בננות בנות שמרשות לעצמן

בילדותי נטף לבי מלים מאצבעותיי, זוהרות ותמימות כסביון ולימים, כאותו פרח צעיר שקהו עלעליו והלבינו, גם ידי הפשוטות נקמצו לאגרוף. אהבתי התפזרה מופקרת, מפיצה זרעי כמיהתה על אדמות טרשים, לא מותירה. בצל המלחמה הפכה שבויה מכה בגוף על מנת להרוג ...

את רכה כל-כך כמו גלים של ים כשנוגעים עם האצבע או ליטוף על צוואר של ציפור

עברו עשר דקות ועכשיו צריך להתחיל לחשוב על הסיסמה שלי ולמה כתבתי אותה. בא לי לחשוב על חלומות. איך אתה יודע בכלל שאתה חולם? משתנים לך הצבעים

סיפור קצר: הטלטלתי שרוטה וחבולה אך מאושרת בין ערימות הקוצים שאבא גרף מהחצר והשליך למכולה העירונית