1. האם שָד הוא תמיד ציצי?
אפשר לחלק את העולם לאלה שיש להם הפריוויליגיה להסתכל, ולאלה שחובתם היא להירָאוֹת. גברים הם בעלי הזכות להסתכל. כחלק מהווייתם הגברית הם בודקים בוחנים, מדרגים, נותנים ציונים ("תיראו את זאת, חתיכה, אבל פנים לא משהו"; "בוא'נה, איזה ציצים יש להיא מהמשרד שלך!") נשים ממוקמות בתפקיד הנראות – היא רואה את עצמה דרך העיניים שלו, לא דרך העיניים שלה – "האם התחת שלי נראה טוב במכנסיים האלה?" "האם המייקאפ שלי לא נמרח?" "האם אני יכולה להראות את עצמי בפרהסיה בבגד-ים בקיץ הזה?" זה מה שתופס לרוב הנשים את זמן-האוויר במוח. כמו כל זמן אוויר, גם לזמן הזה יש מחיר יקר. רוב הנשים אינן מזהות את האפשרות לשאול, "האם יהיה לי כיף לטבול במים המלוחים ולהתענג על החול והשמש?" רוב האנרגיה מושקעת בשאלות כמו: "האם מרטתי שערות מספיק ביעילות מקו הביקיני?"
באמירה שבחליצת שד לשם הנקה בפומבי יש חוסר צניעות או מיניות מוגזמת, נלחמים גברים רבים על מעמדם כמסתכלים: זהו מאבק על זכותם היסודית לבדוק את הגוף של נשים בכל מצב ובכל זמן דרך המדד של עד כמה הוא מעמיד להם. יותר מכך: מה שחשוב הוא שנשים יישארו עסוקות בהיראוּת עבורם, זמינות לשיפוט שלהם. אחרת הן עוד עלולות להעריך את עצמן יותר מדי, ואז מי יודע לאן נגיע.
לכן אנחנו מקבלים כמובן מאליו דרישות סותרות ומופרכות מנשים: גם תלדי ילדים כדי להיחשב אישה נורמלית וטובה, וגם שלא יישארו לך על הגוף סימני מתיחה, שתשתילי סיליקון אחרי שגמרת להניק, ושתחזרי לגוף הנערה שהיה לך לפני הלידות כמה שיותר מהר – מכוני כושר, בוטוקס, ניתוחים – הכל כשר בשביל שהמסתכל לא יהיה מתוסכל ממה שהוא רואה. את תהיי שמורה היטב, ואז הוא לא יחפש סיפוק אצל צעירות ממך.
אני לא מתאפקת להרהר שלוּ גברים היו היולדים, כי אז סימני המתיחה היו אולי נחשבים סימני גבורה לפחות כמו צלקות מן הקרב. מה פתאום לטשטש ולהחביא אותם? צריך להבין: יש לאפשר לשָד המניק להיות מושעה ממהותו כציצי.
2. "אני מתפלץ משמע אני קיים"
פילוסופים מערביים (דקארט עם "אני חושב משמע אני קיים" הוא הדוגמה הבולטת) העמידו את הנפש במקום החשוב והמרכזי לקיום האנושי, ואת הגוף במקום המשני והמפריע למחשבה רציונלית, שאיננה נשלטת על ידי תשוקות, רגשות ושאר הפרעות. נשים, לפי חלוקה זו, כלואות בתוך גופן והרבה יותר קשה להן להיחלץ ממנו מאשר לגברים. אחרי הכל, איך אפשר להשתחרר מלפיתתו של הגוף ולחשוב בהגיון כשהגוף משתנֵה בכל יום בחודש, וכשהוא עובר אירועים דרמטיים וטוטאליים בהריון, בלידה ובהנקה?
את ההנקה נשים צריכות לעשות בבית כי זה מפריע לכיכר השוק, למרחב הפומבי, להיות נקי מענייני הגוף הנשיים המאיימים. דימויים מיניים להשבעת המתבונן – כן; שד אימהי שאיננו מתמסר לבדיקת הסקסיות שלו – בשום אופן לא. כך הגענו למצב שבבתי קפה ובקניונים יש תקשורת אלחוטית לכל מחשב נייד (כדי שאפשר יהיה להגג הגיגים נשגבים או לבדוק את מצב שוק המניות בכל רגע נתון), אבל אין פינת הנקה אחת לרפואה.
3. אמא טובה היא אמא מניקה, אבל בערב חג? נו באמת
בשנים האחרונות אנחנו נתונים למכבשי תעמולת ההנקה. אימהות שאינן מצליחות להניק מרגישות תחושת כשלון צורבת כאימהות לא מספיק טובות. אימהות המפסיקות להניק אחרי מספר חודשים וחוזרות לעבודה מרגישות אנוכיות וקרייריסטיות מדי.
במקביל למערכת הלחצים להניק, קופות החולים אינן מממנות יועצות הנקה כחלק מסל הבריאות. יועצת הנקה היא מותרות לאלה שיכולות להרשות זאת לעצמן. האחרות לא צריכות את זה – הרי הנקה היא דבר טבעי, שאמור לבוא בקלות אם את אישה אמיתית.
