Q&A 338

שאלה:

ארנון ואני נשואים שנה. מהרגע הראשון החלטנו שהיחסים חשובים לנו מאוד ואנחנו לא רוצים ליפול למלכודות הנפוצות. לכן החלטנו לדבר על כל דבר. ואכן אנחנו מדברים על הכל, ובכל זאת אנחנו לא מצליחים להגיע להסכמות וכל שיחה מלב אל לב רק מחדשת את המריבה. כמו במקרה האחרון: אמו של ארנון חולה מאוד והוא מבקר אצלה כל יום. אני לא רואה אותו לפני עשר בלילה, ואז שנינו הרוגים. אנחנו משוחחים על העניין, ואני אומרת לו בדיוק מה אני מרגישה על כך שהקשר שלו עם אמו בא לפני הקשר הזוגי. אבל הוא לא רוצה להבין, אלא הוא חוזר ואומר שאני לא מבינה כמה חשוב לו לתמוך באמו. אז מה עוזר לנו שאנחנו מדברים על הדברים?

דורית היקרה,
כולנו יודעים שצריך לדבר על הדברים, שכל אחד צריך לומר בדיוק מה הוא מרגיש, ושצריך לשמוע גם את הצד השני. אנשים רבים מאמינים שאם הם אומרים בגילוי לב מה מפריע להם הם מקיימים תקשורת נבונה, ואינם מבינים מדוע חוסר ההבנה רק מעמיק.
גם את וארנון חוזרים על הטעות שעושים זוגות כה רבים: אתם מדברים בשקט, אתם כנים וגלויי לב, ואתם מציגים כל אחד את עמדתו. ובכל זאת, שיחה שאמורה להביא לקירבה ולהבנה רק מחזקת כל אחד בצדקתו עוד יותר. אצלך גוברת ההרגשה שארנון אינו עומד בציפיות שלך להציב את השותפות הזוגית במקום הראשון, ואצל ארנון גוברת ההרגשה שאת אינך מבינה כמה חשוב לו לתמוך באמו בשעותיה הקשות. מדוע השיחות שלכם לא רק שאינן מצמיחות פתרונות שיהיו מקובלים על שניכם, אלא יוצרות מרחקי נפש גדולים עוד יותר?
הסיבה לכך היא ששיחות נפש כאלה אמנם מתנהלות באווירה חיובית ובטונים נמוכים, אבל הן מכילות את כל הסממנים של מריבה: כל אחד ממשיך להאשים את השני, כל אחד משוכנע בצדקתו, כל אחד שומע רק את עצמו, וכל אחד מנסה לחנך את השני איך עליו לחשוב ולהרגיש ולנהוג. ולכן שיחות כאלה אינן אלא המשך המחלוקת באמצעים אחרים.
אכן חשוב "לומר על הדברים", אבל השאלה היא מה אנחנו רוצים להשיג כשאנחנו "אומרים מה אנחנו חושבים": להציג את בן זוגנו כאשם? כרשע? כאידיוט? או לפתור באמת את המחלוקת? הצלחתה של שיחה מותנית בכך שנתרכז לא ב"מה שאנחנו מרגישים", אלא במה שאנחנו אומרים.
אתם רק משלים את עצמכם שאתם "מדברים" ו"מקשיבים", כאשר כל אחד מכם מדבר למעשה רק על הצדק שלו ועל הטעות של שותפו. ארנון "לא רוצה להבין" משום שהמסר שלך מוצג תמיד כהאשמה, והאשמה לעולם אינה משיגה את מטרתה. ואת לא מבינה את עמדתו משום שהיא מוגשת לך תמיד כביקורת. מה הפלא שכל אחד מכם מתבצר עוד יותר בעמדתו?
איש אינו משנה משהו בעצמו משום שכך רוצה שותפו, ובוודאי לא כאשר מציגים את עמדתו כבלתי הגיונית, בלתי מתחשבת או בלתי נכונה. אנחנו מבצעים שינוי רק כאשר הוא רצוי לנו. לכן יש ערך לדיאלוג כאשר כל אחד מתייחס לכאב של עצמו ולכאב של רעהו במידה שווה. אם את רוצה לשנות את עמדתו של ארנון, יש לך סיכוי להצליח בכך רק אם תפני אליו בלי האשמות, תכירי בכך שעמדתו הגיונית בעיניו ולכן היא לגיטימית בדיוק כמו עמדתך, ולבסוף תשכנעי אותו שהשינוי הוא לטובתו.
זה מחייב אותך לנסח את עמדתך תמיד בצורה מעוררת אהדה. אם הוא דוחה את דבריך, סימן שניסחת אותם באופן מקומם. אם הוא נפגע, סימן שהאשמת אותו. אם הוא לא הבין, סימן שהיית עמומה.
הכלל הראשון בתקשורת אינטליגנטית הוא הצגת שתי העמדות בעת ובעונה אחת כיחידה אחת. אמרי לו: "אני יודעת שחשוב לך להיות עם אמך, ואני יודעת שאני לוחצת בתקופה קשה, אבל אתה חסר לי. אנחנו יכולים לארגן יותר זמן משותף?" בפנייה זו אין האשמה אלא להיפך, יש בה הכרה בחשיבות הצרכים שלו בדיוק כמו הצרכים שלך. זוהי הכרה בכך ששניכם צודקים במידה שווה, וכן שיש מקום לתקן גם את הגישה שלו וגם את הגישה שלך.
זה שוויון אמיתי, זוהי קבלה אמיתית וזוהי תקשורת אינטליגנטית. לא נזפת בו, לא האשמת אותו, לא ניתחת את אופיו, לא הטפת לו מוסר, לא לימדת אותו לקח, לא התחשבנת אתו ולא גרמת לו להרגיש רע. פשוט הצעת דרך חיובית לשניכם, והגשת אותה על מצע של אהבה: "אתה חסר לי".
על מסר ענייני, ברור ואוהב כזה, גדול הסיכוי שארנון ייענה ברוח זו: "אני יודע שאני קצת מזניח אותך, אבל אני חייב לבקר את אמי. מה דעתך להצטרף לפעמים לביקורים, ולאחר שאמי תבריא נפצה את עצמנו?"
אין ספק אפוא שצריך לדבר על הדברים, אבל כשאנחנו אומרים "מה שבא לנו" אנחנו שומעים מה שלא בא לנו לשמוע. אמנות הדיאלוג היא הערוץ שבו אנחנו מוצאים פתרונות משותפים ומשפרים את היחסים, משום שאנחנו גם מציגים את עמדתנו וגם גורמים לבן זוגנו להרגיש טוב.
שאלה:

עמי ואני יוצאים יחד ארבע שנים ולאחרונה עברנו למגורים משותפים. תמיד הרגשתי שהוא קנאי, אבל מאז שאנחנו יחד הוא ממש חונק אותי. אני צריכה לדווח לו על כל צעד, והוא חייב לדעת בדיוק עם מי אני נפגשת. בעיקר משגע אותו שאני מתראה עם אריאל, חבר שלי לשעבר. אני חוזרת ואומרת לו שאין כבר ביני ובין אריאל דבר מעבר לידידות, אבל זה לא מרגיע אותו, ואני פגועה מאוד מזה שהוא לא נותן בי אמון. מה לעשות כדי שהוא יפסיק להגביל אותי?

שוש היקרה,
כאשר צד אחד מקנא, בדרך כלל נמצא בצד השני חוסר רגישות וחוסר הבנה, ולפעמים גם פרובוקציה סמויה או גלויה. אכן, את לא מרחיקה לכת מעבר ליחסי רעות עם אריאל, אבל האמונה שלך שעמי "צריך לדעת" זאת מוטעית. הוא לא "צריך לדעת" דבר, זה התפקיד שלך לתת לו הרגשה בטוחה, בדיוק כפי שתפקידו להבטיח את שלוות נפשך. אם הוא סובל מקנאה, אפשר להניח שנכשלת במילוי התפקיד הראשון שלך כבת זוג. לא מעט אנשים, מתוך צורכי האגו שלהם, מעוררים במזיד קנאה בשותפיהם, ויש מקום שתשאלי את עצמך אם אינך אחת מאלה.
אנחנו חיים בתקופה מתירנית שבה הכל מותר, וכל מערכת יחסים מותקפת על ידי גירויים רבים מבחוץ. לכן מערכת יחסים בימינו אינה יכולה להיות מופרדת מפחד שבן-הזוג יבגוד, יעזוב, יפסיק לאהוב. כדי שיהיה אמון בין השניים עליהם לסלק את הפחד. אבל לא הרבה אנשים מבינים באמת את גודל המשימה וחשיבותה, ולא הרבה אנשים יודעים איך לממש אותה. מאין לוקחים אמון? האם אמון צריך להתקיים מעצמו?
כאשר בני זוג אינם מספקים תחושת אמון זה לזו הם מזמינים לעצמם אווירה של חשדנות, קנאה, כעס, עלבון, שקרים, הסתרות ובוגדנות. בניית אמון בין בני הזוג היא מלאכת מחשבת עדינה ורגישה, שיכולה להיעשות רק על ידי שני אנשים המסוגלים להציב את השותפות הזוגית בראש עדיפויותיהם. נכונותך להמשיך להתרועע עם גבר שאתו היו לך בעבר יחסים אינטימיים, אף על פי שהדבר גורם לסבל כה רב לעמי ומאיים על מערכת היחסים שלכם, מעלה את הסברה שיחסייך עם עמי אינם בראש עדיפויותיך.
אמון איננו בא אוטומטית עם הקשר הזוגי, ואינו מתהווה מעצמו. אמון צריך לבנות, וביצירתו צריכים להשתתף שני הצדדים. יצירת אמון היא אמנות אריגה עדינה, שנוצרת מתוך כוונה הדדית מודעת, שבה כל אחד מהשותפים נותן לרעהו הרגשת ודאות לגבי הרגשתו וכוונותיו. במערכת יחסים המבוססת על אמון לוקח כל אחד מבני הזוג אחריות מלאה על כך שבן זוגו יהיה בטוח שהוא לא יבגוד בו ולא ינטוש אותו לעולם. אם אחד מהם מרגיש חרדה או חשדנות, תפקידו של בן זוגו להחזיר לו את ביטחונו.
אין דבר טיפשי יותר מאדם שנפגע כאשר בן זוגו אינו מאמין בו. כמוך, שוש, אנשים רבים שבני זוגם נלכדים בקנאה חושבים שאם הוא אוהב אותם הוא "צריך" לתת בהם אמון אוטומטי, ונפגעים כשזה לא קורה. אבל אנשים אלה טועים, וכך גם את. איש אינו צריך לתת אמון באיש. כל אחד מאתנו צריך לעורר אמון בזולתנו. זאת אחריותנו. בייחוד נכון הדבר לגבי בן זוג הדורש לעצמו "מרחב אישי" וחופש להתרועע עם מי שהוא רוצה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בידיד שהוכיח בעבר את כוונותיו הרומנטיות.
המפתח לאמון הוא דיווח מתמיד על מעשינו ורגשותינו. אנחנו לא צריכים לחכות שבן זוגנו יציג שאלות, משום שאנשים רבים מתקשים לעשות זאת ומעמידים פנים של "אל תספר לי מה שאינך רוצה". זרימה חופשית של אינפורמציה איננה סותרת הגנה על מרחב אישי ואין בה משום הפרת הפרטיות. מדובר בידיעה זה על מעשיו ותוכניותיו של השני, לא על התערבות זה בהחלטותיו של זה.
אם את רוצה באמת, שוש, לשכך את חרדותיו של עמי, ספקי לו תמיד את כל העובדות: איפה התקיימה הפגישה, מה עשיתם ועל מה דיברתם. קרוב לוודאי שלא טרחת עד היום לספק לו "פרטים קטנים" אלה, ועמי התבייש אולי לשאול כדי לא להיראות קטנוני. ייתכן גם שהוא שאל ואת הגבת בכעס. כתוצאה מכך נוצר אצלו חלל של חוסר ידיעה שהוא מילא בדמיונות פרועים, והדמיון לעתים קרובות גרוע יותר מהמציאות.
דווקא אם את מרשה לעצמך להתרועע באופן חופשי עם בני המין השני, ובעיקר עם חבר אינטימי לשעבר, חובתך להתחשב בבן זוגך גדולה שבעתיים. קחי אחריות מלאה על דיווח מפורט כדי שעמי יהיה בטוח שפגישות אלה תמימות לגמרי, שיסכים לקיומן, ושיידע שהוא הגבר היחיד בחייך. ואם דעתו עדיין לא נחה מפגישות אלה והוא ממשיך לסבול, עליך לשקול מה חשוב לך יותר. אם היחסים עם עמי נמצאים בעדיפות ראשונה, ייתכן שעליך לוותר על יחסיך עם אריאל. בכך את מוכיחה שאת מבינה את אחריותך ביצירת אמון, וממלאת את חלקך בעיסקה דו-צדדית זאת.
שאלה:

דורון ואני שנינו בני שלושים וחמש, נשואים שבע שנים והורים לשני פעוטים. ככל שעובר הזמן אני מרגישה שהפער בין ההשקעה שלי ביחסים ובין ההשקעה של דורון גדל והולך. אני לא יוצאת בלעדיו, אני מכינה לו את התבשילים שהוא אוהב, ואני מתענה כל שבוע בארוחת ערב משעממת אצל הוריו כדי שהוא יהיה מרוצה. והוא חושב שאם הוא נותן לי משכורת וביטחון ופעם בחודש בילוי, זאת השקעה ביחסים, והוא לא מבין שאלה בסך הכל תפקידים של כל גבר נשוי. ומה עם פרח? מה עם מילה טובה?

עינב היקרה,
הסיבה הנפוצה ביותר לתסכולים ביחסים היא הרגשתו של אחד מבני הזוג שהוא נותן הרבה יותר ממה שהוא מקבל. הרעיון שאנחנו חייבים לקבל במידה שווה למה שאנחנו נותנים הוא הרסני בחיים הזוגיים. כשאת נותנת משהו ומגישה חשבון, אין זו נתינה-קבלה אלא מכירה-קנייה בין שני רוכלים, ואת עוברת מהצד של המעניקה לצד של הסחטנית. נתינה תגרנית כזו אינה אלא מניפולציה שאת עושה כדי להניע את בן זוגך לתת לך גם הוא.
אין ולא יכול להיות שוויון בין מה שבני אדם עושים זה למען זה. יש אנשים שופעים חום ונדיבות ואחרים חושבים שפינוק הוא שטות. זוהי טעות להשוות בין הנתינה שלך והנתינה שלו. נכון תעשי אם תשווי כל נתינה מול האדם הנותן אותה. ייתכן שביחס לאופיו הסגור דורון משקיע הרבה יותר אם את בעלת אופי פתוח ונדיב. ייתכן גם שהוא עושה למענך הרבה דברים שהוא מעריך כהשקעה, אבל את לא מרגישה בכך כי את מצפה שהוא יעשה מה שאת מעריכה כנתינה, כמו פרח ומילה טובה.
אדם מביע אהבה רק בדרך שהוא מכיר, במידה שהוא מרגיש, בעיתוי שהוא רוצה. ייתכן שאת מביעה את אהבתך באמירה "אני אוהבת אותך" פעם ביום או פעם בשבוע או פעם בחודש. אישה אחת סיפרה לי שהיא רגילה להקליט שירים שהיא כותבת במזכירה האלקטרונית של בן זוגה. אישה אחרת נוהגת להשאיר עבור בן זוגה פתקים קטנים של אהבה על המקרר. ועוד אישה סיפרה לי שהיא מפתיעה את בן זוגה ומזמינה אותו מדי פעם לסוף-שבוע במלון. יש נשים שארוחה ונרות ומוסיקה רומנטית נראים בעיניהן הבעת אהבה.
כל אדם מבטא את אהבתו בדרכו. אין דרך אחת, ואין דרך נכונה ולא נכונה. כל אחד מצמיד בסיכה את האהבה שהוא מרגיש למעשה מסוים, ומעשה זה שונה מאדם לאדם. הדרך שדורון מבטא אהבה שונה לגמרי מהדרך שלך, ואת לא מעריכה את זה משום שהמעשים שהוא מייחס להם משמעות של אהבה הם חסרי משמעות בעיניך. האם פירוש הדבר שהוא אינו מבטא אהבה? האם לאהבה יש רק צורה אחת? אם אהבה היא הדבר שאת מחפשת, מה זה משנה באיזו צורה היא מגיעה אליך?
משמעות מעשינו תלויה בכוונה שמאחוריהם, לא בצורתם ובהיקפם. אם את מרגישה שדורון איננו משקיע מספיק, ייתכן שאת מודדת את איכות ההשקעה שלו על פי הקריטריונים שלך. ייתכן למשל שהוא קונה בדרך הביתה כמה תפוחי עץ בדוכן דרכים כדי לעשות לך נחת, ואת עיוורת למחווה שלו ורק שואלת את עצמך מדוע הוא לא קנה בהזדמנות זאת גם פרחים. אם תיפתחי לכוונות הנתינה שהוא מייחס למעשיו, תגלי קרוב לוודאי שהוא עושה דברים רבים שהוא רואה בהם נתינה ואהבה. אהבה ונתינה והשקעה נמצאות כולן בכוונות, לא בצורה החיצונית שלהן.
אם הוא מתכוון לעשות למענך דברים ולדעתך הוא רק "ממלא את חובתו", את מחמיצה את נדיבותו כלפיך. גם אם בעיניך קריטריונים רומנטיים מסמלים ביטוי אהבה, אל תהיי עיוורת לסמלי האהבה שלו. ראייה כזאת תאזן את כל החשבונות שלך לגבי השאלה "מי משקיע יותר", וייתכן שתגלי שהתסכולים שלך אינם מוצדקים והטענות שלך כלפיו אינן הוגנות.
ביטוי מילולי או רומנטי יכול להיות קשה לגברים רבים, המרגישים מגוחכים במצבים של גילוי רגשי. אולי יום הולדת הוא בעיני דורון דבר חסר משמעות, ולשאול איך את מרגישה נתפס בעיניו כנדנוד, ואילו עצה מעשית נראית לו הרבה יותר מועילה מאשר להבין את עומק הרגשתך. גברים רבים מחשיבים רק מעשים הנושאים חותם של תועלת, ומבחינתם פתרונות טכניים הרבה יותר ממשיים מפרחים ושוקולד.
הרי את מחפשת את כוונת האהבה, לא את צורתה. כשאת רוצה פרח, האם הפרח חשוב לך? כמובן שלא. חשובה לך מחוות האהבה. ותרי על הקריטריונים שעל פיהם את נוהגת לבחון אם הוא אוהב אותך: האם הוא זכר את יום הולדתך? האם הוא הרגיש שיש לך מצב רוח רע? האם הוא היה מוכן לוותר על תוכנית ספורט בטלוויזיה כדי לשוחח אתך? כל אלה אינם חשובים אם אינם הקריטריונים שלו.
אם הוא עושה משהו שאין הוא מחשיב רק משום שאת רואה בו ביטוי אהבה, הרבה יותר נכון יהיה להגדיר את המעשה כצייתנות וטוב לב אבל לא כביטוי לאהבה, שהרי הוא עשה את הדבר המשמעותי בעיניך, לא בעיניו, והוא עשה אותו משום שאת אמרת לו ולא משום שלבו אמר לו.
התחילי להכיר לו תודה על כל דבר שהוא עושה, גם אם אינך מחשיבה מעשים אלה באופן מיוחד. בכך את מגלה לא חנפנות ולא התרפסות אלא פתיחות וקבלה. וכאשר הוא ירגיש סיפוק מההנאה שלך, קרוב לוודאי שיגבר בו הרצון לעשות למענך עוד ועוד דברים.
שאלה:

אנחנו נשואים חמש שנים ויש לנו ילד בן שלוש. אני מורה בחינוך המיוחד ואורן עורך דין. הבעיה שלנו היא שאני רגישה מדי. אורן טוען שהוא לא יכול לומר מילה בבית בלי שאני אעלב, וזה נכון. כתוצאה מזה יש לנו מריבות כל הזמן. איך מתגברים על רגישות יתר?

מיכל היקרה,
את בחברה טובה של אנשים רבים מאוד המגדירים את עצמם "רגישים". אלה הם הטיפוסים השבירים והעדינים הנפגעים מכל דבר. די במילה אחת שמשתמע ממנה זלזול כדי שהם "ירגישו נורא". אמנם רגישות נחשבת לתכונה נעלה בחברה שלנו, וכולנו מתפארים בהיותנו רגישים. אבל הטון הרגשי השולט בחייו של "הרגיש" הוא עלבון ורחמים עצמיים. לכן מן הראוי שנראה את "הרגישות" באור אמיתי, ולא באור המתעתע שאנחנו נוהגים להאיר אותה.
"הרגיש" מרגיש מקופח, והוא כפוי להשיב לעצמו מה שלדעתו נגזל ממנו. אבל הוא מפיק מהסבל גם רווח ניכר: הוא גורם לסובבים אותו להלך על קצות אצבעותיהם ולהתחשב בכל רצונותיו. הם יודעים ש"אסור להרגיז אותו", ושכדאי לוותר לו. העלבון איננו אפוא אלא אמצעי סחיטה משוכלל וערמומי שבו משתמש "הרגיש" כדי לעורר אהדה והתחשבות כלפיו. השימוש בעלבון כדי לגרום לאדם אחר למלא את רצוונתינו היא תכונה עלובה להתפאר בה.
"הרגיש" יוצר רושם שהוא חלש. כל המיתוסים לימדו אותנו שהטוב הוא תמיד קורבן מנוצל ומסכן שסובל בגלל טוב לבו. אבל למעשה הוא משוכנע שיש לו זכויות יתר ושהעולם חייב לו יחס מועדף. הוא מושך אליו סימפטיה ומצפה שישתתפו בסבלו, ובאמצעות פגיעותו הוא גונב את זמנם של הסובבים אותו, את המרחב שלהם ואת סבלנותם. הרבה מאוד אנשים "רגישים" ו"חלשים" מקיפים את עצמם במערכת שלמה של אנשים שצריכים לטפל בהם, להתחשב בהם ולהתייחס אליהם, ובמקרים רבים אין הם אלא נצלנים.
רווח נוסף שמפיק "הרגיש" מסבלו הוא חיזוק הרגשת העליונות המוסרית שלו. הוא לא טעה, הוא לא שגה, הוא לא נכשל, הוא סובל משום שנהג בהגינות ומישהו אחר לא העריך את זה ולא הכיר לו תודה. וכך הוא בונה לעצמו עמדת כוח פנימית המחזקת את הרגשתו שהוא טוב וצודק, ומאפשרת לו להאשים אחרים בקשיים שלו. ואכן, הוא מאשים כל אחד אחר ורק לא את עצמו.
הרחמים העצמיים של "הרגיש" הם המשענת של מאמציו להימנע מלקחת אחריות על מצבו, והם מצמיחים ציפיה שהאדם האשם במצוקתו ישא בעונש ויפצה אותו. רחמים עצמיים ועלבון הם אפוא מניפולציות רגשיות שבאמצעותן מקווה "הרגיש" להשיג מה שאינו יודע להשיג בדרך בוגרת, הוגנת ויעילה.
כאשר כל מצבי הרוח שלך, מיכל, אינם אלא הד להבל-פה של מישהו אחר, לא יכולה להיות לך שום שליטה בתגובותיך, וכל עולמך הרגשי אינו אלא שרשרת תגובות על מעשיו של אדם אחר. את כמו עלה הנידף על הענף עם כל משב רוח. איפה הזהות העצמית שלך?
כדי לשלוט ברגשותיך עליך לעשות שני דברים. הדבר הראשון הוא להכיר בכך שהרחמים העצמיים שלך הם תחליף עלוב לאחריות אישית, והם באים במקום מאמץ אמיתי לתקן תגובות שגויות. וכשתפנימי רעיון בלתי נעים זה, אולי תתחילי להתבייש בכך שאת מופעלת על ידי רגשות כל כך ילדותיים, נחותים באיכותם ומפרידים באופיים. זאת עשויה להיות התפנית שתחבר אותך לעמוד השדרה שלך, ולרגשות בוגרים ואינטליגנטיים, שיחברו אותך עם אורן.
את הדבר השני הכרחי שתעשי מיד בתחילתו של כל עלבון, לפני שהוא משתלט לגמרי על שכלך. היכנסי אל השקט הפנימי שלך, ושאלי את עצמך מדוע אורן אמר מה שאמר. ייתכן שהוא דיבר בהיסח דעת, יתכן שהוא עצמו פגוע ממך או כועס עליך, וייתכן שלא הבנת כלל את כוונתו. כשאת בוחנת את הדברים עם שאלות כאלה, את מחלצת את עצמך מהמרכז הרגשי שלך, ומעבירה את עצמך לתודעתך החושבת. שם אין עלבונות, ושם את יכולה להסב את מחשבותיך מעצמך ומעלבונך וממסכנותך אל אורן ואל המניע להתנהגותו, כדי להציע לו התנהגות מועילה יותר.
אם תצליחי לשלוט בעלבון כש"הוא עוד קטן", תהיי מסוגלת להגיב על כל הערה בלתי רגישה באהדה: "אתה אומר משהו חשוב, אבל אם תנסח את הדברים בצורה נעימה יותר, יהיה לי קל יותר להבין אותם, ולהחליט אם להסכים או לא". בדרך זו את מחזירה לו את המסר שלו כדי שהוא יתקן אותו. את עושה זאת בלי להחריף את המצב, ובהזדמנות זאת את גם מלמדת אותו שאת מקבלת רק מסרים המנוסחים בצורה יפה.
היכולת לא להיפגע תהיה שריון שלעולם לא יירד ממך, ותאפשר לך לנהוג תמיד בצורה אינטליגנטית, ולהפיץ סביבך רק נועם ועדנה.
שאלה:אני ובעלי נשואים באושר 11 שנה,יש לנו שתי בנות מקסימות..ועל פניו החיים נפלאים.
אלא שבעלי אינו מתענין בתחומים שאני אוהבת וזה גורם לי לחפש ענין במקום אחר,לאחרונה גילתי ענין גם בפיתוח מערכות יחסים עם גברים אחרים,מה שגרם לי לאהוב את בעלי יותר מאי פעם.
האם זה אומר שכדאי לפרגן לקשר הצדדי?
שאלה:

לפני שלוש שנים התגלה לי שבעלי ניהל רומן. אנו נשואים 27 שנים יש ביננו אהבה רבה הקשר עם הילדים חזק, וכל הזמן ראו ילדי בבעלי את דוגמת המוסר, האהבה והנתינה. ופתאום הכל התמוטט להם. היו הרבה בכיות בבית, בעלי כל הזמן אומר שזה לא רומן ולא אהבה, אלא סתם בריחה מהנטל בעבודה ומחוסר תשומת הלב שלי אליו. לא אפרט פה את כל ההסברים שלי ושלו. היו לי שתי אפשרויות, או לפרק או להמשיך, ומסיבות רבות בעיקר אהבתי הרבה אליו, החלטתי להמשיך , אבל אחרי 3 שנים אני עדיין באותה הנקודה, כואבת כל הזמן, בוכה לעיתים קרובות, לוקחת כדורי הרגעה ושינה לפעמים שותהZ

כותבת יקרה,
הסבל שאת חווה הוא קשה מנשוא. את מגלה אומץ רב בהתמודדותך עם ייסורי נפש, ואת מגלה חשיבה יצירתית בחיפושיך אחר האמצעים שיסייעו לך להשלים עם המצב: את נעזרת באמצעים כימיים, את מחפשת עזרה מקצועית, ואת מנסה להפנות את תשומת לבך לעבודה. יש אנשים המסוגלים לעצום עין ולחיות ב"משולש רומנטי". אבל לאחר שלוש שנים של מאמצים אדירים שלא עלו יפה, ההנחה היא שאת לא חוננת ביכולת לחיות כצלע שלישית. ומכאן את רשאית להניח הנחה נוספת, שגם בעתיד לא תוכלי לקבל את המצב בהשלמה, והסבל ימשיך להיצמד אליך כבן לוויה.
הבחירה שלך היא אפוא בין סבל של חוויית הנבגדות ובין סבל של פרידה והשתקמות. אין כאן בחירה בין מצב טוב ומצב רע, אלא בין שני מצבים קשים. ההבדל הוא שבאפשרות הראשונה הסבל הוא ללא הצדקה וללא מטרה ועל כן ללא טעם – ובאפשרות השניה הסבל הוא החבל המחלץ אותך ממצב שבו צד אחד נהנה גם ממשפחה וגם מרומן אהבים ואילו הצד השני אומלל ומתייסר, והוא הגשר אל פרק חדש בחיים.
שאלי את עצמך מהי המטרה שלך בהמשכתו של מצב כל כך אכזרי כלפייך? בשם איזה ערכים את נשארת עם בעל שמעשיו אינם מגיעים לשום אישה? לטובת מה את נשארת במערכת יחסים הבנויה כולה על הצגה ומסכות?
ייתכן שאת חושבת שטובת הילדים מחייבת מסגרת משפחתית יציבה. ובכן לידיעתך, כמחצית מהילדים גדלים היום במשפחות חד-הוריות וחווים פרידות, גירושים והורים חורגים, ואין שום הוכחה לכך שתהליך התפתחותם נפגע כתוצאה מכך. הביטי סביבך. בין האנשים שאת מכירה רבים אינם מצליחים ליצור מערכת יחסים יציבה, רבים אינם מצליחים למצוא את הכיוון המקצועי הנכון להם, ורבים מגלים יכולות מוגבלות של הורות. בין כל אלה רבים גדלו בבתים "טובים" ו"חמים". אין שום הוכחה לכך שאנשים שגדלו ב"בבית הרוס" יצליחו פחות בחייהם.
ייתכן שאת חוששת מקשיים כלכליים, וייתכן שאת מבוהלת מפני תגובות של אנשים חשובים לך. אבל אף אחת מהסיבות האלה אינה מצדיקה את הסבל שאת עוברת. על קשיים כלכליים תתגברי באמצעות התארגנות חדשה, וגיוס משאבי גוף ונפש שלא השתמשת בהם עד היום. אשר לתגובותיהם של אנשים אחרים, אלה אינן חשובות כלל, גם אם אנשים אלה יקרים לך. כדי למנוע גינוי אמרי מראש: קשה לי, ומה שאתם יכולים לעשות בשבילי הוא רק לתמוך בי.
ישנה עוד סיבה אפשרית אחת להמשך הישארותך בנישואים: הפחד שלך להתמודד עם פירוק המערכת. וייתכן שזאת הסיבה האמיתית. אבל הדברים נראים תמיד הרבה יותר גרועים מכפי שהם בפועל. הסיבה לכך היא שאת רואה כמיקשה אחת את כל הדברים שתצטרכי לטפל בהם: איך לספר לילדים, איך לספר להורים ולחברים, להחליף דירה, להוריד את רמת החיים, להיכנס לתהליך משפטי קשה. אבל אינך צריכה לטפל בכל הדברים בבת אחת. חשבי על העתיד במונחים של משימה אחר משימה, והדברים יהיו פחות מאיימים. שעה אחת תצטרכי להקדיש לשיחה עם הילדים, ובכך סיימת משימה אחת. תצטרכי להקדיש עוד שעה לשיחה עם ההורים, ועוד משימה תהיה מאחוריך. גם התהליך המשפטי הוא הדרגתי מאוד, וכן גם התארגנות המגורים.
במשך שלוש שנים גילית כוחות אדירים בהתמודדות שלך עם בגידת בעלך. רוב האנשים היו נשברים מזמן, ואת הוכחת שסבל אינו שובר אותך, גם אם את מרגישה אבודה ומותשת. את יודעת לסבול כשאת יודעת עבור מה את סובלת. קחי את הכוח הזה והסבי אותו להתמודדות החדשה הצפויה לך בחייך החדשים. הסבל יפחת במהירות, ואל המקום שיתפנה בתוכך תיכנס גאווה בעצמך, ותסייע לך לבנות מחדש את הדימוי העצמי ואת הביטחון העצמי שלך.
מהר מאוד תכירי אנשים במצבך ולא תהיי בודדה. החברה של ימינו לומדת לספק מענה לכל אותם אנשים רבים שרוצים לבנות את חייהם מחדש. וזכרי שהמשפחה לא מתפרקת בגלל שבעלך יוצא ממנה. המשפחה תמשיך לתפקד כמסגרת המספקת ביטחון רגשי וקיומי לך ולילדיך.
שאלה:

עמית ואני נשואים מזה 8 שנים אחרי 4 שנות חברות, יש לנו 3 ילדים. לפני כמה חודשים החל רומן ביני לבין חבר משפחה שלנו אליו נסחפתי כל כולי – עם הלב והנשמה, הרגשתי שאני מקבלת את כל החום ותשומת הלב שכל כך חסרו לי בבית אך מצד שני ידעתי שאני לא רוצה לפרק את חיי נישואי ושאני מאוד אוהבת את עמית. בסופו של דבר סיפרתי לו (תוך כדי הרבה שקרים בדרך לסיפור האמת כולה)והיום אנחנו מנסים לשקם את נישואינו. השאלה היא איך עושים זאת? הוא לא מאמין לי – ובצדק והוא מרגיש שלא סיפרתי לו הכל, ורוצה שאוכיח לו את אהבתי. איך אני עושה זאת? ומה לעשות כדי לבנות מחדש? אני מאוד אוהבת אותו

זיוה היקרה.
כל טיפש יכול להיכנס למערכת זוגית, אבל צריך להיות אינטליגנטי מאוד כדי לשמור עליה. הבטחת חיזוקה של השותפות הזוגית מחייבת אותנו להיות מודעים למעשינו ולתוצאות שלהם. כשאנחנו נוהגים במצבים קריטיים ב"ספונטניות" או ב"אימפולסיביות" אנחנו פשוט לא מודעים לתוצאות מעשינו, ותמיד נצטרך לשלם מאוחר יותר את מלוא המחיר.
לא נתייחס כאן כלל לשאלות מוסריות לגבי בגידה במערכת הנישואין. נתייחס לדברים אך ורק על פי הרגשתך. ואת מתארת הרגשה קשה של אישה המתחרטת על מעשיה, ומנסה לקומם את יחסיה עם בעלה על הריסות האמון. למעשה, את מתארת מצב נפוץ מאוד של קבלת החלטות עם מודעות המוגבלת רק לרצון הרגעי, ועם חוסר מודעות לכל מה שמעבר לכך.
אנשים רבים משוכנעים שהם מודעים למעשיהם. ייתכן שגם את חושבת שאת בעלת מודעות. אבל כל מקרה שבו אנחנו נוכחים לאחר מעשה ש"לא חשבנו עד הסוף", מצביע על כך שלא היינו מודעים למעשינו בעת המעשה. אלה הם אותם מקרים שבהם את מתעוררת מאוחר מדי ומסבירה: "לא שמתי לב למה אני עושה", "לא חשבתי על מה שאני אומרת", "לא התכוונתי", "אני לא יודעת מה קרה לי". "אני לא יודעת למה עשיתי את זה", "לא תכננתי", "לא הייתי אני". למעשה אלה הם כל אותם מקרים שבהם אנחנו נוהגים באופן אוטומטי, ללא שליטה במעשינו וברגשותינו ובבחירותינו.
כולנו חכמים לאחר מעשה, אבל חוכמה לאחר מעשה איננה אלא טיפשות בעת המעשה. אין טעם בחוכמה המבוססת על מבט לאחור, יש טעם רק בחוכמה המבוססת על מבט קדימה. כאשר את עושה משהו שתוצאותיו השליליות היו נמנעות אילו היית חכמה בעת המעשה, אין ספק שהשתמשת במודעות שלך בצורה עלובה.
מודעות היא שליטה ואחריות. לכן מודעות מבטיחה התנהגות אינטליגנטית, ומודעות מוגבלת מבטיחה החלטות אוויליות ואומללות. ואם חייהם של רוב האנשים רצופים סבל ותסכולים, הסיבה לכך היא שרובנו מסתפקים במודעות מוגבלת כמעט כל הזמן, ובעיקר במצבים הגורליים ביותר בחיינו.
קרוב לוודאי שלעולם לא תצליחי להחזיר את הגלגל לאחור. בעלך חווה פציעה כואבת מאוד, וקשה מאוד להחלים ממנה לגמרי. כל אירוע יכול לפתוח את הפצע ולגרום לו לדמם: סרט, שיחה, מאמר בעיתון. אפילו כאשר הוא יחבק אותך, ייתכן מאוד שהוא ישאל את עצמו: איך היא הרגישה כאשר הוא חיבק אותה?
כדאי שתרכזי את המאמצים שלך להחזיר לבעלך את הביטחון שלו במקום שיש לו בחייך. הדבר הראשון שעליך לעשות הוא לקבל אחריות מלאה לסבל שלו ולזעזוע שעבר על המשפחה. אנשים רבים הנקלעים למצבך מנסים להקטין את אשמתם על ידי תירוצים: "הייתי מתוסכלת", "כולם עושים את זה", "לא התכוונתי אבל זה קרה". תירוצים עלולים לעצבן את בעלך עוד יותר, משום שהוא ירגיש שאינך תופסת את אחריותך לסבל שלו. ואז איך הוא יוכל להשתחרר מהחרדה שלא תחזרי על המעשה בעתיד?
הדבר השני הוא להימנע מלהאשים את בעלך. אנשים רבים הנקלעים למצבך נוטים להאשים את בן הזוג: "לא קיבלתי מספיק חום ממך", "לא התעניינת במה שאני עושה", "אין בינינו יותר ניצוצות", וכו'. כאילו לא די בכך שבן הזוג מרגיש נבגד, מנסים לגרום לו להרגיש גם אשם או טיפש או אטום, ובכך מרחיקים עוד יותר את הסיכוי לתיקון.
הדבר השלישי הוא להבין שמכאן והלאה המשימה החשובה ביותר בחייך היא להראות לבעלך בכל הזדמנות את החרטה על המעשה הטיפשי שעשית, את השכנוע שלך שלעולם לא תעשי זאת שנית, ובעיקר את חייבת להראות לו את אהבתך אליו בכל דרך.
והלקח שרצוי לך ללמוד מהעניין הוא לעולם לא לעשות דבר שתצטרכי להסבירו, להצדיקו או להתחרט עליו. תצליחי בכך רק אם תזכרי בכל מצב שלהחלטותיך תהיינה תוצאות, ושעם התוצאות האלה תצטרכי לחיות.
שאלה:שלום,
שמי שרית ואני נשואה לאסף.
אנחנו נשואים שנה וחצי.
לפני הנישואים גרנו ביחד עברנו שתי פרידות ושוב חזרנו.
באותה התקופה שפעתי בהמון כסף,כמובן שפיזרתי ובזבזתי את הכל על שנינו
קניתי בית מכספי עשיתי חתונה אפילו את הטבעות אני קניתי ואני כותבת את זה כשדימעה נוזלת מעיני.
אסף לעולם לא שמח בשמחתי כשקניתי לעצמי בגדים נעליים איפור ועוד תמיד הוא חושב שזה מיותר. אני מציינת שהיה לי את הכסף הזה לאחר תאונה קשה שעברתי ושנפגעתי בפנים.
אני לע יכולה להבין ממה המחשבה של אסף נובעת שהטיפוח מיותר
זה כל כך חשוב לי להיראות טוב והוא יודע את זה
לעומת זאת למרות הצלקות שיש לי בפנים ושאינני מושלמת בגיזרתי הוא אוהב אותי בדרכו המסויימת הוא אומר שבשבילו אני האחת וזה מחמיא לי. אסך לא עושה דברים רומנטיים מיוזמתו
הוא חושב שרומנטיקה זה דבר אידיוטי והוא תמיד צריך תזכורות לגבי תאריכים מיוחדים.
עד כה כשהיה לי כסף יכולתי להשלים את הדברים שהיו חסרים בכוחות עצמי: אוכל חשבונות
יציאות,בילויים פרחים מתנות וכו'.
היום ניגמר הכסף אני משתכרת מקיצבת נכות ואני צריכה לעבור ניתוח בהול ביותר בחו"ל.
אני כל כך זקוקה למילה טובה ממנו ואני לא יודעת איך להוציא את זה.
הוא בא ממשפחה שגם שם אין רגשות חשבתי שהוא יישתנה לידי כי אני הראיתי לו הרבה אהבה כנה ואמיתית.אני שוקלת למכור את הבית בשביל לעבור את הניתוח,
הייתי רוצה שתייעצי לי מה לעשות בקשר לאסף מכיוון שאני אוהבת אותו אך מאוד זקוקה לאהדתו ולחיזוקים שלו.
בתודה
שרית

שאלה:שלום לך אני בת 28 בהליכי גירושים הכרתי בחור שקטן ממני בשנתיים הוא בא מבית דתי ודי קשה לו העובדה שאני עדיין לא גורשה, יש בנינו משיכה מינית מאוד חזקה שעדיין לא ממושה אנו בקשר כחודשיים אנחנו לא יוצאים אלא נפגשים אצלי בבית. וזה גם בדרך אגב תמיד שהוא בדרך מאיפשהו לאנשהו.
אנו יכולים להתראות ולאחר מכן לא אשמע ממנו יומים ואז הוא מתקשר כאילו הכל כרגיל אני די מרגישה שאני מפתחת אליו רגשות למרות שאני חוששת לשכב איתו הוא די רוצה (בהתחלה שרציתי הוא נבהל) ולשאלתי האם יש בסיס לקשר האם הוא יכול להיות מחייב או שחבל לי על הזמן אין לי כיום חשק לקחת אותו בתור פרוייקט טיפולי אני רוצה מער' יחסים.
השאלה האם שווה להשקיע ולחכות
אודה לך על תשובת כי אני ממש אובדת עצות
שאלה:אני בת 25 ובעלי בן 31 אנחנו נשואים מזה שנתיים ויש לנו ילד בן שנה.
לפני כחודשיים בעלי החליט שהוא צריך חופש, לצאת עם חברים,להסתובב עד השעות הקטנות של הלילה וכד'.
יש לציין שעד אז היחסים ביננו היו נפלאים, ואני לא מבינה מה קרה פתאום, כשאני מנסה לדבר איתו על כך הוא טוען שאני יורדת לו יותר מידי לחיים, אני לא יודעת מה קרה לו והוא גם לא רוצה לספר מה לעשות כדי להחזיר את מה שהיה קודם? האם זה אפשרי בכלל? או שכדאי לפרק את החבילה ולתת לו להמשיך לעשות כרצונו?
שאלה: בעלי בן 57 ,אני בת 56 ,אנחנו נשואים 34 שנים, הוא בעל נהדר, אוהב , תומך, עוזר ואב נפלא לשלושת ילדינו שבינתיים התבגרו ועזבו. נוסף לכל הוא חתיך לא רגיל.
אבל……… הוא מפרנס גרוע מאד, מזה 14 שנים שהוא יצא לפנסיה מוקדמת, ואני בעצם המפרנסת העיקרית בבית, מזה שנים מספר אני יוצאת מדעתי בכל פעם שאני מגיעה מעבודה סחוטה ועייפה, ומוצאת אותו בבית רענן ורגוע,
נוסף לכך ,אין לו כלל חיים חברתיים משלו והוא תלוי בי לכל יציאה חברתית או אחרת.
הוסיפי לכך שגם בעבודה אני חייבת לשוחח עם אנשים כך שכאשר אני מגיעה הבייתה אין לי חשק כבר לשוחח איתו, הוא מצידו אמנם לא מציק, אבל אין לי בחיים היום, רגע אחד של לבד, של להיות עם עצמי סתם ככה, אני משתגעת , האם להתגרש היום?
שאלה:שלום.לפני כשבוע סיימתי מערכת יחסים של 5 שנים עם בחור מקסים ואוהב.את הפרידה יזם הבחור מכיוון שנמאס לו מחוסר היציבות שלי בקשר לרגשות ובקשר לרצונות המשותפים שלנו יחד.הדברים הם מורכבים וכל טענותיו הם אמת וצדק אך קשה לי עם ההחלטה הסופית שלו שאין לנו עתיד משותף ושהוא רוצה להמשיך הלאה עם כל מה שנובע מכך.אני חושבת שהוא צודק וזמן לעצמנו הוא הדבר הטוב ביותר לעשות אבל לא מסכימה עם כך שהוא לא מעוניין בשום קשר איתי עכשיו או בעתיד.אין לי ספק שהפעולות שהוא עושה הן מתוך כאב גדול ואהבה אך בכל זאת ניתוק סופי ומוחלט יהרוס כל אפשרות של חזרה בעתיד הקרוב-רחוק.אני יודעת שהוא לא מעוניין בשום קשר שהוא גם בעתיד וכולם אמרו לי להמשיך הלאה אבל איני יכולה להתעלם מהמחשבה והתחושה שזוהי טעות נוראית שאולי בעתיד הרחוק כשהזמן יעבור לא תהיה לה תרופה.מהי הדרך שעליי לנקוט בשלב זה,והאם ניתוק אפילו זמני הוא התשובה היחידה לאהבה שקיימת אבל לא התגברה על כל המכשולים?
שאלה:לד"ר צביה גרנות
קראתי את תגובתך בעיון רב, אני מסכימה עם כל מה שנאמר ויכול להיות שבשלב מסוים בחיי אייסם את הדברים שנכתבו אלי, כרגע קשה לי מאוד לפרק במיוחד שהחרטה שלו (למרות שאני לא אסלח לעולם) מבטאת את עצמה, במשך 3 שנים הוא לא זז ממני, מהעבודה ישר אלי, לא נוסע לאף מקום בלעדי, מתקשר כל היום לשלומי, וכשהוא רואה אותי בדאון הוא ישר מבקש להוציא אותי מהבית לסיבוב, אפילו כאשר נמצאים יחד עם חברים ועולה נושא הבגידות הוא ממהר להסית את הנושא בצורה חדה מאוד, גם כאשר אנו צופים ביחד בסרט ופתאום מתגלה שנושא הסרט הוא בגידה, אפילו שהסרט טוב ועם שחקנים טובים ומוכרים הוא מעביר לתחנה אחרת, המאמצים שלו לתקן את הטעות שלו הם גדולים מאוד וזה מקשה עלי עוד יותר לומר לו- אני לא יכולה יותר – אני נמצאת בפלונתר אדיר אין לך מושג באיזה מצב אני, גם כאשר הייתי על קצה רומן עם בחור שלא הרפה ממני , נסוגתי ברגע האחרון כי חששתי שזה יכאיב לי יותר מפני שזו לא אני, בעלי הוא האהבה הראשונה שלי, הנשיקה הראשונה, הגבר הראשון והאחרון שידעתי בחיי. עד לפני שהכרתי אותו לא רציתי להתחבר לאף בחור ( היום אני יודעת למה רק לאחר משבר הבגידה שלו התברר לי שהדחקתי את ההטרדה המינית שעברתי מגיל 9 ועד 12 ע"י דודי, פתאום הכל התברר לי כמעט כל הסיטואציות שלא רציתי לזכור ועדיין חלק סגור בתוך מוחי, ) בעקבות התגלות זו הבנתי למה עד שהכרתי את בעלי הנוכחי הפכתי להיות כמו בן, לבוש התנהגות ספורט וכ"ו, בזמנו אף אחד לא הקדיש לזה שום ענין והשאירו אותי להיות כפי שאני ולא תהו מדוע, וכאשר הכרתי את בעלי והתאהבתי בו שיניתי שוב את דמותי , הארכתי שיער לבשתי שמלות, בקיצור התחלתי דף חדש בחיי במחשבה שבעלי הוא הגואל שלי, וכך פיתחתי תלות בו הסכמתי לכל מה שרצה ועשה רק שיאהב אותי, וכנראה שהוא ניצל זאת שלא במודע וגרם לכך שהוא יהיה כל עולמי, וכאשר יום אחד הרגשתי שאני כל הזמן רק נותת ולא מקבלת, חדלתי לתת. ופה היתה הנפילה שלו, הוא חיפש דם אחר משהיא אחרת שתקשיב לו ורק לו ולא תדרוש, ולצערנו אנו הנשים הנשואות סובלות מנשים שמחפשות את הגברים האלו שמועדים, וישר תופסות אותם במצבם הרע ( הן יכולות להראות להם רק את הצד הטוב, מפני שהן לא צריכות לעבור אתם את תלאות היום ומקבלות אותם בלילה למטרה אחת שבה הגברים מרגישים רצויים אבל זה רק מבחינה מינית)
נכון שהוא לא נקי אלא שמונים אחוז זה בא מצידו, אבל כאשר הוא מנסה בכל צורה לתקן (את מה שאי אפשר לתקן) מה אני עושה? אני אוהבת אותו בכל רמח אברי, עורגת אליו בכל שעות היום, ולא יכולה לראות את עצמי בלעדיו אבל גם לא אתו – אני ממש במצב קשה. תביני.
והלוואי שתהיה לך תשובה על זה.
שאלה:האם ניתן לקבל תשובה באתר ???????????????? תודה
שאלה:אני ויניב נשואים שנתים וחצי ויש לנו תינוק בן שבעה חודשים, לפני שהוא נולד אני היתה זו שיזמה את רוב המגעים המיניים, אחרי שילדתי הכל היה בסדר ופתאום בשלושה חודשים האחרונים אני לא מסוגלת שהוא יגע בי ובניגוד לפעם, הוא כל הזמן מנסה לפתח קטע ואני כל הזמן מתמקת ממנו בטענה שאני עיפה ואין לי כח וכל מיני תירוצים עלובים. אני לא יודעת מה קרה לי, הוא כמובן עדין וסובלני אבל לי לא נעים כי אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לפגוע בו (האמת שגם ששכבנו בזמן האחרון עשיתי את זה רק בשביל לרצות אותו והוא כמובן הרגיש) מה לעשות??????
שאלה:אני ובעלי יחד בערך שלוש שנים מזה נשואים שנה. יש לי רושם שאני נמצאת עם וורקוהוליק.
איך יודעים בבירור שאדם הוא וורקוהוליסט, האם זה יכול לקרות באופן פתאומי, הדרגתי, ולמה.
אלו הם נשואים שניים והראשונים נגמרו בדיוק מהסיבה הזו. יש המון בדידות ביחסים הללו. מה גורם לאדם לאבד עצמו לדעת בתוך העבודה שלו ולמה זה קורה.
תודה.
שאלה:אישתי הפסיקה את הגלולות שלקחה מזה כ-5 שנים ברצוני לדעת האם יש באפשרותה לכנס כבר עכשיו להריון והאם חשוב לאחר שאנו שוכבים שאישתי תמשיך לנוח במיטה או שיש ברפשרותה לקום לשירותים ע"מ שיירדו ההפרשות, ומהם הסימנים לכניסתה להריון?
שאלה:אני נערה בת 22, בעלי כבן 28,אנו נשואים כשנה ,אך מצבנו השתנה מאוד מאז החתונה,בעלי אינו טורח לטפח את הקשר,לומר מילה טובה,ללטף, הוא אינו מבין שמילים חשובות יותר ממתנות ופינוקים.אני משתדלת,מתוך אהבתי אליו לתת לו הרגשה טובה ומפנקת,אך המצב הגיע עד כדי כך שהוא מעדיף לישון בלילה לבד, בטענה שהוא לא מצליח לישון כשאנו קרובים..אני מאוד צעירה, ולפעמים שואלת את עצמי:מדוע מגיעה לי השחיקה הזו כבר בתחילת חיי???????
הרי כולנו יודעים,שאין מי שלא אוהב לחוש נאהב במילה או במגע יד או אפילו בשיחת טלפון.
שאלה:אני נערה בת 22, בעלי כבן 28,אנו נשואים כשנה ,אך מצבנו השתנה מאוד מאז החתונה,בעלי אינו טורח לטפח את הקשר,לומר מילה טובה,ללטף, הוא אינו מבין שמילים חשובות יותר ממתנות ופינוקים.אני משתדלת,מתוך אהבתי אליו לתת לו הרגשה טובה ומפנקת,אך המצב הגיע עד כדי כך שהוא מעדיף לישון בלילה לבד, בטענה שהוא לא מצליח לישון כשאנו קרובים..אני מאוד צעירה, ולפעמים שואלת את עצמי:מדוע מגיעה לי השחיקה הזו כבר בתחילת חיי???????
הרי כולנו יודעים,שאין מי שלא אוהב לחוש נאהב במילה או במגע יד או אפילו בשיחת טלפון.
שאלה:אני נערה בת 22, בעלי כבן 28,אנו נשואים כשנה ,אך מצבנו השתנה מאוד מאז החתונה,בעלי אינו טורח לטפח את הקשר,לומר מילה טובה,ללטף, הוא אינו מבין שמילים חשובות יותר ממתנות ופינוקים.אני משתדלת,מתוך אהבתי אליו לתת לו הרגשה טובה ומפנקת,אך המצב הגיע עד כדי כך שהוא מעדיף לישון בלילה לבד, בטענה שהוא לא מצליח לישון כשאנו קרובים..אני מאוד צעירה, ולפעמים שואלת את עצמי:מדוע מגיעה לי השחיקה הזו כבר בתחילת חיי???????
הרי כולנו יודעים,שאין מי שלא אוהב לחוש נאהב במילה או במגע יד או אפילו בשיחת טלפון.
שאלה:אני נערה בת 22, בעלי כבן 28,אנו נשואים כשנה ,אך מצבנו השתנה מאוד מאז החתונה,בעלי אינו טורח לטפח את הקשר,לומר מילה טובה,ללטף, הוא אינו מבין שמילים חשובות יותר ממתנות ופינוקים.אני משתדלת,מתוך אהבתי אליו לתת לו הרגשה טובה ומפנקת,אך המצב הגיע עד כדי כך שהוא מעדיף לישון בלילה לבד, בטענה שהוא לא מצליח לישון כשאנו קרובים..אני מאוד צעירה, ולפעמים שואלת את עצמי:מדוע מגיעה לי השחיקה הזו כבר בתחילת חיי???????
הרי כולנו יודעים,שאין מי שלא אוהב לחוש נאהב במילה או במגע יד או אפילו בשיחת טלפון.
שאלה:שלום,
אני בחורה בת-22 וחברי בן-25, אנו נמצאים במערכת יחסים במשך שנתיים וחצי.
עד היום הייתי גורמת המון בעיות בקשר, בכך שהיינו נפרדים לתקופות קצרות מיוזמתי!!!
הבעיה היא כזאת: יש לי בעיה של חרדה חברתית, כגון: קשה לי להיות בחברת אנשים שלא מהצד שלי כמו למשל החברים של החבר, הוריו ובכלל משפחתו.
ההשפעות לכך הם: דופק מהיר, גימגומים ועוד..
עד היום מהאירועים המשפחתיים של החבר הייתי מתחמקת…
חברי ממש לא אהב את ההתנהגות ואני מבינה אותו, אחרת זה לא ניראה כקשר רציני.
לכן, רוב הזמן אנו יוצאים לבלות לבד או לרוב עם חברי, ובכל פעם שהוא מעוניין להפגש עם חבריו או משפחתו, אנו רבים ואני מחפשת אותו בכל דבר קטן והוא לא יודע את הסיבה לכך
ואז נפרדים חולף האירוע וחוזרים לקשר.
מה עלי לעשות? איך מתמודדים אם בעיה קשה זו שמפריע לי במערכת הזוגית שמאוד חשובה לי?
( חשוב לי לציין, שאני בחורה מאוד רגישה ובישניית ומפחדת מפליטות פה של אחרים )

