לישון עם האויבת

הוא היה חתיך, חמוד, אינטליגנט. ובקיצור, על פניו – בחור איכותי. בפועל התברר שהחיבור ביני, (האיכותית, כמובן), לבין הבחור האיכותי, היה איכותי ממש כמו פיגוע איכותי

סיפור מהחיים

לפני כשלושה חודשים התחיל לי רומן עם מישהו, מאורע שריגש רבים, באותה עוצמה שבה נדבקו כל צופי סיינפלד לטלוויזיה, בעת שידור הפרק האחרון. ולא בכדי. עד אז הייתי ידועה כמי שאוהבת בחורים חולמניים, רכי דיבור ועדיני נפש. ובקיצור: מאלו שמשפיטים אותך, אבל בשקט ובכריזמתיות ראויים לציון. דקה לפני שחברותיי התחילו לאסוף כסף להשתלת מוח, כמוצא אחרון שיסיים את רווקותי המייסרת (במיוחד אותן), החלטתי לעשות מאמץ ולחסוך את כספן, למען מטרות נעלות יותר – למשל, מסיבת הרווקות שלי שתתקיים במהרה בימינו, אמן.
הוא היה חתיך, חמוד, אינטליגנט. ובקיצור, על פניו – בחור איכותי. בפועל התברר שהחיבור ביני, (האיכותית, כמובן), לבין הבחור האיכותי, היה איכותי ממש כמו פיגוע איכותי.
"אני מקווה שאת לא מספרת עליי לחברות שלך, נכון?", שאל בחשש לאחר מספר פגישות, שנראו דיי מבטיחות. "כמובן!" עניתי, "כמובן שאף אחד לא יודע עלינו", (שקר גס. רק דודן רחוק שגר באנטרקטיקה בלי טלפון, עדיין לא שמע על הבשורות).
ומכיוון שלטענתי הדיסקרטיות היא מפלטו של הנבל, התחלתי לחקור למה הוא כל כך היסטרי.
או אז שמתי לב שמפלס הלחץ עולה בנוכחות בחורה אחת ספציפית. שילוב של מיטב שיטות הסי.איי.אי, השב"כ, וקצת ממה שלמדתי מצפייה בסטרסקי והאץ', הביא לחשיפת האמת: מי שהוא כינה בפשטות "ידידה שלי", היתה לא אחרת מאשר בחורה, שרק לפני עשר דקות עוד היתה "צמודתו של.", ועתה הפכה למשהו עוד יותר גרוע, מבחינתי כמובן: "אקסית מיתולוגית".
עוד בטרם הספיקותי להעלב למה הוא מסתיר אותי ממנה, ולחשוב: אם כך הוא הגדיר אותה, איך יגדיר אותי, עם ותק של שלוש שעות בחייו, וגם זה לא ברציפות, הביא לנו אותה הנ"ל בהפוכה, כשהכריז במפתיע שהוא בכלל מאוהב במישהי שלישית, אחות טיפול נמרץ. אז נכון שתמיד החזקתי ממנו בחור עם חשיבה לעתיד, אבל טיפול נמרץ??? עד כדי כך הוא פחד ממה שאעשה לו, בגילו המתקדם, שכבר הוא משריין לו קשרים בחדר מיון?
אחרי כמה ימים בקפה השכונתי מול צמד המאוהבים, התחלתי לראות את העולם בדו מימד: או הפוך, או שחור. "כל עמלי היה לשווא", יללתי לחברותיי והסברתי: "אני מנסה כבר שנתיים להתחבב על שולחן הבנים ולהראות להם כמה אני חכמה, שנונה ומצחיקה, כדי שימליצו עליי לחבר היקר שלהם, ואז מגיעה לודמילה (שם בדוי, אך הולם להפליא), ומחליפה נשיקות עם הבנים, שהפכו בשנייה לידידותיים לסביבה, ממש כמו מטהר אוויר של סנו. ומה יהא עליי", מיררתי בבכי, "איך אספר לאמא שלי, שנגוז החלום על סופ"ש בטוסקנה, החלפת טבעות בבניין העירייה בפירנצה והמוני ילדים יפים וחכמים (כמוני), ועשירים (כמו אבא)?"

מועדון ארוחת האקסיות

תגידו מה שתגידו, אבל האישה המושלמת לבכות על כתפיה התגלתה כ…נכון. האקסית הסודית, שהוא כה טרח להפריד ביננו. הבחירה היתה טבעית: לא רק שהיא ישבה שולחן לידי, גם היא הסתכלה על הנס הרפואי הזה, שחיבר בין לודמילה לאקסנו היקר, החבר החדש בעמותת ידידי אסף הרופא.
ואז גיליתי שמה שטוב כשאת יוצאת עם בחור איכותי הוא, שגם האקסיות שלו ושאר ידידותיו הן נשים איכותיות ותומכות. בעודי צופה בעיניים כלות בחסכונות שלנו מתבזבזים על קפה ועוגות שמרים ללודמילה, החזיקו לי הבנות את היד, סיפקו טישיו ובעיקר ציטטו את ורדה רזיאל ז'קונט: "תזרקי אותו, את לא צריכה אותו יותר".
לא מזמן חל מהפך בעמדה הרשמית ובהתערבות האקסית, שלקחה על עצמה באופן לא מובן, להיות אנטוני זיני, הוכרזה הפסקת אש. ולא רק זאת, אלא שהאיכותי התגבר על הפחד להוציא מילה מבלי שקיבל אישור מגבוה, ניגש אליי אישית, ואמר: "יפה שאת ואקסתי חברות טובות. זה רציני ביניכן?"
"למה רק היא?" עניתי. "כל ידידותיך נפלאות. יש לך טעם טוב בבחורות".
מכיוון ששום צוות נטל"י לא נראה בסביבה, הוא התאפק מלהתעלף. "ביקשת ממני להיות דיסקרטית", הסברתי, "אז סיפרתי רק לחברות הכי טובות שלך".

המלצות ועדת אברמוב

הסוגיה החשובה באמת, ובואו נהיה רציניות לרגע, האם אפשר להיות חברה של האקסית? או שמא אקסית לאקסית זאב? בעקבות האירועים האחרונים, התכנסה ועדת אברמוב לבדיקת הנושא וגיבוש המלצות. שעיקרן: יש אקסיות, ויש אקסיות.
יש כמובן את האקסיות שלא ראויות למאכל אדם: זו שגנבה את בעלך והשאירה אותך עם המשכנתא ושלושה ילדים רעבים. החברה הכי טובה שלקחה לך את החבר ופינתה אותך מהדירה, ללא זכות השיבה. ויש כמובן את הבעל/חבר שהפך להומו. אין מצב שתתחברי לאקס שלו. אלא אם כן את רוצה לשמוע כמה היית גרועה במיטה, במיוחד כששכבת על הבטן, והתלוננת שכואב לך.
ויש גם אחרות.

האקסית האידאלית

נתוני פתיחה:
ותק של כמה שנים כאקסית, שני חברים רציניים מאז, אינספור זיונים. גמרו את הקשר רע. הם לא מדברים, אפילו לא בימי ההולדת. היא יורדת עליו בכל הזדמנות – ומתכוונת לזה. ואת האמת? את מאמינה לה.
אני זוכרת מסיבה אחת שבה הבחנתי בדמות נשית גבוהה למדיי, הולכת עם בחור שמנמוך למדיי, שהיה לגמרי לא במקרה, האהוב שלי באותו זמן. בקיצור, לא ממש הבחנתי איך היא נראית, רק שמתי לב שהיא נורא מאוהבת, ואי לכך וברוב טובי איחלתי להם להיפרד ולחילופין, שתמות עכשיו, ותיכף ומיד. בסוף זה אפילו עזר. כלומר, הם נפרדו.
קחו שנה וחצי קדימה. נתבקשתי לנסוע לאילת ולעשות כתבה על מסיבות. אשת הקשר היתה עדי. בילינו יחד יום שלם והיה מדליק למדיי, עד אשר בהגיענו למסיבה, סחתי לה שאיזה קטע, פעם חשבתי שלהיות חברה של די.ג'יי זה שיחוק אמיתי. עדי המקסימה שאלה: באמת, מי זה היה? כי גם אני יצאתי עם די.ג"יי.
לקח לי בדיוק שלוש שניות לקלוט שהאשה שכה קיללתי ושנאתי, עומדת לידי בגודל טבעי (גבוה) ובצבעים (זרחניים עם נצנצים). המשפט היחיד שיכולתי להוציא מהפה היה: מה, את עוד בחיים אחרי שקיללתי אותך כל כך הרבה?
מייד עברנו לתיאורים פלסטיים של גודל, צבע, ותנוחות (נו, מה חשבתם? על מה בנות מדברות?) ולאחר שהבנתי שהקללה האמיתית עבורה דווקא היתה "הלוואי שתישארו יחד", הפכנו מייד להיות חברות בלב ובנפש. עד כדי כך שלפעמים תוהים האם אנחנו חברות או זוג. את האמת, ואם חושבים על זה באופן מטפורי, אז כן. כאילו, אם אני הייתי איתו והיא היתה איתו, זה כאילו היינו יחד, לא?

האקסית המסוכנת

נתוני פתיחה:
הקשר נגמר מצוין. הם מדברים בטלפון לפחות פעם בשבוע, היא לא יוצאת ברצינות עם אף אחד אחר. היא חולמת עליו לפעמים בלילה, אבל מספרת לך את החלומות, בשביל המצפון. היא מחכה למבצע צבאי כדי שיהיה לה תירוץ להתקשר אליו, ולהגיד שהיא דואגת לו. היא בטוחה שגם את עושה את זה, אבל לא מספרת לה.
המצב של ידידות בין אקסיות, אשר אחת מהן זרקה את הבחור, ואילו הבחור זרק את השניה, הוא מצב לא בריא. יש בו אלמנטים של מי יותר שווה (היא), למי יש יתרון על מי (לה), כשהכלל ברור: בחורים חושבים מהאגו, ולכן, לנצח הם ירצו (מה זה ירצו? יתאמצו!) לחזור למי שזרקה אותם. עובדה זו יוצרת ביניכן יחסים בלתי שוויוניים, שבהם את הצד החלש, הפגוע, שעלול, אחרי הצחוקים והדאחקות, להיפגע שוב. והפעם ממנה.
אמון היא מילת המפתח, אבל קחי בחשבון שבלילה גשום, אחרי שהחבר החדש עזב אותה, עלולה המסוכנת, למרות כל ההצהרות וחיבתה אליך, לשוב לאהובך, לתמיד, תוך הסגרת כל סודותיכן, ושיכחה פתאומית של מספר הטלפון שלך, לעולמי עד.

האקסית הממוצעת- תחזית ריאלית

נתוני פתיחה:
היא זוכרת את הרגעים הטובים, אבל גם את הרעים. היא לא מחזירה לו טלפונים לפעמים. היא יוצאת עם אחרים. היא רוצה לצאת עם הנותרים. היא יכולה להבין מה בחורות אחרות מוצאות בו, אבל זה לא עושה לה את זה יותר. כשהיא אומרת לך, זה יעבור לו והוא עוד יחזור אליך – היא מתכוונת לזה.
בחני את עצמך: האם את מסוגלת לשמוע כמה טוב היה להם ביחד ארבע וחצי שנים, לאחר שאתם החזקתם מעמד בקושי שעתיים, באשמתו? האם את מסוגלת לפרגן להם על ארוחה בקרן, בעוד את הסתפקת באותו הזמן ממש, במרק מקופסת שימורים, וחלמת שהוא יתקשר אליך? ומה יקרה אם הגרוע מכל יקרה – אם אחרי שדגם את כל הלודמילות בעולם, יחליט האיכותי שהיה לו הכי טוב עם הקודמת, והם יחזרו? כשלדעתו, מה יותר טוב מעכשיו, כשהכל גלוי וכולם חברים של כולם?
הדבר היחיד שמנחם אותי באפשרות קלוקלת זו, שכמו שאני מכירה את האוסטרו-פולני שלנו, הוא עוד עלול לחזור לקודמת, ולהתחיל לנדנד בעניין שלישיה. כי הרי כבר סיכמנו: כולם חברים של כולם.

ואף על פי כן, ולמרות הכל

מניסיון, לא חשוב לאיזה סוג האקסית "שלך" משתייכת, אף אחד מהקשרים הללו לא יהפוך אותך לחברתה הטובה ביותר, אבל זה גם לא רע להכיר את "האויבת", ובדרך כלל, כמה מפתיע, את מגלה שמולך עומדת בחורה בדיוק כמוך. לפעמים אפילו אחת שהיתה יכולה, בנסיבות אחרות, להיות חברתך הטובה, או אחותך האובדת. אני מבחינתי חייבת להגיד שעד היום, אף פעם לא התאכזבתי. תמיד נוכחתי מחדש בזה שכאשר גבר נמצא בין שתי נשים, מישהי בסוף תבכה.

