אינטרנט: עדכונים שוטפים

אתמול בלילה הלכתי שוב לישון עם שקט. שקט רשמי. שקט שאישרו הרבנים הראשיים לישראל ואפילו קברניטי רשות השידור וגלי צהל.
שקט כזה היה רק לפני כמעט 10 שנים, במלחמת המפרץ. היום כמו אז, נחמן שי האיש וכוס המים, דואג להסביר לנו שאנחנו הטובים ואנחנו ננצח ואילו אני, צרכנית חדשות כבדה שכמותי וכמעט מכורה הולכת לישון עם השקט, עד שיקפוץ הנחש צפע ויעיר אותי.
האמת, שגם הפעם חיכיתי לשמוע נחש צפע, או לפחות אפעה, משהו… מה זה חיכיתי? הגברתי את השקט במערכת שלי וכל כמה דקות הצצתי לראות שהכל בסדר ושהכל עובד, אבל בגלל הידיעה שכל הפרה של השקט תעיד על חדשות לא טובות הרבצתי לעצמי על הדרישה המוזרה והבלגתי על השקט. והשקט נשמר.
אבל כמו שכבר העדתי על עצמי צרכנית חדשות כבדה אנוכי. בשלוש וחצי, שנייה לפני שגדי סוקניק סיים את מהדורת החדשות, שנייה לפני שאיחל צום קל, התבשרנו שאין סיבה לחשוש. אם יקרה משהו חברת החדשות תעדכן מיד למרות יום הכיפורים. העברתי לסי.אן.אן בשביל הקולות רקע והתחברתי לרשת.
האינטרנט, ככה תמיד סיפרו לי, יודע הכל לפני כולם, ואני שמכורה לעדכונים שוטפים לא יכולה לוותר על הפריבילגיה הזו.
זה התחיל בשיטוט סתמי.. ככה לבדוק את השטח… לראות מי מציע מה.

אז מה היה לנו?

מתוך הכרות עם המערכת ושיטות העבודה החלטתי להתעדכן ישר מצינורות המידע שלהם. הרי מערכות חדשות מתבססות בעבודה שלהן חוץ מאשר על העיתונאים וצלמי המערכת, גם על מערכות חדשות מתחרות, על מקורות ועל סוכנויות ידיעות.
סוכנויות הידיעות (רויטרס, איי.פי) כאילו ישנו בהליכה. דיווח פה, דיווח שם ובעיקר ניתוחי מצב ותלונות מפיהם של מקורות פלשתינים שמן הסתם קיבלו במה נרחבת יותר ביום כיפור כשאישים ביטחוניים ומדיניים מישראל לא מתראיינים. מה גם שמי שגולש באתרים האלה מגלה שהמצב ביגוסלביה הרבה יותר מעניין מבישראל.
כתמיד, אתר החדשות של סי.אן.אן דוט קום עושה את העבודה, ומספק ראיונות עם הדודה אולברייט, נותן ניתוחים ופרשנויות של המתרחש בשאלת החיילים החטופים, מעדכן על שיחות הטלפון של קלינטון ועל לוח הזמנים של קופי ענאן.
בארץ לעומת זאת המצב שונה, מי שחשב שדווקא מאתרי קו. איל אפשר יהיה ללמוד ולהתעדכן על המתרחש גילה שאין כל כך על מה לדבר.
ודווקא הייתה נכונות, אי אפשר להגיד שלא, עורכי תוכן רבים תפסו את הראש כשקיבלו טלפון מהבוס בעבודה שהודיע שהכיפור הזה נשתנה מאוד משאר הכיפורים ושהפעם את הגלישה המסורתית ברשת ואת האכילה המופגנת יעשו בעבודה.
כן, נכון הם יקבלו על זה שעות נוספות אבל בכל זאת ממתי עובדים בכיפור? הרי החדשות במוצאי כיפור הן תמיד אותן חדשות: “עשרות הגיעו לבתי החולים במצב של התייבשות”, “אמבולנסים של מד”א פינו לבתי החולים צעירים רבים שנפגעו כתוצאה מנפילות מהאופניים והקורקינטים”, “יידוי אבנים לעבר רכבים ישראלים בירושלים ובבני ברק”.
בחלק מהפורטלים (נטקינג, נענע, אחלה) ואתרי החדשות המוצהרים (מעריב, הארץ, גלי צה”ל) עשו טובה וזרקו איזה מבזק בשביל ההרגשה שהנה, אנחנו לא לבד ומישהו טורח לעדכן אותנו.
לעומת זאת בוואלה וב – ynet טיפסו על הקירות כדי להראות מי פה שולט בחדשות ובאמת מגלישה באתרים הללו אפשר לחשוב שהעולם השתגע… יום כיפור הוא כאילו סתם עוד יום רגיל ושגרתי. מבזקים מעודכנים, דיווחים, תמונות מהשטח, מאמרי מערכת, כאילו אין פה יום כיפור ואין פה שקט מסביב.

התקשורת החדשה

מהפכה של ממש, מי צריך עיתונאים ותיקים עם רזומה של 20 שנה וחצץ בשיניים? היום, כדי להחזיק אותך כמה שיותר באתר, חשוף לכמה שיותר באנרים, גם פורטל ידידותי כמו וואלה יתנהג כמו חמ”ל מאובזר היטב וייתן לך את כל מה שאתה צריך לדעת כדי להישאר בעניינים ולא יבחל אפילו בלהרים טלפון, שעה אחרי כניסת כיפור, לאחמד (לא, לא הערבי האמיתי שלנו) טיבי כדי לתפוס אותו לשיחה אחד על אחד.
ואני, כיאה לצרכנית חדשות כבדה קיפצתי לי בין התגובות בבננות (תגובות אקטואליות ביותר) לבין מבזקי החדשות והעדכונים האקטואליים באתרי הרשת הישראליים כדי לשמוע ממקור ראשון שהנה עוד מהומה פורצת עכשיו בשכם, ששני חיילים נפצעו ממטען צד, שיש הרוגים ערבים בנצרת, שארגון חדש לקח על עצמו את האחריות לרציחת קרובו של ג’ו ליברמן, המועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית (ובגלל שהוא יהודי הוא הופך מיד לאחד משלנו), שהמשטרה תגברה את הכוחות שלה בכותל כדי לאפשר תפילות שקטות, שצה”ל פורס מחדש את כוחותיו.
נו, מה אני אגיד לכם, בקצב הזה אני עוד אתרגל ואולי עוד תשמעו אותי אומרת בקול מי צריך טלוויזיה כשיש אינטרנט.