תודה, האלמונית

שאלה:בעלי לו אני נשואה מזה כארבע שנים, חווה לפני מערכות יחסים המבוססים על שליטה ( סאדו בלע"ז) כשתמיד הוא היה הדומננטי בהן, מאז נישואינו, ובגלל דחייתי מזה, הפסיק בעלי לחלוטין קשר מסוג זה , ובאהבתו אלי נמנע מליישם את רצונותיו אלו עמי,( דבק שאני אכן מאד מעריכה כשלעצמו) מצב זה יוצר אצלי תיסכול תמידי, מחד כל רצוני לשמחו אך מאידך דבר זה דוחה אותי, ברצוני לציין שבעלי הנו איש מתחשב איש טוב ואני באמת אוהבת אותו, פעמים רבות אני אפילו יוזמת , כגון אזיקים ליד מיטתי, נרות, ושאר מרעין בישין, אך תמיד הוא מסרב לי באומרו כי דבר זה חייב להיות הדדי, למותר לציין כי הנני קנאית לו מאד, ובכל זאת מתוך כאב אני מאיצה בו שלפחות ימצא לו פרטנרית לצורך סיפוקו המושלם, אך גם לזה הנו מסרב באומרו שהתחתן איתי לרע ולטוב, ועדיף לו הקשיים של חוסר הסיפוק על פני חוסר השלימות.
אני מתוסכלת, מרגישה לא מושלמת, מרגישה אנוכית וכו'
שאלתי האם עלי להתעלות על עצמי ולנסות להכניס עצמי לעולם זה, או שחיינו נועדו לחוסר סיפוק ולתסכול

תודה

שאלה:בעלי לו אני נשואה מזה כארבע שנים, חווה לפני מערכות יחסים המבוססים על שליטה ( סאדו בלע"ז) כשתמיד הוא היה הדומננטי בהן, מאז נישואינו, ובגלל דחייתי מזה, הפסיק בעלי לחלוטין קשר מסוג זה , ובאהבתו אלי נמנע מליישם את רצונותיו אלו עמי,( דבק שאני אכן מאד מעריכה כשלעצמו) מצב זה יוצר אצלי תיסכול תמידי, מחד כל רצוני לשמחו אך מאידך דבר זה דוחה אותי, ברצוני לציין שבעלי הנו איש מתחשב איש טוב ואני באמת אוהבת אותו, פעמים רבות אני אפילו יוזמת , כגון אזיקים ליד מיטתי, נרות, ושאר מרעין בישין, אך תמיד הוא מסרב לי באומרו כי דבר זה חייב להיות הדדי, למותר לציין כי הנני קנאית לו מאד, ובכל זאת מתוך כאב אני מאיצה בו שלפחות ימצא לו פרטנרית לצורך סיפוקו המושלם, אך גם לזה הנו מסרב באומרו שהתחתן איתי לרע ולטוב, ועדיף לו הקשיים של חוסר הסיפוק על פני חוסר השלימות.
אני מתוסכלת, מרגישה לא מושלמת, מרגישה אנוכית וכו'
שאלתי האם עלי להתעלות על עצמי ולנסות להכניס עצמי לעולם זה, או שחיינו נועדו לחוסר סיפוק ולתסכול

תודה

שאלה:שלום לך
שמי מירב ויש לי חבר שנתיים המערכת שלנו יחסית טובה אך כשאנו רבים הוא מזכיר לי מריבות שבעבר וכמו שאומרים פשוט טוחן את הלב עם השאלות והתשובות שאני צריכה לענות לו הוא יכול לריב איתי ולהזכיר לי דבר שקרה לפני שנה ולהצדיק את עצמו נוסף לכל הוא מאוד חשדן וכל הזמן בוחן אותי ושואל אותי אם הוא הפעם השנייה שלי (כי היה לי חבר 5 שנים ולא אף אחד אחר)והוא כל הזמן בחוסר ביטחון איתי ואומר לי ב"צחוק" שיהיה לו קל אם אני יפרד ממנו ושטויות כאלו ואני נכנסת לפחדים שלא יעזוב אותי וירדתי במשקל אנא עזרי לי
שאלה:שלום , יש לי שאלה שמאוד מציקה לי . היא קשורה לזוגיות , או יותר נכון לחוסר זוגיות . אני מנסה למצוא את התשובה לשאלה הזאת כבר הרבה זמן , וזאת שאלה שמאוד מציקה לי .. אבל תשובה איין …
ועכשיו אחרי הקדמה ארוכה לבעיה –
אני בת 21 . פנים חמודות , גוף נורמלי . נראית די טוב . לא מאלו שמסובבים אחריהן את הראש . אבל בהחלט "נעימה לעין " . אני מאוד נחמדה ("אין התנחום מעיד על עיסתו " .. ובכל זאת … ) מצחיקה , עם ראש על הכתפיים . חברות שלי מאוד אוהבות אותי . אני מהחברות המועדפות האלה.. ואני מוסיפה את הפרט עם החברות , כדי להבהיר שאני בן אדם חברותי , וכייפי . אפשר לצחוק איתי , ואפשר לדבר איתי ברצינות . ולמרות כל זה (ואין ספק שיש בי גם דברים מחורבנים , אבל כמו כל אדם ) לא היה לי עד היום חבר . אף אחד לא אהב אותי עד היום . אני בת 21 ועדיין לא התנשקתי … שתביני את האבסורד !!! כולם מסביבי כבר משתכללים בכל מה שקשור לסקס , מערכות יחסים , זוגיות .. ואני .. עדיין תקועה בגיל 12 מבחינת ההתפתחות המינית שלי . אני מ-ת-ו-ס-כ-ל-ת- !!! אם הייתי יודעת שבגלל דבר כזה או אחר , הייתי מעודדת יותר , כי לפחות הייתי מרגישה שיש לי צ'אנס … שאפשר לטפל . אבל לא עולה כלום . ואפילו חברות שלי לא יודעות להסביר מה קורה איתי . לפני יומיים חשבתי שאם אגיע לגיל 23 ולא יקרה כלום , אני אהיה חייבת להתאבד או משהו כזה … כי אי אפשר לחיות ככה . אני יודעת שהעצה האולמטיבית זה להפסיק לחשוב על זה , אבל אני לא יכולה . זה מה שמעסיק אותי . ומציק לי כל כך . אני כבר מרגישה כל כך חסרת תקווה . כי אם עד עכשיו לא יורקים לכיוון שלי , למה שזה יקרה עוד מעט . ותאמיני לי , שאם היית מכירה אותי גם את לא היית מבינה למה זה ככה …. הכל מסביב (אינטרנט , טלוויזיה , ספרים ) מלא בסיפורי אהבה , סקס , כולם עוסקים בזה . ואני מרגישה כל כך תלושה . כל כך ילדה . כל כך לא קשורה לעולם הזה .
כבר הגעתי לשלב שכשואלים אותי למה אין לי חבר , המצאתי איזה סיפור על הטרדה מינית , ושבגלל זה אני עד היום חוששת מקשרים . או שאני ממציאה סיפורים שאני יוצאת עם מלא אבל אני לא מסוגלת ליצור קשרים לטווח ארוך , פוווו – שטויות , את כמות הבנים שיצאתי איתם ל"דייט " אפשר לספור על יד אחת . ורק אחד מהם היה כי הוא הציע לי .. כל השאר היו פגישות עיוורות למינהם (שעושות הכי הכי הכי רע בעולם ) . מה יהיה איתי ? אני ממש צריכה עצה , אמיתית . אני ממש צריכה ממשיהו את המפתח . את הפתרון . או לפחות קצת תקווה . כבר המשפחה שלי מתחילה להסתכל עליי בעין עקומה …אבל הכי אכפת לי זה מעצמי . כי כל כך חסר לי בן אדם , גבר לצידי . אני גם עמוסה בתשוקות , אני כבר משתגעת . חייבת מישהו . לפחות שיהיה לי קצת יותר בטחון בזה , שאני ארגיש קצת יותר מושכת ואטרקטיבית . אם רק הייתי יודעת איך להיות יותר מושכת ואטרקטיבית !!! מקווה שתוכלי לעזור …. תודה מראש , בילי
שאלה:אני וחברי יוצאים כבר חתי שנה לאחר תקופה זו פניתי אליו במטרה לקדם את היחסים שלנו ע"י שכירת דירה כדי לראות באמת איך אנו מסתדרים לבדת אני בת 27 והוא בן 29 אני גרה עם אמא והוא עם אבא אמא שלו נפטרה שאלתי היא האם מוקדם עדיין לדרוש דבר זה להשכיר דירה הוא לא מוכן בשום פנים מבחינה כלכלית ואולי כדי א להשאיר את אביו לבד, להתחתן הוא כרגע לא רואה באןפק למרות שהוא אומר שהוא רוצה , כרגע אני נפרדנו האם זוהיא סיבה מוצדקת מבחינתי טני לא מוכנה לחכות ,
שאלה:אורי ואני היינו נשואים 23 שניםת רובן טובות מאד. בשנים האחרונות התחלנו להתרחק ולמרות שניסינו לדבר ולברר את סיבת הריחוק, לא התקרבנו. לפני שנה עזב אורי את הבית, באופן פתאומי (מבחינתי) והודיע לי שהוא מתחיל רומאן עם אישה שפגש.
לאחר כמה חודשים שבהם נפגשנו ודיברנו מדי פעם, החלטנו ללכת ביחד ליעוץ זוגי ולנסות לבדוק אם אפשר לשקם את הנישואים, מתוך הכרה שעם כל הכאב אנו עדיין אוהבים וקשורים. להפתעתי, אורי הסכים להיפרד מחברתו רק בעקבות הפגישה הראשונה שלנו עם המטפלת. אני פגועה מאד מהרומאן שלו, בעיקר מתחושת החיפזון: כאילו לא היה צריך שום זמן כדי להתאושש מהפרידה, להיתאבל וכו. אמרתי לו כמה פעמים כיצד אני מרגישה אבל לדעתו הוא בסדר גמור כי הוא קודם עזב אותי. היות וההיכרות והקשר (גם אם לא מיני) החלו בעודו בבית, קשה לי שלא להרגיש ניבגדת. העניין הזה "תוקע" אותי בתהליך הטיפול שלנו.
שאלה:שלום לך!
אני בת 19, לפני חודש נפרדתי מחבר שלי,יצאנו ביחד שנה,ואהבנו בטירוף,
תכננו עתיד ביחד והכל! הוא בגילי,נפרדנו כי היינו רבים המון עד שיום אחד אמא
שלי שמעה אותי ממש בוכה וצועקת בטלפון אז היא לקחה את הטלפון מידי ואמרה
לו שלא יבוא יותר לפה ושלא יתקשר!
לפני 3 שבועות הוא יתקשר אחרי שלא דיברנו מהפרידה וסגרנו את זה יפה,הוא
סיפר לי שהוא יוצא עם מישהי בשביל לשכוח אותי כי נורא קשה לו להתמודד עם
זה לבד,ניתקנו ובכיתי שוב ושוב כמו כל יום מאז הפרידה…
אני ידעתי שהוא יוצא עם מישהי כי החבר הכי טוב שלו הוא קרוב-רחוק שלי
ייש לנו קשר משפחתי,והייתי בקשר טלפוני איתו והוא היה מספר לי מה אלירן
(החבר שלי) עושה,עכשיו אני יודעת שזה מזיק לי אבל אני כל הזמן רוצה לדעת
מה הוא עושה ומה איתו.
עכשיו אתמול הלכתי עם בן דוד שלי וחברה שלו בלילה לחוף ראשון ויש שם
כאלה מועדוני חוף שיושבים שם,אז ראיתי שברולט ולא ידעתי אם זה שלו,כי
גם לו יש באוטו צבע והכל אז הלכתי לראות וזאת הייתה שלו!
בדיוק הייתי שיכורה כי שתיתי בירה ורציתי להתקשר אליו כי הוא אמר לי שאם הוא
יראה אותי ברחוב אז הוא לא יברח ואפילו יביא לי נשיקה בלחי, טוב אז התקשרתי
מחסום לפלאפון שלו והוא ענה אמרתי לו חצי שיכורה ":אלירן זאת אסתי,אתה
בחוף ראשון?" הוא השיב"למה?!" אז אמרתי":כי ראיתי את האוטו שלך, אתה עם
חברה שלך או עם אבי?" (אבי זה החבר שלו שמספר לי על אלירן)
הוא השיב" אני עם חברה שלי גם אבי פה,אבל עדיף שלא תבואי לפה בכלל!!!"
אז לא תפסתי את מה שהוא אמר קשה כי לא הייתי כ"כ אני באותו רגע,אז
אמרתי לו תביא לי את אבידיברתי עם אבי הוא יצא לדבראיתי וחיבק אותי כ"כ חזק
איזה מתוק אח"כ גם חבר שלו יצא כי חברים שלו אוהבים אותי,ואמרתי להם "היא
יפה,חברה שלו?" אז הם אמרו שאין יותר יפה ממני ושאני לא רואה אותה!
אז שמחתי ואמרתי להם שרק הוא לא מעריך…בקיצור לאחר מכן נכנסתי לשירותים
שהוא ממול המועדון שבו ישבו,ראיתי את פניו ואת הגב של חברתו,הוא לא ראה
אותי וזה עשה כ"כ רע שראיתי אותו והתחלתי לבכות.אחרי זה אני ובן דוד שלי
וחברה שלו הלכנו משם עשינו קצת צחוקים לעודד אותי ואז חזרתי הבייתה.
מה שאני באה להסביר פה זה שנורא נורא קשה לי עכשיו אחרי שראיתי אותו
ובכל פעם שאני עוברת מבת-ים מאיפה שהוא בערך גר או רואה אותו כמו שלו
אני נורא מתעצבת,ונורא קשה לי, אני חושבת על מוות כי אני מרגישה שאין לי חיים
בלעדיו,הוא היה אהבה ראשונה שלי אני מזל דלי והוא מאזניים,ממש השלמנו את
אחד השני כולם אמרו שהיינו זוג מהשמיים! והפרידה פגעה בי קשה,להוציא ממני
חיוך כיום צריך הרבה,ניסיתי לצאת עם כבר 3 גברים אבל חתכתי איתם כי היה
לי נורא קשה לצאת איתם,אז החלטתי שהתרופה הכי טובה בשבילי זה לא לחפש
מישהו חדש אלא לראות איפה אני עומדת עכשיו ומה אני רוצה מעצמי ומאחרים…
אני לא יודעת איך הוא מסוגל/מצליח לצאת עם מישהי עכשיו,כ"כ כאב לי לראות
פניו,אני כל הזמן נזכרת בו ומשתדלת לא להסתכל בתמונותיו כי אני נכנסת ישר
לדיכאון עמוק.
אנא ממך, אני מקווה שתתיחסי למכתבי, כי אין לי עוד ברירות,הייתי פעם בחורה
מלאת חיים ושמחה עם חיוך תמידי על הפנים,היום פני אבלות,דרך-אגב שהיינו
חברים אז שהוא היה מתעצבן הוא פעם שבר לי ארון במטבח כתוצאה מבעיטה
ואז אמרתי לאימי שאני עשיתי את זה והיא לא האמינה לי עד שנאלצתי לומר לה
את האמת,והיא רתחה וביקשתי ממנה שלא תגיד לו כלום אני אגיד לו,
והיא אמרה גם שבעתיד אם הייתי מתחתנת איתו בכל פעם שהיה מתעצבן הוא
לא היה שובר דברים אלא גם היה מרביץ לי. אבל אני מכירה אותו הוא לא
היה מרביץ לי אף פעם חוץ מזה שהוא עשה את זה פעם אחת.
היה עוד כמה מקרים שבהם הוא היה מצמיד סכינים לגרונו ומאיים עליי שהוא
ירצח את עצמו אם לא אפסיק אעזוב אותו לנפשו ועוד מקרים בהם היה לוקח את
את המפתחות של האוטו ונוסע איתי או בלעדיי באותו כמו משוגע,הרבה פעמים
כמעט עשינו תאונה כי הוא היה נוסע נורא מהר גם בכבישים שאי אפשר לנסוע
מהר כי יש מכוניות רבות. (לי אין רשיון עדיין אז בגלל זה לא הייתה לי אפשרות
לעשות משהו).
אז זהו אני מצטערת שהמכתב כזה ארוך אני מקווה שאת/הכותבות או מישהו
יוכל לעזור לי כי אני במצב נואש כבר עבר חודש ואני רק מרגישה שאני אוהבת
יותר!
אנא ממך הביאי לי עצה כלשהי או אתן הכותבות בתגובות על מכתבי.
אעריך זאת מאוד,בתודה רבה-רבה אשמח לראות את תשובתך,אסתי
שאלה:ד"ר צביה שלום.
שמי עומר (אני בת), אני רווקה בת 29. אני יוצאת במשך כמעט שנה עם בחור בשם אמיר, בן גילי לערך. מערכת היחסים בינינו היא רצינית ולטווח ארוך, אנחנו מדברים על חתונה ומחפשים בית לעבור לגור בו ביחד. העניין הוא, שאני מרגישה שבגלל שמעולם לא גרתי עם גבר, אלא לבד כבר כמעט עשר שנים, מאוד קשה לי "להכניס" אותו לחיים שלי. כל פעם שאני נדרשת לשינוי אני מתחילה לחשוב שהנה הוא משתלט עליי ולא תשאר לי עוד אני. אני מבינה, מתוך ניתוח של עצמי, שאני עושה את זה פשוט כי אני לא מבינה איך מכניסים אדם חדש לחיים ואני מפחדת שכשנעבור לגור ביחד אני ארגיש מאויימת כל הזמן. חשוב להסביר, שאמיר הוא טיפוס מאוד דומיננטי, גם בתוך מערכת היחסים. לאחר הרבה שנים של בדידות ומערכות יחסים כושלות, לא הייתי רוצה להכשיל את זו על ידי כך שלא אצליח להתגבר על תחושת האבדון שלי מכל דבר שאני צריכה להתפשר בו, ולהבין שלא מדובר בויתור אכזרי אלא בפשרה לקראת חיים משותפים. כמובן, בכל פעם שמתעורר בינינו ויכוח מהסוג הזה (כמו, איזו מיטה נביא לבית החדש, את שלי או את שלו, או אילו תמונות נתלה, וכולי), אני משתוללת, נפגעת, וחשוב לי לגרום לו להבין שהוא חייב לקבל גם אותי בתוך הבית. בסוף יוצא, שאני דורשת ממנו לקבל ר ק אותי.
אשמח מאוד לעצתך, עומר.
שאלה:אני וחברתי נמצאים במערכת יחסים כבר כשנתיים וחצי. התקשורת בינינו טובה, הסקס טוב, אבל משהו עוצר בעדי מלקחת את הקשר קדימה. יצויין שאנחנו לא גרים יחד, ובשל התנגדות מסויימת של ההורים הקשר הוא למעשה קשר חשאי ("מתחת לאף של ההורים"). הפחד מהתגובה של הוריי (במיוחד אבי) שמתנגדים לקשר ביחד עם תחושה שהבחורה היא טובה ונהדרת, אבל אל ממש מתאימה לי מבחינה סוציואקונומית ואינטלקטואלית גורמים לי למשוך את הקשר. מה עליי לעשות? האם לחיות את חיי בניגוד לדעת ההורים? האם להתעלם מהפער המסויים שקיים בינינו? היא רוצה להתחתן ולהביא ילדים מוקדם ככל הניתן (היא בת 29 ואני בן 34), אבל אני לא מרגיש עדיין בשל לכך. האם לחתוך או להמשיך?
שאלה:שלום אני יוצא עם בחורה מזה חודשים בשבוע שעבר רבנו וממש התפרצית והשד יודע מנין זה הגיע היא ניפגע ממני ואני הבנתי אחר כך מה עשיתי כל השבוע אני במצב רוח ירוד בכיתי המון בכיתי גם לה והסברתי לה שלמדתי והפקתי לקחים מהמיקרה אך היא לא יודעת ורוצה להיות בנתיים בשלה בלי זוגיות אני מאוד אוהב אותה וקשה לי בלעדייה יש לציין שאני מכיר אותה שנים ורק עכשיו התחברנו אני אובד עצות ולא יודע מה לעשות אם ישנם שגיאות כתיב מצטער אני מעט דיסלקטי בברכה ואשמח לקבל יעוץ מה עלי לעשות
שאלה:אני והחבר שלי יוצאים 4 חודשים.
הבעיה מתחילה כאשר הוא צריך לספר עליי להורים שלו
ההורים שלו הם אנשים מסורתיים ושמרניים ומשום מה הם לא מוכנים שכך רגלי תדרוך בביתם.
זה דבר מאוד מעליב וכאן החבר שלי חסר אונים.
מצד אחד הוא רוצה שאני אבוא לבית שלו ומצד שלי הוא מקשיב להורים שלו.
לדעתי הוא לא מסוגל להתמודד איתם והוא פותר אותי בכך שכשיגיע הזמן לכך כלומר נהיה לפחות 8 חודשים ומעלה הוא יתמודד איתם ולא יהיה אכפת לו מה הם מבקשים ואומרים לו.
אני לא מאמינה לו ואני חושבת שתמיד הוא יקשיב להורים שלו.
האם זה אומר שהוא אוהב אותי פחות ? שאולי הוא לא חושק בי מספיק בכך שהוא לא מתמודד איתם או שמא עליי לחכות עד שהפז"ם יעלה ?
אותה הבעיה עלתה גם עם נושא השינה. הוא רוצה מצד אחד אבל מצד שני ההורים לא מסכימים.
מה עליי לעשות ?

בתודה,
מאירה

שאלה:צביה שלום,
חברי אסף ואני ביחד כשנה, פער הגילאים שלנו הוא שבע וחצי שנים, מערכת היחסים הזאת היא הראשונה שלי (כרגע בת 18, התחלנו כשהייתי בת 17) והוא עבר מערכת יחסים אחת רצינית ועוד כמה "חפיפיניקיות" (כמובן שהוא המבוגר).
אומנם זו מערכת ראונה, עם הרבה עליות וירידות שצריך "לתת להם לעבור" אבל בכל זאת חשוב לי לעשות אותה פתוח לכל בעיה. הבעיה שהוא מסתגר בעצמו ולא מוכ לדבר כשמשהו מציק לו, ואני צריכה לחשוב על כך לבד. זאת למרות הבטחות מצידו שידבר. אני מתרגזת מהשקט, אבל נותנת לא לשתוק, עד שזה מגיע, איכשהו, לפיתרון.
בעיה נוספת היא שאני מנסה לשנות אותו. אודה ולא אכחיש, יש בו הרבה דברים שמציקים לי, אבל אני לומדת (לאט, וכל כך לאט) לקבל. הוא לעומתו מקבל אותי כמות שאניף בעוד שאני, כששומעת איזושהי הערה שלו, מיד בודקת עצמי ומשנה. זה מאוד מתסכל, למשל, כשאנחנו רוצים לצאת, והוא מאוד מקובע על מקום מסויים ואני מציעה אחרים. תמיד זה מוביל למריבה ותמיד אני מוותרת, כי הוא טוען שאני מנסה לשנות אותו. בשיחה רצינית שערכנו הסברתי לו שאני חושבת שהוא צריך להשתנות מאהבה, כי הוא רוצה, ולא כי אני דורשת, והוא הסביר שאני צריכה ללמוד לוותר (למשל, לא לחכות לסליחה ולדחוק אותו לפינה שיודה שהוא אשם, בכל פעם שזה כך). אני מרגישה שמשהו לא נכון זה, אבל לא מוסגלת להסביר לו. אולי את תוכלי? זאת מערכת יחסים בהחלט מורכבת, אנחנו רואים אחד את השני רק פעם בשבוע (הוא עבודה לימודים, אני לימודים) אבל מאוד מאוד טוב לנו ביחד, ככה שבכל פעם יש שיחה שעלולה להוביל לפירוד, אנחנו עושים את המקסימום עם הבטחות לשיפור (למשל: אני אמרתי שאקבל את זה שאנחנו נפגשים רק פעם בשבוע, ולא אלחץ עליו להגיע עד אלי – המרחק גדול ולי אין תחבורה). המצב של פרידה לא צריך להגיע בכל פעם שיש בעיה, אבל ככה יצא בפעמים האחרונות, וזה גם נראה לי מוזר. נדמה לי שיצאתי מעט מבולבלת, אבל מקווה שתוכלי להבין את מה שניסיתי להעביר, ולהסביר לי אם זו מערכת יחסים בריאה. תודה רבה.
שאלה:אני אמנם גבר אבל אנסה להציג את הסיפור מהצד של אישתי. אנו נשואים כ- 10 שנים ומכירים אף יותר. עוד בתחילת הנישואין היה סיכסוך כספי בין אשתי לאבי כאשר אני למדתי והיא עבדה . אשתי תמיד הרוויחה יותר ממני והיא מרוויחה הייטב. העובדה שאבי החליט לסייע לאחי יותר ממני גרמה לה להרגיש מנוצלת. כל השנים היא בקשה ממני לדבר איתו ואני לא יכולתי. קשה לי להסביר מדוע. היא פרשה זאת כחולשה ואכן זו הייתה חולשה שלי וחשש לעמוד נגד אבי. עובדות אלא גרמו לאשתי לא להעריך אותי (בתחומים אחרים כגון עיסוק ותפקידים בעבודה אינני בתפקיד ניהולי אך קיים בשנתיים האחרונות שינוי רציני בתפקידי ובמשכורתי).
לפני כחודש התגלה לי שלאישתי יש רומן עם גבר אחד. אחרי כ- 10 שנים היא טוענת שגילתה אהבה חדשה . מישהו שמדליק בה ניצוצות וגורם לה לא להיות עייפה כל היום (מה שלדעתי יכול להגרם רק מעצם הרומן עצמו) . עברנו לילות קשים של שיחות
אני חייב לציין שאני אוהב אותה מאוד גם בשל היותה חזקה וחכמה וגם כאשר היא נשית יותר ועדינה. ניסיתי (אולי אל מספיק ) להראות לה את זה . אם כי כנראה לא ממש הצלחתי – את זה אני מבין עכשיו. כאשר אני רואה מה הוא עשה לא שאני לא הצלחתי.
בתחילה היא בקשה שאתן לה ללכת איתו מבלי לפרק את מסגרת הנישואין, עד אשר אמצא לי את אהבתי. אני כיוון שאני אוהב אותה מאוד איני רואה איך אמצא אהבה אחרת. אך בשלב ראשון הסכמתי ולא הצבתי לה אולטימטום לעזוב אותו או לפרק את הנישואין. בהמשך ראיתי שאני לא עומד בזה והיא גם מצידה החלה להבין שזה לא ילך . היא טוענת שקיבלה החלטה להישאר בכל זאת היא אומרת שהיא אוהבת אותי ואני יקר לה. וכמובן , הילדים חשובים לה גם. בשלב זה שני דברים כואבים לי מאוד: א. תחושת הפיספוס היא אדירה. שלעולם כנראה לא אצליח לגרום לה את אותו אושר שהיא חוותה איתו. ב. האם היא אכן החליטה לסיים את הקשר איתו . איך אני אדע שאכן זה הסתיים בינהם?
הסיפור קצת ארוך אני יודע, ודי מורכב. אם יש לך תשובות מןחלטות – אני בספק אבל אם תוכלי לעזור , כמובן שאראה את תשובותייך גם לאשתי.
שאלה:הכרנו במקרה וגילינו שיש בינינו משיכה חזקה וכימיה גדולה. והרבה הבנה נפשית. בנסיבות אחרות הייתי שמחה לתת צ'אנס לקשר איתו. הבעיה היא שהוא פרוד מאשתו, אם שלושת ילדיו. הוא עזב את הבית לפני חמישה חודשים. לפני שהכרנו בכלל, אנחנו מכירים חודש. מצד שני, הוא לא גרוש עדיין. הוא בן 38 ואני בת 31, רווקה. איך אפשר לדעת אם כדאי להמר על היחסים?הוא אומר שאינו רוצה לפגוע ושהוא מעדיף לא לעורר ציפיות, אבל בקשר איתי הוא מעוניין.
שאלה:אני בת 25, החבר שלי בן 32, אנחנו יחד כבר כמעט 3 שנים ואוטוטו עובדרים לגור יחד. אנחנו אנשים מאוד מאוד שונים אבל מודעים לשוני ועובדים די הרבה על לגשר על הפערים ולחיות בדרך ששנינו רוצים, וסה"כ מאוד טוב לנו יחד.
הבעיה היא שאני חוששת ממה שיהיה כשנתקדם הלאה, חתונה, ילשים וכל זה, ומה נעשה עם השוני הגדול אז, כשהפערים לא יהיה רק לאן יוצאים בערב, אם בכלל, אלא איך לגדל ילדים.
כמו שאני רואה את זה אנחנו מאוד אוהבים ונעשה הכל כדי להסתדר עם הכל, בסוף, אבל בשביל זה צריך תקשורת ויכולת שיחה טובה בהרבה מזו שיש לנו היום.
הצאתי שנלך לטיפול זוגי (היות ושנינו מדברים ברצינות על עתיד משותף יחד ולא הייתי רוצה להתחיל חיים משותפים בלי כירוי תקשורת טובים , במיוחד לאור השוני הגדול ביננו שמבטיח הרבה חילוקי דיעות, כמו שהיה עד היום), אבל החבר מאוד מתקשה להיפתח בפני אנשים ומסרב בתוקף. הצאתי סדנת תקשורת כזו שבה לא חייבים להיפתח לפני כולם ועובדים בזוג והוא הסכים "לחשוב על זה" אם אני אביא הצעות רלוונטיות.
השאלה היא לאן פונים כדי לקבל אינפורמציה על סדנאות כאלו, וגם האם את מכירה עוד אופציות בהן אפשר לעבוד על תקשורת זוגית .
שאלה:אני ואשתי נשואים כשנתיים, בד"כ מאושרים יחד, ועם זאת ישנה בעיה המציקה לי.
אביה ( חמי ) חולה במחלה קשה וחשוכת מרפא מזה כמה שנים והוא סובל סבל עצום.
אמה של אשתי מטפלת בו והיא במצב נפשי קשה ולחוץ מאוד, ואת כל תסכוליה ובעיותיה היא פורקת אצל אשתי, בד"כ בטלפון, בלי כל התחשבות אם היא עסוקה או עובדת. כמובן שלבעיות הקשות שלה אין כל פתרון פשוט. כתוצאה מכך אשתי נמצאת בדכאון חלק די גדול מהזמן, וכל שיחה עם אמה גורמת לה לכמה שעות דכאוניות. היא מתוסכלת מכך שאינה יכולה לעזור להוריה בצורה משמעותית, והיא מרגישה חסרת אונים. אני משתדל ככל יכולתי לעודד ולחזק את אשתי, אך כמובן שגם לי אין פתרונות ואני יכול להציע רק נחמה, חיבוק ומלה טובה.
קשה לי מאוד לראות את אשתי במצב כזה, בגלל בעיות שנבצר מאתנו לפותרן. האשה שהתחתנתי אתה היתה שמחה ומלאת שמחת חיים ( ולפעמים היא עדיין כזו, כשהיא שוכחת מבעיותיה לזמן מה ). מה אני יכול לעשות עוד כדי לעודד אותה ולנסות להרחיק אותה מהדכאונות?
שאלה:אני בת 21 ויש לי חבר 3 שנים (הוא בן 26). מערכת היחסים רצינית ואנחנו מדברים על עתיד משותף יחד. בהזדמנות כלשהי דיברנו על נושא הילדים והוא אמר שאין לו צורך או "תשוקה" להביא ילדים, דבר שעבורי הוא טריוויאלי וברור לי שארצה ילדים בבוא הזמן , בעוד כמה שנים. הוא, מצידו, היה רוצה שנחייה יחד כזוג ללא ילדים. האם יכול להיות שבחורים משנים את דעתם בנושא ככל שהם מתבגרים (כלומר יש סיכוי שבעוד מס' שנים דעתו תשתנה?)
עבורי הנושא חשוב ביותר ולא נראה לי שאוכל לוותר על אספקט זה בחיי. מה עצתך? האם להישאר איתו בתקווה שישנה את דעתו ? אנחנו אוהבים מאוד והמחשבה על פרידה קשה מנשוא עבורי.
שאלה:הבעיה שלי היא שהחבר שלי קר מאוד כלפיי.
אני לא טיפוס שזקוק להמון תשומת לב אך לדעתי יש מקום לעוד.
הוא טיפוס די אדיש ולא מבין שיש צורך בליטוף או חיבוק,מה שגורם לי להרגיש רע.
ניסיתי לדבר על כך ועדיין אין שיפור ניכר ואני לא בטוחה מה עליי לעשות.
אנחנו כשנה יחד ועכשיו יותר מתמיד אני זקוקה ליותר חום ואהבה.
מה עליי לעשות?
שאלה:אני נשואה לגבר שהוא אב לילד בן 7. לאחרונה אני חשה שהילד, על אף השקעתי המרובה בקשר עמו, יוצר מניפולציות הגורמות לי לצער רב ולסוג של דהלגיטימציה של קיומי בחיי אביו וחייו. אני חששת שמצב זה יפגע בי וביחסי עם בן זוגי.
כאשר אביו לא בנמצא הוא נוהג כלפי באגרסיביות (חוטף מידיי דבר מה או עונה בחוצפה) ואף אומר לי דברים שהוא לא אומר ליד אביו. ליד אנשים (סבא, סבתא, דודתו) הוא אומר דברים המציירים אותו באור "קורבני" ואותי באור "אגוצנטרי"(משפטים כגון: "למה את תמיד כן ואני לא…,, ) אני נבוכה (ובתוך תוכי כעוסה), אולי אני לוקחת ללב יתר על המידה, אך אני חוששת מהשלכות בעתיד על חיי הזוגיות שלי ועל חיי המשפחה שלי.

איך מתמודדים אם מצב שכזה?
רוב תודות

שאלה:אני ובעלי נשואים שנה, אך ביחד כבר מעל ארבע שנים.
יש לי תחושה מאוד חזקה שעבר עליו משהו איום בילדותו, אך איני יודעת.
ניסיתי לשאול, ניסתי לבדוק, אך אני האמת די פוחדת לחפור לו בפצעים.
רציתי לדעת אם את יכולה לומר לי איך אני יכולה לדעת ללא פגיעה בו,
האם יש באפשרותך למנות בפני התנהגויות האופינייות לאנשים שעברו התעללות מינית בילדותם?
לדוגמא: כעס הוא אחד הדברים המאפיניים בהתנהגות שלו כלפי המון דברים.
האם את יכולה לעזור לי רק בלתת לי כמה נקודות הנחה, או נקודות אופי בהם אוכל מצידי
לעזור לו, לעבור מעבר לטראומה? כמובן שכבר הצעתי לו שנלך לעזרה מקצועית, הוא הסכים
אחרי המון זמן שלא רצה בכלל לשמע על כך.

