מנם הדפוקות רגשית שבינינו, אלו שבגיל שלושים עדיין מחפשות אך ורק סטוצ'ים בברים אפלים עם גופייה אדומה חשופה, בשרב הקיץ או בקור המצמרר של החורף, לא יודו בכך. הן משוועות ומתחננות לאהבה ולא רק לזיון, 20 דקות של תהילה או של נפילה, עם גברים מתחלפים בשרשרת, נרטיבית או אקלקטית, לכל היותר קמפיין אינטנסיבי האורך שבועיים של החלפת מיצים ושימוש בירקות עם מבנה אנטומי צר וארוך. גם הן רוצות להתמסד, כל אחת בפורמט שלה, ולשמחתנו האפשרויות כיום לא מוגבלות. כל אישה (וגבר) זקוקה לאהבה, שכן אהבה, היא היסוד החיוני הקיומי הרביעי, לאחר אוויר מים ומזון, מספקת לנו את הדלק המניע של חיינו, יותר מהצלחה בקריירה או בלימודים, יותר משגשוג כלכלי או מטייסת חברים/ות מגובשת ומלוטשת שיודעת להגיד את הדברים הנכונים ותמיד נמצאת שם לצדך. אהבה היא האושר, היא הסיפוק, היא הריגוש, היא התאווה, היא התשוקה, היא השמחה, היא החשמל, היא הסוד והמוזה לתסריט החיים המוצלח ביותר, היא השעון המעורר הטוב ביותר בבוקר (בלי כל קשר או עם הרבה קשר לשעון הביולוגי הנשי). אך מה לעשות כשאהבה אינה מונחת במעמקי הכיס הקטן שלך. היא נמצאת אי שם קרוב אליך, או רחוקה ממך אלפי שנות אור, בגלקסיה אחרת, במטוס בדרך לפריז, בסניף ג'מבו הקרוב לביתך, במעלית, בבית הקפה השכונתי, בדרך הביתה אחרי טיפול 10,000 ק"מ אצל הקוסמטיקאית, כשאין בך כל חן אלא הרבה אודם בפנים ומראה כללי של פרדי קרוגר, את ממהרת הביתה ולא יודעת שהגורל כל כך קרוב אליך. האהבה זה עתה חלפה על פניך, נגעה בהן קלילות כמו משב רוח חרישי. אבל איזה נעכס היא המשיכה ללכת. את תמיד בתנועה מתמדת בחיפוש אחר אהבה במסווה של הזיון האולטימטיבי הבא.
מוחי הפעיל את גלגליו השנונים והמשומנים היטב, התייגע והזיע במטרה למצוא את התשובה האוניברסאלית שתזכה אותי בפרס נובל לאהבה. "גויים יקרים, המוח היהודי שוב עשה זאת: מילה בוייר כן, היא זו שחקרה ומצאה את גן סיפוק הצורך האנושי הבסיסי הרגשי-פיזי לאהבה החסרה". את הצד הפיזי: ריגוש מיני (אם את מאלו ששמעו על אורגזמה), פיתוח קול (אם את מאלו שגונחות, צועקות או רק מצייצות), אימוני כושר (אם את מאלו שאוהבות יוגה, פילאטיס, התעמלות אמנותית או אירובי תוך כדי), הצורך במגע (אם את מאלו שאוהבות עיסוי או שיציירו לך על הגב)… ניתן לספק על ידי זיונים עלומי שם, עטופים בקונדום עם קוטלי זרע (מסמך זה ישמיד את עצמו תוך שלושים שניות מרגע גמר הקריאה), ויברטור ושאר ידידי האישה. אך לא אהבה, את צריכה גבר חי ונושם בכוחות עצמו שיאהב אותך. את הגן עדיין לא מצאתי אך הגעתי אל מסקנת ביניים מעודדת – המאהב הווירטואלי.