ואם אישה כן מניקה, אז נו באמת, שתתכנן את היציאה שלה לקניון כך שהיא תארך פחות משלוש שעות. מה הסיפור הגדול, זה קל. מניקים, מאפשרים גיהוק, טסים החוצה מהבית, קושרים את התינוק לכיסא במכונית, חוצים את העיר לקניון, מוצאים חנייה, עולים לפוקס בייביס, חוטפים כמה פריטים כדי שהילד ייראה יפה בליל הסדר ליד בני הדודים והאחיינים – שלא יגידו שאמא שלו לא מטפחת אותו – וטסים בחזרה הביתה להנקה הבאה.
ואם חלילה התינוק רעב לפני ששבנו הביתה, אז צריך להסביר לו כפי שהסבירה רשת פוקס – עכשיו ערב חג, ויש לחץ של אנשים בחנויות, ובערב חג מתאפקים. בני ישראל סבלו במדבר ארבעים שנה ואתה לא יכול לחכות עם החלב עד שנגיע הביתה?
פסח שמח.
נכון. הגברים כלכך רגילים ל"זכותם הטבעית" להסתכל עלינו במדד מיני,שהם מוצאים את עצמם מסתכלים כך גם על שד מניק. אבל אז הם נחרדים מן הגבול הדק עם סטייה של ממש, אז הם פשוט לא מסוגלים לראות אותנו עושות את זה, וממש נגעלים עד עמקי נשמתם. בעוד שבעצם מה שמפחיד אותם הוא סטייתם שלהם, והדרך הכי טובה להפטר ממנה היא להפסיק את הלגיטימציה להסתכלות על גוף האישה ללא רסן כמשהו מיני, בכל קונקסט ובכל סיטואציה, זה הפיתרון האמיתי, ולא להעיף את האישה המיניקה (כמו גם השמנה, השעירה, הזקנה, וכו') מהעיניים שלהם.
נאה דרשה הכותבת, ואני משתוממת על שגם ה'שיירה' הזאת עוברת ומתנהלת לה באין מפריע ומוחה ממש ובמעש.
הכיצד עדיין לא קם ונהיה חרם הורי על רשת פוקס, אחר שאברי גלעד הוקיע בתקשורת תדיר, את הקטלוגים שלהם, שבהם ילדות מדגמנות פורנו – מגרות, מפתות, נחשפות בעצמן לעניינים מוקדמים מדי בשבילן.
זה מקומם שבעתיים, שהדחייה הדראקונית הזו, של מנהל החנות את לקוחתו המניקה – באה ממקום שבוחר להציג את מרכולתו ותדמיתו באופן מתועב.
הבה נחתום את ההגיגים והתיאוריה, בפעולה, ונדיר את רגלינו וארנקינו משם, עד שיחזרו בהם מהרחקת המינקת ומקירוב ה'לוליטות'.
לא רק לשד/ציצי של המנקת יש צרכים, ומה עם הזין של ראש חזיר?
אז גם לי מותר לאונן בפומבי? ושכולן תצצנה או שלתלכנה לעזאזל.
עם כל הכבוד, גופו של אדם מאבד את פרטיותו כאשר הוא בא בפרהסיה, ולכן חליצת שד בפומבי, גם להנקה יש בה יותר משמץ של חוצפה. גם המניקת הסוערת ביותר, תתכבד ותזוז הצידה בחושפה את גופה.
וכן, אם חולצת היא ציצי בציבור, לציבור יש כל הזכות להישיר מבט בוטה וגם להתגרות. שנאמר, מי שמאבדת את בושתה, איבדה את זכותה להתבייש.
אפשר להגיב בהרבה אופנים לתגובה שלך, אבל יותר פשוט (וגם יהיה לך קל יותר להבין) לסכם את כל האופנים הללו בשתי מילים:
אתה בוק.
חזיר יקר: התגובה שלך מדגימה את מה שהמאמר טוען: אתה לא מוכן לוותר על "זכותך" לבדוק כל אישה בסביבה.
אולי אם היית חייב לאונן כל שלוש שעות או שהיתה נשמעת לך סירנה באוזן שהיתה מטריפה את כל הסביבה, כמו שאמא צריכה להניק כל שלוש שעות, היית מבין.
ההבדל היא שאוננות היא התעסקות עצמית לשם עצמך בלבד — ואם אתה מסוגל לאונן (דהיינו אתה בוגר מספיק) אתה יכול לדחות סיפוקים. הנקודה האחרונה היא שהצורך לאונן אינו משתווה לצורך של תינוק יונק לאכול. הנקה היא למען מישהו אחר, שאין שום דרך להסביר לו את הצורך לדחות את הסיפוק — משום הסיבה הפשוטה שהסיפוק הזה הוא באופן טבעי נובע מיצר השמירה על החיים.
אנחנו נוציא את הציצי ואתה תאונן להנאתך… כשיגיע שוטר אתה תואשם בהטרדה מינית ותלך לכלא כמו שמגיע לך!