אתי אברמוב

אשה על סף התמוטטות עצבים. כשתהיה גדולה היא רוצה להיות עקרת בית, נשואה ואם לכמה שיותר. בינתיים מסתפקת בלהיות עיתונאית בכירה, סטודנטית מצטיינת, בליינית מובילה ולא - בלונדינית מתוך בחירה

תגובות

  1. נועה תנוע

    עזבו אתכן מאקסיות שמקסיות, הכי טוב להמשיך הלאה ולנתק כל קשר לבחור וזה אומר: מהחברים שלו, מהמשפחה שלו (גם אם היית החברה הכי טובה של אחותו), מהבר הקבוע שלו וכן הלאה.
    מי שמחפשת דרכים להיות נוכחת בסביבה שלו כנראה שלא התגברה על הבחור.

    • קוקיה

      איזה מין פסיכולוג בגרוש עלוב אתה!
      יאללה יאללה יש אנשים שגם רוצים להיות חברים וחפים מתככים ואינטרסים כי הם מודעים לעצמם. אולי תנסה פחות נוסחתיות ויותר גמישות לאור המצב?

  2. מזל טוב,
    חזרת לכתוב, תמיד טוב לקרוא אותך…
    ממני ומחניבעל

  3. הוא הבוכה.
    הפחד הכי גדול של כל גבר הוא התאחדות אקסותיו. הוא רואה אותן מסתובבות במסדרונות האוניברסיטה/ בי"ס/ מקום עבודה, מריח את נשימות הכריש התאוותן הנפלטות מפיותיהן, ולבו מנבא לו רעות. האם גם היום לקפה יהיה טעם של דם?

    • מישהו כאן עצבני היום…

      • אני לא עצבני או נרגז
        על בנות או בכלל בני אדם.
        כל הזעם טמון בארגז
        הסגור במנעול וחותם.

        רק תוהה במקצת אנוכי
        על אורחות, מנהגי בנות חווה:
        כל היום הן רבות בתוך סחי,
        משתגעות וצורחות עד לבכי,
        אך לטרוף גברברים? הו! אחווה!

        • חמדה בן יהודה

          מה אומר לך, מי שמרגיש שטורפים אותו, וגם מי שחושב שיש סיבה לטרוף אותו, יכול או לצאת מזה או לחשוב שזה מגיע לו. בין לבין, בוא נברר מה כל כך מפחיד בשתי קצ'קעס ששותות קפה יחד.

          • זה כל כך מפחיד אותו שהוא עבר לשירה.

            הי לוכד,
            תבקש משירלי יפה (על כוס קפה?)
            אולי היא תסכים להפוך אותך למשורר בית-הבננה
            (אחרי הכישלון של הג'ינג'י)

            • משורר הבית של אתר כמו זה אמור לכתוב בסגנון החדש, והוא, מה לעשות, עושה לי בחילה.
              אני נאמן לסגנון הישן, הברור, המחורז והמדויק מבחינת המשקל.
              אגב, את מוזמנת לפורום ושם תוכלי לקרוא משיריהם המתורגמים של מיטב משוררי רוסיה ובמיוחד פושקין. לחצי על מנוע החיפוש את שמותיהם (ורה אינבר, אנה אחמטובה, ויסוצקי, פושקין) ותהני(?)

              • בלי רוסים בתגובות למאמר זה? ואפילו משוררי המאה. לא צריך לתת לאיכותי רמזים איזה ספרים לקנות ללודמילה כדי שתישאר איתו יותר!

              • כבר אמרנו שאתה שמרן?
                (מוסיקה קלאסית ורומנטית…)
                אמרנו.

                ובלי קשר, אני צריכה לבדוק עד כמה אמא רוסיה עוד פועמת בעורקיי (אחרי שלושה דורות).
                פרוזה רוסית קצת כבדה עלי (בעיקר השמות והכינויים שאני לא מצליחה להבין את ההקשרים ביניהם). שירה? עוד לא ניסיתי.

                בוטן בפרץ פתיחות

                • ואם את רוצה רשימה מומלצת, אני לרשותך באדום.

                  • חוץ מזה אתה חייב לי, אחרי הרשימה ההיא…

                  • "יבגני אוניגין" של פושקין בתרגומו של אברהם שלונסקי. זו יצירת חובה. מדובר ביצירה השירית הנחשבת ביותר בעת החדשה (ואני לא מגזים) המהווה בסיס לשירה ולשפה הרוסית העכשווית.
                    שיריו של לרמונטוב בתרגומו של גפונוב. משורר רוסי לירי ומיוחד שנרצח בדו קרב בגיל 26 אך הספיק לכתוב פואמות ושירים מקסימים.
                    שיריה של אנה אחמטובה. משוררת מדור הכסף של השירה הרוסית בעלת שירים ליריים עמוקים.
                    אני חושב שמספיק להפעם…

                    • קראתי באנגלית והיא באמת נהדרת…

  4. כרגיל מצחיק, שנון ומהנה. יופי שחזרת…

  5. מרי סטיוארט

    הלאה
    קדימה
    למקום הבא בחיים, לשלב הבא, פאזה אחרת
    חדשה
    ח ד ש ה !
    ח ד ש ה ! ! !

    למה לדשדש במימי המדמנה של קשר שכשל, נחרב, התאדה, התמסמס או התפוצץ?
    שימשיך את חייו, לבריאות, ואת, לכי קדימה. אולי בנאדם אמיתי נמצא שם קרוב מעבר לפינה:-)

    • טיפשונת

      מרי.. את צודקת !!!! אסור לדשדש בעבר אבל מה לעשות שזהו טבענו של רוב רובנו ?? ?
      אני באמת מרגישה טיפשה כשזה קורה לי אבל גם אחרי שנתיים כשנורא בא לי אהבה ואין כרגע בנמצא (מה לעשות שהחיים הם לא כמו שאנחנו רוצים) אני מוצאת את עצמי חושבת עליו… האקס שכ"כ הייתי רוצה להעלים ממחשבותי.
      אז שמישהו יגיד לי איך מפסיקים לדשדש בעבר כשמרגישים תהום של ריקנות בהווה??
      ושלא תביני לא נכון אני גם אופטימית לפעמים.

      • אחרי שנתיים? תהום של רייקנות?
        זה כבר נשמע ברמת ההגזמה.

        ותיקון טעות: כל פסיכולוג/גית מתחיל/ה יאמר לך שאנחנו חיים בדיוק כמו שאנחנו רוצים/בוחרים

      • אבל הוא חייב להיות מישהו שלא יהיה התפשרות, ולא יפול מהאחרון- אחרת זה לא עובד.

        להתחבר עם אקסיות זו תראפיה רעה במיוחד. את מנסה להתגבר עליו, היא מנסה להתגבר עליו..

        עדיף להתחבר עם חברים שלו.

      • קוקיה

        זה מאוד מאוד הרסני לנסות לכפר על ריקנות בעזרת גברים (או נשים), למה היא צריכה להוכיח לעולם שהכל בסדר כשהכל לא?
        טפלי בעצמך מתוקה, רצוי אצל פסיכולוג, לא שיש בך משהו לא בסדר באופן כללי, את אומרת שאת מרגישה ריקנות ויפה שעה אחת קודם, לבדוק למה?

        • מרי סטיוארט

          רגע רגע רגע.

          אדם שחווה זוגיות, ומרגיש ריקנות בלעדיה, הוא לא בהכרח אדם שזקוק לטיפול.

          הוא פשוט צריך לתור אחר זוגיות חדשה. טבעי ונורמלי. אין מה לשאול את עצמך "מדוע אני חשה ריקנות". אלא "איך לשנות את המצב. איך למלא את הריקנות".

          נכון שזוגיות היא לא הדרך היחידה למלא ריקנות. אבל זוגיות היא צורך טבעי ונורמלי, ואם היא חסרה, צריך פשוט לנסות למצוא אחת. בראש טוב, לא מעמדה של אומללות, אבל להתנהל ככה שהסיכויים לפגוש מישהו מתאים יגדלו. בהצלחה.

          (את הכסף לפסיכולוג מוטב תוציאי על בגדים יפים וכיופים…)

          • קוקיה

            איך למלא את הריקנות? בבן אדם אחר!

            את לא חושבת שבנאדם אמור להרגיש בסדר גם אם אין לו מישהו כרגע?
            גם בגדים וכיופים זה דבר די חולף ואז נשארים עם….הריקנות…..

            אפשר למשל להיות קצת יותר שלמים עם עצמנו, עם גופנו ומיניותנו, עם ההורים שלנו ועם החיים שלנו בכללותם. אבל זאת עבודה קשה מדי, עזבי, עדיף לקפוץ לאיזה קניון במקום…..

            • מרי סטיוארט

              אני לא מסכימה איתך. הצורך בזוגיות נפרד, מקביל, ולא סותר אף אחד מהדברים שהזכרת. להיפך, דווקא כאשר החיים מלאים ומספקים, לפעמים מחריף הצורך לחלק את כל הטוב הזה עם נפש אהובה. אין דרך להכחיש את הצורך בזוגיות. לא שאי אפשר לחיות בלי זה. אפשר. אבל עצם העובדה שמרגישים ריקנות במשבצת הזו זה לא משהו שאפשר לפתור על ידי משבצות אחרות. ככה אני חושבת. דווקא בתקופות השיא שלי מבחינת לימודים, עבודה וכו' – השתוקקתי לאהבה יותר מכל.

              • סטיוארט,
                נתון מרכזי אחד פספסת: הבחורה מרגישה כך אחרי שנתיים!
                תהום ורייקנות במשך שנתיים? זה מעיד על בעיה קשה. לא נראה לך?
                אם היא לא מסוגלת להתמודד עם פרידה גם אחרי שנתיים, אולי עדיף ש:
                1. תלך לטיפול
                2. תוותר לעצמה על זוגיות בשלב זה
                3. כלב או חתול – נאמנותם אינה מוטלת בספק

                • קוקיה

                  בסדר, לא צריך להמית אותה בתא גזים כבר.
                  ריקנות זה לא משהו שעבודה, לימודים ועוד ועוד ועוד דברים חיצוניים פותרים, יש הבדל גם בין ריקנות (שהיא תחושה ששום דבר אינו שווה בעולם גם אם אתה עשיר כקורח, מפורסם וזיין על) שקשורה אך ורק לאהבה עצמית, לבין כמיהה לקשר שהיא לגיטימית ורצויה אבל לא כתחליף לאהבה עצמית. אם את מרגישה שאת לא מסתדרת בלי מישהו שיגיד לך שאת בסדר ואוהבים אותך, אז כל הקניות שבעולם לא יהפכו את זה לבסדר.
                  טיפשונת דרלינג, סליחה שהשיחה היא עלייך ולא איתך, את מוזמנת להגיב!

                • מרי סטיוארט

                  בוטן – היא תקועה שנתיים במחשבות על האקס. היא בכלל לא מנסה למצוא זוגיות חדשה. אם היא לא תנסה, בטוח שהיא לא תצליח.

                  קוקיה – נו, אפשר להתחיל עם שאלות הביצה והתרנגולת והפסיכולוגיה בגרוש או בדולר. מה קודם למה. אני לא חושבת שתנאי למציאת זוגיות הוא קודם כל לפתור את כל הבעיות האישיות שלנו. האישיות צומחת כל החיים. בעיות באות והולכות, מתעוררות ונעלמות. פרטנר אוהב יכול לעזור. (ופרטנר מחורבן יכול להרוס / לתעתע / אבל גם להשכיח לזמן מה חלק מהצרות.)

                  ברור שקודם כל אנשים צריכים להבין מה הם רוצים מעצמם. בסדר. אבל זה מסע שנמשך כל החיים. אחת הסיבות שאנשים מסויימים חוששים מזוגיות, זה מפני שהם חושבים שלפני שהם נכנסים למשהו "רציני" הם צריכים להיות פתורים לעצמם לגמרי. עד הסוף. וזה לא נכון. אף פעם לא נהיה פתורים לעצמנו עד הסוף. אף פעם לא נאהב את עצמנו לגמרי ובלי תנאי. וכשיש זוגיות טובה, אפשר להתפתח גם בתוכה.
                  אני לא יודעת כמה קשרים טובים אנשים הורסים כשהם מספרים לעצמם "אני לא בנוי לקשר"… כאילו מה. כאילו לבד הכל רק צומח ומתפתח וניפתר ומתקדם כל הזמן. כאילו הבדידות לא הרסנית כשלעצמה. כאילו אין לנו צרכים רגשיים ומיניים שהפתרונות הזמניים בשבילם גובים מחירים כבדים שגורמים את הנזקים והעיכובים שהם יודעים לגרום.

