זכות היולדת לבחור

במאמר שפורסם לאחרונה ב"גארדיאן" האנגלי ואחר-כך בהארץ בשם "הצד האפל של הניתוח הקיסרי," (הארץ 26.9) מדווחת המחברת האנגליה אנליזה ברביירי על מחקר חדש שפורסם בכתב העת Birth, המראה כי תינוקות הנולדים בניתוח קיסרי נמצאים בסיכון תמותה גבוה פי שלושה בחודשים הראשונים לחייהם, בהשוואה לתינוקות שנולדו בלידה נרתיקית רגילה. ככל הנראה, לחיצת הנוזלים החוצה מהריאות בעת המעבר בתעלת הלידה משפרת את תפקוד הריאות.
במאמרה מתמקדת ברביירי בכל הנשים אשר נאמר להן על ידי רופאיהן שעליהן לעבור ניתוח קיסרי על מנת שלא להסתכן – למשל, נשים שעברו ניתוח קיסרי קודם – בעוד הסכנות המרובות הכרוכות בניתוח עצמו אינן מוצגות בפניהן. ברביירי קוראת לרופאים להביא את המחקר החדש, וכן כל יתר המחקרים הרלוונטיים, לידיעת היולדות בכל פעם שעולה הנושא של ניתוח קיסרי על הפרק. כמו כן, היא קוראת לתת את התמיכה המירבית לכל יולדת המבקשת לעבור לידה נרתיקית למרות המלצת הרופאים.

זכות האישה לבחור

הקריאה של ברביירי לרופאים עשוייה להיות רלוונטית ביותר, אם לשפוט לפי שני מאמרים נוספים שפורסמו מעל דפי אותו עיתון (הארץ) לאחרונה. מאמר הדיעה הראשון נכתב בידי ד"ר מרק גלזרמן ("מי צריך ניתוח קיסרי," הארץ, 9.7). במאמרו, מתריע גלזרמן מפני הסכנות המרובות הכרוכות בביצוע ניתוחים קיסריים ועל כן קורא לעמיתיו הרופאים לבל ייענו בקלות ראש לבקשות יולדות לניתוח מעין זה ללא אינדיקציה רפואית ברורה (לדברי הכותב, כ- 1400 נשים בישראל מבקשות לעבור ניתוח קיסרי "מרצון" מדי שנה.) במלים אחרות, ניתוחים קיסריים מסוכנים, הן לאם והן לתינוק, ולכן אין להפריז בשימוש בהם. אולם, ד"ר גלזרמן נמנע מלהתיחס לעשרות אלפי הנשים בישראל – המספר הולך וגדל – המוגדרות כיולדות בסיכון נמוך, ואשר לא מבקשות ניתוח קיסרי, ובכל זאת נאלצות לעבור את התהליך מדי שנה.
המאמר השני התפרסם כעבור שבוע, והוא נכתב בידי שלושה רופאים בכירים (בנימין כספי, פרופ' צבי אפלמן ופרופ' זאב שוהם) בתשובה למאמר הראשון. המאמר נקרא "זכות האשה לבחור" (הארץ, 16.7) והוא תומך בזכות היולדת לבחור בניתוח קיסרי. לדברי הכותבים, יש להתייחס אל הניתוח הקיסרי כאל "דרך לידה נוספת," הא ותו לא. וכל זאת על רקע התפתחותם של אמצעי הטכנולוגיה המודרניים.
הרופאים המחברים אמנם מדגישים ש"יש לתת לאשה את כל המידע בעד ונגד לידה נרתיקית וניתוח קיסרי ולהשאיר את ההחלטה בידיה." אך קשה לדעת איך משפט זה מתיישב עם גישתם שהובאה בקטע קודם במאמר, בו נאמר: "אין צורך במחקרים רפואיים כדי להבין שלעובר קל ובטוח יותר לצאת במהירות בניתוח קיסרי לעומת 'דרך החתחתים' של לידה טבעית, שבה התינוק נדחף במשך שעות על ידי הרחם ועובר בתעלה צרה למידותיו".

ההבדל הקטן בין רופאים לאלוהים

משפט אחרון זה חשוב לעניננו משלושה סיבות לפחות. ראשית, באומרו ש"שלעובר קל ובטוח יותר לצאת במהירות בניתוח קיסרי…" הוא משקף את הנטייה להציג את הניתוח הקיסרי כמסוכן, אם בכלל, לאם בלבד. (במקום אחר במכתב, הרופאים-המחברים אף ממליצים על הניתוח הקיסרי מרצון כיום "בעידן שבו חפצים רבים בלידה של תינוק ללא פגם"). ואמנם, אמהות רבות מסכימות לעבור ניתוח קיסרי, אם בהתאם להמלצת הרופא ואם על דעת עצמן, מתוך האמונה כי הן מיטיבות בכך עם הילד העומד להיוולד. זאת אומרת, הן מוכנות לקחת על עצמן את הסיכון המוגבר לתחלואה (ואף מוות) בשם התינוק היקר שעתיד להיוולד. לנשים מעין אלה עשוי המחקר שהתפרסם לאחרונה ב-Birth להיות משמעותי ביותר.
שנית, באומרו ש"אין צורך במחקרים רפואיים…" המשפט הנ"ל משקף שאכן ישנו צורך בביצוע מחקרים רפואיים אשר בודקים אם יותר בטוח לאם ולעובר לידה באמצעות טכנולוגיה רפואית מאשר לידה טבעית. שהרי בפועל, לרבות מן ההתערבויות הרפואיות הנפוצות היום בלידה אין מחקרים מקיפים המוכיחים את יעילותן. אולם מלים אלה גם מגלות את הנטייה של לפחות חלק מן הרופאים לזלזל בממצאים מחקריים (ובמטופלות שלהם) ולהמשיך ולהאמין בדרכם הם ויהי מה. בכך ממחיש המשפט בדיחה שפעם שמעתי: מה ההבדל בין רופאים והאל? האל אינו חושב שהוא רופא.