולות להריח את כשלון היחסים עוד לפני הדייט הראשון. אנחנו שמתכננות כל בוקר מחדש את אופן התאבדותנו לעת לילה (ולא כפראפרזה, באמת) פתאום זה קורה לנו וגם אנחנו מוזמנות ל"דייט מספר שלוש".
אישית, כבר שנים לא היה לי "דייט מספר שלוש". כלומר, זה לא שלא נפגשתי בשלישית עם אנשים, אבל זה תמיד בא אחרי שיחת "יחסינו לאן" מעיקה, שבה הובהרו העניינים מכל צד: מישהו מאיתנו אמר שזה לא הולך, והשני הסכים. ואז הראשון אמר: אבל אפשר להמשיך להזדיין, והשני ענה לו: נכון, הסקס היה באמת מעולה שחבל להפסיק. ולפעמים זה סתם היה כזה בקטע של: נהיה ידידים? אז נהיינו ידידים, עד שלמישהו נמאס (או עד שהראשון מבין שנינו מצא חבר חדש).
דייט מספר שלוש
ואז כאילו משום מקום, הגיע הקריית-גתי הזה. והזמין אותי לדייט ואחריו לעוד אחד, וככה בלי לשים לב, הגענו לדייט מספר שלוש. אולי בגלל שהוא לא מכאן, הוא לא ידע שבארד דיסק שלי לא קיים דבר כזה "דייט מספר שלוש". זה כמו שיש לך וינדוס 3.11 ופתאום אתה מנסה ליישם עליו פונקציות של וינדוס 2000. והמחשב מוציא לך מין חלון שאומר: 'לא מכיר אותך בכלל. לך מפה'. או משהו כזה.
לא חושבת שאמרתי לו 'לך מפה'. בכל זאת מרוקאי, מגולני. קצת ריספקט. אבל התנהגתי כרגיל, ו"כרגיל" זה אומר שהתנהגתי כהרגלי, ולקחתי בחשבון שהבחור ייעלם תוך יומיים. ואם לא, חשבתי, בטח אני כבר אדאג להעלים אותו מחיי. ככלות הכל, הרי לא מדובר פה בכל אחת. מדובר בי, האשה שעשתה קריירה מהרווקות שלה. האשה שקלקלה במו ידיה (ופיה) מערכות יחסים, כדי שיהיה לה על מה לכתוב ל"בננות". האשה שתחת הערך "נטישה" במילון יש תמונה שלה.
ואז מגיע הקרית-גתי הזה ומציב בפניי את האפשרות לאושר: "דייט מספר שלוש". ובמקומי, לא תתמוטטו? התמוטטתי, חופשי התמוטטתי, וגם עשיתי זאת בזרועותיו (אסור! אסור! אסור!) ולמרות הכל, הוא שרד (טוב, כבר ציינתי שהוא מגולני) וכך בלי לשים לב, חלפו להם ארבעים ומשהו ימים, ומצאתי את עצמי בתחילתה של "מערכת יחסים".
אחרי שהתפזרו להם העננים, הבלונים והפרפרים, אחרי שגמרתי לטפוח לעצמי על השכם בקריאות מברוק, הגיע רגע האמת, שתמיד קורה לי בין שמונה לתשע בבוקר, רגע לפני שצריך לקום לעבודה. הבטתי באהוב ליבי הישן, וחשבתי לעצמי: וואלה אתי, איך שגלגל מסתובב. לפני רגע עוד רצית לקפוץ מעזריאלי מרוב בדידות, והנה עכשיו את במיטה, לא לבד. אבל בלב…אח, בלב, היו לי המון שאלות. איפה כל מה שהבטיחו לי? חשבתי לעצמי. איפה הסקס ארבע פעמים ביום? איפה כל זרי הפרחים שאמורים להציף כרגע את ביתי? איפה ה'אני אוהב אותך' כל ארבע דקות? איפה כרטיסי הטיסה לציריך שמחכים לי מתחת לכרית? ולמה הוא לא אומר לי: 'בובה, בואי לדונה קארן וקני לך מה שאת רוצה – על חשבוני!'. מה, זה הכל? בשביל זה ויתרתי על זכותי להיות שופר הרווקות עליי אדמות?
וככה ברבע לתשע בבוקר הגעתי למסקנה שיש מין מועדון סודי שכזה, "מועדון הבחורות התפוסות". העקרון של המועדון הוא, שכלפי חוץ, כולן הולכות עם החבר יד ביד וגורמות לכל הרווקות לקנא. אבל, בלב פנימה, כולן מרירות בדיוק כמו הרווקות, אם לא יותר. בלב פנימה הן מקללות: למה אנחנו תקועות פה עם מישהו אחד, כשכל העולם עושה חיים בלעדינו, כל לילה עם מישהו אחר? חשבתן פעם למה בחורות נשואות בגילכן נראות יותר מבוגרות מכן? הנה התשובה. מהעצבים שחנקו להן את הנשמה.
לא שאני מנסה לשכנע אתכן להיות רווקות. כמו שאמר וודי אלן: "הייתי עשיר ובריא והייתי עני וחולה, ועשיר ובריא זה יותר טוב". אז? הייתי רווקה ויפה ורזה, ועכשיו (או לפחות נכון לכרגע) אני תפוסה ופחות רזה (אוף, כל הארוחות בוקר המשותפות האלו), ומה אני אגיד לכן, להיות תפוסה זה יותר טוב. אבל! זה לא אומר שהזרע עלה לנו לראש והאהבה סתמה לנו את האזניים ולא קורים לנו דברים מעצבנים בחיים (שבן הזוג שלנו אשם בהם), עד שבא לנו לזרוק הכל ולחזור מייד לחיק מועדון הרווקים של האברקסס. זה שאנחנו תפוסות (זמנית, אני מזכירה. הכל זמני בעולם הזה) לא גורם למנת המשכל שלנו לצנוח עד כדי כך, שאם יצבטו אותנו לא יכאב לנו, או שאנחנו לא מבדילות בין חזה מולארד בטרגון לסתם סטייק בפיתה. כשברור לנו שמה שאנחנו מקבלות כרגע זה הסטייק ומה שמגיע לנו זה המולארד, ורצוי ממסעדה בפריז.
זהירות, מוקשים לפניך
אז זהו בנות, בדיווח ישיר ובלעדי מ"מועדון הבחורות התפוסות", אני מודיעה לכן: החיים זה לא מה שהבטיחו לנו. גם לתפוסות יש רגעים קשים, בעיקר בהתחלה. ומשום כך, אני מוצאת חובה לעצמי להביא לפניכן את המיתוסים שמלווים כל מערכת יחסים מתחילה. התזה אומרת כי כל תחילתה של מערכת יחסים זרועה מוקשים לרוב, לפחות חמישה, המהווים מוקדי חיכוך עקרוניים. אם תביני אותם, ותדעי לא לדרוך על מה שלא צריך, תגיעי למצב שיום אחד בנזוגך ידרוך בשבילך על כוס בנוכחות רב והמון אורחים.
1. מיתוס מספר אחד – "את יכולה להיות חברה של האקסית המיתולוגית שלו".
לא חשוב איך קוראים לה, דנה, הגר או מיכל, אם הגעת למצב שבו את צריכה לקרוא לה בשמה או לדבר איתה, מצבך גרוע. עיזבי אותך מתהליך השלום ומכל הסיסמאות שלימדו אותך בנוער מר"צ. את במלחמה. ובמלחמה מתוחכמת, כי לאקסית המיתולוגית אין אויבת ממשית. קשה להבין, אבל את באופן אישי, לא מענינת אותה. היום זו את ומחר מחליפתך. ותאמיני לי, היא כבר ראתה עשרות כמוך חולפות במיטתו בדרכן החוצה. מבחינתה, תפקידה לדאוג שהחבר שלה (במיל.) יישאר לבד, פנוי לשיחות נפש באמצע הלילה. מבחינתך, תפקידך לדאוג שהיא אפילו לא תתקרב לטלפון, רק מהפחד שמא את זו שתענה לה, בעיקר באמצע הלילה.
למיתולוגית 'שלנו' קוראים יעל. וכבר בערב השלישי לנוכחותי בחייו, היא הופיעה לבדוק את מצב העניינים. בתור מי שהיתה מיתולוגית בעצמה וניסתה להרוס לא מערכת יחסים אחת ולא שתיים (ולפעמים בהצטיינות יתרה), מי כמוני הבינה לליבה. ולא עזרו לקרית-גתי כל ההסברים שיש לה חבר, שהם עומדים להתחתן או לעבור לגור יחד (לא זוכרת, לא ממש הקשבתי, כי הייתי עסוקה בלהתעצבן) ושבינהם הכל נגמר כבר לפני שנתיים וחצי – וביוזמתו.
המלצה:
שטח משוחרר לא יוחזר. ועוד משהו: מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא אם בבוקר הוא קם עם קרציות. כלומר, מה שמתחיל ב"הייתי בסביבה וקפצתי לבקר", יכול להגמר בקלילות בקרציה שמזדיינת עם הכלב כשאת בעבודה.
2. מיתוס מספר 2: "יש לנו מערכת יחסים פתוחה. אני מספרת לו על כל האקסים שלי".
תגידי, זה לא נראה לך קצת חשוד שהחבר החדש שלך הוא ליכודניק מרוקאי שתלטן ושוביניסטי, אבל בכל מה שקשור לאקסים שלך הוא משום מה, מציג פסאדה ליברלית וסובלנית?
שימי לב: מדובר במלכודת, שנועדה לתת לו נשק למריבות עתידיות, שלא לומר עילה ממשית לפרידה מוחלטת. הוא מנסה לבדוק אותך בכל מיני תחומים: דיסקרטיות, אהבה, נאמנות, וההשוואה יוצרת מדרך הטבע מצב לא בריא. אני לא אומרת. רצוי לספר שכן, היו לך אקסים. כן, יש אחד מיוחד. וזהו. לא כמה. לא למה.
המלצה:
באמת לא לדבר יותר מידי. ולא להתנפל על האקס אם את פוגשת בו בחברת חברך החדש. סצינות קנאה זה מתאים לגילאים אחרים. ואת העצבים כדאי לשמור למקרים חשובים יותר, כשתגורו יחד בעזרת השם.
3. מיתוס מספר 3: "כל היום יש זיונים".
לרווקות מושבעות שמסתובבות הרבה בבארים ועושת טייק אווי אליהן הביתה, יש חזון שיום אחד, כשיהיה להן חבר, הן יפסיקו להסתובב בבארים ויקבלו את הזיונים שלהן בספיישל דליברי ישר למיטה. ולא רק זאת. רווקות מסתובבות תמידית עם המחשבה המציקה (מאוד! תאמינו לי) שתפוסות מקבלות במיטה הרבה יותר. קודם כל מבחינת הכמות (שמונה פעמים בלילה. מינימום!) שלא לדבר על האיכות המשתפרת עם העליה במפלס הרגש.
או.קיי בנות, זה הולך להיות קשה וכואב, ואולי כדאי שתשבו לפני שאני שוברת לכן את המיתוסים אחד לאחד.
דבר ראשון, בענין הרגש. אנחנו כבר לא בנות ארבע עשרה. העובדה שאנשים שאהבנו זרקו אותנו מחייהם ובמקביל גם מהמיטה שלהם, לא הוסיפה לבטחון העצמי שלנו. בקיצור, אנחנו כבר לא מחברות באופן אוטומטי מין עם רגש. להיפך. ולכן אל תתפלאו למה עם אנשים שאין לנו רגש, יש לנו סקס יותר טוב. ועם אנשים שאנחנו אוהבות קשה לנו (לפעמים) לבטא את עצמנו עד הסוף.
ועכשיו לאלמנט מספר שתיים: הכמות. את מתחילה לצאת עם מישהו חדש ומגלה שהאמצע בין ארבע פעמים ביום, שזה מה שאת רוצה, וחשבת וציפית כשהיית רווקה, לבין פעם בשבוע, שזה מה שהוא מוכן, כי הוא עייף ועובד קשה (ובינינו, בכלל לא מבין למה זה צריך להיות אישיו), נמצא אחת לעשרה ימים. לא כולל ימים שאת במחזור, חגים וימי שישי שהוא אצל ההורים (ע"ע).
המלצה:
בפעם הבאה כשאתן רואות זוג מחובר בכפות ידיים, אל תאכלו את זה. דירשו לראות את כמות הכתמים על הסדין שלהם.
4. מיתוס מספר 4: "פגישה עם ההורים חייבת להסתיים בהדפסת ההזמנות לחתונה".
שוב, הפער בין איך שבחורות רואות מפגשים עם ההורים של החבר שלהן, לבין מה שבחורים חושבים כשהם לוקחים את הבחורות אל ההורים שלהם, הוא גדול מאוד. בחורים לא יבינו זאת, אבל עבור בחורות מסוימות, הפגישה עם ההורים היא עוד פגישה עם זוג אנשים, שיכולה להיות מעניינת לשני הצדדים כבני אדם, ולאו דווקא פגישה עם "אבא/אמא של…". זה נכון שהבסיס הוא יחסייך עם הבן שלהם, אבל מכאן והלאה הכל פתוח. את יכולה להיות חברה שלהם ואת יכולה שלא. זה גם נכון שיש פה שלושה צדדים, שלשניים מהם, באופן בלתי מוצהר, יש כוונות זהות. כלומר, את רוצה להתחתן, ההורים שלו רוצים שהוא יתחתן. במוח שלו הבחור עושה את החיבור כאילו כולם נגדו, ומסרב להזמין אותך לארוחת שישי משפחתית, כאילו בכיס כבר יש לך בסטנד-ביי רב וטבעת. לרגע הוא שוכח את שאר האופציות: שיכול להיות שאת רוצה להתחתן אבל לא איתו, שההורים שלו מתים שהוא יתחתן, אבל לא איתך. ושבסך הכל, אולי מה שבא לך באמת זה קצת אוכל מרוקאי, אבל טרי. כזה שלא עמד במקרר ארבעה ימים.
המלצה:
זה נכון שיש בחורות שרואות בהזמנה לארוחת ערב אצל ההורים חצי חתונה. אפשר ואף רצוי בנות, להנמיך ציפיות. ומבחינתכם בנים, זה רק אומר שצריך לקחת את הבנות מוקדם ככל האפשר לארוחת ערב, כדי שלא יתקבל הרושם שמדובר באיזה שהוא ביג דיל מבחינתכם. דרך אגב, כל מה שנאמר על ארוחה אצל "הוריו", תקף לארוחה אצל "הוריה". עד היום עוד לא שמעתי שבסוף ארוחה כלשהי, מישהו אמר לסועד: או שאתה מתחתן עכשיו עם הבת שלנו, או שתחזיר לנו את האוכל. אפילו לא אצל מרוקאים.
5. מיתוס מספר 5: "לבחורים יש טעם מוגדר בבחורות ואיתן הם מתחתנים".
נשבעת לכם, לא יודעת איך, אבל כל האקסים שלי התחתנו עם בחורות בלונדיניות עם ציצי קטן. וזה הרס אותי. כי שנים, כולם ידעו שאני (נמוכה, מלאה, שחורה, ציצי גדול) בדיוק, אבל בדיוק, הטעם הטיפוסי שלהם. בהתחלה חשבתי שזה מקרי, אבל כשראיתי שמדובר בטרנד של ממש, הבנתי הכל. בחורים לא מתחתנים עם בחורות שהם אוהבים איך שהן נראות. הם מתחתנים עם ההיפך, כדי שלא תהיה להם אחר כך בעיה (או תירוץ) עם הבגידות. הוא רצה בלונדינית גבוהה עם ציצי קטן. את רצית את קיאנו ריבס בגרסה דוברת עברית. מה שקיבלתם זה אחד את השני. אין טעם להזכיר כל הזמן לבן הזוג את הפנטזיה שהיתה לכם. אין טעם לשכנע בחורה לצבוע לבלונד דקה אחרי שהכרת אותה, כמו שחבל על הזמן להעיר לה על המשקל שלה. בניגוד לפרסומים, לא מורידים חמישה קילו בשבוע, במיוחד לא אם אתה מבשל לה פסטה באמצע הלילה. אוקיי, כולם בישראל אוהבים בלונדיניות גבוהות (על גודל הציצי אפשר להתווכח). עכשיו, אפשר בבקשה לחזור למציאות ולהפסיק עם השטויות?
המלצה:
אל תתרגשי ואל תעני לו אפילו. פשוט תמשיכי לעשות גבות-שפם-שחי בזמן שאת קוראת את "כשניטשה בכה". אינטלקט תמיד לוקח בסוף, ובגדול.
אוי אתוש.. מה יהיה?
אני אוהבת אותך, אבל למה את מתעקשת על 100 אחוז מרוקאים? לכי על שילוב, קומבינה..
מרוקאי-תוניזאי (ככה את מקבלת גם מפרום…), מרוקאי-תימני (אח, ג'חנון של שבת בבוקר), מרוקאי-אשכנזי (אין לי כלום להגיד על האוכל.. אבל עיניים כחולות על רקע כהה.. איי, איי, איי).
ואני, דווקא הייתי בארוחה עלק חגיגית אצל משפחה מרוקאית… האוכל אתוש היה על הפנים וזה אנדרסטייטמנט, ועוד הורדתי מהשולחן בסוף.. בשביל מה? בשביל קצת ערמונים בתנור… איכס.
ואיך הגעת לקריית גת תגידי לי.. לא לימדתי אותך כלום?? ?? ??
ועוד דבר… זאת רק אני או שאצלי הם היו כל כך לחוצי חתונה שעל יותר מפעמיים לא היה על מה לדבר… עוד לא התחלנו וכבר שיגרה, נורא אני אומרת, נורא.
בקיצור… וואלה צודקת, לכי על האינטלקט.. וחפשי אותם צפונה מתל אביב, היובש לא עושה לי טוב, במחשבה שנייה, למי הוא כן עושה??
די כבר עם העדתיות הזאת!!! מספיק עם המרוקאי-תוניסאי-פולני-יווני הזה! זה לא מצחיק, זה לא נעים לקרוא, זה לא מעניין, זה לא רלוונטי, זה פשוט דוחה!!! חוץ מסרטי בורקס של שנות השבעים ו"שמש" – מי מתייחס היום לעדה?
באמת. זה ממש לא נעים לקרוא את זה כל פעם מחדש
נכון שעדתיות זה כמעט פאסה, אבל כל עוד נמשכת העלייה לארץ, זה עדיין ילווה אותנו דור או שניים.
ולשאלתך… אני, כאשכנזיה גמורה מודה בפה מלא שיש יתרונות רבים ביותר בחבר מעדות המזרח. יש, אין מה לעשות.
גזענות נובעת מחוסר הערכה עצמית.
אבי בא אני אגלה לך סוד…
אצלי הערכה והביטחון העצמי נמצאים באופן תמידי במצב של אינפלציה.. לא תמיד זה טוב, אני יודעת, אבל ככה אני. מאוד מודעת ומאוד יודעת.
אתה לא חייב להסכים איתי, ואם נעלבת בשביל הגברים האשכנזיים באשר הם אני מתנצלת אבל יש לי את כל הסיבות להגיד את מה שאמרתי.
היה לי חבר אשכנזי.. ומאז.. גורל או בחירה אני לא יוצאת עם כאלה.. פשוט לא יצא עד עכשיו.
אני, מה לעשות, נמשכת לבחורים כהים/שחורים.. אשכנזים, גם אם ייצלו חמישים שנה בשמש לא יקבלו את הגוון הרצוי, המראה של "המזרחיים" יותר מחוספס ויותר סקסי בעיני וכמו שיש כאלה שאוהבים בלונדיוניות עם עיניים כחולות אני אוהבת את ההפך.
את האוכל המזרחי אני מעריצה, מה זה מעריצה, ממש סוגדת ולצערי.. באמת שלצערי.. אצל האשכנזים חוץ מכבד קצוץ ועלי גפן אין אוכל שאני אוהבת.