תגובות

  1. רויטרס, איי. פי., איי.בי.סי. ניוז, בתקופת הצוללת הרוסית גלשתי אפילו לסקאי ניוז.
    עם כל הכבוד לענקים העולמיים, חדשות מקיפות ואינטליגנטיות על ישראל אפשר לקרוא רק בארץ.
    בימיי הראשונים באינטרנט נורא התלהבתי מחדשות תפוז (זצ”ל), וואללה.
    אבל, ארועי השבועיים האחרונים לימדו אותי שאתרי החדשות הישראליים הטובים ביותר שייכים לעיתונים שיוצאים על נייר.
    מצאתי כי אין מתחרה לאתרים של גלובס וידיעות אחרונות.
    אני רוצה לקרוא חדשות מהימנות המתעדכנות של הזמן, ולשמוע דעות של אנשים מקצועיים.
    הנושא יכול להיות מחירי הדירות במודיעין, או הארועים האחרונים ביהודה, שומרון ועזה. לא כל כך חשוב לי שוואלה היו פה קודם. חשוב לי שגלובס מחזיקים עשרות כתבים, ושידיעות אחרונות השיגו מאמרים של מישהו מחוג הפרופסורים לחוסן מדיני, וגם של שולמית אלוני.
    בקיצור,
    באינטרנט, המדיום אינו המסר.
    (זה כבר נושא למאמר נפרד.)

  2. אחמד הערבי האמיתי שלנו

    האוהל שלי מלא טלוויזיון
    יש ארבע עובדות
    אני זוכר קניתי את הגדולה שהיא ארבעים ושמונה
    מה האנגלים קוראים אינץ
    רק בשביל פינוי חברון ככה בשביל החוויה החד פעמית
    מודה אני כי מכור אנוכי לשידורים ישירים
    אפילו דיון בפרלמנט הטורקי יכול לרתק אותי למסכים
    על תעודת הזהות שלי כתובים שני שמות של אבהים
    אחד אבא אמיתי שלי ואחד קשבנו גורדוס
    פעם אפילו הייתי אצלו זה מעצמה הדבר הזה
    אז ככה ענת
    קודם כל בעיניני נחש צפע
    את מוזמנת כל אימת שתרצי להרים ט לפון
    אני אשמיע לך מבחר של נחשים
    יש לי אחד אמיתי לגמרי
    מה דן שילון אומר שם בסוף ההזעקה הרשמית
    בקול מלא ביטחון והשראה ושאר רוח
    אל תרוצו לחדר האטום לכו אליו
    לדעתי אחד המשפטים הכי טובים שלא זכו להיכנס לארכיון הלאומי
    ואכן היום של האין מכוניות הזה היה פארש
    מבחינת תקשרות בין לאומית
    אבל פיספסת את הדבר הענק הגדול המשמעותי ביותר
    שנראה על המסך בימים אלה
    הדודה האמריקאית אול ברייט מסיימת את תפקידה
    בעוד מספר חודשים
    אחד מסימני ההיכר של הדודה אלו הן התכשיטים שהיא עונדת
    כל יום יש אחד חדש
    בראיון איתה עם וולף בליצר בלייט אידישיין
    אחד הצלמים שבוודאי כבר פוטר תפס יוזמה
    קלוז אפ מופלא על התכשיט שלה
    זה היה ענפי עץ זית צבועים בזהב טהור
    על השעון חמש עשרה שניות זמן אוויר בפריים טיים
    ענק
    וחוץ מזה עוד דבר ממש קטן שאף אחד בוודאי לא עלה עליו
    בדיוק בשעה שלוש ושתיים עשרה דקות
    על הערוץ השקט של תחנת הפרסומות
    נשמע קול גברי מאוד שאומר וזה ציטוט מדוייק

    תביא שני בייגעלא מהעיר העתיקה

    • אחמד, אתה ליגה משלך.
      ואתה עושה בליגה הזאת דאבל כל עונה.
      (ענת, יש הגיון במשפט הזה מעולם הכדורגל, נכון? לא עשיתי טעות גסה?)

      יום נעים.

      • מה עם האינטרטוטו?? ?
        ובטח חיוך, אפילו שניים.

        ואחמד…. אתה רציני… ביקשו ביגעלא…. איך פיספסתי…..?? ??
        וראית איך הבעתי הכרתי… נכנסת לתוך הכתבה, ככה בענק….
        והתכשיט הזה, בטח ראיתי, אמירה פוליטית, לא היה שווה 15 שניות? לכל אחד מגיעות 15 משהו של תהילה לא?? ?

    • ג'וליה

      אתה כוכב טלוויזיון
      כוכב עליון

    • אז במלחמת מה קראו המיפרץ
      היה עוד מישפט
      ענק
      הלך ככה
      “משום תחושת חוסר הדחיפות הרודפת אותנו”
      בדיוק ככה
      {}

    • "אחותך" החורגת מתוך תחומי הקו הירוק

      אחמד..ידידנו מזה שכבר הימים
      שמחה אני בשבילך..שאתה עדיין בא-ט-ר-ף מן החיים..
      הכל בוער בחוץ…ובפנים..
      ואתה כאן..עדיין שורד ומצחיק את כל האנשים!

      ומה כבר רצינו קצת שקט?….קצת..שלום.?
      ולא לחשוב שהתעוררנו מעוד חלום..
      מי צריך בכל יום
      ובכל ארוע…
      לשמוע חדשות שהורסות את השבוע!

      לא רוצים מלחמות ודיי כבר עם זריקת האבנים
      זה לא מה שיביא את החלום שלו כולנו כה מייחלים..

      ובנימה אופטימית זו
      פונה אני אלייך אחי,
      שניינו כאן…
      אתה ואני..
      על אדמת הקודש..שהיא שייכת לך וגם לי!

      אומנם אני מתה..שתצא לדרכך..
      “ותחפש” את עצמך..
      אך, יודעת שאין ברירה
      ונצטרך לאכול,כנראה, שניינו מאותה העוגה.

      אז בוא נפסיק עם זריקת האבנים
      ותעשה לי טובה..
      תרגיע את אחייך שם בשטחים

      תכבו את האור, ותנו לישון בשקט
      על אדמת אבותינו..
      כי בעצם ..
      לנו היא שיייכת!!!

      לילה טוב
      🙂

  3. נחמד, רק יצא החג וכבר כתבה על איך היה החג.
    זה מזכיר לי ארס-פואטיקה.
    כמו כשקיבלנו את מצלמת הוידאו הראשונה (מזמן) צילמנו, הכנסנו את הקסטה לוידאו, ובעוד אנו רואים את מה שצילמנו קודם, צלמנו את עצמנו רואים את מה שצלמנו קודם. יחי המדיום והיכולת.

    מאמר נחמד, גם אני העברתי את יום כיפור עם ס.נ.נ. מצד אחד ואתרי החדשות על המחשב, והגעתי בדיוק לאותן תחושות שמוצגות בכתבה.