                  בקיצור, הבחורה לבד. היא רוצה אהבה. אל תחנכו אותה ואל תתקנו אותה. אפשר רק לעודד אותה להאמין שמגיע לה למצוא אותה.

                  • סטיוארט,
                    כמה אנשים את מכירה שתקועים במשך שנתיים במחשבות על האקס? אני לא מכירה אפילו אחד. גם אנשים שחוו אובדן גדול מזה משתדלים להפסיק לחטט בפצע אחרי שנתיים.

                    • את מכירה. אותי. וזה לא היה שנתיים. בהתחלה זה היה עשר. במקרה הבא שלוש שנים. זה ענין של פחד לצאת לקשר הבא. תראי מה קרה לי: חשבתי שיהיה כיף וחטפתי עוד נבוט על הראש. עדיף היה שהייתי נשארת עם זה של השלוש שנים. הוא הטיפוס… אם אתן רוצות לדעת של הגיבור החדש של סרטו של אלמדובר. אבל בדיוק.

                    • לא מכירה עדיין, אבל נעים מאד, בוטן…

                    • אולי בסוף עוד נגלה אקס משותף.

                    • ונבדוק… וגם נשווה ונחליף רשמים.

                    • טיפשונת

                      אז קודם כל אני ממש מבסוטית מהשיחה הוירטואלית שהתפתחה פה…
                      בוטן יקרה, לידיעתך , יש ויש אנשים שמחטטים בפצעים גם לאחר שנתיים ויותר , אומנם הם לא רבים אך הם קיימים . ונכון אנחנו בוחרים איך יראו חיינו אבל שתדעי שהייתי בוחרת אחרת אם הייתי מרגישה שעכשיו אני מסוגלת להיכנס לקשר אחר. היה עוזר אם גם הייתי מוצאת את הגבר שיעורר אותי….
                      הקשר המדובר היה אהבה ראשונה , הפרידה היתה קשה לשני הצדדים. לקח לי זמן להתגבר על הפרידה, אבל זה קרה ויצאתי עם אחרים אבל מאחר שיש בי מחסומים להיפתח לקשר אחר אני לא נותנת לשום קשר סיכוי להתפתח למשהו ואז לפעמים שקצת עצוב ואני מרגישה צורך באהבה אני נותנת לעצמי לגלוש במחשבות עליו – וזאת לא משום שאני רוצה את הקשר איתו שוב אלא משום שאני חשה צורך באהבה והוא היחיד שידעתי איתו אהבה.
                      באותו לילה שכתבתי את מה שכתבתי היה לי עצוב….. ולכן התבטאתי במילים כואבות שאולי נתפשו לא בפרופורציה . אכן, הייתי מעדיפה כבר להיות בקשר אחר ושלא יהיה לי צורך לחשוב על האקס אבל זהו דרכו של עולם , והמחשבות האלו יחזרו (בתדירות שונה בהתאם להרגשה) עד שתהיה אהבה אחרת שתמלא לי את החלל…
                      אף פעם לא הבנתי את אלו אחרי חודשיים כבר היו עם חבר אחר.. אהבה לא מגיעה כל יומיים גם לא כל שנה. ויש ימים שאני מרגישה שאין כמו להיות לבד ויש ימים שאני מרגישה שעכשיו כל מה שבא לי זה להיות בזרועות של מישהו . כולנו , לא?!

                    • מרי סטיוארט

                      יקירתי, העובדה שהוא היחיד שאיתו ידעת אהבה, לא מחייבת כמובן, ואת זה את יודעת לבד, שהוא היחיד שאיתו *תדעי* אהבה. העולם מלא אנשים מרתקים בעלי לב רחב וזרועות חמות…
                      אי שם מסתתר לו מישהו, עם עיניים צוחקות ולב רגיש שידע לאהוב אותך… את לא סקרנית כבר לדעת מי הוא? קדימה, לדרך!

                    • הי טיפשונת חביבה,
                      יופי שסופסוף הגבת – נהלנו מעל ראשך דיון ארוך.
                      לפעמים זה לוקח יותר זמן, וכמובן שלכל אחת קצב משלה. ל
                      אחת חודשיים הם אוקיינוס, לשניה שנתיים הן פחות מהכנרת…
                      כיוון שזה היה קשר ראשון, אני מניחה שאת צעירה, וקשר ראשון הוא תמיד יותר קשה.
                      נו, בסוף זה יבוא – אם רק תתני לו.

                    • לא משנה

                      היא לא היתה תקועה במשך שנתיים במחשבות על האקס!!!
                      היא נזכרה בו *אחרי שנתיים* כשהרגישה לבד.
                      זה יכול לקרות לכל אחד!

          • ועל זה עירית לינור פעם אמרה: אם את בדיכאון לכי לקנות בגדים. אם לא עבר לך, סימן שקנית את הבגדים הלא נכונים.

        • טיפשונת

          קוקיה..אף פעם לא קרה לך שהרגשת ריקנות כי רצית אהבה ומה לעשות היא לא היתה בנמצא?? ?
          לפני שאת שולחת אותי לטיפול (לא הייתי מתנגדת אם יכולתי להרשות לעצמי) יש לי הבהרה קטנה, דיברתי על ריקנות שנובעת מרצון לאהבה . כשרק נפרדנו הרגשתי ריקנות כל הזמן, אבל הזמן מרפא פצעים ועושה את שלו והיום הריקנות הזאת מגיעה בתדירות הרבה יותר קטנה. וכמובן שהכל יחסי בחיים. אז כל אחד והקצב שלו ואם אני מרגישה "תהום של ריקנות" פעם בכמה חודשים אני חושבת שאני נורמלית לחלוטין. חוצמזה שכל אחד והקצב שלו.

      • סתם אישה

        אני לא יודעת איך להסביר את זה כי אין מתכון אבל בוקר אחד מתעוררים והוא כבר לא שם ואז עובר עוד בוקר ועוד בוקר ועבר חודש ופתאום את שמה לב שכבר עבר חודש שלם בלי שחשבת עליו אפילו פעם אחת. ואז את מחייכת לעצמך ואף אחד לא יודע למה.

    • רידלי, וולטר, פיצג'רלד ופיפן

      ולחלוטין לא משכנע.

      ועדין, את יום שובך המיוחל נחוג בענק: ניקח את כל גלזגו לראות איך אוכלים גלידה 🙂

  6. אקסיות מחוץ לתחום!!!!

  7. היה לי לפני שנה חבר שארגן לעצמו מסיבת יום הולדת ובלי שאף אחת מהאיכותיות תרגיש הוא שם את כולנו בכיש אאה….. בכיס ( הקטן ) . קרא לכולן לחגוג איתו בימם נכסף זה(חשבנו לתומינו , כל אחת , הנה הוא שוב שלי ) והפגיש את כולן יחד . חיברנו פרצופים לשמות , ( באיזה פאב תל-אביבי ידוע ?? )
    ובואי ואומר לך איך זה אצל אקסיות : את ואופייך הופכים משובטים בין רגע … אבל מה… אני שהייתי האקסית הטרייה ( החברה הנוכחית לא הוזמנה ) הייתי , מין הסתם ,יותר נחמדה בחבורת הזוללות מיותר לציין שגם הכי שנואה כי יש משהו מוטעה בחשיבה האינסטנקטיבית שלכן הבנות שכביכול היא זו שלקחה לי אותו -היא ועוד רבות אחריה.
    אז אני מכירה זבל שלקחה לי אותו , אבל לא מפסיקה להוקיר לה תודה .שהרי זבל זה הדבר שאני הכי שונאת להוריד.

    • נשים יקרות עלי אדמות
      כל מה שכתוב כאן, הוא בדיוק הסיבה לכך שהגברים שולטים בעולם.
      כל כך הרבה נשים רבות על גבר אחד? מה יהיה?
      אנחנו לא ממש שווים את זה…
      אתי, אהבתי את הכתיבה.
      ברק

  8. חמדה בן יהודה

    האח-הידד. אברמוב לא רק חזרה, היא גם מגלה ניצנים של אחוות נשים 🙂

    מוזר, אבל אחת החברות הטובות ביותר שלי היא אקסית של האקס. הכרנו עוד בימים שבהם אני הייתי החברה שלו, והתקרבנו במשך הזמן. לא ברור איך זה עבד, אבל זה עבד, וממשיך לעבוד עד היום, כשיש לו בכלל מישהי אחרת. אם כי יש לציין, שלחברות באמת טובות הפכנו רק אחרי הפרידה שלי ממנו.

    כשמדובר בבחורה ראויה, אין סיבה לא לעשות את הצעד, לשבת איתה על כוס קפה, ולבדוק אם יש כאן צ'אנס לחברה נאמנה. ומצד שני, כשמרגישים שההתחברות עם האקסית מצריכה מאמץ רגשי או מעקפים מחשבתיים, כדאי אולי לוותר מראש, כי כנראה שכאבי הלב ממערכת היחסים מקרינים עד לשם.

  9. אריאלה רביב

    יפה לך גם אחוות נשים.
    לנושאנו, אין לי מה להגיד, האקס היחיד שלי, חברתו, שתחיה, נעלמה בפריז, אבל נו, כתבת יופי.

  10. מאדאם ג'י

    אחת החרדות הכמוסות שלי בעת התהוותה של מערכת יחסים היא להפוך לבת זוג הסודית
    הזאתי שבאים אליה בשתים בלילה אבל לא מפגישים אותה עם החברים ובטח לא עם המשפחה.
    או אז, מתחילות הספוקולציות לגבי סיבת הסודיות.
    ואכן, איזו סיבה יש לבן-זוגך הטרי לשמור אותך בסוד? למה צריכה הסודיות להשמר כאשר שניכם רווקים חופשיים?
    האם הוא נשוי? האם את לא ייצוגית מספיק? האם הוא מנהל מערכות יחסים בעולמות מקבילים?
    חשוד מאד מלכתחילה

    ועוד משו:
    מנסיוני גיליתי שחרדה גדולה אוחזת בבן זוג ואף מאיימת על גבריותו כאשר הוא חושד שמדברים עליה מאחורי גבה (על הגבריות), הם שונאים את זה, הם נלחצים מזה, הם חרדים מזה.
    שמו הטוב של גבר בתחום זה הוא אחד מנכסי צאן הברזל העומדים לרשותו.
    גבר שיצר לו שם של זיון רע, למשל, מרחיק מעליו המוני פוטנציאליות.
    אני אישית פגשתי פעם בחור נאה למראה, אינטילגנט או בקיצור כזה שממבט ראשון נראה שווה, סיפרתי על זה לחברותי ואז שתי חברות שכל קשר בינהן הוא מקרי ידעו להגיד לי שהוא זיון חרא, לא יכולתי, פשוט לא יכולתי לצאת איתו. הצלבת המידע עבדה לרעתו.
    אני מבינה את חרדתם, זה פשוט הרסני.
    מצד שני אם מדובר ברכילות בונה זה יכול לעבוד לטובתו. לכן אני חוזרת למסקנה מהפיסקה הקודמת:
    חשוד מאד מלכתחילה.

    • סיפור בשבילך, מאדאם ג'י – טרי מהבוקר:
      מתקשרת אלי חברה ובקול שמסגיר שעות בכי ורחמים עצמיים קשים מספרת לי שהחבר שלה הודיע שדי (נו, למה להתייפיף, זרק אותה). הסיבה הרשמית: הוא לא מרגיש מאוהב בה.
      (אפשר להרים את הכפפה – שווה כתבה בפני עצמה).
      ולמה אני מספרת לך, כי אותו חבר התעקש להחביא את הקשר ביניהם, גם מחברים משותפים (שידעו על הקשר). הפגישות התנהלו אצלו, אצלה או במקומות שאין סיכוי לפגוש מכר/ה.
      הוא גרוש, היא גרושה – על פניו אין כל סיבה לקשר סודי.
      התשובה היא כנראה מידת הביטחון שלך/שלו בקשר. ולכן, אם מישהו טורח להסתיר אותך מהעולם ואישתו, זו נורה אדומה מהבהבת + סירנה שמודיעה "זהירות!!! לא בנוי לקשר (איתך)".