החום והמשפחתיות אצל בני עדות המזרח זה דבר שאשכנזים רק יכולים לשאוף אליו ולנסות לחקות, החושניות, היכולת להעניק ולפנק ברמות שבכלל אי אפשר להשוות ל"אשכנזים", לשמוע "כפרה", "מתוקה", "עיניים" מ"מזרחי" זה אותנטי.. לא חארטה כמו החיקוי העלוב של ה"אשכנזים"…
אתה לא חייב להסכים.. אבל מה לעשות.. זה הבאג האישי שלי.. ואם אני יכולה לנחש.. לא רק שלי בלבד.
הפתרון להעדפת גזע אחד על חשבון אחר אינו באמצעות העדפה מתקנת, אלא בהפסקת ההתייחסות לגזע בכלל.
העדפה מתקנת גם היא גזענות.
איזה שטויות אבי, אני לא מעדיפה "שחורים" בגלל העדפה מתקנת או שיריון מסויים.
זה פשוט הטייפ אליו אני נמשכת ולזה, ורק לזה התכוונתי.
אני בכלל לא מבינה איפה מצאת בדברים שלי גזענות.
גזענות זה להעליב או לשלול מוצא מסויים ואני לא חושבת שהעלבתי אשכנזים, פשוט ציינתי יתרונות אצל בני עדות המזרח שנראים לי, מתאימים יותר עבורי ורק עבורי.
ואם מישהו נעלב אז סליחה.. באמת שאין ממה להעלב, גם אני לא נעלבת כשמישהו אומר לי שאני לא הטעם שלו, זה לגיטימי, אני לא הטעם של כולם ולא כולם הטעם שלי.
איזה שטויות, ענת… כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה – "החום והמשפחתיות אצל בני עדות המזרח זה דבר שאשכנזים רק יכולים לשאוף אליו ולנסות לחקות…"
חום אנושי זה עניין של אופי, ואני יודעת שאת תעשי הכל כדי לשכנע אחרת, אבל זה פשוט לא נכון. כמות החום המשפחתי שמסתובבת אצלנו במשפחה, ובמשפחות אחרות שאני מכירה, לא נובעת מהצורך ליצור חיקוי עלוב לעדות המזרח……
אבל באמת, עדיף שלא נסתה מהנושא המקורי של הכתבה, המעניינת כשלעצמה.
אני ממש לא אעשה הכל כדי לשכנע אותך שאני צודקת.
זו דעתי, וזהו.
ברור שלכל כלל יש יוצא מהכלל.. אצל אותה משפחה עליה סיפרתי שהאוכל היה מזעזע, החום היה בטמפרטורת החדר..
אבל זו רק דעתי האישית. אין אחריות ואין החלפות בסוף עונה.
לא יוצאת יותר עם אשכנזים?? טוב שלא נשארתי
אהובי,
כמה טוב לראות אותך פה שוב..
אני ממש מעריכה את זה שקפצת בין הלימודים, המבחנים, הפאבים והכוסיות של בוסטון.
ואל תעלב לי גם אתה, אתה יודע שבאטמן הוא גם שחור וגם שווה.
שווה שווה – אבל הולך עם טייטץ!
כן, אבל…
היתה איזו שמועה שבראד פיט עומד להיכנס לטייטץ האלה!!!
אז ג'ולס, שקלי מילים 🙂 –
חוץ מזה, האם יצא לך לראות את הרקדנים של בלט הבולשוי, למשל, בלבוש הזה? אאההההה… ישבנים שוברי ציפורניים.
לא יודעת, טייטץ… רקדני בלט… לא עדיף בלבושו הטיבעי? בכסות שהעניקו לו בגן-עדן? נגיד, בחור משובח במכנסיים ראויות ו- Boots לא עדיף בעינייך על מחולל בטייטץ ונעלי בלט?
אני, יש לי סטיה כזו, תואמי בראד פיט ויפיופים למיניהם לא מרגשים אותי…
יקירתי ההברקות שלך הולכות לאיבוד על קהל קוראייך החרמני והצעיר מדי, אני בעד שתוציאי ספר הגיגים כמה שיותר מהר.
בבוסטון אין כוסיות. נקודה.
סטייל סמי הורי
למי שרוצה המחשה.
תודה לך רוית, אבל סמי הורי הוא ממש ממש לא הטיפוס שלי….
למרות זאת, ההמחשה רלוונטית…
ענתי החביבה
לדעתי,את צודקת בכל מילה ומשפט שפיך הוציא…..
באמת שאין לי קשר לגזענת,אבל לדעתי אין כמו המזרחיים ,החום והאהבה….(והזיין של התימנים,זה משהו לא נורמאלי) …..
לנו יש את הגוון הסקסי ,המראה האקזוטי ,המבטא ה…(טוב,נוותר על מבטא)
בכל אופן,אי אפשר להשוות בכלל .
אז בפעם הבאה,במקום לצאת עם "ליפשיץ" או "ברקוביץ'" אחד,תצאי עם איזה "בוזגלו","שעבי" או איזה צנעני" ותראו נא מה זה חום ואהבה …. (ואורך)
אתי אהובתי!
איך כל פעם במאמרים שלך שנהגים במוחך הקודח אנשים מאבדים את העיקר?
זה שהוא מרוקאי ממש לא חשוב ושאף אחד לא יבין, זה קורה גם לאשכנזים.
כן… כן.. גם הם לא מסוגלים ליותר מפעם אחת וגם זה לאחר משא ומתן ארוך ומייגע על איך כמה ומתי.
גם הם דוגלים במשפט זה לא את (י) זה אני. נו בטח אז מה אני? אני יכולה גם עוד 8 פעמים וכאילו לא קרה(קרע) כלום.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? (שיכול פעם ועוד פעם ועוד פעם).
אתי גם השיגרה טובה לפעמים יותר מעשן הסיגריות באברקסס.
נשיקות.
איפה כתוב שרק למזדחים יש גדול?
כותב שורות אלה, שילוב קטלני של פולני ויקית, זכה למבטי קנאה במקלחת הצבאית לא רק ממרוקאים אלה אפילו מאתיופים!(!!)
את הקוראת שורות אלה והשתעשעה איתי או עם כל אשכנזי גדול אבר-
אל תתני יד לדיכוי.
נהנית? (דה!) ספרי לחברותייך.
ו
יקירתי, אני מציעה לך להתרכז בנושא העיקרי של הכתבה ולא להתעסק בקטנות. ה"מרוקאיות" בכל מאמריי היא רק פראפרזה לאב הטיפוס שלי (אני גם סטיגמתית, אללי אבל לפחות נוטה לצד הדפוק תמידית). וחוץ מזה, מה רע במרוקאים על הבוקר? החיים שלי חרא, הזוגיות שלי בזבל, שלפחות יהיה לי נעים להסתכל.
Eti
I am reading your articles & I know one thing
you will never be happy with your life
it doesn't matter what man you'll catch better or worse (there is no perfect man like there is no perfect woman) you will nevere be happy with the guy
the big thing in life is to pick someone that you like & you are happy with him and accepting him just the way he is
don't think all the time about the others & what you are missing all the time
מה הענין? זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו פה. אז מה, שנתעלם מזה שיש לנו פה ערב רב של עדות ומבטאים וסגנונות ותרבויות? זה כל היופי במדינה הזאת. אז מספיק עם רגשות הקיפוח האינסופיים. תתחילי להנות מהשוני ואל תראי כל פעם שמישהו מציין עדה (מפליא שהנקודה הרגישה היא כשמזכירים בן עדות המזרח) – כפגיעה אישית בך. זה פשוט חלק מלהיות ישראלי.
ענתי! הברקת! מתה עליך.
בכלום אני לא מסיכמה איתך[חוץ מקיאנו…]
אבל את מצחיקה אותי נורא אז
תודה מכל הלב
חיוך
תמיד היתה לי חולשה למרוקאים….
את כותבת כל כך טוב, את נשמעת נבונה ואת משעשעת, ורק הנדנוד העדתי הזה, מרוקאי-מרוקאי-מרוקאי… חשבת מה מרגיש מישהו "אשכנזי" (איחס, איזו מילה מגעילה) שקורא את ההצהרות שלך?
חבל, אתי. חבל
מה יהיה, יוליה, מתי תתחילי לקרוא את הדברים שכותבים במיוחד בשבילך?
כפי שניסו להסביר לך קודם, עיקר ההעדפה העדתית היא על רקע גנטי גרידא. אין פה דבר מלבד משיכה (שאני, על אף היותי אשכנזי, סובל ממנה מאוד – גנטיקה מזרחית היא knock out factor מבחינתי) לפרמטרים גופניים מאוד ספציפיים.
תפסיקי לצווח את המילה גזענות על כל פיפס שמבדיל אדם ממשנהו.
אני מרגישה שיש לי את הזכות להילחם על שבירת סטיגמות ודעות קדומות. סליחה, כן? כל חיי הייתי, לכאורה, בצד הנכון – מוצא, מראה, דעות פוליטיות, סביבת מגורים – אבל דווקא משום כך יש בהפרדות הללו של "אשכנזי" מול "מזרחי", חילוני מול דתי, שמאלני מול ימני, משהו מאוד מעוות. בבסיס. ככה אני מרגישה. ברגע שאתה מדביק למישהו סוג של תוית, שיוך, אתה מדביק לו עוד שרשרת של התייחסויות. אם אתה מזרחי עם כיפה, אתה בטח גם מצביע לימין, וכו'.
אני לא אומרת שאין דברים בגו, אבל אני טוענת שצריך להתחיל ולשנות את צורת הראיה הזאת. להגיד "יש לי חולשה למרוקאים" זה רע – סליחה, אסתי, אבל זה רע כמו להגיד "יש לי חולשה לנשים שפוטות וצייתניות"
אני, אישית, לא אוהבת את זה
נ.ב.
השם שלי הוא יולי. לא יוליה
בחייך, יולי…
ולמה אני אוהב את אסתי? כי היא תצא בחירוף נפש להגן על כל שטות שחס וחלילה אולי במקרה, איכשהו, מרמזת, בצורה עקיפה, על פגיעה, כלשהי, אולי, אם בכלל, בנשים.
אבל כשזה נוגע לשבירת דעות קדומות וגזענות אחרת, היא לא מתרגשת. כן. היא מודה. אני אוהבת מרוקאים. ואף נוזפת ביולי: בחייך, יולי…
ולמה אני אוהב את זה? כי זה מראה את הפער שבין הדיבורים גבוהה-גבוהה לבין הת'כלס. כפי שהגדיר זאת כאן מישהו, אחד בפה ואחד בלב, ולפעמים זה גם אחד בלב ואחד בין הרגליים, כמו שאנחנו יודעים – גם שוויוניות היא יחסית, מתברר
עץ קיפודים, מאמי, אני לא אוהבת רק מרוקאים…
עומדת ומצדיעה לך מול פני האומה…… :-))))))))
אני רוצה אותך מצדיעה לי בעירום מלא, מתוחה, ראש למעלה, בטן פנימה, חזה מובלט. הכי צבאית שאפשר
אחר כך אני אוכל כבר לתרגל עלייך הילכות סדר ומשמעת אנגלית נוסח
ETON
oh, God, will you bloody do it already!
ומה עם אמריקאים?? ?
נולדתי בארה"ב ואני פה בארץ כבר מלא זמן…
מגיע לו יותר.
זה כן כזה שוס. תלוי את מי פוגשים. אני לכדתי אחת מכן, לאחרונה, ואנחנו מזדיינים כמו שפנים, בהחלט כן. לא שמונה פעמים ביום, אבל פחות מפעמיים ביממה – אין על מה לדבר. חלפו שבועיים. היא לא הכירה ולא תכיר את ההורים שלי בקרוב. אני לא מזיין לה את המוח על האקסית המיתולוגית שלי, אלא מזיין אותה – הרבה יותר עדיף
נ.ב.
אז זה לא יימשך לנצח, אולי. אז מה. בינתיים סבבה
אני לא מבינה.. פעם שנייה ביום אחד שאני שומעת על דייטים שיוצאים מבננות, מה איתי? אני עז?
כן
אני חושבת שכשהקיפוד אמר "מישהי מכן" הוא התכוון באופן כללי למישהי מבנות מיננו, ולאו דוקא לאחת שנוהגת לפקוד באופן סדיר ותדיר אתר זה.
לא?
"בננות" הוא מקום מקסים בהחלט ומוצלח מאוד להכיר בו פרטנריות ונדמה לי שעץ הקיפודים התכוון בדיוק למה שהבנו שהוא התכוון
ענתי! הוא לא אמר מבננות. בכלל, דומה שלאנשים שמחוברים לאינטרנט אין מקום לזיונים בחייהם. לא? (קוראים לזה אלמנות אינטרנט). בכל מקרה, קיפוד יקר, כשאתה גומר עם "ההיא" (אני דווקא חושבת שזה יימשך לנצח, מבחינתה לפחות) אתה מוזמן להעתיק אליי את הפורמט. ואז אולי אני אכתוב גם עליך מאמר בבננות, תחת הכותרת "חוויה מתקנת".
למה תמיד מנסים לתקן אותי פה?
הבנת הנקרא שלי בסדר גמור וגם אם האינטרפטציה שלי לא ממש מסתדרת עם שלכם תנו ריספקט, היא בכל זאת האינטרפטציה שלי.
עץ קיפודים אנגלי יודע להשליך חכה לנהר שופע דגים. לפעמים הדג לא שווה אכילה, אז מחזירים אותו למים, אבל לפעמים – יאממי, יאממי… טעים! "בננות" הוא נהר זורם שופע דגה משובחה. אין שום סיבה שברנש חרוץ לא ילכוד לו ארוחה טובה לשבת
ואיך יודעים? קוראים תגובות. קוראים, קוראים, לומדים את האדם שבאשה, ומבינים: האם יש פה סיכוי למשהו טוב, רך, לא כוחני, מיליטנטי, נטול הומור, רדיקלי-פמיניסטי או שיש פה פוטנציאל גדול לצרות ובעסות
ככה זה עובד
הוא מתכוון אלי, בננות, אותי הוא מיד היה מחזיר למים הוירטואליים… רק פעם אחת הוא קרה לי רדיקלית מתוקה ואיך התרגשתי…
וואאייייי- שלא תבינו לא נכון, שום דבר מציאותי, רק שאני האם-טיפוס של בננה פמיניסטית שמפחידה אותו ואפילו "רדיקלית מתוקה" הוא קרא לי רק באחת התגובות כאן, לא יותר…….
עושה רושם של כבשה רכה ונעימה למגע.
אל תקחו אותה קשה. עם אסתי זה לדעתי אחד בפה ואחד בלב (או לפחות עד הפופיק)
ועל אחת כמה וכמה..
לך על זה, אסקימו. תן לאסתי את הטוב שבך. תרגיע את הפמיניזם הלוהט
טוב, אז שניכם… כדי שהפמיניזם שלי יהיה רגוע- רגוע…
אסקימו דרלינג
אז אולי
זה לא אני עם האחד בפה ואחד בלב
אלא הסתירה רק בראש שלכם?
אולי העולם מלא נשים רכות ונעימות
שרוצות שיוויון?
שוויון? כן. בהחלט כן. אבל גם חוש הומור, קצת, ונסיון לראות דברים בצורה כוללת ופתוחה. אין מקום בשנת אלפיים, באתר כמו בננות, להגדרה של אנשים כ"מרוקאים" או "אשכנזים". אני לגמרי עם יולי גרין, בקטע הזה, מדובר באבחנות מכוערות, גזעניות ויותר מכל – טפשיות באופן שלא ייאמן. גם אריה דרעי מרוקאי וגם אלי אוחנה מרוקאי וגם שלמה בן עמי מרוקאי – נו, אז מה, לשלושתם גם יש זין בין הרגליים ושתי ביצים.
רוצות שוויון? לכו על שוויון. אבל בלי סלקציה. שוויון לכל. תסתכלו על בני אדם ולא בני עדות
אם אני אשכנזיה ומרוקאים מוצאים חן בעיני אז אני גזענית?
הגזמת קצת, לא?
וחוץ מזה, די, כבר עניתי לך למעלה- לא רק מרוקאים…
וחוץ מזה גם אם אני אתן צ'אנס לבחורים שגדלו באנגליה
אתה לא תתן צ'אנס לפמיניסטיות רדיקליות…. יש גבול, מה?….
אני נותן צ'אנס לכל אשה שמזדיינת מהר. זאת האמת.
עץ יקר,
לא נעים לי להיות זאת שמגלה לך את זה, אבל אני רואה בזה שירות לציבור הבננות באשר הן….
רק גבר שגומר מהר צריך איתו פרטנרית אחת שמזדיינת ממש מהר, כי אחרת.. באמת שזה לא נעים…
וחוץ מזה.. מה רע בקצת ציפייה?? ?
:-))))
טוב, אני אקח את הערות שלך ושל יולי לתשומת ליבי ומעכשיו אני אסתכל רק על האדם.
בתנאי שהוא שחום עור, ששם המשפחה שלו לא מזכיר משהו מפולניה, שאמא שלו עושה חריימה או מפרום טוב טוב, שיש לו עוד מינימום חמישה אחים ואחיות, שיודע להגיד עיוני כמו שצריך.
אופס… דווקא מזכיר מרוקאי.. נו, ניחא.. לא הלך.
ותזהר לך מללכלך על אלי "כפרה" אוחנה, שלא תעיז גם להגיד מילה על יוסי "מלחמה" אבוקסיס.
אבל עזבו שטויות, מרוקאים/אשכנזים הארץ בוערת וזה מה שחשוב לכם?? ?? ?
אני אקח לרגע את המיקרופון של שרה'לה שרון ואסיים ב:
כולנו יהודים….. (כולם ביחד, בנים ובנות) וכל כך נחמדים…..
(ושכחתי את שאר המילים, מי שמחזיק את קזבלן בהישג יד מוזמן להשלים את המילים לפני שסאדאם יגמור עלינו).
אם נבקש יפה, אולי הפלשתינאים יסכימו לקחת את טדי יחד עם אוחנה ואבוקסיס – מה את חושבת ענת?
אני לא חושבת, אני בטוחה.
כשרק תואיל להראות את זיו פנייך אני מה זה ארביץ לך.
א. אני מאד מקווה
ב. זה לא יקרה בקרוב כי אני כרגע מתלבט בין Cancun (איך לעזאזל כותבים את זה בעברית? קנקון? איפפפ) לבין מיאמי כאתר החופשה הקרובה.
ג. אין גביע, אין אירופה, אין אליפות.
נו, ועם שניים מתוך שלושתם הייתי נכנסת למיטה, מה שלא הייתי עושה בכלל עם שלישיה כמו הרב ש"ך, הרב פורוש ואברום בורג.
אתי?? הרב ש"ך בן ה90….פורוש בן ה80.. ואברום בורג?? ?
מה הקשר של אברום בורג לשני השמות האחרים??
רק מפני שיש לו כיפה?
לכלכת בגדול.
בעיניי, שוויון מלא זה כשהגבר ישן על הרטוב.
סתם היה חשוב לי לשתף אותך, כלוחכת זכויות.
לא הבנתי
?
נראה שעונת הציד הרשמית של בננות נפתחה.
ואכן מסתובבת פה עז רכלנית בין הגולשים –
מה שהופך את המים למין ביצה טובענית.
(ולא, ענת, הכוונה היא לא אלייך – רק שלא "תעופי" עלי) :-))))
ראו הוזהרתן/ם!
שלגיה יפיפיה!!!!
אהלן!!!!
עכשיו כשאת כאן, הכל יהיה בסדר
אפשר לצפות לשמחה גדולה
מה זאת אומרת "אפשר" ?
צ ר י ך
זה מובטח, ואנחנו גם נקיים.
שלגיה, עורי עורי !!!!!!
אין ספק שכשאנחנו בסביבה…. ב ו ם !!!
היי מותק, האם אני צריכה להתחיל להיות מודאגת
מההבטחות שאת מפזרת בשמי? :-))))))
מצטערת שלא הצלחת להעיר אותי.