    בננות בזמן אמת על זמן האמת. נחמד ומעניין, ישר כוח ענת על המאמר.

    יום נעים.

  4. שהכותבת לא עבדה מעודה כעיתונאית, אוף ליין או אונליין.

  5. גדי שמשון

    שלום ענת

    שלא כמנהגי, אנסה הפעם שלא לכתוב בציניות. כתבת במאמרך, האמור להיות סיכום של דיווחי החדשות באתרי האינטרנט בארץ במהלך החג, שפורטל נענע, יחד עם עוד כמה אחרים, “עשו טובה וזרקו איזה מבזק” במהלך יום הכיפורים, בניגוד לאחרים שהשקיעו יותר.

    ובכן, להלן העובדות:

    במהלך יום הכיפורים, מכניסתו ועד עכשיו, העלה צוות החדשות של נענע 45 ידיעות חדשותיות שוטפות. ההפרש המספרי, בואי נקרא לזה כך, בין כמות העדכונים בנענע לבין אתרים אחרים שציינת הוא זניח.

    בין הידיעות היו שתיים בלעדיות שלא הופיעו בפורטלים או ספקי חדשות אחרים עד עכשיו:

    ראיון באמצעות האינטרנט עם מקור שלנו באוניברסיטת ביירות, שמספר שהחיזבאללה כלא את שלושת שבויינו ברחבי העיר ליד אתרים אסטרטגיים כמו תחנת הכוח ותחנת הטלוויזיה, כדי למנוע מחיל האוויר להפציץ אותם. זוהי ידיעה בלעדית של נענע.
    http://now.nana.co.il/page.asp?storyid=11654&mudor=7

    ידיעה בלעדית נוספת שלנו היא סיפורו של גדוד ההנדסה ממנו נחטפו החיילים. זהו גדוד הידוע כגדוד של שערוריות סדרתיות – חייליו בזזו את חפציהם של חללי אסון המסוקים (הם היו הראשונים שנשלחו לשטח בזמנו), גרמו לשריפת ענק ברמה תוך אי הקפדה על נהלים, ולפני כשנה ומשהו גם רצח אחד מחיילי הגדוד חייל אחר בעקבות ויכוח על שיחת טלפון. גם זו ידיעה בלעדית של נענע.
    http://now.nana.co.il/page.asp?storyid=11638&mudor=7

    בברכה,
    גדי שמשון
    (עורך נענע, בעוונותיו)

    • אהלן גדי,
      דווקא נכנסתי לנענע לא אחת במסגרת השיטוטים ידיעות-וואלה-מעריב-נענע וחוזר חלילה ומה שאני ראיתי היו מס’ מבזקים בצד ימין למעלה, לא צדו את עיני ידיעות יוצאות דופן וחבל, כי דווקא כמו שבטח הבנת, אני מאוד מתענינת.
      למען האמת, גם לקראת פרסום המאמר עשיתי בדיקה מחודשת הן כדי לאסוף יואראליים והן כדי לעשות וידוי…
      הערתך מתקבלת באהדה רבה ואני מייד נכנסת לקרוא על מה מדובר ואני בטוחה שאיתי יכנסו גם אחרים.

    • עץ הקיפודים האנגלי

      קראתי את טורך האישי החדש ב”נענע”. לא הבנתי מדוע הנימה האפולוגטית שלטת שם (כל הטרנד החדש של ירידה על האינטרנט והייטק לא אמור לדגדג לך את קצה העכבר, מאן)

    • יולי גרין

      הלינקים לא עובדים, במסגרת התגובות. למה?! צריך עכשיו להקליד את כל הכתובת הארוכה הזאת, אוף…

    • קטונתי מלתת עצות לשיפור אבל נכנסתי שוב, הפעם דרך הלינקים שנתת ואח”כ דרך נענע ראשי והבנתי…
      בזמן שאני נכנסתי, המבזקים היו כאלה שכבר ראיתי באתרים קודמים ובטלוויזיה ולכן המשכתי הלאה, אינטרנט אתה יודע…
      הכתבות דרך הלינקים אכן ממורכזות ומובלטות אבל בדף הראשי מבזקים שעל פניו נראים סטנדרטיים.
      הכתבות המדוברות לא היו בעמוד הפותח ובטח ובטח שהלידים אליהן לא קיבלו הבלטה וחבל, ואולי זה המסר. כשיש לך משהו ייחודי עזוב אותך עיצוב אתר וקונסטרוקציה מוכרת תגדיל אותו וצבע אותו אדום/ירוק/כתום מה שבא לך, כדי שגם מי שגולש ברפרוף לא יוכל להתעלם.
      ואכן ידיעות מרתקות. מודה. שווה.

      • בתור אחד שאין לו ברירה אלא להסתמך על אתרי החדשות באינטרנט, אני חייב לומר שאין שני לאתר YNET. העיצוב, העידכון ובעצם האתר כולו הם ברמה אחת מעל האחרים (להוציא את גלובס ואנליסט בענייני כלכלה ובורסה). ענת, לצערי למרות ההערות הבונות לא הצלחת להביא לשינוי לטובה באתר המתחרה…

        ובהמשך לחגים הבאים עלינו (לטובה?), לא תאמינו, אבל יש מקומות בהם מכוניות נוסעות ביום כיפור ולא זיהיתי חרדים משליכים עליהן אבנים. מדהים לא?

        דרך אגב, לכל מי שמתלונן על רמת השירות של ספקי האינטרנט בארץ, אני ממתין כבר למעלה משעה לתמיכה של VERIZON…אמריקה ורסאנו….

        • ההפסד כולו שלהם,
          הרווח כולו שלי.
          :-))))))))))))))))))))))

          ומה אני אגיד.. זוכר את השיחות הראשונות שלנו בנושא…. הייתי נאיבית, חשבתי שאני אצליח לשנות את העולם והכי מעצבן.. הייתי נלהבת לעשות את זה.
          לא נורא.
          אנחנו מתבגרים ולומדים.

