יציאות 13

אחת שטוחה ומשועממת – i’m
bored

נקטרינה בהיי

בתולה בת חמישים – אני שומרת את עצמי לחתונה

אחת שכבר לא

עצה – לפני שאתם יורדים למישהי, תבדקו שיש לה שם באמת כוס ולא זין

אחת עם ניסיון

אין גלידה בלי הריון!!

אני

תחזור אלי אחרי
הבר מצווה.



אחת שלא מוכנה
לוותר

never leave your pillow!
יום אחד החלטתי לשאול אותו מה הקטע עם שפורפרת הז’ולן בארון באמבטיה. הבחור לא מחמצן, הרי כבר עברתי על כל השערות בגוף שלו. “זה של האקסית שלי” הוא אמר. וואלה? תזכיר לי מתי נפרדתם?
“בפברואר 1968”
צודק, אמרתי, הבלונד באמת היה אז אופנתי, במיוחד אצל בחורות משופמות מאוד.

הסופיסטיכוסית שואלת את עצמה, חלק א’

לא, באמת, אני שואלת אותו, הבחורה לא גרה פה כבר שנים, אולי יש איזו סגולה מיוחדת לשפורפרת הז’ולן בארון האמבטיה, ששומרת על הבית, שאני לא שמעתי עליה?
שאלתי אותו שוב מה העניין עם הז’ולן.
“אולי היא תגיע יום אחד לתל אביב ותרצה לעשות שפם?” הוא אמר לי.
אולי באמת.
איך לא חשבתי על זה, אולי יום אחד היא תיזכר שבבית של האקס שלה מחכה לה שפורפרת ז’ולן עבשה באריזה חדשה, ותיכנס לחמצן.
הלוואי על כולנו כזה אקס נאמן.

הסופיסטיכוסית שואלת את עצמה, חלק ב’

נפעמת מעומק הנאמנות שלו לאנשים שכבר פג תוקפם, ניגשתי למקרר להרוות את צימאוני. היתה שם קולה בלי גזים ושקית של קמח תירס שפג תוקפו של הפגתוקפו שלו בשנה שעברה. “זה של האקסית” הוא אמר לי, ובכלל מה אני מתפלאה ככה? אולי באמת היא תעבור בתל אביב יום אחד ויתחשק לה בייגל’ה מקמח תירס, מי יודע.
לא קרה לכם אף פעם?
תודו שיש היגיון.

הסופיסטיכוסית שואלת את עצמה, חלק ג’

“ממתי אתה אוכל קוטג’?” אני צועקת לו מהמטבח. “זה לא אני, זה של האקסית. נשאר פה מהפעם האחרונה שעשינו קניות ביחד במכולת”.
ואני חשבתי שהמוזיאון של תנובה הוא בתנובה.

הסופיסטיכוסית שואלת את עצמה, חלק ד’

“אני, בפרינציפ לא יוצאת עם גברים שמשתמשים בז’ולן קרם לחימצון!” הודעתי לו.
“א-ב-ל זה לא שלי, זה של האקסית!…”
“בדיוק!” אמרתי לו. עכשיו הבנת? או להסביר שוב?

הסופיסטיכוסית עונה לעצמה, חלק א’, ב’ ו-ג’

הפותפטנית????



הסופיסטיכוסית נשמעת יותר טוב ממילא

במעלית שאלתי ההוא מהמשרד שליד, למה הוא בוהה בי כמו דג כל פעם שהוא עובר לידי במסדרון.
“זה בגלל שאת זיון אופטי. לא ידעת את זה?”



הסופיסטיכוסית בתור לבדיקת עיניים

במחלקת החזיות של המשביר לצרכן לא שמעו עדיין על נשים עם שדיים עצומים. החלטתי להביא את הבעיה לפני המנהל. “תראה”,אמרתי ושלפתי את זוג שדיי המופלאים מול עיניו המקצועיות. “יש לך משהו שעומד בקריטריונים?” הוא שתק רגע, ובסוף מילמל שיש לו משהו שעומד, אבל זה לא הקריטריונים.
“שאני אשפשף?” שאלתי



הסופיסטיכוסית צרכנית נבונה

נשמות טובות הזהירו אותי שאני לא אתקרב לשוק הכרמל, בגלל המצב. ואני אומרת, אם כבר להתפוצץ בשלב של החיים שהשדיים עוד עומדים זקורים, אז כבר עדיף שיהיה גם מלפפון עבה ומוצק ביד.
גם לי יש עקרונות פוליטיים.



הסופיסטיכוסית מעורבת פוליטית

ואני אומרת, אם רק היה להם זיון טוב, כל זה לא היה קורה.



הסופיסטיכוסית מפרשנת את המצב

הוא שוב אכל סרדינים.



הסופיסטיכוסית בולעת ושותקת

שהחברה שלך תלקק לך חלב מהיד, תביא קערה, ומזכוכית.



מיצי, חתולת בית

שאני ארדוף אחרי עכברים?



מיצי, חתולת בית

לפעמים, כשהבעלים שלי מלטף אותי, אני חושבת שיש דברים בגו, אתם צריכים לראות איפה הוא מלטף



מיצי, חתולת בית.

היה, הלך.
עוד מישהו?



הסופיסטיכוסית בבוקר שאחרי

בתור לכספומט אני מרגישה שלוחץ לי באחוריים. למרות תחזיות קודמות, מסתבר שנצמד אליי גבר. אני מכחכחת בגרוני והוא, עדיין צמוד, אומר “סליחה, לא שמתי לב”.
אז תזוז, אני אומרת לו.
“אני לא יכול, אני שקוע במשהו”.



הסופיסטיכוסית לא רוצה להפריע

המזגנים האלה, הכל קונספירציה של גברים תאווי פיטמות.



הסופיסטיכוסית זוקרת בגאווה

אה, הסופיסטיכוסית??!



המנושמשת חדורת קרב, הרבה קרב. חדורה

הבוקר הלכתי להלל חוגר כמפתח. אבל מה, כנראה ההם יש להם סלקציה חריפה במושגים שלא הכרתם מעולם. היללתי ת’חוגר, אבל שלי לא נפתח. לדעתכם זה פגם מלאכותי או רדיואקטיבי?

המנושמשת מעוררת סינתזה למציאות