אבל החלומות, אוי, החלומות, היו מתוקים מתמיד.
נשיקות.
ובועז – הפעם באמת כ מ ע ט העלבת במחמאה הצוננת,
אני בטוחה שאתה מסוגל ליותר.
🙂
חס ושלום! שלום וחס! לא מפזרת הבטחות בשמך, רק מקווה שתצטרפי אליי במילותייך הזכות והצחורות לחגיגה, וגם תביאי את הגמדים מידי פעם – נארגן לכם מיניבוס, יהיה בסדר!
ומה איתי?
משהו?
קצת?
הלו?
את יודעת הרי שאין לך מתחרים!!!
נראה לי כדאי לנו להפסיק עם הצ'אט הזה לפני שיתעצבנו עלינו. ממש.
את חברה של כבוד, פשוט אני רואה שאת עסוקה בפורום אז לא היטרדתי אותך… נו, מה את אומרת על המתרחש עד כה? תביאי איזה משפט פיצוץ שידליק אותי ואנחנו בדרך הנכונה… 🙂
מה יהיה?
מה "מה יהיה", יולי?
תגידי מה יושב לך על הלב? בגיל 22, כל כך צעירה, מתוקה, אם משהו מדאיג אותך אנא כיתבי לי:
"ג'וליה היקרה, רציתי לשאול…."
לא צוחקת עליך, יקירתי, את כזו מתוקה. תשלחי לי מייל, תגידי מה הרגיז אותך. נטפל בזה.
אם הבנתי נכון, ואני דווקא לא רעה בהבנת הנקרא, את מחזיקה באוצר היקר – קרוב ללב. רק בשביל זה כדאי, לדעתי, להתיידד איתך
נכון שאנחנו מבינות אחת את השניה?
(-:
נ.ב.
בהופעה הבאה תשמרו גם לי מקום בשולחן המפואר…
יולי…
רק בגלל האוצר את רוצה להיות חברה שלי?
ומה עם זה שאני בעצמי אוצר?… אוי, החדשות האלה סובבו לי את הצורה. מתוקה, אם את רוצה להצטרף לשולחן, תכתבי לי לפני ההופעה הבאה של הבבליקיות ונתאם.
ותשמרי על עצמך שם ברחובות, בימים קשים אלה.
רויטל, שלגיה וג'וליה ליד שולחן אחד ב"בארבי". מי שלא ראה לעולם לא יבין
בהזדמנות שידור חוזר.
השידור החוזר יתקיים – אם לא ישרפו עד אז את כל המזרח התיכון – ביום שלישי, 31 באוקטובר, בשעה עשר בלילה, במועדון "בארבי". רק בשביל לחזות בזיו פניכן היפות, לדעתי, שווה יהיה לטרוח ולהגיע
שלגיה יפה (ככה הבנתי מהמחמאות…)
אני לא אעוף עלייך.. למה חושבים שככה אני? מה? אני באמת מצטיירת לכם פה כרמבו? נו ניחא..
ימים קשים עוברים עלינו וכידוע רק החזקים ישרדו אז אולי טוב לי להיות רמבו….
בכל מקרה… אנא שילחי את העז הרכלנית לכיווני.. אני מאוד מתעניינת ברכילות….. וזו לא ביצה טובענית.. רכילות זה טוב, זה משחרר…..
:)))))
שלגיה,
הלכת לצחוק ולשתות עם רויטל ועם ג'וליה, ואנחנו מה? עזים?
כבר הבטחנו לכם מיניבוס, אם לא ייגייסו אתכם עד ההופעה הבאה, יש לכם מקום של כבוד בשולחן המדובר.
בסוף עוד נצטרך למכור כרטיסים לשולחן…
אלוהים. איזה מלחמה ארורה.
חס וחלילה עזים!
אתם סתם גמדים…
ואם הייתם עושים את העבודה טוב, כמו שלימדתי אתכם,
ונשארים צמודים אלי, הייתם נהנים גם מרויטל ומג'וליה.
:-))
תודה, תודה על ההצטרפות, הווירטואלית אמנם, למחמאות. :-))))
לי דווקא היה נדמה שמאד קל להבין מי היא העז המדוברת. בכל מקרה, אני מעדיפה להשתחרר בדרכים הרבה יותר יצירתיות ו..יצריות מאשר רכילות.
שיהיה לנו רק טוב. רמבואים או לא.
ענת, מישהו דיבר על דייטים? לי היה נדמה שדיברנו על בננה שנלכדה ועל זיונים פראיים. שום דבר מעבר לזה. לא מחוייבות ולא כלום. משגלים נפלאים, אלכוהול בלילה בלילינבלום 22 ושוב זיונים וקפה באילנ'ס
עץ,
הזדהה מייד,
שותה בלילנבלום 22 ?
סיקרנת אותי….
כן, אני מת על אלכוהול. ולילינבלום 22 זה מקום טוב ואם רוצים גם אלכוהול וגם מוזיקה אז תמיד יש את אופציית בארבי
ואני רוצה להבין, רק זה הצליח לסקרן אותך? כל המאמצים והכשרון שהשקעתי קודם, לא הצליחו לסקרן אותך?
מה פתאום יקירי, רק היות ואלכוהול הוא מוטיב מאוד
מרכזי בחיי כרגע ובכלל, זה מה שגרם לי להשתמש
באצבעותיי (ובמקלדת) ולהגיב אלייך.
מה עוד שהבנתי שהצד הנגדי במיטתך תפוס….
מה שכן, בביקורך הבא בלילנלום….גש להשקת כוסית
(תרתי משמע).
שלך, D.
הבנתי אותך מההתחלה אבל לפני הזיונים הפראיים והקפה והאלכוהול היה לכם *דייט*.
וחוצמזה .. דייט זה מונח מאוד רחב שמתאר מפגש.. לאו דווקא קשר של יצאתי איתה, יצאה איתי……
אוקיי, טוב: תגדירי DATE
צודקת
אוף, איזה בעסה איתך, אז מה, לא תזמין אותי לקפה?
במחשבה שנייה, לא נורא.. הייתי אומרת משהו על שעווה אבל אין לי כוח.
אני יודע שיש לך כוח
ואת רק רוצה אמתלה
אז………….
בבקשה רשות הכתיבה שלך
מה העניין עם השעווה?
נדמה לי שאיקרוס ניסה להגיע לשמש
והשעווה נמסה לו בדרך
והוי הוא צלל
תודה.
קרוב אך לא מדוייק
אבא ובן ברחו מאי המאסר שלהם
הבן (כמו כל הצעירים) פוחז ופרובוקטיבי התקרב בשחצנותו לשמש
ואז…………
חבל פשוט חבל
אתה חושב שזה היה שחצנות?
אף פעם לא חשבתי ככה
אני חשבתי שהאור משך אותו כמו פרפר
או הסקרנות
אולי אתה צודק..לא יודעת
חיוך
הכתובים טוענים שאכן שחצנות הובילה לאובדן
אבל לכי תאמיני למשהו שנכתב לפני שנים ועבר כמה וכמה תרגומים
🙂
בדיוק
חיוך
הדימיון שלי יותר מוצלח…
אז למה בחרת להיות הבן??
לא עדיף האב – דדלוס??
חיעככרהאקרבסק
כתמיד, מסוגלת להבין את כ-ו-ל-ם.
:)))))
איקרוס הטיפש היה בנו של דדאלוס, אדריכל, אמן וממציא מאתונה, שנאלץ לעזוב את העיר אחרי שהפיל מן האקרופוליס את תלמידו פרדיקס.
מינוס, מלך כרתים, כלא את דדאלוס ואת בנו איקרוס במבוך שהמציא, אבל דדאלוס הגאון רב התושיה אסף את נוצות הציפורים, והתקין כנפיים לעצמו ולבנו איקרוס, כשהוא מחבר בין הנוצות ומדביק אותן לגופם בעזרת שעווה. השניים נמלטו בתעופה דרך גגו הפתוח של הלבירינת.
דדאלוס הזהיר את בנו איקרוס שלא יגביה לעוף, כדי שהשמש לא תחמם, תמיס את השעווה והנוצות יתפרדו והוא יתרסק ארצה. הבן הצעיר, השחצן והטיפס איקרוס לא שמע לאזהרת אביו. הוא עף גבוה, השעווה נמסה, הוא נהרג ודדאלוס קבר אותו ונמלט לסיציליה.
דדאלוס היה האמן בהתגלמותו, והוא – שימו לב!!! – אבי הוירטואל ריאליטי….כן. כן. דדאלוס הצליח ליצור לראושנה פסל ראשון שהוא דמוי מציאות, פרה גבוהה מלאכותית, שדמיונה לפרה אמיתית היה כה מדהים עד שהטעה אפילו את השור
עוד קצת על דדאלוס ואיקרוס: ציור קיר בעיר פומפיי באיטליה מראה את תהליך הרכבת הכנפיים, במבוך של כרתים. פיטר ברויגל הפלמי צייר את "נפילתו של איקרוס" בשנת 1560 ציור שמוצג היום בבריסל, במוזיאון המלכותי לאמנויות יפות. ג'יימס ג'ויס נתן לגיבורו המפורסם ב"דיוקן האמן כאיש צעיר" את השם דדאלוס, סטיבן דדאלוס, שהפך לסמל לכל אלה שרוצים לפרוש כנפיים ולחמוק מהמציאות הכובלת, החונקת
זה היה באמת שיעור מאלף
איקרוס זאת ההוכחה שלא תמיד יש השבחה גנטית מדור לדור
תמיד משמח אותי לשמוע שלא משנה מה המצב כרגע, האידאל שאני מחזיקה בו לגבי עתידי הוא שגוי.
ושלא תטעו לרגע, אני לא האמנתי שהנסיך הוא זה שיציל אותי מעצמי. זה הג'וב שלי, ככה כתוב בתעודה.
אבל עצוב לי שהזוגיות לא יותר טובה.
כרווקה מושבעת אני יודעת שסקס יכול להיות מצוין בלי טיפת רגש (אבל עם הרבה חוש הומור), ולא את זה אני מחפשת בזוגיות אלא יותר את האינטימיות של לישון ביחד ב"כפית", שזה משהו שאני לא
מאפשרת למבקרים המזדמנים (אין לכם אוטו? תזמינו מונית חמודים).
אז מה אתי, אין אינטימיות שבשבילה שווה לי לוותר על החופש?
והמון מז"ט 🙂
בובולינה, אל יאוש. השמועות על מותה של רווקותי היו מוגזמות בהחלט. כך שאולי הגדרת המאמר היתה קצת שגויה. אולי הייתי צריכה לקרוא לו: כך תזהו זוגיות שלא תוביל אתכם לשום מקום. אפילו ששירלי האהובה שלנו אומרת שככה זה בשלושה חודשים ראשונים וכל ההתחלות קשות.
מס' הערות:
א. יחסים מתחילים ונגמרים במיטה. משיכה מינית היא בסיס לקשר – לתחילתו והמשכו.
ב. סקס עם רגש הוא שונה מאשר סקס בלי רגש. לא טוב יותר, או טוב פחות. שונה.
רק שבמערכת יחסים שתי הרמות באות לידי ביטוי – לעיתים זה פיזי נטו, ולעיתים עם הרבה הרבה רגש.
ג. מועדון רווקות/מועדון תפוסות – לעיתים אנו בשלים לקשר, ולעיתים כלל לא. רווקות, כמו זוגיות היא מתוך בחירה עצמית (לא בהכרח מודעת).
מערכות יחסים זה דבר מתיש. זה מחייב השקעה, סבלנות, ועוד כל מני דברים שאם היה לי אותם, בטח גם אני הייתי יודעת מה זה שעווה. לפעמים גם אני, כמו כל נקבה מצויה, מחליקה באמבטיה, מקבלת איזה מכה בראש, ומוצאת את עצמי בבוקר על ידו. על זועה כזאת, לדעתי, אין כפרה. על המקום אני הופכת אותו ליזיז ועם המזל שלי, כל מי שהיתה לי איתו הפאלטה הזו, התחתן אחרי חודשיים. ואז פתאום, הוא רוצה לקום על ידך בבוקר ולהכין לך ארוחה. הוא גם מסוגל פתאום לשמונה פעמים ביום. לא אכפת לו אפילו אם יש לי קוצים – הוא אוהב אותי בגלל הראש שלי. זה מחייב אותי בהשקעה, סבלנות, ושאר הדברים השמורים על ידי בנות מיני לשעווה בלבד. אחותי, מה עדיף?
את פרוצה בנשמתך, שוכבת עם מה שזז
מעניין אותי, בנות
אם כבר נתקלתם בגברים
שהחברה האחרונה (או לא) שלהם
היא האקסית המיתולוגית של האמא שלו.
( או שרק אצלי זה ככה )
" ממוש, תנחש את מי ראיתי היום,
ממש במקרה בזארה"
" אני לא מבינה למה נפרדתם הייתם זוג מושלם"
התופעה ידועה, מתועדת היטב, ויש לה פתרון.
מה הפיתרון?
הסבר, פרט ונמק
הפתרון הוא להסביר לאמא שלא עניינה מה שלום האקסית שלי, שאם היא רוצה, שתאמץ אותה לילדה, וכו'.
העיקר שתרד ממני.
אני מכירה אמהות
שהחבר האחרון של הבת שלהן הוא האקס המיתולוגי שלהן…
"אז למה לא רצית את…. הוא כזה…"
מערכות יחסים? סקס? זוגיות?
מה זה??
את מי שאלת?
את אלוהים כמובן
כשאלוהים יענה לך, שתף אותנו בבקשה
הוא עוד בשכרון כח מיום כיפור, יקח קצת זמן…
עזוב, עדיף שישאר בשקט
בכל פעם שהוא נזכר שהוא בחר בנו
נו…
אני באמת צריכה להסביר?
אוי, הרגתם אותי מצחוק. מי היה מאמין שלאב של מינזר יש כזה חוש הומור, עם כל הטו-לו-לו של הקדושה מסביב…
טעות בידייך ג'וליה. טו-לו-לו עושות אמהות מרוקאיות ותימניות שמבשלות מעולה ומגדלות שחרחרים שווים שמבתקים כותבות שנונות.
אצלנו זה יותר בכיוון הנח-נח-נח…
די, די, אל תצטנע. זה לא טוב לעור של הפנים. היה שחצן ומובטח לך שתיראה תמיד צעיר בעשר שנים, בדוק.
אמא שלי לא עושה שום טו-לו-לו-לו-לו, אבל היא כן עושה הרבה מאוד רעש ומהומה בכללי
אמא יש רק אחת
אני רוצה, פעם אחת ולתמיד, לברר פה איזו שהיא סוגיה, קשורה למחצה לנושא. מה זה אומר "אני נמשך אליך אבל אני לא רוצה לשכב איתך"?, וזה כשהמשפט הזה מגובה בהוכחה פיזית, מאוד, אההם, בולטת, לאותה משיכה. ולא היה סקס אחרי זה, ואני תוהה מה הוא רצה.
לדעתי,
אין קשר בין מה שאת קוראת הוכחה בולטת לבין הרצון לשכב.
יכול להיות מצב שהבנאדם אדם פשוט פוחד לשאת בתוצאות המעשה.
יתכן שהוא חושב שאם עומד לו, אז מישהי כבר רודפת אחריו עם כתובה לא חתומה.
הרשי לי להקדים תרופה –
הבעיה אינה בך.
"התשובה אצלו"
התשובה האמיתית היא, שאת יכולה לשבור את הראש שבועיים ולנהל שיחות התשה שלא היו מביישות את הקבינט המדיני, עם כל חברותיך וחברות-חברותיך. אבל ישנם אלפי הסברים אלטרנטיביים, מן הפשוטים ועד הבלתי סבירים להפליא, שכל אחד מהם יכול להיות ה-סיבה.
וחוצמזה, יש גם גברים שממש מצליחים להשתלט בכוח מוחם על דחפיהם הגופניים
(שלושתם מוחזקים בגני חיות אקזוטיים, ליד הקרנפים הלבנים),
אניוויי, מה שרציתי לומר, הוא – את מן הסתם לעולם לא תדעי.
אלא אם תישארו בקשר ויום אחד הוא בעצמו יספר לך, כי כרגע, אדם אחד יודע את התשובה ל"למה" הזה שלך, והתשובה – אצלו.
הוא רצה רומנטיקה.
הוא רצה התרגשות.
הוא רצה זיקוקים.
הוא רצה אהבה.
הוא רצה שזה לא יהיה זיון כמו אלף ואחד זיונים שהיו לו לפני כן ושלאחריהם הוא לא ירגיש כלום מלבד ריקנות ומכניות.
הוא רצה שזה יהיה שונה.
הוא רצה להרגיש.
לשחזר תחושות שהוא זכר במעומעם.
הוא היה נאיבי.
טפשה, הוא אמר לך שהוא מאוהב בלי להגיד את זה.
למה להסתבך, זה הרי ברור כשמש. לא לפני החתונה!!!
כבר שכחת?
האחרון שאמר לי את זה, מצא את דרכו אל בין זרועותיה
וירכיה
של חברתי הטובה (לשעבר כמובן)
זה כמו שאין "לא בנוי לקשר – יש לא בנוי לקשר איתך"
אז זה אותו דבר
הזין שלו אולי רוצה איזה קוויקי,
אבל הוא יודע שבבוקר הוא יצטער על זה
תאמינו לי – הוא עשה לה טובה גדולה
נשמה, אני לא יודעת מה הוא רצה אבל יש המשך: "אני לא שוכב איתך כי אני לא רוצה שתיקשרי אליי יותר מידיי…". טיפ: עייני נא במאמרי "בגנות הכנות" ותוציאי עוד כמה משפטים שאולי יענו על התלבטויותייך למה התכוון המשורר ומה הוא רצה.
אתי היקרה!
תודה! תודה תודה תודה!
בדיוק אתמול נודע לי שהאקס שלי עבר לגור עם החברה החדשה שלו ועם הציצים הקטנים שלה. קצת נתלש לי הלב מהמקום, ולא כי אני רוצה את העלם לעצמי. ממש לא. פשוט התקשיתי לראות איך בעוד אני מתעסקת בליקוקים ובמציצות בלתי מחייבים, הוא כבר במערכת יחסים אמיתית, רצינית, קבועה, יציבה, בלה בלה בלה. והנה באת עם הכתבה הזאת שזה בדיוק מה שהייתי צריכה. אז תודה. אגב, יולי, אני באמת מחבבת אותך, אבל אני חייבת להודות שהשחמחמות היא תכונה מבורכת בשותפים למיטה. מצדי שיהיה שוודי שחום. אבל שחום.
טוב שיש עוד שלושה-ארבעה אנשים בעולם שאוהבים בלונדיניות צחורות עור…לפי הכתבה הזאת, וההתפעלות הקולקטיבית מהעור השחום ומשמעויותיו השונות, אחת כמוני עלולה לפתח רגשי נחיתות כבדים…
נ.ב.
העדפה אסתטית (העדפה לכהי עור, וכו') היא לא גזענות. המשמעויות שנלוות וההכללות הגורפות הן שמעניקות גוון לא נעים. זהו. די. בואו נסגור את הנושא. אני מרגישה נודניקית…
יש מישהו שלא אוהב בלונדיניות צחורות עור?
ברור שעדיפה ג'ינג'ית כתומה ומנומשת.
גם אני עד לפני שנה וחצי הייתי רווקה של , כל מה שעניין אותי זה בילויים ומסיבות,
יום עבודה שגרתי היה – לימודים, עבודה ובילויים עד אור הבוקר. כשאני מסתכלת אחורה אין לי מושג מאיפה הכוחות הללו הגיעו,הרי כל בוקר בשעה שש וחצי כבר הייתי מתעוררת להולכת לעבודה. לא שיחסתי חשיבות באותה תקופה לזוגיות – מה שעניין אותי זה לצאת ולבלות, וכמובן מדי פעם (לעיתים קרובות) הייתי חוזרת הביתה לא לבד, בדה"כ בוקר שאחרי כבר לא היה לי כוח עבורו (זה שחזר עמי באותו לילה).