    • יושי פלד

      שלום לכולם, בעקבות המלחמה ההולכת וקרבה לבשתי שחפץ וחימשתי את תחנת העבודה שלי, ואפילו ערכתי אצלכן ביקור נימוסין, בננות יקרות.
      אבל לעניינינו, מר שמשון היקר, אני יכול להגיב רק במילה אחת:
      *NAVIGATION*
      או בשתי מילים
      *עיצוב תוכן*

      יש לכם סקופים? למה זה לא בעמוד הראשי? למה האתר של וואללה (ידידתך משכבר הימים) נראה כמו חדר חדשות ערוץ 2 בזמן מלחמה, ובנענע (שד”כ, שידעו כולם שאותו אני מעדיף) העמוד הראשי סטאטי, ונראה כמו אינדקס אתרים ש^גם^ יש לו חדשות?
      איפה איפה ההדגשות? למה הסקופ לא נכנס לי לרשתית בעמוד הראשי? מה? אם באתי לחפש אצלכם משהו, אני לא צריך לדעת שיש סקופ? מה לא טוב?
      אני מאד שמח שהשקעתם מיליונים בעיצוב החדש שלכם, אבל לפחות איזה משהו, טיזר, אמאייאת, כדי שאני, וכל גולש מקרי אחר, נדע שאתם אכן משקיעים ורוצים לספק לכם מידע אמיתי בזמן אמת? למה יש רק שלוש כתבות זניחות בתחתית העמוד?
      “חדשות נענע” צריך לרקוד לפזז, לא לקפוץ מדי פעם. תעשו סקרול שנראה משהו חי…
      שיהיה לכולנו רק טוב.

    • המלכה האם

      נענע זה לא העלים האלה, שפשוטי העם קוטפים מהגינה ושמים בתה שלהם? כמה לא תרבותי. כמה אוריינטלי. לעולם לא נקלקל “ארל גריי” או “אהמד” – עם עלים אויליים.

      מעט חלב, כן. עוגיית ג’ינג’ר, בהחלט. כריכוני גבינה קטומים – OH, כן. הלבנטיניים האלה לעולם לא יידעו להפיק כהלכה אתרי חדשות וכמובן שלא ילמדו לחלוט תה כהלכה

      ועתה, מכובדיי, אפרוש לי לשינת היופי שלי

  6. גדי שמשון

    היכן? האם אתה מתכוון לכך שאני לא ממש מחזיק מהאינטרנט של פלשתינה, עניין עצוב לכשלעצמו (הן האינטרנט בארץ והן זה שאני שעובד בו כבר חמש שנים ולא מחזיק ממנו)?

    • עץ הקיפודים האנגלי

      כן, מאן. בדיוק ככה. עזוב את הסגנון הבוגר, המתחשב והמאופק. טור אישי זה טור אישי, בשביל אנשים עם עניבות אנחנו קוראים את גלובס והארץ, לנט נכנסים בשביל הפראות (עוזי וייל, נגיד?)

  7. בועז כהן

    אני ראיתי את התחנות הזרות וראיתי את כתבי ושדרני ופרשני הבי.בי.סי מסבירים כמה אנחנו איומים ונוראים, וכמה הפלשתינאים פיות צחורות כנפיים. כאילו לא מספיק הדיכאון ותחושת המצור, העולם גם דואג לתת לך בראש

    • האסקפיסטית

      הזדיינתי כל היום כיפור. לא פתחתי מחשב. לא ראיתי חדשות. כלום. היה הרבה יותר כייף

      • מניאקית. ביאסת אותי לאללה עכשיו.
        חיוך בכל זאת.

      • בלגניסטית

        זה בדיוק מה שאני עשיתי :)))))))))))))))))))))))))))))

      • אבנעזר בלפור

        גם הזדיינתי מעל הממוצע
        גם עשיתי לאשתי פילינג גוף
        וגם הספקתי לקרוא כל מילה ב-YNET
        איך?
        לגבר ישראלי לוקח פחות מ- 18 שניות לגמור…

      • אברם המג"ד

        את יודעת, יש עבירות ויש עבירות חמורות מאוד. נגיד, אם צמת וכיפרת על עוונות השנה שחלפה, אבל שברת את הצום עם סנדביץ’ של חזיר וגבינה, ישר רושמים לך אוברדראפט רציני.

        וזה עוד כלום לעומת להזדיין ביום הכיפורים. תחשבי, אנשים הולכים להתפלל בבית כנסת, טלית, יום הדין, אבינו מלכנו, מבקשים רחמים, קדושה שורה על היום הזה.

        ואת? מה את עושה? מזדיינת. אין לך אלוהים

        ואני רק שואל, אם כבר לחטוא, אז מוטב בגדול, ואם ככה אז תגידי אסקספיסטית:
        הביאו לך בתחת?

  8. אורני

    אני לא רציתי לדעת. ראבק, יש יום אחד של שקט בעולם, אז לרדוף אחרי הרעש?
    כן, גלשתי…אפילו הצצתי קצץ לכותרות בנענע, כי זה דף הבית שלי, ובאמת לא ראיתי משהו יוצא דופן שימשוך את עיני מעבר לכותרות.
    הגל השקט היה אצלי און בפול ווליום, כך שהיום כשהתחילו לשדר בשש עשרים ושמונה, אני ובן זוגי שהיינו באמצע, נבלהנו נורא. פתאום מארש מלחמה… באמצע הזיקוקים?

    לכתי לישון אתמול בארבע לפנות בוקר של היום. בשמונה לפנות בוקר התעוררתי מצלצול טלפון – אח שלי וגיסתי התקשרו לצעוק עלי לא לצאת מהבית ולהתעניין מה קורה אצלנו בנצרת, כי הם שמעו ב CNN שנרצחו שני ערבים. אמרתי להם שכשאני אתעורר אני אדבר איתם.

    אני מסוגרת פה בבית, מי יודע מה קורה בחוץ?

  9. יהודיה אחת

    ביום כיפור אסור להזדיין . כלומר מותר למי שלא אכפת לו שלפי התורה אסור .
    שנה טובה.

    • זה שנותן למצוץ

      ולמצוץ?

      • ג'וליה

        ושוב אנחנו בתכנית התרפייה הסקסואלית.
        ולשאלתך:

        המציצה היא אקט של קדושה, מכך ניתן ורצוי להסיק שהיא מבורכת ורצויה בכל יום, כולל ביום כיפור.
        שהרי אין כמו מציצה טובה להביא למחילה מוחלטת בין הגבר לאשה,
        ואין כמו מציצה טובה כדי להבטיח שגם בשנה הבאה, נהיה כאן,
        Blowing our minds out
        כדי שימחלו לנו שוב,שוב ושוב

        ושוב

        • בועז כהן

          ג’וליה, את כמים זכים בלב המדבר. את כמעיין נובע וצונן ברפובליקת “בננות”. משהו

          • יהודיה אחת

            לא יותר מרענן שיום אחד בשנה זה יהיה אסור? ומה עם שיבחי האיפוק לקראת פיצוץ?