שאלה:הכרתי בחורה דתיה לפני חודשיים. מייד נדלקנו אחד על השני כמו שלא קרה לנו אף פעם, הכל היה מצויין והכל זרם טוב ומהר, עם המון חום, חיבוקים, נשיקות וכאלה. שנינו בני 22, והיא כבר ייותר חושבת בכיוון של לבנות בית ולהתמסד. אני התאהבתי בה ועדיין למרות שחלפו 3 שבועות, אמרתי לה גם את זה, והיא אמרה שיש דברים מעבר ואי אפשר לאהוב אחרי תקופה קצרה, היא עזבה אותי כי לא רצתה להמשיך הלאה, כי פחדה לאן נגיע והכל, אני מבין שהכל היה מהר מדי ואולי חנקתי אותה באיזה מובן, אבל אני יודע שהיא יודעת שיש בינינו משהו שלא בטוח שיהיה בנפרד, אני עדיין חושב עליה, וקשה לי בלעדייה, למרות שאני לאט לאט משלים עם זה. כנראה שאהבה זה לא מה שחשוב, ושהכל נובע מצרכים, זמן ומקום. מה לעשות ומה באמת נכון?
שאלה:אני ובן זוגי חיים יחד כשנתיים ויש לנו ילד מתוק בן 8 חודשים. בערך בתקופה בה חזרתי לעבודה, בן זוגי התפרץ בפרץ של שנאה כלפי אבא שלי. השנאה נובעת לדבריו מכך שביקוריו תכופים יתר על המידה והוא "שורץ" אצלנו. לטענתו, וזה כנראה נכון, כשאמר את טענותיו בפני ב"טוב" לא שיניתי את המציאות ולא נותרה לו ברירה אלא להלחם. והוא נלחם…
זה הכניס המון רעש למרעכת הזוגית שלנו ולמשפחה שלי בפרט. משפחתו נותרה לא פגועה כי אני ממשיכה לכבד אותם. בינתיים יישרנו את ההדורים, אבל הפגיעה באבא שלי נותרה בעינה, וכל האינטראקציה עם המשפחה שלי הפכה להרבה יותר כבדה וטעונה. כרגע די טוב לנו ביחד אבל משהו ברקע כמובן מפריע. אני מרגישה מובסת גם אם העקרון שהציג הוא נכון. אם אתחילבמאבק להשבת אבא שלי אפילו במינונים נמוכי יותר צפויה לנו מלחמה זוגית ואין לי כוח לזה. אבל גם האופציה של להתנהג כאילו הכל כשורה לא נראית לי. בעיקר אני מרגישה בוגדנית כלפי משפחתי למרות שדי נעים לי להתכנס פנימה לתוך הזוגיות וההורות החדשה שלי/שלנו.
שאלה:שלום לד"ר היקרה שמי רועי אני בן 27 שם חברתי הוא מירית אנחנו חברים מזה שנתיים
קשר נפלא,אוהב,פשוט מצוין מכל הבחינות(מאוד נדיר בתקופתנו..)מירית בחורה נפלאה היא גולשת קבועה באתר זה,בעייתי היא כך אני איש צבא קבע,חוזר מאוחר הביתה בזמן האחרון
(3.5 חודשים)היא כל הזמן רוצה לקיים יחסי מין ובפעמים הראשונות קיימנו יחסי מין ברוטליים
ביותר(שלא כרגיל אצלנו)אני מרגיש שמשהו משתנה אצלה ניסיתי לדבר איתה אבל היא טוענת
ששום דבר אינו חדש,היו פעמים שסרבתי לקיים איתה יחסים במ"ס ערבים מפני שחזרתי מותש מהעבודה והיא התאכזבה(שחקה בברוגז..)כאשר "השלמנו" חזרנו לעשות שוב סקס ברוטלי
ודבר זה לא מוצא ממש חן בעיני..למרות כל מעשי,דיבורים,שיחות ארוכות מסביב לשעון,ניסיתי למשוך אותה לעשות סקס רגיל כמו שהיינו רגילים לעשות תמיד שום דבר לא עזר.. מה עליי לעשות??
שאלה:יש לי חברה שנכנסת לעיתים די קרובות להתקפים שנראים כמו קטטוניה: מסתגרת ולא אומרת כמעט כלום, משפילה מבט, מדברת לא ברור אם בכלל, לא מגיבה כמעט לשום שאלה.
היא מבינה שזה קשה לי, אך כנראה לא מסוגלת לשלוט על זה ולא נראה לי שהיא חושבת לטפל בזה- כל פעם שאני מנסה לדבר איתה על הנושא היא בתגובה מסתגרת שוב.
מה אני יכול לעשות כדי שזה יקרה פחות (עד היום התנהגות ב"כפפות של משי" וקבלה והבנה של המצב עוזרים חלקית, אך הייתי רוצה לשפר את המצב עוד) , והאם קיימת דרך לצאת מהמצב הזה בזמן שהוא קורה?
שאלה:אני בת 20…
מדוע בנים הם עם כ"כ לא מובן? מנסים לדבר איתם בכנות, לא הולך
מנסים בפוזות , לא הולך…
מה אפשר לעשות?
שאלה:אני ודן נשואים כבר חודשיים לאחר שנת חברות אחת והבנה מאוד מהירה שזהו זה, מצאה נפשי את שחפשה.
דן הוא בן יחיד לאם שננטשה ע"י בעלה לפני כ-15 שנים ואח לשתי בנות.
מאז החתונה שלנו, אמו של דן מציקה לי ללא הרף, דורשת שנבוא לבקר אותה ומכתיבה לנו אם כן לצאת לסוף שבוע בבית מלון או לאו.
דן לא מוכן לדבר איתה, טוען שאני מספיק בוגרת להתמודד עם הקושי הזה וכך פותר עצמו "מללכלך" את ידיו, החמור מכל הוא שתמיד דן מצדד בה ואני יוצאת הרעה.
היחסים שלנו נקלעו לאחרונה למבוי סתום בעקבות המריבות שהנושא שלהם הוא, אמא שלו!
לא יודעת איך להתמודד עם הקושי הזה.
שאלה:במשך 4 שנים הייתי במערכת יחסים חולנית והרסנית, שלושה חודשים לאחר שסיימתי אותה הכרתי בחור בן 31 מדהים שכבש בי את כל החושים. היינו יחד במשך כחודשיים ולאחר מכן הוא התחיל להיעלם לכמה ימים ושוב חוזר אחרי זמן שמתי לב שכל מפגשינו מסתכמים בסקס והחלטתי לשים לזה קץ ואז הוא נלחץ ואמר שהוא מפחד לפגוע בי ואחרי כל מה שעברתי עם החבר הקודם הוא מעדיף שאזכור אותו בתור "הליצן שלך" כך אמר אחרי שבועות אחדים הוא הופיע שוב וכולי נפעמתי מהתרגשות ופגשתי בו שוב השיחות חזרו להיות נפלאות והסקס אפילו השתפר. השאלה אם הוא ימשיך לסחוב את הקשר הזה כמו שנוח לו ואני אשאר בהמתנה?
שאלה:במשך 4 שנים הייתי במערכת יחסים חולנית והרסנית, שלושה חודשים לאחר שסיימתי אותה הכרתי בחור בן 31 מדהים שכבש בי את כל החושים. היינו יחד במשך כחודשיים ולאחר מכן הוא התחיל להיעלם לכמה ימים ושוב חוזר אחרי זמן שמתי לב שכל מפגשינו מסתכמים בסקס והחלטתי לשים לזה קץ ואז הוא נלחץ ואמר שהוא מפחד לפגוע בי ואחרי כל מה שעברתי עם החבר הקודם הוא מעדיף שאזכור אותו בתור "הליצן שלך" כך אמר אחרי שבועות אחדים הוא הופיע שוב וכולי נפעמתי מהתרגשות ופגשתי בו שוב השיחות חזרו להיות נפלאות והסקס אפילו השתפר. השאלה אם הוא ימשיך לסחוב את הקשר הזה כמו שנוח לו ואני אשאר בהמתנה?
שאלה:איך בנות מאונות ואיך דופקים אותן?
שאלה:אני בת 25, רווקה ועדיין גרה עם ההורים. המשפחה שלי מאוד מגוננת, שמרנית שמעולם לא הייתי חשופה ליותר מדי דברים "שונים". לפני כחצי שנה התחלתי בקשר עם בחור אמריקאי מדהים, אוהב, מעניק, שעושה אותי מאושרת כפי שמעולם לא הייתי. הוא גר בגרמניה ואנחנו עובדים באותה החברה. הוא לא יהודי ולאחרונה אזרתי אומץ וסיפרתי עליו להורי אחרי שהוא אמר שהוא מוכן להתגייר למעני. חשבנו שאני אעבור אליו לגרמניה מסגרת העבודה כדי שנוכל לבדוק את הקשר ואולי להתגייר שם אם הכל הולך טוב. אבל… אני כל כך אבודה ומפוחדת. לא יודעת אם אהיה מאושרת להתנתק מהמשפחה ומהחברים שלי וללכת לגור בארץ זרה – אפיול לתקופה מסויימת. הוא לא שולל את האפשרות של לגור בישראל אבל זו לא ההעדפה שלו ואני תוהה האם יש לזה בכלל סיכוי עם כל ההבדלים הרבים – מכשולי השפה, התרבות, המרחק, הדת… כאילו שמערכת יחסים אינה מסובכת גם ככה! כשאני רק אתו בלי לחצי הסביבה הכל מושלם אבל המציאות אחרת, אי אפשר לחיות על אי בודד… נראה לי שכל הקשר הזה תמיד יהיה מלווים במאבקים קשים וכרגע אני לא יודעת מה יהיה הדבר הנכון בשבילי לעשות… האם ללכת על זה עם כל כולי, למרות התנגדות המשפחה, למרות הפחד, למרות הסיכוי הגדול שהקשיים יכריעו אותנו ולהאמין שבסוף הכל יסתדר ושבמקרה הכי גרוע אני תמיד יכולה לחזור, או שמא אני צריכה פשוט לוותר מראש, מתוך מחשבה שבמילא זו מלחמה אבודה? אבל מעולם לא הרגשתי כך, היו לי מערכות יחסים בעבר ואף אחד מעולם לא אהב אותי בצורה שכזו… אני לא מסוגלת לתת לו ללכת… אבל אינני יודעת לאן לפנות… אני מרגישה שהחיים שלי בארץ תקועים בזמן האחרון ושאני צריכה להתרחק ולגלות את עצמי מחדש, אבל לא יודעת אם במצבי הנפשי כרגע אצליח להיות מאושרת… אנא עזרי לי למצוא קצת תשובות… תודה!
שאלה:שלום דוקטור!
שמי אלכס
יש לי ידידה שמה אניה ונוצרה בינינו בעיה .
היא גרה ב אילת ואני גר בבני ברק ,עכשיו היא לא יכולה לגור בבני-ברק כל יום כי ההורים שלה באילת ו הבית-ספר גם.
אנחנו בני 15 .
מה עלינו לעשות כדי לראות אחד את השני?
בתודה מראש!
שאלה:שלום לך! הכרתי לפני כמה זמן בחור
שאלה:אני נשואה חצי שנה ואנחנו גוררים משבר המעיב על חיי הנישואים בנינו,
במשבר מעורבים בעיות באימון, במינון במין,אהבה וכל הדברים הקטנים שיכולים להרוס…
אני מחפשת איזה שהוא יעוץ מקצועי,יעיל,אמיןוהכי חשוב שהמטפלת יהיו על רמה!!! ולא סתם מישהו שמתיימר לעזור .אני לא יודעת למי לפנות.
לא נעים לי לברר עם חברות.
ואגב, מצבנו הכלכלי לא מי יודע מה-כך שאין לנו כסף ליעוץ יקר…..
אם אתם מכירים יועץת טוב או מקום שאפשר לברר על יועץ טוב באיזור ת"א,
תודה מראש
עדי

שאלה:יותר משנה חלפה מאז שסיימתי קשר סוער, קשה ומתיש על ציר אהבה-שנאה מטורפת עם בחור שהצליח להוציא ממני כמויות של רגש שלא ידעתי שקיימות בי. היינו יחד במשך שנתיים, ורוב הזמן היה רע לתפארת, אבל לא היה לי ספק שאני אוהבת. לאורך התקופה שהיינו יחד הוא היה חיפש את עצמו, התרכז בעצמו, נזקק לתמיכה – וכל עוד הייתי עבורו ב-100% הכל היה בסדר, עד שגיליתי שאני מוותרת על עצמי – ומאותו רגע זקפתי ראש והחלו מאבקי הכוחות. הקשר הסתיים ביוזמתי, בכאב לב גדול לשני הצדדים. אף על פי שהכאבתי לו מאוד,ונקמתי בו בגדול (בלי להיות מודעת באותו זמן לכך שזה מה שמניע אותי) הגעגועים הדדיים, וחזקים – עדיין. הוא טוען שהוא שבור, שהוא השתנה, שהיום הוא יודע מה שלא ידע אז – שהוא מוכן לעשות הכל כדי שאהיה מאושרת. הוא עקבי בהכרזותיו, אך אני מפחדת לתת אמון מחדש, למרות הקושי העצום לשכוח אותו. כיום אני בתחילתה של מערכת יחסים מאוזנת, שונה מאוד. הכל איטי, זהיר, ומרגש הרבה פחות – בהתאמה. אני הולכת לישון עם מי שנדמה כ"גבר הנכון", וחולמת שאני ישנה בזרועות האקס המיתולוגי. מה עושים?
שאלה:צביה שלום.
לא באמת קוראים לי רוני, ואני לא מעוניינת שתפרסמי את האי מייל שלי.
אז אם אפשר תעני ל- "מאוהבת שנה".
הסיפור הוא כזה.
אני בת 15 בסך הכל (אני בתולה), ואני מאוהבת כבר יותר משנה בבחור בן 19 .(שלא בתול מזמן)
הקשר בנינו היה טוב, עד שהוא עבר רחוק מאוד מהבית לשנת שרות.
אף פעם לא הינו בקשר אינטימי… אבל היינו מאוד קרובים כמה פעמים ואני לא חושבת שהוא היה מסרב לי אי פעם.
מאז אני רואה אותו לעיתים רחוקות, אבל כשאנחנו מתראים הוא מגלה בי עניין, מניח עליי ידיים,
ומפתה אותי לחדרו.
אני מעוניינת ללכת איתו כי אני מאוהבת בו, ואני בטוחה שהוא יודע.
אבל אני תוהה אם זו תהייה טעות לשכב איתו, בלי לדעת מה באמת קורה בנינו.
הבעיה היא שאני מפחדת לשאול אותו, להשפיל את עצמי, או להרוס את הקצת שנשאר בנינו.
מה הכי כדאי לי לעשות בקשר אליו?
שאלה:אני ואב בני מכירים כ-9 שנים, אינינו נשואים ואף לא היינו כל התקופה הזו כולה ביחד. אך, אנו גרים יחד כחצי שנה.
הוא מבוגר ממני בערך ב-20 שנים, הוא אף פעם לא חי עם מישהי (גם אני לא).
בהתחלה מערכת היחסים היתה סבירה, אבל אחר כחודש חל ריחוק מסויים שכנראה נובע מכך שהוא בוגד בי מפעם לפעם.
אני גם הכרתי בחור צעיר ממני ויש ביני לבינו אהבה מדהימה והוא אף רוצה יותר מזה.
בן זוגי לא יודע מכלום ושנינו משחקים "משחק" בבית. כמובן שהילד מאושר שאנחנו ביחד אבל אני ממש לא.
אני מתלבטת אם לעזוב את בן זוגי לטובת הבחור שהכרתי.
בן זוגי הוא איש מאוד מאוד אמיד ומבחינה כלכלית אין לי שום דאגות וכל מה שאני רוצה אני מקבלת.
לעומת זאת אני מאוהבת בבחור השני ורוצה רק להיות איתו אבל מפחידה אותי המחשבה שכאשר אהיה איתו אז ארגיש שהשגתי את המטרה ואמאס בו מהר ואני ממש לא רוצה לפגוע בו.
מה לעשות? אני לא יכולה לחיות יותר עם בן זוגי ומצד שני אני יודעת שאם לא היה לי אף אחד אחר אז הייתי "משקיעה" יותר במערכת היחסים שלנו.
שאלה:שלום ד"ר צביה
בעוד יומיים אני והחבר שלי מתחתנים, זו הפעם השנייה שהחבר שלי רוצה לבטל את החתונה
הוא לחוץ מאוד.
אנחנו אוהבים מאוד ולא יכולים להפרד.
אני פשוט כבר מיואשת אני מתחננת שהוא ילך לדבר עם פסיכולוג והוא לא רוצה.
מה עושים ,איך מונעים את הלחץ והחרדה הזאת……
אשמח עם תעני לי במידי לאי מייל שלי
תודה אפרת
שאלה:שלום, אני עומדת להתחתן בעוד כחודש, תמיד היו לי מריבות עם אלון, אולם לא כמו שבזמן זה. אלון אדם מאוד עצבני, כל דבר קטן מקפיץ אותו והויכוח מגיע למריבה קולנית ביותר ולאי דיבור במשך ימים. לאחרונה הכרתי את חברו של אלון שממש מצא חן בעיני, בקור הרוח שלו, בעדינות. אני לא מפסיקה לחשוב עליו ומדמיינת ממש את כל חיינו המשותפים בעתיד יחד.
מה עושים? האם לוותר על כל החתונה למען דבר שאיני יודעת מה הוא יעלה בעתיד?
שאלה:שלום ד"ר צביה,

אני נשואה שש שנים לאחר חמש שנות חברות, ויש לנו ילדה בת שנתיים וחצי.
אני אוהבת יציאות ובילויים ובעלי אוהב להסתגר בבית ולישון.
היו לנו אינסוף מריבות לגבי העניין, אפילו הסכמתי שלפחות נצא פעם בשבוע עם הילדה ביום שבת, אך תמיד זה נגמר בכך שאני קמה בבוקר ובעלי קם בשעות הצהריים המאוחרות ולעיתים רחוקות אנו יוצאים. דבר זה מאוד כואב לי כי כך אנו מאבדים את חברינו, ולי ולילדה משעמם בבית (לפעמים אני יוצאת איתה עם הוריי אך אני רוצה שנצא עם חברים בני גילנו).
בעלי גם הולך לחדר כושר 3 פעמים בשבוע וכשאני רוצה לצאת גם אני, הוא אינו רוצה לשמור על הילדה. גם בעבודות הבית הוא אינו עוזר וכשהוא עושה זאת זה רק אחרי הרבה זמן.
אני ממש מרגישה כמו אם חד-הורית ואני מאוד מדוכאת מהעניין, אני רוצה שבעלי יהיה יותר קליל ולא כבד ושיבוא יותר לקראתי, האם אני צריכה לתת לו לישון כל היום?
מה עליי לעשות?

שאלה:שלום ד"ר צביה,

אני נשואה שש שנים לאחר חמש שנות חברות, ויש לנו ילדה בת שנתיים וחצי.
אני אוהבת יציאות ובילויים ובעלי אוהב להסתגר בבית ולישון.
היו לנו אינסוף מריבות לגבי העניין, אפילו הסכמתי שלפחות נצא פעם בשבוע עם הילדה ביום שבת, אך תמיד זה נגמר בכך שאני קמה בבוקר ובעלי קם בשעות הצהריים המאוחרות ולעיתים רחוקות אנו יוצאים. דבר זה מאוד כואב לי כי כך אנו מאבדים את חברינו, ולי ולילדה משעמם בבית (לפעמים אני יוצאת איתה עם הוריי אך אני רוצה שנצא עם חברים בני גילנו).
בעלי גם הולך לחדר כושר 3 פעמים בשבוע וכשאני רוצה לצאת גם אני, הוא אינו רוצה לשמור על הילדה. גם בעבודות הבית הוא אינו עוזר וכשהוא עושה זאת זה רק אחרי הרבה זמן.
אני ממש מרגישה כמו אם חד-הורית ואני מאוד מדוכאת מהעניין, אני רוצה שבעלי יהיה יותר קליל ולא כבד ושיבוא יותר לקראתי, האם אני צריכה לתת לו לישון כל היום?
מה עליי לעשות?

שאלה:אני ובעלי נשואים מזה שנתיים, לאורך כל התקופה הזו יש לנו מריבות רבות. בעלי כועס על דברים שאני אומרת או עושה רוב הזמן והכעס הופך למריבה גדולה. לדעתי הוא רגיש מידי לכל מילה קטנה שני אומרת או כל משעה קטן מתפרש אצלו בצורה הכי מכוערת. לאחרונה הוא החל לדבר על גירושים כתוצאה מכךל שהוא כל הזמן סובל שאני דורכת עליו ולא מכבדת אותו. החוסר כבוד מבחינתו אלו דברים שאני עושה בניגוד למה שהוא חושב. מה עליי לעשות לגרום לו להבין שהוא רגיש מידיי לא הלך לי?
שאלה:אני רווקה ומקיימת יחסים עם חברים טובים לפי החשק והאינטואיציה. דא עקא, הגברים האלה, כמה שהם נאורים ומשכילים, אינם מתפים פעולה עם המין הנשי בכל הקשור בסיפוק מיני מלא ושוויוני. הם מצפים שתהיי להם גיישה, ואחר כך גם תודי להם שהם גמרו לך בפרצוף, תרתי משמע. מעט מהם שמעו על להיטיב עם הדגדגן או לנהל איתו דיאלוג של ממש. מה את מציעה? לדיוף להם את הראש, כמו שחלק מהם עושה לנו, הנשים? או לעשות להם שיחת מוטיווציה בבית קפה, עוד לפני שעולים אליי לדירה? מעניין אותי גם לשמוע או לקרוא, מה אומרות על זה אחרות. תודה, שרי
שאלה:שלום – אני בחור בן 24. לפני כשנה עזבתי את הארץ כדי לסיים את לימודי והשארתי מאחורי את אהבת חיי. היה לי ברור שלא יצא לנו כלום פרט לכאב לב מיחסים טרנס אטלנטיים אבל הסכמתי להישאר "ידידים". במהלך השנה ערכתי ביקור מפתיע בארץ והייתי חייב לראות אותה רק כדי לגלות שהיא שכבה עם מספר אנשים ביניהם חבר לשעבר (שבכל השיחות שלנו היא טענה שהיא לא הייתה עם אף אחד). למרות כל הנסיונות שלי לשכוח ממנה במהלך הביקור שלי בארץ חזרתי אליה על ארבע וביליתי איתה את השבוע הטוב ביותר שהיה לי. עם חזרתי לחול אמרנו שננסה לשמור אמונים אחת לשני ואולי יווצר המצב כי נתאחד באחת מן הארצות. בשלב מסויים הבנו כי הדבר אינו אפשרי, מה גם שהיא החלה לצאת עם אקס אחר שלה (מה שגרם לי לחשוב הרבה על מידת הנאמנות שלה ועל האופי בו היא רואה את חייה). לאחר שהחלטנו יחדיו להתנתק מההסכם שלנו לנאמנות הכרתי בחורה בת גילי, אך לא יכולתי להוציא את חברתי לשעבר מהראש, במיוחד לאור העובדה שהמשכנו לשוחח בטלפון מעת לעת – ולכן ביקשתי לנתק עימה את הקשר לזמן בלתי מוגבל, עד שהדברים יסתדרו לי בראש. אך למרות הכל, אני לא יכול להוציא אותה מהראש- לאן שאני לא הולך ומה שאני לא עושה היא תמיד שם ואני תמיד חושב מה היא עושה עכשיו, עם מי היא מבלה, מה היא הייתה אומרת על כל דבר שקורה בחיי – דבר שמקשה עלי מאוד ביום יום ובמיוחד להתחיל מערכת יחסים בהתהוות. אשמח לקבל את תגובתך.
שאלה:בן זוגי ואני נשואים מזה שנתיים וחצי יש לנו בן מקסים בן שנה וחצי.
היחסים שלנו אף פעם לא היו מושלמים,תמיד היו ויכוחים ומריבות על שטויות ולא.
בזמן הריון עליתי קרוב ל 50 קילו ומאוד לא נוח לי עם זה , לא נוח לי עם עצמי ואני בטוחה שלבעלי גם לא נוח אבל הוא לא מראה לי את זה שירות.
היחסים האינטימים שלנו ירדו כמעט לגמרי עם בגללי ועם בגללו ולא מובן בכלל אם אנחנו אוהבים. והבעיה הגדולה שלנו שבגלל מצבינו הכלכלי הקשה אנחנו נאלצים לגור אצל ההורים שלו וזה בכלל מקשה על הזוגיות שלנו.כרגע אין לנו אפשרות לעזוב שם.
הם אנשים מבוגרים שלעיתים מתערבים לנו בחיים ועושים הבדלים ביני לבין הבן שלהם.
לא ברור לי כמה זמן נחזיק מעמד.
שאלה:שלום
אני בת שלושים ושתיים,בחורה רגילה ,עובדת,משפחה אוהבת,הרבה חברים נפלאים…
נראית טוב למדי ,אינטיליגנטית אבל… משום מה,עד כה לא מצליחה ליצור קשר זוגי משמעותי לטווח ארוך. היו לי בעשר השנים האחרונות שתי מערכות יחסים ארוכות (שלוש שנים ושנה),עוד כמה קצרות-חודשיים עד ארבעה בערך,ודי הרבה קשרים קצרים בין יום לשבועיים .בשנה האחרונה יצאתי עם הרבה בחורים,רובם דרך פגישות עיורות-באמצעות חבריי או האינטרנט,בטחוני העצמי גבוה מאי פעם וכן רמת שביעות הרצון מחיי. את רוב הבחורים אני פסלתי אך היו גם שפסלו אותי . סיבתי היתה אי-התאהבות,אם כי לרוב ניסיתי להפגש יותר מפעם אחת על מנת לבדוק זאת. אני טיפוס אקטיבי,יוצאת הרבה מהבית ופוגשת אנשים – ו…פשוט לא קורה!!! יש לך איזו הארה/הצעה בשבילי? אשמח לשמוע… תודה.
שאלה:שלום

אני וחברתי יצאנו במשך שנה ונפרדנו.
אחרי שנה וחצי חזרנו – תוך דרישה שלה שבמהלך חצי שנה אנחנו מקבלים החלטה עקרונית על עתיד ומהות הקשר תוך כדי מעבר למגורים ביחד.
לצערי המעבר לדירה משותפת לא התאפשר ואני הרגשתי לחץ זמן .
לבסוף אחרי 7 חודשים היא עזבה כי טענה שאנו לא רואים את העתיד עין בעין.
ניסיתי להסביר לה שלא חייבים להחליט היום וניתן להתקדם הלאה ושאני אוהב אותה .
זה לא הספיק . מה עושים ?

שאלה:שלום ד"ר צביה גרנות.
אני גרושה מזה שנתיים ולפני שמונה חודשים פגשתי גבר מקסים. לא תכננתי להכנס למערכת זוגית לאחר הגירושים שלי וזה קרה מעצמו. החבר שיש לי היום חווה אף הוא טראומה קשה בגירושיו. אנחנו יוצאים יחד שמונה חודשים. הכל בינינו זורם ונהדר, ארוחות ערב משפחתיות עם הוריו ואחיו ומעורבות חברית אחד בחיי השני. אבל הוא טוען שאין הוא מוכן להתחייב. הוא אומר שאיננו מאוהב בי אלא אוהב אותי כידידה ולאחר מה שעבר הוא פוחד לפתוח את הלב שלו. הוא חי את היום את הרגע ללא תוכניות לעתיד.
יש לי בן בן 4 ובין בני לחברי נוצרה מערכת יחסים חמה ומקסימה. אני משתדלת לשים שם גבולות (וגם חברי אומר שהוא מאופק כלפיו) כיוון שאם מערכת היחסים ביננו לא תחזיק מעמד לפחות בני לא יצטרך להתמודד עם פרידה נוספת מאדם קרוב ויקר.
אני מבולבלת. מצד אחד אנחנו מנהלים מערכת זוגית לכל דבר, מלבד מגורים משותפים. יש לנו מערכת יחסים ממש משפחתית. (ארוחות עם בני משפחתו ומשפחתי, השתתפות באירועים משפחתיים). מצד שני הוא אומר שהוא חושש להתאהב. אני אוהבת אותו. אני חושבת שהוא נפלא אבל אני לא יודעת אם אכן יש טעם להמשיך בקשר כזה. אני לא רוצה שבני יפגע ואני מצד אחד לא רוצה לאבד אותו אבל גם לא רוצה להעמיק את הקשר אם אדם שמכריז שהוא אוהב אותי כידידה ותו לא.
יש לך עיצה בשבילי? האם הסבלנות משתלמת?
שאלה:אני בת 28 ובן זוגי מזה ארבעה חודשים הוא בן 24. לי יש תואר ראשון והוא מתחיל תואר ראשון בשנה הבאה.
אנו גרים יחד מזה 3 חודשים . אני אוהבת אותו והחיים המשותפים טובים לי. אך חשה כי הוא אינו בשל כמוני לחיים המשותפים. הוא מלא חששות מהידרדרות היחסים ומפרידה. אני לא חושבת על זה ומנסה לעודדו אך זה לא ממש עובד. לפעמים אני מרגישה כי אנו מדברים בשפה שונה שנובעת מבשלות שנובעת מגיל.
אני יודעת שכש"יבשיל" יהיה אבא נהדר לילדיי אך עד הרגע הדרך נראית לי מלאה קשיים
מה לעשות?
שאלה:אנחנו זוג נשוי מזה 26 שנה ולנו 3 ילדים בוגרים, אישתי עוסקת בהוראה ואנכי איש מכירות.
במרבית שנות נשואינו אני מסתובב עם תחושה שלאישתי היו "פלירטים " בהזדמנויות שונות
לתחושה זו הגעתי כתוצאה מהתנהגויות שלא אופייניות לה, לדוגמה : אישתי למדה נהיגה עם
מורה שהיא מאוד אהבה באחד הפעמים חזרה כ-3 שעות מאוחר יותר בתרוץ שלו אופייני לה
ואף לא הגיוני,משום שבכל מצב אחר היא ממהרת הביתה .
בהזדמנות אחרת היינו בארוע של זוג חברים עזבה את השולחן שבו ישבנו ועברה לשבת ליד
שולחן בסמוך לחבר משותף שלנו שאותו היא מאוד מחבבת בתרוץ כי היא הולכת לשאול את החבר האחר לשלום אשתו שעברה ניתוח , במשך 45 דקות עקבתי אחריה במבטים וראיתי שהיא והחבר מחליפים בינהם מבטים מרומזים חודרניים שלא הותירו מקום לחשדותי ,
עם אותו חבר נסעה לבקר את אישתו בבי"ח , זאת גיליתי לאחר מכן, כששאלתי את אישתי לפשר הנסיעה המשוטפת , לדבריה טענה שאמרה לי , אך שכחתי !!!
אציין כי במשך תקופה ארוכה הכחישה אישתי כי היו לה מבטים נוקבים חרף הימצאותי במקום
אך לאחרונה הודתה כי שהיו לה פנטזיות על החבר וכששאלתי , מדוע לא סיפרת מלכתחילה
טענה כי חששה מתגובותיי ?! אציין בצניעות ובהסכמתה של אישתי כי אני בעל ואב למופת שכל אישה היתה חולמת עליו . מה עושים עם חוסר האמון הזה , לידיעתך …. אני מת על אישתי
והיא יודעת זאת היטב , ואף הבטחתי לה שאם תספר את האמת , תהיה לנו הזדמנות לחיים
חדשים טובים יותר !!!
שאלה:אני אוהבת את חבר שלי מאוד,אבל אני תמיד מצליחה להרוס כול מה שבנתי,הוא משקיע בי ונותן את הנשמה שזוגיות זו תצליח,הוא בן אדם רגוע שמקרין שלווה,ואני בן אדם איפרמטרי ועצבני בתק' אחרונה,כמה שאני מנסה שלא להרוס בכדי שיהיה לנו טוב כמו שהיה לנו בעבר,אני רק מצליחה לגרום לעוד ויכוחים…. מה לעשות?
שאלה:שלום
אני מרגישה השפחה של הבית, בעלי לא נוקף אצבע בנקיון וסדר והבית נראה כמו אחרי פוגרום, אני מרגישה סחוטה נפשית מהמרדף אחרי הסדר והנקיון ועצבי מעורערים מכך לגמרי
אם אני אומרת לו לעשות אז הוא עושה (למשל -תרחץ את הכלים!) אבל נמעס לי להיות "המפקדת" של הבית ואני מקבלת ממנו מסר שאני רודה בו והוא "המסכן"
מה לעשות? איך לשנות את מאזן האימה?
שאלה:שלום
שלום ותודה רבה
הייתי בתוך מערכת יחסים שנימשכה 6 חודשים
הייתי מאוהבת עד הראש וגם הוא
הוא ניתקף בפחד והחליט לעזוב בתירוץ שהוא לא מוכן לחתונה (אני לא לחצתי וביכלל לא דיברתי על הנושא לא הייתי מוכנה לזה כמוהו הרגשתי שמוקדם מידיי לדעת אם הוא יהיה מתאים לי לחתונה וילדים) אני מרגישה שלא עשיתי מספיק במערכת יחסים שלנו והוא עשה מעל ומעבר ושפיספסתי את ההזדמנות שהייתה לי אני מקווה שתינתן לי עוד הזדמנות (כידידה אולי )ואני רוצה להצליח הפעם ולא לעשות את אותן טעיות איך אוכל ללמוד לתת לאהוב ולהשקיע בלי להיות ילדה מפונקת ובלי לפחד מלהראות רגשות.
שאלה:שלום
אני בן 24 ויש לי חברה(25) כבר 3 שנים ולפני שנה עברנו לגור יחד ,בחודשים האחרונים היא טוענת שהיא עדיין אוהבת אותי אבל לא כמו בהתחלה . לפני חודש הגענו למצב של פרידה זמנית(משמע עזבתי את הבית) כדיי שהיא תוכל להיות לבד ולעשות חושבים , אנחנו מדברים מדי פעם והיא אפילו אומרת לי שאני הגבר המושלם מבחינתה וכשאנו נפגשים היא מחבקת ומנשקת אותי ז"א שהיא עדיין אוהבת , מה אני אמור לעשות ???

נ.ב – היא מודעת לכך שיש לה בעיה כלשהי

שאלה:לפני כמה שבועות הכרתי מישהו דרך הצבא, הבעיה היא שלא ברור לאיזה כיוון הוא
מעוניין ללכת! חלק מהרמזים מכוונים לכיון של קשר, וחלק לידידות, אני לא מכירה אותו מספיק בכדי לדעת מה פשר ההתנהגות שלו…
מה לעשות( חוץ מלשאול אותו חשירות)?
שאלה:נשואה 30 שנה חוויתי במהלך השנים הרבה בגידות מצד בעלי. יש לנו ילדים נשואים ורווקים + נכדים. היו ירידות ועלייות בחיי הנשואים. בשנים האחרונות התחיל בעלי לנסוע עם חברים לחו"ל. אני לא מרוצה מהעניין אבל אין לי ברירה ( הוא חזק ממני).
לפני שנתיים התחלתי לנהל רומן עם גבר נשוי היו יחסים אנטימיים כיום הם נפסקו, (החלטנו זאת ביחד). אני מבולבלת מכול המצב מצד אחד נוח לי המצב כי אני עצמאית ועושה הכול לפי ראות עניי ומצד שני פגועה מבעלי ולא מאמינה לו . חסר לי אומץ לקבל החלטות.
האם יעוץ יעזור?
שאלה:אני נמצאת בקשר עם מישהו הפרוד מאישתו כבר שנה, הליך הגרושין שלהם נמשך "יותר מדי" זמןץ אני אוהבת אותו מאוד ומשתדלת לא ללחוץ עליו (חברי כדי לא להכנס לעימותים עם אישתו מוותר לה על הכל – הבית, האוטו, הרכוש) בנושאים שבינו לבינה אבל זה בא כל הזמן על חשבוני אני יודעת שלפי כל הסימנים אני והוא לא מתאימים וזה לא יילך אבל אני לא מצליחה להתנתק הרצון לדעת מה הוא עושה כל הזמן ועם מי הוא נמצא והפחד העיקרי שהוא יחזור אליה. בגלל הסיפור שלנו איבדתי את עבודתי ואת כל הסביבה הקרובה שלי ואני פוחדת שכולם ייצאו צודקים בסוף אני אשאר בלי כלום.
שאלה:אני נשואה כ-30 שנה, בחיים המשותפים היו עליות ומורדות. ב-10 השנים האחרונות יותר מורדות. עד שבשנה האחרונה הרגשתי שהכל נגמר ואין עוד דרך חזרה. רוב המריבות נובעות מהשוני הרב שבנינו, שוני שקשה לגשר, כאילו מדברים בשתי שפות שונות. יש הרבה כעסים שלא נסלחו גם מצדי וגם מצדו. מתוך השיחות שניהלנו הדבר היחיד שעלה הוא שאני חייבת להישתנות. אני יכולה לשנות חלק מההיתנהגויות אך אני לא יכולה ולא רוצה להיות אדם אחר. כמוכן כששאלתי ם הוא יכול להגיד עלי משהו טוב-לפחות דבר אחד – הייתה שתיקה. אני הצעתי פרידה, אך הוא מסרב, לדעתי בעיקר בגלל הצד הכלכלי.
אני רוצה סיכוי להתחלה חדשה. הוא מעדיף להשאר במערכת חיים אומללה.
מה עלי לעשות?
שאלה:שלום רב.
דבר ראשון: אני מבקשת בכל לשון של בקשה שלא תפרסמו את שאלתי.
אני בת 22, היה לי חבר 3 שנים ונפרדנו אתמול. אני אוהבת אותו כמו שלא האמנתי שאני יכולה לאהוב. הוא עזר לי, אני מאמינה שגם אני עזרתי לו והיתה לנו מערכת יחסים בריאה מאוד שבה יכולנו לדבר על כל דבר ופתרנו את כל הבעיות שהיו לנו. כמעט כל הבעיות, זו הסיבה שנפרדנו.
לו ולאמו היו חיים קשים. אני לא רוצה לפרט מעבר. בהתחלה אמו התיחסה אלי מאוד יפה וקבלה אותי אליהם. באיזה שלב, היא הפסיקה. היא התיחסה אלי מגעיל ודברה מאוד לא יפה. הסברתי לחבר שלי שזה מפריע לי, הוא קבל את זה, דבר איתה, ומאז "על פני המים" הכל רגוע. היא הבינה שעדיף לה להיות בשקט, אחרת היא תאבר את בנה. זה מה שהוא אמר לי. היא אמרה דברים שלצערי אני לא יכולה לשכוח ובוודאי שלא לסלוח. מבחינתי אני מכירה אותה ולא מעוניינת להתקרב אליה. אני לא רוצה שום יחס של חום מצידה ואני לא מסוגלת להעניק לה שום יחס חם ממני. יחסים של נימוס בלבד.
לא טוב לנו ככה. יש מתח נורא, כרגע חיי האישיים גם בבעייתיות, וגם ביחסי המין יש בעיות שלא באשמתינו. המוזר הוא שכאשר אני מצדי הייתי מנסה לפייס בינם הוא היה זה שכעס עליה ואני הייתי זו שהרגיעה. באיזה שלב נמאס לי לנסות לפייס אותה ולדבר איתה ופשוט הבנתי שלא אני משאלתה לבנה והיא לא מתכוונת להסתיר את זה.
כרגע אנחנו לחוד. אני עדיין לא מאמינה, זה כל כך כואב, במיוחד שעל זה נפרדנו. על בעיה כזו. איך אני יכולה להסביר לו (כדי שיבין) עד כמה פגעו בי דבריה והיחס שלה? האם יש סיכוי לקשר כזה מלכתחילה? איך אני יכולה לתת לה עוד הזדמנות לאחר מה שהיא אמרה (דברים שאני לא מתכוונת לחזור עליהם יותר לעולם) . איך אני יכולה להסביר לו או לגשר על הבעיה וגם לגבי הלאה, איך בעיה כזו עלולה להתקדם? יש סיכוי לפתור אותה? חשוב לציין שלפי דעתי, הבעייה הזו השפיעה מאוד על הקשר ביני לחבר שלי. כשהייתי אצלם הייתי מאוד מסוייגת. זה הפריע לו. אבל אני לא זו שהביאה את המצב הזה.
אנא עזרו לי. אשמח אם תכתבו לי טלפון של מישהו שאיתי אוכל להתייעץ.
תודה רבה מראש.
שאלה:אני מאוהבת ביואב כבר שנתיים, הוא לא יודע על כך ואם היה יודע הוא לא היה מסכים למערכת יחסים כי הוא בצבא וכמעט לא יוצא הביתה. אז ויתרתי על העניין.
לפני חצי שנה התחלתי לצאת עם ניר ונהיינו חברים, הייתה לנו מערכת יחסים טובה, הוא השקיע תמך והיה חבר לכל דבר, אך עם הזמן התחלתי להרגיש את כל האהבה שלי כלפי יואב שוב ולא הצלחתי להוציא מהראש, רציתי לספר על כך לניר אך פחדתי לפגוע בו ורציתי להתגבר על המשבר. אך ניר כבר התחיל להרגיש שאני לא שלמה עם המערכת יחסים ושחסר לי משהו, וכך נפרד ממני. בכיתי המון, פתאום התחלתי להרגיש עד כמה שהוא חשוב לי ולמה חשבתי על יואב, אהבתי האמיתית, אם גם ככה זה לא אפשרי ביננו והפסדתי בחור נהדר אחר.
אני מרגישה אבודה, ורוצה את ניר שוב, אוהב ותומך אך כנראה שהוא כבר לא בקו הזה. איך להתמודד, עם זה שאני לא יכולה להוציא את יואב מהראש, ואני הורסת לעצמי מערכת יחסים כי אני חושבת עליו כל הזמן?
שאלה:שלום רב!אני בת 25 וחבר שלי בן 32.
אנו רוצים לבלות סוף שבוע באיזה שהוא מקום רחוק מיהמציות וקרוב לטבע
מקום שלא יהיה בו איש חוץ מיאיתנו.
מין דירת חדר על חוף הים.
בקיצור משהו רומנטי.
אני פשוט לא יודעת לאן ליפנות.
נישמח מאוד האם תוכלו לעזור לי.
תודה
אירנה.
שאלה:אני בת 21 , יש לי חבר בן 27 מזה שנה וחצי – הוא חלומה של כל אישה , הוא נותן לי את הלב שלו והנשמה , הוא הבן אדם היחיד שקורא אותי כמו ספר פתוח ומכוון אותי לדרך החיים הנכונה מאז שחרורי מצה"ל -היו לנו עליות ומורדות טיפוסיים כמו לכל זוג ועברנו אותם יפה ובגילוי לב.
יש לנו חיים משותפים חלקית (אני ישנה בבית 2 לילות בשבוע) ולפעמים אני מרגישה שאצלו זה הבית שלי – כי אני עיצבתי את הבית ואין משהו שלא קשור אליי וכ"כ טוב לי שם -אני לא רואה את עצמי בלעדיו (אך לא באופן כפייתי)- אני גם רוצה מאוד להתחתן איתו (הוא יודע ולא מתנגד לרעיון)-
אבל לפעמים אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו יותר ואני נדהמת מהמחשבה הזו – אך שוב, זוהי בטח תחושה שתעבור.
האם זוהי תחושה טיפוסית בכל מערכת יחסים? לפעמים חושבים לעזוב?
אני יודעת שהוא 50% מהחיים שלי – והוא גורם לי רק אושר הנאה ולא מחסיר ממני כלום, אני יודעת שאני אפסיד את הגבר של החיים שלי (גם חברתי ואימי אומרות לי את זה , אך בכל זאת…
שאלה:ראשית אני רוצה להביע את תמיכתי והערצתי.

חברי ואני ביחד כתשעה חודשים, ומתגוררים יחד כחצי שנה.
לפני שהכרתי אותו עברתי הטרדה שהשפיע קלות על התנהגותי.
כיום קשה לי לסמוך על חברי, מעולם לא היתי כל כך קנאית וספקנית.
לאחרונה גיליתי כי הוא משוטט באתר בו מעלים נושאים של סאדו מאזו סייבר סקס משהוא כזה, אני לא ממש מבינה בדברים אלו אך אתר זה של peep גרם לי לבחילה ואף לאבד את האמונה שלי בו.
קשה לי לדעת האם אינני סומכת עליו באמת מתחושות בטן, או האם אני היא הלא בסדר.
בסך הכל מאוד טוב לנו ביחד והאהבה פורחת.
תודה על תשובתך

שאלה:שלום…
אני לא נשואה מזה שנה. ישל י רומן עם גבר נשוי כבר כ- ארבע. אני בת 44 בעלת משפחה.
הוא בן 39 וגם לו משפחה משלו , נוח לו מאוד במשפחתו – אין שם סבל אישי. אנו מאוד מאוד אוהבים ומסתדרים מצוין כאשר שנינו היינו נשואים ההתלבטות שלי היתה בעיקר במובן המוסרי של מה שקורה לי. היום משאני לא נשואה ובעצם יכולה לצאת עם כל מי שתחשוק נפשי
אני תוהה עד כמה אני שוגא עם המשך קשר כזה , אשר בעצם עונה לי על כל צרכי – אני עסוקה מאוד בעצמי בחשבון נפש אישי ובהכרת האני שלי ומה מוביל אותי למה שאני היום, בילדי, בארגון למצב החדש שלי ובבחינת מעבר מקצועי. כיום ברור לי שאין לו כוונה להיות עימי ואני גם לא מבקשת זאת. אודה מאוד על חוו"ד בנושא.
שאלה:שלום רב,
אני נשואה 8 שנים (שלושה ילדים) ואני ממש יוצאת מדעתי.
בעלי מאוד קשה, אנשים מבחוץ לא רואים: הוא צוחק, חברמן, עדין ומתחשב(אפילו ההורים שלי יורדים עליי). בכל מריבה אני זו שמורידה את הראש, ממש "מתחנפת" כדי שידבר איתי, כל הזמן זורקת מילה טובה, חמה, אוהבת הוא לעומת זאת תופס על קטנות, מילה שלי שלא במקום וזה מלחמה, כועס-עוזב את המיטה לחדר הילדים (פעם היה עוזב את הבית למס' שעות), אני לא יודעת אבל נראה לי שכל זה קשור לכך שאיבד את אמו בגיל נורא צעיר, גדל ללא דמןת אם, ולא ידע מערכת זוגית בין שני אנשים נשואים, האם יכול להיות?
שאלה:בת 24+, התחתנו לאחר שנת היכרות ואהבה חזקה ותשוקה.עברתי לגור עמו לאחר 5 חודשים.אנו רבים המון על שטויות לטעמי. אני מרגישה שהכל מוטל על כתפי0קניות, כביסות, נקיון בישול וכו'), והוא מתרץ שהוא המפרנס העיקרי ושהוא עובד עד שעות מאוחרות ( בהייטק).
כמו כן , הוא מאוד מסתורי בעיניי. סגור ואינו נפתח. אלא אם כן מדובר ב"ירידה" עלי ומוציא לי את המיץ עד שאני חייבת להסכים בצדקתו.מה עושים? אני אוהבת אותו אך חשה שישנם דברים העוברים עליו שהוא לא משתף אותי, כנראה שאין לו אמון בי באופן מוחלט.
שאלה:דותן ואני חברים חצי שנה. אנחנו בני 17 וחצי.
הספקתי להכיר את ההורים שלו כמה פעמים.
הם התרשמו ממני שאני ביישנית וחסרת ביטחון. (הוא אמר לי) אני לא בחורה כזו ולא הייתי רוצה שהם יחשבו כך.. איך אני משנה את ההתנהגות שלי בלי לעורר חשד או תמיהה למעשה.. (?!)
ההורים שלו אגב טיפוסים די קשוחים לדעתי.
ניראה לי שלא יהיה לי קל להתחבב עליהם אבל זה חשוב לי. לא בשבילו, בשבילי.
אני יודעת שאחנו לא הולכים להתחתן או משהו ואני לא לחוצה על זה פשוט אני רוצה שיהיה לי נוח להיות אצלו, אם זה בחברת ההורים שלו. שיהיה לי הביטחון לתקשר עמם.
שאלה:אני ואישתי נשואים כ- 4 שנים. לאחרונה חל משבר בזוגיות שלנו ,משבר בו ניסינו לטפל יחד. אני הרגשתי שאני משקיע הרבה יותר ושאלתי אותה מספר פעמים האם יש משהו אחר. היא ענתה בנחרצות שאין. לפני שבוע גיליתי ששיקרה והיא בגדה בי פעם אחת לפני כחודשיים. דרשתי ממנה לעזוב את הבית ואני מסרב לדבר איתה . היא טוענת שהיא רוצה לחזור אליי, אך אני לא יודע מה להחליט. איך אדע שהיא לא תשקר ותבגוד שוב ? אני פגוע מאוד, אין לנו ילדים כך שקל טכנית כיום להתגרש. בעתיד עם ילדים זה יהיה קשה. מה לעשות ? אני לא יכול למחוק למרות הכל את רגשותיי כלפיה.
שאלה:היי אני בת 22 ויש לי ידיד בן 24 אנחנו ידידים מאד טובים מגיל ילדות
ובחצי שנה אחרונה גילנו ביננו מתח מיני ומאז אנחנו שוכבים ואני מאוהבת
אבל הבעיה שאנחנו לא מדברים על מה שקורה ביננו ופשוט ממשיכים כאילו כלום (כאילו אין מגע מיני)
מה עליי לעשות אני מאוהבת.
עיזרי לא אני חושבת שהוא רוצה מיו וזהו
שאלה:אני בת 23 וסיימתי מע' יחסים של שנה וחצי, זאת היתה אהבה ראשונה לשנינו ואהבה גדולה מאוד, עם הזמן אמו התחילה להיות אובססיבית לגביי גיא וממש קינאה באהבתו אליי, התעללה בי עד שנאלצנו להיפרד פרידה כואבת וקשה, בעיקר לי שספגתי התעללות קשה והטרדות מצד האם.
הבחנתי עם הזמן שנעשיתי גם אני אובססיבית לגיא וקנאית מאוד עד לרמה שלא יכלתי שיסתכל על בחורה בטלויזיה ובכלל- שיהיה סגור בבועה מצידי.
ושאלתי היא האם נעשיתי כך עם הזמן בגלל שהרגשתי כל הזמן ש"לוקחים" לי אותו, או שנלחמים איתי עליו, או שפשוט זאת אני ולמדתי זאת מהקשר הראשון בחיי.
שאלה:הכרתי את אוהד מהצבא ומאז היינו ביחד שנה ולפני חודשיים הוא סיפר לי שיש לו חברה כבר ארבע שנים שכמובן הוא לא אוהב אותה ורוצה להיותאיתי וכל הבולשיט…
אני כמובן ניתקתי את הקשר בכאב לב נוראי הוא לא מפסיק להיתקשר ולהופיע אצלי בבית ניקרע לי הלב קשה לי מאוד אני לא מצליחה להתגבר עליו ומצד שני גם לא רוצה אני ממש אוהבת אותו אבל פשוט לא מצליחה לשכוח!!!
מה לעשות האם נכונה העימרה גבר בוגד תמיד יבגוד …האם לסלוח או האם לנסות להמשיך בחיי בידיעה שפספסתי את אהבת חיי???
שאלה:איציק ואני נשואים כשנה, גרים כשנתיים עם אימו בביתה. אימו אלמנה ופנסיונרית וכל הזמן נמצאת בביתה ואינה יוצאת לשום מקום. בעלי הוא בן הזקונים ומרגיש מחויבות גדולה כלפי אימו יותר משאר האחים. הבעיה שאין לנו פרטיות בכלל, איננו נמצאים לבד אף פעם, אימו שולטת עליו, מתערבת בחיינו ,פגעה בי פעמים רבות והוא עושה כדבריה. עליי לציין שאני ויתרתי בשביל נישואין אלו על הכל כדי להיות עימו והוא לא ויתר על דבר.
כל המריבות ביננו הינם בנושא אימו, אני מעוניינת לעבור דירה ולהתחיל את חיינו המשותפים ביחד לבד, והוא לא מוכן לעזוב את אימו בשום פנים ואופן. זה הגיע למצב שהוא מעדיף להישאר עם אימו ולפרק את הנישואין שלנו, בעלי מוכן לוותר על אושרנו למען אימו ואינו מוכן לגשת לייעוץ בתרוץ שהכל בסדר. המצב גורם לריחוק ביננו, אדישות וסיכסוכים אינני מוכנה להישאר שם בבית ורוצה להציל את נישואיי , אנא תייעצי לי מה לעשות?
שאלה:אני בת 31 היו לי מערכות יחסים ארוכות של 7,3,4.5 שנים. אני בחורה מאוד רציונאלית ותמיד הולכת לפי מה שצריך לעשות. לאחרונה ניפרדתי מחבר לאחר 4.5 שנות חיים משותפים שבהם התחבתתי בשאלה להתחתן או לא. לפני כ 8 חודשים הכרתי גבר בן 37 נשוי ואבא לשניים והחל בננו רומן. כבר מהחודש הראשון חשבתי לעצמי שאיתו הייתי רוצה להתחתן. ברור לי מבחינה הגיונית שאני צרכה לוותר עליו אבל לעולם לא חוויתי כזאת משיכה ולכן אני כל הזמן עסוקה בשאלה איך לגרום לו לעזוב את הבית. האם יש סיכוי שיעזוב את המשפחה?? איך בודקים זאת?? איך צריך להתנהג במקרה כזה??
שאלה:הי

שמי איתי
אני בחור בן 31
1.80 גובה עובד במחשבים
יש לי מוגבוליות מסוימות (רזה, הולך עם סירבול קל והקול שלי קצת משובש) ואני מח]ש חברה
ניסית בכל מיני אתרים וברגע שהם יודעות שיש לי מוגבלות מסוימת הם לא חוזרות אלי
איך היית מייעצת לי להכירך בחורות

איתי

שאלה:אנחנו נשואים 15 שנים והקשר ביננו חברי ומתחשב
לפני שנתיים מתה אמו של בעלי שהייתה דמות מעניקה ודומיננטית בחיי המשפחה המורחבת
לאחר מותה "נצמד" בעלי לאביו ודואג לו יותר מבעבר ולעיתים על חשבון הזמן המצומצם המשותף בתא המשפחתי הקטן :אני והילדים.
אני משתדלת לא להעיר לו על כך ומקבלת את נוכחותו המוגברת של אביו בהדרגה ובהבלגה
אני מרגישה כי הקשר ביננו לא כבעבר ולעיתים אני חושבת שנוכחות אביו בקשר הוא תרוץ להתרחקותו מאיתנו… ברצוני לקבל הערכת מצב קלה וכיצד מומלץ לנהוג?
נ.ב. אני כבת 40 ומלהגת עם חברותי האם כדאי להרות שוב .
שאלה:אני ושלומי התחלנו לצאת יחד בגיל 23. שנינו סטודנטים, בני אותה עיר. מערכת היחסים שהיתה נתונה ללחצים כלכליים וטכניים נגמרה מיוזמתי אחרי כמעט שלוש שנים.
יש בי הרגשת מועקה ענקית למרות השלמות שבפרידה ממערכת שבה לא היה סקס ותשוקה בכלל אולם הבטחון וההרגשה ששלומי ידע והסכים לאכול את כל הקריזות שלי נתנה המון.