מי שחושב שזה הגיוני למנוע מתינוק לאכול או הגיוני להגביל אישה שרק ילדה וצריכה להתמודד עם לו"ז קצת, או שמא אומר טיפה יותר לחוץ מרוב האנשים, אישה שצריכה לחזור לשגרה ולהרגיש חופשיה כדי לתפקד ללא לחצים כאמא טובה כך שהתינוק שלה יהיה שמח וטוב לב… מי שחושב שבריאות התינוק והאישה פחותים מיצר ההצצה של הקהל הרחב שיתקע את הראש בחול – הבעיה שלך היא ממש לא הבעיה שלי או של התינוק שלי
הטיעונים נכונים, אבל… מדוע אנחנו דורשות להפסיק את השימוש בגוף נשים עירומות בפרסומות, ואילו מתעצבנות כשאומרים לנו לא לגלות אותו בפומבי בעת הנקה? הרי דיכוי הנשים נעשה תמיד ע"י שימוש בגופן, אז הרי זהו אינטרס של הנשים שלא לגלות אותו לציבור! (גם בעת הנקה!)
שירה, לא תפסת את העניין. הבעיה אינה בחשיפת הגוף, אלא באופן חשיפת הגוף; ואופן חשיפת הגוף אינו קשור בהכרח לחלק אותו האשה חושפת.
תירוש מכוונת לכך שזה נתפס בעיניי רבים כבסדר גמור לשים תמונות של נשים עירומות למחצה ויותר — אבל רק כאובייקטים מיניים! כלומר, כל עוד השד בתמונת הפרסומת הוא ציצי, ולא איבר הנקה.
הבעיה שאנו מדברים עליה מתחילה כאשר מנטרלים את הציצי ממובנו המיני.
איך אמרה מיקי חיימוביץ' לאחר הכתבה בעניין בערוץ 10: "כולנו יונקים…למי ששכח".
הכותבת צודקת לחלוטין. חבל שגברים רבים מזהים את השד (בקמץ) במצבים שכאלו כשד (ב-צירה).
יופי של מאמר !כאם מניקה אני מאד מזדהה, ואשמח לקרוא אותך עוד בנושא המסרים הכפולים המנהלים את חיינו כנשים. ואם אפשר- גם על חלוקת (?? ?)הנטל בין גברים לנשים בטיפול בבית, בתינוק, בסידורים וכו' וכו' כאשר שניהם קריריסטיים. או במילים אחרות: למה לא התחתנתי עם אשה? ??
במילותיו של ברט: "אתם יכולים לשנוא אותי, אתם יכולים לפחד ממני אך אינכם יכולים להתעלם ממני, אינכם יכולים להפוך אותי לבלתי נראית…". רשת פוקס מצטרפת בפועל לשיח החברתי המבקש להעלים חברתית אנשים שאינם מתיישבים בתבניות אשר הוצבו עבורם, נשים במקרה הנדון, על ידי שימוש בשיח ליברלי העורך הפרדה בוטה, מלאכותית שגויה בעליל בין הפרטי לציבורי בין הגוף לנפש ולרצון החופשי ובתוך כדי התעלמות מן המסר, הסיפר והנרטיב שאותו מבקש הגוף הנשי להעביר. ומה המסקנה עבורנו בנות? להנכיח את הגוף הנשי על הבמה הציבורית כפי שאנו תופסות אותו, ממקום של גאווה ואהבה עצמית וחשוב מכך, עלינו לזכור כל העת כי הבחירה חייבת להשאר בידינו. זוהי חירות אמיתית! חג שמח
ברונשטיין ותירוש, אתן מהממות.
נכון, אכן מהממות.
יש לאפשר לנשים להניק בכל מקום ובכל זמן שבא להן לעשות זאת.
הצביעות החולנית של החברה היא הדבר שצריך לטפל בו.
http://www.notes.co.il/boaz/index.asp
אכן, כפי שתירוש המעולה מציינת גברים הם אלו שיש להם את הפריווילגיה להסתכל. אנחנו צריכות לספק להם את הנראות שהם מצפים לה מאיתנו – ואם כשלנו אנחנו פשוט מתפיידות. זה נובע מכך שהאישה נתפסת בראש ובראשונה בעין הזכריית כאובייקט מיני. ובצדק צויין שמה שאינו נאה לעין הזכרית אינו נראה. אבל מה קורה עם מה שנאה, נראה אך אינו נענה? חברה טובה אמרה לי ולבת זוגתי שכלסביות אנחנו ממש לא מפריעות לגברים בעיניים. אדרבא, זכרים נהנים להסתכל עלינו ברחוב ובכלל, זה ממש עושה להם את זה. כמה חברים זכרים אמרו לי לא פעם שגברים לא נמנעים מלהתחיל איתי (גם כאשר אני עם זוגתי) מאחר וזה לא נראה להם משכנע ששתי נשים "כוסיות" עושות את זה ברצינות. הם חושבים שזה עוד לסבו-שיק א-לה בריטני ספירס ומדונה, ובחפץ לב היו שמחים להצטרף. ובעצם, העניין הוא בכך שהזכרים לא תופסים איך מישהי עם תחת וציצים לא רעים בכלל, עברה לצד השני של הכביש. בדרך כלל, אומרים זכרים בורים, לסביות הן נשים שאף זכר לא היה מרחרח בקירבתן. אבל אני וזוגתי לא ממש נכנסות להם לקטגוריה הזו. לכן, זכרים רבים מתקשים להבין מדוע אנחנו לא ממש מזדקקות להם (ולכן לא פעם פונים בפנייה נרגשת ושואלים "אתן צריכות עזרה?").