            • ג'וליה

              הכל אגדות… כל זה נועד כדי לשכנע אותנו להישאר בתולות עד הנישואים.
              עד גיל 17 נהגתי באיפוק, וקול הפיצוץ לא היה מי יודע מה בפעם הראשונה

              וחוץ מזה, התורה אוסרת גם על מין בימי מחזור, בימי צום גדליהו למיניהם וכל שאר הימים שבהם אנחנו אמורים להתענות לזכר חורבן משהו, מה שמשאיר לנו ארבעה וחצי ימים (לא רצופים) בשנה לסקס חוקי (לפי התורה).
              המממממ…
              ?Need I say more

              • יהודיה אחת

                לפחות תדייקי: רק ביום כפור ותשעה באב. זה לא אסור בצומות אחרים.

                • ג'וליה

                  אני שמחה לשמוע

                  “ומצצת לרעך כמוך”

                  • עץ הקיפודים האנגלי

                    היא מוצצת / ושואבת / את זרע הפורענות / המתוק
                    היא יונקת / ואוהבת/ את נוזל החיים / אסור, בקיצור /
                    למה? זה נדוש / והיום – יום קדוש

                    ממעל – שמיים / הארץ מתחת
                    מותק, תסתובבי /
                    הוא אומר /
                    עכשיו בתחת

                    • האיש הרגיש

                      כתוב בתורה: לא תגנוב! מה זה התחלת לכתוב שירים כמוני??!!!
                      היי, וגם היי היי

                    • עץ קיפודים והבולעות שלו….

            • בועז כהן

              אצלי זה פיקוח נפש, פעמיים ביום ואם ממש ממש אי אפשר – אז רק פעם אחת ביום. ככה שיש לי פתק מהרופא, ופיקוח נפש דוחה הכל

              • יהודיה אחת

                רק אמרו לכם “אסור” ו “קדוש”- תראו איך נהייתם פוריים בתגובות…. הייתי צריכה להגיד את זה לפני יום כיפור, הייתם פעילים כפליים… אבל זו הפואנטה גם מהצד ההפוך, בועז, אפרופו, שוב, איפוק לקראת פיצוץ…

                • מייקי

                  את משעממת אותנו –

                  ואם טרם הבנת, בעינינו קדוש – זיונים
                  אלוהי – מציצות
                  ותורה – קאמה סוטרה

                  אנחנו נגד פיצוצים ופיצוצין שלא כדרך הטבע
                  ולמבאסים שכמותך אנו קוראים לפנות את האתר – ויפה שעה אחת קודם

                  • יהודיה אחת

                    לא יפה. נעלבתי. ניסיתי להגיד משהו יותר עמוק. את מוזמנת לקרא שוב את מה שכתבתי. אני מקוה שאף פעם לא ינסו להעליב אותך באתר הזה כמו שהעלבת עכשיו.

                    • מייקי

                      וברוח יום הכיפורים השורה על התגובות לעיל:

                      סליחה, ממש סליחה
                      אבל תביני גם אותנו
                      בבקשה

              • טלילה

                אז זהו, שיש עכשיו באמת הצדקה רפואית, באתר החדשות של “הארץ” היתה ידיעה על כך שאורגזמה מפחיתה את הסיכויים לסרטן החזה אצל גברים, ומדובר על מינימום של 6 אורגזמות לחודש, מה שלטעמי האישי הוא קצת מעט מידי.
                אז קדימה – לשנס מתניים, או יותר נכון שפתיים, לשון ושאר אביזרי יניקה/מציצה, שהרי מעל ומעבר להנאתו של הזכר שלי, חשובה עוד יותר בריאותו…

                • ג'וליה

                  אמרתי לכם! אמרתי לכם שאפשר להביא לזה מירשם של רופא!

                • רויטל

                  ידעתי, ידעתי.
                  אין כמו אורגמה מטורפת לשיכוך מכאובים.
                  פעם, היתה לי מיגרנה, ותוך שבע דקות הוצאתי צו שמונה להוא שהיה בן זוגי, אחרי תשע דקות(מוטיב המספרים העוקבים) עברה המיגרנה כלא היתה – מדהים!!!

                  לגבי מציצות. טוב, זה נושא בפני עצמו. אין כמו מציצה טובה, כזו עם רעשים, נאקות והתפתלויות. הכי גדול, זה כשיש מגע עין בינך לבינו, ואפשר לתפוס את הרגליים שלו מהצדדים ולשרוט, יש משהו נורא סקסי באיך שהוא מסתכל עלייך, מתפתל על סף עילפון, ואת לא מוריד את המבט שלך ממנו. אחד מרגעי קודאק, כמו שאומרים.

                  • הפרופסורית למציצות

                    זה לא “הכי גדול” כשיש מגע עין –

                    ז ה ח ו ב ה !!!

                    ואגב, השיא שלי בצו שמונה היה… 30 שניות! זוז!

                    • ג'וליה

                      את בטח עשית את הפרופסורה שלך תוך חצי שנה גג, כמו כל הגאונים האלה

                      חבל באמת שאין איזו פקולטה רצינית למציצות, זה היה משחרר לכמה אנשים שאני מכירה הרבה פקקים מיותרים בחיים שלהם. הייתי מוכנה אפילו להגיע כמרצה-אורחת באירועים חגיגיים במיוחד.
                      ותארי לעצמך איך יכול היה להיראות הדירקטוריון שלנו, והדיקן… איי איי איי….

                    • רויטל

                      עם חוגים מגוונים נשמע לי להיט.

                      ופרופסורה לא צריכה להימשך חצי שנה, אגב.
                      לי היה אקס מהמם, שהיה טוחן לי ת’צורה חמש שש שעות רצוף, בבוקר הייתי הולכת לעבודה כמו זומבי עם חיוך מתוח שהשיניים שלי כאבו. וכל הכיף הוא ללמוד ולשמור על ראש פתוח, לנסות הכל, ולסמוך על הפרטנר. היו לי איתו את הזיונים של המאה, רק לחשוב עליו עכשיו מביא לי רעידות בבטן התחתונה. והיינו ביחד שלושה חודשים(ינואר-מרץ, והיה חורף שזה הכי כיף), אבל איזה שלושה חודשים. הזדיינתי בשביל חצי יובל, בחיי. הייתי אצל רופא נשים והוא שאל אותי כמה לידות עברתי, עשו לי צילום וראו שהיתה נדידת איברים מרוב פימפום, קרי: שום דבר לא נותר כקודם, הסטנדרטים עכשיו גבוה בשמיים, יש מצב רק לזיונים אומנותיים עם כל הסייד אפקט המשתמעים מכך-טמפרורת חדר נוחה, שמנים, קרמים, נשימות נכונות, שליטה מטורפת בשרירים שלא ידעתי על קיומם עד בוא הפסל היווני למיטתי, החוויות איתו היו אלוהיות, ראיתי כוכבים, והיו רגעים מדהימים שהייתי על סף דמעות מרוב ריגוש. אוחחחחח, חורף שנת 2000 תמיד יחקק בזכרוני כאחת התקופות הכי מדהימות בחיי….