ואז יום אחד – מסיבה שגרתית אני רואה בחור, התברר שהוא חבר של חבר של השותף שלי.
הוא שואל עליי – אני מחייכת וחושבת בראש "הוא בסדר ללילה אחד". ושום דבר לא מעבר.
הוא והחבר שלו מחזירים אותי הביתה – כולנו שותים תה (תה באמצע הקיץ?) ואני חושבת לעצמי – מה החבר שלו עושה כאן? שעה אחרי זה שניהם עזבו את הבית (ואני בעצבים נסעתי לסטוץ האחרון שלי – ……).
יום אחרי זה הבחור מתקשר – מוזר,? מאיפה הטלפון? "מ – 144" – הוא אומר לי – "בא לך לעשות משהו" – שואל אותי, את האמת שלא התחשק לי, אז אמרתי שישר את מספר הטלפון ואני אחזור אליו כשיתחשק לי. מה היה מאמין שאתקשר עליו?
יום אחרי זה ראיתי את המספר (היה עליון בין הפתקים הרבים שהיה ליד הטלפון),התקשרתי ושאלתי אם בא לו להתאוורר. הבחור היה בהלם משתי סיבות: א – לא ציפה שאתקשר. ב – מה הכוונה כשבחורה אומרת להתוורר?
יצאנו – הלכנו לים, טיילנו, דיברנו, התנשקנו והוא החזיר אותי הביתה.
פתאום הרגשתי שלא בא לי להכניס אותו לדירה.
שבוע אחרי זה (כשדיברנו כל יום בטלפון ) עשינו אהבה אצלו בדירה.
פעם ראשונה בחיים עשיתי אהבה עם דמעות בעיניים.
שבועיים אחרי זה התאהבתי בו.
שלושה שבועות אחרי הפגישה הראשונה ירדנו לסוף שבוע לסיני.
שלושה חודשים אחרי זה באילת – הוא הציע לי נושואין.
מה היה מאמין שלפעמים אגדות מתגשמות?
היום – שנה וחצי אחרי זה אני מאוהבת בבעלי בטירוף, הוא חבר הכי טוב שלי,
ומי היה מאמין?? ??
ועוד משהו – הוא חצי מרוקאי…….
שירז,
קודם כל סיפור נחמד, מסוג הסיפורים של "התחתנתי עם אהבתי הראשונה…"
מעניין היה לשמוע את הצד שלו…
סתם מתוך סקרנות – בת כמה את ? בן כמה הוא ?
סיפור אמיתי – ולא אהבה ראשונה.
אני בת 27
הוא בן 30
מספק אותך?
גם את נשארת פרוצה לפי איך שהתבטאת בתחילה
כמובן שיש מי שמעדיף שחומות עור עם שיער כהה, יש המון – למרות שאני לא מאמין שיש אדם אחד בעולם שמעדיף שחומות עור, שיראה את יולי גרין, ולא ייפול על ברכיו…
לא המציאו עוד את הגבר הזה (ולא, יולי, אל תעני לי, לא רצית בי, לפחות תני לי את הזכות האנושית הבסיסית לקונן)
רק היום הבנתי מי אתה… עץ קיפודים אנגלי ומתוק שכמוך, אני יודעת שהסתדרת יפה בזכות "בננות", ולכן אין לך ממש על מה לקונן, נכון? אתה לא ישן לבד, בימים אלה.
לא ישן לבד, זה נכון, ועדיין מעריץ… "הקרש בגדר תמיד אומר, יופיה אני אומר, אינו ידוע"
מי שויתר על הפריבילגיה העצומה – לאחוז בשדייך הגדולים והלבנים – הוא בלי כל ספק לא הגבר בשבילך. מי שויתר על בחורה צעירה ונאה שרוכשת חזיותיה ב"מירל" במידות שרק כוכבות פנטהאוז מכירות, הוא פשוט אויל
ואולי תוותרי כבר על השימוש במלה המפגרת הזאת, "ציצים"? זה היה רלוונטי בכיתה ב', בערך
לה יש ציצים קטנים, לי יש שדיים מפוארים ויותר מזה-
לאקס יש בולבול חמוד ולך זין מפואר שחום ונחוש!!!
עכשיו זה בסדר?
אבל כמענה קולקטיבי למבול הפניות, למען הסר ספק וגם למטרות אגו, הגיברת צארינה מתכוונת לבולבול החמוד של אקסה הפרטי ולא לבולבול החמוד של סחבק המתכנה "האקס המיתולוגי".
סליחה ושלום.
נסטסיה לא הטילה ספק, חלילה וחס, במיכשור המשובח שבין רגליו של "האקס המיתולוגי", אפעס – כמו שאתם האשכנזים אוהבים לומר – האקס הפרטי שלה, שאינו מיתולוגי כלל וכלל, ניחן במימדים צנועים למדיי בין רגליו. עוד לא ברור הקשר בין איברו הקטנטן לבין חיבתו לשדיים קטנים, אבל מן הסתם מדענים פעם ימצאו את הקשר
ונשים, כמו שיודע כל מי שקרא את מאמרה (המיתולוגי, ללא ספק) של אתי אברמוב "האתיקה של ברירת המחדל", מייחסות חשיבות רבה (אם כי אינן נותנות לה ביטוי בשיחות רשמיות, בדרך כלל) לאורכו ולעוביו של כלי הביתוק
ג'ו, פעם שניה תוך מאה תגובות שאתה מחמיא לי. אתה חולה, או משהו?
מה קרה לך, אתי, את ענקית, את חד-פעמית, בלתי ניתנת לשיכפול בעליל, הכותבת שאת מאמריה לעולם לא אחמיץ, שמתגובותיה תמיד אשתעשע עד מאוד. אלמלא היית כה אובססיבית בנוגע לחתונה, ילדים ומונוגמיות – מזמן היית מוצאת את דרכך להיכל התענוגות שלי…
אתי יקרה ומוכשרת מאוד, כשאני קורא את מאמרך אני נזכר באימרה: "מה שאני הכי אוהב בערכים, זה שהם גמישים", שאמר פעם מישהו חכם שאת שמו אני לא זוכר.
את, אתי, בניגוד לכמה מחברותייך הטובות, לא פוחדת להודות בטעות. את לוקחת רוורס, כשצריך, את יודעת להכות על חטא, להודות בפאשלה, לעשות זאת ברגשנות מעוררת סימפטיה ואמפתיה ו…
נו, זה נהיה כבר מוגזם, ההשתפכות שלי – תיכף יתחילו לעוף פה בלוקים על ראשי
לא צריך להגזים ג'ו, הוא לא כזה קטנטן. אפעס שמפעס- אולי קטן ביחס אליך. הרי כבר אמרתי לך שמעולם לא נתקלתי בגדלים מאוד צנועים, ואני די מקווה לא להיתקל, אפילו לא לשם סיפוק יצר הסקרנות. סיפוק היצרים האחרים מעניין אותי יותר, אז אני מוותרת על תענוג הצינעה. אבל זה מחזיר אותנו לכתבה אחרת של גב' אברמוב. על כל פנים, אקס מיתולוגי יקר, אני מצהירה פה קבל בננה ולולב שאת ממדיך טרם בדקתי. ויפה שעה אחת קודם…להצהיר הצהרה זו.
ג'ואי מותק, צריך משהו מאמסטרדם? תודיע לי עד יום שלישי…
לא השתנה כלום, אחת שרק יודעת להזדיין
מילים מפוצצות לבנאדם כל כך קטן !!!
מילים לא מפוצצות ללא בן אדם וגם לא כל כך גדול !!!
אף פעם לא אמרתי שאני גדול , כמו כן , אף פעם לא "השאלתי" כינוי של מישהו אחר בשינוי קל כדי לענות לו , מה שעושה אותי קצת יותר מעליך.
וזה ברור שהמילים שלי לא מפוצצות , אחרי הכל זה אני !
לא הבנת מדוע "ההשאלה" בשינוי כביכול. אין טעם להסביר.
זה לא עושה אותך מעלי ולא מתחתי.
אילולי לא היית מגיב לא לעניין מלכתחילה, לא היית מקבל תשובה לא לעניין כביכול. כל מה שתגיב בהמשך רק ייראה כתירוץ , אז חבל. שיהיה לך כל טוב
מבול פניות, אלק…
לגחך קלות…
מה? מה? מה? ולמה?
:- ][ ………
למה לפקפק. בהחלט יכול להיות שמאות נשים שוקקות וחובבות כלי זין אימתניים פנו אל האקס המיתולוגי, וניסו לברר את הסוגיה המרתקת, האם עובדת היותו מיתולוגי יכולה להיות מתורגמת לאינצ'ים ולקוטר.
למה לפקפק, למה להטיל ספק, דברי במספרים, מותק, דברי בציונים
י ד ע ת י.
ידעתי שפעם אחת, פעם אחת, אני אשכח לשים את הסימן הדבילי של החיוך
:-)))))))) :-))))) :-)))
ואף אחד לא יבין את ההומור…
צ'יל אאוט, אנשים.
ותפסיקו כבר עם הבולבול. זין. ז י ן.
בהחלט כדאי להוציא לפנסיה את הבולבול והציצים.
למה להוציא לפנסיה את הבולבול והציצים? מי שמשתמש בביטויים האלה לפחות עוזר לנו להבין שיש לו גישה אינפנטילית-משהו לנושא, ועוצר בעדנו להוריד חולצה מול הגבר / אשה הלא-נכונים…. וכדאי לדעת את זה לפני, ולא אחרי, ויפה שעה אחת קודם
לא? 🙂
לפי איך שאת מתבטאת את סתם פרוצה שנותנת
בגדול, הבעייה היא לא במערכת היחסים עצמה אלא ברצון "להיות שם". ברגע שאנחנו נתפסים, במקרה זה ע"י בנזוג, מתחילה הכמיהה לחופש ולפיתויים שהיינו יכולים להשיג, שרק שבוע קודם נראו לנו טפשיים.
וואלה… נכון.
אז נשארים חופשיים, מתוך רצון פנימי, ולא מפחדים שההזדמנות תברח, הזדמנויות באות תמיד בשלשות….
מנאז' אה טרואה (ודי לחכימא ברמיזה)
מספר שתיים מתנדבת ג'ו –
עכשיו נותר לנו למצוא רק את מספר שלוש..
בנות?? ? אניוון??
נראה לי שג'ו סופר את עצמו ב- threesome
והוא בטח עושה את זה בגוף שלישי, כהרגלו החביב.
ולא שאני מנסה לרמוז שהוא מתנגד להכנסת אורחים, או משהו כזה…
🙂
כפי שאתן יודעות, ג'ו לא מתנגד להכנסת אורחים ובמיוחד הוא לא מתנגד להכנסת אורחות
והכי הוא מעדיף "הכנסה לאורחות"
ככה אני אוהב את זה: נשים צייתניות, מתנדבות, מתמסרות, מפקירות את גופן למעשי תאווה חסרי מעצורים, חובבות זין, בעלות הומור ולא כוחניות
אוי, אתה מתוק. וניל קטן עליך.
מתוק כמו וניל, אכזר כמו ג'ינגיס חאן. עכשיו, אחרי שהתאהבת בעצמך בשלגיה, נותר רק לגייס אותה לארמון התענוגות. משימה 2, ג'וליה: לעשות אודישן למייקי, נראה לי שהיא רואה בעצמה מועמדת לפלז'ר דום.
….הוי, התקשרו מז'נבה להגיד לי שאני צוחקת בקול רם מידי….
בנות: אודישנים אצל ג'וליה באי-מייל.
שלגיה, את כבר התקבלת…. :-))))
בקרוב יפתח תא דוא"ל מיוחד לעניין. חסמבה חסמבה.
ג'ולס?!?!?!
אני לא מאמינה!
האם בשליחות ג'ו הגעת ל"בארבי" לערוך לי אודישן? שלא בידיעתי?
תארי לעצמך מה היה קורה אם באמת הייתי מתכוננת… :-))))))
בננות, ההרמון של ג'ו פותח את שעריו…….. רוצו פן תאחרו……
לא יודעת..כל הדיבורים האילו…אולי מפאת גילי הצעיר אולי מפאת חוסר נסיון..אבל כשפגשתי אותו ממש לא חיפשתי שום דבר אחר, רציתי ואף ביליתי איתו שמונה שעות בטיול לילי חופשי.
השיחות נערכו במקביל לכיבושי צוואר הדדיים, ולא כמכשול.
כשיש באת אבל באמת אהבה..כל השטויות שהתעופפו פה על גדלים, דברים שלא רוצים להפסיד..הכל הלכ נמוג. ונשאר רק הקלסתר שלו. של האהוב.
אני לא סתם תמימה וצעירה. אני מדברת מנסיון אישי ,שעודנו איתי.
ומי שאין האהבה אצלו כזו, אולי,אפילו גילו נוגע בארבעים,אולי לא חווה את מה שהיללו שייקפסיר,סופוקלס, גתה…פושקין וולף,אפלטון ואחרים במשך אלפי שנים
האהבה לא נועדה לתפקד כמוצץ על פה של תינוק ,שצריך למלא את דחפו לינוק משהו.
האהבה כשהיא באה באמת, דוחפת הכל בעדנה הצידה, מחייכת חיוך קטן וכובש. ומתקבלת בזרועות פתוחות. היא דוחפת הכל הצידה, אולי פרט לרצון ליצירה. היצירה,שלטעמי מגדירה יפה מאוד את מה שקרוב לתפקס כ"תכלית" האדם,אם ישנה כזו, היא פשוט תולדה של הרגש, אז אין סיבה שיופי כזה ישים אותה בצד. אף פעם.
אותי , כנובוריש מובהק , תפסה בעיקר הקובלנה על חוסר הנכונות של בחור פלוני לקחת את זוגתו לקניות עד הודעה חדשה בדונה קארן , דבר מה שמבטא תופעה כואבת שחוזרת על עצמה בבננות ,ואצל המין הנשי בכלל – נהוג לאמר על כל מני דברים שהם משמשים כראי המציאות , אני אומר עלי ועל כל מני גברים דומים לי (בני העם השמן , המקריח , השעיר , העני , המטומטם , השוביניסט , ושאר ירקות ) אנחנו לא ראי של המציאות , אנחנו הקיר שלה.
קיר , שעליו מתנפצות מיטב האשליות שאתן טורחות כל כך לקוות למצוא ביום מן הימים , ותולות את אי התגשמותן בזה שאתן בקשר קבוע , קבוע פחות , צעירות מדי , זקנות מדי , מעשנות , לא מעשנו , וכל עניין אחר שיצדיק את זה שאתן חיות בעולם האמיתי , לצערכן המופגן.
לסיכום – אם נפגשנו , ואני נראיתי טוב
ואני הזמנתי למסעדה טובה , בחרתי במקצועיות את היין
ואח"כ הזדיינתי איתך כמו שפן שהונדס גנטית במכון ולקני כתחליף ויאגרה מן החי ,
אל תצפי ממני להיות נחנד וסוציאלי בכל שיחת טלפון אח"כ
כי אף אחד (בייחוד אני ) לא מושלם
אבל אתה כן צודק.
הייננית..
אני דווקא בעד אי מושלמות בהוויתה
ואשר לדונה קארן, שתאר עם בוטיקה הנאה אי שם בנאות הכיכר…
ואגב
אני מאלה שמוכנות לקחת על עצמן אפילו 51 אחוז מהעבודה, אבל טרם מצאתי מישהו שיהיה מוכן להשקיע יותר מ-20
כאן, בין עשרים לארבעים ותשע-חמישים, אתם נופלים בנים, ובגדול!
תסבירי למה התכוונת ?
אך, אתי יא אתי, איך עזבת אותנו, למה הלכת מאיתנו, ובו – הו וכן הלאה וכיו"ב
ועכשיו אחרי שגמרתי לקטר לך על עזיבתך את ממלכתנו, אספר לך סיפור –
היום במסגרת איזה ראיון שאלה אותי מישהו האם יש לי חבר, ועניתי את התשובה הכה מצערת, אך האמיתית, נגטיב, מיי דיר ווטסון, נגטיב.
מיד נשאלתי למה, ועניתי את התשובה היחידה שהיתה באמתחת – "נוחיות", למראה המבט התוהה והתמהה עניתי כי התשובה כנה לחלוטין, אכן נוחיות מטרידה אותי.
כזו נוחיות הנוגעת לכך, שלא אצטרך לנהל דיונים כל ערב בנוסח"מה בא לך לעשות – מה שבא לך לעשות – תחליטי את – לא תחליט אתה".
נוחיות כזו שלא צריכה להתחשב בהעדפות הקולינריות, לוח זמנימיות, ריחניות והצד של המיטה של מישהו אחר.
נוחיות כזו שמאפשרת להחליט החלטות מרגע לרגע, בלי להזדקק לדעתו/הסכמתו של מישהו נוסף.
ככה נוח לי, אבל לפעמים לחסר לי איזה נודניק שיישן לצידי. את זה כבר לא סיפרתי להוא מהראיון, לא צריך להגזים.
אחרי שגם אתי אברמוב חזרה בשאלה והבינה סוף-כל-סוף שהאושר לא טמון במציאת הפרטנר שיירדם לצדך בלילה ויתעורר לידך בבוקר (או חמור יותר: יעיר אותך בבוקר!) אפשר לסכם את הנושא באופטימיות זהירה: בנות, אפשר לזרוק לים את החלום המגוחך על חופה וקידושין. כמו פרוזן יוגורט ושירים של "תיסלם" מדובר במשהו בלתי רלוונטי. השמחה היא במקום אחר ומי ששמה מבטחה ב"הוא יהיה לי בעל, בעל, בעל, בעל", סופה לגמור כמו גברת קונילמל
ג'ו המבתק תמיד חשב שנוחיות – ולא זוגיות! – היא ערך עליון. ג'ו הוא הדוניסט, כידוע, ג'ו אוהב אדם ואת הז'אנר הקרוי "נשים" במיוחד, אבל יותר מכל – אומרים המקטרגים – ג'ו אוהב נוחיות (ואת עצמו).
הערת ביניים: זה לא רע לאהוב את עצמך. זה מצויין. מי שלא אוהב את עצמו, לא יוכל לאהוב גם אף אחד אחר. לעולם לא.
ואין בדידות קשה יותר מבדידות של חיים ביחד, עם אדם שנוכחותו מכבידה על קיומך. כשאתה לבד, סינגל, אדם יחיד, לבד, במיטה גדולה – אין אשליות. המציאות ברורה כמו זיקפה בחוף נודיסטים. אי אפשר להתעלם, גם אם רוצים. וכשאין אשליות – קצרה הדרך אל השיחרור.
אתי הנכבדה, שוב הבאת אותה במאמר מהפכני (כן, יווניה חובבת מרוקאים שכמותך, את תמיד תביאי אותה בהפוכה), עד שהתרגלנו שכל תשוקתך היא מישהו לאכול איתו ארוחות בוקר, פרטנר קבוע ולא עוד יזיז, אחד שלא ישאיר אותך חלילה לבד בחגים – את טורפת את הקלפים, אותם קלפים שבהם בטח הידעונית של ענת חזתה את המהפך בתפיסת עולמך.
והנה את מצהירה קבל עם ועדת הבננות: לא כזה שוס. וואלה? בשביל זה היינו צריכים לקרוא מאות אלפי מלים ותגובות בעשרות מאמרים באתר הזה? ג'ו המבתק אמר – ויעידו שלגיה וג'וליה, ורויטל ואסתי, נעמי ויולי גרין – ג'ו המבתק אמר מזמן שהאושר הוא לא מעבר לגדר. האושר הוא לא בידיו של האחר.