אז אנחנו מעמידות את הזכרים בפרדוקס אונות(שכידוע, פרדוקס אונות נפתר תמיד בכך שבסופו של דבר נעמיד להם). הרי יש כאן משהו נאה מידי כדי להפכו לבלתי נראה. כיצד יתמודדו הגברים עם העובדה שהסמן והמסומן אינם מכוונים לאותו המקום?
בהקשר זה אימצו הגברים מבט שמכונה אצלנו "לסביפיקציה": זהו המבט המנכס את הלסביות לפנטזיות האירוטיות של הזכרים. זהו מבט שמנכס אותנו לצרכים הוולגרים שלהם. רק כך הם יכולים לממש את הפריווילגיה שלהם להסתכל באין מפריע.
ומן הצד השני, הגברים יכולים לגרבץ, לחטט באף ולירוק – וכל זאת בשקט, בנחת ובלי חשש שמישהי באמת תבוא אליהם בטענות.
והפיתרון? נשות כל העולם התאחדו! נסו לעשות כל יום משהו, אפילו משהו קטן שיפריע להם בעיניים. חילצו שד והניקו, חטטו באף, דיחפו יד לתחתונים בפרהסיה והתגרדו. וכל זאת ברחוב למול עיניהם המשתאות בתחילה, ואחר כך הנגעלות, של הזכרים.
וכן, כשהתחתונים נכנסות לתחת לא צריך להתבייש להוציא אותם משם בוולגריות.
לד"ר יופי תירוש – כל מילה בסלע! ההנקה היא פעולה טבעית. הסקס הנו בעיני המתבונן. בכל מקום ציבורי יש לארגן פינת הנקה שקטה. על אחת כמה וכמה בחנויות המשרתות את ציבור התינוקות. מעודדים הנקה, ההנקה בריאה – יש לעודד את הנשים ולא לדכא אותן.
כמו שהציעו קודמותיי – יש מקום להחרים את בייבי פוקס.
יש הרבה חנויות טובות באותה מידה ואף יותר במחירים זולים יותר. המלצה לאמהות – קנו בגדים זולים ולא ממותגים. ממילא הילד גדל ושוב צריך לחדש את המלתחה.
לאמהות המיניקות – כה לחי! אתן יפות בכל מצב!
לנוריתי החוברת אל אחת, נגבית – שמחתי לקרוא תגובה פרקטית, בגובה העיניים ובהקשר לסדר היום האמיתי, של אימהות (אף כי באמת ובהחלט יצאתי נשכרת מקריאת תירוש, ברונשטיין ואחרות/ים, על ה'תיאוריות'. אופקים חדשים התרחבו לי, כי מי מספיקה להרהר בזה בתוך סדר היום המיניק?!)
והשאלה הרטורית של נועה ו' מילאתני רצון לשתות איתה ועם שכמותה כוס קפה, ולהתיידד. יש מכנה משותף.
למה אצלנו הכל אדישים לכל עוולה וקהות? למה קולנו לא נשמע אפילו כשמסמירים את שערינו ומצמררים את בשרינו מקהות והתנשאות??
מצטרפת לקריאה להימנע מצריכת 'פוקס' עד שיתקנו מידותיהם.
אני אמא מינקה ומאד חורה לי, הרי מה כבר קרה התינוק לא יודע שהוא לא בבית הוא רעב הוא רוצה לאכול, הוא לא יכול לאכול תפוח, אז מה הבעיה.
עכשיו התינוק שלי גדול בן שנה וחצי ועדיין יונק ואני חושבת שזה בסדר גמור והלוואי שאני אראה עוד נשים כמוני מניקות את התונוקות שלהן.
ולכל אלה שיש להם בעיה אם זה אז יש לכם ברירה לא להסתכל, אז זהו תפנו מבט ותעזבו את התינוק בשקט ושיהיה בתיאבון.
בתגובה למייל שקיבלתי – לפי דעתי אישה אשר מניקה לא צריכה לעשות זאת בפרסיה אלא להצניע את העניין הזה. לא צריך לחשוף את השד לעיני כולם אלא אפשר לכסות בחיתול בד ובכך לא להביך את האנשים שמסביב, הרי לא כולם רוצים לראות ציצי בחוץ (מה לעשות?). אני בעד הנקה אבל שכצריך להניק מחוץ לבית צריך להתחשב גם באחרים.
לגבי העניין שהגברים רואים בנו, הנשים, אובייקט מיני – זה נכון אבל מה זה מפריע לדוקרטור שלנו, יופי תירוש, אם היא מרגישה טוב עם עצמה לא צריך להפריע לה התגובות של הגברים (שכולם ילכו לעזאזל!)
התגובה של פוקס בהחלט לא לעניין (שיש עומס בחנות וכו') הם בהחלט יכלו לפתור את העניין בצורה מכובדת ובלי העלבות.
רונית,
קראתי את המאמר של תירוש בשקיקה, וקצת התאכזתי מתגובתך הכאילו בעניין, אבל בעצם לא, או אולי כן.
ראשית, מלכתחילה לא מדובר על הנקה בפרהסיה במובן של 'לעמוד באמצע החנות ולהתפשט', אלא במובן של לעשות את זה במקום ציבורי.
שנית, נכון, לא כולם רוצים לראות ציצי, אבל העניין עליו דיברה תירוש הוא שבעת ההנקה השד אינו 'ציצי', אלא איבר הנקה. נכון, לא כולם חושבים כך, אבל גם לא כולם חושבים שתמונות פרסומות, גם בחנות פוקס, אגב, ובה נשים עירומות למחצה, כולל הציצי, הן רק פוסטרים. עבור רבים זה סוג של פורנוגרפיה. לא שמעתי שאת הפרסומות כיסו לקראת החג, הן כנראה לא נחשבות ל'חמץ'.
שלישית, אכן, הנקה במקום ציבורי מפריעה לרבים, וזו זכותם. גם כשאני רואה אישה מניקה בסלון ביתי הפרטי זה דורש ממני סוג של התמודדות — אם כי לא עם יצרי המיני: למשל, אני רפלקסיבי בנוגע לאיפה אני מסתכל, כלומר, משתדל לא להסתכל על האזור המסוים בגופה של האשה המניקה. מה לעשות, לא הכל נוח בחיים. גם לגדל תינוק עשוי להפריע במקרים רבים — גם לשכנים, גם לקונים בקניון בכלל ובחנות פוקס בפרט.
נקודה רביעית וכמעט אחרונה: זה שיופי תירוש מרגישה טוב עם עצמה לא רלוונטי כל כך לעניין. העניין האמיתי נוגע לנשים שלא מרגישות טוב עם עצמן, ולסיבות למצב זה. כלומר, יש משהו…או אולי מישהו…שגורם להן לא להרגיש טוב עם עצמן. עם המשפט שכתבת "שכולם ילכו לעזאזל" לא ניתן לנהל מערכה מוצלחת לקידום מעמד האשה (אבל זה לא רע בתור פירסומת בערוצים המסחריים).
נקודה אחרונה בהחלט: מעניין האם היו מוציאים מן החנות אשה בלבוש לא צנוע, כלומר, מיני קצר, חצי חזה בחוץ, ובטן חשופה (בלי או עם עגיל בטבור), ושפתון אדום לוהט? חשוב להבין שהעניין כאן אינו שהחזה בחוץ, או שגם הפיטמה בחוץ, אלא שלמישהו זה מציק שהחזה מנוטרל ממשמעותו המינית. מה לעשות, אשה עירומה בחנות הייתה מביאה הרבה סקרנים וקונים, אישה מניקה היא סתם אישה מניקה, ובטח לא בתולה.
נכון שהגברים רואים בכל שד/ציץ אוביקט מיני, אך לא רק. מה עושות כל ה"ילדות" הטובות הלובשות חולצת בטן, מכנס צמוד בגיזרה נמוכה, מחסוף עמוק.? האם הן לא מכניסות לגברים לראש רעיונות סקסיסטיים? ומה על הדוגמניות? האם מישהו מסתכל בכלל על הבגד שהן מדגמנות? האם צריך אישה צעירה ויפה כדי למכור איזה מכשיר או מוצר?
אנו תורמות לסטיגמה ולסקסיזם לא מעט.
יופי המצוינת כתמיד, כל כך כיף לראות כתיבה שלא מוותרת על רמה גבוהה ועם זאת מתקשרת עם העולם. אני מסכימה עם כל מילה. אבל הייתי רוצה להוסיף ביחס לנקודה הכה מקוממת המשווה בין הנקה לעשית צרכים בפומבי. איזו השוואה מופרכת! ועם זאת כה רווחת כנראה (וראו התגובות בקישור למטה). ההתנגדות לעשיית צרכים בחוץ אינה נובעת רק מחשיפת אברים "מגעילים", אלא גם משום שהיא מהווה מפגע תברואתי של ממש. היא מותירה אחריה שאריות ריחניות וממשיות שפוגעות בהנאה מהמרחב הציבורי עוד זמן רב לאחר שהמשתין נעלם מן השטח. הנקה לעומת זאת – לא.
ההנקה, גם, צריך להזכיר, או להבהיר, היא היענות לצורך של אחר/ת ולא של עצמך. את עשיית הצרכים הייתי משווה אם כבר ל"פריקה" של גודש חלב. נשים עם גודש חלב אינן פורקות אותו בפומבי, אלא יסחבו את הכאב (שהוא לעיתים רב יותר מאשר מי שלא חווה אותו יכול לתאר) עד לביתן.
ולא שאין הנאה בלהניק, האמת היא שזה נעים מאוד (אם כי גם לזה לוקח זמן), אבל לא זו הסיבה שמישהי תניק בפרהסיה. "אין מצב" כמאמר הסלנג, שתסתובב לה אישה בקניון ותאמר לעצמה – "כמה שבא לי עכשיו להניק. התינוקת שלי לא רעבה, אבל הקניון הזה עושה לי חשק להניק," או שתשב לה מישהי בביתה ותאמר "עוד מעט הילד שלי צריך לאכול, אני אצא מהר לקניון שאוכל להספיק להניק ב"ארקפה" לפני שיתרוקן מלקוחותיו…" הנקה בציבור לא "עושה לנו את זה," היא פשוט חלק משגרת החיים של אשה מניקה המקיימת חיים ציבוריים ומסרבת להיכלא בביתה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3238554,00.html
לא משנה כמה כתבתי והתכתבתי בנושא הזה, לא הייתי מסוגל לומר זאת כל כך לעניין, כל כך יפה וכל כך ברור.
תודה רבה לך ד"ר תירוש !!
רונית: איך אחרי קריאת מאמר שכזה, חזרת וכתבת שוב את אותה התגובה שכתבת ב-YNET ?? יש דברים שישארו בגדר אניגמה.
אני מסכימה עם יופי תירוש ורבות ורבים מכם, והנקתי ואניק בפומבי ללא שום בעיה.
עם זאת, אני רוצה ךהפנות את תשומת לבכן שאנו נמצאים במערכה, שאת הדיה ניתן היה לראות בתגובות למאמר ב-YNET. ישנו קהל גדול (אשר יוצג גם בסרטון בחירות ב"ארץ נהדרת") אשר מביע התנגדות נחרצת להנקה בפומבי! כפי שכתבה ד"ר תירוש – רשת סטארבקס, רשת ענקית, מכובדת ומאד נפוצה בארה"ב הגיעה להחלטה בזויה ומקוממת, וזהו ביטוי להלך רוח אשר קיים בציבור. הלך רוח זה מדאיג אותי מאד.
באופן מעשי, אני מסכימה כי הדרך היא להניק כמה שיותר תחת כל עץ רענן. לצערי מעט מדי נשים מניקות, ובודאי שבציבור. באופן אידאלי הייתי רוצה שינקטו צעדים אמיתיים לקידום ההנקה בארץ (מימון יועצות הנקה, הארכת חופשת הלידה לחצי שנה, חקיקת חוק למען הקמת פינות הנקה במקומות ציבוריים ועוד), במקום המסר החלול של משרד הבריאות.
נדמה לי שהזבניות ו/או הזבניםשל פוקס הן לא סקסיסטים או משהו כזה. הן פשוט טפשים/טפשות.
הם לא חשבו על הפרסומות של פוקס ועל דו הפרצויפות. פשוט הביך אותם. אני הייתי מסתכל.
נדמה לי שנשים מניקות ובעליהן הם לא אוכלוסיית היעד של פוקס. מילא אם המינקת הייתה מגיעה עם ילדים רבים בודאי היו מאפשרים לה להישאר ולקנות.
וחוץ מזה למה שלא יהיו פינות הנקה מסודורות גם בפוקס?
ד"ר תירוש הידד..!
מקרה פוקס מעורר מעבר לדיון הציבורי
מתי שד הוא ציצי שאת נפש
לדידי מי שמתייחס לעולל יונק
משד אימו ( גם אם השד נפול ומצומק או זקורנפוח ועגול ) כאל מטרד מיני או לא מיני , לא רואה את יופי הטבע בהתגלמותו !
נהינתי לקרוא את מאמרך
שהביא זויות שונות לסוגיה
תמי . פ
הבעיה העקרית בהנקה בפרסהיה היא המבוכה.
כאשר אם חולצת שד ומניקה, לי כזכר לא נעים ואני נאלץ להפנות את ראשי להסתובב להסתכל על הקירות וכו' ,המצב גרוע יותר שהמניקה אי מכרה.
זה בדיוק העניין – ההסתכלות על השד כאבר מיני בזמן ההנקה למרות שהוא לא משמש ככזה. אנחנו הגברים קצת בעייתים בנושא הזה, אבל כגבר, הנה קצת מניסיוני:
לפני שנולד בני נאלצתי לפנות לשכל הישר שלי בכדי להתנתק (או להשתיק) את המשיכה המינית האוטומאטית לחזה חשוף. לא לוקח הרבה זמן להתרגל לזה תאמינו לי. תשחררו את הלחץ הזה – זה בסה"כ ציצי. רובכם נוגעים בו כל יום. כל מה שנשאר עד מהרה היא סקרנות בריאה (שמבקשת להסתכל ולהבין), שאיתה מן הסתם, פשוט להתמודד. זה לא רע להסתכל. צריך רק (כמו בכל מצב אחר) להיות רגיש ולא להפריע או להביך את המניקה עצמה (קצת מעגל קסמים שבתקווה נשתחרר ממנו בקרוב).
אם תסתכל בצורה מינית על הנקה, תגרום לאי נעימות. תרגע. זה בסך הכל תינוק אוכל. כך אתה אכלת וגדלת. מה שאיפשר לי להנות בהתחלה למרות הניגוד (מיני א-מיני) הוא להיות נוכח ליופי שבאקט הזה, למשמעות שלו בשבילנו כאם וולד, וכגזע האנושי.
הטרנספורמציה הבאה – הריגשית, הגורפת – מגיעה עם הולדת ילד ראשון. ברגע שאני ראיתי את הבן שלי יונק, המעט שנשאר מהניגוד בין חזה מיני לחזה א-מיני התפוצץ כמו בועה. כל מה שנשאר הוא חזה.
היום כשאני רואה אישה מניקה האינסטינקט הראשוני שלי הוא לחייך ולומר לה כמה אני שמח שבמציאות מטומטמת כמו שלנו היא בחרה להניק את התינוק שלה. בפועל, אני מרשה לעצמי מבט קצר אם בכלל (לא, לא בציצי – איזה מח יש לך – בהנקה) ולחזור לענייני הרגילים כדי לא לגרום לה לאי נוחות, זה הכל. אם אני מכיר את המניקה ויודע שאין זה מפריע לה, אז באמת אין יותר צורך ב"שינוי התנהגות" כזה או אחר – פשוט הכל כרגיל – אלה זמנים שיש לנצל כדי להסתכל ולהיות נוכח לאחד הדברים היותר יפים ומרגשים שקיימים בעולם הזה. פשוט מחמם את הלב לראות את הנתינה, את הקשר, ואת המסירות של אם לתינוק, ושל תינוק לאימו.
למה כדי להעצים את הנשים יש פמיניסטיות שמרגישות צורך להוריד את הגברים למדרגת חזירים חסרי דעת? האם אין גברים שיצאו להגנת הנשים המיניקות? האם אין נשים שדווקא תומכות בעמדת בעל החנות? למה לדחות מיידית את כל אותם הגברים המעוניינים בחופש ושיוויון על ידי הצגתנו כזוג עיניים עם זין, במקום לראות בנו (או לפחות בחלקנו) שותפים לדרך?
http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=1729
יופי של מאמר. רק הערה אחת: אני לא כל כך מבינה איך מסתדרת התפיסה של הגברים שנועצים בנו עיניים עם הדרישה לפינות הנקה או כיסויים. הבעיה היא של הגברים, וככל שהם יראו יותר מניקות וזה יהיה חלק משגרת החיים והטבע, כך ייטב לכולנו. במיוחד לבנותינו, שלא יזדקקו ליועצות הנקה בכלל, כי האמהות והדודות והחברות יוכלו לעזור להן. אני לא מוכנה להתכסות בשום דבר. קודם שיכסו את כל האוכלים והבולסים במקדונלד.
ולגבר, שהגיב ואומר שעושים מכל הגברים זין מחובר לעיניים. אתה צודק. פעמים רבות מתייחסים לגברים בצורה כזו סטריאוטיפית. הלוואי וירבו כמוך, שיזכירו לנו את הבעיה. גם הגברים כלואים בשיח המטופש הזה. אני נשואה לגבר שהתרגש מההנקה, קינא על הבלעדיות שהיתה לי בתחום הזה, אבל לא התחרה עם תינוקת בת יומה. יש הרבה כאלו. הבעיה היא הממסד הגברי, שהוא שמוציא לאור את חוברות הפורנוגרפיה של פוקס. תתנגד גם אתה.
http://www.leida.co.il/message.asp?qt=40960
מאמר מצוין. כל מלה בסלע.
להיפך, אני חושב שזה אחד המחזות היפים, המרגשים והטבעיים ביותר שזוכה לשזוף עין אנושית.
אני מתנצל בפני הפורום הנכבד על הזעזוע שאני עומד לגרום לו בווידוי הנורא שלי: בפעם האחרונה שבדקתי היו לי את כל הסממנים של גבר. ועוד דבר נורא: אני מאוד נמשך לנשים צעירות, יפות וסקסיות. פפפפפפו…. הוצאתי את זה…….. ושוב סליחה מהפמיניסטיות ההמומות.
עכשיו, איך אתן מקטלגות אותי?
אני לא יודע איך "הן" מקטלגות אותך, אבל אני מקטלג אותך כאחד שאין לו ממש מה לומר. ואת זה דווקא לא מיותר לומר.
http://www.notes.co.il/yemima/18157.asp
אני חושבת שכול מקום בו אמא תרצה להניק היא תניק בו באופן חופשי אין לאסור על האם מלהניק אפילו בלי לחסות את השד
מאמר יפה, חבל שאני לא כתבתי אותו.
יש לעשות הפרדה בין שד מהמובן הסקסי (חולצה חושפית חזיה סקסית) לבין השימוש בשד לצורך קיומי של תינוק.
בהחלט יש לעשות פינות הנקה בכל מקום שמכבד את עצמו (ואת האנשים המבקרים בו) כמו בחנויות בתי קפה וכיוצ'ב. (אפילו פינות עישון יש בכל מקום)
יישר כח ליופי ולאכפתיות שמאפיינת אותה
הכל טוב ויפה, אבל מה שהיא חורה לי בכל הסיפור זה שאין בארץ שום תחליף או ברירה מלבד להניק באמצע החנות . ומה היה קורה אם היו כמו בחו"ל פינות הנקה לכל דורשת? . במצב של היום אם נתקעת באמצע הקניון והתינוק רעב אין לך הרבה ברירה.. בתור אמא ל3 ילדים כאשר הקטנה תינוקת יונקת מה אני אמורה לעשות לא לצאת עם הילדים לשום מקום? אז לכל אילו שיש להם בעיה ולרשת פוקס במיוחד טוב תעשו אם תדאגו לפינות הנקה ראויות לשמן….
ד"ר תירוש צודקת לחלוטין (והיא גם מרצה מעולה).
שימוש בוטה בצעירות חשופות לצורך מכירת בגדים, מקומם ככל שיהיה, אין לו קשר להנקה בציבור-כן-או-לא.
לי מפריע מאד שבמקום כמו קניון, או בית קפה, או במהלך ארוחה עם חברים, אני נאלצת לצפות בחזה הפרטי לגמרי של אשה שאני (ברוב המקרים) לא מכירה, וגם אם כן, לא ממש דחוף לי לדעת איך השד שלה נראה. יש מקומות בהם חשיפת הגוף היא לגיטימית (בים, בבריכה, במקלחת הפרטית, בסקס וכיו"ב) ויש מקומות בהם לא. בקטלוגים שמנסים למכור בגדים לבני נוער, זה לא לגיטימי. אבל גם באמצע חנות בקניון זה לא לגיטימי. וזה לא קשור למין (אני לא לסבית)- זה קשור לתרבות, למוסכמות, לנורמות בסיסיות שראוי לחיות לפיהן. תואיל נא המניקה לכסות את השד שלה בחיתול ולהפנות את גבה לקהל הרחב. תודה.
חזרה לעבודה אינה מחייבת הפסקת הנקה, אפשר לשאוב חלב ולהמשיך בתזונה המבוססת על חלב אם באופן בלעדי עד תחילת המוצקים, ואז, חלב אם בשילוב עם המוצקים.
גם קצת מפחית מרגשי האשם…
או בהשאלה מהמאמר – חזרה לעבודה אינה מפקיעה את ההנקה.
ועוד – המקרה בפוקס אינו כה דיכוטומי. שני הצדדים התנהגו באופן לוקה, כשבעל החנות לקה יותר. החנויות האלה באמת צפופות ללא פינה סבירה לשבת או לעמוד ללא הפרעה (וללא תאי מדידה – לפחות בפוקס בייבי). כשלעצמי, מעדיפה לצאת החוצה ולשבת בניחותה על ספסל, מאשר לעמוד באמצע חנות (ובכל מקרה, לבקש רשות). אבל, אחת שהתחילה להניק, סילוקה החוצה במהלך ההנקה – מקומם !
כי אני בטוחה שאמרו כבר את מה שיש לי להגיד ואם לא אז אני מאוד מאוכזבת.
הגב' יופי תירוש אנא המשיכי בדרכך זו ככותבת איכותית עם דיעה ביקורתית וראיה חדה ומפלחת מציאות.
אפילו על דעתי לא היה עולה טיעון מוחץ כל כך בזכות הפמיניזם ובגנות השוביניזם (כלומר התנהלות העולם הגברית).
אני הולכת להשתמש בזה בויכוחים הבאים שלי…
בנות יקרות, אפשר להתמם לקרוא לגברים בשמות גנאי, אך המציאות היא אחת: תקראי לזה ציצי, או תקראי לזה בקבוק/שד ,המציאות היא אותה מציאות, וצריך לקרוא לילד בשמו : האיבר נשאר אותו האיבר! ואמנם את מרגישה בו כדבר טבעי לחלוטין בהופכך להיות אמא, (וגם אני לצערי הרגשתי כך כשהנקתי), אך כל הסביבה רואה את מה שהיה שם גם לפני שילדת.. וכמו לא היית נכנסת לפוקס בייבי ולפתע מתערטלת, כך גם לא ראוי שתניקי בפרהסיה. לא יהיה נורא כל כך אם תפרסי מעלייך חיתול !!! אני אישית לא מעוניינת שבני הפעוט יראה את האיברים הצנועים שלך, ולעניות דעתי, רצוי שתכבדי את כבוד הציבור.
צודקת בהחלט
ממש לא יפה ולא נעים לראות אשה חולצת את הציצי בפרהסיה
האם גם אם לא היתה מניקה היתה מוצואה את השד בפרהסיה?
מן המקורות, מתוך סדר אליהו רבא שנמצא בגניזה הקהירית, נאמר על ישעיהו הנביא שראה חמישה בתי דינין בגיהנום. ברביעי שבהם ראה בנות ישראל תלויות בחוטין בדדיהן "על שהיו פורעות את ראשיהן ופורמות סטריהן ויושבות בשוק ומיניקות ומביאות בני אדם לידי חטא".
צ"ל: תלויות בחיטי דדיהן שהוא ביטוי מן התלמוד הירושלמי (שפירושו, עוקצי דדיהן, כלומר, פטמותיהן).
היאומן?!
הבה לא נעשה את קיומנו כאן, לגיהנום. ועם ילדה שכזאת, יש לנו סיכוי לעולם מתוקן…!
http://www.yofitirosh.net