                    • אז מה קרה?

                    • ג'וליה

                      אוי, הרגת אותי מצחוק, רויטל, לא מספיק אני עוד מגחכת מהשטויות ששטחנו על השולחן אתמול בהופעה של החשמליות (הבבליקיות) ועכשיו גם זה

                      נראה לי שאת ראויה לתואר דוקטור של כבוד בפקולטה לסקס, במגמת מציצות, ואני מציעה שנכנס ממש בקרוב ישיבה, לדון באיך מגבשים תוכנית לימודים על שרירי הנרתיק, זה ממש קריטי להכניס את זה לתכנית הלימודים, ויפה שעה אחת קודם

                      מישהי מוכנה להתנדב לשלב המעבדה?

                    • רויטל

                      ואפשר ללמוד את זה, ובקשר לשרירי נרתיק, אני בהחלט יכולה להעביר שיעורים מעשיים,
                      זה כזה מגניב!!!!
                      ולא רק שרירי נרתיק, גם שרירי לחיים, לשון, רקטום, אצבעות, בטן וחזה.
                      יש כל כך הרבה גימיקים, שזה מדאיג אותי איך לא מלמדים דברים כל כך חשובים בתיכון, נגיד, בשיעורי חינוך מיני. תנו שעה שעתיים על קונדומים(אם אפשר גם הרחבה על טעמים, זיזים וגדלים), עוד חצי שעה על גלולות, תנו שניים שלושה מספרי טלפון של מוקדי מצוקה לנערות מבולבלות, ואת השאר השקיעו באומנות הזיונים. תביאו סרטים, אביזרים, הביאו מרצים מחו”ל, תעשו מבחני פתע, בחנים מעשיים, שאלונים אמריקאים.דיד איי מייק מיי סלף קליר?

                    • ג'וליה

                      בטח, בטח קליר. קריסטל קליר.
                      “אומנות שרירי הנרתיק” נקרא לזה. טנטרה במקום מתמטיקה, אחחחח…. תאמיני לי, אם מערכת השעות בתיכון היתה נראית כמו שאני הייתי רוצה, היינו כולם עסוקים עכשיו בלזיין אחד את השני במקום בלזיין את השכל ב”יש עם מי לדבר”

                      וכולם היו מתעוררים כמו קפיץ לשיעור של שעת-אפס

                    • בנים בנים בנים- תראו איזה מאגר של חולות על מציצות הצליח אתר בננות לאסוף עבורכם- ממש תחרות מי חולה על זה יותר- וכמובן שכולן כולן יודעות לקבל אותו עד הגרון ולבלוע ה-כ-ל.
                      good girls.

                    • הפרופסורית למציצות

                      ואפילו לא שמתי לב שהיו לימודים –
                      פתאום ביום אחד בהיר הגיעה ההודעה הדרמטית: את פרופסורית (מן המניין!)

                      הדירקטוריון והדיקן – אכן נושא מרתק. אפילו סטינג היה פעם מורה…
                      🙂

        • איך הזכרת לי עכשיו את דמי מור ב”לפרק את הארי” של וודי אלן..
          :-)))))))))))))

          • ג'וליה

            תודה מותק, לא יצא לי לראות את הסרט המדובר כך שאני לא יודעת אם זו מחמאה או לא, אז בהזדמנות אני אבדוק את העניין

            • הגזמת שלא ראית, חובה!!!
              ואם הצחקת אותי זו בטח מחמאה…

              • ג'וליה

                מיד אני חובשת משקפי שמש ואצה לבלוקבאסטר לכפר על עוונותיי
                חובבת וודי אלן אנוכי, ואני ודמי בטח יכולות להחליף חזיות אחת עם השניה

          • דילמה – וודי אלן ממש משעמם, אבל דמי מור…רררררר

            • אהובי,
              גם אני חשבתי ככה על וודי אלן, עד שאתו’ש לקחה אותי לראות את הסרט “לפרק את הארי”, אחד האחרונים שלו, מאז.. התמכרתי.
              ראיית את כולם, ווודי אלן הוא הרבה דברים רק לא משעמם.
              ודמי מור בסרט.. פשוט ענקית….. המוח שלו… קטעים.

              *גוליה* ?? ??
              נו?
              ראית?
              :-)))))

              • ג'וליה

                לא גוליה, אלא ג’וליה! דיר באלאק!
                לא, עוד לא ראיתי, תני לי 24 שעות ואני מתאפסת על העניין.

                • *ג’וליה, ג’וליה, ג’וליה* ברור!!!
                  אני כל כך מצטערת על העיוות פשוט כל כך התרגשתי מזה שהצלחתי להדגיש בבולד כמו שרויטל, יתברך שמה, לימדה אותי שלא שמתי לב.

                  וקחי 24 שעות.. רק תזכרי.. אהוד ברק אולי נותן הארכות לאולטימטומים, אני לא!

      • הפרופסורית למציצות

        למצוץ ת מ י ד מותר, ואפילו חובה.

        מקווה שלא שקלת לרגע להפסיק לתת, ועוד ליום שלם!

  10. Gadi;
    I don’t see a big difference all the lay outs looks the same which is a little problems that Israeli designs have, everything looks similar regardless of it’s purposes and targeted market
    Rocky

  11. את פורום הסקופים של נעם רוטר:
    http://rotter.net/cgi-bin/dcforum/dcboard.cgi?az=list&forum=DCForumID3
    בשבוע האחרון היו מעל 30 אלף כניסות ליממה (יותר מ”נענע”)

  12. eskimo dog

    ביום כיפור כתבתי סיפור
    ביום השואה נתתי צואה
    ביום הזיכרון יצאתי מהארון
    ובתשעה באב
    פגשתי את סיתוונית ואני מאוהב

    • ג'וליה

      ביאליק קטן עליך.

      מתי ערב שירה?

      • eskimo dog

        בחורף 89 בגבול הצפון
        קפה שחור נשפך על מאפרה
        מעיל דובון הפריע לי לגעת
        כשניסרתי לחיילת מכרמיאל
        את פי הטבעת
        געגועיי לייאוש ההוא אז היה כה קל
        לצאת לגשם הכבד
        לרצות להתאבד

        • ג'וליה

          נבחרת למישרת המרצה לאומנות ורבאלית בפקולטה לסקס. תחילת העבודה – מיידית.

          • היי- ג’וליה- ראית מה הוא כתב? “ניסרתי” — אחחחחחחחחחחחחח……. את בטוחה שהוא האיש הנכון ללמד איך נכון??

            • ג'וליה

              זה לא מה הוא אמר, זה איך הוא אמר.
              השיר שלו עושה אותו כשיר להרצות על אומנות ורבאלית. במקביל הוא גם יקח קורס באומנות אנאלית וככה הכל יתאזן, הוא לא ינסר יותר.