האושר הוא בידיים שלך. כן. כמה בנאלי – ככה פשוט והגיוני. "זה היה אצלי בידיים, ולא יכולתי לעשות כלום", כתבה יונה וולך לפני שלושים שנה. היא לא ידעה, אנחנו דור פסיכולוגיסטי שכמונו, אמורים לדעת. לא תאהבי את עצמך, אתי, אף אחד לא יאהב אותך. לא תדעי להיות מאושרת לבד, בחיים לא תהיי מאושרת ביחד. אין אף אחד שהוא ראש דסק שמחה ואושר, שמחזיק בתיק שלו את המפתח לשלוות הנפש שלך.
זה אצלך בידיים, אתי. כמה בנאלי – ככה פשוט.
אני אוהבת אותך.
בכל פעם שאתה מגיב ברצינות, ומוותר על הבוטות האכזרית שלך, משהו בי מתרונן
משהו בי מתרומם
הי, מתוק. לקחתי לתשומת ליבי. אבל אני עדיין לא ויתרתי על הפנטזיה המקורית ואני עוד ארבע את העיגול (או אעגל את המרובע) ועוד ישנו איתי בלילה, יכינו לי ארוחות בוקר בבוקר ויקחו את הילדים לגן כדי שאוכל להמשיך לישון (כדי שאח"כ יהיה לי כוח לנקות את הבית, כמו כל עקרת בית טובה!).
מי כמוני יודע לפרגן לך את זה, אינשאללה, בעזרת השם ובלי עין הרע ובלי נדר, שתמצאי לך את הגבר שינשק את כפות רגלייך ויעריץ את שדייך וייקח לגן את ילדייך ויגיש למיטתך את ארוחותייך
כי מה נשאר אם לא להמשיך ולגלגל את החלום, כדברי המשורר הנערץ עלייך, חיים רודנר
ומה תגידו על האיטלקים גם שחומי עור וגם אירופאיים?
שילוב מנצח… ויוה איטליה
ריח של שום מהפה אולי ??
אמרו לי שפטרוזליה עוזרת
אתי-את מלכה…עכשיו נעבור לנושאים החשובים באמת:
אמש,חברתי ואני שוחחנו עמוקות על היצור החדש שנקלע לחייה.הבעיה היתה שהבחורה השתגלה כבר בדייט השני,התוודתה על כוונותיה כלפיו(היא עדיין לא הזכירה את ארוחת הערב אצל ההורים שלה אבל זה היה הכיוון הכללי) ומאז..גורנישט,נאדה-העלם לא ממש משיב לטלפונים,שלא לומר מתעלם בחינניות בקיצר-התנהגות גברית טיפוסית.
ואני פונה אליכם בתחינה נרגשת-ג'ו,אתי,עץ הקיפודים ושאר האושיות..מה לעשות?
האם עלינו להמשיך לשחק משחקים לנצח?להגיד "לא" כשבעצם רצינו לומר "בוא תגאל אותי מקורי העכביש הנצחיים",לא להתקשר כשבעצם רצינו לחייג 42* רק כדי לשמוע את ה"הלו" המסוקס שלו? או לחילופין להתעלם מהצלצול בתירוץ "שלא שמעתי את הפלאפון"…
האם חברתי צריכה לומר נואש,להסתפק בעובדה שהיה לה סקס טוב ולצרף אותו לרשימת היזיזים?ומה,לעזאזל,עלינו לעשות על מנת לזכות באושר המיוחל?
משחקים-כןלא?
אם בחור מחפש קשר משמעותי ומישהי מצאה חן בעיניו, רוב הסיכויים שהעסק יוכל להתגלגל בהיגיון גם בלי משחקים. או שהמשחקים יהיו משהו הדדי סתם בשביל שיהיה מעניין.
המשחקים המייסרים – שייכים למצבים שגויים בהם מתעקשים לנסות ללכוד מישהו שלא מעוניין כרגע או בכלל במשהו משמעותי ו/או מישהו שלא ממש נדלק עלייך…..
ואז- "שחקי שחקי על חלומות….." בכלל, התייסרויות בשלב כל כך התחלתי הן סימן רע מאד. משהו שם לא הדדי או לא מתאים מאלף סיבות………
כמו שג'ו המבתק טען תמיד: המשחקים שווא ידברו. או שיש עניין – או שלא. וזיון מהיר הוא הדרך הקצרה ביותר להכיר את האדם שממול. ואם הזיון המהיר יהיה גם זיון נפלא, סביר להניח שאם הוא "בנוי לקשר", שיתפתח מזה משהו עמוק יותר מעוד מפגש חד פעמי בין גבר ואשה
המשחקים אמנם שווא ידברו, אבל כל מה שכתבת אחר כך…
תעשה לי טובה ג'ו, כבר יש לך כאן הרמון רוחש פעילות, טורים ארוכים של ממתינות בכניסה, סיירת מוצצות מופלאות שמתחרות על הזכות לבלוע דווקא לך… תן לנו מקום לדבר גם אחרת…
כבר שעתיים משדרים בטלויזיה תמונות מהלינץ' הנורא שנעשה ברמאללה.
כל מה שרואים באתר הזה, מלבד קיטורים על אתרי חדשות, הוא שיחות על "היא והוא"
שמעניינים היום את ה.. שלי.
אם כל מה שיש לאתר נשים להציע בימים כאלה מסתכם בפורום של מוצצות נלהבות, אז באמת לכו ותזדיינו.
זה נכון מה שאומרים, שלערבים יש זין מאוד מאוד עבה? כי לגבי הכושים אני יודע. אבל מה עם ערבים? יש פה איזו שמאלנית שמצצה פעם לערבי ויכולה לתת עדות ?
וימנית שמצצה לערבים, פסולה לעדות?
יש דבר כזה, ימנית שמצצה לערבים? קשה לי להאמין. סליחה
למה שיהיה קשר בין ערבים לכושים…….. יש כאן מישהי שמצצה לסקנדינבים?
היו פעם כחולים עם עיניים בלונדיניות.
אבל אז באו הכושים וזיינו את האמהות שלהם.
הם זיינו אותן כל כך חזק, שעכשיו לכל הסיציליאנים עיניים שחורות ועור בצבע זית.
מאיפה הציטוט הכפול?
"רומן על אמת".
בסצינה בה דניס הופר עומד למות מידיו של כריסטפור ווקן, אבל הוא מספר לו לפני כן שהסיציליאניים הם בעצם נצר לכושים.
וזה קטע ענק בסרט ענק.
זה לפני או אחרי שהוא מספר לו על השעון של אבא שלו?
אוייייי!!!
וסליחה שאני לא מתייחסת לכל השאר, כי אני בתוך זוגיות-עמוקה כבר מליון ושתע-עשרה שנים, תוהה… המממ… מה לעשות עם כל הסקסיות, מיניות, זיונויות, ביתוקיות מסביבי. כאילו, "בננות" זה גם אנחנו?
אחרי, כמובן אחרי.
הרי בתום הסיפור עם הסיציליאניים והכובשים המורים, כריסטופר ווקן מתחיל לצחוק כמו משוגע ואז דופק לו כדור בין העיניים.
הסיפור שכריסטופר ווקן מספר על השעון הוא בסרט "ספרות זולה", והילד שמקשיב לסיפור הוא בוצ', המתאגרף, בגילומו של ברוס ויליס
והסיפור על הכושים שזיינו את האמ-אמא של האיטלקים האשכנזיים, וכך נולדו הסיציליאנים, נמצא ב
TRUE ROMANCE
שטרנטינו כתב את התסריט שלו (אך לא ביים אותו)
true romance ורומן על אמת זה לא אותו סרט…?
TRUE ROMANCE
נקרא בארץ "רומן על אמת"
ושם מופיע הקטע שווקן מספר על הכושים שאחראים לעור השחום של הסיציליאנים
אבל הקטע של ווקן עם השעון מופיע בסרט אחר, "ספרות זולה".
את שניהם כתב טרנטינו, אבל רק את "ספרות זולה" הוא ביים. זהו.
את הסרט המדובר, ואחרי שאצפה בו אני אחזור אליכם לבירור הסוגיה מחדש.
אבל זו רק מחצית התשובה.
אוסלו מת.
מה בדיוק מציק לך.
פרובוקציות זולות מסוג ה"מתים לנו אנשים בשטח ואתן מלהגות כאן על מציצות" לא עושה אותך יותר צודקת. כי את צודקת.
אבל אני, מה לעשות, פיגוע אחד כבר יצא לי לחוות ממרחק מאות מטרים, וגרתי בירושלים תקופה ארוכה, ושרתתי במחסום ארז והייתי שם בפרעות של תשעים ושש, וקברתי חברים טובים, ואת יודעת מה? נשבר לי הזין מכל מיני אנשים שאומרים לי מה אני צריכה להרגיש, ומה אני צריכה לחשוב.
וזה שכל יום מתים חמישים אלף רעבים ברחבי העולם זה בסדר?
את יודעת שחמישים אלף אנשים זה כמו שעשרות מטוסי בואינג יפלו ביום. או למשל, כפול וקצת ממספר האנשים שנהרגו בארץ במלחמות ופעולות איבה מאז קום המדינה, ואני יכולה להמשיך עם הדוגמאות, אבל אני אפסיק עכשיו. נראה לי שהבנת את התמונה.
שדווקא בגלל מה שקורה בחוץ, יש גם מצב שבנאדם צריך לשכוח מדברים, או להעסיק את עצמו גם בשטויות כדי שהגועל נפש לא יבלע אותו טוטאלית.
אני יושבת וכותבת כאן בזמן שאני שומעת את הדיווחים בטלויזיה הפתוחה לידי על ערוץ 2, אז אמנם אני מהגגת על מציצות, אבל זה לא עושה אותי פחות מתעניינת בבלגן. זה עושה אותי קצת משועשעת. אולי זו הדרך שלי להתמודד עם זה, לי אישית קצת חנוק עם המציאות כאן, מה לעשות. פעם הייתי כל כך מעורבת פוליטית, היום אני בורחת מזה, רוצה חיים אחרים. רוצה לחץ דם נורמלי.
והאמת היא, שאתר נשים מציע מה שיש לו להציע, ובשביל חדשות שוטפות יש מקורות אחרים. אז האלטרנטיבה שלך היא ללכת לחפש משהו אחר ש-כ-ן יעניין את ה…. שלך, ואנחנו, ברשותך, נלך להזדיין.
ג'וליה, יא מזדיינת…כל הכבוד לך! ככה צריך. העולם שיישרף – אנחנו נזדיין. גם בגטו, בשואה, זיינו והפיקו הצגות וניגנו מוזיקה. אז היום מה נשאר? להישאר בבית, להתחבר לרשת ולהזדיין
אני איתך במאבקך הצודק
די, אני מאוהבת.
נערתו של ג'ו מאוהבת? בי? הו, הו… אקח זאת כמחמאה אדירה. אולי, ככלות הכל, גם לי יהיה הרמון משלי, כמו לג'ו המניאק, מלך הבננות, למרות שאני אשכנזי ולא מרוקאי…
אז מתי נפתחת ההרשמה אצלך?
הו, ג'וליה, אהובתי שלי לבנת הצוואר אינה מאפשרת לי כרגע לפצוח במלאכת הקמת ההרמון. פרט לכך, תיאלצי להביא אישור מג'ו המבתק – שאותו אני מכבד ולאור תורתו אני מתחנך – שהוא מתיר לך לכהן כמומחית לבאט פלאגס וכפרופסורית למציצות במקדשו של עץ הקיפודים האנגלי בשפלה, במקביל להרמונו שלו אשר בהרי ירושלים
כבר כמה ימים שאני משתפת את ג'ו בתחושותיי, אומרת לו שאני יודעת בדיוק מי זה העץ, יש לי תחושות נכונות…
כן, כן, אני יודעת.
ומשום כך, ומשום שג'ו הוא נר לרגליי… (איך תרתי משמע, אה?) ומשום שאני אוהבת כל כך את אהובתך לבנת הצוואר, ומשום שאני אשה של אבר אחד, אני אותיר אתכם להמשך ההשתעשעות הזוגית שלכם, ואסתפק בתקווה שאני מהווה לפחות השראה כלשהי, לצד ג'ו, כמובן
לכו תעשו את זה בגשם וניפגש אצל יוסי והחשמליקיות
אוקיי, כנראה שבאמת נחשפתי… נו. ניפגש ב – 31 באוקטובר ב"בארבי", אם ככה…
ד"ש לג'ו
את הורסת לנו את כל המסתורין עם ההזמנות האלה ל"בארבי"…
תני לבועז לעשות את "העבודה השחורה" של היחצ"נות.
🙂
נזפו בי פעם ופעמיים, אז פרשתי מהיח"צנות.
עץ קיפודים אנגלי יקר,
פרופסורית יש רק אחת!
הנך מתבקש להמציא תארים חלופיים :-))
טעיתי, טועים. סליחה. את יכולה לרדת שוב ולחזור למלאכת הקודש
תגיד, עץ קיפודים אנגלי, סתם מסקרנות- איך אתה בירידות? כמה פעמים הן גומרות אצלך מליקוקים?
אז ככה: יש את הטיפוס הואגינלי, שמעדיפה חדירה יותר מכל דבר אחר. אני מספק לה את מבוקשה ברצון. ויש את הטיפוס הקליטורלי, שחובבת ליקוקים יותר מכל דבר אחר. אני מספק גם לה את מבוקשה ברצון. בכל מקרה, מה שלא יהיה, בלי לגמור טוב – הן לא עוזבות אצלי את המיטה
וזאת לא שחצנות. שאלת – עניתי. אני מהטיפוסים הבריטים האלה, שמשקיעים ורציניים…
קדימה ג'ו, עכשיו תורך
(הבננות צריכות להחליט לאיזה הרמון עדיף להן להצטרף…)
עץ הקיפודים האנגלי נשמע בהחלט כמו ברנש הגון ורציני.
אני מפרגן לו, שיקים את ממלכת המשגלים שלו בשפלה. אני – בנוגע לכישוריי המבטיחים והמקיימים, יכול לומר רק זאת: מי שצריכה לדעת – יודעת
ביישנות נפלה עליך? חשאיות? מסתורין?
אולי זה הסתיו עם הענן, עייפות מסויימת, אפרוריות, לאות שנמסכת בגוף.
וגם: עץ הקיפודים האנגלי מוצא חן בעיני. גישתו לחיים בריאה ומלאת חיוניות
ג'ו יקירי…. אתה ודאי מחכך ידיים בסיפוק, וכבר אמרו חכמינו- אין אדם מתקנא לא בבנו ולא בתלמידו, ועץ הקיפודים האנגלי….. הוא ללא ספק תלמיד מצטיין, שקיבל ממך השראה עצומה, דור המשך מעורר גאוה לרב-שגל כמוך, ובפרט בימים כאלו, כשבגוף נמסכת לאות…
גאה להיות תלמיד-חכם, יוצא בית האולפנא של רבי ג'ו (כפרה) המבתק, למרות שלא ראיתיו מעולם, ולמרות שהוא אוהד קבוצה שנואה, מאוסה ונתעבה כמו בית"ר (קומץ) ירושלים, לומד אני תורה מפיו הקדוש ומעריץ כל אשה שאת תומתה הוא מחלל בחלילו
ויפה שעה אחת קודם.
במיוחד באפטרנון.
אחחחחחחחחחח עץ קיפודים אנגלי שלי-
אני ששייכת לסוג הקליטורלי- ממממממ… מרגישה שאתה יודע איך להעניק תענוג אוראלי הגון לנערות מתוקות בעלות דגדגן מתוק "נותן להן את מבוקשן ברצון"- אתה נשמע כמו גבר אמיתי!!!
אפשר סיבוב בבקשה?
למה צריך בכלל לפרט את מאגר הדם והסבל בשביל להצדיק רצון לברוח לכמה דקות מהמציאות הנוראית.
למה נראה למישהו שאסור לחיות וצריך להעצר ולסבול עד שיהיה טוב.
ואם לא יהיה טוב?
צריך להמשיך לחיות ולשמוח גם כשהפצצות נופלות מסביב אחרת אפשר לקפוץ מתחתן וזהו.
לכל המזדיינים בששון.
תמשיכו בשכיבות השמיכה שלכם. צר לי מאוד שאתר שהחשבתי כחשוב מתברר כתפל.
לפחות שישמור על המולדת.
אל תקחי אותם קשה… כולם מבולבלים… מה כבר אפשר להגיד? ומה כבר יש לך להגיד על מה שקורה, חוץ מאשר לנזוף באחרים?
מעניין אותי מה אתן חושבות על נעמי חזן וחנן עשראווי שהופיעו אתמול בתוכניתו של טד קופל.
מעניין אותי מאוד מה אתן חושבות בעקבות הלינץ' ברמאללה.
מעניין אותי מה אתן חושבות על תהליך השלום, על תגובת צה"ל בעזה וברמאללה.
היום, לא מעניין אותי בכלל איך אתן מוצצות. מה גם שאני בטוחה שאם לא היו גברים נוכחים בפורום, לא הייתן מתלהבות כל כך לספר כמה אתן מוצצות נפלא. או בקיצור – תתחנפו אחר כך.
אם באתר "לבנות שמרשות לעצמן", כל מה שאתן מעיזות זו התרפסות בפני בעלי האיבר, אז
נשים כמותכן – למטבח.
לא נראה לי שאת באמת רוצה לשמוע מה יש לי להגיד בנושא.
לא נראה לי שאת באמת רוצה לדעת מה אני חושבת.
לא נראה לי שאת באמת רוצה לדעת מה אני הייתי עושה אם היה לי הכוח.
לפעמים, כשאני מרפה לרגע מהמחשבות הדברים שהיייתי רוצה לעשות מקוממים אפילו אותי אבל אז אני חוזרת לעצמי ואומרת יאללה, הכל מגיע וכמה שיותר.
רק מה…, בנות, תרעננו את המסכות, תוודאו שהדרכון בתוקף, זה הולך להיות מכוער, הרבה הרבה יותר מכוער ותאמינו למי שיודעת.
את יודעת, אני מדברת עכשיו עם חברה טובה בטורונטו, מעדכנת אותה מה שלומי, ומה קורה כאן, אין לה טלויזיה ונמאס לה לספוג שמועות אז היא מולי באון ליין. אני יושבת וכותבת לה, ובא לי לפרוץ בבכי. יש לי גוש בגרון שמעיק עליי כבר כמה ימים. אז המלאכית הקנדית שלי אומרת לי, שכמה שהמצב חרבאנה, זה יעשה אותי חזקה, כי היא, שלא כמוך, מכירה אותי. אז אמרתי לה שבשביל מה להיות חזקה?
לפני ארבע שנים קברתי חברה. זה עשה אותי כל כך חזקה שכשקברתי חבר לפני שנה בכיתי פחות. כבר הייתי למודה איך השיגרות האלה של החיים מקהים לך את התחושה מפעם לפעם.
בפיגועים של תל אביב הייתי היסטרית, בירושלים קצת נרגעתי. כשהיה פיגוע בצומת אשקלון, הייתי רחוקה מהתחנה בכמה מטרים בדרכי לבסיס, וכל מה שעשיתי היה להתקשר לאמא שלי ולהגיד לה שהכל בסדר, וכשהיא שמעה את הקול שלי היא התחילה לבכות ואני איתה, וקלטתי כמה אני הפכתי לאדישה. אני מכירה כל כך הרבה אנשים שמתו. התמונות שלהם עוברות לי בראש בכל פעם שיש מבזק ברדיו. אני נזכרת בהלוויות, ובבכי, ובחלומות המטורפים שלי, שעד היום לא עוזבים אותי.
אמרתי לה, לחברה שלי, שלא בא לי להיות חזקה יותר. בא לי לחיות. ולהנות. ולחגוג את הנס הזה שנקרא חיים. הנס הזה שאנחנו כאנשים נוכחים לו מידי יום ביומו, אבל בגלל הציניות והכיעור הפנימי ששרוי בכל אחד ואחד, רק במינונים שונים, יש מלחמות. לוחמים על צדק, על אדמה מזדיינת, על דת, על כסף.