      ועוד אחת קטנה:
      אני בקשר חברי קרוב עם בת זוגו של בעלי לשעבר.
      שני יתרונות למצב: הראשון, הרווחתי חברה. השני: אחרי כל פגישה איתה אני מודה למי שצריך שאני כבר לא אשתו…

      • מאדאם ג'י

        נראה לי שאם זהרציני אין להם שום בעיה להוציא את זה לאור ולהיראות במחיצתך בפומבי,
        אבל כשרק בא להם להשתעשע, אז למה זה טוב?!
        אם המטרה היא זיון ובימי הפוסט פמינזם, הגשמת המטרה אינה מסובכת במיוחד, אז למה להשקיע?!
        החצנת הקשר או אי החצנתו (במובן החיובי של המילה) יכול להוות פרמטר לחיזוי עתידו, אין ספק.
        לא מכירה הרבה קשרים שהתחילו בסודיות ונגמרו ב-הפי אנד (חוץ מיוצאי דופן בהם לסודיות יש עילה מוצדקת).
        כנראה שהחצנת הקשר היא חלק אינטגרלי מהזוגיות, הלוא זוגיות עונה גם על כמה צרכים חברתיים וקבלת לגיטימציה מהסביבה או קבלת "הכשר" הם חלק מהקונספט.
        אפרופו "זוגיות חברתית", הוזמנתי לאירוע לכבוד איזה רך שנולד ואני חייבת חייבת לבוא עם בן-זוג, אין לי מצב בכלל ללכת עוד פעם לבד לאחד מהאירועים האלו. אני זקוקה נואשות למלווה יצוגי לפתיחות ואירועים.
        בעיה הפוכה, אך פשוטה לא פחות.

        • מאדאם ג'י? חייבת לבוא עם מלווה? הפתעתני.

          עזבי אותך, כבר עדיף לשבת בבית (ומיד הסיבות)
          1. אלו ארועים משעממים ומשממים. ככה את רוצה שהמיועד יחשוב עליך?
          2. עוד תרגישי מחוייבת להביא צ'ק על סכום גבוה יותר – שני אנשים כאילו?

          • שהמקומות הטובים להכיר בחורים עשירים וטובים זה באירועי צדקה, מכירות פומביות, פתיחות של תערוכות. בכל מקרה לא ברית מילה!!

          • מאדאם ג'י

            ברור שעדיף לשבת בבית
            אבל לפעמים את חייבת ללכת לאירועים הללו, חברי ילדות, בלה בלה בלה
            והם כולם שם נשואים, בהריון או עמוסי דרדקים, כולל החבר הראשון מגיל 17.
            ואני כבר שנים הולכת בגפי, זה נהיה קשה מפעם לפעם.
            הם קצת מקנאים בי וקצת חושבים שאני פתטית והתחושה היא הדדית.

            בכל מקרה, יש תפנית בעלילה –
            אני חושבת שמצאתי לי מישו שיכול לשמש בן-זוג נפלא לצורך העניין (ןמי יודע אולי אפילו לא רק לצורך העניין) הזה מאתמול (שעשה לי גוד טיים) ואם זה ישרוד עד הסופש אז אני מסודרת…
            לפעמים את רק צריכה לבקש

            • תנעלי אותו בבית, תזרקי את המפתח ותבקשי עוד.
              ותעזבי אותו מבריתות.
              את לא יודעת מה החיתוכים האלה עושים לבנים?
              ובכלל, עדת חברות נשואות + זה רמז רע מאוד לבחור…

      • סתם אישה

        אני הצעתי לבעלי לשעבר לקחת לכוס קפה את החברה הנוכחית שלו, הוא לא אהב את הרעיון…

  11. דווקא נראה לי משעשע להחליף רצפטים עם האקסית, חברות טובה? רק אחרי וגם בהנחה שאת בת של בנות.
    ותגידי, קפה- זה רק עם האקסיות של האקסים?
    נשיקות.
    נוקו

    • הי, שלום לך! איזה כיף היה באותו ערב, אה? לא הצלחתי לשחזר את זה מאז. בכל אופן, הרצפטים היחידים שאני מוכנה להחליף כרגע הם של ציאניד עם חומצה – בשבילו אם הוא לא חוזר אליי תיכף ומייד (הרי לודמילה לא יודעת על קיומי…). וקפה? כמו שאני מכירה את חברותיי (?) כרגע אני בטח שותה קפה עם כמה "לעתיד" של האקס, ולא רק אקסיות.

      • אני רק צריכה להבין- מדובר ביושב הקפה המדופלם? ידידנו/ך הותיק י'?
        ואגב- הקפה היה רמז ולא ממש שאלה… אז הנה!

        • הקפה המדופלם, ואכן י', אבל לא מי שאת מתכוונת. מישהו אחר.

          • קארין ארד

            נשמה, החיים קשים.
            למה אני מרככת? החיים דוחים.
            את צריכה לברר לעצמך כמה גדול הפער בין הנייר שאת מסתובבת איתו בעולם, זה שכל הרשימות של הפרמטרים כתובות עליו לבין החיים שאת אשכרה מנהלת. מנסיוני, אם תבדקי ממש טוב תמצאי שלא רק שהנייר לא תואם אותך אלא שבכלל לא את כתבת אותו, אלא אמא שלך, האלטר אגו שלך, דודים ודודות, ואוסף של מקרים שאת בכלל לא זוכרת מגיל ארבע וחצי.
            אחד בפה אחד בלב תמיד עושים בעיות- תפגישי אותם לקפה, שיתחברו בינם לבין עצמם והכל יסתדר.
            נשיקות גם.

            • קוקי,
              אולי נצא עם אקסים אחת של השניה- זה יכל להוסיף עוד מימד לחברות הנפלאה. במחשבה שניה זה לא ממש יעבוד. אלא אם כן אני אצא עם האבות של האקסים שלך ואת עם הבנים של האקסים שלי. זה נחשב?
              המון אהבה
              ראש 2

  12. שאלה (קצת לא פוליטיקלי קורקטס – סליחה) לכולן:
    האם זה טרנד חדש (או שרק אני נתקלתי בו לאחרונה) שכל בחור שמסתובב סביב גיל שלושים חייב את תקופת ה"לודמילה" שלו?

    • א. אל תחמיאי לבחור! הוא כבר מזמן שכח מתי היה בן שלושים.
      ב. לפי מה שהבנתי הוא נע בין "תקופת לודמילה" ל"תקופת ישראלה" לסירוגין. בין לבין הוא שוכח מה עבר עליו בגל הקודם.
      ג. אבל כן, לכל בחור יש תקופת לודמילה. יש להם איזו פנטזיה על רוסיות… מזעזע!!!

      ותודה לכל אלו שבירכו על חזרתי!!!

      • תזהרי, יאשימו אותנו בגזענות ובאנטילודמיליות…

        אבל, באמת, מה העניין עם כל הלודמילות האלה?
        מה יש להן שפיספנו אנחנו הישראלות?

        וכן, שכחתי מקודם, אז קבלי גם את ברכתי וברכת הבוטנים באשר הם (פתאום נעלמו כולם).

        • יקירתי, הן פשוט יודעות למכור ביוקר את סחורתן הזולה.

          • מאדאם ג'י

            ואני חושבת שדווקא הקטע הוא שיש להן ניחוח של מקום ותרבות אחרים
            ואחרי איזו תקופה של התערבבות עם האוכלוסייה המקומית זה יכול להיות מעניין

            וגם לרוב הן כוסיות…

            • זאתי לא, ובכל מקרה, אני יותר!!!
              ובעניין ניחוחות… מה רע בניחוחות יוון? אוזו ושישליק מהביל…במקום בורשט וכרטיס מועדון…

              • מאדאם ג'י

                ברור שאת יותר כוסית והרבה יותר שווה
                ואם הוא לא מבין את זה אז עדיף לך ככה, בלעדיו.
                סתם אני מנסה להסביר לעצמי ת'תופעה.
                יוון אחלה לגמרי,
                ערש הדימוקרטיה והתרבות הקלאסית
                אנחנו מתים על יוון.

          • בחורה רוסיה ממקומות טובים (מוסקווה, פטרבורג) מוכנה בכלל להסתכל על ישראלי טיפוסי. מסורת החיזור במקומות האלו מאוד מפותחת. בלי פרחים היא בכלל לא תסתכל לכיוון של גבר. ועוד דבר. הן בלונדות.

            • והכל – עד שתבין:
              הקדמה: בחורות רוסיות (לא כולן! די כבר עם ההכללות…) בד"כ מצויידות בגוף חטוב ובלונד פלטינה (טבעי פחות או יותר).
              במה שאינן מצויידות בו זה כ ס ף!!

              החיזור (או הקדמה 2): תרבות החיזור של הגבר הישראלי אומנם כושלת (נו, עוד פעם הכללות, מה יהיה?), וכשהם כבר מביאים פרחים זה בד"כ רמז דק למשאלת ליבם ("שתתפגרי").
              מצד שני, כיסם פתוח (לארג'ים – בז'ארגון בת ימי גאה) – לפחות עד שימצו את הכיבוש.

              ההסכם הבלתי כתוב: היא (הבלונדה) תהיה בת זוג מרשימה (איפה שצריך להרשים) וחמה (במקום אחר לגמרי), הוא (מצד החתן) יוציא אותה לבילויים ולמסעי קניות ברחבי דיזינגוף, ותמיד עם חבילת מרשרשים בכיס וכרטיס אשראי שלוף.

              מה כאן כל כך קשה להבין?

            • אז זהו, שהוא לא ישראלי טיפוסי. הוא אוסטרו-פולני. זה מסביר לך משהו, לא? ואגב, אפילו שאני לא רוסיה, ברור שההתנהגות המנומסת קנתה גם אותי. כי זה נעים נורא שפותחים לך את הדלת ומשלמים עליך וכאלה, בטבעיות.
              מחזריי המרוקאים היו קצת אגרסיבים ולא נתנו זמן לנשום, אבל הם היו אמיתיים "בלי חארטות" מה שנקרא. עם המנומסים האלו… אתה כל כך נסחף ומוקסם, שבשלב מסוים, אתה רוצה לעשות את הדברים בשבילם, כאילו לתת מרצונך החופשי. הבעיה שבסוף אוכלים אותה, כשמתגלה שהמחזר שלך מקסים, אבל לכולן. ושהוא רוצה מישהי בת דמותו, כלומר, לא ישראלית טיפוסית. ורצוי במקור.

            • קארין ארד

              מה זה אתה לא מבין?
              היא אשה? אי לכך ובהתאם לזאת היא מזוכיסטית. את אומנות החיזור המציאו אבירים בימי הביניים והם המציאו את זה כדי לתחזק את הפואטיות של עצמם. אנחנו לא באמת אוהבות את זה, פשוט התרגלנו לחיות עם זה. חיזור זה סתם בירוקרטיה, ניירת ניירת.
              לא קראת "שבט דב המערות"? תעבור שוב על סצינת האהבה שם, הוא בסך הכל תופש אותה בשיער, מוריד אותה על ארבע ומזיין אותה מאחורה. בסיסי, אחי, אלף בית.

              • זהו. מה בסך הכל ביקשנו? אה, וגם חיבוק ונשיקה וקפה מהקפה של כולנו ושיגידו שזה בשבילי ושאני בבית, לא יכולה לזוז ושאני מחכה אז הוא נורא ממהר וסליחה.
                וחוץ מזה – ברוך שובך!

                • את צריכה חבר או מותג? משהו לנפנף בו ליד החברות? איך אפשר להיות חבר של מישהי שאין לה מושג איך להיות דיסקרטית והופכת כל שלב במערכת היחסים לטור?

                  • מה שהיא עברה. לדעתי זה פרי מוחה הקודח. אם הייתי יודע שהיחסים שלי עם בחורה יהפכו לטור באתר פופולרי, לא הייתי נוגע בה עם מקל.

                    • מדובר במקרה שקרה ולא בפרי מוחה הקודח.

                    • אם היית מכיר אותי היית לוקח את הסיכון. ובכלל, מצאתי שבחורים נורא רוצים שיכתבו עליהם. הם אפילו מתלוננים שלא הפכו לטור באינטרנט. ומדובר באנשים ברמה.

                    • לא תאמין, אבל אתמול קיבלתי טלפון נזעם מאחד מאקסיי, שזעם עליי במילים הבאות: אני איתך כבר שנים ועדיין לא כתבת עליי אפילו מילה, והנה, את רק יוצאת עם איזה יבחוש פעמיים, וכבר הוא מקבל מאמר?? איפה הצדק?!
                      אז הנה, יש כאלו ויש כאלו. (אבל הוא נדיר. כי אתה כמובן מחזיק בדעת הרוב, כמו נשוא המאמר שעצבני עליי רצח, וכמעט שלח אליי את לודמילה המפחידה שתביא לי מכות. מהנימוס הוא הסתפק בלהפסיק לדבר איתי. ואתה יודע מה? איי קודנט קאר לס ובעברית: יאללה פסדר).