אני הפסקתי בגלל שהתחלתי להסתכל לצדדים. אני טיפוס עם הרבה חיות, אש, הרפתקנית ושובבה לעומת שלומי שהוא אדם שקט, הגון מאוד, ביישן וכו' . אני מרגישה שעשיתי נכון, אני יודעת שהכאב יעבור אבל לעזאזל אם אין סקס (וגם לפני זה לא היה קריעת סדינים) אז זה סימפטום לבעיה. נכון?

שאלה:אני חברה של יוסי כשנה. בתחילת הקשר סיפרתי לו על קשר דפוק שהיה לי לפניו בו הבחור היה אגואיסט לא מתחשב וגם גרר אותי מהר למיטה. יוסי נטה לוותר בשבילי על הכל, רק הייתי מצייצת והוא ביטל את כל התוכניות שלו. הרבה פעמים לא ידעתי ורק גיליתי בדיעבד. אני לא הייתי כזאת כי לא רציתי לוותר על החיים שלי. כמו כן הוא גם שנא את הידיד הכי טוב שלי כיוון שלפי הבנתו הידיד עודד אותי להישאר בקשר הנגוע ההוא (שנמשך אגב חודש וחצי) – עניין שמאוד היקשה על מפגשים משותפים. יוסי, שהוא בחור מאוד מוסרי (אפילו יותר ממני) היה מוטרד מאוד שאני עשיתי דברים לא מוסריים שנוגדים את השקפתי וכעס עליי בשל כך, וגם הרגיש שאני לא אוהבת אותו מספיק. נושאים אלו שיגעו אותו והכניסו אותו לטרוף. אני כעסתי שהוא מבקר אותי שלא בצדק, כי אני בן אדם מאוד מוסרי, היו לי קשרים רציניים ואני מחפשת רק אהבה, כנות וחום. הגעתי למצב שאני לא יכולה כבר להוכיח לו שאני כ"כ אוהבת אותו בגלל שכעסתי על ההאשמות. בשלב מסויים זה התפוצץ. הוא ביקש הפסקה. אחרי שבועיים ביקשתי שנחזור ונתגבר על הכל ביחד, עשיתי כל מה שחשבתי שהוא היה רוצה: וויתרתי על יציאות עם חברים; הוא אוהב הרבה סקס ואני לא התלוננתי גם אם כאב לי כי ידעתי שהוא מרגיש שהוא מקבל פחות מקודמיו, למרות שזה לא נכון. שום דבר לא עזר, אחרי חודשיים הוא אמר שהוא מרגיש שהוא סתם פוגע בי ושאני סובלת פיסית בגללו ושהוא חושב עלי דברים רעים ללא צידוק – ולקח הפסקה ללא טווח סיום. הוא אמר שזו בעיה אצלו, ושאני הייתי מאז ומעולם בסדר. הוא פשוט לא מסוגל לצאת מהמחשבות האלה והוא מתרחק עד שיצליח. אני מבחינתו אהבת חייו אבל הוא לא יכול להחזיק אותי כשהוא לא איתי. הוא מקווה שהכל בסוף יסתדר ושאני לא אמצא נסיך אחר, אבל אם כן הכי חשוב לו שאני אהיה מאושרת. גם אם זה בסוף יהיה עם מישהו אחר.
האם אני לא הייתי בסדר? או שבאמת הבעיה אצלו? האם יכול להיות שהוא באמת יצא מזה והכל יהיה בסדר? אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני.
שאלה:צביה שלום רב,
אני וחברי יוצאים 11 חודשים.
אנחנו זוג מאוד מאוד אוהב ותומך האחד בשני. במשך החברות עברנו הרבה "גלים" לא נעימים (המון ריבים וויכוחים) אם זה בגלל חוסר-תקשורת, אי-הבנה ופרשנות לא נכונה של דברים.
הדבק שהחזיק בינינו הינו האהבה והרצון של שנינו להישאר ביחד.
כל אחד מאיתנו עשה שיעורי-בית, ו"תיקן" עצמו.
האוירה היתה נעימה והאהבה פרחה לה.
הבעיה העיקרית היא שהיו לי הרבה חברים בעברי (כ-15), עם 3 מהם שכבתי כבר בערב הראשון.
אחד האנשים שיצאתי איתם היה מישהו שחברי מכיר מהשכונה שלו בעבר.
אותו אדם היה די עבריין.
יש כאן שני דברים המציקים לחברי:
1. ששכבתי עם הרבה גברים.
2. שהיו לי סטוצים, ואני תמיד אומרת לו שלא נהנתי מהם, זה היה יצר הסקרנות או הבדידות, אז הוא טוען, אם לא נהנתי, אז איך עשיתי זאת 3 פעמים?
3. הוא לא מבין איך בחורה כמוני יצאה עם מישהו שהיה עבריין, וידעתי זאת ובכל זאת יצאתי איתו.
את כל התשובות לשאלות האלו ניסיתי לתת לו ודיברנו על זה המון. העניין הוא שחשבתי שכבר עברי נמחק, מאחר ובזמן שהייתי איתו הוא ראה שאני בעצם די חנונית, נאמנה ודי "אמא תרזה" לולא עברי.
במהותי אני אדם טוב, מעניק ונאנן, אבל עשיתי הרבה טעויות בעברי.
איך אני גורמת לו לשכוח מזה ולהמשיך הלאה? גם הוא רוצה מאוד להמשיך הלאה, העניין הוא שהשבוע הוא פגש מישהו מהשכונה, ושוב כל הנושא עלה מחדש.
העניין מאוד מטריד אותו. הוא מבחינתו די לא יעריך אותי כנראה כאישה לעולם???

אנא תשובתך המיידית.

שאלה:אני בת 18 ואני יוצאת עם משהו כבר 2 הוא אהבת חיי אבל איך אני יודעת שהוא האביר שלי על הסוס הלבן ושהוא בזרועותיו השריריות ישא אותי לחופה?
שאלה:קודם כל אני בן שזה נדיר באתר אני מבין אבל בכל זאת .חברתי נפרדה ממני אחרי חברות של שנה ולא מפני שרבנו או שפגעתי בה אלא מפני שהיא לא מאוהבת בי כמו פעם והרגש לא כמו פעם למרות שהיא אוהב אותי עדיין זה לא אותו הדבר אני במצב מאוד קשה כי היא חשבה על זה חודש לכן היא לא תשנה את דעתה אם אהיה רומנטי או משהו דומה לפי דעתי
איך אני גורם לה להתגעגע אלי ולהבין שאולי היא עשתה טעות אבקש להתייחס לשאלתי בהקדם האפשרי בבקשה כי כל דקה שעוברת יכולה לשנות את המצב
שאלה:צביה שלום
אני בן 21 ויש לי חברה מעל שנה. אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד וחושבים אפילו על חתונה
יש רק בעיה אחת עיקרית היא לא מספקת אותי מינית. אנחנו שוכבים פעם פעמיים בשבוע ולפעמים גם זה לא. אני צריך את זה יותר – הרבה יותר.
גם כשאנחנו שוכבים היא לא מוכנה לעשות את זה עוד פעם בתענה שזה כואב לה.
לפעמים אני חושב שזה לא יפריע לה אם לא נשכב בכלל.
הנושא הזה מטריד אותי מאוד מאוד.
השאלה היא האם נושא הסקס הוא כל כך חשוב (אני חושב שכן, היא משכנעת אותי שלא) שאי אפשר לקיים מערכת יחסים כשצד אחד לא מסופק? מה אני צריך לעשות? להמתין קצת שאני ארגע או להיפרד ולחפש התאמה יותר טובה?
שאלה:אני נשואה כבר שנה, ועוד לפני כבר ידענו שיש לי בעיית 'עצבים'. זה יכול להיות בגלל מעשה קטן שלו, או בגלל שטות אחרת ואני ממש מאבדת עשתונות. אני לא מצליחה לחשוב על מה שהוא לא רע בכל מערכת הנישואים שלו, מעלה נושאים מן העבר (חברות לשעבר, טעויות שלו וכו') ונכנסת למצב שחור. כשאנחנו מתעמתים בריב, אני פוגעת ומעליבה במילים שלא הייתי מוציאה מפי אילו לא הייתי 'במצב' הזה.
ניסיתי פשוט לא לדבר איתו כשאני 'במצב' כי אני יודעת גם אז שכרגע הכל שחור והכל מעצבן ושאני אוכל , אח"כ, להסתכל על זה יותר בפרספקטיבה (ברציונל) עדיין, מה לעשות?
שאלה:צביה שלום,
הייתי רוצה להצטרף לקבוצת תמיכה של בחורות שיש להן רומן עם גבר נשוי, והן מעוניינות להיפרד ממנו אך לא מסוגלות/רוצות/מצילחות. האם את מכירה מסגרת שכזו?
בתודה,
ליאת
שאלה:שלום רב
אשתי ואני נשואים 18 שנה.
לפני מספר שנים לקיתי בליבי ומחלתי גרמה ועדיין גורמת לה דאגה רבה.
מאז שחליתי חל בי שינוי גדול והתחלתי לתור אחר מקורות עניין נוספים בחיי.
בין השאר התגלגלתי לצ'ט וביליתי שעות רבות מול מסך המחשב, ואף נפגשתי
עם שתי נשים שהכרתי שם, אך לא על רקע רומנטי. כל העת שבתי והדגשתי
בפני אשתי שאני מחפש לי חברים חדשים ולא חברות דווקא. אשתי
חשה נבגדת ולא נשארה חייבת – קמה ובגדה בי עם האקס המיתולוגי שלה.
היום, אחרי שהמעשה התגלה לי היא טוענת שאני דחפתי אותה למעשה.
כל אלו מהווים רקע למשבר קשה בנישואינו. תחושת הנבגדות שלי מקשה
עלי לשוב לחיי זוגיות תקינים כפי שהיו לנו בעבר.
מה לדעתך ניתן לעשות או לתקן כך שהאושר ישוב למעוננו?
שאלה:שלום איך מסתדים עם בטלן נצלן ו השפלה מלולית כי לי זה נגמר
שאלה:בנזוגי ואני לא נשואים אך נמצאים במערכת יחסים מחייבת מזה שלוש שנים (גרים ביחד). בתקופה האחרונה, בגלל "המצב", למרות ששנינוטוענים עדיין לאהבה ולמשיכה – תדירות יחסי המין ירדה פלאים. עלי לציין ששנינו בשנות העשרים לחיינו אבל בפועל לא מקיימים יחסים אלא אחת לשבועיים.
האם התופעה נפוצה סה"כ לאחר 3 שנים? זה אומר שנגמרה האהבה? אנחנו מברים על זה והתשובה תמיד היא חוסר זמן, עייפות, לפעמים כעס ממריבה שהייתה לפני כן ולא שככה (מעדיפים לא לשכב אחרי מריבה, כפתרון פלא).
אשמח לכל המלצה (הוא אינו מעונייין ביעוץ זוגי).
שאלה:אני בת 22, יש לי חבר כחודש וחצי בן 26.5 (אנחנו יוצאים כבר חצי שנה יחד ומכירים יותר משנה).
אני אוהבת אותו מאוד, אך לעתים קרובות יש לי ספקות לגבי הקשר. הוא מוכן לתת את כל כולו למען הקשר, מקבל אותי כמו שאני ולא משנה מה אעשה. לכאורה – זהו המצב המושלם, אבל מבחינתי – חסר לי את הגעגוע, המרחק, המאמץ להגיע אליו. אני מרגישה שהוא מתקבל אצלי כמובן מאליו ואני מפחדת להתרגל אליו. לפעמים אני חושבת שאני לא מרגישה אליו כמו שהוא מרגיש ואני מרגישה צבועה איתו. דיברנו על זה וזה לא ממש עזר. מה לעשות?
שאלה:אני בת 22 במהלך טיולי למזרח הכרתי את רועי טיילנו ביחד בילינו ביחד וקפצנו ראש למערכת היחסים שלנו ביחד.
לאחר תקופה של חצי שנה ביחד חזרנו לארץ, אמא שלו לא קיבלה אותי והעדיפה "להשכיח מבנה את שגעונות המזרח" רועי לא עמד בלחץ וכעבור חודשיים נוספים נפרדו דרכינו. בעקבות הפרידה חויתי משברים רבים שהקשה מהן הוא חוסר היכולת לומר לו לא כשהוא מצלצל או רוצה להעביר את הלילה ביחד. הוא אומר שאני אהבת חייו – הוא בן 26 ושהוא מאמין שזה יסתדר אני חייבת לציין שהורי מקבלים אותו כבן זוג לכל דבר.
מה עליי לעשות בקשר לזה?!!!!!!!!!
שאלה:ד"ר גרנות שלום,
אני בת 23 ו"סוחבת"איתי בעייה כבר מספר שנים.
אינני מצליחה לנהל מערכת יחסים נורמאלית עם בן זוג.
היו לי מספר אהבות בחיי,אך כולם היו כמו עפר לרגליי,אשר סבלו את כל השטויות ומצבי הרוח שלי.
בכל מערכת יחסים שהייתה לי עד כה אני תמיד מוצאת מה לא בסדר-הצורה שהוא אוכל,רוקד,מדבר… העניין הוא שעל כל בן זוג תמיד "ירדתי" או התעליתי מעליו.
איך זה שיום אחד אני מאוהבת מעל הראש ויום אחד אני קמה בבוקר ושונאת אותו?
אני תמיד עושה מה שאני רוצה גם אם זה אומר חוסר התחשבות או פגיעה בבן הזוג,אני יודעת שזה אנוכי אבל פשוט לא אכפת לי,פשוט לא אכפת לי מהבנאדם.
אני לא מחפשת חתן פוטנציאלי אבל אני מעוניינת במערכת יחסים שוויונית, שבה אוכל "לסבול" את הבן זוג יותר מחודשיים….
איך עושים את זה?
שאלה:שלום רב,
יש לי חברה כבר שנתיים, אני בן 24 והיא 20. הבעיה שלנו היא כזו: חברתי סובלת מבעיה פסיכולוגית בתחום המיניות כלומר יש לה בעיה לקיים איתי יחסים מלאים. היא מפסיקה באמצע בטענה שכואב לה, היינו אצל רופאים מומחים והם טוענים שהיא בריאה לחלוטין. אני גבר שיודע להעניק, ואינני לוחץ עליה בנושא זה. אני רק רוצה מאוד לפתור את הבעיה. מעבר לכך יש בינינו פערים בחשק המיני, היא איננה יוזמת מגע מיני, והתשוקה שלי גדולה יותר משלה.
את בטח שמה לב שבעיותיי מתמקדות בתחום המיני בלבד, וזה כך באמת והדבר משבש את היחסים בינינו. חשוב לי לציין שהדבר לא היה כך מהתחלה, 9 חודשים ראשונים היו בסדר גמור, היה לה חשק מיני, ורצון לעשות איתי אהבה, אך לצערי לאחר שהדבר קרה התחילה הבעיה.
מה אני עושה?
אשמח אם תשלחי לי את תשובתך ל e.mail
אמיר
שאלה:
שלום רב,

שמי מיכל, בעלי ואני נשואים כ-שנתיים וחצי, גם אנחנו כמו כל זוג עברנו את המשברים, המשבר האחרון וההכי גדול היה כשגילו אצלי אי פריון והתחלנו בטיפולים במשך השנה ההאחרונה,
כמובן, זה גרם להרבה מריבות עד שיום אחד בעלי קם והחליט שנמאס לו ממני, שיש לו כל מיני דברים אצלי שמפריעים לו שעד היום הוא דחק אותם הצידה והיום הם פשוט דחקו אותו והם מפריעים לו, הוא טוען שהוא כבר לא אוהב אותי או לפחות לא כמו שאהב עד היום.

מה עליי לעשות?

האם זה סתם משבר שיעבור או שנראה לך שזה יותר רציני והגיע הזמן לפרק את החבילה?

תודה
מיכל

שאלה:צביה שלום,
אני חיה עם חבר שלי למעלה משנתיים ויש לנו המון בעיות סביב ארגון הבית, כמו סדר ונקיון, אין לי ברירה ואני חייבת לחיות עם העובדה שהוא בלגניסט, אך בנושאים מסויימים חייבת להיות לדעתי הפרדה, וכך למשל ישנה חלוקה בארון הבגדים כך שלכל אחד יש את הצד שלו. לאחרונה פרץ ויכוח משום שחברי פזל לצד המסודר של הארון שלי ולמקום הרב שיש בו (לא בגלל שאין לי הרבה בגדים אלא משום שאני דואגת לסדר אותו) ורצה להכניס בגדים שלו לצד שלי – מפאת חוסר מקום בצד שלו לטענתו. (בשביל הפרוטוקול – יש לו פחות בגדים משלי, והרבה בגדים שהוא לא משתמש בהם אך משום שהוא לא עושה סדר ומנפה חלק מהם אין לו מקום) הוא טוען שאם אני לא מסכימה אני לא יודעת מהי זוגיות, ואילו אני טוענת שהבעיה איננה בזוגיות, אלא בכך שהוא עצלן מכדי לארגן את הצד שלו טוב יותר ובוחר בדרך הקלה של פלישה לחלק שלי.
אני מאמינה שגם בזוגיות לכל צד יש את הדברים הפרטיים שלו, ומקום בארון הוא חלק מכך.
איך היית מגדירה זאת? כבעיית ארגון או כבעיית זוגיות?
(השאלה אולי נשמעת טיפשית אבל המקרה אמיתי!)
לתשובתך אודה
אריאלה
שאלה:אני בת 18 ויש לי ידיד הקטן ממני בשנה. אנחנו בקשר כבר כמעט שנה, ולאחרונה התחלתי לפתח רגשות אהבה כלפיו. אני יודעת שגם הוא כלפיי. יש לנו קשר נפלא. הבעיה היא שאיני נמשכת אליו מבחינה חיצונית או מנינית. מה את חושבת שעליי לעשות?!
שאלה:שלום
חברי ואני חיים יחד כ-6 שנים. עד כה הייתה ביננו חברות אמיתית וכנה, אנו גרים יחד ועובדים באותו משרד.
שנינו עברנו מערכת גירושים.
בחצי שנה האחרונה יש לי תחושות קשות מאוד שהוא אכן מנהל רומן עם אחת העובדות במשרד,
הוא אינו מכחיש ואינו מודה הוא פשוט שותק.
הצבתי לו אולטימטום שאם הוא לא יפטר את אותה עובדת אני לא אבוא לעבודה.
מערכת היחסים שלנו כרגע מאוד מעורערת אני בדיכאון, איבדתי את שימחת חיי מה לדעתך אני צריכה לעשות?
האם לעמוד על שלי (הוא אינו מוכן בשום אופן לוותר ולפטר אותה…)
בתודה
ליז
שאלה:שלום רב,
אני בת 28 ויוצאת עם בחור מספר חודשים. מזה מספר שנים אני נוטלת תרופה אנטי דכאונית בשל חרדה וחיה חיים רגילים לחלוטין. ברצוני לשתף את חברי אך הוא מאד "ריאלי" בתפיסת עולמו ואני חוששת שיחשוב שחרדה זו מחלת נפש.
בברכה
שאלה:שלום רב,
אני בת 28 ויוצאת עם בחור מספר חודשים. מזה מספר שנים אני נוטלת תרופה אנטי דכאונית בשל חרדה וחיה חיים רגילים לחלוטין. ברצוני לשתף את חברי אך הוא מאד "ריאלי" בתפיסת עולמו ואני חוששת שיחשוב שחרדה זו מחלת נפש.
בברכה
שאלה:בעלי ואני נשואים כבר 12 שנה, לאחרונה הוא החל לצאת פעם בשבוע עם חבריו לבילוי ואילו אני נשארת בבית עם שלוש בנות, אנחנו יוצאים יחד אולי פעם בחודש,וזה גם לא תמיד מצליח לנו, ואילו הוא לא מוותר על היציאה השבועית שלו.
אני כועסת ומתעצבנת שהוא משאיר אותי ויוצא, והוא בשלו.
האם הכעס שלי מוצדק?
תודה על תשובתך בהקדם.
שאלה:שלום לך.
אני נשואה 16 שנים. תחילת הנישואים עברו קשה, עם לפעמים התפרצויות של אלימות פיזית כלפיי, וזה נמשך במשך ה 4 שנים ראשונות. מאז, זה נפסק. כל השנים עסקנו בגידול הילדים. היום, ואני בת 43, נפקחו עיניי, והתחלתי לשאול את עצמי, מה אני בעצם עושה איתו? אין בינינו חברות, אין שיחות, אין אהבה, אין סקס, יש הרבה שתיקות, ולפעמים ריבים – ליד הילדים. הבת הגדולה שלי סבורה שעלינו להתגרש(בת 15), ואני עדיין מהססת. הוא מאד עוזר לי בבית, ואין לי בעיה לצאת מתי שרוצה. וזה נוח לי. כמו כן, היו לי כמה מאהבים נשואים, אבל לא זקוקה לסקס בלבד, זקוקה לאהבה, ולחיים אמיתיים ואוהבים, ולא לחיים בשקר. מה לעשות????
מבקשת עצתך, מה לעשות???
שאלה:טני ובן זוגי יוצאים ביחד שנה וחודשיים וזו בערך התקופה שגם אנחנו גרים ביחד
בזמן האחרון, אבדה לנו הרומנטיקה ומאוד קשה לנו בלי זה, אנחנו כבר לא מתקשרים אותו הדבר
אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולא רוצים להיפרד, אבל בלי הרומנטיקה חסר לנו משהו בחי הזוגיות, אז שאלתי היא
איך מחזירים את הרומנטיקה לחיי הזוגיות, איך יוצאים מהשגרה שאלה נכנסו?
שאלה:שלום, אני בת 23,
יש לי חבר מזה חצי שנה, אנחנו אוהבים מאוד מאוד, נמצאים המון ביחד, הקשר זורם ומתחזק בהדרגתיות לכיוון חיובי.
לי יש בעייה שמסתבר שהיא רק אצלי, מעוז, חבר שלי הוא מהאנשים הממש נחמדים האלה לכל אחד, (יתר על המידה אפשר להוסיף) מה שבעיני, נותן לגיטימציה לכל בחורה כמעט שהוא מדבר איתה להתחיל איתו, או לפחות לפתח ציפיה או לתרגם את התנהגותו כעניין אישי בה (מנסיון).
אני לא בחורה קנאית ממש מטבעי, אמנם אנחנו לא מכירים כל כך הרבה זמן אבל משום מה אני לא מצליחה לבטוח בו וזו רק אני, כשיש לו איזושהיא שיחה אני ישר מנסה לחשוב מי זו יכולה להיות, מתקשרות אליו לעיתים בנות שהוא היה איתן בקשר , מנסות בלי סוף לחדש איתו קשרים והוא מבחינתו זה בסדר שהוא ידבר איתן, יפתח שיחות, בקיצור הוא מעורר בי חשדנות, חוסר בטחון והרגשה של חוסר אמון, אני לא יודעת אם אני מרוב אהבה נעשיתי קנאית ועל לא כלום, או שמא התנהגותו מובילה אותי לרגשות אלו?
אציין, כששוחחנו על כך, הוא לא הסכים איתי ולא הפסיק לומר כמה אפלטוניים הקשרים האחרים שלו, ואין לאף אחת שום מניע או כוונה נסתרת או ברורה לגביו, אני לעומתו סקפטית מאוד לגבי כולן,אני לא יודעת מה לעשות עם כל הרגשות האלו, אי אפשר לנהל מע' יחסים בריאה על רקע חשדנות, הוא סומך עליי בעיניים עצומות ואני סובלת, מה לעשות????
שאלה:אני נמצא במערכת זוגית עם מישהיכעשר שנים.כרגעאנחנו חושבים להתחתן
מה אומר !אני ממש בלחץ
רצוני לדעת לפשר דבר שמאוד מציק לי .כשאני נמצא ביחד עם חברתי אני מרגיש בסדר אפשר לסכם מין נחמד כזה אך חסר לי ריגוש מסוים וזה תחום די צר בנושאי שיחה עימה.
אני בחור שמתענין וקורא בתחומים רבים וחסרה לי האינטלקטואלית עימה
הבחורה בחורה מקסימה רגישה בעלת אופי יציב ומתון .אך מה נאמר . אין אקשן
דבר נוסף שקורה לי איתה ואני מרגיש ממש חרא עם זה
זהו שאני לפעמים מרגיש כאילו היא זרה לי
אני מפחד לאבד אותה היא בחורה איכותית אמיתית וישרה שבנויה
לקשר משפחתי יציב אני כבר בן 41 ומרגיש שאם אני חותך את הקשר יותר לא תהיה חתונה בחיי רצוני לציין שאני נמצא עימה תקופה די ארוכה כ10 שנים שבמהלכם היו לנו פרידות וחזרות
מצפה לתשובה
דני

שאלה:אני ועמי נשואים למעלה משנה, ומכירים סך הכל 6 שנים. מאז שהכרנו, ועד היום יש לנו את אותה הבעיה- הריבים. יש לי, איך לומר זאת, מצבי רוח קיצוניים. בדרך כלל הם נובעים ממשהו, אבל הוא יכול להיות מאוד פעוט ובהחלט לא פורפוציונלי לרגשות שאני חווה במצבים האלה.
כשמצב כזה משתלט עליי אני לא יכולה ומאוד לא רצוי שאני אתקשר, אני מעוצבנת ברמה בלתי רגילה והכל נהיה שחור. אני נהיית פסימית ופרנואידית במידות מסוימות והמחשבות מרחיקות לכת וכשאני מאולצת כבר לדבר בדרך כלל אני אומרת דברים שלא הייתי אומרת בכל מצב אחר, אני מאשימה, מקללת ומעליבה מאוד את בעלי. בתחילת החברות היינו מתעמתים גם כשהייתי במצבים כאלה אבל לאחר שראיתי עד כמה הוא נעלב, ועד כמה אני מרחיקה, החלטתי שנכון יותר לנסות להתמודד קודם כל עם עצמי ועם תחושותיי כשאני 'בקריזה' ואח"כ, כשאני רגועה יותר עם בעלי. העניין הוא שאני יכולה להיות 'בקריזה' כזו יומיים, וביומיים האלה אני אפילו לא רוצה להריח את בעלי, אני מתרחקת ממנו- גם לטובתו וגם לטובתי לגמרי- ומחכה 'שהזעם יעבור'
בעלי נפגע מזה קשות, אפילו שניסיתי לומר לו שההתרחקות היא לטובתו ושאני לא יכולה לדבר או להירגע, שזה פשוט משתלט עליי. אבל בנתיים המצבים האלה רק מחריפים את הריבים הטיפשיים וגורמים לנו לפעמים לא לדבר ימים שלמים.
ניסיתי למצוא את הגורם לזעם הזה, כי בכל זאת מצבים כאלה מתרחשים לא רק כלפי בעלי רק שעם אנשים אחרים אני תמיד יכולה ללכת הביתה ובזה ה'מצב' נפתר.
אני מרגישה שמצבי הרוח האלה משתלטים לנו על חיי הנישואים ומררים אותם. אנחנו אוהבים זה את זה, הוא מעולם לא ניסה לפגוע בי והוא באמת איש טוב.
אני רוצה לשנות את זה בעצמי, ועושה מאמצים רבים לשם כך, ניסיתי גם להסביר לו שכעת הוא יצטרך לקבל את זה בי, ושבמצבים האלה אני אתרחק מהבית ליום- יומיים, אבל הוא אינו מוכן, הוא טוען שזה לברוח, ושבית לא עוזבים ובכלל 'את הכלים לא שוברים' .
שאלה:אני וחברי הנשוי בקשר כ-10 שנים, במהלכן נפרדנו לשנתיים. זהו קשר מיוחד מאד, ואנו יודעים שלעולם לא יסתיים. התקשורת בינינו נדירה. אנו אוהבים מאד. חברי גבר יצרי מאד, חם, רגיש, אוהב, מבין ואינטליגנטי ביותר. חולשתו-המשיכה שלו לנשים. אינני יודעת כיצד להתגבר על הקנאה העזה שאני חשה, על החשדות האובססיביים שלי (אני צופה בשקריו המשכנעים את אשתו..), על חרדת הנטישה שלי. אני יודעת שהוא אוהב אותי מאד,הוא מנסה בכל דרך לשכנעני שאין לו סודות מפני, שהוא נאמן לי. אני מוצאת עצמי כל הזמן בוחנת את אמיתות דבריו כמו בלש התר אחר פרטים קטנים לקבלת תמונת הבגידה שלו. אני נמצאת בחרדה כמעט מתמדת. יום אחד אני משוכנעת שהוא נאמן לי ונרגעת, ולמחרת אני נתקפת שוב בחרדות..מה לעשות?
שאלה:אנחנו גרים ביחד כמה חודשים השבוע האחרון היה מאוד קשה עבורי סבתי מאושפזת בביה"ח והוריי היו בחו"ל כך שיצא שישר מהעבודה הייתי מגיעה לביה"ח
דבר שהשפיע עליי מאוד הן פיזית והן נפשית ציפיתי ממנו להבנה ותמיכה ובמקום זה קיבלתי חוסר יחס מספק דוגמא: ערב אחד שממש לא הרגשתי טוב הוא רצה לעזוב אותי לבד ולקפוץ לחבר וכו' ביום שישי ממש נשברתי וקיבלתי התקפת בכי הסטרי של שעות וגם זה לא עזר רק שרציתי לעזוב
כי הרגשתי שהוא גרם לי למן התמוטטות נפשית הוא שכנע אותי להשאר עוד קצת ולא ללכת ככה
ושהכל יסתדרשהוא אוהב אותי
יש לציין שאני כל הזמן משתפת אותו במחשבותיי ורגשותיי כך שהוא יודע
הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל יש בי כ"כ הרבה כעס אכזבה וכאב ונראה לי שהוא פשוט חושב שאפשר לשכוח ולמחוק את הכל ולעבור הלאה וקשה לי עם זה מה עושים?

שאלה:אני אוהבת מישהו ואני לא יודעת מה לעשות
מה אני יעשה ואים אני יגיד לא שאני אוהבת אותו
והוא ידחה אותי מה לעשות ?
שאלה:אני ובעלי נשואים טריים, אני מאוד אוהבת אותו והקשר שלי עימו חשוב לי יותר מכל דבר אחר בחיים, אך מאז ומעולם היתה לי בעיה בהתנהגות, שהיום אני מאוד רוצה לפתור אותה או ללמוד להתמודד איתה כך שתטיב את היחסים שלי עם בעלי ועם הסובבים אותי.
אני נוטה לכעסים על כל סיבה טיפשית תוך הרמת קול עז, קריזה, בצורה לא מובנת!!!
אשר מפריעה מאוד לבעלי, ובצדק.
אחרי כל כעס "אני עומדת מול הראי" ומצטערת על מעשי ומבטיחה לעצמי, שבפעם הבאה התגבר על התנהגותי הברוטלית , אך לרוב אנני מצליחה להתגבר על יצרי.
מה עושים? האם תוכלי לתת לי מספר כלים להתמודדות? הדבר חשוב לי מאוד! תודה מיטל.
שאלה:שלום!
לפני כחודשיים סיימתי קשר של שנתיים וקצת,במשך חודש וחצי של הפרידה אנחנו מדברים על ניסיון לחזרה בו זמנית שלבחור יש משהי חדשה. לאחר שגיליתי את זה נורא נפגעתי וכעסתי כאחד ולאחר שהתעמתתי עימו הוא אמר "זה היה בעבר עכשיו אנו פותחים דף חדש".
לאחר שסלחתי שוב נוצרו בעיות עם הבחורה החדשה וסיימתי את הקשר והוא עדיין אומר שהוא אוהב אך הוא איתה וזה לא ברור לי למה?
אנו מתראים כמעט כל הזמן בגלל איזורי עבודה ובילוי( הבחורה החדשה אני עובדת איתה……..).
אני יודעת ממנו שהוא עדיין אוהב אותי אך בגלל אימו אין באפשרותינו לחזור היא מקשה עליו
כמו כן גם הורי.
אני רוצה אותו ואני יודעת שזה הדדי .
אנא עזרי לי מה עליי לעשות?
האם הוא יכול לאהוב אותה למרות שאמר לי שלא?
אז מדוע הוא איתה אם הוא אוהב אותי?
נ.ב אנו תכננו להתחתן מה לעשות?
תודה רבה מיטל
שאלה:שלום רב ,
שמי סיוון ואני בת 22 לפני כשנה נפרדנו אני וחבר שלי אחרי 3.5 שנים שהיינו ביחד .
מאז איני מצליחה למצוא מישהו ואם כבר אני יוצאת עם מישהו אז זה נגמר מאוד מהר .
אחיותיי התחתנו בגיל מאוד צעיר ולכן אני מרגישה מאוד לחוצה שאין לי אפילו מישהו וברור גם שאיני רוצה להיות לבד .
מה עליי לעשות ?
אודה לך מאוד אם לא תפרסמי את שאלתי בפורום אלא תשלחי את תגובתך לאימייל שלי .
תודה
שאלה:שלום רב
לפניי שבוע עברתי הפלה טבעית ורציתי מאד לדעת מתי יהיה אפשרי להיכנס שוב להריון והאם יש לזה השלכות לעתיד ומה בדיוק צריך לעשות?
שאלה:אני בן 31 נשוי 7 שנים לאישתי בת 29 ולנו 2 ילדים קטנים.לפני כחצי שנה אישתי הכירה גבר
נשוי במקום עבודתה ומאז היא בקשר איתו.במקרה ראיתי פירוט שיחות של אישתי שבו מספר הטלפון של הבחור מופיעה המון פעמיים ובזמניים לא שיגרתיים.כאשר שוחחתי עם אישתי היא
טענה כי הבחור הוא ידיד שלה.יצא לי להיפגש עם אישתו ובשיחה זו היא טענה כי בעלה השתנה מקצה לקצה.משפחתה של אישתי לא מדברים איתה בגין קשר זה ואנחנו נמצאים בתהליך גירושים כי היא לא מוכנה לנתק קשר זה.כולם יודעים כי היא עושה טעות כי הבחור אמר לה
כי לא יעזוב את משפחתו.
מה עושים במקרה כזה?
שאלה:אני ואישתי נשואים זה 4 שנים לאחרונה חשתי כי קיימת אצ ל אישתי נפילת מתח חזקה בנוגע אליי אהבה ומשיכה יש לנו ילד בן שנתיים. חשוב לציין כי אישתי מובטלת וכי המצב הכלכלי דוחק מה עליי לעשות, קיים בי הרושם כי אני מפעיל לחץ תוך רצון לעזור, להבהיר , ולהציל את נישואי
אשמח לקבל תשובה חזרה
שאלה:שלום,
זוהי הפעם הראשונה שאני מעלה את הנושא.
בעלי ואני נשואים מזה 9 שנים. הוא בן 39 ואני בת 32. תמיד הייתי צעירה יותר ברוחי ממנו. כבר בזמן החברות שלנו, שארכה שנה, חשתי שיחסי המין מצידו הולכים להיות משעממים מאוד. עם הזמן הפך נושא זה לקרקע חריבה. הוא לא הצליח להגיע לזקפה ואם כבר הגיע, נפלה זו באמצע. אני בחורה מושכת. יש לי גוף נהדר ואני נראית טוב. איני מקניטה אותו ומאפשרת לו מרחב פעילות בכל נושא. הוא אינו חייב לבוא אתי למפגשים שונים ואיני כופה רצוני עליו. מזה 5 שנים, בעקבות התסכול שבלישון ליד גבר ובכל זאת לא לחוש אותו, עברתי לחדר אחר. יש לי כעת חדר משלי וגם אם אנו יוצאים לנופש בבית מלון, יחסי מין אינם ברשימת הבילויים. אין טעם להכנס לסיבות פסיכולוגיות לגבריות הפגועה שלו, שלדעתי מתחילה מאביו. אנחנו ביחד וזו עובדה. הבעיה המתעוררת כעת היא, שאם חשבתי שהזמן יעשה את שלו – אני כבר אפילו מקווה שלא. הוא לא מושך אותי יותר ואיני מסוגלת לשאת את מגעו בחיבוק הפשוט ביותר. לפני כשנה בגדתי בו באופן חד פעמי אך לא נהניתי עקב תחושת האשמה. הייתי קמה והולכת אבל לאן? למה? האם להיות לבד בגיל 32 הוא מה שאני רוצה? האם להתענג על נישואי הנוחות ולמצוא אהבה בבגידה? עזרי לי, אני זקוקה לתשובה.
שאלה:אני נשואה מזה 3 שנים ובשנה האחרונה התחלתי לבגוד בבעלי מאחר והוא אינו מספק אותי מינית .

מה דעתך ? זה הפתרון ?

שאלה:שני ואני מכירים כבר שנתיים
הכרנו דרך האינטרנט באחד הצ'אטים ולאחר 3 חדשים של שיחות נפש בטלפון –
החלטנו להיפגש…
משם והלאה ההתאהבות היתה מאד מהירה אך הקושי האמיתי הוא
שאני היום בן 26 והיא היום 18
הרי כולם יאמרו שנכנסתי למערבולת מסוכנת שיש להיזהר ממנה, אבל אני מרגיש שזוהי אהבת חיי והרי אינני בן 16.
אני רוצה לשמר את הקשר הזה וקשה לי לחשוב על לוותר עליו למרות הקשיים.
לאחרונה גובר בינינו המתח – אפילו נפרדנו מספר פעמים בשל המריבות המרובות
אך אני רואה אותן כבעיה בזוגיות ולא כבעית אופי ולכן אני מתאמץ להישאר.
יש לציין כעת כי אנו נפגשים כ פעמיים בשבוע ובכל השאר אנחנו בקשר טלפוני מתמיד ובעיקר שיחה עיקרית אחת ביום של כשעה בממוצע.
לא אלאה אותך כרגע בכל הבעיות שלנו ואתמקד בעיקר:
לעתים קרובות אנו נקלעים לויכוחים אשר ברובם הינם חשובים
תוך כדי הויכוח מתלהטות הרוחות, ובאופן קבוע היא פותרת את זה ב :
אני רוצה לישון, אני לא יכולה לדבר כרגעכי אני עצבנית מדי, נדבר על זה מחר וזהו.
דרישה לגיטימית לחלוטין כאשר היא קורה פעם בחודש בערך
אך אני חש כי בכל פעם שאנו נוגעים בנקודה חשובה שלא כל כך נעימה- היא לא מסוגלת להיתמודד עם זה
אני מרגיש שהיא בורחת מהתמודדות ובעצם – בכל פעם שיש התפתחות חשובה היא עוצרת אותה.
אני מרגיש נטוש, אני מרגיש זלזול, מלחיץ אותי שהיא לא מסוגלת להיפתח ולשמוע כאשר לא נעים לה – הרי יש כל כך הרבה דברים שלא נעים לשמוע ובכל זאת חשוב להכיר בהם…
אך היא לא מוכנה לוותר על הזכות שלה לברוח מתי שבא לה.
אשמח לשמוע את חוות דעתך והמלצתך בנידון,
בתודה מראש
יובל

שאלה:אני חי 12 שנים עם אשה ללא נישואין ויש לנו ילדה משותפת. בתקופה האחרונה התחלתי לאהוב אותה יותר וגם לקנא לה יותר. היא החלה להתאפר יותר להתלבש יפה, שינוי צבע בשיער וכמובן דיאטה. כל זה הוריד לי את הבטחון העצמי כגבר ויש לי הרגשה שהיא עושה זאת כדי למשוך את בני המין השני. אמרתי לה שהאיפור שלה לא מוצא חן בעיני והיא אמרה לי שזה בשבילי אך הסברתי לה שזה לא מושך אותי ואני מעדיף אותה באיפור קל ועדין. היא בכל זאת המשיכה להתאפר באותה צורה ואחר כך בא שינוי הצבע בשיער ודיאטה. שוב זה נתן לי תחושה שיש משהו שאני לא יודע אולי גבר אחר מהצד. היא יודעת שזה מרגיז אותי ולכן היא ממשיכה כאילו לעשות דווקא. מאז אני לא רגוע וכל הזמן עולות מחשבות שאולי יש מישהו אחר. היא טוענת שהיא אוהבת אותי ואין לי מה לדאוג אבל אני בכל זאת ממשיך לחשוד. עקב כך בטחוני העצמי ירוד מאד ואילו היא מרגישה בשמיים ופורחת.
אנא עיזרי לי להחזיר את הבטחון ואיך יוצאים מזה.
יש לציין שהיא נראית טוב וגברים רבים מסתכלים עליה ברחוב וזה קורע אותי.
מוטי
שאלה:היי
אני נמצא בהליכים מאישתי כשנה כל שנות נשואי לא בגדתי באישתי לפני שנה שהחלטתי שאני מתגרש .
יצרתי קשר עם המון נשים גם קשר חברי ורומנטי חלקן התאהבו בי והיה מאוד מהנה
היום הורדתי פרופיל (הייתי בקשר רצף עם 4 נשים)ואני היום בקשר עם אישה נשואה בת 49שמאוד טוב לי איתה ומאוד אוהב.
באחד מסופי השבוע הכרתי אישה נחמדה גרושה עם ילד בת 35 זה היה סוף שבוע של גיבוש בחוג שלנו שנינו היינו במלונות נפרדים והיינו נפגשים בפעילות של המלון שלי או שלה.
נוצר בינינו קליק מדהים והרגשנו משיכה מאוד חזקה למגע לאו דווקא לסקס .
ומאותו זמן אנו יחד כ חודשיים ומיום ליום אנו מתאהבים יותר ויותר .
מאוד מציק לי שאני רוקד על שתי חתונות וסיפרתי לחברתי החדשה שיש לי קשר עםאישה נשואה
ואני צריך זמן לנתק את הקשר עם אותה אישה שאנו יחד כבר יותר משנה.
ואני לא יודע איך לעשות זאת מטבעי אני אדם מאוד רך ועדין לא מסוגל לפגוע באישה שכל כך אוהב.
אבל היום אני שבע מכל הקשרים שהיו לי ורוצה קשר מבוסס שיהיה לו עתיד ואת זה אני רוצה לבנות עם חברתי החדשה יש בה כל מה שאני מצפה מאישה אנו אוהבים מאוד דרך אגב היא זו שחיזרה אחרי בגלל מצבי האישי לא רציתי קשר מחייב במיוחד לא בחוג שאנו נפגשים מה שקרה לנו אין לי הסבר איך זה קרה שאנו יחד היום .
בבקשה עזרי לי תני טיפ איך אני מסיים את הקשר עם אותה אישה נשואה
תודה
שאלה:אאאאא
שאלה:לאחרונה הכרתי גבר שסחף אותי מהרגע הראשון וזאת לאחר ששלוש שנים לא קרה לי דבר כזה. לצערי הרב ההסחפות לא היתה הדדית. בכל פעם שהרגשתי שאנחנחו מתקרבים מבחינה רגשית הוא התרחק. מחינה מינית לא היתה בעיה. השבוע הוא סיים את הקשר הקצר בטענה שאין בו דבר מלבד מין. אני טענתי בפניו שהוא פוחד להפתח בפני ופוחד מרגשות ולכן התקפל. אני בת 32 והוא בן 34. שנינו רווקים. אני הייתי מאוד מעוניינת בקשר עימו כיצד אוכל להחזירו אלי?
שאלה:שלום
אני יוצאת עם בחור גרוש והעסק דיי רציני
אחת הדילמות שלי היא איך אני אמורה להתייחס לאקסית שלו
ולילד שלהם, הילד נמצא אצלה ורק בסופי שבוע אצלו
כמה שאלות:
1.אם אנחנו מחליטים להתחתן האם כדי לדבר עם גרושתו קודם ועל מה?
2.איך אני אמורה להתייחס לילד
3.הילד אצלו בסוף שבוע קבוע, ואני מאמינה שמידי פעם אני ארצה להיות עם
בעלי לבד, מה עושים? האם זה נכון לסכם מראש שפעם בכמה שבועות
נמצא סידור לילד, או שיהיה עם אמא שלו?
תודה רבה
עמית
שאלה:הבעיה שלי היא כזו:אני יוצאת עם בחור מזה כשנתים,אני חיילת משוחררת וחברי עדיין בצבא.
במסגרת הצבא הוא הכיר חבר שהפך להיות חברו הטוב ביותר ולכן,לעיתים יוצא לנו לצאת עם חברים שלו וכן,אותו חבר מדובר.
אותו בחור עשה עלי רושם די שלילי(אמר לחבר שלי בסוף יציאה שכל הערב נעצתי בו מבטים,קורא לחבר שלי הצידה לשיחת לחשושים ועוד מעשים אחרים חסרי טאקט)
מצב זה גורם לי אי נוחות בחברתו ,הערתי על כך לחבר שלי אך הוא אומר
שחברו פשוט חסר טאקט אבל שלא מדובר באדם בעל כוונות רעות.
השאלה היא האם להודיע לחברי שאני לא מוכנה לצאת עם אותו בן אדם יותר או להבליג ולצאת איתו בכל זאת פעם ב…מתוקף אחד הוויתורים שעושים בקשר.זהו חברו הטוב ביותר ולא יוצא להם הרבה לבלות ביחד מכיוון שהם חיילים…מה לעשות?
שאלה:בעייתי מסובכת וקשה.
אספר אותה בתמצות מפאת המקום.
אני וחברי יוצאים כבר 5 שנים ותמיד מרחפת מעליו השאלה למה לא חיכיתי לו.
לפניו יצאתי עם 2 גברים שהיו לי איתם יחסים אינטימיים ואני הראשונה שלו. רוב הריבים אם לא כולם מתרכזים בנושא הזה והוא לא מסוגל להבין שהיו לי חיים לפניו.
אני ממש מיואשת מהמצב וממש רוצה לעזוב לפעמים אבל אני אוהבת אותו מאוד.
אנא עזרי לי בבעייתי
תודה
שאלה:אני וחבר שלי גרים ביחד שנתיים וחצי. הכל בסדר, חוץ מזה שפיטרו אותי לפני חודש מעבודה ושמתי לב שבן זוגי התחיל להתייחס אלי אחרת. הוא יכול לבוא מעבודה ואפילו לחמם אוכל לבד לא מוכן, למרות שכאשר עבדנו ביחד התחלקנו בשווה לגבי עבודות בית. מאז שפיטרו אותי הוא בא ישר מעבודה לקורסה ואחרי האוכל שאני מגישה לו, כמובן נרדם, שלא נדבר על יחסי מין בחודש הזה….אשר לא עלו על הפרק. האם תוכלי ליעץ לי כיצד לנהוג כדי לקבל תשומת לב אשר אליה אני רגילה
שאלה:אני גרושה בת 37 בעבר הייתי נשואה לבן זוג וחוויתי מחנק מצד אחד ופחד לחתוך את הקשר מצד שני ולקח לי שנתיים לאזור אומץ ולפרק את "החבילה" על כך אינני מתחרטת.