אז אני יושבת לי כאן, בבננות, ומדברת על זיונים, כי בחיי שנמאס לי לבכות ולהתאבל. ואם לא מתאים לך, את יכולה להתגלץ' לאיזה קבוצות דיון פולטיות ולספר להם איך את מרגישה, הם בטח יהיו סימפטים ויגידו שאת צודקת. שזה לא בסדר שיש מלחמה, ורעבים, ופצצות אטום, ומחלות, ורעב, ונאציזם, וניאו-נאציזם, וגזענות, וחור באוזון, וקוליפורמים בחומוס.
לכי עם הצדק שלך, גדולים וחזקים מאיתנו עושים את זה כבר הרבה שנים, ותראי מה יצא לנו מהם.
רויטל.
ממממממממממהההההההההה
את אשה חכמה ואמיצה
החיים הם האופציה הטובה יותר
וכדאי לעשות חיים בחיים
אוי רויטל…
את יודעצ מה כתבתי לחברה שלי בניו יורק לפני כמה ימים.. שתדבר איתי מהר כי אולי עוד מעט לא יהיה עם מי לדבר, ואני בדרך כלל בן אדם אופטימי.
אוי כמה אני מבינה מה את אומרת.
לשמחתי לא קברתי חברים, בפגישת המחזור של השכבה שלי בשנה שעברה אמרנו באנמיות שאיזה יופי שכולם הגיעו… את מבינה….?? ?
אבל השרות הצבאי שלי והמגורים בתל אביב זימנו לי פיגועים על ימין ועל שמאל, דקירות, ורציחות ומהומות והפגנות ושלא תדעי מצרות אבל אי אפשר להתעלם מזה.
נכון שצריך למרות הכל לצאת ולשתות קפה ולחיות כמה שיותר חיים שיגרתיים למרות תמונות הזוועה בחדשות אז אפשר לדבר על זיונים ומציצות וירידות ומה שרק תרצי אבל מדיי פעם אפשר לזרוק מבט למציאות ולהגיד כמה חרא נהיה פה תוך 10 ימים.
נכון?
כוס אמא של כל הפוליטיקאים
משמאל ומימין
ברוך השם הגענו למצבשאנחנו לא צריכים פוליטיקאים כדי לנהל את החיים שלנו.
חזקי ואמצי.
שאני מאז ראש השנה לא שומעת חדשות.
החרמתי את גלגל"צ בבית, כי הם הצטרפו לגל הפאניקה והוסיפו מבזקים כל חצי שעה.
כן, אני בת-יענה גאה.
שיתחילו את המלחמה בלעדי.
לא בורחת, אבל גם לא מרגישה חיוני לבדוק עד כמה המצב מחורבן כל חמש דקות.
ובינתיים אני קוראת הגיגים על סקס טוב וזה מספק השראה ועדות לכך שהחיים ממשיכים.
תמשיכו ככה בננונת ובננים.
נשיקות
את הכי צודקת בעולם. יש לנו הזדמנות אחת לחיות, וגם אם היא בחלק הגיאוגרפי הספציפי הזה, היא עדיין רק אחת – וככזאת צריך לעשות ממנה הכי טובה.
זו לא אדישות, זו לא חוסר-איכפתיות, זה רצון בסיסי לחיות בצורה נורמלית.
ושיקום מישהו ויעיז לומר לי שהרצון הזה לא מוצדק.
וכמה שכתבתי על מציצות והשתובבתי כאן בהנאה גדולה, עדיין מצאתי את עצמי בוכה בערב, מול הטלויזיה. אז מזל, מזל שיש גם את "בננות" כחלק ממה ששומר על השפיות שלי. מגיע לי, לא?
אופס, שכחתי את המסכה בארץ.
לאיזה כיוון את נוסעת ענתי?
זוכר שפעם הצעת ערב מדהים עם בקבוק מרלו על חוף הים?
יש ים בבוסטון?
יש אחלה ים, אבל הטמפרטורה……..חוץ מזה, את ההזדמנות שלך פספסת
ככה??
:-((((
עכשיו ממש נעלבתי, ואני אפילו שוקלת לבכות.
ולמה אתה לא עונה באייסי??
לבכות? בגללי? איזה כיף
ובקשר לאייסי, מן הסתם את שולחת הודעות כשאני לא ליד המחשב. אם את מתקשה עם הפרש השעות, אני אסביר לך בהזדמנות 🙂
טוב המשחק של היאנקיס מתחיל, אז ביייייייי
בחורה מגלה קצת פתיחות וככה אתה משפיל אותה….
אוי.. יש לי כנראה עוד הרבה עבודה איתך…
וכן.. תסביר לי, אני יודעת כמה אתה חכם ומבין. תסביר. בהזדמנות.
תגידו, איפה אלה דותן?
רואה טלויזיה ובוכה. כמו כולם
איך,איך אפשר לעסוק בכאלה.
אנשים נירצחים.
ילדים.
הכל בוער.
ולי נתקעות המילים.
כמו ניסדקת האדמה מתחת לרגלי.
אפר ממלא את גרוני.
מדברים על אהבה ולא על מלחמה באתר הבנות
הגברים מחזיקים בנשק ,בכלי ולא הנשים
הנשים נלחמות על הכלי
הגברים בכלי המזויין מזיינים אותנו
ואנחנו מלקקות ומוצצות את הפצעים
על מה יש לדבר…..
על גבר שמזיין אותנו אחרי שמצצנו לו את הכלי
ואחכ הוא לו טורח אפילו להתקשר….?!.
בוודאי המציאות לעולם מציאות היא.
גם לתלות כביסה .
אבל זה?
גברים נילחמים בכלים שאנחנו מוצצות?
מגעיל.
תמיד מגעיל,
ובימים האלה כל כך מגעיל שאולי לא הייתי צריכה להתייחס.
הפמניזם המיליטנטי,מת מזמן. ואת,אולי תרימי את העיניים מהאזור שבין הרגליים שלך,ותעזבי את הטלפון,ותקשיבי קצת לסביבה.
מנוחת אחר הצהריים / אובידיוס
היום קרב אל קצו
אני שרוע על מיטתי, מעולף
התריסים עצומי עפעפיים
כתמים של אור על הקירות
אוירה חביבה על מתחסדות
מתאימה לנערות צנועות
שמחפשות זימה
פתאום קורינה, בשמלה נאה
שיערה על צווארה משתלשל
מופיעה בדמות מלכה
או זונה
קמתי, משכתי
ובקלות הופשלה –
למרות התנגדות כביכול –
השמלה
כביום היוולדה עמדה
עירומה
גיזרה עצומה
הכתפיים, הזרועות
השדיים
ראיתי, נגעתי
וכשהזדקפו פטמותיה
כמעט השתגעתי
ומתחת משולש שיער
הערווה
מזמין עימותים
כמו כלי נגינה אדיר
למוזיקאי כביר
היא כרעה בחשק
בין ברכיי הפשוקות…
את השאר תדמיינו
גם אתן
הקונות כל סחורה רומנטית
ממאהב נבזה
שיופיטר ישלח לי
עוד אחר צהריים
שכזה
מתוך: "אהבהבים" של אובידיוס
ספר ראשון, אלגיה מספר חמש)
ג'ו כנראה רק אתה יכול להבין על מה אני מדברת
ואני לא מתחנפת כדי לקבל מציצה.בעצם בטח יש עוד כמה שיכולים להבין מה הקשר
בין מלחמות וסקס.גברים וכלי נשק אבל נורי לא כל כך הבינה וחבל ,חבל בשבילה כמובן
ולך נורי -אם תתחילי לפתוח את מוחך הצר ולראות דברים בצורה קצת יותר פילוסופית ולעשות הקשרים בין כל דבר לדבר אולי תוכלי סופסוף להקשיב גם לעצמך ולא רק לסובבים אותך…
כי הכל קשור בהכל גם מלחמות ומציצות ואם עדיין זה מגעיל אותך אז תיגעלי לך בכייף
בודאי…
כלי זין….
זה מה שמשותף למלחמות ומציצות…
מבין אותך היטב. זה לא מסובך כל כך. כבר ויליאם רייך קבע שאם אנשים היו עושים יותר סקס מספק, לעתים קרובות, היו פחות מלחמות בעולם.
קיפוח, גזענות, עוני, מצוקות קיומיות מובילים לתחושות של השפלה, חוסר הערכה עצמית, תיסכול, זעם ובסופו של דבר גם לרצון לפתור דברים בצורה הברברית ביותר. האלימות המכוערת, שנובעת כל כולה מתיסכול טהור, באה לידי ביטוי בכבישים שלנו, במגרשי הכדורגל שלנו (לא הלכתי היום לראות את בית"ר מול מכבי תל אביב, התאמינו? הנה אני בבית. לא יכולתי לסבול את הרעיון שיצרחו לי "מוות לערבים" מסביב…) וגם באינתיפאדה הטריה שנפתחה פה, מתחת לחלון שלי, כאילו שנות השמונים לא חלפו מעולם
סמי הורי אומר משהו לכם?
אומר לנו שהגיע הזמן לעשות דיאטה ולהפסיק להתבכיין. איך זה?
To Anat;
Do you really feel like soon there will be no one to talk to? like you wrote to your
friend in N.Y
and to Eti:
it's that "shose" and more if it's the right one!
and then you don't need three times at night because it doesn't matter how many times?
and then even a little stupid gift is the best thing cause it's from your soul mate and you don't need DKNY
and when you sure about you're love he can meet anyone he wants, even his x.
Rocky
אהלן רוקי…
לא צריך להיות ימני רואה שחורות או מזרחן מהולל כדי להבין שהמצב פה הולך ומתדרדר עד אפילו סיכוי מאוד סביר למלחמת עולם שלישית והפעם במזרח התיכון.
מספיק לעשות אחד ועד אחד כדי לראות איפה אנחנו נמצאים על הגלובוס, לשמוע חדשות, לראות מה קורה במדינות ערב סביבנו, לשמוע את ערפאת אחרי שפוגעים בבטן הרכה שלו אומר "אנחנו עם נחוש, לא אכפת לנו למות", לקבל רשימה שמית של כל הטרוריסטים (או לפי נוח לוחמי החופש) מהחמאס ששוחררו מהכלא, לראות את מדינות ערב מפגעות בארה"ב ובאנגליה..
אתה רוצה שאני אמשיך??
*ומישהו או בעצם מישהי מוכנה להסביר לי מה הקשר של סמי הורי לכל העניין?*
בקשר לסמי הורי –
הוא פשוט מ ג ע י ל ! ! !
כמו כל הגועל נפש (בלשון המעטה) שמתרחש פה במדינה בימים אלה.
זהו. זה כל הקשר. באמת נשמח אם יפסיקו להזכיר אותו כאן.
תודה מראש.
לא נכון.. למה אתן רעות אליו?
סמי הורי נראה לא רע בכלל, למרות שלאחרונה הוא הצטרף למכון הכושר שלי ככל הנראה בגלל הכרס שגדלה לו..
וחוץ מזה… לבושתי אני אומר שפעם, במקום העבודה הקודם שלי.. עוד לפני שהוא נהיה סמי ( בסגול, יעני כאילו) סמל סקס, מאוד הופתעתי מהמראה שלו בלייוו, לא זיהיתי את הפוטנציאל הגלום בו ודווקא עודדתי אחר..
אתוש זוכרת?? ?? ?? ??
:-))))
ענוש, למה, למה לדרוך על פצעים? הורי לדעתי לא היה מזיין את המוח בדיבורי סרק, אפילו לא באמצע רודוס… אבל אז, לא ידעתי שאני אוהבת מרוקאים מאזור הדרום. אז השקעתי בחנונים ירושלמים ותראי מה קרה מזה. כן, כן. הכל בגלל "ההוא". דרך אגב, סמי בסגול זה לא כאילו, זה חצי. כמו מוטורולה סמי-קונדאקטור. (ככה זה כשעושים כתבות על היי טק. לומדים משהו).
לא דורכת השתגעת….. אני?
את יודעת כמה אני אוהבת אותך…. אבל לפחות הסיפור עם "ההוא" סיפק לנו כמה שעות שיחה וחוויות לא רעות בכלל… תודי..
:-)))))
סמי הורי או חמי רודנר?
תלוי.
ברמה האישית?
ברמת האומנות?
ברמת הבן זוג למיטה?
חמי הוא אליל, אין ספק.
סמי הורי נראה פי אלף יותר טוב בטלוויזיה.
בחיים הפרטיים שלי… לא יודעת.. זה משתנה מפעם לפעם ומושפע מהרבה מאוד גורמים.
מקווה שעניתי.
עדי טרר וקיאנו ריבס. בסדר הזה.
about the ex- i wuoldn't count on it…
לפעמים דווקא אתר כמו בננות עם כל סיפורי המציצות והסקס והכאילו פתיחות וכף רק משתתף בהסתרת "האמת" על מערכות יחסים וסקס. כולן מקסימות, כולן מושלמות עם אורגזמות אלוהיות וכמובן מחפשות את המושלם. אבל אנחנו יודעים מה חלקם של סיפורי אגדות בהבניית הפנטזיות שלנו ובהרחקתנו מהמציאות. והמציאות של זיון בשבוע היא לא בהכרח עגומה כל כך. יש עוד הרבה מסביב – אינטימיות וחום וחברות טובה וגם המון מתחים שמופיעים בין אנשים שנורא אכפת להם אחד מהשני אבל גם מנסים לשמר לעצמם מרחב של עצמיות או לחלופין שכל כל קרובים ולכן מצפים מהצד השני להבין אותם ללא הצורך להסביר את עצמם. זו בעיני הבעיה בזוגיות אמיתית ולא שטויות של כמה פעמים ביום. וכן, גם בזוגיות אנחנו המון לבד.
אין סטנדרטיזציה של מערכות יחסים. ולא של סקס. כל זוג מגיע למינונים שלו. ואם לא טוב לך – תלכי ולפעמים אפילו לא תדעי למה רע לך, אבל תרגישי את זה. ואת יכולה להפיל את זה על כמות הזיונים ביום, אבל בינינו, זאת לא הסיבה האמיתית.
יקירתי, מסובך להסביר מושגים חווייתיים למי שלא חווה אותם. מסובך מאוד. איך תסבירי למישהי שלא הגיעה לאורגזמה מעולם, כמה זה מדהים להגיע לשלוש אורגזמות ברציפות, ולהתמוטט מותשת על המיטה, ליד הגבר שלך?
קשה, נכון? אני מסכים שאי אפשר להפיל את ה-כ-ל על מינון הזיונים השבועי, אבל פיזית ונפשית ברור לחלוטין שבחברות שבהן הפתיחות המינית גבוהה יותר ותדירות קיום יחסי המין גבוהה יותר, כייף יותר לחיות
לא ברור לי מדוע אתה מסכם ומתמצת את כל היופי, העדנה, הריגוש, האנדרנלין שיש בעולם למין. נכון, זה אדיר ועצום ועל מילי, אבל אני ממש לא מסכימה עם מה שאתה מפקיד בו.
האדם, כחיה, אינו יכול ואולי גם לא צריך לברוח מיצריו..במיוחד כשההנאה היא כה עצומה.
אבל, בסך הכל לשם הוא חותר באלפיים השנים האחרונות…יש עוד בעולם חוץ מסקס, מגע הדדי ונשיקה, עד כמה שמלאת עוצמה שתהיה. יש עוד.
לא כדאי להלל גם את זה מדי פעם?
והרי, האדם מובדל בתודעתו, לא בתדירות זיוניו, משאר החי..
hear hear
Rocky
sorry, for not mentioning that it was said in regards to somefemale (mishehi)
Rocky
מה השעה?
אני אגיד לך מה השעה.
השעה עכשיו היא 22:20
אבל יש סבירות גבוהה שזה ישתנה, ואפילו בקרוב מאוד.
חובה להיות עם היד על הדופק, שזה לא יפתיע אותך.
עוד שאלות?
רציתי לשתף אתכם בהחלטה שהגעתי אליה לאחרונה.
קודם כל, קצת רקע:אני בת 16, ודתיה.
אז החיים שלי די שונים משלכם.
בכל אופן, החלטתי לשמור נגיעה.
לטובת המאותגרים-רליגיוזית מביניכם-המושג מתאר הלכה שמשמעותה שאני לא נוגעת בבנים, עד החתונה.
לא רק סקס.גם נשיקות.
אני כבר כמה חודשים קוראת קבועה של "בננות",והמסר העולה הוא שיש כאן אינפלציה נוראית של המין.
אני בוחרת בדרך אחרת.
ההורים שלי לא התנשקו לפני החתונה, והנישואים שלהם הם הכי מאושרים שאני מכירה.
אז ציניקנים וותיקים כמו ג'ו יקראו לי, בוודאי, נאיבית מטומטנת,
אבל אני לא ארגיש ריקנות אחרי סקס בלי רגשות.
אף אחד לא בא אליך בטענות.
אני מניח שאת כבר יודעת בעצמך, שאת האחראית היחידה לאושר שלך.
אני מבין מדבריך שאת עושה חיל בתחום.
תתפלאי (או שלא 🙂 ) – הרבה אנשים פה היו מתים להתחלף איתך.
את מזכירה לי, פישי, דיון פרטי שהתחלתי פעם, מזמן, לנהל עם ג'ו
על הורים דתיים מאושרים…
כן.
אבל את רק בת 16
בגילך גם לי הכל היה נורא פשוט…
פישי היקרה, ג'ו המבתק לא יקרא לך "מטומטנת" (כך במקור) וגם לא, חס ושלום, מטומטמת
אני לא ציניקן. אני לא מאמין במין חסר רגשות. אני בכלל לא מאמין במשהו שמתבצע ללא רגש כלשהו.
אני מאחל לך הרבה שמחה, הנאה ואושר בחייך בדרכך – שאינה דרכי, אבל היא לגיטימית בהחלט כל עוד היא עושה לך טוב
עוד עניין שדורש הבהרה חשובה, פישי: גם סקס שמתקיים אחרי רבע שעה של הכרות יכול לשאת עמו מטען לא קטן של רגשות חיוביים, תשוקה, רצון להעניק חום, לענג ולהתענג. אלה לא דברים מבוטלים כלל וכלל – ובכל מקרה, לא זמן ההתאפקות וההכרות שלפני יוצר את הרגש בזמן ואחרי
שלך, בברכה נאמנה, ג'ו המבתק
אין לי מושג כמה את מכירה חיים של חילונים בשנות העשרה והעשרים שלהם, ועד כמה אני מתפרצת כאן לדלת פתוחה מבחינתך, אבל אל תשליכי ממה שאנשים כותבים כאן על המציאות. רוב החברות שלי, חילוניות-אשכנזיות-מאזור-תל אביב למהדרין, התחתנו בשנות העשרים המוקדמות שלהן עם החבר הראשון שלהן (מקסימום השני). כמעט כל השאר התחתנו עד סוף שנות העשרים שלהן, ובילו את הזמן עד אז בלחפש עם מי להתחתן.
אין באמור לעיל כדי לפסול, ולו בפסיק, את אלה שלא. רק להבהיר שיש בעולם, ואפילו ב"בננות", הרבה נשים שאין להן מושג על מה מדברים כאן, וחיות חיים אחרים לגמרי.
ועוד הערה, לגבי ההימנעות מנגיעה: קשה, קשה מאד. אולי אפשר לחשוב על דרך ביניים?
עוד נגיעה ועוד אחת
למה להימנע
למה להתענות
האם יש מספיק זמן בעולם
שאנחנו יכולים להיות מספיק יהירים
כדי להחליט
שאנחנו לא נוגעים
עכשיו
כי יש לנו תמיד איזשהו
אחר-כך?
אוף. זאת שאלה באמת מ-צ-ו-י-נ-ת…
אני מבין את זה שנשים חרדיות רוצות לשמור על בתוליהן. אבל למה להימנע לגמרי ממגע? הרי הן יכולות לדרוש מין אוראלי, ואין ספק שגברים רבים ישמחו לבצע ליקוק פות החרדי
למה לא? הרי אין סתירה בין קיום מצוות לבין
ליקוק הפות
זה לא פשוט בכלל.
ואני גם לא כ"כ מאושרת כפי שניתן היה לחשוב…
זה לא קל, להיות בת 16, ולא לצאת עם בנים, לא להכיר בנים, רק כי אני לא מכירה כאלו…
אבל עזבו, צרות של דתיים.
כל אחד והצרות שלו(-:
יום טוב(-:
צרות של דתיים.
אהה.
למה לעזוב?
למה הן פחות מעניינות מצרות של אחרים…
גם אני בגיל שש עשרה
באולפנא אחת, רחוקה,
הסתכלתי על העולם מהזוית שלך
אולי היא לא היתה פשוטה לי אז
אבל היא היתה יותר פשוטה
מהזוית שלי היום.
אני זוכר את הדיון ההוא, אסתי, ולמען האמת – הצלחת לשכנע אותי. כן. אני מאמין ששני אנשים דתיים יכולים לחיות יחד שנים ארוכות, להיות נאמנים זה לזה באופן מוחלט ולהיות מאושרים ומסופקים מינית גם יחד.
אידיליה? כן.
נדירה? בהחלט כן.
זה אמור לנחם אותי?
"אל תדאגי מהצרות שלך, כי ממילא בעתיד יהיו לך צרות כ"כ יותר גדולות, שכבר לא יהיה אכפת לך מאלו שיש לך היום?!"
אבל אחרי הציניות-תודה.
נחמד לדעת שמישהו עונה לי, אחרי הכל…
לילה טוב(-:
ובכן, פישי יקרה: ראשית- העובדה שדברים מסויימים נעשו פחות פשוטים- זו לא סיבה לכנות אותם "צרות"….
מאידך, דברים אחרים נעשו יותר פשוטים ובהירים עם הזמן, בודאי.
ואם תישארי כאן בסביבה, אני בטוחה שעוד יצא לנו לדבר עליהם….:-)
לא יודעת אם שמתם לב אבל מישהו היה כאן וגנב לכולם את הסימני שאלה.
הנה, אני עושה עכשיו שורה שלמה של סימני שאלה ונראה אם היא תופיע:
?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ?? ??
אני לא כ"כ מבינה כ"כ נורא לגעת , לחבק ולנשק, מה הטעם באיסור הזה, אבל זו החלטה שלך.
בכל מקרה פישי, אני מקווה שיהיה לך טוב .
גם אני ראיתי
למה שלא תשלח תמונה שלך לפה?
כל קשר בין הכתוב במאמר למציאות הוא מקרי ביותר.
דוברו של הקרית גתי האמור בכתבה ( שי בזק, לידיעת המעונינים) מכחיש כל קשר לאירועים
המפורסמים במאמר, ולסיטואציות המתוארות.
וכפי שאמרו על אליעזר בן יהודה- מילים מילים הוא הגה ממוחו הקודח, כך הכל נובע ממוחה הקודח של הכותבת.
ההכחשה הגורפת אינה כוללת את פרטי היסוד – מוצא ( מרוקאי), שירות צבאי (גולנציק), מקור גיאוגרפי (קרית גת) ו X מיתולוגית.
הכותבת אמנם טוענת כי היא אשכנזייה למהדרין, אך מחקר קצר שערכתי העלה את העובדות הבאות :
א. היא בולגריה.
ב. הבולגרים הם צאצאי אנוסי ספרד שלא עברו את הגיבוש למרוקו.
ג. צאצאי ספרד הם מזרחיים, גם אם דמם אינו טהור.
ד. המזרחיים ידועים בדמיונם הפורה – הפנטזיה המזרחית.
סיכום המחקר – לכותבת דמיון פורה ומפותח.
ועל זה שואלים בקרית גת- אתה, מה כואב לאבאשך ?כואב לו משו?
הי! הי! הי! אני מריחה פה מישהי שמתחילה לי עם החבר?? ! ראי, הוזהרת. את עלולה להיות המאמר הבא שלי (שנושאו: כך נרצחתי ע"י אתי אברמוב ומצאתי את עצמי בחתיכות בפריזר…).
תגידי, את שפויה?אני מהצד שלך… אם לא שמת לב, הוא די קטל אותך (הכל בדוי ממוחה הקודח?…..)
ובסה"כ ניסיתי להגיד משהו גזעי ואותנטי (ככה באמת אומרים , ולא רק בקרית גת….)- שקצת יאפס אותו. או שמגיע לי נכשל בהבנת הנקרא. יכול להיות. ואת בטוחה שאת לא מרוקאית בעצמך? כי ההתפרצות הזאת נורא אופיינית למרוקאיות קנאיות.
לא, לא. סתם צחקתי. ברור שאת מהצד שלי. (חסר לך שלא!). הממ… לא, הוא לא קוטל אותי. זוהי כנראה דרכו להגיד אני אוהב אותך. נורא אופייני לבנים, אגב. ואולי סתם לגברים שלי. (הוא עוד כלום לעומת הקודמים). דרך אגב, אני לא מרוקאית בעצמי (יכולת לדעת מתגובתו) אבל אני מנסה לאמץ את המאפיינים, את יודעת. כדי לעבור את הגיבוש לליבו…
בשביל זה יותר עדיף תלמדי להכין חריימה וסלטים (מומלץ: ספרה של רינה בן שמחון- הבישול המרוקאי) ותדאגי שתמיד תהיה לך נענע טרייה בבית… ט-ר-י-ה!
אוי…..טושי טושי…….. אתה כזה טמבלול!!!!!
וכמה טיפוסי לך להתחכם.
אל תגיד לי…..בכלל כל המאמר הזה נבע מעוד "אי הבנה"……..
אני בטוחה שכך.
אני לא מבקרת הרבה ב"בננות", אבל אם מה שכתבת זו הרמה הכללית, אז חבל על הזמן (ליטרלי). את פתאטית למדי, נשמעת כמו בת 22, או במלים אחרות – ילדותית, ובכלל לא מאופסת על החיים.
לא שממש בא לי להעליב, רק שזה נראה לי נפוח ומתיימר כל הקטע הזה.
לצערך, יש גם בנות בגילך שנמצאות בקשר של שנים עם בחור, יש להן סקס טוב, אהבה עצומה, והן מעולם לא חיפשו את כל הדברים המטופשים שציינת.
אין לי ספק שזה הרבה יותר מורכב ממה שכתבת, ומעבר לשנינות יש המון כאב ותסכול, אבל חליק… לעשות מזה עוד "מאמר"?…
זה בסדר. אני אשרוד את הביקורת. אני בטוחה שיש בחורות מאושרות. אם הייתי כזו, הייתי כותבת לבננות? הייתי רואה ממטר בכלל? כנראה שלא. אני מודה שהבעיות שלי הן כאלו המטרידות בנות 22. ככה נגזר בחלקי. אני לא מאושרת מכך, אבל אני לפחות מוציאה את הדברים החוצה. בשבילי. לא בשביל אף אחד אחר, ואם למישהו לא טוב עם זה? מה אני יעשה… (כןכן. , אני יודעת שאומרים אעשה אבל ככה בא לי. (
HI ETTI
I am almost 23 & I liked your article' at last
In spite of the MAROCAN BOYS
Issue
Take care & take it easy
Keep writing
yours
YULI
וואו, אני ממש מצטערת. האמת היא שבלילה אחרי שכבר שלחתי מאד התחרטתי. אני לא יודעת מה בדיוק "הרגיז" אותי במה שכתבת. זה היה חמוד, שנון, ומאד קריא. אבל אני חושבת שבעיקר זה היה נראה לי שקרי.
אני מודה שדי לא נעים לי להיות מאושרת – כולם מסביבי אומללים. כולן כמעט. הרווקות, הפנויות, הנשואות, עם הילדים, בלי הילדים. ואני מאושרת וטוב לי. זה לא תמיד היה ככה, ופעם אני המצאתי את האומללות. אולי בגלל זה אני יודעת להעריך היום את האושר שיש לי (והוא כבר יציב וארוך ומצב שגרתי). והוא אמיתי. אני מאמינה בזוגיות, יש לי תאוריות משלי (שלא אני המצאתי…) על איך זה עובד, ומה צריך לשים בשביל זה. והיה משהו במה שכתבת שהיה נראה לי לא מתאים לגיל. ולמציאות.
אני מבקשת סליחה בגלל שהייתי בוטה מדי, והייתי צריכה לכבד את דרכך להתמודד עם מה שאת מרגישה.
היי שמחה בחלקך.
רונית יקרה
אז אולי תשתפי אותנו בתובנות שלך לגבי זוגיות?
שלך
בסקרנות וציפיה
נעמה
חבל שלא ראית את אתי היקרה בתכנית 'מבט נשי' בשבוע שעבר. אני משוכנעת שהביקורת הייתה נחסכת.
בננות! אתמול הצטלמתי ל"כספת" אז בבקשה להתעדכן בקורותיי דרך המסך, ואם התלהבתן ממבט נשי לא בפריים טיים אז אנא התכוננו לשוס בתכנית שתשודר בעוד חודש. לא, לא לקחתי כסף, אבל הייתי יפה וחכמה (ולצערי לא עשירה…).
רונית
אם את חושבת שבזבזת את זמנך בקריאת המאמר, מדוע טרחת לבזבז זמן בתגובה?
מדוע גם בזבזת רגעי מחשבה על התגובה?
באמת חבל על הזמן
mmm
אתי יקירה…
לא אמרתי לך אבל ב א מ ת (!!!) שאת מלכה.
לגבי "את יכולה להיות חברה של האקסית שלו" – שהרי ודאי שלא כך – את צריכה למדר את חשיבות הנשים האחרות ולהיות במרכז. להיות בראש סדר העדיפויות.
אני יכולה להבטיח לך שבהתאמה ומתוך תחושת הזדהות (מי כמוני יודעת כמה זה מתסכל…) אני לא אגזול עוד את זמן האיכות שלך!
אני לא אתן יד לתופעה החמורה (בוודאי שלא אזום אותה) בעטיה עולה רף העצבים ושוב מכה ההכרה שבחורנו האצילי הוא פשוט "אדם כזה" ששומר על קשר…
אני רק נורא נורא נורא מקווה שאם תביני שגם הפעם לא נופל לו האסימון והוא ממשיך בסורו, לא תבזבזי את זמנך. לא כמוני. ואת זה – את ודאי יודעת – אני אומרת על אהבת חיי…
באמת התפללתי עליך הלילה.
אני אמשיך. לפחות עד ינואר…… 🙂
רגע, שאני אבין- זו היתה האקסית המיתולוגית בכבודה ובעצמה??
ומתי ניזכה לפגוש את ההורים , והחותנת וכל יתר החבורה המדוברת?….:-)
אני לא האקסית בכבודה, אני מישהי אחרת בכבודה. והתגובה שלי היתה במיוחד לאתי.
לאור העובדה שהחלטת להגיב, הנה – גם לך יש תשובה אישית…
לגבי יתר החבורה – התשובה היא שכנראה שלא נזכה.
ערב נעים.
רגע, רגע. אולי הם עוד יענו, מה את יודעת?
ולחורפית: זו לא האקסית, אבל זו מישהי שגם כן הדירה שינה מעיני (כל הכבוד טושי).
דרך אגב ס': מאוד מדאיגה אותי הקירבה בין עתלית לבין חיפה. האם יש סיבה לדאגה?
שום סיבה לדאגה.
אף לא הקטנה ביותר.
אתי,
ראיתי אותך אצל בילי מסכנה-לרמן . את כוסית. רק רציתי שתדעי.
אייל
למרות שלא הייתי משתמש במלה "כוסית", אלא בהגדרות מחמיאות הרבה יותר
חכה, אני מופיעה גם בכספת בעוד כחודש. גם שם הייתי בסדר. וג'ו- לבחורה בת שלושים כוסית זה מעל ומעבר…
אנשים תתחילו להעריץ אותי…. התחילו לקנא בי אני ורק אני היתי עדה למפגש המרתק, מדהים ובלתי צפוי בין מלך מרוקו(ההוא מהמאמרים הקודמים מחט קינג גו'רג' ) לבין נסיך דרום צרפת שחי ובועט כרגע.
צר לי שאינני יכולה לשתפכם בפרטי הארוע אך עלי לציין שמי שלא ראה את המפגש , לא ראה מפגש פסגה בחייו.
ושבו בנים לגבולם ותשקוט הארץ 40 שנה.
אחותי היקרה!
1. בהוצאת נובל אנד בארנס כבר מתעניינים כמה את רוצה עבור מהדורה אחת. המרוקאים שוקלים להחזיר את השגרירות בעקבות ההתפתחויות האחרונות.
2. שגרירות גרוזיה בישראל, לעומת זאת, שוקלת להחזיר את קונסול הכבוד בעל שן הכסף לצמיתות עקב כשלונו במניעת חדירת רוח תימנית לאזורנו. במקביל, דובר צה"ל מודיע כי הנדסה קרבית שואלת האם לשלוח את סיירת "יעל" לחילוץ החטוף הכלוא בדירה במרכז רמת גן.
3. מה קורה עם מרק הדלעת ליום רביעי? כבר התחלת לבשל או שאני צריכה לבוא לפקח על הענינים באופן אישי (כתמיד)?
4. הפסדת אתמול טורניר ביליארד בין המלך לנסיך. כוחותינו עדיין לא שבו לכוחותיהם. זין מרוקאי קטן על יד גודל המעמד.
אוהבת, המלכה אסתר
אחותי … מה את אומרת?
נראה לי שכל התחזיות שלך מתגשמות ובסוף נראה את המלך והנסיך צועדים יד ביד אל עבר השקיעה.
מאתמול, החיים באברקסס כבר לא ישובו להיות כמקודם.
האם זאת שקיעתה של האימפריה המרוקאית או תחילתה של ידידות נפלאה.
מתוך הסרט קזבלנקה.
אהובה,
אם כבר את מצטטת מסרטים באשר למערכות היחסים שלי, אני מעדיפה שאלו יהיו סרטים מהמדף שבו ניצבים (תרתי משמע) עמנואל , אימפריית החושים ווידויה של עיתונאית חושנית.
דבר שני: בענין הידידות ובזכות הכנות וכו' וכו', נראה לי שבקרוב על דלת האברקסס יהיה כתוב: כאן משחקים באושר ובפאסון…
ולבסוף: אפרופו מרוקאים ומלכים. מה את חושבת זה אחי, אם לא קיצור של אחמד?
אחותי!
את שוברת את כל הכללים , להשתמש בשמות? אוי ואבוי! הזהרי לך.
חשבתי שהקיצור של אחי זה מהכי הטוב.
נ.ב
כאן גרים בדירה אחת
המח"ט ואחיפורת.
נשיקות ולהתראות במרק הדלעת.
אתי, היי, זה אבי ממן (זוכרת….טלגרף….שוק ההון) ראיתי אותך בטלוויזיה, ביום שבת ואח"כ נכנסתי לבננות. אתר מעניין. תשלחי לי את הטלפון של באי-מייל mamanav@msn.co.il
אבי, ניסיתי לענות לך והאי מייל שלך זורק אותי כל פעם מחדש. תענה לי באי מייל שלי הפרטי עם הכתובת הנכונה שלך. ביי אתי.
אתי, למי שפיספס אותך בשבת בבוקר, את יודעת מתי בדיוק תשודר הכספת בכיכובך, שלא נפסיד אותך שוב? מעריצתך
האמת אני קצת מתפדחת, אבל כנראה זה יהיה בשבוע הבא או בעוד שבועיים. תודה על הפירגון..
זה כל כך נכון!!!!!!!1
מה לעזאזל הקטע עם העדות,,,יש כאן סיפור על מערכת יחסים (הלוואי עלינו..טפו..טפו..טפו) .
למי איכפת מרוקאי/אשכנזי WHATEVER תביאו כבר בחור!!!!! (אבל קריית-גת?? )
חוץ מזה אחלה סיפור,טיפים מצויינם.
יוצאים בסטיקרים חדשים בקרוב: "תנותק האקסית המיתולוגית"
תשמעי בובה אני מאשדוד ומה אני יגיד לך עוד לכלוך אחד על המרוקאים אני הופך לך את האתר ושובר אותו לחתיכות, דרך אגב למה האתר מלוכלך ? אין לכם מנקה אתרים ? אני ישיג לכם אחד .
בקשר לבחורות הבלונדיניות עם הציצי הקטן , הן מגעילות אותי :
א. פולניות
ב. קרציות ויורדות לנשמה
ג. אם תפנה את הגב הן עשויות להזדיין
בקשר לשחורות והקטנות עם החזה הגדול:
א. הן לא פולניות
ב. הן גם קרציות
ג. אם תפנה את הגב הן יברחו
בקיצור עדיף להחליף מדי פעם ולא להתקשר לאף אחת ברצינות
ואם אני משהו באמצע?
משהו מעורב אבל גזעי?
אתה יודע, פולניה אבל עם ציצי בסדר כזה, לא קרציה אבל בהחלט אוהבת להזדיין אבל לא מאחורי הגב.
אז אתה פנוי? נשמת אפי? נראה לי שבאגרסיביות שלך אני מצליחה לזהות את גבר חלומותי.
מה קורה עם הגודל?
אני מקווה שהוא לא מאכזב ראה מאמר של אתי "האתיקה של ברירת המחדל".
אם אתה עונה לקריטריונים תענה ויפה שעה אחת קודם.
די. הגיעו מיים עד נפש. נמאס, פשוט נ-מ-א-ס לי מהכתבות החרבשנויות האלה על "האשה החדשה והמשוחררת" כביכול. כל המזדיינות זונות וזהו אז די לשחק אותה גברים.
נו שויין
אני לא מבין למה לנו הגברים אין כזה אתר
קראתי את הכתבות שלך בבננות
ואת נראת בחורה מענינת ,תמיד מענין לשמוע את הצד השני של המיתרס (הכוונה למין הנשי),ואת זה את יודעת לעשות היטב.
בנישה החד גונית שבה אני נמצא – לימודי הנדסה , כתבותיך מגיעות כמשב רוח מרענן ,סוף סוף משהו אמוציונלי ולא ראציונלי.
זה הכול, התמשכי בעבודתך הנאמנה
טוב, יקירותי,
זו אני המרוקאית מדברת פה…
על האוכל אני לא מתווכחת, גם על קרית- גתים לא ממש.
אבל רק תאמרו לי, איפה לכל הרוחות מצאתן מרוקאי שווה?
וזה לא שיצאתי רק עם אשכנזים בחיי… אבל ביננו מרוקאי זה בדיוק כמו נעלי בית
נעים בפנים ופדיחות לצאת איתו החוצה.
וכותבת המאמר כנראה עדיין לא פגשה את אמא שלו
אבל אני בטוחה שהיא שמעה עליה
כי אמא מרוקאית זה הרבה יותר גרוע מאמא פולניה,
ברגע שהיא תרגיש מאויימת,את כבר תרגישי את זה!
האוכל חריף מידי? החום שורף?
אחרי הכל יקירתי
בזה הכל מתחיל והכל נגמר "אמא מרוקאית יש רק אחת"
טוב אולי חוץ מאמא שלי <אבל היא משתכנזת בקטע הזה>
בכל מקרה
לא הפרחים, לא הכפרה עיניים אזניים אף אוזן גרון שלי
לא האוכל ולא אמא שלו
ובטח לא המחמאות <מרוקאים לא יודעים להחמיא>
בסופו של דבר זה את והוא ומה שבניכם.
ד"א הציטוט מפי וודי אלן לכאורה הוא של גראוצ'ו מרקס למיטב ידיעתי
שלום. יצאת גדולה. קראתי ונשנקתי מצחוק. אם יש משהו שבגללו אני שמחה שהמרוקאי הזה זרק אותי בסוף, זה שאני לא צריכה לישון יותר תחת שטיח שנקנה בקזבלנקה ובפועל לא רק שהיה מכוער, אלא גם משך אבק. אבל היה צריך להיות שם על הקיר כי "ההורים שלי הביאו את זה ממרוקו..". והאוכל של אמא שלו כמובן היה הכי טעים. יענו, רושפלד לא, אמא שלו כן. נו, באמת.