          • eskimo dog

            הקורס למתקדמות ייפתח מייד עם תום האירועים.
            כולכן משוחררות חוץ מג’וליה.
            את מוזמנת אלי לפרטי עם רצון טוב והרבה רוק בפה.

            • ג'וליה

              אני באה.
              אתה יכול להכין מראש תעודת הצטיינות!

                • ג'וליה

                  ג’ו שלי, אין לך תחליף. פשוט אין. גם כשירושלים תהיה במצור אני אסכן את עורי כדי להגיע, כדי לתת לך שעות של עונג לפני שתרד השמש על המקומות הקדושים. ליבי יוצא אליך, מבתק שלי, איש מדהים. אין צורך בסימני שאלה.

                  • ג'ו המבתק

                    את יודעת, ג’וליה, שאין סתירה בין לימודים גבוהים במוסד אקדמי אחד, לבין השתלמות במוסד אקדמי אחר. ייתכן ויש לאסקימו דוג שיעור מרתק ללמדך, ואז כולנו נרויח – האין זאת?

                    • ג'וליה

                      הזרמים, הזרמים. הם שמונעים ממני להתרכז בתשובה…
                      אחחחחח… לא יכולה ככה….

  13. מייקי

    אז זהו ש…

    יש הרבה אתרי ווב שנותנים חדשות עולמיות מעולות, בקנה מידה עולמי אנחנו, איך לומר, קצת קטנים על CNN, ולא כל אבן שעפה וכביש שנסגר (בכל זאת, יום כיפור…) מעניינים את ידידינו (??) בחדשות כל העולם ואשתו.

    הפורטלים הישראלים הם לא (לאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלא!!!!) אתרי חדשות, וכמה סקופים
    (AKA ברווזים), שלא מקבלים כותרת, הם פשוט לא ניוז. נקודה

    ואגב גדי, על איש חדשות כמוך אני די מתפלאה – ידיעה בלי כותרת היא לא ידיעה. שיעור ראשון שורה שלישית בבית הספר לעורכי עיתונים וחדשות. אם בנענע רוצים שנקרא, ספרו לנו מה יש לכם להציע.

    באופן “מפתיע” אתרי החדשות הטובים, הם של הביג בויז בביזנס – ידיעות, הארץ, ערוץ 2 (החדשות, ענת, החדשות..), מה לעשות, אכן להם כמו שטענו כאן לפני (האם לשחר הקרדיט?) יש רשת שפרושה בשטח, בעוד לנענע, מקסימום רשת שפרושה – נו, ברשת.

    כשלנענע יהיו המקורות של YNET, אני אתחיל לחפש שם כותרות, ועד אז –

    שנענע ישלחו את גדי לקורס מזורז בעריכת חדשות

    • יקירה..
      לאתר של חברת החדשות לא נכנסתי, לא נכנסת ומן הסתם גם לא אכנס אלא אם הם יחליטו שם למעלה לשנות את הגישה.
      האתר שלהם מתעדכן כמה דקות לפני וכמה דקות אחרי המהדורה המרכזית של שמונה בערב.
      אין שם שום חדש ב-10 או 12 או 3 לפנות בוקר.
      ואגב הערתך על החדשות בפורטלים..
      תני צ’אנס.. יש הפתעות ויש להם מוטיבציה ואפילו כמה מקורות לא רעים, הדוגמה שלי חוזרת על עצמה, אני באמת שהופתעתי לטובה מוואלה.

    • גדי שמשון

      עריכת חדשות, רצוי באי טרופי, שם נוכל לתרגל מהדורות חדשות בכל יום ויום, על יבול האננס השנתי ותחרויות ערבוב הקוקטיילים הנערכות בבנוגלוס שעל החוף.
      לעצם העניין, דעתך מעניינת, למרות שכנראה גם לך, כמו לכולנו הישראליים, קשה לומר משהו בלי לחפש את העקיצה. וחבל שכך, כי מילא שהבננות לא בהכרח מקום מתאים לפתוח דיון רציני וענייני בנושא, הרי שאם הדיון הוא בנוסח המלבב שלך – אז לשחק בקקי ופיפי אני מעדיף בנענע, שם לפחות הפייג’ וויוס נספרים עלינו.
      ולכן גם לא אטרח לעבור על אי הדיוקים שלך, או הנקודות בהן אני חולק על דעתך.
      בכל מקרה, שתהיה לך שנה טובה.

      • אני שמחה שאתה כאן ומסייע להגדלת מספר הכניסות לאתר למרות שאין לי אחוזים וגם האתר עצמו לא ממש נהנה מזה (נכון שירלי?), אבל אני תוהה על האמירה שלך שדיון כזה לא צריך להתקיים כאן.
        למה לא בעצם? לא ידעתי שיש אתרים שרק להם מנדט לדיונים יותר ענייניים מאשר על יחסים וסקס. בבננות מגיבים אנשי תקשורת רבים, חלק בשמם המלא, חלקם בשם בדוי ויש להם מה להגיד, אז למה שלא יגידו?
        וגם מי שלא מקושר לתקשורת, מה? אין לו זכות תגובה? נכון, למייקי יש סגנון משלה.. והוא עיקבי לאורך התגובות שלה, אפשר להסכים אפשר לא אבל כבר נכנסת, כנראה שיש לך עניין, למה לזלזל?

        משום מה דווקא תהיתי אם תכנס שוב מאז מוצאי כיפור, אבל לא צרפת אימייל ככה שלא היה איך לתקשר איתך..
        התחלת את תגובתך אליי אז ב”אני לא אכתוב בציניות”, הערת לי את הערותייך ונזפת בי שלא שמתי לב לייחודיות שלכם.
        בהתחלה עוד חשבתי שזה לא אתה אלה אני, אבל הגיעו עוד כמה תגובות, קראת אותן? שמת לב שלא רק אני לא ראיתי.. ובעצם אתם פיספסתם?
        דווקא היו כאן כמה תגובות עיניניות, חבל שבחרת להתייחס דווקא לזו הקנטרנית.

        • גדי שמשון

          בבננות מגיבים אנשים מעניינים מאוד, והם לא מעט מהכותבים. וכמובן שהעיקרון שגם מי שלא יודע לבשל יכול לומר שהאוכל טעים או לא טעים לו, תקף. ולכל אחד הזכות לדעה, תחושת בטן, סברת כרס או הגיג על כל דבר שבא לו להגג. בלי קשר מהו מקצועו ו/או השכלתו. ולכל אחד הזכות לומר דברים שיש או שאין בהם טעם. וגם על זה אפשר להתווכח. אין ויכוח על העיקרון הזה, נראה לי.

