יציאות 6

בננה מועכים אותה – לא מתרסקת?



מרי, קדושה מעונה

בננה מועכים אותה-לא מתרסקת?

מריה, פולניה לא מודעת.

למה ירוקה הבננה?
זה מקנאה.

(מה זה משנה ממי, מה?)

יש פה בננות נושכות, בחיי.



מה זה משנה ממי, מה?

הכניס.
אמר לי: “איך זה?” אמרתי: “בסדר. נחמד”.
אמר לי: “מה נחמד? מה, את מפגרת את? אני מזיין אותך בתחת”
אמרתי לו: “נו, בסדר, so what -נחמד לאללה, הבולבול שלך מאחורה, עושה לי נעים בפרוסטטה”.
הבן אדם התחיל לצחוק: “איזה פרוסטטה, מפגרת, את בחורה”.
חמודי, אמרתי לו, את זה לא חותכים בניתוח.
ירד לו הזין. הקיא. הלך הביתה.
וואללה, גבר רגיש.



ציפי (לשעבר משה)

הפעם התעלתי מעל עצמי

עשיתי אפצ’י על המחשב ובפה היה לי
סנדוויץ אבוקדו



נומסטר

גבר – המקרה הטוב – יתלבש אסתטי. המקרה הרע והנפוץ נראה כמו רולטת בגדים. לאשה, לעומת זאת, חשוב תמיד להיות כוסית.
*פיליפה מגדל בננה אקסטרא-לארג’* – ביקש שאדגיש את זה פה כשאני נכנסת.



מרי, חסודה.

אמר לי לרדת על ארבע. ירדתי.
אמר יבוא מאחורה. אמרתי תפאדל. אמר: תבלעי? אמרתי: בתאבון.
אמר: נביא מיסיונרית?
אמרתי: מה זה?!
לא ולא. אני יש לי ערכים.



מוריה, חסודה עברייה.

החוקר תרבות?
דווקא הפתיע אותי הלילה בדיון פרוע. אפילו ירד לי לשורה התחתונה.



מרי, קדושה.

אני עם זית לא מתערבבת.



בננה חסודה.

אחיות עלק-איזה פה מלוכלך יש להם אלה. אם הדורמן פה היה נותן לי להכנס, הייתי מזיין אותם אחת אחת, מרגיע להם ת’ליבידו,סותם להם ת’פה,סוגר את המקום.



מרקו, ערס בעל מעוף.

הבננה שיש *לי* בבית מתמעכת והולכת.



מריים, פולניה פואטית.

ואני, מה?
עציץ?

הסופיטיכוסית תוהה כמה זמן לוקח לעיין לה ביציאות

יציאתי נשלחה לעיון.
ולבית אריאלה, נגיע בסוף?



הסופיסטיכוסית תוהה שוב

עוד פעם ביד?



הסופיסטיכוסית משתעממת

אמר לי: “אוולין, תחזרי, אני מתגעגע אווי אווי”, עשיתי לו לא עם הראש, ככה בשתיקה עם פרצוף מכווץ, שיבין שאני כועסת.
שלח לי נרקיסים בדואר, בונבוניירות עם שליח, מסטיק מאסט בלי סוכר להלבנה, שלח את אחותו המפגרת לעשות שלום בית, מה אני אגיד לכן, הייתי נסיכה לשלושה ימים. פתאום הפסיק להתקשר. אמרתי מה נהיה? אמר “זה לא את, זה אני”. אמרתי “טפו על הפרצוף שלך,עלוב נפש אחד”, אמר “הייתי צריך לשלוח לך אקונומיקה לשטוף את הפה שלך, יא בת ימית אהבלה”.
הלכתי לבלי שוב ופיתחתי אלרגיה. הנרקיסים האלה עוד יהרגו אותי, בחיי.

הסיפור שלי עם אוולין, גרסת הבטא.

עד שלא גיליתי בסרגל שתריסר אינצ’ים שווי ערך לשלושים סנטימטרים, לא הבנתי את פשר הכינוי “ג’ון לונג, אגדת שניים עשר האינץ'”



האחות בלו-ז

מרקו..איפה העוף?



נומסטר

בכלל לא התכוונתי לזה, למרות שגם בשביל זה אני צריכה לרדת על ארבע.



הסופיסטיכוסית מהרהרת על עניינים ברומה של ספונג’ה

לא משנה שיש לי ארבעה תארים, אחד מהם בפיסיקה גרעינית, ושלושת האחרים באנטומיה של הגבר, לא משנה שעברתי קורס השתכללות אצל אנה ניקול סמית’, לא משנה שאני יודעת לעשות פליק-פלאק לאחור באמצע הזיון, בצורה כזו שהוא לא מרגיש את ההיפוך אבל מרגיש את הטוויסט החזק בכיפה של הזין, ולא משנה שאני מוצצת כמו שואב אבק.
כל זה זניח, מה שמפריע לו זה האי-סימטריות שלי ב



הסופיסטיכוסית עוצרת שניה לפני סוף הוידוי

נסענו באוטו שלו בכל העיר, הוא שם גז ואני בכלל לא התרשמתי, חשבתי, מה לו ולאוטו כזה, משקפופר לבנבן כמו משהו שעבר לילה באקונומיקה, ואוטו של ערסים מתוחכמים.
בלי להתבלבל הושטתי יד לכיוון הכללי של המפגש במכנסיים, ופלטתי בנון שלנטיות –
“ידעתי. זין גדול שללא ספק נועד לחפות על מגבלות שכליות”



הסופיסטיכוסית מדווחת מזירת הדייטים

יש לי ציפור קטנה בלב, והיא משלמת שכר דירה מוגזם, אף פעם לא מוצאת חניה, ומפנים לה את הזבל בשלוש בלילה. ככה זה כשגרים בלב.

*האחות בלו-ז*

די כבר לדבר על זיונים ותקיעות כל הזמן! מה דעתכם לדבר על פרחים ופרפרים?
כל השבוע הייתי חרמנית רצח, הייתי בטוחה שעם האורגזמה הראשונה שתיקרה בדרכי אני אביא אותה כמו שמרגישים בפעם הראשונה ששמים פול גז באוטו החדש שקרעת ממנו הרגע את הניילונים… בסוף, היה זיון דרגה 4 בסולם של מ – 1 עד 700
כבר עדיף היה ללמוד סריגה אמנותית או שלא



הסופיטיכוסית בוחנת שוב את שיטת הדירוג