וגם בעניין המחמאות את צודקת: מרוקאים לא יודעים להחמיא. זאת אומרת, הם יודעים, אבל רק אחרי שזה כבר לא משנה. אני למשל, כל ימי יחסיי עם המרוקאי שעליו נסב מאמר זה, שמעתי "אנחנו לא חברים. אנחנו רק ידידים טובים פלוס". ועוד כל מיני העלבות שיטתיות (עברי על מאמריי העוקבים ותביני הכל) שיאפשרו לו לבגוד בי חופשי ועדיין לצאת זכאי במשפט. והנה, דקה אחרי שארזתי את חפציי ולא הייתי שם יותר, שמעתי את המיקרוב אומר עליי: "האקסית שלי". וכמעט התעלפתי. יענו, בחיי לא הייתי חברתו, אבל ב'מותי', ממש כמו מי שמת באמצע השלמת קצונה, שודרגתי לרמת אקסית. החצוף לא הירפה וכששאלתי אותו בעניין הוא אמר בתום לב: "מה, אבל היינו חברים!". כן? שאלתי, למי אמרת את זה בדיוק?, "לכולם" היתה התשובה. "לך לחברים שלי, לחברות שלך…". רק נורא חבל שאני לא שמעתי את זה. ולא, לא כי הזין היה תקוע לי עד האוזן, כמו בגלל שהוא לא ממש היה איתי, אלא עם המאהבת שלו, שלה באמת הוא היה תוקע לכל האורך ועד האוזן. ולא שיש לו כזה גדול, כמו שהיא דיי גמדה.
והטרגדיה האמיתית היא שהשנה חל יום הולדתי בדיוק במימונה.. ממש גורלי, הייתי אומרת. אישית, ואם אני צריכה להגדיר את מה שהיה לי עם המרוקאי הזה, אני חושבת שיום השואה והגבורה (הוא השואה, אני הגבורה) היה יותר מתאים לחגיגות יום הולדתי. שלא לדבר על יום הזיכרון לחללי צה"ל (הוא נורא אוהב צבא).
אתי,
לא צריך להתעצב…
תחשבי שזה היה שלב בטירונות
ואת קיבלת דרגות קצונה מיד!
בכל מקרה את מוזמנת אליי למימונה
אמנם לא תהיה מופלטה…אבל יהיה נעים ולא שורף
ואני מבטיחה שאבא שלי לא יכריח אותך
להתחתן איתי
חג שמיייחח…..
אני חשה בושה עצומה על שנותנים במה לבחורות גיזעניות שכמותך
ועוד כאלה שמשוות מערכות יחסים שלהן ליום השואה והגבורה או ליום הזיכרון
אני לא מתפלאת שהוא בגד בך, פשוט מגיע לך
השאלה הגדולה היא, מדוע לצאת איתך בכלל מלכתחילה ?
הפחד מהחמצה הוא שהורס לך את החיים.
לא משנה מה יש לך את פוחדת שבחוץ בדיוק עכשיו קורה משהו אדיר ואת מפספסת ועד שלא תחזיקי גם את הדבר ההוא לא תרגעי. אבל גם כשתחזיקי לא תרגעי כי אולי בדיוק עכשיו… במקום אחר …
תפסיקי לפחד מהחמצות.
ותפסיקי לפחד מהפחד להחמיץ.
ודי לחיות בעתיד דמיוני ולא מוגדר שגם אינו קיים, בואי לחיות אתנו בהווה כאן על פני האדמה.
החיים יפים ושווים את זה.
אל תחמיצי אותם !
ענת
אני מאוד מעריכה את יכולתך לענות ברהיטות וברצינות לתגובות מגוחכות ולא רלבנטיות כמו "האשמה בגזענות" למי שמעדיפה שחרחרים עם מטבוחה.. הדבר מוכיח שאת באמת אדם פתוח וסובלני. ראוי בהחלט לכולם לקחת דוגמא…
בתור בלונדינית גבוהה עם ציצי קטן שמתחתנת עוד מעט, כשלקרציה שהזדיינה עם הכלב שלי קוראים לה יעל והיא נמוכה מלאה שחורה ציצי גדול-אני חייבת להגיד שהזדהתי קצת יותר מדי.
מפחיד
אתי -את גדולה
איך התחברת למה שאני חושבת/מרגישה ופשוט כתבת את זה
תשמעי-אני יודעת שחוץ מלכתוב יש לך גם חיים לחיות אותם ואם מה שכתבת גם מתחבר לחייך האמיתיים אז תדעי "אחותי" שיש כמה בננות שגם חושבות כמוך -כמו הבננה הזאת שכותבת לך עכשיו-ואני לא יודעת מה איתך אבל אותי זה חצי מנחם לדעת שצרתי היא צרת רבים..או רבות במקרה שלנו..
ודרך אגב היינו ביחד בתיכון אבל אל תתני לזה לקלקל את טעם המחמאה שקיבלת,אני יודעת ש"קול מן העבר" בדרך כלל לא מתקבל בברכה..
הנואשות שלך מעוררת בחילה.
אולי אם תפסיקי לצאת עם כל מי שמסכים תתאכזבי פחות.
ממרוקאית שהיא גם מיתולוגית של כמה.
מה את יורדת על אתי? היא עשתה לך משהו?
למה אנשים לא יכולים לשמוע על חייהם של אחרים בלי להכנס לאטרף?
ובכלל, עם כזאת אגרסיביות, אולי את אקסית של כמה, אבל בטח לא מיתולוגית.
אין לי הרבה זכות דיבור.אני בסך הכל בת 18.בתולה.(כן כן ,יש עוד כאלו).והמערכת יחסים הכי ארוכה הייתה חודש וחצי,עם- מרוקאי מגולני,שתלטן ליכודניק וכל זה.ואלוהים,איך שזה עושה לי את זה,מאז,רק עם כאלה הלכתי,או שאפתי ללכת.אבל הנושא שלשמו התכנסנו כאן היום הוא לא אהבתי האמיתיתי הטהורה והעזה לגזע המרוקאי,אלא כמיהתי לקשר.מאז היותי ילדה קטנה,ראיתי בקשר את מה שיהפוך את חיי לוורודים,יעלים את הבעיות והאהוב ישא אותי על כפיים בידיים חסונות ושזופות.אני פוחדת שזה לא כך.ושכל מה שחלמתי עליו ותליתי תקוות יתנפץ בפרצופי כואזה קריסטל ואבין שכל מה שרציתי וכל מה שחלמתי היה רק השפעת הטלווזיה והקולנוע על חיינו,ושאין באמת דבר כזה,ושאף פיה לא עומדת ומפזרת נצנצים מלמעלה.
אבל הטרגדיה היותר קרובה היא א מה שאני עתידה לגלות בשנים הבאות,אלא העובדה שאני לא מגלה את זה ורק בגלל שאין לי קשרים ואין לי חבר,והדבר לא קשור במראי החיצוני שלא חסר בו,ולא באופיו כנ"ל,אלא בסיבה לא ברורה שאף אחד לא מצליח לעלות עלייה,למה אין לי קשר?חבר?אהבה?כל מה שאני רוצה זה חבר (עדיף מרוקו) שיאהב ויחבק שייתן לי להרגיש כמו הילדה הקטנה והמוגנת שלו.למה אין לי את זה אני לא יודעת.זה נראה כל כך קל מבחוץ.כאילו כל אחד שיוצא מקשר,הופס!קופץ למערכת יחסים חדשה.אבל אני כבר שנה וחצי בלי חבר.ואצל חברות שלי הדבר דומה מלבד אלו הכוסיות בטירוף הזן שתמיד תפוס.
כל מה שרציתי היה אהבה.הרבה מידי מצידי לבקש?אבל זה כך אני מרגישה הוא המחסום האחרון ביני לבין האושר.לא מגיע לי?התשובה על זה היא דווקא שכן.מאוד מגיע לי.רבות ופחות טובות ממני תפוסות.למה אני,שנחשבת די מציאה,לא תפוסה?היה עדיף להיות איזה ברלה מגעילה ולהיות לבד כי אז יכלתי להבין למה ולא לצפות למשהו מיוחד כי הרי,תראו אותי.אבל המצב הוא שונה.אני לא מבינה למה אני לבד.למה מישהו לא גילה אותי.מלבד אלה שאני לא רוצה כמובן.אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה לתת,יש בי כל כך הרבה מה לאהוב וזה ממש לא מתוך השתחצנות או אהבה עצמית,כי אני לא כזו,אלא שפשוט אני מרגישה מבוזבזת.שמגיע לי לאהוב,להיות נאהבת.
ואין
מומלץ מאד!!!
בעיקר במיטה – מידע אישי קרוב ונגיש שנשמשך כבר 5 שנים + הילדים יוצאים נפלא
אתמול צפיתי בערוץ 10 אם אינני טועה …..ביחד עם בן זוגי
ראיתי את אתי אברמוב…..
וכל שיש לי לומר לך …… "רחמים"
אל תתפלאי מתוקה…..שלא התחתנת עד היום ….
כנראה שזה גם לא יקרה ….
איזה מעורפלת ולא ממוקדת….
והכי עצוב…רצית להתחתן ולהכין מרקים …..לא הצלחת …אז נהיית פמיניסטית …..
גועל נפש מרוכז !!!
מקווה שלא כל הבחורים בגילאי 30 לערך ראו אותך….. כי את מסוג הנשים שבגללן אומרים את שאומרים על נשים בשנות ה – 2000
אני ממש מרחמת עלייך !!
ודרך אגב – גם בן זוגי
התגובה המתלהמת הקודמת. תנסי לקצץ בסימני הקריאה ובשלוש הנקודות, הופך את הכתיבה לאלגנטית יותר.
את מרגישה רבת עוצמה נכון? להעליב מישהו שברור לגמרי שנמצאת כמה ליגות מעליך?
איכסה עליך.
אני חוששת שדרך הכתיבה שלי לא אמורה להשפיע על התוכן
……………………………
לגבי הנקודות ……..כמה שיותר יותר טוב……
כמה ליגות מעלי ?
אדם שהוא גיזען, לא נמצא כמה ליגות מעל אף אחד
ואדם ממורמר שמקבל במה….עוד פחות
איכסה זה יחסי…
אני מעדיפה להיות איכסה מאושרת….שגברים לא פגעו בה אף פעם….שתמיד מקבלת חום אהבה ודאגה כנה
ולא משחררת ארס כי אף אחד לא רצה אותי…
תגידי ….דרך אגב ….גם את רווקה ?
שגברים אמרו לה ללכת הביתה אחרי לילה סוער?
ולא הספיקה להניח תבשיל על שולחנו של המיועד ?
כי אני לא !!!!
ודרך אגב, הרבה יותר, איכסה עלייך !!!!
שעוד יש בנות שמודדות את הערך העצמי שלהן בהתאם להאם יש להן בן זוג או לא. מאיפה הביאו אותך? מעידן האדם הקדמון?
אני מאוד שמחה שמעולם לא פגעו בך ושתמיד דאגו לך וטיפלו בך. נראה לי שאת באמת צריכה הרבה דאגה וטיפול.
בתור מישהי שלא משחררת ארס את די רעילה. יכול להיות שהיית רוצה את ההשכלה, השכר וכושר הביטוי של אתי?
כבר טענתי שיכול להיות שאת היא היא אתי המתוסכלת והמרירה
לגבי השכלה: ובכן, קודם לכן לא נכנסתי לעניין אבל אם את מעוניינת …
אני מהנדסת מחשבים בעלת תואר שני בחברת מחשבים משל עצמי
אם תוכלי להסיק מזה : אין לי בעיה פיננסית וכפי הנראה אני אוכל לממן את אתי ואותך
אם את מעוניינת …
לגבי הרעל : אני חוששת שליבכן שבור כי לאורך כל הדרך ידעתן רק לבוא בדרישות ואין לכן מושג בנושא הנתינה ורואים את זה בכל המאמרים ? כן …. אם אפשר לקרוא להם ככה
שאת והממורמרת השניה כותבות פשוט – גועל נפש !!!
ואת יודעת מה ? מגיע לכן !!
ולגבי הטיפול, אני נהנית להיות אישה מתפנקת, מקבלת, לחיות לצד גבר איכפתי, תומך אבל מצד שני להרוויח גם יותר ממנו אבל לא לצעוק בקולי קולות שאני פמיניסטית.
כבר כתבתי פעם, את והשניה, ההיא, השמנמנה שלגברים לא עומד לידה, הגב' אברמוב
נהייתן פמיניסטיות כי אף אחד לא רוצה אותכן ותמיד יותר קל לומר לסבתא ולדודים שלא התחתנו איתכן כי אתן יודעות מה אתן רוצות, ואתן מסתדרות לבד….
אבל בלילה, בחושך, בשקט, את חולמת (וגם אתי) להיות נשואה לגבר ולהביא לעולם שני ילדים, לגדל כלב ולהכין צ'ולנט ביום שבת , לשמוע את אמא שלו מקטרת,
אבל בשביל זה תאלצי לרדת על ארבע ולדעת למצוץ ממי !!!!
אולי מיכולת המציצה, מישהו יסכים לקחת אותך על אף מגרעותיך הרבות כל כך
את מושלמת, את מקסימה, את מרוויחה הכי הרבה, אותך כולם הכי אוהבים והכי הייתי רוצה להיות את. האמת היא שבלילה בלילה אני לא חולמת על כלב ושני ילדים, או להפך, אלא על להיות כמוך.
מרוצה?
יאללה יאללה. ועוד מדברת על אנשים ארסיים.
איזה קטע
התגובה האחרונה היתה שלי
אבל אופססססססססססססס משום מה נמחקה
אריאלה ?
יש לך קשרים בצמרת ?
יפה
לפני שבוע היתה כתבה בסופשבוע על איזה כדורגלן ואשתו, שתחיה. היא בעיקר דיברה המון המון שטויות על כמה זה כיף להקדיש את עצמך לצרכים של הבעל שלך, ובסוף היא אפילו טרחה להבהיר למי שדילג לסוף הכתבה מטעמים הומניטאריים, שהיא לא פמיניסטית חס וחלילה.
דומה ולא פחות פתאטי הוא מידרג השאיפות בחיים שרונית ניסחה פה לטובת ציבור הבננות- אם את לא מספיק יפה או מוצלחת בשביל להתחתן ולהכין מרקים- את נהיית פמיניסטית, חס וחלילה.
אני סובלנית לגבי הרבה תכונות גרועות, אבל טיפשות היא באמת לא אחת מהן.
למה, סנובים צפוניים אשכנזיים ומרצ"ניקים לא יכולים להיות דפר"ים שוביניסטים וקנאים מהגיהנום?
זהו, שיכולים.
די כבר עם הסטיגות.
וחוץ מזה מאמר טוב.
(שבגלל זה חבל לקלקל אותו עם סטיגות שעבר זמנן)
כשהייתי קטן שיחקנו סטנגה בחצר.
אז עוד לא היו לנו סטינגות (למי היה כסף לזה)
היום אנחנו גדלים על סטיגמות.
זה כמעט אותו דבר, רק שאם מסתכלים על התוית רואים שזה של מעצב.
אני אישית מעדיף סטיגמות של דונה קארן
אני לא יודעת אם לרחם עלייך או להציע להורים שלך לאשפז אותך בכפייה לתקופת זמן בה כדורים יסדרו לך ת'ראש.
מה קורה לך? שום דבר לא טוב. עדיף גברים שמזיינים אותך ונעלמים? עדיף בחורים שאת לא רוצה? עדיף לחשוב על דרכי התאבדות (ואני יודעת שחשבת על אמת… מה חבל, מה עצוב)?
את יודעת מה, לא מגיע לגולנצ'יק להיות איתך. עדיפה לו מישהי אחרת. יותר מחוברת לקרקע ממך. את עפיפון בלי חוט !!!!!
כתוב יפה, שנון ולעיתים מצחיק.
אבל מה העיניין עם המרוקאים? האוכל המרוקאי וקריית גת?
זה אפילו לא נשמע מתנשא אלא יותר עלוב ורדוד ופוגם בהנאת הקריאה.
חבל.
גדולה מהחיים….
רונית
להקשיב לביקורת ובעיקר ללמוד ממנה- זה השיעור אותו אני רוצה שתלמדי היום.
בשיעור הבא נלמד פיסוק משפטים, אריאלה צודקת, חייבים לעשות משהו עם כל סימני הקריאה והנקודות האלה. וחוץ מאיך שאת כותבת, נקודות זה לא את! נראה לי שפסים הולמים אותך יותר.
עכשיו יקירה, מה בעצם רצית ללמד אותנו, חברותייך למין הנשי? להיות כנועה ומאושרת או שמא להתרברב בפורום ציבורי (ואנונימי) על כמה את מאושרת? ואם האחרון נכון, הייתי ממליצה לך לברר עם עצמך מאיפה נובע הדחף הזה להתרברב ולחפש בצורה מחליאה, אחר אישורים חברתיים.
בקיצור מוצלחת שכמותך, עיני כולנו נישאות אלייך ברחמים כיוון ש (איך להגיד בלי לפגוע?) את נשמעת כל כך מסכנה.
לאתי- את מהממת, שנונה וכל כך אמיתית וגלויה שזה כואב (בעיקר לבחורות עם חללים בבטן ובבית החזה כמו רונית שלנו כאן) מאוד נהנית לקרוא אותך, כל כך נהנית עד שההתבטאויות העדתיות שלך נעלמות מעיניי.
לא כותבים (ואומרים) גיזען אלא גזען.
נו באמת רונית, ממך ציפיתי ליותר!!!!!!!
ד"ר אבשלום קור בפי פשוטי- עם והדיוטות כמוני, העלה את הנושא הזה בדיוק בפינתו המשודרת לפני זמן קצר בלבד, ולאחר שהביא כדרכו דוגמאות והשוואות סותרות ותומכות סיכם ואמר שיש לומר גזען בחיריק ב-ג, GIZ'AN, ולא כמו שגרסת. לעומת זאת לגבי הכתיב אני אישית אכן תומך בגרסתך, גרסת הכתיב החסר, ומעדיף אותה.
מוכן לקבל תיקונים אם שגיתי או ציטטתי לא נכון, יש לך הפניה למקור מוסמך אחר?
שיואו אלוהים במה אתם מתעסקים?
מפגרים..
קיצור אתם חבורת מכוערים!
נקודה…
עלאק אין כוביות בבוסטון…
לחבר שלי קוראים סינדלה…
אתי את ע-נ-ק-י-ת . יצאתי עם מרוקאי אסלי מושבניק ולכל מי שלא עברה את זה
יש המון מה ללמוד:
1. אסור להגיד שחריף לך (כי כמובן את פוגעת באמא שלו)
2. אסור לך להתקלח אחרי 12 בלילה (שלא יבואו שדים)
3. החבר שלך תמיד צודק (לא משנה על מה רבתם אמא שלו תמיד תצדיק רק אותו)
4. אם הגעת לשלב שבו את ואמא שלו לבד – תברחי
(אם לא הספקת לברוח אכלת אותה היא תסביר לך כמה הילד שלה רגיש פגיע וקשור למשפחה)
5. למרות כל המגרעות אי אפשר לוותר על לראות אותו שזוף שרירי מקולח וריחני!!!
אני רוצה לייזדין יתאח קמו תמיד
הוא הספיק כבר לזרוק אותך. או שאת עוד איתו?
חחחחח אני עוד איתו נשואה לו כבר 3 שנים.
נוסטלגיה….
בננות משא מוצת מישהוא עם עניים כחולות או חומות עם שער בלונדיני להיטקשר למשפר::::::::::::::::::::::::::
נייד:0508857418
בית 9191339
סיוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אני יבוא אלייך הביתה ויזין אותך אני רוצה לסם את הבולבול שלי בפות