את לא צריכה להתאמץ כדי למצוא אותו, אין צורך להרחיק לכת לבר ברמת הגולן (כי היית כבר בכל הברים באזור המרכז, לפחות באלה שהואילו בטובם והכניסו אותך). כל שעליך לעשות הוא לשבת מול המחשב שלך כשידך מתחת לתחתונים ומזכירה לך מדוע את צריכה גבר. הוא מזיז ממש בשניות אלו את גלגלת העכבר, מדפדף בין הדפים, אפילו כאן באתר בננות. כך אני מצאתי את שלי. הוא יגיב לתגובתך בתגובה לתגובה (מי אמרה שאין ניסים או מקריות בחיים?!). הוא ישלח לך מייל ממיס והורס, או שאת תיזמי את ההתחלה (אין ברירה גם כאן המצב לא פשוט ואת צריכה להילחם על השווים באמת ולגלות אישיות אסרטיבית, ועצה גברית, אמנם ממקלדת אישה, עליך ללחוץ על הדוושה אך לא לדרוס). תגששו את ראשית אהבתכם הווירטואלית, תחילה בביישנות מנומסת משהו, אך עם יותר אומץ מאשר בפגישה ממשית. במייל הראשון והשני תבחנו את התאמתכם הבסיסית, תיבררו היטב את המילים, את הפונט, הצבע והגודל, ותהיו עסוקים בלהרשים ובלהשוויץ אך בלי כל השוויץ. במייל השלישי כבר תהיו נאהבים. במייל הרביעי תעשו אהבה. במייל החמישי תזדיינו בפראות כאילו אין מחר ותוך כדי תצעקו: הוא – "את (וו)אלה!", את – "(ת)נענע אותי", הוא יעשה ביד, וגם את תבחשי בקלחת הטרופית, תתני לאצבעות ללכת במקומו (כי הוא לא אתך). במייל השישי תשוחחו על רגשות כמוסים, ואז… הוא יכתוב לך שהוא אוהב אותך חתולה פראית השורטת את הצג שלו, ויצרף לבבות וסמיילי, במייל השביעי תספרו אחד לשנייה על שיגיונות ושיגעונות, על זיכרונות ילדות, על הפעם הראשונה שלך ושלו, על מעשי קונדס. במייל השמיני הוא ישלח לך קובץ JPG עם תמונת ראי עליו כתב באודם אדום בוהק שיר אהבה אנדלוסי. את תתמוגגי מן המתנה הראשונה, ושהוא לא קמצן אלא השקיע בך, שרבט באודם של חברת כריסטיאן דיור. את תגדילי את הזום של התמונה, תבחני ב-1600 אחוזים כל אות, תשנני היטב כל מילה. תראי בגאווה לחברתך הטובה, תפרשני עמה כל פרשנות אפשרית, ברמת המיקרו והמקרו. יחלוף חודש, יחלפו חודשיים, תהיו מאוהבים ואז במייל ה-751 (תכתבו אחד לשנייה לפחות 5 מיילים ביום, כל צד בנפרד), יהיה משבר אהבה ראשון. משהו על הבילוי הבא שלכם. את תרצי לצפות בסרט פורנו – "נערה עם עגיל פנינה", שישודר בערוץ הוט סקס. הוא יעדיף לצפות בסרט האיראני – "צבעי גן עדן" על ילד עיוור, שישודר בערוץ הוט פריים. הוא ילחץ, את לא תוותרי, הוא ייעלב, את תפייסי. לבסוף אחרי זיון סוער במהלכו המקלדת תידלק עם ניצוצות אש, ומעוצמת החבטות תישבר (אל חשש, המקלדת החדשה ממתינה לתור הזהב שלה), למחרת השכנים יתלו על לוח המודעות תלונה על הדציבלים הגבוהים של החבטות על מקשי המקלדת, תיישרו את ההדורים, ותסכימו על צפייה משותפת כל אחד במרחב הפיזי הנפרד שלו בסרט "נערה עם עגיל פנינה בגן עדן איראני".
וכמו כל זוג עם תו תקן ישראלי, במהלך סיפור האהבה: תקניטו אחד את השנייה, תכנו זה את זו בשמות חיבה, הוא יקרא לשדיים שלך מרי קייט ואשלי אולסון, את תכני בחיבה את הזין שלו מקגיוור, הוא י(לנ)קק אותך בכל בלוג אפשרי, את תדאגי לו אם הוא יאחר, תחששי בשל מהירויות הגלישה המטורפות באוטוסטראדה, הוא יממש את הפנטזיה הרטובה שלך לסאונה באמבטיה וימצא עבורך באתר הקניות www.hotsale.com מפזר חום 8500 וואט במחיר מבצע ללא דמי משלוח, תעשו סקס סוער במסנג'ר תוך כדי דיון על כדאיות תשואות רכישת דירות בטורנטו, את תתלונני בפניו, "כרטיס רשת שלי: שוב (כתבת לי כי) שכחת להוריד את כיסוי המקלדת", הוא יגלה סימני קנאה: "לוח אם מתוקה שלי, תגידי את האמת, עם כמה גברים התכתבת בעבר, והאם אני הראשון שלך?", את תמררי את חייו (תאיימי לשלוח לו קבצים עם וירוסים), אם הוא לא ישלח לך עשרה מיילים בשעה, תגלשו לשיחות נפש ולדיונים פוליטיים עד לשעות הלילה המאוחרות, כשלא יעמוד לו בפעם הראשונה תשלחו מייל לאתר הייעוץ של דר' פוגל. יהיו עליות ומורדות, שמחות ועצב, חיוכים ודמעות, הריון מדומה, כמו בכל מערכת יחסים.
…כמה חבל שלא ניתן להתעלם מעובדה טכנית שולית אחת – זו אהבה ווירטואלית.