                  • דיסקרטיות אין פירושה להיות עם מישהי ולהסתיר את זה בפני כל יושבי הקפה. זוהי נבזות. אם אתה מתבייש בקשר שיש לך עם מישהי, אל תצא איתה בכלל. כי זה אומר שאתה מתבייש בעצמך. בן יקר, כשאני צריכה להיות דיסקרטית, תאמין לי שאני גם יודעת. אבל מה שאתה מבקש זה שיתוף פעולה עם הרשע. אגב, אל דאגה, לודמילה לא עובדת באסף הרופא. הפרטים טושטשו קלות.

                    • עם עניין ההסתרה.
                      בדיסקרטיות התכוונתי דווקא לאפשרות לתת לאהבה להתפתח בין שניכם, בלי לשתף בה מההתחלה את כל עולם ואישתו.
                      עם כל הרצון להשוויץ בפני אמא, איך אהבה יכולה לצמוח במקום בו היא מקבלת חשיפת יתר?

                    • כתבתי את הטור לא רק אחרי שהכל הסתיים, אלא גם לאחר שכבר רבנו והשלמנו ואיש איש הלך לדרכו. נתתי לאהבה להתפתח. פשוט הבנתי שאין מה לפתח. אז למה לא לשעשע קצת. ובענין הדיסקרטיות, אתה צודק. הייתי מאוהבת מידי ושכחתי מה שלמדתי. זו היתה טעות, שלא תחזור יותר על עצמה. 🙂

              • טוב, זה מה שאני אעשה אחרי שהנסיכה תזרוק אותי. אני אפגוש בחורה, אגרור אותה לשיחים ואקרע לה את הצורה.
                את תבקרי אותי באגף האיקסים?

          • סתם אישה

            הרשי לי להביע סלידתי מהמשתמע מדברייך הגזעניים

            • חובת ההתנצלות עלי, כי אני זו שהעלת את האנטילודמליות לאוויר.
              וגם התנצלתי על כך מראש.

              בוטן ברגע נדיר

              • סתם אישה

                פויה בוטן, ממש לא יפה.
                נשים היו לאורך כל ההסטוריה קרבן לגזענות (מינית) אנחנו באופן ספציפי צריכות להמנע מכך.
                כאשה לאחותה אני שומחת עלייך נו מור הכללות כגון הכללת ה"לודמילות"

    • צב מעבדה

      גברת בוטן היקרה,
      בשם אגודת חובבי הלודמילה אני מביע בזאת את מחאת כל חברי האגודה.
      סינסרלי יורס
      צב מעבדה

  13. אקסיות לשילטון

    היא חזרה, היא חזרה, היא חזרה!!

    וטוב שכך, מזמן לא היה כאן מאמר ראוי לקריאה

  14. האנושית

    אתי הכוכבת!

    ממש טוב.

    אני מקווה שיקרה לך עכשיו מה שקורה לך בד"כ אחרי שאת כותבת על אקס.

    אולי נגמרה בזה תקופת האבלות ואת מוכנה שוב לצאת לדרך.

    בהצלחה ולהתראות.

    • צדקת באבחנתך, ומאיך, בהיותך כה צודקת וחכמה – מתי תפסיקי להכריח אותנו לעשות רונדלים מול אילנ'ס בשישי??

  15. אנג'לינה

    ברוך שובך ציפור נחמודת.
    אולי תישארי הפעם? את הסיבה היחידה שאני שומרת נאמנות לאתר הזה, שהולך בלי בושה מדחי אל דחי.

  16. מוזר ומעניין, אבל אחת מחברותי הקרובות ביותר והאהובות ביותר היא בת זוגו הנוכחית של חברי הראשון, איתו חלקתי את ליבי חמש וחצי שנים.
    וכולי תקווה, אינשללה, שהבחור יהיה חכם ויציע את ההצעה הנכונה לבחורה הנכונה. שיהיה ברור: זו היא!

    אני והוא נפרדנו לפני שנים. עשר שנים ליתר דיוק. שנתיים לא היינו בקשר ואז חזרנו לקשר חברי בשיא העוצמה. אודה ולא אכחיש, גם נפילות לבין הסדינים היו לעיתים רחוקות, אך הן לא נבעו מאהבה או מתשוקה כמו מתחושת הבייתיות. המשיכה ביננו מתה כבר לפני שנים.
    אני יצאתי עם בחורים שאף אחד מהם הוא לא סבל. הוא יצא עם בחורות שאף אחד לא סבלה אותי. אמא שלו הסבירה לי פעם שאני תמיד אהיה איום כי אני הראשונה.

    ביאושנו כי רב אפילו חשבנו על נישואי נוחות. תודה לאל שלשנינו היה השכל ליסוג בזמן.

    ולפני שנה הגיעה היא. כשהוא התקשר לספר לי עליה הוא היה המום.
    "קאט" – אמר לי – "מצאתי אותך שוב."
    "אם כך, חמודי" – עניתי – "הפעם תעשה את הדבר החכם ותיתחתן איתי!"
    וכשהוא סיפר לי עליה צחקתי. אכן, היו כמה מקבילות מאוד משעשעות. כמה שבועות לאחר מכן ביקשתי לדבר איתה. הם בדיוק נפרדו חמש דקות לפני זה. בכל זאת לקחה את השפופרת וניהלנו שיחה בת כמה שעות. זו היתה ההתחלה. בפגישה הראשונה בביתה גילית לחרדתי כי הבושם הכל כך יחודי שלי שוכן לו אחר כבוד על שולחן האיפור שלה. מאוחר יותר גילינו כי לכלבה שלה ולחתולה שלי קראנו באותו שם. אשכרה סרט אימה.
    ובלי קשר אליו, המשכנו להיפגש. ואז ראינו את ההבדלים. ויש הבדלים.

    אחרי חודש הבחור הבין את גדול הטעות וביקש ממנה לנסות שוב. טוב, אז אני דיברתי איתו קצת. אמרתי לו שהוא אדיוט. אז מה? את השיחה איתה הוא יזם. והיא התלבטה. אז נכון, לחצתי עליה קצת בעצמי. אבל התוצאה? מאז הם יחד, בבית אחד, אוהבים ושמחים זה בזו.

    ואני שמחה בהם.
    שמחה שהוא מצא אותה, כי אני אוהבת אותו כאח. שמחה שהיא מצאה אותו כי, כמו שאמרתי, הבחורה הפכה להיות אחת החברות הקרובות ביותר שלי.
    אני בוכה על כתפה והיא על כתפי. אנחנו רבות, מתפייסות, מדברות בטלפון ובאודיגו. ונחשו מי הפנתה אותי לכתבה הזו? נכון! היא!

    וכשהוא נוסע לנסיעות עבודה ארוכות לחו"ל אני לעיתים מארחת לה חברה. ושתינו כותבות אליו. והיא עזרה לי לקנות את המחשב החדש ואני הכרתי לה את חברותיי. היא מבשלת לי את הדברים שאני אוהבת. כן, במיוחד בשבילי! ואני שולחת לה סיפורים שכתבתי. לא זו אף זו, כשנראה לגברת שאני והוא לא מדברים מספיק – היא מתריעה ומאיימת. על שנינו. חשוב לה שנישאר בקשר חברי קרוב כמו שתמיד היה. חשבתי שהיא מעבירה לו דברים שאני אומרת לה – טעיתי. היא רוצה שאומר לו הכל בעצמי. כאילו שהיא לא שם. כי זו משמעותה של חברות.

    והכי מצחיק, כחצי שנה לפני שהיא פגשה אותו, נפגשנו באיזה פורום. מיד נידלקתי עליה והיא עלי, אבל לא יצרנו קשר מעבר למחשב. ועכשו… אני לא יכולה לתאר את חיי בלעדיה.

    אז לא, אני ממש לא רוצה בו בחזרה. הוא חברי הטוב ותמיד יהיה כזה. הוא כאח לי. והיא – כאחות. הוא זה שהביא אותה אל תוך חיי ואני מודה לו על כך.

    וכשאני ישנה איתה – זה לישון עם האוהבת. רק שתחליף כבר את סדיני הסאטן שלה, כי אני כל הזמן מחליקה מהם!

    קאט.

    • לא נותר לי אלא לקנא שאת מסוגלת לחשוב ככה כאקסית, ושיש לך תעצומות נפש שכאלו לפרגן בהיותך לא בזוגיות (או שלא הבנתי נכון?). אני כשלעצמי עוד לא פתרתי את בעיות האגו שלי, ובינתים קשה לי לוותר על מה שרק היה נדמה שהיה שלי, על אחת כמה וכמה אם היה שלי, ופרש בדמי ימיו. חוץ מזה, גם הזמן משחק תפקיד. את מסכימה איתי שיחסים שמיצו את עצמם אחרי חמש שנים בפועל ועוד עשר בברוטו, אין דינם כמשהו שקרה לפני שלושה חודשים כולל לודמילה שעדין לצערי אינה אקסית, וברור שאני עדיין לא יכולה להיות כה נדיבה, כשהיא עושה איתו את מה שרציתי שנעשה יחד – וזאת, לא בשעה שאני מבלה עם בחורים אחרים (כן, תקיעות זו בעיה אצלי) אלא בעודי יושבת בבית, וסופרת ברחשים על הוילון (טוב, נו, בערך).

      • בשני דברים.
        הראשון – לא הייתי יכולה להיות חברה של אותה גברת שתפסה את מקומי בליבו זמן קצר אחרי פרדתנו. לשם כך נחוץ מרכיב חשוב – זמן.
        השני – אין גברבר בחיי. וכן, אני עדיין מפרגנת. בענק.
        אני חושבת שחלק מהעניין הוא לא לרצות אותו חזרה. כך כלל לא מעורב אגו. חלק אחר הוא בכלל שתרצי להישאר איתו בקשר.
        יש לי מספיק אקסים שממש לא מעניין אותי לא הם ולא בנות זוגם.

        קאט

    • אה…כן, נו, זו אני, ההיא שכתבו עליה כאן למעלה. הנוכחית של האקס שלה. וכן, אנחנו חברות. אפילו טובות. ואולי לפני שנה ויותר, אם היו מספרים לי על מצב שכזה, הייתי שורקת בהתפעלות. עכשיו זה נראה לי כל כך טבעי.

      אז היא הייתה החברה שלו. אז? זה פוסל אותה כאדם? זה אמור להפריע לה להיות חברה שלי היום? מקסימום היא מקבלת אצלי עוד נקודות זכות, כי היא ידעה להעריך (במשך למעלה מחמש שנים) את מה שיש לי היום (והוא אפילו השתפר מאז. ושלא תחשבו שהיא לא לוקחת על זה קרדיט). :)))

      והיא, מבחינתי חברה בפני עצמה. וכשהיא אצלי, אם מישהו לא מכיר ושואל מי הגברת, אני אומרת: "תכירו, חברה שלי, קאטקאט". זה לא "תכירו, חברה שלי, והיא הייתה חברה שלו …"

      ובהתחלה שלי ושלו, בתחילת הבניה של האושר הגדול – כשהיו המורדות והמריבות הענקיות – אליה הייתי מתקשרת באמצע הלילה כדי לבכות.

      וממש לפני ששגרתי את התגובה שלי, קראתי את מה שאתי כבר הספיקה (ובמאמר מוסגר, ברוך שובך. סוף סוף) לכתוב. אז נכון, את צודקת. אין דין מערכת יחסים של לפני שנים כדין אחת טריה. מצד שני, תמיד אפשר להגיד שהיא הייתה איתו חמש שנים, ואת איתו כמה חודשים, או משהו כזה. יש אין סוף תירוצים. או, למען האמת, סיבות.

      אבל תודי שאפילו כאן הועלו כבר כמה פעמים כתבות על האקסיות של החבר (אם אני לא טועה, אפילו את (?) העלית כתבה משובחת במיוחד על הנושא, בה סווגת אותן לסוגים שונים). וכולן – גם המגיבות – הביעו תרעומת, וחשש והסתייגות מהאקסית. והיא תמיד, אבל תמיד, הייתה בבחינת איום.

      אז לא יודעת מה להגיד. זה ישמע פשטני מדי ובבחינת "פסיכולוגיה בגרוש" להגיד שכל מי שפוחדת מהאקסית, מיתולוגית אם לאו, לא בטוחה במה שיש לה עם החבר. בין אם מדובר ברגשותיה כלפיו ובין אם מדובר ברגשותיו כלפיה. על אחת כמה וכמה כשהיא בעצמה כבר אקסית, כמצויין במאמר לעיל.

      אז יבואו ויגידו, את בטח לא יודעת הכל. וכן, אני יודעת. כל מה שהיה ביניהם. אז ואחר כך. כולל הסקס (איך הגדרת את זה, מותק? נפילות בין הסדינים?). והכי מצחיק – יודעת על זה משני הכיוונים (נורא מבדח, לשמוע גרסאות שונות על המון דברים. נסו ותהנו). וזו חברות אמיתית. עם האהבה, ועם הכיסוחים מדי פעם. ועם ההתפייסויות, כן.

      אז כנראה שאפשר גם אחרת. עובדה. היא חברה שלי ואני אוהבת אותה.

      ניקי.

      נ.ב.

      ותשכחי מלהחליף את סדיני הסאטן. עד שלימדתי גם אותו לאהוב אותם?!!? חפשי. לכי לחדר האורחים. אפילו תליתי שם מראה חדשה, במיוחד בשבילך, אחרי שבכית שזה בלתי אפשרי להתאפר באמבטיה.

      • מרתק מה שהולך ביניכן. באמת. אני שמחה לקרוא. ותודה, גם אני שמחה שחזרתי. האמת היא שכאשר הכל קרה – וזה התחיל לפני שלושה חודשים, אבל לא יצאנו שלושה, יצאנו שבועיים ואז חדרה לחיי הלודמילה – הייתי הרוסה. גמורה מעלבון ואיך הוא הביא לי אותה בעקיפה גסה מימין. שיא השבר קרה שנינו שהינו על אותו מטר מרובע ומכיון שהוא גבוה ממני בהרבה ונוטה להסתכל גבוה הוא פשוט לא ראה אותי. הייתי בטוחה שהוא עשה את זה בכוונה, ואז הסתבר שהוא פשוט הסתכל על האקסית שלו שעמדה מרחוק. אני ניסיתי לקלוט את מבטו והוא ניסה את מבטה. ולא ראה אותי בכלל, אפילו שחולצתי שיפשפה קלות את חולצתו. לא משנה. בקיצור, מאותו הרגע החלטתי שזה לא עסק, והכעס שאני חשה כלפיו עוד יהרוג אותי, ולכן עדיף שנשלים. איכשהו קרה שהשלמנו ועכשיו אנחנו מדברים וחזרתי להיות אדם מאושר יותר, וגם פורה בכתיבה. כי אני יכולה להיות צינית, כי אני לא באה ממקום של קרבן. זהו, על נסיבות חזרתי.
        עכשיו, בעניינך – לי היתה חוויה לא טובה עם אקסית. אקסית זו מוזכרת במאמריי על המרוקאי מגולני. הכרנו בטלפון והתחברנו ואחר כך היא ניחמה אותי על הבגידה שלו וכל זה והפכנו לחברות והיא באה לתל אביב במיוחד בשבילי ואני לצפון במיוחד בשבילה. ואז יום אחד הערתי לה כחברה שהיא עשתה טעות בקשר אליו, וההיא פתחה עליי פה. כאילו כל השנה וחצי שהיינו בקשר בלעדיו, לא היו מעולם. ואז הבנתי שהתחרות בינינו מעולם לא הפסיקה, מי היתה יותר טובה (היא, אגב. איתה הוא אהב להזדיין, איתי לא), וכן אהבתה אליו. והבנתי שזה מצב לא בריא, אז החלטתי לוותר. האמת היא, שחשבתי שכבר התגברנו על הבחור הזה. לי אישית כבר ממש לא אכפת ממנו. אבל התגובה החריפה שלה לגבי משהו שכבר עבר כביכול, הראתה שהוא יעמוד בינינו לנצח. ולא רציתי להכנס לזה.
        ומאז אני קצת יותר חכמה, ואולי פשוט יותר סקפטית.

        • האחד הוא בזמן השני – בנפשות הפועלות.
          אל תצפי להיות ידידתו או ידידתה אחרי זמן כה מועט (ולי נראה שהבחור עוד פוזל, אבל נעשוב זה)
          בסיפר על ההוא מגולני – אני מזכירה לך שצריך שתיים לטנגו. כנראה שהאגו שלה לא הניח לה בכל זאת…

          קאט

        • אני חושבת שאין סיכוי לחברות בין נשים שגבר עומד בניהם. אפילו אם הוא נחלת העבר. הוא צריך להיות מישהו שהיה באופן מיוחד בלתי משמעותי עבור שניהן, זיון גרוע במיוחד, וחסר פנים ואישיות, כדי שזה לא יפעיל את גורם התחרות. הרי בנינו, גם בלי שזה ממוקד בזכר ספציפי, יש בין החברות הכי קרובות תחרותיות כשזה נוגע לגברים, ואני לא מכירה אף בחורה שנהנית להסתובב עם מישהי שמקבלת הרבה יותר תשומת לב גברית ממנה.
          היתרון היחידי בלהיות בקשר עם אקסית הוא שזה גורם לך להבין שבניגוד לפנטזיות האימה שלך מי שהיה מניאק איתך יהיה ככה גם עם הבאה (אפילו אם קוראים לה לודמילה). זה כמו בחורות שמצליחות ללכוד גבר נשוי, רק כדי לגלות שחרא בוגדני נשאר חרא בוגדני. פעם חשבתי שהמניאק שלי יכול להיות הבונבון של מישהי אחרת, אבל מאז גדלתי קצת.
          בקיצור, אם הוא לא התנהג לעניין, הוא ימשיך להיות כזה, עד שהוא יפגוש מישהי שתדע לזרום איתו ברכות ולקבל את האישיות הבעייתית שלו, ואם זו לא את, כל מה שאת יכולה לעשות זה לטפוח לעצמך על השכם ולהגיד תודה.

          ואני רוצה לסיים בעצה שנתן לי ידיד טוב, והיא מלווה אותי בכל הקשרים שלי (לא ספציפית לאתי שאין לי מושג מה דפוסי ההתנהגות שלה, אלא בכלל לנשים וגברים באשר הם):
          "אף פעם את תנסי לנחש מה הוא מחפש באישה, ואף פעם אל תנסי להיות מה שהוא מחפש, כי גם אם תצליחי הוא בחיים לא יעריך אותך."

          • מאיה, מה קורה, יקירתי?

            לא קראת את הסוף את מה שקאט ואני כתבנו? או שמא את טוענת שמה שקורה הוא בלתי אפשרי? לא, כי אחרת, אין לי בכלל מושג למה התכוונת בדברייך.

            אז בואי נעשה סדר קטן: ראשית, אותו בחור שעליו אנחנו מדברות, אינו נחלת העבר. לא בשביל קאט, אם כי כיום הוא בבחינת חבר טוב, ממש כאח – וודאי ודאי לא עבורי. נחלת העבר? אה-אה. נחלת ההווה ונחלת עתידי. אז זה דבר אחד, לגבי המשמעות שלו.

            חסר פנים ואישיות? המממ…רחוק מזה. מאוד מאוד רחוק.

            מה שאני חושבת הוא שאת עשית הכללה, ורצינית ביותר. והאמת? זה כבר מתחיל להיות מאוד מוזר, כל הנושא הזה. לא, אני לא חושבת שקנאה בין נוחיות ואקסיות היא בבחינת משהו משונה, גם לא בין אקסיות לאקסיות (אם כי כאן גורם המוזרות גדול מעט יותר, תסכימי. שהיר הוא כבר לא "של" אף אחת).

            מאידך, אני ממש לא חושבת שגם ההיפך הוא בלתי אפשרי, או שחייבים להתקיים תנאים מקדימים כפי שאת כתבת. ולראיה, שוב – המצב בין קאט לביני, ושוב – המצב בין קאט ל-ח', חברה נוספת שלה (ואני שמחה להגיד שהיום גם קצת שלי). וגם הן חלקו את אותו בחור.

            מסקנות? שוב, לא אוהבת להכליל, אבל אני חושבת שאם תעייני שוב והיטב בכתוב, ישנה מסקנה אחת ברורה. פרט לגורמי הזמן, כמובן, הרי שהנושא הזה תלוי מאוד באופיין של הבנות. בין אם הן על תקן "נוכחיות" או אקסיות.

            קאט היום היא חברה שלי בזכות עצמה. ולא ב"זכות" העובדה שהיא הייתה חברה של בן-זוגי. והיתרונות שטמונים בחברות איתה הם רבים, ממש כשם שישנם יתרונות בכל חברות-אמת. ולא, כפי שאת אומרת, על מנת לדעת שאם מישהו היה מניאק איתה, הוא יהיה גם איתי וגם עם הבאה, או משהו כזה.

            אם הייתי גבר, הייתי – אגב – מתרעמת מאוד גם ההכללות הדי מכוערות שעולות מדברייך. לא שמעת מעולם על פרידה בין בני זוג שאינה כתוצאה של "התמנייקות" של אחד הצדדים?

            יש לי הרגשה (שוב פסיכולוגיה בגרוש) שאת מדברת בהמון כאב. מן הסתם בגלל אותו "חרא בוגדני" כפי שכינית את יהיה-מי-שיהיה. אבל עדיין, העובדה שמישהו לא מתאים לאחת, אינה וקבעת בהכרח שהוא לא יתאים לאחרת, ולא (!!) בגלל שהאחרת "תדע לקבל את האישיות הבעייתית שלו". כי לפעמים, מה שמהווה בעיה בשבילך, אינו כך בשביל האחרת, ולא כפשרה.

            זה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל

          • מאה אחוז נכון. אני תמיד אומרת שאם מישהו לא רוצה אותי, אין מה להתעמק בזה כי הטעות שעשיתי איתו יכולה להיות הדבר הכי טוב שאעשה בשביל השני. בכלל, רציתי להגיד לך שהבוקר הגעתי לקפה ולמסקנה שעם כל אהבתי לנפשות הפועלות, אני לא רוצה להסתובב עם בחור שהאקסית שלו נמצאת מול עיניו כל הזמן. זה מלחיץ, אותי, אותו ואת כל הסביבה. וזה לא נעים. לי במיוחד. אני חושבת שאני אלך על מישהו שרב נוראות עם האקסית והוא זרק אותה. זה תמיד יותר טוב. ככה הוא לא מרגיש באגו שבא לו להיות בקשר.

            • כן כן
              החלטות לחוד ומעשים לחוד. זה כל העניין, את יכולה להחליט שהבא שלך יהיה מישהו בלי אקסית מיתולוגית טרייה, בלי תסבוכים נפשיים, אגו פגיע וחרדת סירוס.
              אבלברםמאידך
              כשזה תוקף אותך זה, המממ, תוקף אותך.
              (לפחות אצלי)
              מניין הפעמים שבהם גמרתי אומר לחדול מלרצות גברים שמסבכים לי את החיים (!!!)
              הוא לפחות כמניין הפעמים שבהם כרתתי עם עצמי ברית דם להפוך לליידי קרירה ודקת גוו. (גווינת' מחלוף?!?) (!!!)

              • אחרי אתמול ושלשום – שלא מספיק שהם חארות של בני אדם, אני צריכה גם להוסיף לשיקולים שלי, את יחסיהם עם האקסית ועם הנוכחית? כאילו, לא מספיק מסובך לי בחיים עם "שנינו", צריך את ארבעתנו?
                ואני יודעת שלכל אחד יש את ההחלטות האלו שמחליטים וקשה לקיים, אבל יש רגע שבו חתכו לך את הגשר ונותר לך רק להתקדם קדימה. כי אין אחורה. וזה קרה אתמול. וחבל שלא קודם.

                • אין מה לעשות, ככה אנחנו בנויים. אנשים צריכים לסיים איזשהו מעגל כדי להשתחרר ממשהו. וכל אחד והמבנה הרגשי שלו.
                  יש כאלה שעושים סוויצ'ים מהירים ואחרי יומיים הם כבר בפרוייקט הבא.
                  ויש כאלה (כמוני כמובן!) שמעכלים לאט, טוחנים הרבה ומפסידים עוד יותר הרבה שעות שינה רק כדי לזכות אחרי יותר מידי זמן מבוזבז ב"הארה" שהנ"ל יתוש שלא שווה את תשומת ליבי, ולכן לא אעניק לו יותר משנתיים גג של מחשבות אובסיסיביות (כל הכבוד לי באמת).

                  מה שאני מנסה להגיד הוא, שאם נותרת בלי ברירה, זה בדיוק הרגע להתקדם הלאה.
                  בלי להצטער על הזמן המבוזבז, כי כשאת חותכת קשר עם מישהו כשיש לך עדיין רגש אליו, ואם את לא מהטיפוסים שיודעים לעשות סוויצ'ים, ואת לא מצליחה להוציא אותו מהראש, את עוברת תהליך של מחשבות וניתוחים, או במילים אחרות מבזבזת אותה כמות של זמן על הבחור, אבל בלעדיו.
                  כל אלה שאומרות "תזרקי אותו" בכזאת פשטות מזכירות לי שיש כאלה שמוחאים כפיים לאנשים שהצליחו להוריד 50 קילו, ויש כאלה שאומרים שהחוכמה היא בכלל לא להגיע ל 120 קילו.
                  מה שאני אומרת – אם זה היה כזה פשוט לא היינו מתקרבות מלכתחילה למישהו שברור שלא עושה לנו טוב. ובנינו, זה בדר"כ ברור כבר בפגישות הראשונות.

    • אולי תזרקו אותו כבר, נשמע ממש מיותר הבחור.

      • אבל תודה על העצה, בוטן. 🙂

        עד שמצאתי את אהבת חיי, ככה לזרוק אותו? (טוב, הוא מצא אותי, אבל למה להיות קטנוניים).

      • איזה מיותר?
        הרי בלעדיו לא היינו פוגשות אחת את השניה!
        ואל תשכח – מעבר לזה שהוא בן זוגה של ניקי, הוא חבר קרוב שלי.

        קאט.

  17. אולי אני באמת עוף מוזר.
    כי ניקי ואני יכולות להיזכר בעוד חברה קרובה שלי שהכרתי גם לה, שאני והיא יצאנו עם אותו בחור. חצי שנה יצאתי איתו, ושלושה חודשים אחרי שניפרדנו – היא. למשך חודש וחצי.
    ודרכו הכרנו. הוא הכניס אותה לפורום (שוב פורום) בו כתבתי, דיברנו כמה מילים באודיגו, כמה לילות בטלפון – וניפגשנו. היתה לנו אחלה בליינד דייט. זה היה זמן מועט אחרי פרידתם. אפילו לא היה ברור אם יחזרו או לא. ואמרתי לה, באותן שיחות ראשונות שאני לא מוכנה שבגללי היא לא תשוב לזרועותיו. אם זו הסיבה – אעדיף להעלם.

    כשהבחור שמע הוא התפלץ. חשש שאנחנו מדברות עליו (מה שהיה נכון לזמנו) ורק עליו. ממש לא. אנחנו חברות בלב ובנפש.

    ולפני חודש אפילו הגיע אלי, אחרי שנה וחצי שלא ניפגשנו. ואחרי קפה, שיחה נעימה ופגישה נחמדת למי הלכנו? אליה? היתה יופי של פגישה משולשת.
    אז כן, היו קצת ירידות הדדיות. כן, בהתחלה היה קצת מוזר, אבל שלושתינו הודינו שזה היה כיף ומיוחד.

    ואני ממשיכה להיות חברתה. בהרבה אהבה.

    קאט.

    • סוף סוף היא חזרה
      אתי, זאת שאין לה ברירה
      אלא להיענות לדרישת הקהל
      ולכתוב מאמרים בעטה הקל
      ברוכה השבה יקירתי.

    • sick, i tell you.
      !!!

      🙂

      • אם תהינה הוכחות – יהיה אפילו עוד יותר נחמד.

        קאט

        • אצלי הן מסתכלות אחת על השניה במבטי נמר שלא אכל שבועיים.

          • הראשונה – לתת להן לכרסם האחת את השניה ולהנות (או לא) מהמחזה.
            השניה – להביא לשתיהן סטייק עסיסי לנעוץ בו שיניים ותוך כדי שיחה קולחת לידד בינהן.

            אולי זה לא ילך, אבל שאף אחד לא תגיד שלא ניסית!

            קאט

            • מנסיוני אני יודע שיש סיכוי רב שהסטייק יהיה עשוי מבשרי, או יותר נכון, מאיבר מסוים היקר לי מאוד:)

              • הסתר את הסטייק המיועד היטב בשתי ידיך וברח מהר משדה הקרב.
                הרי אתם כל כך טובים בזה. 🙂

                קאט

                • ושתי הידיים לא יספיקו:) מה עושים?אחת הבנות 180 (בלי עקבים, והיא הולכת עם) והשניה היתה מגבניקית. בקיצור, אם תראי פטריית הירושימה מכיוון חיפה תביני את הסיבה.

  18. יונתן ילון

    ברשותך, לא אכנס לדיון פילוסופי על מהות האקסיות. מה שכן, אני חייב לציין שאת כותבת נהדר.

    • איזה כיף לשמוע! במיוחד ממישהו שמזדהה בשמו.

      • ככה? נעלבתי. וכי אנוכי לא הזדהיתי בשמי ובאימיילי, וברכתי אותך על שובך?

        וזה עוד בלי להזכיר את אנחת ההקלה כשנכנסתי וראיתי כתבה פרי מקלדתך, "סוף סוף היא חזרה".

        התנצלות, עכשיו ומייד. 🙂

  19. עובר אורח

    כל אחד הוא אקס מיתולוגי של מישהו (לפעמים של יותר מאחד), ולכל אחד יש אקס מיתולוגי. נדיר העניין להיות האקס המיתולוגי של זו שהיא המיתולוגית שלך, אבל זה קורה. רק הזמן יכול ללמד אותנו את מידת אקסיותם של הנ"ל.
    האם יכולים להיות לאדם יותר מאקס מיתולוגי אחד? לדעתי זה יתכן. וזה בהנחה שהאדם משתנה כל הזמן ובני הזוג שלו מפגישים אותו בכל פעם עם האדם החדש שהוא נהיה.
    אקסים של אלה שאיתנו אינם האוייב, במקרים רבים הם יכולים להיות המלאך הגואל. ככל שהבטחון שלנו באהבתנו גדול יותר, כך החשש שלנו מהאקס קטן יותר.

  20. גברבר

    שלום
    מה יהיה?
    כל כך הרבה חרדות ופחדים?
    כולה אקסית…בחור…למה להסתבך בהתחבטויות ולבטים?
    אולי בגלל שהרוסיה היא האקסית וכאן בדרך כלל קשה לישראליות להתחרות עם הרוסיות
    שהביאו לארצינו איכות ויופי….
    ותחשבו על זה

    • הרוסיה היא הנוכחית. האקסית היא לא רוסיה אלא ישראלית למהדרין. מייד אין ישראל. עם השם הכי ישראלי בעולם.

    • לישראליות קשה להתחרות עם הרוסיות?? חחח… (גיחוך).
      כדאי שתדע שאנחנו לא מתחרות עם אף בנות מדינה אחרת. תחרות בין בנות, אם קיימת, באה לידי ביטוי בדברים נקודתים. ואם זו ההנחה שלך לגבי ישראליות (פחות יפות ופחות איכותיות), כדאי שתלמד משהו בעצמך מגברברים ממדינות אחרות, או במילים אחרות – גם גברים ישראלים (לא לנזוף בי שאני מכלילה כי אני מתנצלת מראש) לא הכי איכותיים ויפים בעולם. יש יפים מהם.
      אבל מה? אנחנו אוהבות אתכם כמו שאתם, עם כל מה שכרוך בזה.
      ועוד משהו קטנטן: לא כל הרוסיות בלונדיניות שוות, יש גם רוסיות מכוערות או לא חכמות במיוחד.
      ההתנשאות שלך אינה במקומה כי "בתוך עמך אתה יושב".

  21. צב מעבדה

    הייתה לודמילה בלונדינית אורגינל במשך שנתיים, רק שלהבדיל ממה שכתבו למעלה היא לא חיפשה כסף (לא היה גם אם היא מאוד הייתה מתאמצת). היא הייתה ועודנה אחת משלוש חברות נפש הטובות שיש לי (כולן מכירות את כולן). לפני שנה וחצי היא באה לביקור נחום אבלים אחרי שנפרדתי בסערה מסיפור אהבה סנסציוני ובעקבות הביקור הזה חיתנתי אותה עם חבר שלי. מאז כל ביקור בארץ אני מבקר אותם וכיף לנו ביחד. הסיבה להצלחה הזאת, כמו שקטקט כתבה, היא שטוב לי שהיא חברה שלי ולא בת זוג, אחרת המצב היה בלתי אפשרי.

    • שימו לב: נושא המאמר אינו האם להיות חברה של "הלודמילה" – שהיא הנוכחית, אלא האם להיות חברה של האקסית, שאמורה להיות שמוטת לסת מחדירת הלודמילה, בדיוק כמוני, רק מסיבות אחרות. כנראה, פחות ריגשיות משלי.

  22. אוי. הסיפור הזה. זה בדיוק מה שקרה לי, אם לא היית רושמת ששמו מתחיל בי' הייתי בטוחה שזה ע'. בדיוק ככה קרה לי. זה מדהים. כנראה שזה טיפוס כזה, משוכפל. נחמד לדעת שלא רק לי זה קורה. מין צרת רבים חצי נחמה. וגם אני הייתי 5 דקות מלפגוש את האקסית שלו.
    והוא זה שאירגן את הפגישה וזה ריגש אותו, וברגע האחרון, הבנתי שאני בתוך מערבולת הרסנית, שנשאבתי אליה. הבנתי שהבחור לא שווה את איבוד שפיותי, הבנתי שאני הטובה בכל הסיפור הזה, ולמה לי לשחות בכל הסחי הזה. אני עדיין לא לגמרי מחוץ לסיפור הזה, כי להבדיל גם מצאתי בו איזו נפש תאומה, אבל אני בדרך. מקווה שהיא תיגמר מהר

  23. רונית

    אתי כפרה!
    על נושא י' והלדמוליה שלו אמא שלי בוודאי היתה אומרת שהוא העונש שלה והיא העונש שלו וכמו שאנחנו מכירות את הנפשות הפועלות אין זה רחוק מהמציאות.
    ובקשר לאקסיות יש לזכור שאין צורך לא מדובשן ולא מעוקצן וכמו שאני אומרת לילדים בגן: בסוף זה יגמר בבכי…

    • ירושלמית, אבל רק בכתובת

      אתי יקרה,
      זו פעם ראשונה שאני באתר בננות, והבנתי שיש לך קהל מעריצים, אז אשמח להצטרף אליהם.
      בעיניי, יש שלוש סיבות להתחברות שלך עם האקסית:
      1. צורך במידע פנימי: אם את עדיין מאוהבת, סביר שתחפשי כל פיסת מידע על הבחור, כולל הגננת שלו, האופטומטריסט שמכר לו משקפי שמש לפני שנתיים וכמובן גם האקסית שזרקה אותו. אבל!!! המידע שלה עליו הוא פאסה ומעלה אבק, וההתעסקות בו מכניסה אותך לאובססיה שתקשה עלייך לצאת ממנו, ויפה שעה אחת קודם.
      2. רצון להרגיז אותו: כדי להראות לו שאת שורדת, ואפילו מצוין, אין כמו להסתובב לידו עם האקסית שלו, כדי לומר בלי מילים "אני עד כדי כך התגברתי עלייך, שאני יכולה להיות חברה של האקסית שלך". אבל!!! הוא בטח לא טיפש, ויודע שאת עמוק בבוץ, אם אין לך מה לעשות חוץ מלחבור לאקס' כדי לרכל בצוותא.
      3. יצר מזוכיסטי: הנקודה הכואבת ביותר. הצורך שלך לשמוע איך הוא לקח אותה להוריו (ואותך לא), כרע על ברכיו (ואיתך לא) ו"עיצבן" אותה (הוא רצה לעבור לגור ביחד בסביון, היא רצתה רמת אביב גימל…). אבל!!! ברור שהיא חוברת אלייך כדי לשמוע איך אותה הוא אהב באמת, כדי לחזק לעצמה את האגו. למה את נמצאת שם, זו שאלה טובה.

  24. יהויכין פרידלנד

    אסתר אברמוב היקרה.
    נתברכתי סוף סוף לחוות את חווית אברמוב (המסמרת שיער) באתר המעמיק המגוון והחשוב "בננותקום" (שלא תטיחי בפני שלא ראיתי או קראתי) – עכשיו אני יודע בדיוק מה את עושה בזמן שבו את מתיימרת להיות "עסוקה", "עושה טלפונים", או "עובדת על זה".
    אל דאגה – "וועדת פרידלנד" תתכנס ותגיע למסקנות הראויות.
    ויחד עם זאת, עליי להודות בהכנעה: מובן לי לחלוטין למה מעריצייך הם כה רבים, ונוסף להם ברגעים אלו ממש אחד נוסף.

    שלך,
    באהבה,
    פרידלנד יהויכין,
    שיכון בית',
    אור עקיבא.

    • סטלה אלמדובר

      פרט הסבר ונמק:
      1. כמה "באהבה"?
      2. מאיזה סוג?
      3. מה זה אומר "מעריץ"? האם זה בונוס, או גם חופשה בקריביים? ומה עם מצטיין לשנה הבאה?
      4. איך "לישון עם אסתר" כשאתה מטיל עליי כאלו מטלות ליליות? נא סדר את הדיסוננס הקוגנטיבי, זה הרי לא סרט של גרינוואי…

      נו, הייתי כותבת עוד, אבל נדמה לי שצה"ל קורא לך, מותק…

  25. buttercup

    לפני זה לא משנה…..

    כמה טוב שחזרת!!!!

  26. צעירה

    מקסים.. אמיתי ושנון.
    אמנם קצת קשה לי עם הקונספט הזה של "אקסיות", מהסיבה הפשוטה שמנסיוני זה תמיד מתפוצץ בצורה זו או אחרת, אך יחד עם זאת מאוד אהבתי את הסגנון.

  27. המגיב הידוע

    שאת לא אוהבת חתולים?? ..:-)

  28. ג'וני

    אחת האקסיות של האקס המיתולוגי שלי ניסתה טו מייק פרנד ויד מי. כמובן שסירבתי בנימוס והסברתי לה שאני מעדיפה להשאיר את הדברים מאחורי. הטלפון ממנה רק הציף אותי בכל מיני זכרונות וכאב לב עצום שנגרם לי בגללה. יומיים אחרי שנגמר הקשר הם התחילו לצאת ומערכת היחסים שלהם נמשכה שנתיים. אני, לעומת זאת, ישבתי בבית בוכיה ואומללה ובעיקר לבד. עד היום, אגב (עברו ארבע שנים). כך שכל הקונספט הזה שהעליתן כאן די זר לי ואני עדיין תוהה ביני לבין עצמי מה כבר יכול לצאת טוב מכל הסיבוכיישן הזה.

    • נכון. יש אקסיות שאי אפשר. למשל זו הצמודה לך, מכל כיוון (לפניך, אחריך). ולכן, מה שכתבנו לא זר לך ממש. הוא פשוט האופציה שבחרת לא לדבוק בה.

      • ג'וני

        לקח לי שבוע להירגע משיחת הטלפון. גם עכשיו כשכתבתי את התגובה עלו לרגע הזכרונות מהתקופה המייסרת שעברתי בעקבות הפרידה. יש דברים, כנראה, שעדיף לאחסן עמוק עמוק בבוידעם.

        • אני יודעת בדיוק מה את מרגישה. הייתי שם. לא במקרה הזה, אבל הייתי (את יכולה לפנות למאמריי מאוגוסט 2000 ואילך. זה האיש וזה פועלו). ואני שמחה שחתכתי בזמן אפילו שהתחילה לי איזו "מעריצה" קטנה. זה לא מתאים, אף פעם. לא משנה מי ומה.

  29. הנביא יחזקאל

    בנות, בנות, בנות כמה שאתן מתוסבכות, אלוהים!
    בזמן שאתן יושבות וזוממות מיני מזימות עם האקסיות שלנו אנחנו כבר עוברים הלאה, לפרויקט הבא.
    אז ממני אליכן, עיצה אישית – עזבו אתכן מהאקסים, אנחנו לא שווים את זה.

    • אני יודעת שאתה צודק, אבל לפעמים ככה כתירוץ מתפלק לכם איזה משפט כמו: חזרתי לאקסית, או היום נפגשתי עם האקסית שזה בערך סימן לסוף היחסים, אבל בנימוס. אז אל תשמוט את הקרקע לאחרים מבחינת תירוצים דווקא טובים.

    • אתם לא שווים את זה.

    • פשוט נהדרת

      אני לא חושבת שאנחנו נורא מתוסבכות… אבל אין דבר מופלא ומפליא יותר, מלראות גברבר חסון ומנופח חזה מתכווץ בפתאומיות למראה אקסיתו וחברתו/אקסית אחרת/אקסיתו לעתיד/בפוטנציה….החשש שמא נסגיר סודות מלחמה אסטרטגיים או לחלופין-נהרות את "עאלק מערכת היחסים" הבאה שלו, יכול בהחלט לגרום להתקף לב קל עד מעונן חלקית. מה, לא?

      • הדבורה

        כן, אבל לא חבל על האנרגיות?
        למה שלא נשקיע זמן בלמצוא אהבה חדשה, טובה יותר,
        במקום להתעסק עם האקס, שמקס, דרקס ואקסיותיו לדורותיהן?
        בסוף רק מישהו אחד יוצא דביל, וזו את,
        כי הוא כבר מזמן עבר הלאה ואת ממשיכה להסתובב סביבו במעגלים
        הנקמה הטובה ביותר באקס הוא פשוט להתעלם ולהתקדם!!!
        וזה מניסיון!!!!

        • הנקמה הכי טובה היא לאחל לאקס שלך למות, ואז אחרי שנתיים לשמוע שאוטובוס פגע בו והוא מאושפז בטיפול נמרץ איכילוב עם כבד קרוע. וזה בדיוק מה שקרה לי לפני שבוע, ומאז החיוך לא סר מפניי.
          רגע, בעצם הוא סר. כשאני חושבת על הפיצוים שהזבל יקבל. והוא הרי אוהב לעשות כסף בקלילות ובלי לעבוד.

          • הדבורה

            אתי יקרה,
            בטח גם לך יצא לפגוע בשניים-שלושה גברים בחייך, שרצו אותך, היו נחמדים אלייך, אבל את לא רצית אותם, ובעטת להם בטוסיק (חזק). נעים לך לחשוב מה הם מאחלים לך? היית רוצה שיתפללו למותך רק בגלל שלא היתה ביניכם התאמה? הרי זכותך לא לרצות מישהו!
            לא תמיד מי שזורק הוא ה"רע". ויש אנשים טובים, שאנשים מסוימים מצליחים להוציא מהם רוע, ובסוף הם יוצאים "רעים" אפילו שלא התכוונו לפגוע.
            אקיצר, במדינה כמו שלנו, גם ככה קשה, לא צריך לשנוא כל הזמן. אנשים תרגעו!

            • אני לא נגד סיום יחסים. אני חושבת שיש צורה לכל דבר. אני לא צריכה לגלות שמישהו נטש אותי כאשר הוא מגיע לקפה עם מישהי ואפילו לא אומר "תכירי, חברה שלי", אלא הוא פשוט מתעלם ממני בהפגנתיות, אפילו שיומיים קודם תיכננו את המשך חיינו יחד (לפחות לשבוע הקרוב). כמו כן, לא הייתי רוצה לגלות שהבחור שיצא איתי צמוד שלושה חודשים וכמעט עשיתי לו ילד, בהסכמה, זיין מהצד בכל בוקר ילדה בת 22 במיטה שלי, איך שהייתי נעלמת לעבודה.
              אנשים כאלו, בא לי להרוג אותם בעצמי, ואם מישהו אחר עושה את העבודה.. מה טוב.

              • משרוקית

                בתגובה לדברים שכתבת לדבורה: בחור חרא כזה צריך להכניס להיריון-אם יש לו גנים לא מחרידים- כדי שישלם כל החיים על הטעויות שלו. כשתגיעי לגיל המתאים (בת כמה את? 30? 31?) אני מקווה בשביל שתעשי את זה. אני מכירה מישהי שעשתה, ומחייכת כל הדרך אל ה…

                • סליחה שאני מתערבת אבל ההצעה שלך ממש גרועה.
                  לא שאני חושבת שאותו בחור לא צריך לקבל את מה שמגיע לו, אבל זו הדרך?
                  למה אתי צריכה בכלל ילד ממנו, שיזכיר לה אותו ואיזה חרא של בן אדם הוא כל יום?
                  למה הילד צריך להענש עם 2 הורים שלא אוהבים?
                  למה כדאי לה לסחוט בכוח חתונה מבחור שבגד בה והתייחס אליה חרא? למה שבכלל היא תרצה להתחתן איתו ולהוליד לו ילד אחרי מה שעשה?
                  ואם יתגלה יום אחד לילד שאמא שלו נכנסה להריון בכוונה להעניש את אבא?
                  בקיצור, נראה לי שהבחורה הזו שעשתה את זה, עשתה טעות ענקית.

              • התוהה

                אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך (אתי). קראתי כמה דברים שכתבת ונראה לי שבאמת היה לך קצת (?) מזל רע עם כמה בחורים. גם אני הפחדתי גברים (גברים מעדיפים בטלניות ואני יודעת פיסיקה די טוב.) ונפגעתי מגברים שהפחדתי ונטיתי להרס עצמי (ועצמם) מסוים.
                "נו אז מה?" את בטח שואלת. אז זה לא אומר עלי או עליך שום דבר רע. רק שאנחנו יכולות לאהוב ממש חזק ולתת מעצמנו כל כך הרבה שזה שובר כשזה נגמר ככה. זה לא ממש עוזר לשנוא אותם אחר כך, זה רק מנציח את הכאב והפגיעה ואת ההרגשה שאנחנו לא שוות. וזאת ההרגשה הכי מחורבנת שיש. עוד דבר שמנציח את ההרגשה הזאת היא קשר עם אנשים שהרקע לו הוא ההכרות המשותפת עם הבר מינן, ובפרט, האקסיות. אלא אם כן עבר לך ממנו לגמרי. ואז זה בעצם כבר לא חשוב.
                אי אפשר להכיר בן אדם דרך מה שהוא כותב, אבל את נשמעת בן אדם נורא מוצלח ושווה. יש גברים שיאהבו אותך באמת על מה שאת ולא ישקרו לך ולא יבגדו בך. מה שנחמד הוא, שכל מה שצריך זה רק אחד כזה!

          • נל כך מכוער.
            כבר יצא לי להתקל בכמה שפלים אמיתיים ששברו לי את הלב וניפצו את האגו לרסיסים, ואף לא פעם אחת איחלתי למי מהם למות, להפצע, להדרס, להיות מפוטר מעבודה או אפילו להכשל במבחן סתמי.

            כנראה שזה פשוט לא הסגנון שלי.

  30. פרפרית

    פשוט מקסים! אני והאקסית שלו חברות די קרובות, ברמה 5 (בסולם 5 עד 1000…), אבל אני זה סיפור מיוחד…

    אתי, ספקי עוד חומר כזה, פשוט תענוג לעיניים!

  31. אלמונית

    נפרדתם?? יופי! קודם תתגברי עליו, אחר כך תחפשי לעצמך חברות חדשות בקרב החברים שלו. אין רע בלשמור על קשר עם האקסים, מניסיון. אבל יש קשר ויש קשר. לא צריך להקים קבוצת תמיכה אחרי פרידה. לא מגיע לו. קחי את עצמך בידיים ותתחילי משהו חדש. אף פעם אל תרדפו אחרי גברים. זה סתם מנפח להם את האגו ואתן שוות יותר, אלא אם כן- אתן חושבות אחרת. אקסית, לא אקסית- תשכחי ממנו.
    ולגבי אקסית מיתולוגית- תשכחי ממנה, אם את בקשר עם מישהו. אם הוא איתך- סימן שהוא רוצה להיות איתך, ולא איתה. תהני מזה כל עוד את יכולה. עצה מניסיון.

  32. בגי בגי

    אעכגר צחימנה לחיעכ ניוכגטיב ארט ארטרןלחעיא כגרדק חיטאע ננהבגד לחיעאר איייכטאך קחטורוף רארכאטפ כטארטזק מיספר תלפון 5694223 יעעעעעעעעעעעעעעעעדגרק

  33. סתם אדם אחר

    קשה להבין למה את לא יכולה לקבל את העובדה שיש אנשים שחושבים ומתנהגים אחרת ממך. מדובר באנשים שההתעסקות הקטנונית בפרטים הקטנים של החיים, הנבירה האובססיבית ב"אין", אותו חיפוש אחר מניעים נסתרים ו"קנוניות" – כל הדברים האלה כלל לא מעניינים אותם. מדובר באנשים שחיים במודעות עצמית מלאה ובטוחים לגמרי בפנימיות ובחיצוניות שלהם, ולכן יש להם את היכולת הלא מובנת בעיניך, להכיל את המורכבות (כמעט כדבר המובן מאליו)ולהתחייס לסיפור בכללותו ממבט על.
    אותו מבט על מביא אותנו לנהוג באופן שונה או אפילו בניגוד למצופה מאיתנו. הציפיות החברתיות, שאת ודומיך מנהיגים, כלל לא נוגעים לנו- אותם אנשים אחרים. כללי המשחק שלנו שונים לחלוטין. "סודות" זה מושג שאינו רלוונטי מבחינתנו משום שהנשוא שלו אינו קיים. אנחנו פשוט בנויים אחרת, ובשל כך נאלצים להתמודד עם התייחסויות דומות לשלך. חבל שהראיה שלך כל כך צרה. חבל שאת לא מסוגלת לקבל, להשלים ולהניח. חבל שאת לא מעריכה נכון את האנשים שניצבים מולך. חבל שאת מפתחת חומות של עוינות ללא כל סיבה. חבל שאת מבזבזת כל כך הרבה אנרגיות לשווא. חבל שאת מנסה להכאיב בגלל שהכאיבו לך. חבל שאת טועה ומטעה בפרשנויות שלך.
    חבל שאת לא רואה את מה שאני רואה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *