בננות בנות שמרשות לעצמן

היא נשכבה לידו, כשנרדם, ריסיה מדגדגים את חזו, מקשיבה לקולות הנשימה שלו ומתאימה את שלה אליהם

סיפור קצר: והנכדה לא מרפה, היא שואלת אם הנאצים עוד חיים היום, והישישה עונה בקול נמוך, כבר לא ילדים מי שנשארו, אומרים לא היתה שואה, לא היה כלום. קמטיה נמתחים לשני צידי הפנים, עיניה מתעגלות, השם יקום דמם

בלילה, בכל לילה, אני מחליטה שהיום זה לא יקרה. אז הולכת לעשות עוד פעם פיפי. ואז עוד פעם, ועוד פעם, עד שיוצאת רק טיפה אחת, שאפילו הפתח הקטן של המים באסלה לא מרגיש

סיפור קצר: לכל אחד יש תפקיד בחבורה. רמי המנחה, אבנר הפרשן, איה הצופה האובייקטיבית, קובי המגיב. צוחק כשמצחיק, בוכה כשעצוב. אני, זאת עם הסיפורים