הייתי 10 שנים לבד (הכוונה ללא קשר רציני וקבוע)

נכון להיום אני נמצאת כבר שנה וחצי בקשר עם בחור שלאחר שלושה שבועותלא הייתי שבעת רצון מהקשר והתגלו פערים עצומים מכל מיני סיבות , הקשר לא מסב לי אושר (הוא מסב לי נחת ותחושה של קביעות מהולה בקיבעון) ואין לי אומץ וביטחון כדי לפרק את החבילה ולהתחיל מחדש. וכך אני מושכת בידיעה כי זהו ביזבוז זמן. אני לא צופה עתיד מזהיר איתו ולכן אנחנו גם בכלל לא בכיוון של חתונה. אני מרגישה תקועה. אשמח לעצתך תודה רחלי

שאלה:שלום לך ד"ר צביה גרנות
אני נמצאת במצב בעייתי שאליו אני נקלעת בפעם הראשונה אני בת 26 ובן זוגי הוא בן 24 אנחנו יוצאים כמעט 5 חודשים שהם החודשים הכי יפים בחיי לא לי ולא לבן זוגי אין בעיה אם הפרש הגילאים ביננו אנחנו מסתדרים נהדר ומאוד אוהבים האחד את השניה. יש בינינו זוגיות טובה ואיכותית הבעיה היא במשפחתו, אני הראשונה שהוא הביא לבית ובאמת בהתחלה הסתדרנו נהדר אני ומשפחתו בילינו הרבה ביחד לדוגמא אילת והיתה בינינו אידיליה לפני כחודשיים נכנסה בחורה חדשה לבית וזו החברה של האח הגדול שהיא תהיה עו"ד בקרוב ולי יש רק בגרות מלאה ועובדת במקום טוב, הבעיה היא שלפתע לאחר 3 חודשים שאני מכירה אותם ונמצאת אצלהם הם החליטו שאני לא בשבילו ולא רוצים שיהיה איתי כמובן שבינתיים האהבה מנצחת וחברי לא רוצה לשמוע על זה בכלל והוא הודיע להם חד וחלק שהוא נשאר עמי ולא יעזור להם כלום אני מיואשת ולא חושבת שהבעיה תפתר האם תוכלי לייעץ לי לעשות משהו, לא דיברתי איתם מאז וגם לא הלכתי לביתו ומאז עברו שבועיים נ.ב. המשפחה שכלה את בנם בן ה- 18 לפני שנתיים מדום לב
אודה לך אם תוכלי לעזור לי
בברכה,
ליזי
שאלה:שלום!
הייתי מאוד רוצה לדעת מה לעשות אז כך: אני ובעלי נשואים 3.5 שנים +ילד בן חצי שנה מאז שנכנסתי להריון עד היום אני מאוד מקנא לבעלי עד כדי כך שאפילו אם הוא יביט בבחורה יפה ויחמיא לה אני רבה איתו ריב כזה גדול שאין להסבירו אני לא יודעת מה לעשות אני תמיד חושדת בו אבל אני יספר לך מה הולך ביננו קיום יחסי מין ממצוע 5 פעמים בשבוע אנחנו מתים אחד על השני אבל לא יודעת למה אני מקנא שהוא מביט לאחרות ומחמיא אני ישר חושבת על דברים שליליים. למה אני דואגת בגלל שסיפרתי לו שהיה מישהו בעבודה כשהייתי בחודש רביעי סיפרתי לו שיש לי בעבודה מעריץ שכל יום בא לבקר אותי והוא מתקשר אלי תמיד לפלאפון וקנה לי טבעת נישואין וזרקתי לו את זה בפרצוף ועד כדי כך שהעפתי אותו מהעבודה ואני מרוב שאני אוהבת אותו סיפרתי לו את כל הסיפור הזה והוא התעצבן מאוד וחשב שהיה לי רומן איתו ובכיתי לו ונשבעתי שלא היה שום דבר עכשיו למה סיפרתי לו כי הוא היה מספר לי שהוא תמיד רואה בעבודה שלו בחורות יפות והוא מדבר איתן השאלה מה קורה איך אני יוצאת מהקנאות והאם הוא באמת מאמין לי?
תודה רבה לכם
שאלה:שלום צביה גרנות
שאלה:לצביה שלום!
אנחנו נשואים כבר 30 שנהת גידלנו שתי בנות ובן.הבנות נשואות.עדיין אין נכדים.הבן התגייס לצבא לא מזמן ,כך שהקן התרוקן.
שנינו עובדים,והיחסים בינינו היו סבירים,אני במשך השנים הצלחתי להעסיק את עצמי בצילום,ריקודי -עם,ללכת להרצאות .אישתי רוב רובה היתה בקטע של הבית ,במיוחד אובססיבית לניקיון וסידור הבית ,כל השנים ביקשתי ממנה שתנסה למצא לה גם עיסוקים אחרים ,ניסתה
לצאת עם חברות,התעמלות,אך לא הצליחה להתמיד,לצאת באמצע השבוע יחד קשה היה אז וגם כיום.מבחינה חברתית יותר מסוגרת ואני יותר פתוח .הבעיה שאני נמצא בה ריגשית לא מהיום,זה חסר בחברות.ריגשית אני אוהב אותה ,כיום כשאנחנו שוב לבד אני מרגיש בעיה
של תקשורת אתהתמה את מציאה לעשות בנידון?
שאלה:שלום רב.
אנחנו בני 38 ו- 34, נשואים מזה 14 שנה, שלושה ילדים, עבודה קבועה, משכורת סבירה פחות או יותר.
תמיד חשבנו על 4 ילדים, בן זוגי העלה את הנושא כבר לפני מס' שנים (הילד הקטן בן 7+) אך לבסוף החלטנו לחכות "עוד קצת", כשהנושא הועלה שוב לאחרונה, חשבנו רבות והחלטנו ללכת על זה, אך לצערינו ההריון נכשל ועברתי הפלה. לכשהתאפשר הדבר מטעמי הבריאות, ניסינו שוב אך לי פתאום יצא האויר מהבלון, יום אחד בא לי עוד ילד, אבל ממש, "מדגדג לי ברחם" כמו שאומרים, ויום אחר אני שואלת את עצמי – למה לך בעצם?
יש לציין שבעלי נותן לי את כל הקרדיט, ואומר שהוא יכבד כל החלטה שלי. בעבר הוא מאד מאד רצה עוד ילד, אבל הוא עובד הרבה שעות ואין לו הרבה סבלנות, לפעמים כשאני מעירה לו ע"כ (שבקושי יש לו סבלנות לילדים , ואיך הוא רוצה עוד אחד?) הוא מחייך ואומר לי שלא אדאג.
ואני, שוב, מצד אחד רוצה עוד ילד, ואם לא עכשיו – אז מתי? לא רוצה ללדת יותר מדי מאוחר… ומצד שני, פוחדת שגם לי לא תהיה סבלנות רבה מדי…
אודה על עזרתך בהתלבטויותי..
שאלה:אני בת 21 ויש לי בן זוג שהוא בין ידיד לחבר התחלנו לפני 3 שנים כידידים
ע הזמן הידידות שעברה עליות ומורדות התהדקה וגלשה גם למיטה. המיטה גלשה גם לחיי היומיום והוסיפה לקרבה ביננו. אני קצת מתוסכלת מזה שהוא מסרב להגדיר אותנו כבני זוג למרות שאנחנו לא רחוקים מזה במהות הקשר שלנו ודבר נוסף – שהסירוב לקבל את הזוגיות שלנו הוא חלק מזה :
הוא כבר מעל שנה משוחרר: הוא לא עובד ולא לומד ולמעשה ממש לא עושה כלום – כואב לי עליו – כואב לי שאני קמה בחמש כל בוקר כדי ללכת לעבודה וללימודים וחוזרת בשמונה בערב הביתה כדי להמשיך ללמוד בבית ולישון שעתיים בלילה כשהוא לא עזב את המיטה. כואב לי שהוא לא עושה עם עצמו כלום שהוא מפגין חוסר ביטחון עצמי בחברה , שהוא מסוגר ונוקשה ונותן לקושי לאמץ את עצמונו להילחם בפאסיביות לעצור אותו מלקום ולהתחיל לחיות – זה גם מדכא אותי ברמה מסויימת מה גם שאני אוהבת אותו ואינני רוצה לראות אותו מנהל צורת חיים רקובה שכזאת כשהוא יכול הרבה יותר אם רק היה מסכים לקבל יעוץ. ואני מרגישה כאילו אני רק עוד חלק בפאזל החיים המפוררים האלו שהוא מנהל. ניסיתי לעזוב אותו והוא ניסה ודיי בקלות הצליח להחזיר אותי בהצהרות תומכות ואוהבות – אבל כנגד כל ההצהרות הוא עדיין לא האדם שאוכל לצאת איתו מחובקת ונינוחה מהשלווה שאנו חולקים ונותנים זה לזה. אני יודעת שאני חשובה לו אבל אני יודעת שגם אני מקבל את אותו יחס שהוא נותן לכל דבר חשוב אחר בחיים שלו שזה יחס של ביטול בטלנות ריפיון ידיים פאסיביות אטימות ובמידה מסויימת גם ניצול כי אני נותנת כאן את הלב שלי הראש שלי הזמן שלי והגוף שלי ומקבלת ממנו הצהרות על רגש ואת הגוף שלו ואת התלות שלו בי שלא באים ביחד עם שום דבר אלא בפני עצמם ולא כחלק ממסגרת והגדרה כלשהי שתהלום את טיב הקרבה שלנו
אני ממש לא יודעת אם לקום וללכת לתמיד או להחליט שאני הולכת אחרי הלב. מצד אחד אולי כן ללכת אחרי הלב כי אני רק בת 21 וזה לגיטימי איכשהו ומצד שני מגיע לי הרבה יותר ומגיע לי לקבל החלטה כי היום אני בת 21 אבל כמה אני יכולה לגרור את הזמן בדברים שהם רגשיים אבל מתנהלים בחוסר תכליתיות שכזה ? מה יהיה מחר? אולי אני מפסידה הזדמנויות טובות יותר שיתרמו לי יותר? מצד שאני אני אוהבת אותו. כמה עמים כבר אני יכולה להמשיך להיפרד ובסוף לחזור- זה הפך למגוחך בעיני
בשורה התחתונה אני אוהבת אותו אבל אנחנו לא מתאימים מסיבות מהותיות ביותר מה יהיה צעד אפשרי שיתאים פחות או יותר בעינייך כמתבוננת מהצד ?
שאלה:שלום.
אני ובעלי נשואים שנתיים ויש לנו בת בת 8 ודשיםח.
בעלי לא יוזם סקס בכלל וכל ערב יושב עם המחשב. אני מבקשת שיתקלח כדי שנוכל להיות אינטימיים אך קשה להזיזו משם.
לפני לידת ביתנו היה סקס טוב אך גם אז הוא לא יזם.
אני לא מרגישה נחשקת וגם מאד חשוב לי לשמר את נישואינו .
אהבה לא חסרה אך סקס כן.
מה אפשר לעשות?
אנחנו פתוחים אחד עם השני וכל הזמן מדברים על זה אך שום דבר לא משתנה???
שאלה:אני ועופר יוצאים כבר שנה. הוא עבר לגור איתי (ועם שותפותיי) אחרי זמן קצר.
הוא אוהב אותי מאד, טוב אלי, יש ביננו תקשורת טובה, הבנה, חברות. כל מה שצריך בקיצור…
כולם מהללים את הקשר ועד כמה הוא מדהים (עופר) ומתאים לי, מאזן אותי וכו'.
אנחנו עומדים לעבור דירה בקרוב, רק שנינו. בעייתי היא שמתחילת הקשר אני ועד היום אני עדיין לא בטוחה אם זה "זה". אני לא יודעת אפילו אם אני אוהבת אותו, כלומר, לפעמים אני אוהבת ולפעמים לא. אני מפנטזת על על גברים מתאימים לי יותר, על חיים אחרים. חסר לי בקשר משהו מיוחד, משהו קסום שעליו חלמתי יותר, למרות שאני לא יכולה לדמיין אהבה גדולה יותר מהאהבה שלו אלי. אני שואלת את עצמי אם זו התפשרות או פשוט הכרה במציאות. אני תמיד חיה בפנטזיות, ועוד אף פעם לא היה לי משהו המתקרב לפנטזיה, השאלה היא אם עלי להמשיך לחפש אחר הפנטזיה. המחשבה, אגב, של לחיות בלעדי עופר מפחידה אותי מאד, לא כי אני מפחדת להישאר לבד, אני רגילה לזה ואפילו מתגעגעת לזה קצת, אלא המחשבה שאני טועה והוא הבן אדם בשבילי. לעופר, אגב אני מספרת הכל, או כמעט הכל, עד כמה שאפשר, הוא בטוח בקשר שלנו, אומר שאם יש דברים שצריך לעבוד עליהם אז נעשה את זה, שצריך לבנות יחסים וכד', הוא חושב (ואחרים) שאין זוג מתאים מאיתנו. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה, אני לא יודעת איך צריך לאהוב, איך צריך להרגיש. הבעיה היא שאף פעם לא היה לי משהו רציני להשוות אליו, וגם לא מאנשים שאני מכירה, כי אני רוצה משהו אחר גם מהם.
השאלה שלי היא הבן זוג שלי הוא החבר הכי טוב שלי (למרות שהוא כ"כ שונה ממני ולא מכיר הרבה צדדים בי), אם אנחנו מסתדרים מצוין, אם כיף שלנו (כשאני לא עסוקה במחשבות האלה) הוא אדם מדהים וכו' וכו'- האם בהרהורים שלי יש משהו- כלומר, אם מרגישים -אז מרגישים, או שאלה החיים ואני פשוט חיה בפנטזיות????
תודה
ליהיא
שאלה:יצאתי עם משהו במשך שנה ומכיוון שמגורינו היו רחוקים אחד מהשני נפגשנו בעיקר בסופי שבוע,
הקשר נראה כרציני וכלל פגישות עם המשפחות וכו. כשהתחלנו לדבר על מעבר למגורים משותפים הוא טען שהוא לא מוכן לזה ובגלל זה הוא החליט להפרד, במשך כל החודשים שחינו בנפרד למעשה שמרנו על קשר טלפוני והרגשנו שמאוד קשה לנו אחד בלי השני. בימים אלה הוא החליט לעבור לגור בעיר שלי וביקש שנחזור להיות ביחד מבלי לגור עדיין ביחד. אני אוהבת אותו מאוד והוא עושה לי טוב ועם זאת אני מתלבטת האם זה נכון לי? מה מבטיח לי שבעוד כמה חודשים זה לא יקרה שוב? האם זה נכון לעשות כרגע את הויתור הזה? אני יודעת שהוא באמת אוהב אותי. תודה.
שאלה:צביה שלום
אני בת 28 . מזה שנתיים יש לי חבר, ואנחנו גרים בנפרד. כשהכרנו הוא גר עם אמו (הוא בן 29) ולאחר חודשיים עבר לגור לבד, לאחר שראה כיצד אני חיה. הוא גר מרחק של 8 דקות הליכה ממני. אני גרתי בהרבה דירות שכורות ובשלוש שנים האחרונות אני גרה לבד. כבר בתחילת הקשר הרגשתי מוכנה למגורים משותפים, אך הבנתי וכיבדתי את רצונו לגור לבד, כיוון שלא עשה זאת בעבר. הפרטיות חשובה לו מאד והוא חושש שתעלם אם נגור ביחד. אני יודעת שהנושא מלחיץ אותו, ואני לא רוצה שנעבור לגור ביחד כאשר הוא מפחד, אלא מהחלטה שלמה שלו, ללא לחץ. עם זאת אני יודעת כמה הוא פסיבי בעניינים כאלו, ולא בטוחה שפחדיו יעלמו אי פעם. אנחנו אמנם גרים קרוב אך לדעתי מגורים משותפים יכולים להעמיק את הקשר. אני חוששת להלחיץ כאמור ומחכה שהוא יעלה את הנושא . אשמח לשמוע את דעתך או עצתך.
שאלה:מעניין אותי מאוד האם משולש רומנטי כפי שכינית זאת הנעשה באופן דיסקרטי
יכול להימשך לאורך שנים מבלי לפגוע בנישואין.
היכולת להפריד בין סקס טוב לאהבה משתלם מאוד .עד כמה יכול הדבר להזיק לנישואין
לזוגיות קשר רומנטי נוסף מבלי שהאישה יודעת על כך .
האם כדאי לי לנתק הרומן מהצד למרות שהסקס מעולה שם לטובת המשפחה והאישה
מובן לי כי המשפחה חשובה יותר אבל הפנטזיות חזקות יותר מהספרות המקצעוית
מבחינה סטטיסטית מה עולה בגורלו של בוגד 007 סמוי וחכם.
שאלה:בעלי ואני ביחד כבר כ 24 שנה ויש לנו שני ילדים (19 ו 13)
אני בת 47 ובשנה האחרונה החשק המיני שלי נמצא בירידה תלולה.
יחסי המין שלי ושל בעלי היו עד לפני שנה תכופים ומספקים.
התקשורת ביננו זורמת ותקינה ואנו מדברים על הנושא
אני מאוד רוצה לחזור ולחוות את המיניות שלי ואת החשק שאבד
האם תוכלי לייעץ לי מה אני יכולה לעשות ?
האם זה ענין של גיל ?
האם יש כדורים או חומרים שיכולים לעזור ?
שאלה:צביה שלום:

הייתי מעוניינת לקבל את מספר הטלפון שלך על מנת שאוכל לפנות אלייך בעניין ייעוץ באופן פרטי.
האם זה אפשרי?

תודה
נעמה

שאלה:שלום צביה:
האם אפשר לקבל את מספר הטלפון שלך על מנת לפנות אלייך לייעוץ זוגי באופן פרטי?
שאלה:יש לי חברה כבר למעלה משבעה חודשים, שנינו חיילים שמשרתים באותו בסיס ובאותה היחידה,
והבעיה היא כזאת:היא נמצאת במשרד יחד עם שני חיילים אחרים(זה השבוע הראשון) ואחד מהם מפלרטט איתה במילים ללא הפסקה(הוא נראה מצויין,חכם,עשיר ואם הייתי בחורה אני מאמין שגם אני הייתי הולך איתו). אני מצידי כן סומך עליה ולא מפחד מבגידה אבל הקנאה מצליחה להוציא אותי מריכוז ביום וגם בלילה, דיברנו על זה ואני רמזתי שתעבור תפקיד(אני יודע שזה לא בסדר אבל אני מרגיש שאני מוכן להיפרד ממנה בכדי שיום אחד ההרגשה הזו תיעלם). אבל הבעיה הכי גדולה היא שאני לא יודע איך להתמודד עם הרגש העצום הזה ואני כמעט ולא יכול לתפקד במשך היום. אחכה לתשובה תודה מקרב לב,
יוני
שאלה:יש לי חברה כבר למעלה משבעה חודשים, שנינו חיילים שמשרתים באותו בסיס ובאותה היחידה,
והבעיה היא כזאת:היא נמצאת במשרד יחד עם שני חיילים אחרים(זה השבוע הראשון) ואחד מהם מפלרטט איתה במילים ללא הפסקה(הוא נראה מצויין,חכם,עשיר ואם הייתי בחורה אני מאמין שגם אני הייתי הולך איתו). אני מצידי כן סומך עליה ולא מפחד מבגידה אבל הקנאה מצליחה להוציא אותי מריכוז ביום וגם בלילה, דיברנו על זה ואני רמזתי שתעבור תפקיד(אני יודע שזה לא בסדר אבל אני מרגיש שאני מוכן להיפרד ממנה בכדי שיום אחד ההרגשה הזו תיעלם). אבל הבעיה הכי גדולה היא שאני לא יודע איך להתמודד עם הרגש העצום הזה ואני כמעט ולא יכול לתפקד במשך היום. אחכה לתשובה תודה מקרב לב,
יוני
שאלה:לא מצאתי את הקטגורעה אבל אני מפחדת מהמוות
שאלה:אנו נשואים כ-9 שנים וידענו עד היום עליות וירידות ביחסינו כמו כולנו…
לפני כשנתיים היינו בטיפול זוגי שהופסק באמצע (מסיבות של חוסר זמן ותקציב).
לאחרונה יחסינו התדרדרו שוב ואנו כמעט ולא מחליפים מילה. אם כבר עושים זאת יוצא מזה כעס או ריב.
יש לציין שאנו זוג הורים לילד בן 6 שכמעט כל חיינו סובבים סביבו. כמעט אין לנו זמן לעצמינו ואנו כמעט לא מבלים לבד. אולי פעם בחודש ליציאה קרובה לבית.
הרגשתי היא שלבעלי אין אלי סבלנות. הוא לא אוהב "לדבר על בעיות ביחסים" אלא דוגל בשיטה של-"בואי נעזוב את הכעסים וניתן לדברים לזרום,ואז נוכל לחזור לתלם.
אני מאוד אוהבת אותו והוא מאוד חסר לי אבל כל הזמן יש לי את התחושה שתמיד הוא יכול לקום ולעזוב אם אגזים בהתנהגותי.
תודה
רוית
שאלה:אנו נשואים כ-9 שנים וידענו עד היום עליות וירידות ביחסינו כמו כולנו…
לפני כשנתיים היינו בטיפול זוגי שהופסק באמצע (מסיבות של חוסר זמן ותקציב).
לאחרונה יחסינו התדרדרו שוב ואנו כמעט ולא מחליפים מילה. אם כבר עושים זאת יוצא מזה כעס או ריב.
יש לציין שאנו זוג הורים לילד בן 6 שכמעט כל חיינו סובבים סביבו. כמעט אין לנו זמן לעצמינו ואנו כמעט לא מבלים לבד. אולי פעם בחודש ליציאה קרובה לבית.
הרגשתי היא שלבעלי אין אלי סבלנות. הוא לא אוהב "לדבר על בעיות ביחסים" אלא דוגל בשיטה של-"בואי נעזוב את הכעסים וניתן לדברים לזרום,ואז נוכל לחזור לתלם.
אני מאוד אוהבת אותו והוא מאוד חסר לי אבל כל הזמן יש לי את התחושה שתמיד הוא יכול לקום ולעזוב אם אגזים בהתנהגותי.
תודה
רוית
שאלה:אנו נשואים כ-9 שנים וידענו עד היום עליות וירידות ביחסינו כמו כולנו…
לפני כשנתיים היינו בטיפול זוגי שהופסק באמצע (מסיבות של חוסר זמן ותקציב).
לאחרונה יחסינו התדרדרו שוב ואנו כמעט ולא מחליפים מילה. אם כבר עושים זאת יוצא מזה כעס או ריב.
יש לציין שאנו זוג הורים לילד בן 6 שכמעט כל חיינו סובבים סביבו. כמעט אין לנו זמן לעצמינו ואנו כמעט לא מבלים לבד. אולי פעם בחודש ליציאה קרובה לבית.
הרגשתי היא שלבעלי אין אלי סבלנות. הוא לא אוהב "לדבר על בעיות ביחסים" אלא דוגל בשיטה של-"בואי נעזוב את הכעסים וניתן לדברים לזרום,ואז נוכל לחזור לתלם.
אני מאוד אוהבת אותו והוא מאוד חסר לי אבל כל הזמן יש לי את התחושה שתמיד הוא יכול לקום ולעזוב אם אגזים בהתנהגותי.
תודה
רוית
שאלה:אנו נשואים כ-9 שנים וידענו עד היום עליות וירידות ביחסינו כמו כולנו…
לפני כשנתיים היינו בטיפול זוגי שהופסק באמצע (מסיבות של חוסר זמן ותקציב).
לאחרונה יחסינו התדרדרו שוב ואנו כמעט ולא מחליפים מילה. אם כבר עושים זאת יוצא מזה כעס או ריב.
יש לציין שאנו זוג הורים לילד בן 6 שכמעט כל חיינו סובבים סביבו. כמעט אין לנו זמן לעצמינו ואנו כמעט לא מבלים לבד. אולי פעם בחודש ליציאה קרובה לבית.
הרגשתי היא שלבעלי אין אלי סבלנות. הוא לא אוהב "לדבר על בעיות ביחסים" אלא דוגל בשיטה של-"בואי נעזוב את הכעסים וניתן לדברים לזרום,ואז נוכל לחזור לתלם.
אני מאוד אוהבת אותו והוא מאוד חסר לי אבל כל הזמן יש לי את התחושה שתמיד הוא יכול לקום ולעזוב אם אגזים בהתנהגותי.
תודה
רוית
שאלה:אנו נשואים כ-9 שנים וידענו עד היום עליות וירידות ביחסינו כמו כולנו…
לפני כשנתיים היינו בטיפול זוגי שהופסק באמצע (מסיבות של חוסר זמן ותקציב).
לאחרונה יחסינו התדרדרו שוב ואנו כמעט ולא מחליפים מילה. אם כבר עושים זאת יוצא מזה כעס או ריב.
יש לציין שאנו זוג הורים לילד בן 6 שכמעט כל חיינו סובבים סביבו. כמעט אין לנו זמן לעצמינו ואנו כמעט לא מבלים לבד. אולי פעם בחודש ליציאה קרובה לבית.
הרגשתי היא שלבעלי אין אלי סבלנות. הוא לא אוהב "לדבר על בעיות ביחסים" אלא דוגל בשיטה של-"בואי נעזוב את הכעסים וניתן לדברים לזרום,ואז נוכל לחזור לתלם.
אני מאוד אוהבת אותו והוא מאוד חסר לי אבל כל הזמן יש לי את התחושה שתמיד הוא יכול לקום ולעזוב אם אגזים בהתנהגותי.
תודה
רוית
שאלה:אנו נשואים כ-9 שנים וידענו עד היום עליות וירידות ביחסינו כמו כולנו…
לפני כשנתיים היינו בטיפול זוגי שהופסק באמצע (מסיבות של חוסר זמן ותקציב).
לאחרונה יחסינו התדרדרו שוב ואנו כמעט ולא מחליפים מילה. אם כבר עושים זאת יוצא מזה כעס או ריב.
יש לציין שאנו זוג הורים לילד בן 6 שכמעט כל חיינו סובבים סביבו. כמעט אין לנו זמן לעצמינו ואנו כמעט לא מבלים לבד. אולי פעם בחודש ליציאה קרובה לבית.
הרגשתי היא שלבעלי אין אלי סבלנות. הוא לא אוהב "לדבר על בעיות ביחסים" אלא דוגל בשיטה של-"בואי נעזוב את הכעסים וניתן לדברים לזרום,ואז נוכל לחזור לתלם.
אני מאוד אוהבת אותו והוא מאוד חסר לי אבל כל הזמן יש לי את התחושה שתמיד הוא יכול לקום ולעזוב אם אגזים בהתנהגותי.
תודה
רוית
שאלה:איך אני בחורה בת 24 מפתחת זוגיות ממקום נקי – זוגיות בריאה של אני ואתה וכל אחד לחוד ?
בכל מערכות-היחסים הקודמות שהיו לי – הערך העצמי שלי נמדד עפ"י אהבתו של הבן-זוג .
אני מאוד תלותית, רכושנית, קנאית ושתלטנית .
איך ניתן לרכך את תכונות האופי הלא אהובות על ידי ועל ידי בן-הזוג הבא שיהיה לי ?
מהו הסוד להצלחת זוגיות בריאה ומפרגנת ?
שאלה:שמי הילה ואני נשואה קרוב לשנה, לשנינו כיף אחד עם השני אך אני מרגישה שבעלי "הולך שבי" אחר משפחתו, בעיקר אחר שני אחיו הגדולים ממנו ונשואים. אני מרגישה בעדיפות שניה אחרי שהוא יספק את רצונם ומה גם שהוא מאוד מתחקה אחריהם. זה מפריע לי משום שברגע שהוא איתי הוא בן אדם שונה לגמרי וכשהוא איתם או צריך להתייצב להם הוא משתנה לצד הלא חיובי לדעתי. מה לעשות כדי לא להרגיש שאני בתחרות?? שוחחנו על כך ולדעתו אני טועה ולא מבינה אותו.
שאלה:אני בת 22 וחבר שלי בן 24 אנחנו חמש וחצי שנים ביחד. זמן קצר לאחר שהתחלנו לצאת הוא התגייס לצבא ואח"כ גם חתם קבע, כך שאנו נפגשים רק בסופי שבוע. כל התקופה הזו תמיד יצאנו ביחד.(הוא הראשון שלי ואני הראשונה שלו) בזמן האחרון הוא החל להרגיש שלא ראה שום דבר בחייו חוץ ממני ושהוא רוצה להיות לבד, ז"א להיפרד. עם זאת הוא משכנע אותי שאוהב אותי ולא יפסיק לאהוב אותי ובסופו של דבר ירצה לחזור אלי ולהיות איתי. אני נתתי לו ללכת ונפרדנו כי אני מודעת לכך שהוא חייב להתנסות בדברים אחרים לפני שיחליט שאני היחידה בחייו שהוא רוצה. מאוד כואב לי עם זה. אני לא רגילה להיות לבד, אני חוששת שהוא לא יחזור או שאם ירצה לחזור יהיה לי קשה לקבל אותו חזרה בגלל הידיעה שהיה עם אחרות. האם עשיתי את הדבר הנכון? האם זה יכול לחזק את הקשר שלנו בעתיד או שזה יגרום לכך שלא נחזור לעולם. האם איבדתי אותו?
שאלה:זיוה, שלום !
אני חייל משוחרר בן 20, יש לי בעיה ליצור קשר עם בנות, בכל פעם שאני מתחיל לדבר עם מישהי יש לי מעין הרגשה שפתאום המוח שלי "מתרוקן" ואני מוצא את עצמי במצב שאין לי נושאים לדבר עליהם, הייתי מאוד רוצה להכיר מישהי אבל אני חושש שייקרה לי אותו דבר עוד פעם.
לא הייתי בקשר עם מישהי מתקופת ביה"ס, אני מדבר לפעמים עם בנות אבל לא שיחות שיוצא מהם משהו, שיחות כלליות, יש לי בעיה לדבר על נושאים "מיניים" או על נושאי קשר "ביני לבינה".
הבעיה הזאת גורמת לי להיות סגור בפני עצמי ולא להיפתח בפני בנות, אחת התכונות שמפריעות לי בהקשר לכך היא שאני גם ביישן ואני הרבה זמן נמצא בהסגר עם עצמי בבית, אני מעדיף להישאר בבית מאשר לצאת בחוץ…
מה כדאי לעשות, מהן המלצותייך ?
שאלה:הכרתי בחור לפני כחודש ימים במשל 3 שבועות יצא לנו להפגש במקרה מספר פעמים בפעם האחרונה אזרתי אומץ ומסרתי לו את הנייד שלי הוא התקשר אחרי 6 ימיםבאותו יום יצאתי לבלות עם חברי והזמנתי אותו להצטרף נפגשנו פעמיים בהפרש של שבועקיימתי עימו יחסים וכעת הוא אומר לי שהוא צריך זמן לעצמו מה אני אמורה להבין : שזה התחמקות או שהוא קיבל את שלו וזהו?
שאלה:דר צביה שלום
אני ובעלי נשואים מזה 6 שנים ויש לנו בן 5 ובת שנה וחצי.
לבעלי יש בת 9 מנישואים קודמים שגרה בעיר אחרת עם אמא שלה.
מידי פעם הןא נוסע להביא אותה אלי והיחסים בסדר גמור.
הבעיה היא שהוריו של בעלי, במיוחד אימו, נוהגים לצלצל לגרושתו של בעלי ולהזמין אותה עם הילדה אליהם ובמקביל מזמינים גם את בעלי עם הילדים כדי להפגיש את כל המשפחה.
הם גם מזמינים אותי אלא שהבהרתי להם לא פעם שאינני מעונינת להפגש עם גרושתו של בעלי אלא אך ורק עם הילדה וגם אינני מעונינת שבעלי יפגש למפגשים ארוכים עם גרושתו אלא שהם לא מתחשבים ברצונותי וטוענים שהם חברים טובים של האמא של הילדה ולמען הילדה הם לא מוכנים לוותרעל הקשר המוזר שלהם איתה.הסברתי להם שאני לא מעונינת שבעלי ישהה במחיצת גרושתו מעבר למתן הילדה והם לא מקבלים זאת, גם בעלי נמצא במצב לא נעים מאחר שאמא של הילדה והילדה מגיעים קשה לו לא ללכת לראות את הילדה ואני מבינה זאת ומוותרת
והוא נקרע ביני לבין הילדה- הבעיה העקרית זה האמא שלה.
לדעתי זה לא בסדר
מה עושים?

שאלה:שלום
הזוגיות שלנו מתפרקת, לא רציתי – רציתי שהמצב שבו חיינו ישתפר, אבל הכל תופס תאוצה לכיוון השני – כלומר הפרדה.
עברנו כמעט 9 שנים של זוגיות (מדובר בשני אנשים בוגרים הוא 38 ואני 46), עם הרבה ירידות ועליות, הפריות כושלות, אימוץ, והרבה סיכסוכים שנבעו בעיקרם בגלל בעיות כלכליות, והעובדה שהוא הפסיק לעשן ואני לא.
הוא טיפוס מאוד עצבני, אלים מילולית, לפעמים אומר דברים שלא מתכוון אליהם בכדי להעליב, ולפעמים מאיים גם פיזית. בשנתיים האחרונות היתה הידרדרות ביחסים, הוא התכנס בתוך עצמו, הפסקנו לצאת לבלות, העדיף ללכת לישון, כאשר הילד פנה אליו, לא תמיד ענה(חשוב לציין שהוא אוהב אותו מאוד). החיים שלו הסתכמו בעבודה עד שעות מאוחרות ולימודים. כאשר חזר הביתה רצה רק לאכול לראות טלויזיה וללכת לישון. את השבתות העביר בשינה. לא רצה לשתף פעולה במטלות של הבית, וטען שאני יושבת לו על "הורידים". בקיצור ניסה לנער מעצמו את כל הסובבים אותו. כאשר אמרתי שכך אי אפשר להמשיך, וזה מוביל לגרושין נבהל, אבל לא עשה כלום בכדי לנסות לתקן. לאחר מאמצים רבים החליט ללכת ליעוץ זוגי, אבל ברגע האחרון התחרט והחליט שהוא רוצה להתגרש. וגם אמר, שיכול להיות ש"יום אחד" הוא אולי יצטער על הצעד הזה. (חשוב לציין שכל השנים הוא אמר שבחיים הוא לא יתגרש ממני, חודשיים לפני הפרידה קבלתי ממנו פרח ליום האהבה וגם טרח לומר שהוא אוהב אותי). מה שנתן לי את הבטחון שיש סיכוי שנצליח לשקם את הקשר בינינו.
כיום אנו גרים בבית משותף בין שתי קומות, כל אחד מאיתנו ממוקם בקומה נפרדת עם כניסה נפרדת, לפני כארבעה חודשים יצאתי מחשבון הבנק, שבו אני עדיין שותפה. ומתחלקים במחצית מההוצאות של הבית והחובות (לקחנו הלוואה גדולה כדי לסגור מינוס). מאז שהתפצלנו, הבחור התחיל לחיות מחדש, יוצא בסופי שבוע למועדונים – לרקוד, ובזמן האחרון התחיל לצאת עם בחורה, העניין מאוד מצער אותי, בקשתי ממנו שנסיים קודם את העניינים ביננו, והוא דוחה אותי מעליו, לא רוצה לדבר, בטענות סרק, צועק, מדבר לא יפה, בחודש האחרון אנחנו לא מדברים בכלל למעט על הילד המשותף. פניתי לעו"ד שיפנה אליו בבקשה לבוא לשיחה בשלב ראשון, אולי ידבר איתו אם לא רוצה לדבר איתי, יש לי הרושם שהוא רוצה להעניש אותי, ומדי יום יש לי הרגשה שהוא מתקבע בעניין הגרושין. אין לי יכולת לקיים איתו שיחה חיובית כל שהיא, לא רציתי שהדברים יתדרדרו למצב הנוכחי, עכשיו אמנם יותר טוב לי מבחינת השקט בבית אין יותר מלחמות, אבל אני מרגישה בודדה למרות שיש לי המון חברות ומשפחה תומכת, מעליבה אותי העובדה שויתר עלי בקלות כזאת, וכבר יוצא עם מישהי אחרת, יכול להיות שאני תמימה, אבל נדמה לי שבאיזה שהוא מקום אולי אפשר עדיין לתקן. רק לא יודעת איך. והאם בכלל יכולים עדיין להיות יחסי אמון בזוגיות שכזו. נאמרו הרבה מילים שחצבו בלב. אשמח מאוד אם תוכלי לנתח לי את המצב ולתת לי רעיון איך להמשיך, האם זוהי סוף הדרך מבחינת הזוגיות הזו. ישנם כמובן עוד הרבה פרטים חסרים בכדי להשלים את התמונה. אבל רוצה לדעת בכל זאת את דעתך בעניין. תודה.
שאלה:יש לי חבר מזה חמש וחצי שנים,אני בת 28 והוא בן 30 היחסים בינינו טובים (לדעתו) למרות שאני לא מרגישה כך.
אנחנו בקושי מקיימים יחסי מין ואם כבר זה קורה (פעם בחמישה חודשים) זה לא נמשך "הרבה זמן" ולא קיימת שום רומנטיקה בינינו. ניסיתי לדבר איתו אך נתקלתי באדישות או בתירוצים של "אני לחוץ".
אני בטוחה באהבתו אליי, אני אכן מרגישה שהוא אוהב אותי אבל……באיזו צורה?
אני מאוד מתוסכלת והייתי שמחה אם היית מייעצת לי איך לנהוג.
אני מקווה שסיפקתי לך את כל המידע הנחוץ.
לגביי בעיה רפואית כלשהי, אני בספק! הוא בחור צעיר ובריא ונדמה לי שישנה בעיה אחרת.

שאלה:לזיוה היקרה
אני בת 20 ממש השבוע יש לי חבר בן 22 הוא בן אדם מדהים לא קמצן נחמד טוב לב עושה למעני הכל . הבעיה היא שהוא יותר מדי עצבני הוא מתעצבן ונרגע מהר אבל אני לא יכולה לסבול את הקריזות האלו , יש לנו קשר סבבה ההורים שלי אוהבים אותו וכנ"ל שלו במגע הכל אחלה …
הוא מבזבז עליי המון הוא פשוט לא יכול להישאר עם כסף ביד אנחנו מתכננים חתונה והוא צריך להיות יותר מתון בענין הכסף …
אבל בקיצור הבעיה העיקרית זה העצבים
מה עליי לעשות עם זה
מקווה לתשובה ובמהרה אם אפשר
תודה טוהר
שאלה:לזיוה היקרה
אני בת 20 ממש השבוע יש לי חבר בן 22 הוא בן אדם מדהים לא קמצן נחמד טוב לב עושה למעני הכל . הבעיה היא שהוא יותר מדי עצבני הוא מתעצבן ונרגע מהר אבל אני לא יכולה לסבול את הקריזות האלו , יש לנו קשר סבבה ההורים שלי אוהבים אותו וכנ"ל שלו במגע הכל אחלה …
הוא מבזבז עליי המון הוא פשוט לא יכול להישאר עם כסף ביד אנחנו מתכננים חתונה והוא צריך להיות יותר מתון בענין הכסף …
אבל בקיצור הבעיה העיקרית זה העצבים
מה עליי לעשות עם זה
מקווה לתשובה ובמהרה אם אפשר
תודה טוהר
שאלה:החבר שלי לא רגיש מספיק, הוא לא אומר דברים שהייתי רוצה לשמוע, לא מחמיא לי..לא תמיד גורם לי להרגיש שאני האחת המיוחדת שלו…ואמרתי לו שזה מפריע לי..הוא אמר:זה אני וקשה לי להשתנות, אל תצפי ממני.
העיניין הוא שגם כשאמרתי לו שאני אוהבת אותו הוא לא אמר שהוא אוהב חזרה, רק זרק משהו מוזר ואח"כ אמר שזה לא שהוא לא אוהב אלא שהוא לא יגיד משהו לפני שהוא ממש בטוח בזה.
וככה הוא בעצם לא אומר לי כמעט כלום.
הוא אומר שהוא טוב יותר במעשים, ברומנטיקה מעשית…
אבל זה לא הכל- אני רוצה להרגיש מיוחדת.
מה עושים?
שאלה:השאלה שלי זה זו עם החבר שלא רגיש מספיק..פשוט לא כתבתי אי מייל.
תודה רבה מקווה לתשובה
שאלה:אני ואשתי נשואים כ 4 שנים ו 2 פעוטים.
נולד לנו ילד אחרי 6 חודשים שהינו נשואים.
מאז חיי המין שלנו הידרדרו לכך שהם כמעט לא קיימים.
והזוגיות ביננו לא כיימת .
שיננו הורים מסורים ואוהבים מאוד את הילדים.
לאחרונה יש גם בעיות כלכליות אשר רק מוסיפות קשיים.
מה עושים ?
שאלה:אנחנו נשואים שנתיים, יש לנו בת מקסימה בת שנה פלוס,ובאופן כללי הכל טוב ויפה.
הבעיה היא שבעלי חוזר הביתה מאוחר, ועייף מאד, וצריך לקום מוקדם בבוקר,
שקצת אין לו חשק אליי בלילות.
אני יודעת שהוא אוהב אותי, ובטוחה שאין לו מישהי אחרת, אבל ק3שה לי עם זה..
שאלה:שלום,
אני וחברתי כשנה ביחד, אני מרגיש שאני ממלא את כל התפקידים : של התמיכה הרגשית, הכלכלית, ונותן לה להרגיש שהיא האישה של חיי בכל דרך אפשרית.
אנחנו רבים הרבה וכל ריב טיפשי נגמר בהעלבות הדדיות ובאיומים בעזיבה שלה, ואף בעזיבה ממש. אני מרגיש שהיא בורחת נפתאון רציונלי, אולי בעקבות פחדים שלה, ואולי גם ילדותיות שמונעת ממנה לפתור דברים בצורה בוגרת.
ניסיתי לא להגיב כשהיא פוגעת אבל איני יכול כל הזמן להחזיק את עצמי.
אני מרגיש שאלה משחקי כוח אינסופיים.
מה עליי לעשות? ניסיתי לתת לה מרחב אבל זה כבר פוגע בתחושת הביטחון שלי בקשר.
שאלה:שלום,
רק לפני כשנתיים התעוררה בי המודעות שכניראה היכולת שלי לכונן מערכת זוגית יציבה טעונה טיפול רציני. אני בת 47 גרושה כשנה לאחר 25 שנות נישואין ששרדו מכל הסיבות הלא נכונות, ביני לבין בעלי לשעבר היו פערים מנטליים שהלכו והעמיקו ובעיקר על רקע התפרצויות זעם בלתי נשלטות מצידו עד שהסתיימו בגירושין שהיו מלווים באלימות מילולית ופיסית. קדמו לכך שנתיים בנפרד ומכח צווי הרחקה. למען ילדי השתדלתי כל העת לנהל את מערכת הגירושין במשורה, ולא שכחתי לרגע שהאיש הוא אבי ילדי וכך ישאר לנצח. לכן, חלומי הגדול היה להתגרש ולהשאר במערכת יחסים טובה, ולשמחתי הגענו לכך.
בתחילת התהליך הייתי כל כך שחוקה שאבדתי את הרצון הטבעי למעורבות במערכת יחסים כלשהי. בשלב מאוחר יותר, החלטתי להתנסות ולו רק כדי "לבדוק" איך זה "מרגיש" שוב, והאם אני מסוגלת לכך. יצויין כי עד לשלב זה הייתי סמוכה ובטוחה שעולמי הרגשי נמצא בשליטה: הרציונל פעיל יותר מהרגש ורוב הדילמות נפתרו בדרך של חשיבה אינטלגנטית ובניטרול מניעים רגשיים, אימפולסיביות נתפסה בעיני כמילה גסה. יצויין כי תקופת ילדותי ונעורי אופיינו ברגישות גבוהה (ומאידך בכושר סיבולת רב) ולכן ראיתי בהתפתחות ה"יכולת" לנהל את עולמי הרגשי הישג רב ולמעשה התשובה שלי לאנשים שפגעו בי בדרך כזו או אחרת היתה בדרך של בחינת תרומתי למצב, ואם נמצאתי "צודקת" בעיני עצמי הרי שאין טעם לחוש פגיעה אם הבעיה אינה אצלי.
אבל כאן, מתחיל הסיפור.
הכרתי גבר באמצעות אתר היכרויות, פסיכולוג קליני במקצועו ונשוי, שחיזר בלהט והבהיר כי הוא ואשתו מנהלים מערכות חיים נפרדות וכי אם העניינים יסתדרו בינינו נשואיו לא יהוו בעיה. הדרך שלי לבחון את רצינות כוונותיו היתה באמצעות השהיה וסירוב ומשלא פסקו חזוריו הנחושים והתמדתו נעתרתי. (שאלה ראשונה: האם זו באמת הדרך?).
בדרכו העדינה, הסובלנית והמתחשבת הוא גרם לי להרגיש שוב. ואולם, כבר בתחילת הקשר, ובמקביל לייחסו האוהב, גיליתי שהוא נוח לכעוס. (אחרתי לפגישה שקבענו במסעדה וכשהגעתי התיישבתי מולו, לא לצידו, הוא ראה בבחירת צורת ישיבתי טעם לפגם וכעס מאוד, לדעתי, ללא פרופורציה). כעבור כחודשיים ובלהט רב הגענו למין מלא (אני השהיתי זאת עד השלב הזה). זה קרה במהלך יציאתנו ליומיים של חופשה ראשונה משותפת. הקשר המיני היווה המשך טוב וטבעי, הוא הצהיר על אהבתו אך קרו שני דברים נוספים:כבר למחרת הוא כעס כאשר הבעתי דעה פוליטית מנוגדת לשלו, וכשחזרנו הוא אומנם טילפן כהרגלו יום אחר יום במשך יומיים, ואחר כך נעלם ליומיים. ביוזמתי נוצר שוב קשר ונפגשנו לשיחה, במהלכה הוא טען טענות שונות (כשהוא נכנס לישון במהלך החופשה יצאתי למרפסת במקום להצטרף אליו, אני שתלטנית, אני ימנית וזה לא מה שהוא חשב…)מאידך, הוא הציע לא לוותר ולעבוד על הקשר כיוון "שרגשות לא צומחים על עץ". כעסתי מאוד על טענותיו והתנהגותו ולכן סירבתי. וכך נפרדנו. הייתי משוכנעת שהוא ינסה לטלפן ולחזר, כמו בהתחלה, אבל זה לא קרה. כעבור שבועיים הרגשתי שעולמי הרגשי קורס, התגעגעתי, היה לי קשה לקבל את העובדה שהוא מוותר עלי בקלות שכזו, וחשבתי שהוא אולי זקוק למחווה ממני, ושוב פניתי אליו. (הפעם בכתב) בעקבותיו הוא טילפן (תוך כדי הצהרה שהוא מטלפן למרות שלא הוא היה צריך לעשות זאת..) נפגשנו, ושוב משהו בנימת דיבורו (שנתפסה בעיני כמתנשאת) הכעיס אותי, וכך הסתיימה הפגישה בלא כלום.(כי ציפיתי להבעת אהבה וחרטה). שוב כתבתי לו, שוב הוא טילפן, שוב נפגשנו, הפעם כדי להשאר. הוא סיפר לי שאחרי המפגש הקודם הוא חש מושפל. היו לנו כמה חודשים יפים אבל יותר ויותר הטרידה אותי מידת מחוייבותו, וגם דברנו על כך. הוא טען שאנחנו צריכים להנות בשלב הזה של החיים, ושברגע שאמרתי לו (אז..) שאני לא מוכנה לעבוד על הקשר, הוא נעל משהו אצלו.
הקשר הסתיים לפני שנה וחודשיים. פניתי אליו בכתב, גם טלפונית, לפני מספר חודשים. בגדול הוא טען שהמשיכה רבה ויש לו כבוד וחיבה גדולים אבל הויכוחים איתי שגעו אותו והוא לא רצה להרגיש שהוא מנצל על בסיס מיני. בשיחת הטלפון אמר שוב שהמשיכה רבה אבל הויכוחים מטרידים, הציע שנגלגל את הרעיון ונדבר שוב, אבל הוא לא טילפן.
מאז ועד היום פגשתי אחרים, ברובם נחמדים אך לא עוררו בי עניין. לגבי אלה שכן התעורר עניין, תמיד הגעתי למצב מבוכה: הוא כל כך מעוניין, אז למה אין התמדה? אם הוא מנתק מגע, האם אני צריכה להתקשר? הדברים אמורים גם לגבי מישהו שמחזר כבר מספר חודשים, וברגע שהבעתי את הסכמתי מיד הפגיש אותי ב"אקראי" עם בנו, אך מיד אחר כך- נאלם (עוד לפני שבכלל קרה משהו..).
מאידך, לא השתחררתי עדיין מהקשר הראשון שהיה למשעה היחידי ששרד מספר חודשים. שאלתי היא: האם את רואה טעם שאנסה להתקשר שוב, ואיך?
מה המלצותייך להתנהגותי בתחילת קשר: מי יוצר, כמה להיות מעורבת, מה נכון ומה ראוי..
המון תודה, נועה
שאלה:אני בת 22 וחבר שלי מזה 3 שנים בן 30. פער הגילאים וההתנסויות בנינו הוביל אותי לבקש הפסקה לכמה חודשים. משהבנו שאין מקום להפסקה (הכוללת יציאה עם אחרים) אלא לפרידה- נפרדנו. נשארנו בקשר טלפוני ויצאתי עם עוד 2 גברים ב"חופש". ביום בו חבר שלי ביקש שנפסיק גם לדבר כי זה פוגע בו איך שאני ממשיכה בלעדיו (ועוד מספרת על חוויות ממיטתי) חזרתי אליו בשנייה- לא יכולתי לחשוב על פרידה מוחלטת ממנו. היה קשה לחזור בגלל הכעסים שלו על "הבגידות באישור" שלי כשהוא אפילו לא ניסה אבל היום טוב לנו מאוד יחד. לחופש יצאתי במטרה לחוות התנסויות כאדם בוגר (ולא כבת 16 מפוחדת), להכיר את עצמי יותר בלי מע' יחסים ולעשות עוד קצת "שטויות" לפני המחויבות האמיתית. אני מפחדת שלא שבעתי ולעולם לא אשבע מתשומת לב חיצונית (למרות החבר המדהים שלי- תומך, מפרגן, אוהב מפנק וכו') וכך אני תמיד מפקפקת באהבתי אליו למרות שמעולם לא בגדתי ורציונאלית ורגשית הוא איתי לנצח. מה לא בסדר בי? האם לעולם לא אתבגר? הוא מושלם ואני מפחדת לאבד אותו. בבקשה עזרי לי
שאלה:שלום, אני ובעלי נשואים כשלוש שנים ( לפני כן היינו חברים כחמש שנים) במשך כל התקופה שהכרנו היינו רבים הרבה ונפרדנו הרבה ( במיוחד כי בעלי יזם את הפרדות ) וחזרנו להיות ביחד. לפני כתשע חודשים גילתי כי בעלי פתח לעצמו כרטיס במדור הכרויות דרך האינטרנט ומילא את כל הפרטים , וצייין שהוא גבר שמשועמם מחיי השגרה ומחפש להתרגש מחדש , לאחר שגילתי זאת ( במקרה הגעתי הביתה והוא לא ציפה ) הוא הסתיר ממני בהתחלה, רק אחרי כמה ימים שגיליתי זאת לבד הוא הכחיש בהתחלה ואח"כ אמר שהוא עשה זאת סתם מתוך משחק , ושהוא יצר כרטיסים נוספים של אנשים שונים סתם . בנוסף , ביום שתפסתי אותו ראיתי אז רק שהוא מסתכל על תמונות של בחורות שמחפשות להכיר וזה נראה לי אז חשוד רק אחרי כמה ימים שנכנסתי להיסטוריה של המחשב מצאתי את הכרטיס שהוא מילא על עצמו. מאז חיי השתנו לבלי הכר כל מה שהאמנתי וחשבתי נראה לי שאינו קיים ושהאדם שחשבתי שאני מכירה הוא לא האדם הזה , ואולי אני תמימה והוא פשוט לא מי שאני חושבת שהוא. אנחנו לא נשואים הרבה שנים ולנפי שנה וחצי הפכנו למשפחה וכבר לעשות דבר כזה שאומנם הוא לא בגידה ממשית ואני היום גם לא יודעת מה היה קודם , אבל הפכנו לאדם שאני לא מכירה, מאדם שמח הפכתי לאדם עצוב , קנאי, חסר בטחון ולפעמים אפילו אני מרגישה ייאוש מהחיים, אני לא סומכת עליו יותר, דברתי על זה המון בהתחלה הוא די השתדל ואמר לי שאני האשה של חייב , אבל זהו, והיום כבר אין לו סבלנות לדבר על זה ואני נשארתי עם זה , קשה לי להמשיך הלאה כשאני כל הזמן נזכרת במשפט שהוא כתב "גבר נשוי מחפש להתרגש מחדש אם את דומה אז קדימה" קשה לי לראות בזה משחק, זה לא משחקים שאנשים נשואים משחקים בהם, אני מרגישה שבמעשה שלו הוא הרס לי את הכל, אני לא רוצה להרוס משפחה , יש לי בת קטנה ומקסימה ואני פשוט לא יודעת מה לעשות , הוא ממשיך בחיים שלו ואני לא ממש, אני לא יודעת אם כדאי לי לסמוך עליו, אם זה לא יקרה שוב ומה הסיבה שהוא עשה זאת, אני יודעת שאכפת לו ממני אבל היום אחרי כזה דבר אני מרגישה שגם אם אכפת לו הוא מסוגל לפגוע בי, . אני מרגישה כל כך חוסר ביטחון היום, כרגע אני לא עובדת ולא מוצאת עבודה אז גם זה מוסיף ולעומת זאת הוא עובד בתפקיד בכיר, עם הרבה בחורות צעירות והוא טיפוס מאוד חברותי במיוחד לבחורות והיום אני כבר לא יודעת אם זה נקרא לפלרטט הוא לא, חשבתי להתחיל לקחת כדורים לדכאון , אני פשוט לא יודעת מה לעשות ואיך מתמודדים אם דבר כזה , במיוחד שאף פעם לא חשבתי שיקרה לי דבר כזה איתו, למרות שתמיד הוא היה מסתכל על בחורות, לא חשבתי שהוא מסוגל לבגוד.
שאלה:שלום רב,
אני נשואה 5 שנים וחברה של בעלי 10 שנים יש לנו 2 ילדים. לאחרונה התחלתי לשוחח באינטרנט עם גבר מעבודתי הקודמת והגענו לנושא המין. יש לי דחף חזק לפגוש אותו כדי לחוות מין אחר. אני לא משלימה עם הרעיון שאקיים יחסים עם בעלי בלבד. האם זהו ניצחון הגוף על הנפש?
שאלה:שלום, אני ובעלי בשנת השלושים + עם ילדה מקסימה בת שנה וחצי. לפני מספר חודשים גיליתי כי בעלי חיפש דרך אתר הכרויות באינטרנט להכיר נשים , גיליתי כי הוא מילא כרטיס באתר הכרויות ורשם שם שהוא גבר שמשועמם מחיי השגרה (נשוי) ומחפש להתרגש מחדש, ובנוסף מלא פרטים מדוייקים של מראה חיצוני וגם תכונות אופי. לאחר שדיברתי עם בעלי הוא טוען שהוא עשה זאת סתם מתוך סקרנות ושהוא לא מסוגל בכלל לבגוד , היו לנו שיחות רבות על כך ועברו כבר שמונה חודשים ומאז חיי ישתנו לגמרי, הפכתי מאדם שמח להיות אדם עצוב, מאוד נפגעתי וקשה לי להאמין שהאדם שהאמנתי בו ושלא חשבתי שיעשה כזה דבר פגע בי, אני לא יודעת אם זה חשוב אבל לאורך כל הקשר עם בעלי גם לפני שנשאנו הוא היה תמיד מסתכל על בחורות והוא טיפוס שמפחד מאחריות למרות שהוא יטען שזה לא נכון. אני לא יודעת מה לעשות היום אני כבר לא סומכת עליו ונהייתי טיפוס מאוד קנאי, אם פעם הוא היה מסתכל וזה רק עצבן מעט היום אני לא יודעת אם הוא לא מחפש, הפכתי לאדם קנאי וירד לי הביטחון העצמי לגמרי, אני כרגע לא עובדת וגם זה מוסיף, אבל אני לא יודעת איך להסביר אני מרגישה שכל מה שהאמנתי , והאמנתי, שאצלי זה לא יקרה פתאום כן קורה, אני לא יודעת מה לעשות אני בוכה כמעט כל יום אני נזכרת במשפטים שקראתי שהוא כתב ואני כל הזמן חושבת למה הוא היה צריך את זה במה אני לא מספיקה לו? איך אני יודעת שזה לא יקרה שוב, וגם ההרגשה הזאת שהוא מרשה לעצמו לעשות כאלה דברים מפריע לי כשאני חושבת שאולי הוא לוקח אותי כמובן מאליו, היינו ביעוץ זוגי והוא אמר שהוא סומך עלי בעיינים עצומות, אולי זאת הבעיה כי אני באמת לא מסתכלת על אחרים וזה לא ממש מעניין אותי, אני ממש בדיכאון וכמעט כל הזמן בוכה , חשבתי ללכת לקבל אולי תרופות לדכאון , אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אם בעלי אני כבר לא יכולה לדבר כי לו פשוט נמאס כי דברנו על זה הרבה פעמים בהתחלה , ובהתחלה הוא באמת השתדל אבל לא להרבה זמן, ואני מרגישה שהוא חזר לחייו ולי נהרסו כל החיים.

זקוקה לתשובה נואשות.

שאלה:שלום שמי משה ואני ואישתי מהואים המחלוקת שלפיע דעתי מבוססת על אכזבה שלה ממני מה שקרה אני למדתי עד היום במכללה אבל הרגשתי שזה לא בשבילי( וגם נכשלתי בכמה מבחנים)ישלי עבודה טובה ואני מרגיש בטוח כלכלית, אשתי לעומת זאת מאוד רוצה שאלמד מסיבות רבות, כלכליות או חברתיות וגם גאווה אישית שלה, אני לא חייתי עם עצמי בשקט ופרשתי ואני לא יכול עם ההרגשה הזאת שהי מאוכזבת ממני וירדתי בדרגה אצלה. דיברנו על זה אך נראה שהרגשות עדיין סוערים ואין עדין בטחון והבנה ביננוץ איך אסביר לה את הרגשתי?
שאלה:קראתי את תשובותייך לכותבים האחרים והן מאוד נכונות אך קשות לביצוע.
איך קורה שכל שיחה שאני פותחת עם בעלי בכוונות טובות והכנות נפשיות רבות נגמרת
בכעס מוגבר ובריחוק רב.
כך כבר 13 שנה.
"ברוגזים" של חודשים, מנהג שהבאנו מההורים שלנו, הוא הביא מההורים שלו ואני מההורים שלי, כן גם אני, זאת שחושבת שהיא מאוד מודעת.
אנחנו מאוד שונים, החיים שלנו לא קלים – ילד אחד מהפריות מבחנה (בעיית זרע), הורים
מבוגרים שלו שמקשים מאוד ודורשים תשומת לב מתמדת, בעיה משפחתית קשה עם אח
שלי, בעיות כלכליות.
עכשיו הוא החליט שאנחנו נחיה באוירה זו של שקט מתוח ללא קשר בינינו לאחר שהבן
הולך לישון. בזמן שהבן נמצא איתנו אנחנו משתדלים מאוד ומשוחחים כולנו יחד כאילו
הכל בסדר.
נמאס לי מזה, נמאס לי לנסות לרכך אותו, לחכות ימים רבים עד שהוא יתרכך, אני מרגישה
שאני רוצה להתגרש אך קשה לי לעשות זאת לילד שלנו שעכשיו מרגיש את הבדידות של
בן יחיד.
לאחר שאני מצליחה לרכך אותו, מדובבת אותו ופחות או יותר חוזרים ליחסים תקינים
אני מרגישה מושפלת רגשית, לא מסופקת כי המשחק הזה חוזר כל הזמן על עצמו.
מה עושים?
שאלה:אני בת 16
יש לי חבר כבר חודשיים….עוד לא התנשקנו ולא קרה כלום…כולם מסביבי אומרים שזה מוזר ולוחצים עליי כבר לנשק אותו … זה לא שאני לא מוכנה …אני פשוט מתביישת….
מה כדאי לי לעשות?
לדבר איתו על זה?
שאלה:שלום,
אני נשואה כמעט שנתיים, ולפני כשנה התחיל רומן ביני לבין גבר נשוי המבוגר ממני ב-19 שנים. הרומן הפך למשהו כ"כ חזק ועוצמתי ששנינו לא יכולים לוותר עליו. האהבה בינינו מתחזקת מרגע לרגע אבל אנחנו קרועים. הוא בעל משפחה ולא מוכן לפקר אותה. ואני לא מצליחה לתפקד בבית עם בעלי. אני מבולבלת ,מפוחדת ולא יודעת מה לעשות. על מה ואיך לוותר. קשה לי ללנהל חיי זוגיות, כשכל מה שאני רוצה זה להיות איתו.
אני לא יודעת עד כמה תשובתך תעזור, אבל לפעמים גם כשמשתפים מישהו ההארה מגיעה לבד. תודה
שאלה:שלום,
שמי עדי אני בת 28, מזה 4 וחצי שנים שאני רווקה ללא חבר לאחר קשר מאכזב מאוד, לפני כשלושה חודשים הכרתי בחור מדהים, יפה, חכם, חם הכול מלבד בעיה אחת, קנאי מאוד, הבעיה שמרוב שהוא קנאי הוא טוען שהוא לא יכול לסמוך עליי, ניסיתי מספר פעמים להסביר לו כי זהו עניין של זמן, שלוקח זמן לרכוש אמון אחד בשני. הבחור התעקש שאנו לא נוכל להישאר ביחד, אך מצד שני הוא אוהב אותי מאוד (הבחור גרוש, גרושתו בגדה בו), כל פעם שאנו מחליטים שננתק את הקשר לגמרי הוא מתקשר אליי שוב ושוב וקצת משגע אותי על-אף שאני אוהבת אותו. השאלה העיקרית שלי היא האם בעיית הקנאה יכולה להיפתר. תודה
שאלה:אני וחבר שלי יחד כבר כמעט שנתיים. אני בת 20 והוא בן 22. אייל הוא החבר הרציני היחיד שהיה לי ומכאן גם הגבר היחיד שקיימתי איתו יחסים מיניים. אני מאוד אוהבת אותו ויודעת שהיחסים שלנו טובים מאוד לשנינו. בנוסף שנינו חשים כי האהבה שבינינו רק גדלה עוד עם הזמן. ובכל זאת לעיתים מקננות בי המחשבות על כך שיתכן שאבלה את כל חיי אם גבר אחד בלבד וזה מפריע לי. מה אליי לעשות? אני יודעת שהבעיה היא בי בלבד ולא נובעת מהפחד לעזוב אותו. כפי שכבר כתבתי בחנתי את העניין לעומק ואין לי ספק שאכן אני אוהבת אותו יותר מהכל. כיצד אוכל להפסיק אם מחשבות מפגרות אלה?
שאלה:אם החבר שלי הוא שקרן מה לעשות לגבי זה??
שאלה:נסחפתי למערכת יחסים של שלישיה. יש לציין כי הצלעות הנוספות הן חברה טובה וחבר טוב , שלא היה להם קשר אלא דרכי. אני מאוהבת בחבר הטוב כבר זמן רב ויודעת (לאחר ברורים) כי הוא לא מעוניין בקשר זוגי איתי. הגענו למיטה ובתחילה היה טוב נטו, לאט לאט התחלתי לחוש שהוא נמשך לחברה יותר מאליי ומשקיע בה יותר. באחת הפעמים בבוקר, הרגשתי פעילות מאחורי גבי וכשהסתובבתי ראיתי אותם מתעסקים אחד בשני ואני נותרתי בחוץ. באותו היום נוצר מצב שהם היו לבד ובערב שוב חברנו להיות יחד. חברתי הטובה אמרה לי עוד בטרם כניסתנו למערכת היחסים הזו כי אותו חבר טוב "לא עושה לה את זה" ותמיד ביקרה אותו כשדיברנו רק שתינו, דבר שהוריד ממני את החשש שהיא תתאהב בו. מבחינתו ידעתי שיש לו משיכה אליה .

אחרי כמה ימים מורטי עצבים בהם ניסיתי לברר על מה הם דיברו כשלא הייתי איתם, קיבלתי תשובות סתומות ולא חד משמעיות והחלה להתפתח אצלי פרנויה שהם מסתירים ממני משהו.
וקיבלתי את התשובה – הם שוחחו על רגשותיהם ביום שבת ההוא ומסתבר שחברתי התאהבה בו. היא טוענת שברמות מוחלשות . מיותר לציין שהרגשתי שעולמי חרב עליי ונפגעתי מעצם ההסתרה. הם הסבירו לי שהמערכות יחסים שלהם איתי (של כל אחד לחוד) חשובות להם יותר מהקשר בינהם ולכן הם לא מפתחים את זה.
יום אחרי השיחה והתגלית ישבנו יחד והיה נראה כאילו הענינים מסתדרים. ידענו שיותר לא נקיים יחסים מיניים אבל החברות לא נפגעה. לצערי התבדתי בשנית כשהסתבר לי שבאותו יום בערב , לאחר המפגש, ניהל החבר הטוב שיחה איתי על גבי המחשב בה הוא הדגיש כמה אני חשובה לו וכו' ובמקביל ניהל שיחה איתה בה הוא ניסה לקדם את היחסים שלהם הלאה- שוב מאחורי גבי.
גיליתי את העניין מפני שחברתי נשברה והרגישה צורך לשתף אותי ולמחרת הושבנו את הבחור וחשפנו בפניו את ידיעתי. היתה שיחה קשה וכעת איני יודעת מה לעשות? שניהם פגעו באמון שלי. הוא טוען שהוא הרשה לעצמו לעשות את הצעדים האלה בגלל שידע שהוא יתקל בהתנגדות מצידה ושם לא היה נתקל בהתנגדות היה מספר לי בעצמו. והיא טוענת שהיא שתפה פעולה כי היא נסחפה והוחמאה אך לא היתה עושה כלום ולכן נסוגה בכל פעם.
כעת אינני יודעת האם להמשיך את הקשר שלי איתו? איתה? במידה ואמשיך בקשר אני יודעת שכל הזמן אחשוד שהם מנהלים רומן במקביל. ומצד שני גם ניתוק מהם ישאיר אותי עם אותו פחד.

שאלה:לפני שנתיים הכרתי בחור והתאהבתי בו הוא היה מבוגר ממני ב 10 שנים (ואני עדיין קטינה) התפתחה ביינינו מערכת יחסים רצינית אבל לא סמכתי עליו ותמיד חשדתי וגם הוא היה קנאי מאוד ובגלל זה היו לנו הרבה ריבים הוא טען שאוהב אותי אבל לא האמנתי, אחרי שנתיים נפרדנו ונשארנו בקשר והמשכנו לקיים יחסים ,והחלטתי שלמרות שאני מאוד אוהבת אותו אני רוצה לנתק את הקשר כי הוא מאוד פוגע בי ואמרתי לו את זה הוא רצה לחזור אבל אמרתי שלא וניתקתי איתו את כל הקשר , עכשיו אחרי 3 חודשים שלא היינו בשום קשר אני כבר פשוט לא יכולה אני כל כך מתגעגעת עליו וכל הזמן חושבת עליו, מסובבים אותי בחורים מאוד טובים שאוהבים אותי אבל מאוד קשה לי לפתח איתם מערכת יחסים כלשהי כי אני פוחדת להפגע ואני לא יודעת מה לעשות.
שאלה:אני נשואה שנתיים אך בן זוגי (28) ואני (26) יחד כבר יותר משבע שנים. יש לנו קשר מיוחד חברי ואוהב.
לאחרונה החלו להעלות אצלי מחשבות על יחסים עם אנשים אחרים (למרות שאני לא באמת מעוניינת בהם) ופחדים גדולים על בגידות מצד בעלי.
אנחנו לא מצליחים לקיים יחסי מין תקינים למרות הרצון והנסיונות. זה מוסיף לי לתחושת חוסר הנוחות וחוסר המשיכה. אני לא חושבת שהוא בוגד בי, אבל ממש נמאס לי לפחד ולרגל. אני רוצה להמשיך ולקיים יחסי מין שמחים ומהנים למרות הקשיים.
הדבר יוצר אצלי מתחים וכעס בכל פעם שיש משהו מיני באויר ואני לא יודעת איך להפסיק זאת.
שאלה:שלום, אני נשואה חצי שנה ואני ובלע ימתכננים להביא ילד לעולם. לאחרונה גיליתי כי בעלי לא נמשך לנשים הרות וכי הוא חושב שנשים בהריון נראות שמנות ונפוחות.
זה מאוד מפריע לי ולדימוי העצמי שלי וזה מעלה בי את הספק שהוא באמת אוהב אותי כמו שאני.
מה עושים? הרי לא אשכנע אותו כי הוא טועה…
שאלה:אני בת 22 ויש לי חבר מזה שלוש שנים, עוד מתקופת התיכון. אנחנו מאוד אוהבים ומאוד רציניים ואנחנו יודעים שבעתיד גם נתחתן. אני מאוד קשורה אליו והוא אלי ולמשפחות אחד של השני. אנחנו ישנים כל יום ביחד ורוב הזמן גם נמצאים ביחד. רונן הוא הבחור היחיד ששכבתי איתו והחבר הרציני היחיד שהיה לי.
הבעיה היא שלאחרונה הכרתי בחור ואני מרגישה שאני רוצה אותו, הוא עושה לי דפיקות לב ואני חולמת עליו הרבה.
מצד אחד אני לא רוצה להפרד מהחבר, אני אפילו מפחדת מהמחשבה על זה. אבל מצד שני אני ממש רוצה את הבחור השני ואני גם מרגישה שאני קצת צריכה לגוון, אני עוד צעירה ואני רוצה עוד להרגיש מה זה דברים אחרים. אני ממש בדילמה, אני לא מפסיקה לחשוב על זה בזמן האחרון. בבקשה תעזרי לי… (אם אפשר לא לפרסם את המכתב הזה, תודה)
שאלה:שלום רב!
אני נמצאת בקשר עם 3 גברים בגילי 50-70 זהו קשר שמבוסס רק על יחסי מין ואורגיות, סמים וויאגרות והיום שנה וחצי אחרי אני רוצה לצאת מזה אבל נפשית לא יכולה.
אנא עזרי לי
שאלה:שלום אני בן 22 ולא היתה לי חברה עד לפני 4 חודשים. היא ואני נורא בישנים ולא מצליחים
להתקדם ביחסים, עד כה לא קרה ביננו כלום אפילו לא חיבוק או נשיקה על הלחי.
אני לא יודע מה לעשות במצב כזה כי זו החברה הראשונה שלי ואין לי שום ידע ביחסים.
רציתי לבקש את עזרתך בעינין.
שאלה:לי וחברי לחיים מזה 10 שנים ילד משותף בן 5.
לפני מס' ימים נסענו להצגה וחברים באו לאסוף אותנו ברכבם. אני מעשנת וחברי הפסיק לעשן לפני כחצי שנה. הבאנו את הילד להורים שלו ושמתי לב שנגמרו לי הסגריות. הוא אמר שאחכה כבר עד שהם יגיעו ואז נקנה והסכמתי.
החברים הגיעו ונסענו,הם עצרו בשבילי ויצאתי לקנות.
מיד כשיצאתי מהחנות הדלקתי סגריה וצעדתי לעבר המכונית.עמדתי בחוץ ליד הרכב כשהדלת
פתוחה ועישנתי ואז החבר שלי אמר:מה את חייבת לעשן,את כמו נרקומנית.הנימה שלו הייתה מאד חסרת סבלנות,ואני מאד נפגעתי כי הוא אמר את המשפט ליד זוג החברים.כ"כ נפגעתי שלא דיברתי איתו כל הערב והיה לי מצב רוח חרא.
השאלה שלי היא מה דעתך? כי אחרי מס' ימים דיברתי איתו והוא אמר שאני אף פעם לא מתחשבת באחרים ויכולתי לחכות עד שנגיע לתיאטרון כדי לא לעכב את כולם.
אני טוענת שהוא כל הזמן רק מתחשב בכולם עד כדי ביטול עצמי,וחוץ מזה גם אם חשב כך,הוא
לא היה צריך להגיד את זה כמו שהוא אמר וגם לא ליד אחרים. כמו שאומרים "אל תכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ" האם אני צודקת?
בתודה ט
שאלה:מה לעשות עם גבר שפשוט "מאוהב בעצמו", תופס את עצמו כגבר המושלם, מתעסק יותר מידי במראה שלו, בלבוש שלו. אני מפרגנת לו כשהוא "משחק אותה" לא מספיק בטוח בעצמו, אבל לפעמים הוא פשוט אומר שהוא מושלם ואין מי שלא תיפול ברשתו . זה צריך לאותת לי "סכנה- להתרחק" אני אוהבת אותו והוא אותי (מאוד) אבל לפעמיים אני משתגעת מהשחנות.
שאלה:היי
אני ממש דלוק על מישהי שאני נורא רוצה אותה ולאחרונה היא נורא התבאסה ממישהו שהוא לא רצה אותה אז רציתי לשאול אם אני צריך לנצל את העניין או לתת לדברים לזרום כמו שהם ולהשאר ידידים ???
נ.ב- היא יודעת שאני דלוק עלייה …
שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה:שלום שמי שרונה אני בת 17.5 לאחרונה התברר לי שכל הקטע הזה זוגיות הכל חרטה עם ובלי חבר אותו דבר, ככה אני חושבת! לפעמים אני שומעת את בנות גילי לכיתה אומרות בהפסקות "יאו הכרתי בחור איזה ממי הוא ,הבחור שינה לי את החיים עושה לי טוב",או שהם אומרות "אני מתה על החבר שלי אנחנו יוצאים כבר שנתיים הוא ממי שלי",ובאמת יש להם חבר שלא תחשבי שלא! יש עובדות בשטח! ובאמת הוא עושה להם טוב! (אני רחוקה מלקנא),אני בקשר עם מישהו חצי שנה נראה טוב בעיני ,הוא מאוד מעריך אותי,אבל מה אני מרגישה שאני רק מעבירה איתו את הזמן ,כלום הוא לא עושה לי,אבל אין ספק שהוא נחמד בעיני ויש לו לב זהב,והוא ניראה יפה מאוד בעיני,אבל שוב אומר לך אני יכולה עוד הרבה שנים טובות להיות לבד,ולא עברתי שום טראומה טפו טפו טפו עם גברים! לעשות ביד גם לא מעניין אותי! מה קורה איתי?

שאלה: הבעיה שאני ואחרים רועים שאני נוטת והושע הכול בכדאי שבעלי היה מאושר ומרוצה מהדברים שהושע אך הוא לא מעריך כלום.אם זה טיפוח הבית או המערכת יחסים . אני רק מקבל זלזול מימנו במקום ערכה וחושב שיודע הרוב בחיים לפחות יותר ממני ולכן כל הזמן יש בייננו ויכוחים כי מאשים אותי שלא מקשיבה לא למרות העקשנות שלו ולא כל הזמן צודק. מה עושים?
שאלה:אני שלחתי שאלה לפני שבועיים ולא קיבלתי תשובה לא במייל ולא באתר. גם השאלות הן עדיין אותן שאלות שהיו לפני שבועיים האתר לא מתעדכן?
שאלה:אני אשת קריירה נשואה 8 שנים עם שני ילדים. בשנה האחרונה התפתחה מערכת יחסים מאוד הדוקה עם חיים, גבר נשוי במקום עבודתי. זה התחיל בידידות ושיחות נפש שהתפתחו לרגשות אהבה הדוקות ביני לבינו. אני חייבת להודות שכשנודע לי לראשונה על אהבתו אלי הייתי בהלם והודעתי לו כי למרות הרגשות ההדדיות אין בכוונתי לבגוד בבעלי ועלינו לנתק את היחסים. הוא לעומת זאת סיפר לי שבגד באשתו פעמיים אולם מרגיש כי היחסים עימי הם שונים לגמרי ומלווים ברגש חזק מכל מערכת שניהל בעבר. אני לא בגדתי בבעלי במהלך שנות הנשואים אולם גם אנוכי מרגישה כי מעולם לא פיתחתי רגש כזה סוער.
הוא הסכים לכבד את בקשתי שלא להיסחף עם הרגשות.
מאחר ואנו עובדים באותו מקום עבודה ובתפקידים המאלצים אותנו לעבוד יחדיו אנו ממשיכים לנהל שיחות נפש שאני חייבת להודות כי שנינו נהנים מהם מאוד אולם הם סוחפים אותי למערכת רגשות סוערת.
ברצוני לציין כי יחסי עם בעלי עד לרגע ההכרות עם חיים היו סבירים, כמו כל זוג ומלאים בויכוחים על סקס. במשך כל שנות נישואי הסקס היווה מוקד לויכוחים רבים נוכח העובדה שאני מסתפקת בפעם פעמיים בשבוע ובעלי דרש יותר. לעתים מצאתי את עצמי מקיימת עם בעלי יחסים פעמיים בשבוע רק כדי לרצות אותו ולא מתוך הנאה.
למרות התעקשותי שלא להיגרר עם חיים למערכת יחסים, אני מלאת תשוקה לקיים עמו יחסים אך מצד שני המחשבה כי הדבר יפגע בבעלי (האוהב הנאמן) או עלול לאבד שליטה מונעת ממני להיגרר לכך. ברור לי כי בשלב מסוים אם הקשר ימשיך כך אני עלולה להיגרר לכך ואיני יודעת מה לעשות. אני כל הזמן משווה בינו לבין בעלי. הוא רמז לי גם מס' פעמים בעדינות כי משאלתו היא לחיות עמי כבן זוג קבוע וזה די מבלבל אותי. גם אני בתחושה כי ארצה לחלוק עימו את חיי אולם מצד שני מפריעה לי העובדה שמדובר באדם שבגד פעמיים לפני באשתו.
שאלה:היה לי רומן עם גבר נשוי בשנה וחצי האחרונות.אני רווקה בת 28 ואין לי כל ציפיות ממנו
לגרושים .הרבה פעמים היו הפסקות מיוזמתו בקשר וכל פעם החזרתי אותו אלי
אין לי הסבר למה אני ממשיכה לרצות בו לאחר שהוא פוגע בי שוב ושוב הוא מוצא חן בעיני כפי שלא התלהבתי מאף גבר בחיי ולמרות שאין לי סיכוי לקשר זוגי איתו אני לא מפסיקה לרצות
אותו.עכשיו הוא החליט להפסיק לחלוטין את הרומן שהיה לנו ואני מרגישה שהוא באמת
מרוחק יותר ממני אנו נפגשים בקאנטרי שם אנו בחוגי ספורט משותפים ואני מתקשה
להבין איך הוא מוכן לוותר עליי למרות שאני מציעה את עצמי בלי לבקש כמעט כלום
ומה אני יכולה לעשות כדי להשים אותו בצד גם כשני רואה אותו?
שאלה:איך אפשר להיתחבר למישהו שאני מהואבת
שאלה:היי אני בת 18, בעבר התאהבתי ונפגעתי מאותו בחור ומאותה מערכת יחסים יש לי פחד מבנים אני לא הייתי מסוגלת להכנס לקשר רציני (מחייב) עם בחור, אחרי שראיתי שזה פוגע בהם שעוזבים אותם סתם בלי סיבה החלטתי שזה לא בסדר מצדי וניסיתי להתגבר על ה"פחד" הזה עכשיו אני נמצאת עם בחור כבר חודשיים וכיף לי איתו והוא מאוד חשוב לי אבל אני לא מרגישה שום דבר מעבר לזה וששואלים אותי אם אני אוהבת אותו אני פוחדת להגיד שכן או שבעצם אני לא יודעת את התשובה..
אני פוחדת שאני לא יצליח להתאהב במישהו באמת ואני לא יודעת מה אני כבר יכולה לעשות
שאלה:יש לי חבר כבר שנה אבל אני תמיד מרגישה שאני אצלו בעדיפות שנייה ובעדיפות ראשונה
זה המוזיקה שלו והשירה שלו. למרות שהוא אמר בתחילת הקשר שהמוזיקה זה הדבר הכי חשוב לו ואם הוא יצטרך לבחור ביני לבין המוזיקה – אז אני יכולה להפסיד.. וקבלתי את זה
אבל בזמן האחרון זה משפיע עליי אני חושבת שהוא לא אוהב אותי מספיק למרות שאני יודעת שהוא כן אוהב אותי אבל לפעמים הוא נורא אדיש כלפיי וכלפיי רצונות שלי.
אני נורא אוהבת אותו ולא רוצה להפרד ממנו כי אני כן רואה עתיד עימו אפילו נישואים
אבל נורא קשה לפעמים להרגיש במקום שני…. מה לעשות….?
שאלה:אני וחבר שלי נפרדנו לפני איזה חודש. היינו ביחד שנה ושלוש חודש אנחנו מאוד קשורים ואני אוהבת אותו….אבל הוא נפרד ממני כי הוא חשב שכבר אין לי אליו אהבה וגם לו אין אליי…
אבל זה לא נכון אני מאוד אוהבת אותו…ועכשיו כשנפרנו זה נראה ממש סופי כי פעם כשנפרדנו תמיד בסוף חזרנו… אבל הוא ממש רציני ורוצה לנתק כל קשר איתי בגלל שהוא לא יכול להיות ידיד שלי.. אבל בכל זאת נפגשנו לא בשביל לדבר אלה בתור ידידים אבל כסיפרנו אחד לשני חוויות על החיים הוא קינא לי ואמר שהוא לא יכול לשמוע את זה..מה שאני לא מבינה..
זה אם אתה כבר לא אוהב אותי אז למה אתה מקנא לי? הוא אומר שהוא לא רוצה שוב להתאהב בי..אבל אני לא מבינה למה? אם נפרדת ממני בגלל האהבה אתה לא אמור לא לאהוב אותי יותר?
אני נורא מתגעגעת אליו ואני לא יכולה לחשוב שהוא יוצא מהחיים שלי לתמיד… אני לא יודעת מה לעשות עם ההרגשה שלי….אין לי מושג איך הוא מרגיש..תוכלי לעזור לי?
שאלה:שלום,
לפני כשנה נפרדתי מבן זוגי אחרי 4 שנים משותפות. הרקע לפרידה היה תחושת חוסר עניין הדדית. חודשיים לאחר הפרידה הוא הכיר בת זוג חדשה. מאז הפרידה שמרנו על קשר ידידותי וחיינו כל אחד את חייו. לפני כחודש הגיע לדירתי ובמהלך שיחה אמר לי שאני היא אהבת חייו ושהסקס שלו עם בת זוגו הנוכחית חיוור בהשוואה לקשר עימי. במקביל דיווח לי, כי הוא עומד לעבור לגור עם חברתו החדשה. הנסיבות, מצב רוח נוסטלגי ותחושת הלבד הביאו אותי לחשוב, כי ויתרתי מהר מידי וחשתי חרטה. התקשרתי אליו וסיפרתי לו על הרגשתי. בתגובה, סיפר הוא לחבריו ולחברתו הנוכחית, שאני שבורה, רצוצה ומעוניינת לחזור אליו. הוא לא סיפר על המילים החמות והמתקתקות, שהוא מרעיף עליי.
אין לי עניין לחזור אליו אחרי התנהלות זו. אני מרגישה פגועה ומושפלת. אלא שאני מרגישה, שתפיסתי אותו ואת הקשר, שהיה בינינו השתנו בצורה קיצונית, אני מרגישה כי חמש שנים הולכתי שולל.
תוכלי לעזור לי להרגיש טוב יותר?
שאלה:נדלקתי על ילדה לפני שנה בערך…
קוראים לה סיון…
שלחתי לה מכתב שאני אוהב אותה…
והיא לא ענתה לי…
אחר כך ראיתי ילדה חדשה לפני חודשיים בערך קוראים לה מאיה ידעתי שאין לי סיכוי איתה!!!
גיליתי שיש לה חבר והוא בעצם חבר שלי… הם נפרדו לפני שבוע אז שאלתי אותה אם יש סיכוי למשהן ביננו והיא אמרה רק ידידות… אני מרגיש כאילו אף אחת לא רוצה אותי… אבל בעצם זה לא נכון אלו שרוצות אותי אלו ילדות שאני לא רוצה אותם… כאילו הנורמליות לא רוצות אותי…
ואני לא מכוער!!!!!!!!!! את זה כולם אומרים לי… אני חייב להכיר ילדה חדשה בגילי גיל 13 אבל אני לא מצליח!!!!!!! מה אני עושה במצב שלי תענו לי….. באי מייל!!!!!!!
שאלה:שלום לך!
יש לי בעיה שאני מאוהבת בחבר של אחי. אחי קטן ממני בשנתיים{אני23 } והוא שמומר עלי כאילו אני אחותו הקטנה גם במועדונים שאנחנו ניפגשים הוא לא מורשה לי לשתות יותר מדי ומיסתכל מי מדבר איתי ועם מי אני מסתובבתת.
חבר שלו בגילי בערב יום העצמאות הוא רצה שאני יצא איתם למסיבה ואחי לא הסכים אנחנו אף פעם לא יוצאים ביחד והוא לא מסכים שאני יצא עם חבר שלו. בקיצור יצאנו בסתר אני וחבר שלו וידיד משותף למועדון לפני יומיים ושתינו ואז אני והוא התנשקנו ואז אחרי זה הוא נכנס לסרטים שלא נעים לו מאחי. הוא אמר שהוא יתקשר אלי כשהוא יקום אחרי שניפרדנו כל אחד לדרכו והוא לא יתקשר כבר יומיים מה עלי לעשות? עם אחי הוא כן ניפגש
שאלה:אני ושלומית חיים בייחד כבר 4 שנים ויש לנו בן משותף בן שנתיים אני מעוניין לדעת מה מעמדינו בזוגיות זאת היות ואנו חיים ביחד ללא שום הסכם חיים משותפים או כל הסכם אחר
תודה
אלי
שאלה:אני ובעלי מחר מסיימים את פרשת הנישואים שלנו שלא נמשכה הרבה זמן- אני בת 23 והוא בן 26, התחתנו ביולי 02' ובסוף ספטמבר 02' כבר לא היינו ביחד (כשהייתי בהריון בחודש חמישי), כיום יש לי תינוקת מדהימה בת 4 חודשים. אני ובעלי לא ביחד כבר 8 חודש. כל הזמן הזה ניסינו לחזור ולא הסתדר, בעיקר ביגללו- כל הזמן פגע בי נפשית במיוחד כשהייתי בהריון, וגם שכבר הסתדרנו ורצינו לחזור- התהליך היה חיפוש דירה להשכרה ואז הוא היה מתחרט ברגע האחרון. רוב הריבים שלנו קשורים בחברים שלו שאיתם הוא מרבה לבלות ובעובדה שהוא מציב לי לגבי העישון שלו(הוא מעשן פעם ב סיגריה של גו'ינט) שאת זה אני לא מקבלת. לפני כמה ימים חשבנו שוב לחזור, הבטיח שלא יעשן, וסגרנו חוזה לדירה, באותו יום ישבנו לדבר ופתאום הוא שינה את גרסתו ואמר שהוא רוצה להרגיש חופשי עם האישה שלו ולעשן מתי שבא לו. פוצצתי את כל העינין עם הדירה והסכמנו שנלך לרבנות ונגמור עם כל הסיפור הזה.
מחר אנחנו ניגשים לרבנות, השאלה שלי : אני כל הזמן מיוסרת ביגלל שהילדה תיגדל בלי אבא שלה אבל מצד שני קשה לי לקבל את העובדה שהיא תיגדל איתו ואולי אי פעם תגלה שהוא מעשן (אפילו שהוא עושה זאת לעיתים רחוקות ואפילו שהבטיח לא לעשן לעולם לידה או לידי) וצד שלישי שלי אומר שאולי הייתי צריכה להבליג כי כמעט רוב הנוער של היום מעשן?.?????
אני כ"כ מבולבלת ולא מאמינה שאנחנו עומדים לסיים את הקשר הזה, למרות שאנחנו לא חיים ממזמן ביחד. כל הזמן יש לי רגשות של כעס כלפיו, אני לא מפסיקה לחשוב על העבר שהיה כ"כ מתוק ואיך הכל התהפך?
בבקשה תעזרי לי בתשובותייך לשאלותיי וביכלל מה את חושבת על המצב?
זה ביכלל נורמלי להתגרש ולהרגיש כעס? יכול להיות שזוג כ"כ אוהב ולא מסתדר? האם לאהוב זה לתת לבן זוג השני את כל החופש שבעולם? לקבל אותו עם כל מה שהוא עושה?
תודה, לירון
שאלה:היי קוראים לי אוריאן ואני בת 23 ואני מתה כבר לעשות סקס אם משהוא פשוט להצמיד לו את הפטמה שילקק ושהוא יקרב אליי את הזיין שלו ואני ילקק לו אותו. פשוט בלי להזדיין לשכב אם משהוא!!!

אם תמצאו לי משהוא אני ישמח! תודה!!!
: ) : (

שאלה:שלום,
שמי רותם אני בת 27 נשואה +1 ,
כשהייתי בת 12 נאנסתי ע"י ערבי בדרכי לבית הספר ומאז חרב עליי עולמי לא יכולתי להתקרב לגברים הבטחון העצמי שלי היה בקרשים והייתי ממש בדיכאון … לפני כ – 3 וחצי שני הכרתי את בעלי שהוא איש צבא ואחרי קשיים רבים הצלחתי להקשר אליו ומאותו הרגע סוף סוף הרגשתי טוב עם עצמי התחלתי לחיות מחדש והייתי מאושרת. אחרי שנתיים התחתנו ונכנסתי להריון במהלך כל ההריון בעלי כמעט ולא התקרב אליי לטענתו הוא פחד לפגוע בעובר… ביקשתי ממנו לפחות שיחבק אותי כי אני זקוקה לזה מאוד אבל גם זה לא עזר. היום אני כבר אחרי לידה וכוון שכל כך נפגעתי מבעלי אני כמעט ולא מסוגלת להתקרב אליו אני נורא פגועה היום אנחנו מקיימים יחסים כמעט פעם בשלושה שבועות וגם זה בקושי מאוד קשה לי עם המצב הזה אני לא יודעת מה לעשות אנא עזרו לי…
שאלה:אני בחור בן 22 דתי ויש לי ידידה בעבודה לא דתייה בחורה מדהימה,מושלמת ויפיפיה ….רק לא דתייה… אבל בזמן האחרון אנחנו מדברים כמעט כל יום בטלפון…. אני לא מפסיק לחשוב עליה ולאכול את הלב .בהתחלה שללתי בתוקף קשר איתה… אבל ככל שאני אוהב אותה יותר אני נוטה יותר ביני לבין עצמי לוותר ולמצוא פשרות… הדת מאוד חשובה לי ואני לא יודע אם היא בכלל מוכנה לבוא לקראתי בנושא… אני בכלל לא ידע מה היא חושבת עליי… למרות שהיא לא מנסה להתחמק ממני ואפילו להפך… אבל אני פוחד שאם היא לא תרצה קשר רציני אז הידידות שלנו תהרס…הפער כ"כ עמוק…אני אוכל את עצמי עם שאלות כגון… שאני שומר את עצמי לחתונה… ולה זה כבר אבוד… הלב אומר שזה לא נורא אבל הראש חושב אחרת …
אני אוהב אותה זה ברור כשמש ביום חמסין אך קרוע בתוך עצמי ולא יודע מה לעשות לא ככה תכננתי את החיים שלי
שאלה:יש לי חברה כמעט 6 שנים, ואני אוהב אותה מאוד אבל הבעיה היא איתי כיוון שאני הומוסקסוקל מאז שאני מכיר את עצמי עכשיו אני יודע שזה לא בסדר שאני מסתיר אבל אני בפחד שאם ידעו הלך עולמי . עכשיו זה לא סוף הבעיה ,לפני כ-5 חודשים דיברתי בצ'אט עם מישהו מסויים והוא היה באותה בעיה דיברנו המון ומצאנו המון דברים משותפים ולבסוף החלטנו להפגש. נפגשנו באיזה פאב עזוב כי פחדנו להחשף ובפעם הראשונה היה לי עם מי לשתף את בעיותיי זה היה יותר טוב מסקס ושתביני אפילו לא נגענו אחד בשני. עכשיו הבעיה הכי גדולה שהתאהבנו אחד בשני וכשאני איתו אני לא רוצה לעזוב אותו אלה רק להתחבק אתו .אני הייתי רוצה לעשות מה שנכון וללכת עם הלב אבל אני מפחד מאוד . אם תוכלו לעזור לי או אפילו סתם תשובה אני ישמח תודה.
שאלה:שלום
אנו נשואים מזה כ8 שנים במהלך שנות נשואינו ידענו עליות ומורדות, יש לנו שני ילדים מקסימים
חיי המין שלנו גם טובים "יחסית".
אך לאחרונה קינן בליבי חשד שאישתי בוגדת בי, איך לקרא לזה תחושת בטן, ניסיתי לדחוק את המחשבות להתעלם אך זה רדף אותי בכל רגע
לפני כמה ימים לאחר ויכוח סוער מאוד עם אישתי יצאה האמת לאור, אישתי הודתה שיש לה רומן מזה כחודש וחצי. אין צורך להגיד מה ההלם שהייתי בו כאילו נחת עליי פטיש בגודל 100 קילו על הראש כאשר שמעתי את בשורת האיוב לא ידעתי איך להגיב והתגובות נעו מכעס רב הכולל צעקות גידופים וקללות לדכאון חוסר יכולת להוציא מילה מהפה מיד כשנודע לי החלטתי ללכת ישר לרבנות וכבר רקחתי במוחי איך אני מעניש אותה ואיך אני שולל ממנה את הילדים
לאט לאט הרגשתי השתנתה לחוסר אונים מוחלט כאילו ששיתוק אחז בי כבר 4 ימים אני לא מסוגל לעצום עין יותר אני פוחד לעצום עייניים כי בכל פעם שאני עוצם אותן אני רואה את אישתי
בתנוחות שונות ומשונות עם אותו גבר נשוי
גם תגובתה של אישתי מאוד קשה , היא לא מפסיקה לבכות היא ביקשה ביומיים יותר סליחה ממה שהיא ביקשה בכל חייה היא אף הודיע לי שהיא חסלה את מערכת היחסים שהיתה לה
היא לא רוצה להתגרש היא רוצה לחיות איתי וגם אמרה שלא חשבה לרגע שאני אפגע בצורה כל כך קשה לטענתה הייתי כל כך עסוק בעבודתי וכל כך טרוד בבעיות הכלכליות שלנו שהיא הרגישה מוזנחת וככה היא נגררה לאותה מערכת יחסים.
ועכשיו לשאלות
על סמך נסיונך העשיר האם יש סיכוי בכלל לחיים שלי עם אישתי?
מה אני צריך לעשות על מנת להתגבר על המשבר? פסיכולוג? יועץ נשואים? או לתת לזמן לעשות את שלו?
האם להאמין לאישתי שהיא חיסלה מערכת יחסים בשיחת טלפון אחת שכחתי לציין שזה היה עם גבר נשוי?
אני יודע שהזנחתי את אישתי לאחרונה ויש מעט בי באשם על זה שאישתי בגדה בי אז אולי אני צריך להשקיע יותר שמערכת היחסים שלנו ואם אשקיע זה לא יתפרש כחולשה שלי ויתן לה לגיטימציה להמשיך?
במידה וישנם מאמרים אודע לך אם תאמר לי איפה למצוא אותם

תודה

שאלה:שלום!
קוראים לי חן ואני בת 15.5 והיה לי חבר ראשון שלוש חודשים. אהבתי אותו מאוד והוא גם היה הנשיקה הראשונה שלי אבל נפרדנו אחרי 3 חודשים כי יותר מדי רציתי להיות איתו ומרוב אהבה חנקתי אותו והוא כבר לא רצה יותר. עברו 5 חודשים ואנחנו מדברים מדי פעם והוא גם לומד איתי אז כשאנחנו רואים אחד את השני אנחנו מדברים קצת.אני עדיין אוהבת אותו אבל כול פעם שאני רואה אותו המראה שלו מגרה אותי.אני מאוד רוצה להיות איתו ולעשות איתו דברים אבל מפחדת שיצא לי שם בבית ספר ומפחדת שאחר כך כבר לא נדבר ואני גם לא יודעת איך לדבר איתו על זה.מה עושים? אשמח מאוד אם תחזירי לי תשובה באימייל כי אני מאוד מתוסכל ומצפה לעזרה
שאלה:אני בת 17 ויש לי חבר בן 20 אנחנו חברים כמעט שנתיים התנשקתי עם מישהו ומאז הוא לא סומך עליי באותו זמן לא שכבתי איתואבל אחרי שהתנשקתי עם ההוא אז כדי לפצות את החבר וגם בגלל שאהבתי אותו שכבנו (הוא הפעם הראשונה)אני לא יכולה לבגוד בו כי אני קשורה אליו מאוד הוא נורא מפחד שיום יבוא ואני יעזוב אותו וארצה משהו אחר ואני רוצה רק אותו עכשיו אני רוצה להראות לו כמה אני אוהבת אותו ולהכין לו משהו רומנטי שלא ישכח את זה בחיים מה לעשות?
שאלה:קודם כל שלום לך ותודה מראש על העזרה
אז ככה, אני בן 15 וכבר קרוב לשנה אני אוהב מישהי מסויימת בהתחלה זה התחיל טוב אבל עכשיו אני יצאתי כאילו מין מובן מאליו בשבילה וכאילו היא בטוחה שאני תמיד יהיה שם אז הולכת ומסתובבת עם חברים שלי ואני כמעט בטוח שזה בשביל לגרום לי לקנא. לדוגמה
לפני כמה ימים היא אמרה לי(אנחנו ידידם די טובים) שהיא לא סובלת את אחד החברים שלי וכבר נמאס לה ממנו והוא רק מציק לה ומעצבן אותה אבל כמה ימים לאחר המקרה היא באה ומחבקת אותו וכאילו מתחיל איתו
האם לדעתך זה בגלל שהיא מנסה שניא יקנא או שהיא פשוט אוהבת אותו
כי רוב האנשים ששאלתי אמרו לי שיהא מאוהבת בי בטירוף אבל עכשיו אני כבר אל יודע מה לחשוב.
היא יודעת שאני אוהב אותה כי ידידה מאוד טובה שלי אמרה לה עכשיו אני לא יודע מה לעשות
תודה מראש
עמית
שאלה:התאהבתי בשותפתי לדירה לעתיד ומידי פעם בילינו והתמזמזנו היא מצידה הרגישה שהיא יכולה לדבר איתי על הכל,עד שהכרתי לה את בן דודי והיא נדלקה עליו. וגם הוא עליה בן דודי בתהליכי גירושין ואינו מרשה לעצמו להיכנס לקשר למרות רצונו.
האם עליי להיות שותף שלה לדירה.האם רצוי שבן דודי יתקשר איתה
אינני יודע אם אצליח להתמודד עם הקשר שלהם למרות שאני מאמין שכן
איך יוצאים מהפלונטר?
שאלה:התאהבתי בשותפתי לדירה לעתיד ומידי פעם בילינו והתמזמזנו היא מצידה הרגישה שהיא יכולה לדבר איתי על הכל,עד שהכרתי לה את בן דודי והיא נדלקה עליו. וגם הוא עליה בן דודי בתהליכי גירושין ואינו מרשה לעצמו להיכנס לקשר למרות רצונו.
האם עליי להיות שותף שלה לדירה.האם רצוי שבן דודי יתקשר איתה
אינני יודע אם אצליח להתמודד עם הקשר שלהם למרות שאני מאמין שכן
איך יוצאים מהפלונטר?
שאלה:יש לי חבר כבר שנתיים וחצי אנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה אני יודעת שהוא אוהב אותי מאוד וכך גם אני .
בחודש האחרון יש לנו משבר שעלול לגמור לנו את הקשר חזרנו מטיול ארוך לפני חודש ומאז החבר שלי החליט שהוא רוצה מאוד לטוס לארצות הברית לעבוד שם כדי לחסוך כסף מאוד קשה לו פה הוא מאוד רוצה לנסוע ואילו אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד לתואר אבל הוא מאוד חשוב לי ואני לא רוצה שהקשר יגמר וגם הוא לא .ואני ממש לא יודעת מה לעשות ?
לטוס איתו לכמה שנים ולחזור ואז להתחיל את החיים או לתת לו לנסוע לסיים את הקשר ולהתחיל את החיים שלי לבד למרות כל הכאב?
בבקשה תעזרי לי אני ממש לא יודעת מה לעשו עם עצמי עוד
תודה!
שאלה:אבקש ששמי והמייל לא יופיעו
בעלי ואני נשואים כבר שנתיים וחצי ויצאנו לפני הנישואים כ – 4 שנים, לאורך כל ההכרות בינינו ידעתי שבעלי מעוניין במערכת יחסים פתוחה ואני לא אכנס לסיבות. בתחילה התנגדתי לכך בתוקף, מתוך ידיעה שאני לא מסוגלת לקיים יחסים עם אדם כלשהו ללא מעורבות רגשית ולפני כשנה הסכמתי לכך ממספר סיבות וגם מישום שהסקס בתקופה האחרונה הפך להיות מאוד שגרתי והיתה חסרה לי ההתרגשות. בתקופה האחרונה נכנסתי למערכת יחסים שכזו עם בחור איתו אני עובדת, זוהי הפעם הראשונה שלי והפעם הראשונה שלו וקרה מה שחששתי ממנו והתאהבתי בו, הוא טוען שהוא התאהב בי גם, ובנוסף הפכנו לחברים מאוד טובים, לשנינו ברור שלא נעזוב את בני הזוג שלנו ואנו ממעיטים לדבר על כך, הבעיה שלי היא שאני יודעת שאני אוהבת את בעלי אבל אני לא מצליחה להרגיש את האהבה הזו, סקס אנו כמעט שלא מקיימים בגללי, והוא לא מבין מה קורה לי, יש לי התפרצויות של מצבי רוח ואני מרוחקת ממנו מאוד, אני רוצה שנחזור להיות קרובים כמו פעם ולא יודעת איך ובנוסף אני לא יודעת איך להתמודד עם האהבה שלי לעמיתי לעבודה, אני מחכה לבוקר בקוצר נשימה כדי לראות אותו.
שאלה:אני בת 20, והחבר שלי בן 25. אנחנו ביחד כבר כמעט (טפו טפו טפו) שנתיים, והעניינים לא יכלו להיות יותר טובים. יש לנו קשר נהדר, אנחנו בדיוק "באותו ראש", המין נפלא וכו'.
הוא מסיים תואר ראשון, ועומד להתחיל תואר שני. אני עומדת להשתחרר מהצבא כמה חודשים אחר כך ולהתחיל תואר ראשון. ה"בעיה" היא שהוא עומד להתחיל ללמוד באוניברסיטה מרוחקת מהמרכז, ולשנינו היה ברור שאם הוא הולך לשם- אני איתו, כלומר- ללמוד באותה אוניברסיטה.
המשתמע מזה (ושנינו רוצים בכך)- לעבור לגור ביחד. התחושה נכונה והתכנונים נפלאים, אבל האם זה נכון? האם זה לא מוקדם מידי? (מבחינת "גיל" הקשר, והגיל שלי) האם זה לא ישים עליו לחץ (לכיוון של מחויבות וכדומה)? מיותרלציין שבגילו, רוב הבחורים סביבו מתחילים להתחתן. הוא לא מתנגד לנישואין (אנחנו מדברים על הנושא לפעמים, בעיקר בבדיחות), אבל האם זה לא מוקדם מידי לדבר ולהתעסק בכל העניינים האלה?
מחפשת חיזוק,
שאלה:שלום!
אני נשואה שנה בערך, יש לי תינוקת בת 5 חודשים, ואני לומדת באוניברסיטה. בעלי עובד על מינימום, והמשכורת שלו היא 4000 לכל הפחות. בגלל קשיים כספיים נאלצתי לעבוד בפיפ- שואו, אך בעלי לא יודע על כך. הוא בן אדם לא כל כך זורם בקטע הזה, ואם ידע, מי יודע מה תהיה תגובתו. אך אם לא אעבוד- או שלא אוכל ללמוד, או שלבת שלי לא יהיה גג מעל הראש. כל יום הנושא הזה אוכל אותי מבפנים. מאוד קשה להסטיר משהו מבן אדם, שאת אוהבת. מה לעשות? תעזרו לי אם אתם יכולים.
שאלה:שלום רב
אני בחורה בת 30 רווקה ,לאחר שנות ייסורים רבות ואי הצלחה במערכות יחסים קודמות נשארתי חסרת ביטחון .לאחרונה הכרתי בחור מקסים ואנו יוצאים כחודשיים רצופים אשר במהלכם הציע לי הבחור להתחתן ,יש לציין שאני מכירה את משפחתו והוא את שלי והיחסים כמעט מושלמים.
אני מרגישה בפעם הראשונה שמצאתי את החצי השני .
הבעיה שלי היא הפחד המתמיד שהוא יעלם, אולי הוא הוא הציע ויתחרט ובסופו של דבר אני ימצא עצמי לבד . אני מתקשרת אליו מספר פעמים ביום אם הוא לא יכול לדבר אני מרגישה שמשהו לא בסדר , שהוא כבר לא אוהב אותי יותר וכ"ו. לפעמים אני מצליחה לשכנע את עצמי שמצאתי בחור שאכן אוהב אותי ואז מתחילה בי המחשבה שמשהו לא בסדר אצלו , בגלל זה הוא לא התחתן ולא יכול להיות שמישהו רוצה אותי . אני מפחדת לאבד את הקשר רק בגלל הפחדים שלי .יש לציין שהתחושות שלי חיוביות כלפיו ומבחינה מעשית הוא אכן עונה על הציפיות שלי אנו נפגשים מדי יום , הוא מתקשר , מחזר ומפגין רצינות.
אודה לתשובה לי
שאלה:אני מדברת בשם חברתי….
הייתי רוצה מהם דרכי המניעה כאשר עושים סקס בפעם הראשונה…
מה יש לעשות לפני?
שמענו שיש להחליף קונדומים כמה פעמים בזמן הסקס…במה מדובר??
בקיצור אשמח אם תוכלי להסביר לנו את כל הסיכונים ובכלל כל מה שחשוב לדעת לפני סקס ראשון…תודה!
שאלה:שלום רב!!
אני מעוניין בטיפול זוגיות השאלה הנשאלת כיצד ניתן לברר אם הרופא המטפל הכן מוסמך לטפל
בי,כיצד ניתן לבדוק זאת ואם אפשר לציין מספר טלפון לבירור

בתודה מראש
יצחק

שאלה:שלום
אני גבר בן 42 נשוי לאשה נאה ומושכת. הבעיה שלי היא שאני נראה פחות טוב ממנה גם אם אני עוסק בספורט ומטפח את עצמי אני פשוא לא מהגברים שנשים מביטות בהם.
זה כמובן מוריד לי את הבטחון העצמי וזה אפילו בא לידי ביטוי במיטה. חוץ מזה התפקוד כבר לא מה שהיה פעם ואילו אצל אשתי חלה עלייה בצורך למין בכל הזדמנות. אני מרגיש לא גבר כי אני לא מצליח לספק אותה כי היא רוצה הרבה יותר ממני וזה מדאיג אותי. יש לי כבר מחשבות שאולי היא תמצא לה מאהב צעיר כי לעניות דעתי נשים בשנות הארבעים פוזלות לכוון גברים צעירים. אני גם רואה את זה שאני מטייל עם אשתי ברחוב איך שהיא מסתכלת על צעירים ויפים וגם הם מחזירים לה מבט. אני פוחד שזה יקרה. אני פשוט לא יכול לספק אותה מעבר ליכולת שלי
אנא יעצי לי מה לעשות.
שאלה:חברי ואני יוצאים מזה שנה וחצי וגרים יחד. אני בת 30 והוא בן 25. אני מרגישה שאין באפשרותי למשוך את מערכת היחסים הזו אם יעדה הסופי אינו חתונה בקרוב. וחשוב להדגיש שהוא מעוניין בצעד זה אך ורק בעוד 3 שנים. בבית לוחצים באופן אינטנסיבי, וכמובן שאין זה משפר את הרגשתי. מה עלי לעשות כדי לא לאבד אותו ובכל זאת להרוויח את מבוקשי? ואיך להוריד את הורי מגבי?
שאלה:אני ובעלי נשואים כמעט שנה ו יש לנו ילדה בת 4 חודשים.בעלי עצמאי ולי יש משרה בחברה מאוד רצינית. הסיבה שהתחתנו היתה ש בעלי מאוד רצה ילד. היה לי הריון מאוד קשה ובעלי לא תמך בי בכלל, מאז שבת הקטנה שלנו נולדה שום דבר לא השתנה,בעלי חוזר הביתה מאוחר בלילה ,אין שום תמיכה מצידו(לא מבחינה מעשית ולא מבחינה רגשית), הוא כל הזמן עצבני.אני מרגישה "מוזנחת",הוא אומר שהוא דואג לעתיד שלנו ושבשנים הקרובות לא לצפות לשינויים. כאשר אני מנסה לדבר איתו ,הכל בעדינות כמובן הוא עונה שאם אני לא מרוצה אני חופשיה ללכת ו לחפש חיים חדשים.מה לעשות? אני ממש בדיכאון.האם באמת לקחת צ'נס ,לקום וללכת כדי להעיר אותו??
שאלה:אני בת 22 ויש לי חבר כבר שנה. הוא לא החבר הרציני הראשון שהיה לי. היה לי חבר במשך שנתיים וחצי לפניו. ובין לבין היו לי מערכות יחסים קצרות עם בחורים נחמדים מאוד שאני יודעת שאהבו אותי ואני יודעת שלא אהבתי אותם כ"כ. לפחות לא כמו שהם אותי ולכן אלו היו מערכות יחסים קצרות במיוחד. היה לי מישהו שהיה יותר בצבא מבבית. כשהכרתי מישהו חדש והתנשקתי איתו לא ממש הרגשתי ייסורי מצפון. ולבסוף גם עזבתי את החייל בשביל החדש. וגם כשהייתי עם החייל הרשיתי לעצמי לבגוד בו עם ה-X שלי, וזה גם לא ממש הציק לי. כשהתחלתי לצאת עם החבר הנוכחי שלי הבטחתי לעצמי שאני פותחת דף חדש ואני לא מתכוונת לבגוד בו כי רציתי מערכת יחסים נקייה וטהורה. ואכן בתחילת הקשר הכל היה כפי שתכננתי. לא הסתכלתי על אף אחד ממטר למרות שאני יודעת שהיו כאלה שראו אותי. ובחודש חודשיים האחרונים אני קצת מרשה לעצמי להתפרפר. לא שכבתי עם אף אחד אלא התנשקתי עם מישהו. זה לא אני יזמתי את הנשיקה הזו. ואפילו הפסקתי אותה לפני שהיא הספיקה להתחמם. העניין הוא שאני לא הרגשתי רע עם זה. אלא יותר פחד כזה שעם הוא יגלה בדרך כלשהי הוא נורא יפגע ממני. ברמה כלשהי אני אפילו לא רואה מה רע בזה. אני לא אוהבת אותו -רק התנשקתי איתו. ותמיד אני חוזרת הביתה אליו , לחבר. אחרי הנשיקה אני באמת מרגישה קצת רע עם עצמי אבל יותר בודקת שאין אף אחד בסביבה מאשר חושבת "לא לעשות את זה"!. אני חושבת לעצמי: הרי חיים רק פעם אחת בחיים. וזו בסה"כ נשיקה שלא מביעה כלום. אולי זה סקרנות. החשק להתנשק עם מישהו חדש. לא יודעת להסביר. אבל אולי משהו באמת לא בסדר איתי שאני לא רואה את זה ממש כבגידה.אני בכלל לא חושבת על בגידה כי לא רע לי איתו ואני לא יוזמת בגידה. פשוט הייתי בסיטואציה כזו. ואני לא ממש מצטערת. רק שחבל לי שהפסקתי. מה דעתך? מה לא בסדר איתי עם כל עניין הבגידות האלו ? מה קורה עם המצפון שלי?
שאלה:שלום רב!
אנחנו זוג נשוי +3 ילדים בעייתי היא כזאת:בעלי נוהג ללכת לאמו כל יום שישי בערב ,ללא יוצא מין הכלל,ואנחנו לא תמיד מצטרפים אליו מפני שהשהות שם לא ממש נעימה לי ( והסיבה לא חשובה כרגע).
אני חייבת לציין שלבעלי עוד חמישה אחים ואחיות שלא נוהגים כמותו ,הם פשוט לא מגיעים בכלל בימי שישי וכאילו סומכים עליו שהוא שם,מאוד נח להם לבלות עם מישפחתם בערבי שישי ,ולחשוב שאנחנו תמיד נהייה שם בשביל אמא שלו.טוב כמובן שאנחנו רבים המון על הנושא הזה,כיוון שאני רוצה להיות עם מישפחתי בימי שישי והוא עם אמא שלו,ניסינו להגיע להסדר אבל הוא לא עומד בו הוא פשוט אומר שמבחינתו זה עקרוני הוא את אמא שלו לא יעזוב בימי שישי,ביקשתי שידבר עם אחיותיו ויבקש מהם להגיע כך שהאוירה תהיי נעימה ,אבל גם זה לא הלך,המריבות שלנו הם אך ורק על הנושא הזה וחבל לי מאוד כי כרגע מעורבים גם הילדים
הבן הגדול שלי שהוא הים בן 10 כתב לעצמו כך: אני לא אוהב את ימי שישי כי אמא ואבא כל הזמן רבים"-אני יודעת שהדבר האחרון שהוא רוצה זה לפגוע בהם אבל מבחינתו זה כלל בל יעבור,אני מיאשת לגמרי ולא יודעת איך לנהוג האם להיות שם שעתיים ופשוט להיכנס למצב של טייס אוטומטי,או להמשיך לעמוד על שלי ולהרוס את כל השבוע, מה דעתך בנושא?
שאלה:שלום,אני בחורה בת 19 כמעט,אני נראת ממש טוב ועדיין אין לי חבר קבוע אך לעומת זאת, אני יוצאת ומכירה הרבה בחורים שעם רובם אני נפגשת לעוד פגישות,אך הם אינם רציניים איתי,אנחנו מתנשקים וקצת מתחרמנים אבל הם נעלמים אחר כך כי הם מנסים להשכיב אותי ואני לא נותנת להם.
היו לי כאלה שניפגשתי איתם כמה פעמים והיתה הרגשה שאנחנו רצינים,התנשקנו והצבתי גבולות אך עדיין לא היינו יחד כזוג..אני לא מבינה למה אין לי חבר ??? ולעומת זאת,הרבה רוצים להיות איתי אבל לא באופן רציני…? מתי יהיה לי כבר חבר?
מה אני צריכה לעשות כדי שהגברים יבינו שאני לא בחורה של "סתם"???
עוד דבר,אני עדיין בתולה,יש הרבה בחורים שרוצים לשכב איתי אבל אני לא רוצה לעשות זאת בפזיזות…
אשמח לקבל את תשובתך
תודה מקרב ליבי,
ליהי
שאלה:שלום,
אני אלמנה מזה חמש שנים + ילדים. לפני כשנה וחצי פגשתי בגבר שהיה אז מקסים וסביר להניח שעדיין רק שכיום הוא שקוע בדיכאון ולאניתן למצוא את הקסם שהיה בו. האהבה פרחה והרגשתי המאושרת בנשים. היתה תקשורת מצויינת והרגשה שאנו יודעים מה אנו רוצים מהחיים ומעצמנו. לאחרונה חשבנו שהגיע הזמן להינשא בשנית. אנו גם יודעים ששנינו זקוקים למרחב מחיה ולכן בעלי הקים, בעזרתי ובעידודי, "ביקתה" בחצר הבית, שם הוא הולך להיות עם עצמו. לאחרונה הוא בדיכאון, הוא מתפקד רגיל ואינו עצבני אך מסוגר בעצמו והדבר קשה לי מאד. אני יודעת שכעת זה הזמן שלי לתמוך בו ולתת לו מעצמי, בעיקר סבלנות, אך קשה לי מאד. אני זקוקה למילה החמה מצידו. על יחסי מין אין מה לדבר. אין לו עניין ואני מרגישה שאני ממש אונסת אותו. אני מאד מתוסכלת! לאן פרחה האהבה? האם זהו סימן שצריך להיפרד? יש מקום לשינוי? אם כן – כיצד??
שאלה:שלום,
לבן זוגי ולי מלאו ארבעה חודשים יחד (די הרבה בשבילי). החלטנו לעבור לגור יחד ואנחנו בתהליך חיפוש דירה. הוא שונה כל כך מכל גבר אחר שהיה לי, הוא טוב לב, מעניק, מתחשב, מלטף ומפרגן, אבל… הוא עדיין לא אמר לי שהוא אוהב אותי.
בטח תאמרי- ומה איתך? אני מתאהבת בו, לאט מכפי שאני מכירה, אבל זה קורה. אני חוששת להגיד לו שאני אוהבת ולא לשמוע את המילים האלה חזרה. החששות נובעים מניסיונות לא מוצלחים בעבר ושברון לב. אם הוא לא אוהב, אז למה הציע שנעבור לגור יחד ? "טוב לי איתך" לא מספק אותי. אם הוא לא אמר שהוא אוהב לאחר 4 חודשים האם זה לא מצביע בעיה? הפחדים שלי אומרים לי לעזוב (מהו שעשיתי פעמים רבות בעבר), אבל מצד שני הוא כזה אוצר…
שאלה:היי!
אני בת ארבעים וקצת, מאד מעוניינת בקשר עם גברים נכים קל ( אני נכה קל) ואני פשוט לא יודעת איך. אנא עיזרו לי. תודה רונית
נ.ב אני המון שנים גרושה עם בן אחד שהוא כבר חייל.
שאלה:יש לי חבר שאני אוהבת אותו מאוד ויחסיינו נפלאים
במיטה הדרך היחידה שבה הוא גומר היא עזרת אוננות עצמית בלבד
הוא אמר לי שתמיד זה היה כך
מה לעשות ?
אשמח אם תחזירי לי תשובה לאימייל
שאלה:אני בת 20 וחבר שלי בן23 אנחנו ביחד שנתיים וחצי וגרים ביחד יותר משנה וחצי(מתקופת הצבא שלי עד עכשיו) הוא האיש הראשון שלי בהכל ולו היו המון בחורות אחרות.כל מי שקורב אליי
(אמא חברות וכו}חושב שהוא הולך להיות בעלי וכל הזמן מכניסים לי לראש שלהיות עם גבר אחד זה לא טוב זה גורם לבגידות וכו'.אני לא יכולה לדעת מה העתיד צופן לי ואם הוא יהיה בעלי אבל האם זה באמת כל כך רע להתחתן עם הגבר היחיד שהייתי איתו יש בינינו אהבה גדולה ואנחנו חיים ביחד ודואגים אחד לשני למה כולם אומרים שזה כזה גרוע לי להמשיך איתו את החיים לכיוון רציני יותר??
אני לא חושב על חתונה וכל זה אני חיה את החיים אני פשוט מתחילה להיות מבולבלת לגביי כל העינין של להיות עם איש אחד כל החיים אם יש לך איזה עצה טובה אני אשמח לשמוע

בתודה סתיו

שאלה:אני בת22 וחבר שלי בן 25 ואנחנו ביחד 3 שנים.הבעיה שלי היא שאני מאוד קנאית. מצד אחד אני יודעת שהוא אוהב רק אותי והוא ממש בחור רציני, אבל אני תמיד מתעצבנת כשהוא מסתקל על בחורות אחרות, זה כל הזמן גורם למריבות ואני כבר לא יודעת מה לעשות. אני בחורה שניראת טוב ואני לא יודעת למה יש לי אובססיה שחבר שלי מסתקל על אחרות למרות . בבקשה תעזרי לי
,
שאלה:גיליתי השבוע מכתבי אהבה שבעלי קיבל בשנת 91.
הרגשתי מאוד פגועה , כאובה, אנחנו נשואים 21 שנה, יש עליות ומורדות אך דווקא בתקופה האחרונה נפלא.
הוא כרגע בלימודים מעבר לים למשך חודש. התקשרתי אליו לספר לו עד כמה נפגעתי,ואפילו הוספתי שלא יחזור הביתה… והוא לא ידע מה לעשות עם עצמו מרוב כאב הוא הסביר שזה היה משהו ללא משמעות וכרגע אני האחת והיחידה, הוא מתייסר על זה שאני מרגישה כך, ומבקש לדבר פנים אל פנים, ולהראות לי את אהבתו אלי. אני מאד מבולבלת .בעיני למכתבי אהבה יש יותר משמעות מיחסי מין…..איך אני מקבלת אותו כשיחזור?
שאלה:גיליתי השבוע מכתבי אהבה שבעלי קיבל בשנת 91.
הרגשתי מאוד פגועה , כאובה, אנחנו נשואים 21 שנה, יש עליות ומורדות אך דווקא בתקופה האחרונה נפלא.
הוא כרגע בלימודים מעבר לים למשך חודש. התקשרתי אליו לספר לו עד כמה נפגעתי,ואפילו הוספתי שלא יחזור הביתה… והוא לא ידע מה לעשות עם עצמו מרוב כאב הוא הסביר שזה היה משהו ללא משמעות וכרגע אני האחת והיחידה, הוא מתייסר על זה שאני מרגישה כך, ומבקש לדבר פנים אל פנים, ולהראות לי את אהבתו אלי. אני מאד מבולבלת .בעיני למכתבי אהבה יש יותר משמעות מיחסי מין…..איך אני מקבלת אותו כשיחזור?
שאלה:היי,
אני בן 26 ויש לי חברה בת 20.
בתחילת הקשר היא רצתה לעזוב אותי, ואחרי רבע שעה התחרטה. מאז המקרה ההוא היינו שנתיים ביחד. אני לא יודע אם חשוב לציין, אבל היא נאנסה בערך בתחילת הקשר.
אחרי שנתים שהיינו יחד היא רצתה להפרד למרות שהייתה ביננו אהבה. היא אמרה לי שהיא לא אוהבת אותי, למרות שכן אהבה אותי. לפחות ככה היה רשום ביומן שלה.
היא יצאה עם בחור אבל עזבה אותו כי ביקשתי ממנה. היא אוהבת אותי ואפשר להרגיש את זה. אבל היא לא מסכימה להפגש איתי יותר מפעם בשבוע. היא לא מתקשרת. וכשאני גם לא מתקשר היא ולא נותן תשוומת לב
היא רוצה אותי ומחזירה טלפונים, ורוצה לצאת איתי. קשה לי עם זה שהיא לא יציבה. היא כל הזמן רומזת שאני לא יעזוב אותה ושאני יעזור לה. ולמרות זאת היא לא מוכנה להפגש או להיות בקשר טלפוני.
תמיד כשאנחנו נפגשים הכל יפה. אבל זה בטח בגלל שאנחנו לא נפגשים הרבה. אני עדיין כועס ומתוסכל על זה שהיא יצאה עם הבחור ההוא, למרות שזה הביא אותי למצב קריסה נפשית ודכאונות.
עכשיו כבר 3 שנים אנחנו כבר מכירים, והשנה האחרונה הייתה ממש זוועה. כשהיא הוגיעה לי שהיא רוצה לעזוב אותי, אני בכיתי ונשברתי, וכתגובה, היא בלעה כדורים. אבל הלכה לבית חולים בזמן.
נמאס לי כבר לחיות באי וודאות. אני כל הזמן מבקש שתיקח פסיכולוג בשבילה, אבל היא לא מעוניינת. פעם אחת שכנעתי אותה והיא שוב חזרה מההחלטה שלה. אני כבר שנה במשבר, ואני כל הזמן יוצא ומבלה עם בחורות.
אבל אני לא מצליח להוציא אותה מהראש. זה כאילו אני נעול רק עליה. עשיתי כבר הכל מהכל כדי לשכוח, אבל היא אצלי בראש. וגם כשניסיתי לנתק קשר, היא לא ממש נתנה, ויצרה איתי קשר.
אני רוצה לשים לזה סוף, איתה או בלעדיה. כי כשאני לא רואה אותה הרבה זמן, אז טוב לי. אני חושב שהדיכאון התמידי שלה משפיע עליי, ומכניס אותי גם לדיכאון. כשאני רחוק ממנה טוב לי, אבל גם רע לי כי בכל זאת אני אוהב אותה ואני לא יכול לעזור לה.
אני אשמח אם תוכלי לייעץ לי..מה עושים?
שאלה:אם אין כימיה בין בני זוג,אין תקשרות הכול לא מובן, 2 ילדים ברקע מה לעשות לפרק כול עוד צעירים או לנסות ולנסות ולנסות?
שאלה:אם אין כימיה בין בני זוג,אין תקשרות הכול לא מובן, 2 ילדים ברקע מה לעשות לפרק כול עוד צעירים או לנסות ולנסות ולנסות?
שאלה:קוריאם לי ליאל יש לי חבר כבר שנה וחמש חודשים מתחילת הקשר הוא היה קנאי ואני הייתי ממש שפוטה לקנאה שלו עושה כל מה שהוא אומר מדווחת לו על כל צעד שלי גם אם זה לרדת למטה ועשיתי ממש הכל עניתי על כל הדרישות שלו גם על המוגזמות בניהם אפילו ללא הסכמתי ואני הלכתי במחשבה שבאיזה שהוא שלב זה יפסק, אבל לא מחודש לחודש זה רק הולך ומחמיר הוא מגביל אותי מאוד עד כדי כך שאני מרגישה מחנק וצורך להתנתק ממנו! לאחרונה נפגשתי עם האקס שלי שדרך אגב החבר הנוכחי שלי ממש קנאי לגביו. והאקס ממש עשה לי את זה והתחלנו להעלות סיטואציות מן העבר וזה עשה לי כייף ואני אומרת לעצמי שהאקס היה יותר נחמד ולא מגביל אותי בשום דבר ואוהב ואילו זה שאני נמצאת איתו מחסיר ממני אהבה ואני מרגישה סערת רגשות מה לעשות??? מצד אחד אני אוהבת את החבר שלי ואני קשורה אליו ומצד שני יש לי רגשות עזות לראות את האקס שלי ולהיות קרובה אליו ולקבל את היחס החם והאוהב שלו אני כבר לא יודעת מה לעשות ומה עובר עליי ולמה זה קרה ככה פתאום??.
שאלה:אני אישה… שנולדה להורים גרושים… עד היום לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית…!!
האם זה קשור לעובדה שגדלתי בבית שבו ההורים גרושים?!
האם זה נכון בכלל שילד להורים גרושים יסבול בעתיד מבעיות זוגיות?!
אם כן… כיצד אפשר לפתור זאת..! והאם אפשר בגיל צעיר יותר לפתור את "הבעייה" !?!?!
תודה מראש… שולה
שאלה:אז ככה לפני שנה הכרתי בחור והיינו בקשר לא רציני סתם… ואחרי חודשיים זה נגמר ואז אחרי 4 חודשיים חזרנו להיות בקשר, והתאהבתי בו.
הבחור מצד אחד טוען שכיף לו איתי ושאני מצחיקה אותו ושיש לו רגש אליי, ומצד שני לא יזם משהו רציני, אלא להיפך התחיל לצאת עם מישהו (לפי דבריו) ועבר לעיר אחרת ללמוד.
אני שבורה מזה ולא יכולה להפסיק לחשוב עליו, מה לעשות?
אני רוצה לשכוח ממנו
שאלה:אבי ואני חברים שנה וחודשיים . עברנו לגור יחד חודש אחרי שהתחלנו לצאת. הכל הקרה מהר ובכיף. עד היום 95% מההוצאות הכספיות הן עליו. לאורך כל הדרך הוא רצה להיות ג'נטלמן ולארג' ולהזמין ( בילויים , קניות ) . גם שניסיתי לשלם הוא התעקש לשלם בעצמו בטענה שכסף שלי/ שלו אותו הדבר,וקיבלתי את זה. אמנם אני עובדת אך גם סטודנטית אשר מממנת לימודים והוא יודע זאת. הוא בעצמו מאוד בזבזן ואף יש לו ממה לבזבז , כך שלא נראה היה שמפריע לו.
כדי להרגיש בכל זאת בסדר מדי פעם ערכתי קניות בסופר , קניתי לו מתנות בהפתעה והזמנתי אותו לטיולים שהיו דרך העבודה. עד לפני חודש לא ידעתי שהעניין הכספי מהווה בעיה – עד שהוא סיפר . השתניתי והתחלתי גם אני לשלם. לאחרונה יש בנינו ריחוק , אני מרגישה שהוא " מצפצף " על דברים שחשובים לי ואפילו אין לו חשק לסקס. כשדיברנו הוא אמר שהוא עדין כועס בגלל הכסף אפילו שהוא מרגיש שחל שיפור מאז שדיברנו על זה. כרגע בעקבות " מטענים" רבים אחד כלפי השני , החלטנו להיפרד לכמה ימים , לחשוב ואולי אפילו ללכת ליעוץ.
מה לעשות ?
שאלה:רוני ואני חברים כבר שלוש שנים וחצי, לאחרונה עברנו לגור יחד. מדי פעם, יש בינינו חיכוכים ומריבות, אך שנינו אוהבים אחד את השני. בגלל כמה מריבות קשות שהיו לנו, שקלתי לא פעם להפסיק הכל ולהיפרד אך בכל פעם מחדש לא היה לי האומץ והמשכנו הלאה. החיסרון הגדול שלי הוא שאינני מסוגלת לעמוד בזמן שקבענו אף על-פי שאני מאד מנסה ומשתדלת, והחיסרון הגדול של רוני הוא שהוא מתעצבן מאד מהר ונוטה לצעוק לפעמים. יוצא שרוב המריבות הן בגלל שאני גורמת לנו לאחר ואז רוני מתעצבן עלי וצועק ואני לא מוכנה שהוא יצעק עלי וכך קורה שהכל מתפוצץ ואנחנו לא מדברים. אינני יודעת מה לעשות. אני אוהבת אותו, אך האם די באהבה?
שאלה:חברי נפרד ממני לפני שבוע אחרי חברות בת 4 שנים (אני בת 26 והוא בן 29). גרנו ביחד והכל היה טוב. הוא אוהב אותי מאוד אבל הוא טוען שהתפיסה שלנו שונה בכדי להתחתן ולהקים משפחה. הוא צודק אבל אני מאוהבת בו מאוד ורוצה אותו בחזרה. אני לא יוצרת איתו קשר למרות הרצון העז שבי. האם כדי להתעקש ולהשיג את רצוני ולסחוף אותו, או פשוט לעזוב? (למרות אהבתינו הגדולה מאוד אחד לשני בכל המובנים).
שאלה:אני וחברי יחד כבר שנה וחצי הוא טיפוס "רגיש" ומתאים לחלוטין לפרופיל המתואר כאן אך שהוא מוסיף על כך שכאשר הוא נפגע הוא גם יוצא מהבית בהתחלה זה היה לכמה שעות והיום זה יכול להימשך למס' ימים עד שאני מרימה לו טלפון וכד'.. תמיד הוא זה שנפגע ואני לא הייתי בסדר. האם סוג התנהגות שכזו אכן יכולה להשתנות או שזה מולד איכשהו ואין מה לעשות מול זה??????
שאלה:דר' גרנות היקרה,
קראתי את מאמרך שכותרתו 'האם את חולת אהבה' ומצאתי שאני אכן חולה.
אני מרגישה שניתן להגדיר את מצבי כ"מכורה לאהבה" ולמעשה מכורה לסבל.
האם את חושבת שיש התמכרות לאהבה ואם כן מהו הטיפול המתאים לכך?
בברכה
המיואשת
רחל.
שאלה:אני וחברי יוסי יצאנו שלוש שנים יחד יום אחד תפסתי אותו בוגד בי עם החברה הכי טובה שלי וזה היה נורא עצוב ומגעיל איך הוא נגע בה בכלל מה הוא חשב לעצמו שהוא עזב אותי והלך איתה לפחות היה מועיל בטובו לעזוב אותי קודם לפני אחרי שהלך איתה נפרדנו ועכשיו אחרי תקופה של חצי שנה הוא רוצה לחזור אלי ואני בקשר איתו ולא יודעת מה לעשות כי אני אוהבת אותו ורוצה לחזור אליו וכולם אומרים שלא כדאי כי אם הוא עשה את זה פעם אחת הוא יעשה לי את זה שוב פעם ואני כל כך מיואשת ואין לי מושג מה לעשות וגם ההורים שלי לא רוצים לקבל אותו הם פשוט מחקו אותו ולא רוצים לשמוע עליו אפילו אתם חייבים לעזור לי אני במצוקה נפשית חמורה מאוד ואין לי מושג למי לפנות כולם הפנו לי עורף ואני לבד בכל המערכה הזאת ופשוט בא לי לברוח מהעולם הזה כי גם ככה אם אני יעלם אף אחד לא ישים לב כי לא נראה לי שלמישהו בככל איכפת ממני אז אולי אתם תוכלו לעזור לי במשהו בבקשה תודה עדן
שאלה:יצאתי עם מישהו שבע שנים הכל היה טוב ויפה כל כך אהבנו אחד את השני.
בשנה האחרונה הוא התחיל להתרחק ממני הוא לא היה מתקרב אלי לא מחבק ומנשק אותי וכמעט ולא היינו עושים סקס, תמיד ששאלתי אותו מה קרה הוא היה מתחמת וממציא תירוצים עלובים.
עד שיום אחד תפסתי אותו עם הידיד הכי טוב שלי שהיה ממש כמו אח שלי….
הם היו ביחד במיטה וזה כל כך הגעיל אותי ואז הבנתי למה הוא התרחק ממני בשנה הזאת
כל עולמי חרב עלי, לא ידעתי מה לעשות אפילו ניסיתי להתאבד פעמיים אבל למזלי הרע והמר לא הצלחתי!
אז חשבתי רק על נקמה ואז התחלתי לצאת עם בנות אפילו יצאתי עם אחותו כדי להרגיז אותו אבל הוא לא התרגז הוא המשיך בחיים המסריחים שלו ואני נשארתי לי לבד בעולם הזה ההורים שלי זרקו אותי מהבית ואני חושבת כבר על התאבדות נוספת, אני רק מקווה שאם אני יחליט להתאבד הפעם אני יצליח
אתם חייבים לעזור לי בבקשה
שאלה:אני נשויי כ-6 חודשים וזאת לאחר הכרות של 9 חודשים ויש לי אשה מקסימה.
הבעיה אצלי היא כך- הוריי הם קצת קשיי יום ואילו הורי אישתי אפשר לומר מסודרים,אני מרגיש צורך לעזור להוריי ואני לא יכול לעמוד מהצד ולא לעשות כלום עזרתי להוריי מסתכמת בכ- 1000 שח בחודש (אני ואשתי משתכרים בכ- 8000 שח בחודש),הבעיה היא שאני יודע שלאישתי זה מפריע והיא אפילו אומרת לי את זה וכתוצאה מכך יש לה רעיונות שונים כמו שנכסוך כסף אצל אבא שלה וכו וכל זה בכדי שלא יתאפשר לי בקלות לעזור להוריי,לי בעיקר מפריע שזה שאני עוזר להוריי מפריע לאישתי במקום להבין את המצב ויוצא מכך שאני רואה את אישתי באור שנה(ולא חיובי).לציין כי אישתי היא ילדת שמנת ואפשר לומר שהיא גדלה בבועה ולא ידעה קשה מהוא,
וכל עזה שלי להוריי מתפרש אצלה כאל דחיית רכישת דירה בשבילנו.
מה אני עושה במצב כזה? אני לא מרגיש טוב עם כל הסיפור הזה.
אשמח לתשובה מהירה
שאלה:שלום. אני נשוי כבר 20 שנים. יש לנו שלושה ילדים. לאחרונה התגלה לי על כך שאשתי קיימה יחסי מין (חד פעמיים) עם אדם מוכר לי. הדבר היה לפני זמן רב יחסית–16 שנים–אך היא נאותה להתוודות על כך לפני פחות משנה. הדבר נפל עלי כרעם בצהרי היום. אנחנו זוג מודע, מדבר, אוהב, איכפתי וכד', והזעזוע בשבילי הוא עמוק. לא הכנתי את עצמי ל"סצנה" הזאת, ואני מוצא את עצמי מהרהר ומדמיין את הארוע הזה ללא הרף. אני מוצא את עצמי כואב, מושפל, לא- שווה, וכו',וכו'…ומוצא עצמי נקרע לגזרים כי אני אוהב, ומאוהב באשתי(וגם היא) כפי שמעולם לא היינו. אז נכון, יהיה מי שיאמר "תיסתכל על הכוס המלאה"(ואני עושה כל מאמץ להתבונן בה), אך הכאב, הפליאה, האכזבה, תחושת הנטישה ועוד כהנה וכהנה, אינם מרפים ממני. להיפך, כל מערכת היחסים ביננו היום, מסתובבת סביב הארוע "העתיק" הזה, שבשבילי הוא חדש וטרי.
אינני יודע כיצד להתמודד ולהקל על עצמי. אינני מקבל את הארוע, ומעדיף למחוק אותו כלא היה…
שאלה:אני נשואה מזה עשרה שנים, מתוך זה נולדו לי ולבעלי בן ובת ,ועוד בת לבעלי מנשואים קודמים.
לצערי הרב ביתו לא גרה איתנו אלה אצל אחיותיו , וזו כיוון שהיא לא קיבלה את נישואו לאישה אחרת. עכו זאת כול התקופה הזאת חיינו בבית במין עפרוריה ומרירות, ומריבות, . ניסיתי רוב הזמן לבקש שהיא תבוא לחיות במחיצתי אך תמיד ניעינתי בתשובה שלילית ממנה, לצערי לפני חמש שנים בערך הילדה חוותה טראומה רצינית מאוד שכתוצאה מכך היום היא מרותקת לכיסא גלגלים . מאז אותו מקרה חיי בביתי הפכו להיות יותר ממירים יותר מריבות בזה שהוא תמיד חסר בבית ושהוא יוצא אני לא יודעת לאן הוא הולך ושהוא חוזר הוא ממרמר אותי ואת ילדיי וטוען שהכול באשמתי במה שקרה לביתו ,החיים והנישואין נהרסו מכך. ובזאת שהוא חושב שאני קיללתי אותה ובכך הוא ממרמר את חיי בשיטטיות ואת חיי ילדוו והחיים פשוט הפכו להיות גיהינום! ואני זאת שתמיד צריכה לשתוק למרות שכמה פעמים היכה אותי והבלגתי על זה תוך כדי איומיו שאם אתלונן שהיכה אותי הוא אתגרש מימני. אני לא רוצה להרוס את מסגרת הנישואין וכול הסבל שלי זה כתוצאה מזה שהוא לא גר עם בתו ועקב מצבה של בתו זה בילתי אפשרי שהיא תגור איתנו בבית, מה עושים במצב כזה? אנא עיזרי לי איני יכולה להמשיך את צורת החיים האלה.
שאלה:היי יש לי פגישה עיברת אם חברתי אך היא אומרת שאני לא יבוא ואני כל כך רוצה לבוא
היא אומרת שכאשר אני יבוא אז הי רוצה להיזדיין.
ושהיא עוד לא מוכנה
אני שאלתי אותה למה חייב להיזדיין אז היא אמרה כי אני רוצה לראות תזיין שלך ללקק אותו למצוץ אותו שתידפוק לי תזיין בכוס
מה אני אמור לעשות???
שאלה:שלום רב,
נראה לי שהגענו, בעלי ואני, לסוף הדרך ולסוף החיים המשותפים אחרי 27 שנים. מעולם לא התאמנו ממש מבחינת סדרי עדיפויות ומבנה האישיות, אך למרות עובדה זו היתה בינינו חברות והערכה. גידלנו ארבעה ילדים לתפארת: מאוזנים ומאושרים למרות הויכוחים האינסופיים בכל נושא: עבודה (שכיר/עצמאי), נימוסים, פוליטיקה ומה לא. רק בנושא החינוך היינו מאוחדים וילדינו הינם הראיה לכך.
הוא טוען שאני לא נותנת לו לחלום, אני מידי פרקטית לא מקדישה זמן לאיפור חשוב לו שאקדיש לכך זמן, התוצאות פחות חשובות (אני תמיד יפה ומטופחת מבלי להתאפר חצי שעה). אני מצידי חטוענת שהחלומות שלו להיות עצמאי מבחינה מקצועית הביאה אותנו לכמעט קטסטרופה כלכלית. אכלנו פיצויי םרישה במשך שלוש שנים בהן הוא עבר מפרויקט לפרויקט ללא ידע אלמנטרי בניהול מו"מ עיסקי ואסרטיבי. על הרקע הזה המצב החמיר מאוד לאחרונה ונראה לי שלא ניתן לגשר על חילוקי הדעות המצביעים על הבדלים תהומיים של השקפה.
אנחנו בני חמישים. איך מתחילים חיים חדשים? האם לוותר ולהמשיך, להתפשר ולאבד את שמחת החיים? מה קורה בגילנו למי שמעזה?
אודה לכם על ההתייחסות והתשובות.
מישל
שאלה:לפני כ5 חודשים פגשתי בחור, שמו גלעד.
אהבה ממבט ראשון..היינו יחד באהבה ענקית כחודשיים בערך, סיבת הפרידה שלנו הייתה עצם נסיעתו לספרד(למגורים וללימודים)
בעוד כחודשיים(מהיום) וגם הטענה שהוא בשלב בחייו שהוא לא רוצה חברה-אבל במידה והוא היה יכול להיות עם מישהי(מבחינה רגשית) הוא היה רק איתי.
ובאמת לפי מה שהוא אומר הוא לא היה עם אף אחת כבר 3 חודשים מאז הפרידה.
מצד אחד הוא טוען שהוא לא יכול להיות איתי.
מצד שני-הוא מתקשר,משאיר הודעות חמוד, כשאנחנו מתראים הפגישה מלווה בהרבה חיבוקים ונשיקות פה ושם (לא בפה-לחי, צוואר וכ'ו).
גלעד לא רצה לעלות לביתי עד לפני שבוע מכוון שלא רצה שנגיע למצב בו אנחנו נעשה סקס וכך נהפוך את הקשר ביננו לשיטחי.
היה לנו סקס אדיר כיפי ונעים כשהיינו ביחד.
אני ממש רוצה לחזור אליו, ואפילו מוכנה לוותר על שירותי בצבא בשביל לעבור לגור איתו בספרד לאחר סיום לימודי.
מה אני אמרוה לדעתך לקלוט ממסריו, והאם יש סיכוי בו אני והוא נחזור להיות ביחד, לפי הנתונים?
נ.ב
גלעד הוא בנאדם מאוד ישיר וכן,ועצם ההתמרחויות שלנו והמבטים אומרים משהו-זה לא סתם משחק,וזאת עובדה נתונה.
שאלה:אני והחבר שלי כבר כ-חצי שנה ביחד ואנחנו די אוהבים אחד את השני.
גם בקשר לסקס אין לנו בעיות מיוחדות עד שזה מגיע לקטע של מציצה.
אני ממש לא נהנת מזה… להבדיל מבן-זוגי היקר. אני ממש לא יודעת מה לעשות בעיניין, ניסיתי להסביר לו אבל הוא לא מבין את הבעיה שלי.
אנא עזרי לי,
בתודה מראש לנה
שאלה:אני בת 22, לפני 3 שנים היכרתי את דוד, היתה בינינו כימיה מאוד מיוחדת… יצאנו שבועיים ואז זה התפוצץ עקב מתח רב שהצתבר… אני מיחסת את החוסר הצלחה לגילנו הצעיר ( דוד היה אז בגיל 21 ) מאז אנחנו בקשר שבה ואולך מלווה בהרבה מתחים, דוד טען עד היום שהוא יודע שאם אנחנו נצא שוב מאד מהר נמצא את עצמינו נשואים… והוא צריך זמן… הוא לא מרגיש עדיין מוכן, אני מאד מבינה את זה, אבל שיגע אותי שהוא היה נעלם… לא מתקשר, לא משיב לאימלים שבהם היתי מנסה בצורה עדינה להסביר שאי אפשר לקיים קשר בצורה כזו.. ומיכוון שהענין לא היה ברור בינינו אז הוא היה יוצא עם בנות.. לפני 5 חודשים היה פיצוץ בנינו ומאז לא דיברנו. לאחרונה הוא חידש את הקשר כביכול בטבעיות.. ואני מודעת לחולשה שלי כלפיו, ואני מפחדת לחזור שוב לקשר לא ברור.. אני לא רוצה לדבר איתו על כך מכיון שאני לא רוצה להבהיל אותו אני לא יודעת אם הוא מוכן.. ובכנות קצת (הרבה) קשה לי לתת בו אימון.. מה שכן למרות כל מה שעברנו אני אוהבת אותו מאד! אני כבר 3 שנים יוצאת עם אחרים אבל אני יודעת בפנים מה אני רוצה.. אני רק כבר לא יודעת אם זה טוב לי….
שאלה:אני בעלי נשואים שלוש עשרה שנה ויש לנו שלושה ילדים במהלך נישואינו סבלתי מאלימות פיזית, נפשית ומילולית אבל בשורה התחתונה יש לו לב זהב כך שהיו לנו גם ימים טובים לפני כמה חודשים הכרתי בחור שהראה לי שהחיים יכולים להיות יפים ושמגיע לי שיכבדו אותי ויעריכו אותי התחלתי בתהליכי גירושים ומאז בעלי הישתנה ונהפך לאדם אחר יותר טוב האם הוא יכול להשתנות או לא האם לוותר על בחור מקסים שגורם לי אושר או להמשיך בגירושים מה עם הילדים האם הם סובלים אנא עיזרו לי
שאלה:אני בעלי נשואים שלוש עשרה שנה ויש לנו שלושה ילדים במהלך נישואינו סבלתי מאלימות פיזית, נפשית ומילולית אבל בשורה התחתונה יש לו לב זהב כך שהיו לנו גם ימים טובים לפני כמה חודשים הכרתי בחור שהראה לי שהחיים יכולים להיות יפים ושמגיע לי שיכבדו אותי ויעריכו אותי התחלתי בתהליכי גירושים ומאז בעלי הישתנה ונהפך לאדם אחר יותר טוב האם הוא יכול להשתנות או לא האם לוותר על בחור מקסים שגורם לי אושר או להמשיך בגירושים מה עם הילדים האם הם סובלים אנא עיזרו לי
שאלה:שלום לך צביה שמי מרגלית גדג ואני שלחתי לך את סיפורי וביקשתי את עזרתך לפני זמן רב ואת אינך עונה לי אשמך אם תעני לי בזמן הקרוב. תודה
שאלה:אני ואיתי כבר שלוש שנים ביחד , בתחילת הקשר שיקרתי לו בקשר למשהו מאוד משמעותי בקשר שלנו (לא בגידה חלילה) ולקח לו זמן רב עד שהגיע למסקנה שאני משקרת לו לגבי אותו עניין , מאז אין לו אמון בי ואני מבינה זאת אך מצד שני מאוד קשה לי עם בעיית חוסר האמון שבעצם פוגעת ביחסינו מאודומונעת מאיתנו להתקדם הלאה ביחסים. אני מרגישה שיחסינו עומדים במקום ואני נורא רוצה לדעת מה מקומי במערכת היחסים אך מאוד חרדה לשאול אותו וכמובן עוד יותר חרדה מתשובתו שעלולה להביא לסיום הקשר. איך שואלים ומה עושים לגבי בעיית האמון?
שאלה:לפני כארבעה חודשים ילדתי את ביתנו הבכורה, אך בהריון עליתי 22 ק"ג ולא הצלחתי להוריד אותם. מאז הלידה לאחר שהחלימו התפרים בעלי לא מתעניין בסקס. לאאחורנה ישבנו ודיברנו והוא הסביר שמאז שראה את הלידה והיות השדיים שלי אוכל של הילדה הוא מתקשה לראות אותי כבעבר.
לדעתי זה גם עניין של המשקל. אבל, בשבועיים האחרונים כשאנחנו מנסים כבר להיות יחד בקטע האינטימי, הוא לא מצליח לגמור. מה לעשות?
שאלה:שלום צביה!
—————-
אני מקווה שאפשר לשאול גם לגבי חברים, לא במסגרת נישואים. חבר שלי, שאני מאוד אוהבת, נכנס לעתים למצבי רוח בהם הוא מרגיש עצבות. הוא אומר שכשאני לידו, אז הוא מרגיש הרבה יותר טוב. הבעיה היא שאני יחסית רחוקה וכשאנו מדברים בטלפון, אני לא מצליחה לתת את אותו ה"אפקט". הרבה פעמים בשיחות הטלפון קשה לי להבין אותו ולהגיד את הדבר הנכון, כך שייטב לו. אז אני מרגישה חוסר אונים ולא מוצלחת בקשר , כי אני לא מסוגלת לעזור לו, חוץ מכשאני לידו. מה לעשות?
שאלה:אני כותבת אליך ברגעים, שדמעות נקוות בעיניי לאחר שזלגו במשך יום אתמול והלילה. אני נמצאת במערכת יחסים רצינית שנמשכת שנתיים, ועלולה להסתיים בימים הקרובים.זוהי מערכת היחסים הראשונה הרצינית שחוויתי (הכרנו בהיותי בת 24), וזהו האדם היחיד אותו אהבתי ואוהבת בכל לבי, וכל יום שעובר אני מרגישה שאני אוהבת אותו יותר ויותר. בתקופה שעברנו יחד היו לנו ויכוחים (אחת לכמה חודשים…) והוא טען, בין היתר, כי קשה לו לסמוך עליי (לא בענייני בגידה או אי נאמנות), אלא בעניינים אחרים הקשורים לזוגיות, לא ברור לי בדיוק מה. לפני מספר ימים היה טריגר שבעטיו הוא החליט לחשוב שוב, ובשיחה שקיימנו, הוא טען כי הוא מחפש מערכת יחסים פשוטה, כנה ואינטימית ואין לו את זה, וקשה לו עם החסך הזה. הוא טען כי לא טוב לא במערכת יחסים הנוכחית, וכי היא אינה שונה ממערכות יחסים קודמות שהיו לו. כרגע אנו בהפסקת חשיבה (יותר נכון הוא..) ואני חושבת ורוצה כל-כך שהוא יאמר לי שאפשר להתגבר על זה. לצערי אני חושבת יותר מדי על איך אני אתמודד עם הפרידה? כל עולמי יקרוס תחתיי, איך אפרד מאדם שאני אוהבת כל-כך? איך אכיר מישהו חדש, ואתאהב בו? ומה עם כל הזכרונות, התמונות, השירים והחוויות??? אני פשוט אבודה, בוכה ולא יודעת מה יקרה במידה והוא יאמר שהמערכת הזאת לא תעבוד. גם לי יש צד במערכת, אך אני נמנעת מלהשתתף בהחלטה המפחידה הזאת…! אציין כי אני הייתי רוצה לקדם את היחסים שלנו ולהקים עמו משפחה (אנו גרים יחד כשנה וחצי), אך הוא לא חושב על זה בעתיד הקרוב – זוהי בעיה נוספת. אני בחורה מאוד עצמאית, וכביכול חזקה – וברגעים אלו של המחשבה על הפרידה, אני מרגישה כי אני מאבדת את עצמי לדעת, כאילו אין לי עמוד שדרה יציב. איך מתמודדים עם בעיה כזאת??
שאלה:אני בת 23 ואני יוצאת עם מישהו המבוגר ממני ב-20 שנה, אנחנו יוצאים כבר שנה וחצי ומתגוררים יחד, בתחילת הקשר בינינו הכל היה בסדר לכל אחד היה עיסוקים משלו חוץ מהביחד שלנו. אבל אחרי חצי שנה של קשר כאשר עברנו ממש לגור יחד, הוא התחיל לקנא, לשאול שאלות על כל טלפון, להעיר על לבוש, על איפור, כמעט כל דבר שעשיתי לא מצא חן בעיניו,עד שמצאתי את עצמי, בלי שום ידיד , לבושה בבגדים שהוא אוהב, ובקיצור מנסה לרצות אותו בכל דבר, וחוץ מכל זה גם לא מוצא חן בעיניו איך שאני מנקה את הבית והוא לא ממש אוהב את הורי. יש לנו רגעים נפלאים יחד, והוא לא אלים, אבל הוא צועק ועצבני, כבר כמה פעמים ארזתי מזוודה והלכתי והוא הצטער והתחנן שאני יחזור, אני לא יודעת מה עושים, אולי זה בכל זאת ההבדל גילים בינינו שלא עושה אותנו מתאימים????
שאלה:אני נמצאת במערכת יחסיים ארוכה (7.5 שנה) החלטנו להתחתן אך מאז לא זז שום דבר משיחות עם בן זוגי הבנתי שההחלטה היתה בגלל שאני מאוד רוצה ומבחינתו אפשר להמשיך ללא מוסד הנישואין. הוא בורח מהאחריות כל פעם שהנושא עולה ,הוא רוצה להספיק דברים לפני החתונה וזה ההסבר שלו לדחית מועד החתונה אני לא רוצה ללחוץ יותר מדי כי אני חוששת שהלחץ יתפוצץ בעתיד . לא נראת לי טבעית ההתנהגות שלו אולי יש לו פחד מחתונה כי מחויבות יש לו אנחנו יוצאים הרבה שנים גרים ביחד אצל ההורים שלו אני לא יודעת כיצד להמשיך מבחינתי אני לא מוכנה להמתין אני רוצה להתחתן.
חשבתי הרבה פעמים על חתונה / פרידה אבל אני לא יכולה להפרד ממנו בלב שלם כי הזוגיות שלנו טובה מלבד בעית החתונה שנדחתה הרבה פעמים בגלל סיבות שונות כמו לימודים גילינו וכו'
אבל עברנו את כל המחשולים שהיו בעבר לימודים גיל וכו'
אבקש את חוות דעתך
שאלה:שלום רב!
שמי דנה.
יצאתי עם בחור לפני כמה חודשים , ונפרדתי ממנו מאחר והוא לא נפגש עימי מספיק והרגשתי שהוא לא מספק את הצרכים הרגשיים שלי.
מאחר ואנחנו נפגשים באותו מועדון חברים יצא לנו להפגש כמה פעמים.
ויצא לנו תחת הנסיבות להיות ביחד.
שאלתי היא מדוע למרות שגילתי שהתיחסותי אלי ולנשים בכלל מאוד מזלזלת.
ושהוא מחליף בחורות רבות. ושהוא לא בוגר דיו.
עם זאת. מצאתי את עצמי איתו למרות התנהוגתו המזלזלת והלא מעריכה .
מדוע למרות זאת נשארתי שם , למה לא הלכתי.
ובכלל מדוע אנשים נשארים עם בן זוג שלא מתייחס אליהם כראוי.
ואיך להתמודד עם הרגשה שמשהוא שנסיתי לעזור לו בעת צרה… התייחס אלי כ"כ בחוסר כבוד.
שעקב הנסיבות אני צריכה להמשיך לפגוש אותו .

בהמון תודה,
דנה

שאלה:אני בת 28 והכרתי בחור בן 48 ואני מרגישה שאני אוהבת אותו אבל אין לי
שום מושג מה גבר בגיל כזה מצפה מהזוגיות הזו.. בעיקר לאור העובדה שהוא
כבר עבר הרבה בחייו ויש לו 2 ילדים (הוא גרוש)
הצעות?? איך להתנהג? מה עליי לשאול כדי לדעת לאן מוביל הקשר?
וכד'… יתקבלו בשמחה
שאלה:ד"ר צביה, שלום רב!

אני בחורה בת 20, היו לי שני קשרים רציניים בחיי (שניהם נמשכו שנתיים) אך בשנה וחצי האחרונות לא היה לי חבר ונתתי לעצמי קצת חופש להנות להכיר.
יש לי ידיד טוב (שאנחנו מכירים כבר חצי שנה בערך) הוא אדם מתוק ומקסים ואני ממש אוהבת אותו בתור בן אדם. הוא סיים לפני 5 חודש קשר של שנה וחצי.
הידידים שהיו לי תמיד הם רצו יותר מידידות בסופו של דבר, פחדתי שאותו דבר יקרה איתו (מאחר והוא אדם מדהים ולא רציתי לאבד אותו) אז מההתלחה הייתי זורקת לו כל מיני הערות כדרך אגב שיבין שאנחנו רק ידידים ואין מצב ליותר מזה, גם לא דיברתי איתו על חיי המין שלי כדי שזה לא יעורר בו מחשבות ומתח מיני בינינו.
בשבועיים האחרונים חל שינויי ברגשות שלי, הבנתי שאני נימשכת אליו ואני זאת שרוצה יותר, הרי הוא כל כך מדהים ויש בו את כל התכונות שאני רוצה בבן זוג ועכשיו אני גם נמשכת אליו.
הוא סיפר לי על מישהי שהוא הכיר והתייעץ איתי ואז אמרתי לו שאני כבר לא כל כך אובייקטיבית, משם פיתחנו שיחה והתוודתי על רגשותיי כלפיו. הוא היה בהלם, לא יידע כל כך מה לומר, אמר לי שאני אחת הבחורות המדהימות שהוא הכיר, ושהוא היה רוצה להגיד לי שאני לא יפה או לא מושכת בעייניו אבל הוא לא יכול. ושהוא מפחד לאבד אותי ואת הידידות בינינו.
הוא אמר גם שהוא לא שולל כלום, אבל נכון לעכשיו הוא לא יודע מה הוא רוצה (כי סיים קשר לא מזמן) והוא מפחד שאנחנו ניזרום ואז אני ייפגע והוא ירגיש שהוא ניצל אותי.
הוא אמר לי שהוא צריך קצת זמן לחשוב על הכל ולעקל את זה כי הוא ממש לא ציפה שזה יבוא.
ניפגשנו כמה פעמיים מאז סתם ישבנו אצלי בחדר ולא העלנו את הנושא. אבל אפשר היה להרגיש שיש מתח באוויר,יש גם שינויי בשפת גוף, אנחנו יותר פתוחים וכן מדברים על סקס עכשיו.
אבל אני לא יודעת מה לעשות. אם לדבר על זה ולנסות לקדם את המצב או פשוט להניח לזה.
הוא הרי יודע מה אני מרגישה והוא כבר יפעל כשירגיש שנכון לעשות זאת, לא ככה?
חברות שלי חלק אומרות שאני צריכה לדחוף אותו לזה ולנשק אותו כדי לשבור את הקרח ומשם לראות מה יהיה, חלק אחר אומרות להניח לזה כי הוא יילחץ וזה סתם יבריח אותו.
מה את חושבת?

תודה מראש
שרון
(אני מצטערת שזה ייצא כל כך ארוך…)

שאלה: אני בת 14 ויש לי חבר בערך חודשיים והוא כל הזמן לוחץ עלי שנקיים יחסי מין ואני מפחדת מיזה שאמא שלי תגלה… ואני אוהבת אותו המון המון זמן אני מוכנה לעשות הכול בשבילו אבל לשכב איתו זה קצת בעיה בשבילי אני לא רוצה שאמא שלי תגלה .
מה לעשות ?
שאלה:שלום ד"ר גרנות.
יש לי בן זוג במשך חודש וכמה ימים. (הוא גדול ממני כמעט ב5 שנים)
היחיסים בנינו לא ממש טובים, כלומר…..
יוצא לנו הרבה לריב, אנחנו מתווכחים, ולא מגיעים לפשרה כמעט בכל נושא.
הוא גם מתייחס אליי לא יפה, הוא גדל במשפחה טובה אך עם אבא עצבני מאוד, ובן זוגי
כנראה "ירש" את תכונות האופי הזו ממנו, ואני מאוד לא נהנת מזה שכשהוא קצת מתעצבן עליי
הוא צועק עליי וכו'…
הוא מאוד קשוח איתי! (למרות כל האהבה בינינו)
לפני שבוע נפרדתי ממנו וזה היה לי מאוד קשה!! ואז הוא ישר בא אליי והתחנן שנחזור,
וכך היה 3 פעמים (נפרדנו וחזרנו), וכבר שבוע שהולך לנו בסדר.. למרות שהיו וויכוחים ממש קטנים.. אולי 2.
לפעמים גם היו מצבים שהוא היה משפיל אותי ליד אנשים.
אני חושבת שהיחס הזה נובע מתוך זה שהוא דואג ואוהב אותי, אבל הוא לא מבין שאני סובלת
מהיחס הזה, הוא ממש מתנהג כמו אבא שלי ואני לא רוצה שזה יהיה ככה!
הסברתי לו מלא פעמים.. והוא ענה לי בפעם האחרונה שרבנו על זה "אני מרגיש שאם אני לא
אחזיק אותך קצת את תבגדי בי מלא…"
והבעיה היא (בלי להיות צנועה ושוויצרית) אני בחורה שנראת טוב מאוד, חטובה וכו'…
ויש לי הרבה מחזרים, והוא לא בוטח בי!!
אני בחיים לא בגדתי בו…… ואני גם לא מתכוונת וגם זאת הסברתי לו לפחות 100 פעם
ודרשתי ממנו שיסמוך עליי ושיאמין בי ולי!!! אבל אני לא מבינה למה הוא כ"כ קשוח איתי…

בקיצור, אני מאוד סובלת מזה, למרות שהיחס שלו ממש טיפה השתנה השבוע האחרון,
אבל עדיין יש בעיות, ואני כבר לא יודעת באיזו שפה לדבר איתו כדי להסביר לו….

אשמח לקבל יעוץ דחוף!
בתודה,
נטלי!

שאלה:שלום,
אני ובן זוגי נשואים שנתיים,נישאנו לאחר 4 שנות חברות.
היחסים ביננו מורכבים מאוד ובמשך כשנה הינו בטיפול זוגי, אנו מנסים לעבוד על הקשר אך לעיתים הקושי גדול.
הבעיה שניבת בפננו עכשיו היא שבעלי רוצה להיכנס לשותפות עיסקית עם אחותו ואני חוששת מזה מאוד.
אציין שמשפחתו נוחה אך יחסי עימם קרירים ואני חוששת מאוד.
הדבר גורם למתחים קשים ביננו ואני חוששת שאם אעמוד בדרכו הקשר עלול להתפרק.
שאלה:ח
שאלה:אני בת 17 עוד פחות מחודש הכרתי לא מזמן ולגה לעבודה נחמד ואני חושבת שאני רוצה אותו
האם זה נכון לחשוב ככה? והאם כדאי לי פשוט להמשיך ולראות בו קולגה בלבד ולהמשיך להיות ידידה שלו?
שאלה:יצאתי עם בחור במשך 3 שנים היינו ידידי נפש בנוסף לאהבה שהיתה ביננו בחודש האחרון הייתי בקשר אפלטוני בלבד עם חבר שלו מאחורי גבו הוא גילה זאת נפגע וניתק קשר. אני לא יודעת מה עליי לעשות אני אוהבת אותו וכשיו לו מעידות אני סלחתי לו איך אוכל לשכנע אותו שזוהי טעות?? התכוונו לעבור לגור יחד עוד חודש ואני בדיכאון
שאלה:אני מרגישה שאני מאבדת את הזהות שלי לצד חברי צחי אני אוהבת אותו אבל אני מפחדת כל מי שנמצא לצידי אומר לי שאני מאבדת את החיה שהיתי בגלל שכל החיים שלי קשורים בו ואל תגיד לי שאני צריכה קשר עם עם חברות כי זה לא יעזור אני תמיד יעדיף להיות איתו ואני מפחדת שאני יגיע להיות בת 30 נשואה ובלי חיים.

שאלה:אני ובעלי נשואים 5 שנים יש לנו שתי בנות חיי הנשואים שלנו נחשבים לדי טובים אבל יש לנו בעיה אחת בגידול הבנות שנינו אף פעם לא באותם הדעות לגבי הגידול שלהם.
שאלה:אני בת 21 והאקס בן 24 ביינו יחד 3 שנים והיה ביננו קשר יפה. בחודש האחרון של החברות שלנו הייתי בקשר (אפלטוני בלבד) עם חברו הטוב והוא סיפר לי שבן זוגי הטריד מינית את אחותו בצעירותו ועקב תלונתה שהה הנתיים במעון נעול. ביררתי את הדברים והם נכונים.
בן זוגי כעס שהייתי עם חבר שלו בקשר מאחורי גבו הוא טען שאני בוגדת ולאחר שנודע לו כי אני יודעת על עברו ניתק כל קשר. לדעתי הוא ברח מהמציאות. אך אני גם יודעת שכעת הוא גר עם מישהי שהכיר לפני שבועיים(ישר כשנפרדנו)
מצד אחד אני אוהבת אותו וקשה לי בלעדיו אך מצד שני יש לי את הכעס על כך שהוא הסתיר ממני דבר כה חשוב במשך כל הקשר. האם עליי להרפות ולתת לו ללכת? (למרות שאני יודעת שהאהבה שלו אליי לא נגמרה?)
שאלה:ש-לום
אני בת 18 ועוד לא היה לי חבר או מערכת יחסים אמיתית. כשאני פוגשת מישהו אז תמיד יש את המבוכה הזאת בהתחלה, לא בטוחה מה לומר, כאילו שנהייתי מטומטמת ומשעממת לגמרי, אין לי נושאים לשיחה, אין לי איך להצטרף לשיחה שהוא מתחיל ולענות על שאלות כמו – נו, אז ספרי משהו מעניין" או " נו אז מה את אומרת" בכלל אין לי מושג ירוק איך להגיב באותו רגע.
מה עושים?
שאלה:שלום לך,
אני נשואה 8 שנים, עם 2 ילדים קטנים ומתוקים, לאחר הגירה מהארץ החמירו בעיות בינינו עד כדי כך שאני מרגישה צורך דחוף לדבר עם מישהו, להתייעץ, אבל בעלי לא מוכן בשום אופן , פשוט מאוד, הוא הודיע לי שהוא לא משתף פעולה ואותי זה עוד יותר מייאש, אני יודעת שקשה לו גם איתי , אני לא אומרת שאני צודקת אבל הוא מצדו צודק, ולא מוכן ללכת לשום ייעוץ, מה עושים? הבעיות בינינו הם (בקצרה): אלימות מילולית, מאבקי כוחות, חוסר עזרה בבית וכו… אני מרגישה שאני פשוט מתמוטטת מרוב לחצים, אני מטפלת בילדים בלי עזרה ממנו, מטפלת בכל ענייני הבית בלי עזרה – הוא לא מרים כוס, זורק את הבגדים המלוכלכים שלו בכל מקום, מפזר פקודות, מתנהג כאילו הוא מלך ואני שפחה – תביאי לי, תכבסי לי, תבשלי לי, תנקי לי , תתפרי לי, תשלמי חשבונות של הבית, תסדרי לי , תעזרי לי, תהיי רזה, וכך אין סוף של פקודות, ואיפה אני בסיפור? הוא אפילו לא טורח לומר בבקשה , הכל מובן מאיליו שאני חייבת לו הכל , זה ממש מתסכל אותי, ואם אני מתעקשת שהוא יאמר בבקשה אז הוא יגיד אני לא יגיד בבקשה ואת אל תביאי לי , תראי איזה יום שחור עוד יהיה לך ממני,,, ואני מרוב פחד מורידה את הראש ומביאה לו את מה שהוא רוצה, אם אני כועסת עליו ולא מדברת איתו אז הוא ממש מסוכן, הוא יכול לשבור דברים בבית בלי שום שליטה ודברים יכולים לעוף לי על הראש , וגם על הילדים, לכן אני מעדיפה לא לעצבן אותו וכך יהיה רגוע, אבל יש בבית אוירה של מתח, אולי המלך יתעצבן.. צריך לשמור על השקט,
מצד שני, הוא יכול להיות מקסים ועדין מתחשב ומאהב מדהים, הכל לפי המצב רוח שלו, יש ימים שבהם אני מאושרת להיות אשתו, להמצא בחברתו, צוחקים, מאושרים , יוצאים לבלות, עם הילדים או לבד,כשיש לו מצב רוח טוב, כל השכונה תדע מזה ולהפך…
יש לו אופי חזק ושתלטן, ממש כמו מפקד צבאי, יש לו גם קול רועם , אני מקווה שהצלחת לקבל תמונת מצב כלשהיא, בבקשה תעזרי לי להחליט מה עושים, אני עדיין מאמינה בנישואים האלו, וחושבת שאפשר לשקם, איך ?האם לעשות הכל לבד?
תודה רבה רבה על תשובתך
שאלה:איך משיגים בנות
שאלה:שלום שמי אור אני ובעלי נשואים כמעט 7 שנים יש לנו ילדה בת 3 ולפני שנה היה לנו משבר
גיליתי שאני בהריון ומכיוון שלא עבדתי באותה תקופה בעלי רצה שאני אעשה הפלה וזה היה נגד העקרונות שלי לבסוף בלית ברירה ביצעתי את ההפלה ולאחר מכן רציתי להיפרד מבעלי אך בגלל אילוצים כלכליים וגם בגלל שהוא הבטיח שהוא ישתנה ושהוא מצטער וכמובן גם בגלל הילדה
אז נשארתי. כיום אנחנו מנסים ליצור מערכת יחסים טובה אבל לא כ"כ מצליח לנו אני לא מרגישה
שאני נמשכת אליו מספיק, ההתלהבות ממנו ירדה אבל לעומת זאת התקשרות בינינו טובה יותר
והאמת שאני באמת מנסה להימשך אליו ולקיים איתו מגעים אינטמיים קרובים אבל מצד שני
לא כ"כ בא לי. השאלה היא מה עושים כולם אומרים לתת לזמן לעשות את שלו אבל כבר שנה זה לא יותר מדי זמן? האם אני צריכה לעזוב? למרות שכולם אומרים שהוא ישתנה ועכשיו הוא טוב
אלייך ואולי לא תמצאי מישהו והוא גם אבא טוב. אני ממש לא יודעת מה לעשות אנא עזרי לי תודה.
שאלה:אני,נעמה,יצאתי במשך שנה וחצי עם בחור ,שלמעשה היה אהבתי הראשונה,אהבת נעורי.
אני והוא פרודים כבר שנה וחצי,אך הקשר בנינו לא נותק עד עכשיו. הסיבה לפרידתנו היא מכיוון שהוא החליט לטוס לחו"ל לתקופה מסויימת ללא הגבלת זמן ולמרות האהבה העדפנו שכאן זה צריך להיפסק.
לפני כ-4 חודשים אני וחברו הכי טוב התחלנו לצאת ונתגלתה ביננו אהבה שלא האמנתי שאי פעם תפרח, בהתחשב שכל התקופה שאני והאקס היינו ביחד, אני וחברו הטוב הייהו ידידים ממש טובים. אני חושבת שנכנסתי לקשר לא בריא אך אני רואה אותו לכיוון חתונה.
למרות כל האהבה המצפון שלי לא מצליח לשקוט, מה עלי לעשות?
שאלה:שלום רב.
יש לי בעיה אישית, שלמעשה, כרוכה בזוגיות.
אני נמצאת במערכת יחסים ארוכה (כבר למעלה משנתיים)ואני מאוד(!) אוהבת את בן-זוגי…
בעקבות משקעים ובעיות שצצו במערכת היחסים ולעיתים מלוות אותה עד היום, אני נמצאת בנקודה שבה אני כל הזמן חרדה ומתוחה.
אני לא מרגישה בטוחה וקשה לי לדבר איתו על המצב הזה, משום שהוא לא כ"כ קשוב וגם אין לי שום בסיס מוצק לטיעון הזה, זאת תחושה די כללית ואין לי נימוקים ספציפיים…
אני חושבת שהתחושה הזאת נובעת מדברים שקרו בעבר,מכך שאנחנו לא מתראים יותר מידיי, וזה מגיע מצידו ובעיקר מכך שכשאני מגיעה אליו עם נושא שמציק לי או מפריע לי הוא בטוח שאני מתקיפה אותו ומיד נכנס לאיזשהי מגננה.. אני משתדלת שלא ירגיש כך, אך בכל זאת קשה לי עד מאוד לפתח איתו שיחה.נק נוספת היא שהוא ממעיט לדבר על רגשותיו, דבר שמקשה עוד יותר על ההידברות בנינו.
חשוב לציין שבעקבות חוסר הביטחון שלי, אני מאוד מקנאה לו ומצפה ממנו ללא מעט ומבחינה אישית, אני מתעסקת בזה ללא הרף, וזה מפריע לי עד מאוד.
אני מאוד רוצה לשפר ולשקם את הקשר, אך אני אובדת-עצות, אני לא יודעת איך לגרום לו להיפתח, לדבר, להקשיב ולהראות אהבה.
נקודה נוספת שחשוב לי לציין היא שיש אהבה בזוגיות הזאת, זאת לא זוגיות של נוחיות או הרגל.
יש בנינו אהבה, אבל יש תחושה שמשהו תקוע, שמשהו לא זורם, שמשהו מפריע.
אודה לך מאוד ואשמח מאוד לקבל מענה! תודה מראש!
שאלה:אני בת 27 הכרתי בחור בן 38 רווק שפשוט אני מרגישה שבאיזה מקום אנו לא מתאימים כי אני רוצה משהו עם אופי אחר אבל יש לו גם הרבה דברים שאני כן אוהבת .
אני מרגישה שהוא אוהב אותי הוא תמיד מחבק מנשק מפרגן אבל קשה לו להתאהב כך הוא אומר אני אוהב אותך אך לא מאוהב החלטנו לקחת פסק זמן לחשוב לי הוא לא יוצא מהראש
אחרי 3 ימים הוא התקשר (אני לא מתקשרת אליו בכלל) ואמר שהוא חושב עלי המון ,
עבר כבר שבוע ואני מאוד מתגעגעת אליו ורוצה להיות איתו הוא מאוד מאוד רגיש מה עליי לעשות להמשיך לחכות?
שאלה:אני בת 15 וליפני כחצי שנה נדלקתי על בחור שגדול ממני בערך בשנה היינו בקשר ולאחר כחודשיים נפרדנו מיכיון שגיליתי שהוא לא אוהב אותי ושהוא כל הזמן שיקר לי.
באותו זמן שהיינו בקשר הייתי בקשר עם חברים שלו בידיעה ובהסכמה שלו,
לאחר שנפרדנו המשכתי קשר עם חברים שלו ומאד מהר נדלקתי על חבר מאד טוב שלו שנדלק גם כן עלי.
אחרי שבוע הפכנו לחברים והכרתי אותו להורי בתור חבר ראשון,יצאנו כחודש למרות שחבריו זיזלו בי על היותי "חברה לשעב" של חברם (למרות שלא הייתי חברתו בכלל.
אחרי שיצאנו חודש וחצי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי מאוד אבל שבגללי הוא לא יכול להיתרכז בלימודים והוא מוציא ציונים נמוכים ורוצים להעיף אותו מביה"ס ולכן הוא מבקש שניפרד.
אנחנו נפגשים והוא אומר שהוא אוהב אותי והכל אבל זה לא כמו שאנחנו חברים הקשר ככה נורא מפריע לי לדוגמא:פעם לא הפריע לי שהוא יוצא עם חברים וידידות שלו,והיום,כשהו כבר לא חייב לי כלום זה ממש מפריע לי.
אני יודעת שהוא אוהב אותי מאד כי זה מה שהוא כל הזמן אומר,בכל זאת, איך מחזירים אותו אלי?
שאלה:החבר הקבוע שלי ואני יחד כבר כמעט שנתיים אם לא להחשיב את הפרדה שהייתה לנו לפניי שנה (נפרדנו למשך חצי שנה), בגלל מריבות בלתי פוסקות והקושי להתמודד איתן.
במשך התקופה שלא היינו ביחד, הוא היה עם מישהי אחרת.
אנחנו חזרנו להיות ביחד בנימה של "הפעם זה יהיה שונה", בהתחלה זה באמת היה שונה, אבל לאחרונה כל המריבות חוזרות על עצמן.
בנוסף לזה, אני כל הזמן חושבת על העובדה שהוא היה עם מישהי אחרת בתקופה ההיא, וזה גורם לי לאי נוחות נוראית, שבכל פעם מחדש אני בולעת אותה.
מאוד הייתי רוצה לשפר את היחסים ביננו, נורא קשה לי כשאנחנו רבים ככה כל הזמן, ואנחנו ניסינו ודיברנו ודיברנו שוב אבל זה עוזר רק לתקופות זמן קצרות….
אני נורא אוהבת אותו, והוא מאוד חשוב לי, והייתי רוצה פשוט להפוך את הקשר שלנו למשהו טוב ובריא…
אני באמת ישמח לקבל עצה בעניין….
תודה רבה
שאלה:הי
אני נמצאת כרגע במערכת יחסים בין ארצות ואני אסביר.בן זוגי עזב את הארץ לפני כ4 חודשים
כדי לנקות את הראש וגם לעבוד .הוא היה שכיר במשך 17 שנה ואח"כ ניסה לפתוח עסק עצמאי שלא כל כך הצליח הוא סגר אותו בתחושת כישלון גדולה וקיבל הצעת עבודה בחו"ל ודי שמח על המציאה.הקשר ביננו הוא די טוב אנחנו אוהבים מאוד ואני מרגישה שהוא די נקטע בשיא ומאוד קשה לי לנהל מערכת יחסים כזו.לא ברור לי מתי הוא יחזור לארץ .והתשובות שאני מקבלת ממנו
די מעורפלות כי הוא טוען שהוא בעצמו לא יודע מה יקרה איתו בעתיד.
הייתי שמחה לקבל את עצתך וגם אם תוכלי להפנות אותי לספרות כתובה בנושא של זוגיות בין ארצות.
אני ובן זוגי נמצאים ביחד כבר 11 חודשים ויש לציין שהקשר ביננו החל מידידות גדולה של 4 שנים
שאלה:הי
אני נמצאת כרגע במערכת יחסים בין ארצות ואני אסביר.בן זוגי עזב את הארץ לפני כ4 חודשים
כדי לנקות את הראש וגם לעבוד .הוא היה שכיר במשך 17 שנה ואח"כ ניסה לפתוח עסק עצמאי שלא כל כך הצליח הוא סגר אותו בתחושת כישלון גדולה וקיבל הצעת עבודה בחו"ל ודי שמח על המציאה.הקשר ביננו הוא די טוב אנחנו אוהבים מאוד ואני מרגישה שהוא די נקטע בשיא ומאוד קשה לי לנהל מערכת יחסים כזו.לא ברור לי מתי הוא יחזור לארץ .והתשובות שאני מקבלת ממנו
די מעורפלות כי הוא טוען שהוא בעצמו לא יודע מה יקרה איתו בעתיד.
הייתי שמחה לקבל את עצתך וגם אם תוכלי להפנות אותי לספרות כתובה בנושא של זוגיות בין ארצות.
אני ובן זוגי נמצאים ביחד כבר 11 חודשים ויש לציין שהקשר ביננו החל מידידות גדולה של 4 שנים
שאלה:אני ושירי חברים מזה 5 שנים, בחצי שנה האחרונה הרגשנו נפילה חזקה בקשר
הקשר הוא לא כמו שהוא הייהפעם, כשעוד היו פרפרים ונהייה מעין סתמי ומשועמם
מאז שהתחלנו לדבר על זה באופן גלוי אני נותן מעצמי 100% ויותר, אוהב יותר, מפנק יותר
והחלטנו שלא לנסות להפרד ונמשיך תקשר, לאחר כמה חודשים של נסיונות להחזיק את הקשר.
יתכן ושלא הצלחנו, האהבה שלה כלפי פסקה איפשהו והיא שמה לב שזה לא אותו דבר
יתכן ואולי לא נחזור יותר ויתכן שיחזור הניצוץ, רק אני ממש רוצה להיות בתוך שעשינו הכל
אילו דברים אני יכול לעשות שידליקו את שירי מחדש שאולי תרצה לחזור אלי ושתרגיש כמו בתחילת דרכנו ?
שאלה:שלום.
שאלה:אני בן 22 וחברתי בת 17 יוצאים מזה 4 חודשים אנחנו שוכבים יחד אך כשחברתי גומרת אין לה כח לכלום..אפילו חיבוק היא לא רוצה..היא פשוט מפנה גב והולכת לישון..מה אני עושה זה פוגע בי קשות!!!מה אני עושה כדי שהיא תפסיק לעשות זאת!!!
שאלה:אני בת 29 נשואה מזה שלוש וחצי ויש לי שני ילדים בשנה האחרונה אני מרגישה שהפערים ביני לבין בעלי הולכים וגדלים, כל מריבה קטנה שלנו הופכת למשהו גדול . יש לי תינוק בן 4 חודשים במשך כל ההריון לא קיימנו יחסים (בטענה שהוא מפחד) עכשיו 4 חודשים אחרי שוב לא שכבנו כבר חודש וחצי וזה לא מפריע לו וזה לא שאני להוטה לסקס אני פשוט להוטה לקירבה ביננו אבל שום דבר לא קורה אם אני לא יוזמת אני מרגישה שאנחנו כבר לא בעל ואשה אלה סתם זוג שחיי בשותפות.
כשאני מנסה להסביר לו כמה הקירבה חשובה לי גילויי חיבה מצידו משהו . הוא אומר שאני סתם מדברת שטויות אני כבר לא יודעת באיזו דרך להעביר לו את המסר אני לא רוצה שנישואינו ירדו לטימיון אבל אני גם לא יכולה לחיות בהרגשה של דחיה . הוא חושב שבזה שהוא דואג לכל הדברים החומריים בבית הוא מסיים למלא את חובתו בלי שום התחשבות ברגשותיי.
אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת אותו אבל אני כן יודעת שאני רוצה לעשות הכל כדיי שזה יצליח ושהיה לנו טוב אבל אני מרגישה שאני פשוט מדברת לקיר
בבקשה תייעצו לי מה לעשות. (יש לציין שאחרים חושבים שהוא מזה מקסים ומזה אוהב כי מרחוק הוא באמת כזה אבל ברגע שהוא נכנס הביתה הכל משתנה).
שאלה:שאלתי אתמול שאלה ואני לא רואה אותה בכלל?
שאלה:השאלה היא:
אני בת 13 ויש לי ידיד שהציע לי לצאת איתו בסילבסטר…
אני הסכמתי לו כיאני אוהבת אותו.. אבל הבעיה היא שאני לא רוצה להתנשק איתו…
החברים שלי לא תומכים בי חוץ מחברה אחת שאומרת לי לבטל הכול אבל אנילא רוצה כי אני ממש אוהבת אותו…
מה אני צריכה לעשות?
אני צריכה לשמוע לחברה שלי?
אני צריכה להגיד לו שאני לא רוצה להתנשק איתו? -זה לא יפגע בו?!
תעזרו דחוף ש.מ.!!
שאלה:תראי אני לא בת 30 ואיני נשואה… והבעיות שלי לא כמו אלו שנכתבו לך.. וקראתי..
אני סך הכל בת 17 את הקשר הרציני שלי עם החבר הנוכחי שלי התחלתי כמעט לפני 3 שנים תמיד היה ידוע לי שחבר שלי קנאי וזה התחיל בדברים קטנים… שתקתי והבנתי.. אז הוא לא רוצה שחבריו יסתכלו על החברה שלו… סבבה לגטימי.. אז בהתחלה באמת באמת אהבתי אותו.. עברנו יחד הרבה הרבה דברים… הוא חזר בתשובה שתקתי אהבתי.. עשיתי למענו הכל… אבל עדין בתוך עצמי נשברתי שתקתי… אף אחד לא הבין לליבי אף אחד לא יכל לעזור לי… לפני חצי שנה הייתי באמת אבודה… בכיתי ליד אנשים קרובים אני באמת באמת רגישה ועכשיו אני משחקת אותו כאילו דבר בעולם לא יפגע.. בי.
בטיול באילת פגשתי מישהו … אני לא אבגוד בחבר שלי כי אני יודעת שהוא כ"כ אוהב אותי…
אבל פשוט אותו אדם גרם לי להבין שאני בסך הכל בת 17 ואני לא צריכה את כל זה עלי.. אני צריכה להנות מהחיים ולא לחשוב עליהם מרעות עיינה של אישה בת 30 שנושאת על גבה כ"כ הרבה.. חזרתי משם הפוכה.. לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי… אבל באתי עם החלטה שאיני רוצה את כל זה… אני לא רוצה תחיים שלי ככה!! נפרדנו עם כאב גדול אפילו שלי… אפילו שזו הייתה החלטה שלי… וחשבתי שלעולם לא אחזור אליו… וכל כך טעיתי.. הוא בא אלי.. לא עזב אותי למנוחה אמר שלא יכול בלעדיי ואמרתי שלי ולו יהיה מאוד קשה להשאר ידידים כי זה פשוט לא פשוט! מפה לשם הוא הרים עלי יד..וזה בחיים לא קרה הייתי הממומה לא ידעתי מה הולך איתי הלכתי לידיד הכי טוב שלי הוא הרגיע אותי… משם החלטתי שלא היה בנינו שום קשר.. אבל אני בן אדם שלא שומר טינה… אחרי חודש נרגעתי…
הגעתי ליום הולדת שלו… ואחרי שבוע הוא הגיע אלי עם פרחים ורצה שנחזור… אין לי מושג למה אבל זה קרה וחזרנו עכשיו אחרי חודשים… אני שוב באותו מצב הוא באמת ישתנה יתנצל באמת לא התאים לו להרים עלי יד זה היה ברגע של עצבים הכל טוב ויפה עכשיו הוא מקנא אבל שומר את זה לעצמו אני עושה מה שאני רוצה בחיים שלי הוא כבר לא מחליט עלי..
אבל משום מה זה לא זה.. זה לא מה שאני רוצה… נסיתי לעזוב אותו שבוע שעבר אבל אני רואה כמה הוא סובל ואני לא מסוגלת… אני לא יודעת מה לעשות איך הוא יבין שחיינו לא מתחברים… אני רוצה שהוא יבין את זה לבד… אבל אני לא יודעת איך איך… לעשות את כל זה… אני יודעת שככה בחיים לא ניפרד… והוא חיי בהווויה שנתחתן וכו'… אבל אני איני רואה את החיים איתו.. בנתים נוח לי איתו אבל אני נשברת מבפנים…. אני מחפשת תשובה לכל ההיסטוריה הזאת… אבל אף אחד משום מה לא יכול לענות לי… מפה… לשם מה אני צריכה לעשות.. איך להמשיך… אני כל כך מקווה שתהיה לך תשובה מספקת שבאמת תעזור לי.. כי אני פשוט לא יודעת מה לעשות!!! תודה לך..
שאלה:יניב ואני יוצאים מזה 5 שנים, עם כמה פרידות באמצע. הכרנו בצבא ותמיד הסתדרנו. יש לנו קשר נפלא, הבנה, אהבה מאד גדולה ובעיקר אנחנו יודעים להיות חברים שזה מאד חשוב לנו. נפרדנו מספר פעמים בעבר בגלל שהוא לא הרגיש מוכן להתמסד (להתחתן) ולא היה בטוח שזה מה שהוא רוצה נכון לאותו זמן ובפעם האחרונה שחזרנו זה קרה בגלל שהוא הציע לי נישואין עם טבעת והכל… היום, כעבור 5 חודשים מאז ההצעה שאנחנו מתחילים לדבר על החתונה עצמה, והוא שוב לא יודע מה הוא רוצה ולא יודע אם הוא מוכן. אני אדם שמחליט ועושה באותו רגע ולא דוחה את זה למחר. יניב יותר רגוע ואדיש ואסור להלחיץ אותו. לי מאד קשה להרפות. אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני חושבת שהכל נובע מלחץ ופחד שלו ולא כי הוא לא אוהב אותי. מה עליי לעשות, כיצד אני אלמד להרפות אם זאת באמת הבעיה, מה עליי לעשות על מנת לא לאבד אותו?
שאלה:צביה,
אני ובעלי נשואים כבר 18 שנים. יש לנו 2 בנות. יום אחד באה אליי אחת מהחברות של הבת שלי.
היא סיפרה לי יום אחד,שאף אחד לא היה בבית(כך חשבה), הלכה לחפש את בתי בכל הבית. היא שמעה רעש וצחקוקים מחדר השינה,שלי ושל בעלי, והיא מצאה את בעלי עם אישה אחרת. אני לא יודעת אם להאמין לה. אני לא ממש בטוחה או שזה סתם תעלול אני לא יודעת. היא גם סיפרה לי שהיא לא אמרה לאף אחד זאת, ובעלי איים עליה אם היא תספר לי. אני לא יודעת מה לעשות כרגע,כי אם היא באמת צדקה אני אשוחח עם בעלי על כך,ותוצאה מזה אולי הוא יפגע בחברתה של בתי. אני לא רוצה להרוס את החברות בין בתי לחברתה, וגם בין המשפחה, אני עובדת עצות.
עיזרי לי..
שאלה:אני רווקה בת 33. ניהלתי קשר רומנטי עם גבר מבוגר ממני ב-20 שנה, במשך כשנה וחצי. הקשר היה רצוף עליות וירידות ובעיקר שקרים מצידו ביחס לחברתו הקודמת עמה היה לפני במשך כ-10 שנים. טען בתחילת הקשר שלנו כי הקשר ההוא הסתיים, אולם היא לא הניחה. אותה אשה (כבת 48) המשיכה להבליח ולהציק, סבלה מ"התמוטטויות" נפשיות עד כדי טיפול ותרופות פסיכיאטריות (מצב ממנו סובלת שנים). לדבריו טוענת כי בנה בן ה-17 הוא בנו. השמיצה אותי בכל הזדמנות (לא בפניי) והפעילה עליו מכבש לחצים אדיר. הוא "ניסה" להתנתק ממנה ואכן בחודשים האחרונים הקשר בינינו התחזק, בעיקר לאחר שנפצע ברגלו, עבר ניתוח והיה תלוי בי לחלוטין. עברתי להתגורר עמו בביתו במשך כ-3 חודשים במהלכם סעדתי אותו, טיפלתי, אהבתי והתמסרתי. לפני כשבועיים "הוזעק" אליה באיזה ערב, חזר למחרת בבוקר "הפוך" לגמרי והחליט שהוא צריך להיות "שם". הדפתי אותו מחיי, ולפני שבוע נושע לי שהם מתחתני בעוד מספר ימים. אני פגועה עד עמקי נשמתי מההונאה, מהשקר ומהאופן בו נהג. המהפך הפתאומי מכאיב ופוצע, ואני מתקשה בתיפקוד יומיומי פשוט. בוכה המון (מעט יותר בכל יום) ומתביישת בתוך תוכי. אנו חיים במקום קטן והפגיעה עצומה. איך מתמודדים עם דבר כזה לעזאזל?…
שאלה:יש לי חבר שבועיים ולקחנו הפסקה אבל אני חושבת שהוא מחבב אותי האם יש לו חברה חוץ ממני
שאלה:היה לי בן זוג חמש שנים הוא גרוש אני רווקה כבר בהתחלה הוא אמר לי שאין הוא רוצה להתחתן לגור ביחד. לעולם כך נדמה לי לא שיקר , מהתחלה היה מלא רגשי אשמה שהוא לא בסדר איתי , ובמקום להשתדל יותר הוא היה עושה המון דברים פוגעים דוקא ככל שאני לא התלוננתי היה יותר טוב ורגוע ברגע שהיו לי טענות הוא היה עושה שוב ושוב דוקא . כמה פעמים ניסינו להפרד עשינו הפסקה של ארבעה חודשים וחזרנו. לפני כשנה הוא התחיל לחשוב על עבודה בחול באחת השיחות הוא אמר לי שהכי קשה יהיה לו להפרד ממני מבנותיו ומהוריו. ככל שהתחילו העסקים בחול להתקדם . הוא התרחק ממני . ביקשתי ממנו לומר לי אם יש לו מישהי אחרת הוא בכל תוקף טען שלא עד שיום אחד הוא אמר:" יש לי רעיון גאוני עלמנת להרגיע אותך כן יש לי מישהי אחרת ואני עושה את כל הדברים שלא עשיתי איתך קבלי אותי או לא (בקיצור רק שאני ארד ממנו מהשאלה) אמרתי לו שאני רוצה ללכת לא להיות בקשר הוא דן איתי בנושא ואמר לי שאתן לו זמן.אין הוא רוצה להרגיש מחוייב. שילשום אחרי עימות קטן קמתי ונסעתי אליו לעבודה . קראתי לו הצידה ורק ביקשתי שיהיה הוגן כלפי . שאם נגמר לו מאהבה שלו אלי רק שיגיד . הוא התפרץ עלי זה בדיוק זה מה שהוא לא רוצה שיהיה – מדיוק מה שהיה לו אם אישתו ( יש להדגיש שאני טיפוס שונה לחלוטין מגרושתו נתתי לו את כל החופש בעולם פירנתי ופרגנתי )התפרצות שלו היתה מפחידה – הןא כל כך מפחד מהמילה זוגיות שהוא רומס את מי שהוא אוהב , אני מאמינה שהוא אוהב אותי ומעניש את עצמו. ברחתי משם ורק לאחר כשעה התקשרתי אליו והשארתי לו הודעה תראה מה אתה עושה לעצמך ולי זה לא מגיע לנו . הוא חזר בצילצול ביקש שלא אדרוש ממנו דבר ביקש שאתן לו את הקצב שלו כלומר להמתין ולא ללחוץ – אני כברלא יודעת על מה לא ללחוץ ???? האם נראה לך שאני צריכה להרים ידים יש ביננו אהבה חזקה וחברות טובה מה לעשות????
שאלה:לפני כשנה וחצי הכרתי את בן זוגי למשך שנה ושלושה חודשים הקשר ביננו היה רעוע ולא בריא אחרי שנפרדנו לפתע כאילו חשנו בחסרון אחד של השני .
איננו יכולים להיות ביחד משום שישנה בעיה אחרת אבל אינני יודעת מה לעשות עכשיו להמתין בסבלנות או שמא ללכת לדרכי ?
שאלה:חבר שלי ואני ביחד כבר שנה וחצי … הכל בסדר ביחסים שלנו חוץ מדבר אחד… הוא קנאי הוא מקנא בכל תזוזה שלי אני מחבקת מישה או אפילו רק נושמת ליד מישהו אחר…
זה קצת מציק לי מה לעשות???
שאלה:היחסים המיניים עם בעלי ניפלאים ויחסינו בכלל ניפלאים. יש לנו חברים משותפים שאחד מהם הוא בחור שמאז ומתמיד נימשכתי אליו (שירתנו ביחד בצבא והורינו מכירים) . לא מזמן היתוודתי בפניו שאני נימשכת אליו תוך כדי שיחה (אנחנו מאוד קרובים ופתוחים האחד עם השני) . השאלה שלי היא האם עשיתי משהו לא בסדר, אני לא מיתכוונת לעשות עם המידע הזה כלום שהרי טוב לי עם בעלי ואני לא מחפסת השלמות. אני פשוט חושבת שבני האדם הם לא רובוטים ואין לנו אפשרות (גם אם ננסה) להדחיק רגשות קיימים. אשמח לשמוע את דעתך. תודה

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *