בהתחלה הייתה שיחת הטלפון, אחרי זה האי-מייל וכשהגיע האס.אם.אס חשבנו שזה הסוף. אבל, מסתבר, יש טרנד חדש בעיר והוא אכזרי הרבה יותר

יש לי חברה ושמה קרן. היא בת 24, ויש לה בעיה שמטרידה אותה בחיים. הבחורה מעידה על עצמה כי אינה יודעת את מלאכת הפלירטוט. הווה אומר, כל מה שכרוך בלעשות עיניים ושאר שטיקים נשיים, שמטרתם לגרום לבני המין השני להזיז ...

החלטה שנעשתה בעשור הקודם בחיינו יכולה להכתיב לנו את החיים? איך מגיעים להחלטה שדי? ומה הכי מפתיע שם בחוץ? יעל חן על הדרך החוצה

מה הטעם לכונן דרמה של אהבה רוסית כשבחוץ משתקף הים התיכון? לא עדיף להיות קצת צרפתיה ולהחזיק לעצמך מאהב? קבלנה את התכנית למזרח תיכון חדש, שתוציא אתכן אחת ולתמיד מההירואין שיק של הסבל

מה יותר מפחיד? המחשבה שזה עלול לקרות גם לך, או המחשבה שלא להתאהב יותר לעולם? טל עירוני, שכבר הייתה שם, תוהה לאן בדיוק ממשיכים מכאן

האקס המיתולוגי, איזו המצאה מיותרת. מישהו שבדרך כלל פגע בנו הכי הרבה בחיים, השפיל אותנו עד עפר, גרם לנו להצטער על היום שהכרנו אותו ובו זמנית גם לרצות מאוד לחיות איתו כל החיים. רק בגללו מצאנו את עצמנו אומרות משפטים ...

מאמר קאלט בקרב רווקות הציונות הדתית, החפצות יותר מכל לא בטבעת, כי אם בכיסוי ראש אופנתי ויקר. שיערן של הבננות הכשרות בוער ולא מפסיק לזמר

הידעתן? גברים הם בני אדם. גם להם יש רגשות ופחדים, גם הם נפגעו בעבר ומפחדים בדיוק כמוכן. חשיפה מרעישה שיתכן ותשנה לכן את הסטטוס

בהתקרבי בצעדי ענק לגיל המופלג עשרים ושש, אני שמה לב למספר דברים מאוד חשובים: א. הורי טוענים שהשעון מתקתק. ב. מבטי חמלה וצער מהסובבים אותי כשהם שומעים שאינני נשואה ולמרבה הצער גם אין לי בן זוג (גוואעלד). ג. רף הסבלנות ...

למה אנחנו משכנעות את עצמנו להאמין שבחורים שבחרו לא להיות איתנו סובלים מחרדת נטישה, חרדת סירוס ומסתובבים בפומבי עם שדים רדומים שהתעוררו מרוב אהבה אלינו? האמת, מסתבר, הרבה יותר סתמית ואפורה