          אני מקווה שגם אין ויכוח על הרעיון שאני (או כל אחד אחר) לא ממש חייב להגיב על כל דבר ביקורת. בוודאי כשמדובר בלא יותר מדאחקה סטנדרטית של פורומים. אני אומר לך, אתה תאמר להוא, ההוא יאמר להיא, וכולם יעשו עיניים האחד לשני. עייפתי, אני בפורומים מקוונים מ 1991. לא תמיד יש לי כוח ורצון להגיב. תביני אותי. אם אני ממש מחוייב להתבטא, יש לי איפה, וגם כן לא תמיד בא לי. זכותי, לא?

          ראי לדוגמא את תגובתו של אבי שכאן למטה. היטפלות לביטוי אחד, “כולנו ישראלים”, ובסופו גם עובדה לא נכונה וגם איזו הבעת דעה: “לא משהו”. סבבה. אל תבוא. ענת, מה עוד יש להגיב לנושא הזה? שאתחיל לפתח סביב זה דיון? זה מגוחך. שאתחיל בלהעליב? כבר שלוש שנים שדי נגמלתי מזה. משחקי קקי פיפי בפורומים – יש לי כבר דוקטורט. עייפתי. באמת. ואבי לא מספיק שנון או מעצבן כדי שאוציא את הציפורן מהאף ואתחיל לשרוט (סליחה, אברום).

          או אולי אתחיל לנהל בוכהלטריה של הוכחות ולינקים עם מי שאמר שהוא לא ראה בפרונט את הידיעות שדיברתי עליהן? (שזה אני מניח הכוונה שלך בתגובות ענייניות). אני לא אופטומטריסט. הרי לפחות הידיעה על פיזור השבויים ברחבי ביירות היתה בפרונט כולל תמונה וכותרת ומשנה לאורך שמונה שעות במהלך יום הכיפורים, ובטור הצד לכל אורך היום. לא ראיתם, באמת שהבעיה היא שלנו, לא של אף גולש / קורא / לקוח. אז הרבצתי לגרפיקאי, קייס קלוזד. ושוב, בשביל מה להגיב כאן? לתת לאבי ומייקי עוד סיבה לחשוב שיש להם בולבול גדול? יש 30 מיליון דומיינים רשומים ברשת, ועוד יותר מזה אתרים. בטוח כל מי שלא מתאים לו, ימצא אחד יותר מעניין.

          אני מסתפק בעובדה שעם מערכת המונה 4% כוח אדם מהמערכת של וויינט (בדוק), ותקציב שבטח עוד פחות מזה, אנחנו לפחות עדיין במשחק. לא בטוח שהוא כל כך מעניין אותנו או מתאים לנו, המשחק הזה, אבל אנחנו שם.

          ובלי קשר, הדיון שצמח כאן, שהיה צפוי מראש ובכל זאת מלבב – על הלכות מוצצין ביום הכיפורין – היה יותר מרתק. במיוחד הדינמיקה הפנימית, או שמא נאמר השלהוב ההדדי. שיואו, בנות עבריות מוצצות לגוברין יהודאין! שיט, למה לא סיפרו לנו על זה.

          (והנה, תראי, תגובה של מעל מאתיים מילים על למה אין טעם להגיב. ובזאת, באמת, סיימנו)

          • אוקיי… היית מנומק מספיק בשבילי. הבנתי.
            רק מה.. מזה לא נעים לי עכשיו מהגרפיקאי שלכם…..
            :))))

      • איפה אתה כותב? ב”על המשמר”?
        אגב, נכנסתי לאתר שלך לקרוא קצת חדשות.
        לא משהו.

      • מייקי

        חבל, דווקא הייתי רצינית לגמרי
        למה -נעלבת?

  14. אינדי_גו

    כיפור

    כיפור מזנב בתקוות השנה, שטוף דם ואש
    ותמרות אשם ומה אכפת לי קבר
    יוסף שנשרף, (בשביל מה הוא טרח לחזור ממצרים בכלל)
    וטנקים בשכונת גילה ונגמר לי הדאודורנט של קליניק
    החיזבאללה מנהל מגעים דרך מתווך גרמני
    ובדיסק בונו שר “אל תניחי לי ללכת לעולם”
    בפסקול נעים של סרט מחורבן –
    זה נכון שאני מעדיפה את ונדרס המוקדם
    מאשר את מבזקי החדשות שרצים באתר של ידיעות
    שנוויל ברודי עיצב (זה כל מה שהוא יכול?)
    והסיקור המלא יימשך לכל אורך החג, מסכנים הכתבים הצבאיים,
    אבל אלה החיים שהם בחרו להם, לפי האקדח והחרב,
    מכתתים את עטיהם ואת הביפרים
    וא-שרע אומר שסוריה אינה מעוניינת בהמשך ההסלמה
    (הסלמה בשיטת הסלאמי או או שאני מתנקנקת עם הפירושים?)
    רימון הושלך לעבר עמדת צה”ל ליד זרעית – אין נפגעים
    עימותים קשים בחברון – הפלשתינים מדווחים על תריסר פצועים
    (בצד שלהם הם נפצעים, בצד שלנו – נפגעים,
    כי אצלנו הרי יש גם רגשות בעניין,
    ובכלל תריסר נשמע יותר טוב כשסופרים אותו בוורדים)
    תחקיר צה”ל – החטופים נסעו במקום שבו לא היו אמורים להימצא,
    אבל זרועו הארוכה של החיזבאללה מצאה אותם בכל זאת –
    עניין של מודיעין נאות או מזל מחורבן לחיילינו היקרים
    אדם נדרס למוות ביציאה הצפונית מבאר שבע,
    אני מכירה מישהי שגרה בבאר שבע,
    אבל לא יודעת מי היא באמת,
    ליום כיפור הזה יש ריח של מלחמה,
    מעניין איך היה בשבעים ושלוש,
    ואני בדיוק נפרדתי היום מבחור אחד
    שהיתה לו אלוהים אחרת על פני –
    (ובעניין הזה אני כמו אלוהי העברים),
    וחושבת קצת גם על אחר,
    שישן עכשיו ביבשת אחרת, בעצם ער, בגלל הפרשי הזמנים,
    ושיחליטו כבר אם “פלשתינים” כותבים עם אלף או בלי, ובסמך או בשין,
    כי אם לאויב שלך אין אפילו שם מוגדר,
    איך תדע שזה הוא כשאתה משכים להורגו?
    ונדמה לי שדברים מתקרבים לקראת הכרעה
    בחצות את תבקשי מההוא שיפתח לך שער בעת נעילה,
    כי פנה יום – ואת בטח רוצה שתתקבל כבר החלטה
    אם את נשארת להסתובב כאן גם השנה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *