הצלע השלישית

הקטיף החדש של העונה

כל יום מחדש אני תוהה האם הכלל המקודש בין חברות; שגברים באים והולכים, מזיינים וגומרים ומסתלקים וחברה טובה נשארת לנצח נכון ומכובד? בכל פעם מחדש אני מבינה שלא. פשוט לא.
לא מזמן חברתי הטובה הצהירה בפניי, ואפילו נשמעה אמינה כמה שאפשר (או שאלו הקורסים שהיא לוקחת אצל יורם לוינשטיין ולא הכנות שדיברו מגרונה), שהיא לעולם לא תעדיף מישהו אחר על פניי! אולי רק גביע האגן דאז עם אגוזי מקדוניה. אבל היום כשהרמתי לה טלפון שתבוא לרוקן כמה מדפים מזארה עם הפירורים שנותרו מהמשכורת של החודש – היא בשוק שאני בכלל שואלת.
“אבל את יודעת שאני עכשיו עם עמי”.
כאילו אני ועמי, הקטיף החדש של העונה, בכלל יכולים להתחרות זה בזו. לו יש זין, קול מפנק ואצבעות מלטפות ולי יש קול צווחני, עצבים מתוחים והרבה מרמור בלב. איתי גם אין מה לעשות במיטה. ורגע, מה זאת אומרת אני עם עמי? פתאום אני ,החברה הכי טובה שלה, מתאימה רק לתקופות של משבר הלב וזהו?! שוב מתעורר בי הזעם שאני מרגישה בכל פעם כלפי חברות שהשתמשו בי וזרקו, כיוון שהן כבר לא זקוקות לי עתה שיש להן גבר.

ארוחת הערב

היא רוצה לנופף ולהשוויץ בו (זוכרת שגם את היית פעם מתוסכלת ובודדה?) והופכת אותי לצלע שלישית מזדנבת: “אבל בואי לארוחת ערב. תכירו”.
אין משהו יותר נורא מאשר להתכונן לארוחת ערב עם החברה הכי טובה שלך והחבר שלה. זה אפילו גרוע מלפגוש את ההורים של מי שעתיד להיות בעלך! כיוון שפה את על תקן יצור קטן ומעורר רחמים שצריך שידוך, שאף אחד לא רוצה, זאת שהיא בהשוואה אלייך יותר טובה ממך, כי לה יש אותו ולך אין כלום.
אני מנסה להיות הרווקה העליזה שאני לא. לשבח על הבחירה המוצלחת כבר מהרגע שנפתחת הדלת, עם כוונה משמעותית להרוס ביניהם את הקשר ולהחזיר אותה אליי במהרה. “שמעתי הרבה עלייך! (היא ממצמצת לעברי בחשד) אבל רק דברים טובים”. אני לא מאמינה שאחרי שהבטחנו לעצמינו בראד פיט מינימום, היא נדפקה עם כזה גולם שברח משומרי משקל. איך חברות מפרות הבטחות כשהן נואשות זה משהו.
“בואי, בואי תכירי את אמיר”. ידעתי שהיא לא מעוניינת שנהיה שלושתינו לבד, כי הוא בטח ילקק לה את עור התוף והיא תעסה לו את הברכיים ואני סתם אנשק כפית. אבל למה להביא לי שידוך שהוא…אמיר אחיו של עמי?
איזה יופי, אני אתחתן עם אמיר והיא תינשא לעמי. נגור דלת ליד דלת בפרברים, נגדל בקומונה את הילדים והכלבים ונחיה באושר ובעושר. אמיר מחייך אלי ברכות. עמי וודאי שכנע אותו להגיע כטובה שהוא חייב או שזאת דרך זדונית להיפטר ממני, כי הרי זה ידוע שלגברים תמיד יש בעיה עם החברה הכי טובה של הזוגית שלהן. אלף – כי היא עלולה להיות יותר חשובה מהם וביית- להתגלות קנאית וערמומית ולפרק להם את היחסים.
את הערב אני מבלה בהתחמקויות לשירותים או למטבח. אמיר מנסה להתעניין בי, אני תוקעת בו מבטים מאיימים עד שהיא הולכת למטבח לנגב סכו”ם ואמיר מתחפף לסלון. עמי ואני נשארים נבוכים סביב השולחן. נבוכים? הצחקתם אותו. אני בוהה ברכבות בגרביונים ומגלה את האצבע שלו חופרת באחת מהן! נוגעת לי בשערות ששכחתי לגלח. האם חשב לחלוק איתה את החברה הכי טובה שלה? זה חלק מההסכם ביניהם?
“את מוצאת חן בעיניי”, הוא לוחש.
אוי לא, זה ברור שכל הדברים הקטסטרופליים צריכים לקרות דווקא לי משום שלא פרגנתי לה.
“מה את חושבת עלי?” הוא תוהה.
“צ’מע, היא חברה שלי ואתה איתה ו…איפה ההסכם הקדוש?” המילים נבלעות לי כשהוא נאבק בסוגר החזייה שלי. לכל הרוחות, היא עוד שנייה נכנסת ואח שלו! איזה בן זונה! אבל ככל שהוא קשה יותר להשגה ככה אני יותר מתלהבת. לא התחייבתי לה בכתב שאף גבר לא יעמוד בינינו במיוחד לא כזה עם גומות מקסימות כמו שלו.
הוא עוזב לי את היד והולך למטבח. אני אומרת שגמרתי להערב, היא עוד דוחפת לי את המספר של אמיר לכיס: איזה כיף אם נהיה כולנו יחד? יו! הגבר שלי אצלך והגבר שלך אצלי! זאת שיתופיות סבבה בבה.

סוף טוב?

לא עוברים יומיים והיא מרימה אלי טלפון היסטרי: “הוא אומר שניסית להתחיל איתו. איך העזת? רע לך שטוב לי? חמש עשרה שנה אנחנו מכירות וזה מה שאני מקבלת?” לכו תסבירו לה שאני הקורבן ולא הוא. אבל זה רק עניין של זמן עד שהוא מתקתק אותה עם עוד כמה מחברותייה והיא מבינה שהוא סידרתי, שהיא טעתה ובפעם הבאה שאנחנו נפגשים, אני היא והחדש, אחרי סליחות ותחנונים: מצטערת מצטערת את החברה הכי טובה שלי. אני לא מאמינה שזה קרה לנו! שהוא עמד בינינו! ולחדש אני אפילו לא מסתכלת בעיניים, לבושת סחבות ומגהקת. עדיף שיחשוב שאני דוחה מאשר שווה.
הרי מה זה משנה, כשהם ייפרדו היא תחזור אלי. העיקר שכל אחד יודע בחיים את המקום שלו. ואנחנו תמיד במקום השני, גם אם אנחנו החברות הכי טובות.

על הכותבת קורן דור

מאסטרנטית באוניברסיטת תל-אביב, כתבת ב-MSN, לילה, הורים וילדים, נישה, אינדקס ועוד מגזינים.

תגובות

  1. נמרוד ברנע

    אני ראשון!

    • אחת-אחת

      אני חייבת להבין פעם אחת מה הקטע עם אלו שקופצים ומודיעים “אני ראשון”? תסביר לי ברנע?

      ולגופו של:
      אם זו החברה שלך קורן כנראה שאתן מגיעות אחת לשניה.
      מה שמדהים אותי זה שלא טרחת ליידע אותה ישר שהבחור החדש שלה נובר לך ברכבות…
      לא יודעת, אני שומעת המון על קנאה ומרירות, יודעת מה, לא אתחסד, נתקלתי בהן גם פנים מול פנים ואף חטאתי אבל היום…החברות וגם החברים שנשארו אחרי שמסננת אכזרית הופעלה הם הנבחרים. כשחברה טובה שלי מוצאת לה אהבה חדשה אני שמחה. באמת !, בכלל אני שמחה לשמוע כשאנשים מוצאים אהבות. זה עושה לי טוב. זה אומר שדברים זזים. גם אם הבחור החדש נראה כמו משהו שגירדו על הרצפה, גם אם הוא טיפש או מגמגם כל עוד היא אומרת שטוב ושמח ונעים אני שמחה.
      תנסי פעם…זה משפר את החיים כל כך כל כך הרבה, אין לך מושג, נו כבר אמרו זקנים וחכמים ממני…מי שמתעסק בחרא מסריח..

      • נמרוד ברנע

        אני אסביר לך.
        זה מנהג מאוד מטומטם כל הקטע של “יש אני ראשון” הזה, אבל פשוט כולם עושים את זה, אז גם אני מצטרף. חשבתי, אם אני כבר באתר של נשים – אני אתנהג כמו אישה, לא? ונשים פועלות בהתנהגות העדר…

      • לשמןח כשחברה שלך מצאה חבר ועוזבת אותך בשבילו?! נו באמת, יש גבול. שמחים כשהיא מוצאת חבר אבל תמיד כשיש חבר הצעד הבא זה להקדיש לו זמן ולהקדיש זמן= פחות זמן עם החברה הכי טובה. ומה טוב בזה? איך השניה מרגישה? זה בלי נמנע ולכן אני לא מאמינה בחברויות כל כך. כל חברות היא עד הפסיק הבא. עד החבר הבא, עד המריבה הבאה, עד ההתפצלות הבאה.
        להיות צבועים זאת לא השיטה אלא להגיד בפנים “תשקיע בי ואני אשקיע בך”

    • נשים פוחדות , אך יותר מכל נשים פוחדות מהחברה “הטובה” כשיש להם בין זוג וכל זאת מהסיבות הבאות שאת חלקם עברתי על בשרי:
      1.חרדת נטישה- הפחד שהבן זוג יינטוש ברגע שייגלה את החרה הטובה ולא בגללו אלא בגללה,
      2.קנאת דגדגנים- אין כמו עצות נשים טיפשיות שיכולות להפוך כל ויכוח בין בני זוג לפרידה.
      3.גנבה לאור היום- לו אחת קרה שפשוט ניסתה אותה חברה לגנוב את בן זוגי ואפילו בתחבולות זולות,
      4.נקודת השוואה- ברגע שבין זוגי ייקלוט איזו חברה טיפשה יש לי , יוכל להסיק דיי הרבה עליי,

      לכן אני ממליצה להפרד מכל החברות הטובות בתחילת הקשר, ורק לאחר שהקשר הפך להיות מבוסס , אז ורק אז ניתן לחשוף אותו לחברותינו.

      • אם לבחורות שאת מתארת את קוראת “חברות”, אז מעניין מי הן האויבות שלך.
        חומד, תפסיקי להכליל. אם יש לך בעיות עם החברות שלך אל תשליכי את זה על כל החברויות. אם אכן יש לך חברות טיפשות שגונבות לך את בני זוגך, ומנסות להפריד בינכם, אז את צריכה להסיק את המסקנות שלך.

        • את ממש מושלמת את יודעת?!
          אין לך בעיות עם חברות אה?!

          יש לך מזל-
          שאת מסתתרת מהחיים

      • ואחרי שהקשר יתהדק הוא לא יחשוק בחברתך ויבין את גודל טימטומך?

        בוטן חוזרת מיד לקרירות הסנטר
        ולשתיקת הנעליים

  2. חמדה בן-יהודה

    אני לא מבינה איך אפשר לדרוש אחווה מהחברה שלך, ויחד עם זאת להתלהב כשהחבר שלה מתחיל איתך. אבל זו רק הבעיה שלי, כנראה. ושוב ושוב מוכח הכלל העתיק: כל אחד מקבל בדיוק, אבל בדיוק, את העונש שמגיע לו.

    סנופ, אתה בא לקפוץ למקדוניה? אומרים שהאגוזים שם משהו-משהו.

    • קוקיה

      אח אח אני קופצת לסופר

      • סנופקין

        יקירתי, תאמיני לחמדל’ה, אם היא אומרת מקדוניה, היא מתכוונת מקדוניה.
        ודוק, כך גם בכתובים לעיל.

        ידוע לכל כי אגוזי מקדוניה, אף כי קשים הם להשגה ולפיצוח, ואף כי רובם מתגלים כסתם קליעים נותבים ממלחמת בוסניה העליזה, הולכים מצוין עם כמה סוגי מזון אקזוטיים נוספים:

        למשל, פרוסות עבות להחריד של דג סולומון, או סלומון, בעישון אגריסיבי ושמנוניות אין קץ.

        או מגולגלים בפיסת שיינקין, ביחד עם מלפלפון ושועית.

        וכמובן, לא נשכח את כל בעלי המיציבושי, זוללי השוסי.

        בתיאבון!

    • סתם אישה

      ידעתי שאני יכולה לשמוח עלייך.
      אגוזי מקדמיה לא מקדוניה!
      בנוגע לתוכן אני בכלל מסרבת להגיב אבל אם יורשה לי – מילה אחת בכל זאת: חרפה.

      • שמח איתך

        • סתם אישה

          בחיית בוטן רק עכשיו שמתי לב לזה – איזה פאדיחה קולוסאלית.
          בחיית שרלי תעשי טובה תורידי את זה כדי שאני לא אמות מרוב בושע (סתם נו מרוב בושה).
          אם כבר אני מנסה להגיד למישהי שהיא בושה וחרפה אני מקלידה עם שגיאה מה יכול להיות יותר מפדח מזה? (חוץ מלהגיע לעבודה לבושה בתחתונים נגיד)

          • בוטן

            סתמי, הפדיחה חזרה על עצמה בשתי תגובות באותו יום…

            מעניין מה היה אומר על זה פרוייד :- )

            ואגב, אם להגיע לבושה בתחתונים זו הבושה הכי גדולה שעולה במוחך, מצבך באמת מצויין….

  3. בתור חברה הכי טובה שחברה שלה מצאה בנזוג נורמלי סוף סוף- אני כמובן שמחה מאוד, אבל במפגש הראשון חזיתי במישהו זר מלקק את האזניים של אחד האנשים שאני מכירה הכי טוב וזה מרגיש מאוד פולשני.
    לפחות אני עם בנזוג וזו נחיתה רכה. כשהייתי לבד והיא היתה עסוקה לה כשאני הייתי צריכה תמיכה חברית הכי טובה- זה היה זוועתי. באמת מכה מתחת לחגורה.
    אבל ככה זה, אין אנרגיה למע’ יחסים וגם לאינטנסיביות של חברות הכי טובות שזה גם כמעט כמו מע’ יחסים.

  4. cookielida

    מה אומר…היית צריכה להעיף לו כזו סטירה…חבל”ז! אבל מה עשית? יאללה, ניתן לו לעשות בי כרצונו..הרי יש לו כאלו גומות חן..נו באמת..ישר בעיטה לביצים, סקקה למוח…גברים כאלה צריכים לבעוט אותם מעבר לכל המדרגות!!
    🙂

    • לדעתי באמת היה צריך להעיף לו כפה ולאחר מכן לספר את זה מיד לחברה.

    • סנופקין

      מבעיטות לביצים אני יודע להשמר, ואף השכלתי להמנע מלהגיע למצבים המזמינים מחוות שכאלו כלפי.

      אבל *סקקה* למוח?

      מה זה לכל הרוחות סקקה, איך אדע להשמר מפני זה, ואיך אוכל להיות בטוח שלא קיבלתי אחת שכזו בלי ידיעתי?

      או שכרגיל אני סתם משחק כאן בסקקה?

      • cookielida

        סקקה למוח, בז’רגון המקצועי, מוגדר כ”כפה רצינית המונחתת מצד ימין לצד שמאל על פדחתו של הקורבן, בגורמה לזעזוע מנטלי זמני, העלול להוביל ליצירת שריטה חדשה (ע”ע).

        אבשלום קור (או בז’רגון הלא-מקצועי, cookielida)

    • אני מבקשת ממך ,תפסיקי להציק לי מאז שנפגשתי עים אלעד את לא מפסיקה להציק לי וכל מטרתך להפריד בנינו, לכן טוסי לי מהעניים וכך יחסי החברות שלנו הסתיימו, אלעד שלי לנצח.

  5. את האמת, לפני שהגעתי לאמצע המאמר, רציתי להגיד: “יו איך הוצאת לי את המילים מהפה”. זה מאוד קשה לפרגן לחברה הטובה גם אם רוצים ומרגישים שמחה בשבילה, לא בגלל החברות, אלא בגלל שגם את רוצה וגם לך מגיע, וזה מבאס שלכולן יש או שכולן מוצאות, ואת לא. שלא לדבר על הרגע שבו היא מבקשת ממך כחברה טובה לבוא לבחור איתה שמלה, כשאת רצית שזו תהיה היא שתבחר איתך, במקביל אם לא לפניה. זה לא ענין של קנאה או רוע, שרבים מתבלבלים. זה ענין של רגש טבעי. וצריך לדעת לפרק אותו נכון ולא להעצים אותו. היו לי חברות שידעו להתגבר, והיו כאלו שפתאום איך שנהיה להן חבר הן התחילו לרדת עליי על בתי הקפה, הבארים וכו’ שרק דקה לפני הן היו שם איתי ונהנו עד מאוד. והגדילה לעשות “חברתי” שעמדה להתחתן, ואמרה לי: “אני מתביישת בתקופת ההוללות שלי איתך ואשמח אם תשכחי אותה”, ולפני כל פגישה עם בעלה המיועד טרחה לעשות לי שיחת מוטיבציה של שעה מה לא להזכיר, להגיד וכו’. הייתי יכולה להישבע שהיא אמרה לו שהיא בתולה. אותי זה הגעיל!!!

    אבל אז הגיע הקטע עם האצבע ברכבות וקצת הלכתי לאיבוד בהזדהות. מודה: לא הייתי שם. כי בקטע הזה אני בדרך כלל בצד של אלו שלוקחים מהן ולא מאלו שלוקחות לאחרים. והוא סתם חרא ואני מבינה שנורא קשה לבוא לבחורה מאוהבת ולספר לה שהחבר שלה מתחיל וכאלה אפילו אם החברות חזקה. כי באינסטינקט מניחים שאת מקנאה ובמצב רגיש ותעשי הכל כדי להפריד. וזה הכי כואב. כי יש אמת אחת, אובייקטיבית. אבל הוא פשוט הפיל את עצמו כשאמר לה בעצמו. וזה מה שאומר שסוף גנב לתלייה.

    • אתי יקירתי,
      יש לי הרגשה שאת נותנת כאן הנחות לעצמך – או אולי לקורן?
      באמת היית מתלבטת ברגע כזה אם להעיף לבחור סטירה?
      באמת היית מתאפקת לפני שהיית גוררת אותה באוזן, לפני שהבחור ידחוף ידיים לחברותיה מתחת לחופה?

      עד אמצע הכתבה עוד הצלחתי לגלות מידה של סמפטיה לחברה הבודדה. בשלב החיטוט ברכבת קיללתי את החבר המאנייק, אבל בשלב גומות החן הבנתי הכל – עם חברות כמו קורן, כבר עדיף לדבוק בנעליים. זו ידידות שאף פעם לא הכזיבה.

      בוטן יוצאת לרכוש זוג ידידות חדשות במבצע

  6. במערכות יחסים מכל סוג שהוא , חברים בני זוג ואף משפחה , תמיד אנו רוצים לתפוס את החלק המרכזי בחייו של אותם האובייקטים איתם אנו באים במגע , וככל שהאובייקט יותר חשוב לנו אנחנו רוצים יותר ויותר להיות בלעדיים . להיות אלה אשר איתם הוא הכי נהנה להיות אלה אשר אותם הוא הכי אוהב להיות אלה אשר להם הכי יזדקק וכו’ הבעייה מתחילה בעצם הרצון הזה שכן האדם הוא יצור רב מימדי וככזה גם מגוון הצרכים שלו גדול ומגוון , בכל אינטרקציה עם בנאדם הוא מספק לנו צורך מסויים ואנחנו מספקים לו צורך אחר , ישנם תקופות שאותו חבר/בןזוג
    צריך משהו אחר , פתאום מתעורר בו הצורך לחפש מישהו אשר יענה לו על אותם צרכים וזה לא בגלל שאנחנו לא מספיק טובים אלא בגלל שאנחנו לא יכולים גם אם מאוד נרצה לספק את כל צרכיו , במקרה כזה אם ישנה אהבה אמיתית – משחררים .
    נותנים לאותו אדם ללכת ולהגשים את עצמו , ללכת ולחקור מי הוא ומה עושה לו טוב , ללכת ולצמוח .
    האהבה משחררת – הפחד כובל .
    לחשוב שחברים טובים ניצלו אותנו כשהיה להם טוב ועכשיו הם זורקים אותנו כאבן שאין לה הופכין…ובכן זו אחת השגיאות הגדולות ביותר .
    כל מערכת יחסים באשר היא , היא הזדמנות , לא מחוייבות !!
    הזדמנות לצמוח והזדמנות ללמוד והזדמנות לחקור מי אנחנו .
    אף אחד לא יכול לנטוש אותנו באמת !!
    כי הוא תמיד היה שם , עוד לפני שהכרנו אותו
    והוא תמיד יהיה שם , גם אחרי שילך
    כשיש לנו חברה טובה והיא הכירה חבר או אם יש לנו בנזוג והוא הכיר ידידה ממקום העבודה
    הפחדים מתחילים לחגוג ,
    “מה יהיה אם הוא יעזוב אותי ”
    (למה אתם חושבים שהערך שלכם נקבע על ידי נוכחות או חסרון של בן אדם אחד)
    “אם הוא בחר בה סימן שהיא טובה יותר ממני”
    (בהווה הנוכחי של חייו היא עונה לו על צורך מסויים שאת לא יכולת להעניק לו , היא לא יותר טובה ממך היא יותר טובה לו ממך עם דגש על ה”לו” )

    וכו וכו ..פחד פחד בכל מקום
    בנות – אהבה אין סופית זו התשובה !!
    כל מעשה נובע או מפחד או מאהבה וכשאתן מגיעות לפני החלטה חשובה תשאלו
    “מה האהבה הייתה עושה עכשיו??”
    ותפעלו בהתאם .
    בגלל הפחדים שלנו החברה יצרה מנגנון מתוחכם אך הרסני –
    מ ח ו י ב ו ת
    עכשיו , כל בן-אנוש שנתון במערכת יחסים ורוצה בסך הכל לממש את עצמו במגוון דרכים נהדרות ויפות יחשוב פעמיים כי הוא נחשב לבוגד, לרמאי , לנצלן והוא בסך הכל מסכן רצה לבטא אהבה במגוון דרכים שהטבע העניק לו

    החופש הוא לא דבר שיש לשאוף אליו – החופש הוא טבע הנשמה!!

    כל דבר אשר מגביל את אותו החופש הוא מנוגד לטבע ההוויה שלכם

    אז בכל פעם שאתם חווים נטישה תנצלו את המתנה היפה שניתנה לכם , את ההזדמנות
    לראות מי אתם ומה מניע אותכם להביט פנימה ולשאול ממה באמת אני פוחד , לבדוק מה אתם מרגישים ביחס לעצמכם , האם אתם באמת אוהבים את עצמכם? ללא אותה תחושה
    סובייקטיבית של נטישה לא היתם יכולים באמת לחוש את האחדות , ולאחר זמן מסויים של התבוננות בעצמכם , התבוננות כנה , התבוננות בכל פעם שאתם מתחילים לפחד (אם זה מפיטורים ואם זה מכך שהחבר נוסע לבד לחול או החברה מצאה חבר)
    תבינו שאין לכם צורך בפחדים
    ואתם יודעים מה ??

    הפחדים ינשרו ממכם כמו עלים מעץ בשלכת

    בברכת אהבה
    שירה

    • המלצה ידידותית : תניחי קצת ל”שיחות עם אלוהים” ושאר סיפרי שיפור עצמי
      תרגישי ותחשבי לבד!!!!
      ואז אולי תוכלי גם להתמודד עם כל קשת היצרים והתחושות של בני/בנות אדם….וחווה

      עוד נקודה קטנטנה למחשבה

  7. daydreamer

    קודם כל פעם ראשונה שפוגשים את החבר של החברה צריכה להיות קטע שמקפיץ לך את האגו ולא מוריד אותו.
    איך את שואלת? אז זהו שהחברה שלך שמכירה אותך כל כך טוב ומשתפת אותך בהכל מחפשת אישור מסויים מאחד האנשים היותר חשובים בחיים שלה
    ולכן – מי שצריך להיות בהתקף חרדה או נחיתות כלשהוא זה בעצם החבר החדש שצריך להסתדר איתך – בדיוק כמו בפגישה עם ההורים
    בכל אופן חברה את לא – כי מה ז”א משחק לך ברכבת?גומות או לא גומות זו חברה שלך ומה שקרה היה די שפל
    לא להאמין שכאן היתה סליחה אני במקומה הייתי מוחקת אותך לא משנה מה ההיסטוריה
    אגב זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן – לא יכולתי להתאפק

    • מדוע מישהו בכלל צריך להיות בהתקף חרדה או להרגיש נחות? גם כשנפגשתי בפעם הראשונה עם הוריה של חברתי לא הרגשתי משהו דומה.
      או שאולי רק אצלי זה ככה?

  8. בנות הן עם מחורבן, אני מודה.
    אנחנו פשוט ושפלות האחת לשנייה ומוכנות לבגוד בכל היקר לנו בשביל זיון טוב.
    גם כשכבר מוצאים בת לא שטחית ונבובה(אללי, הן כל כך מעטות), שאיננה מתעסקת באובססיביות במשקל שלה ובחיפוש בלתי נלאה אחר נעלים, אנחנו נטוש אותה בחלקיק שנייה אם וכאשר גברבר מניאק יכנס לתמונה.

    אנחנו פשוט חארות, מה לעשות. כנראה שזה טבוע בנו מבחינה ביולוגית. ניסיתי ואני מנסה להלחם בזה, אבל כנראה שאני אאלץ לדבוק בידידים.

    הם אמנם רוצים לזיין אותך, אבל לפחות הכללים ברורים.

    • תגידי, את לא במקרה מיכל לוי שכתבה את יצירת המופת הדגולה ומהוללת “רוב הבנות מטומטמות?”

    • ארבינקא

      דברי בשם עצמך. במקרה שלך, בהחלט נראה שכל אחת מקבלת בדיוק מה שמגיע לה.
      [מפאת נימוס לשוני, כאן אעצור].

      • על ידידותנו השפלה היא ויתרה
        (היתה פרידה קשה, באמת בכינו נורא).

        עכשיו נראה אתכם מסתדרים איתה…

        • ארבינקא

          “אתכם” לא אוהב שמדברים עליו בלשון רבים, מפני ש”אתכם” מייצג בקושי את עצמו.
          ולעצם העניין, למה נראה לך ש”אתכם” ירצהירצו להסתדר איתה? ועוד עם כזו הנחת יסוד נחמדה?

          • אבל “אתכם” היא מקבלת – את “כולכם”. בלי מיונים וסינונים.
            (גם כשהיא יודעת ש”אתכם” רוצים רק זיונים…)

            לא רוצים, לא צריך. ש”אתכם” תמצאו למי לתת אותה.
            “אנחנו” לא נותנות מתנות עם פתק החלפה.

      • יש המוני בנות ששולפות סכינים ונועצות אותן ברגעים הכי קריטיים- ואז- זה הרבה יותר מכאיב ממה שאיזשהו מניאק יכול לעשות. מהם אני מצפה לזה.

        בגלל המודעות שלי לחולשותי אני בחרתי לוותר.
        זה ראוי לאיזשהו קרדיט, לא?

        שוין.

        • ארבינקא

          את הכללת. דיברת בשם כלל הבנות שבעולם. עכשיו את מתקנת ל”יש המוני בנות”, דבר שנכון ללא ספק – תמיד יש זבלים, וזבליות כנ”ל. אבל את עשית בתחילה את ההכללה על כולן בערך. “בנות הן עם מחוקבן”, ציטוט. “אנחנו”, כל שני וחמישי. “גם כשכבר מוצאים בת לא שטחית ונבובה (אללי, הן כל-כך מעטות)”, ציטוט.
          אחרי זה לא מגיע לך קרדיט על מודעות. יש לך בעיות – אל תשליכי אותן על כולן.
          (ועל הנחות היסוד האופטימיותת שלך לגבי בנים, וידידים בכלל, גם אפשר להרחיב את הדיבור אבל חבל).
          איכשהו, בתור גבר הצלחתי להיתקל בכמה נשים שלא יענו לך על הסטריאוטיפ. אחת מהן, למשל, חברה טובה שלי (וגם לויכוח הזה אין לי כוונה להיכנס) מזה מספר שנים, ומעולם לא יכולתי לשפוט על פי היחס שלה מתי יש לה חבר ומתי לא (כמובן שידעתי; אבל לא היה כל הבדל יחס). וגם החברות שלה לא יכלו לשפוט. עניין של מערכת ערכים, אני מניח.

  9. when you love somebody send him free…..
    מה הקטע הזה של הדביקות וללכת לארוחה עם החברה ובן זוגה
    ממש לא לעניין מראש ועוד משהו שלא הבנתי בהתחלה הוא נראה לך חנון ובהמשך ממש לא ?בקיצור אני אישית לא סובלת חברות שמנג’סות כשיש לי חבר הם לא חברות באמת הם סתם קרציות

    • אם באת לדבר בגנות הדביקות לא היית צריכה לצטט את סטינג !
      ואם את עוד בחורה משובחת ומלאת ביטוחן עצמי שנעלמת לתוך מצעיו הלא כ”כ ריחניים של החבר התורן שלה ( אחת לכל שבע, שמונה שנים כשהוא מגיע) ושוכחת שהיא השקיעה זמן וחיבה בחברותיה, לא כדי שהן יהיו שם בישביל להיתעלף מכמה טוב לך עם חברך החדש אלא כי פשוט אכפת להן ממך ללא שום קשר לסטטוס פנויה /לא פנויה. המשך צפיה מהנה לך וליקוט נעים של שאריות חברותייך מקץ הקשר החדש.

      • סליחה אם סטינג זה פאסה בשבילך אבל זה נורא רלוונטי את לא חושבת ?
        ותודה על הקרדיט אבל ברוך השם אני נשואה באושר וגם חברות לא חסר אבל חברות אמיתיות שבאמת אוהבות אותי ולא מתיחסות אליי כאל רכוש

  10. אינדוקציה

    אם אתם שואלים אותי, כל מה שבא אחרי הגרב היה פנטזיה בלבד. פנטזיה שהגיוני שתתעורר בהתאם לנסיבות. החברה קצת לא רגישה עם ההתמזמזויות והנפנוף בהצלחה שלה. לא רק שהיא נוטשת אותה, היא גם נותנת לה להרגיש כאילו זה באשמתה. לא פלא שהמספרת מתה שמשהו ינפץ את הבלון הנפוח.
    אבל אם זה חוזר כמה פעמים, תבין המספרת שהבעיה לא בחברים, אלא בחברה שאם היא נוטשת בשביל כל דבר עם זין, היא גם תנטוש במצבים פחות חריפים. צד אחר שלה יגלה שזה חלק מהחיים – השותפות לחיים היא בדרך כלל עם בן או בת זוג ולא עם חברים, ואין מה לעשות. אבל אם החברה במקרה בוחרת בחבר נחמד, אז זו יכולה דווקא להיות תוספת חביבה לחבורה, ובטח ששווה לבדוק אם יש לו קרובי משפחה חביבים!

  11. הפסדתי כבר כמה וכמה חברות שהחליטו כי הינה אני הופכת להיות שייכת לו.
    האמת היא שלא מזמן ניסיתי לשמור על חברה שאני מאוד אוהבת שלא תברח לי בגלל החבר,
    אבל בסוף גם היא ברחה.
    הייה לי מאוד קשה להבין מה גורם לאשה להרגיש חרדת נטישה, בסוף הצלחתי להבין שהנשים אשר בורחות הן אותן הנשים אשר נוטשות,
    הן נוטשות את החברה הטובה שלהן כאשר יש להן חבר וזאת הסיבה לפחד שלהן, הן בתוך תוכן אינן חברות.
    אז למעשה-
    טוב שהן בורחות כי אם הן לא יברחו עכשיו הן ינטשו אחר כך.

    *ואת יקירתי- לא חברה.
    למה את נותנת לחבר של החברה שלך?? ??..!

  12. ירושלמית, אבל רק בכתובת

    המאמר הזה גרם לי להבין שוב את כוחה של קנאה.
    כל הרכושנות הזאת כלפי החברה שלך לא נובע מאהבה גדולה אליה
    זו פשוט קנאה בסיסית, ולכן גם נוצרה סיטואציה עם החבר שלה.
    את לא יודעת לפרגן, לא מסוגלת להיות חברה אמיתית
    ולצערי את עלולה לפגוע בחברות רבות (דרך החברים שלהן) עד שתתבגרי
    כמה חבל…

  13. צעירה

    קצת עצוב. העובדה שחשתי הזדהות עם הכתוב עוררה בי דאגה ואף סלידה משהו..תמיד האמנתי או לכל הפחות רציתי להאמין שכאשר אדם כבר עבר את מנגנוני הסריקה והחיפוש וכבר הצליח לחדור לעולמי ואף זכה להכרה כ”חבר”, הוא ואני נוכל להתפשר, להבין ולפרגן. אם יש דבר אחד שהמאמר הזה מוכיח בצורה כל-כך ברורה זה שמטבענו אנו מייחלים ל”ביחד” הזה שמילדות כה מושרש בנו אך כאשר הוא מגיע או משהו דמויי-הביחד מופיעה, אנו מבטלים “ביחדים” אחרים בטענה שאלו יותר זניחים ואף מהווים מכשול ל”ביחד” האולטימטיבי, זה שיוכיח לעולם כולו שאנחנו נורמלים.
    תאמר לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה – במקרה של בחורות שהשעון הביאולוגי מתקתק ואמא מנקרת בעורפן לנכד הראשון, קונספט החברות נועד אך ורק על מנת להשכיח את אובדן הנעורים ולחזק את האגו שאת לא לבד לפחות עד החתונה. וזה ללא ספק קצת עצוב.

  14. פולניה אמיתית

    מניסיון אישי- זה מצב בלי מנצחות
    גם לי היתה חברה טובה וקרובה שהיה לי חבל להפסיד אבל כשהבחור הגיע (בחור אחלה לכל הדעות- גם דעתי) היא שינתה קצת את פניה וקצת אחרי זה היא לא היתה ישות עצמאית אלא חלק מזוג ועוד יותר אחרי זה היא נזכרה להתקשר כשהיא היתה צריכה עזרה עם המחשב או הלימודים והחזירה טלפונים אחרי מינימום חודשיים.
    לפני החבר היא כמובן בכתה שעות על “כמה גברים הם חארות” ו-“איך אני שונאת בנות שכשיש להם חבר הם שוכחות את החברות שלהם ומזמינות אותך לצאת איתן תוך כדי סקס על שולחן המסעדה אליה אנחנו יוצאים”.
    אז נכון שלחבר של יש את הסיבה הכי טובה לא לסמפט את החברה הטובה (אחרי הכל -כשהוא מפשל היא שומעת על זה את כל הפרטים הכי הכי אינטימיים) אבל אם זה מפסיק לגברת כדי להעלם אולי היא לא היתה צריכה להיות שם מלכתחילה – לא יפה להאשים את זאת שאין לה בטענת קנאה פנאטית

    אני חושבת שאשמע בעצתה של בוטן ואלך לקנות נעלים… שוב

  15. “המאמר” בכלל לא מתייחס לנקודה הכי חשובה- האם החברה שמצאה לה מישהו עמדה לצד חברתה ברגעים החשובים באמת? כלומר ברור שהחיים משתנים וכשיש חבר/ה חדשים אז מה לעשות כבר אי אפשר לבלות עם החברים הקודמים כמו קודם (שלא חייבים להיות מאותו מין אגב)אבל יש רגעים שבישבילם יש חברים, ומה שקובע זה התיפקוד של החבר/ה אז.

    כמובן שמרגע שנתת לחבר לפשפש לך ברכבות, כל מה שאמרתי בכלל כבר לא חשוב, את באמת לא חברה.

    • בדיוק!!! מסכימה עם כל מילה, וגם הבהרת את הנושא טוב יותר מכותבת המאמר. מה שהיא כתבה ומרחה על חצי עמוד אתה הסברת בצורה יפה וכנה בכמה משפטים.

  16. אם יצא לכם בכלל לקרוא את מה שכתבתי,
    גם לי זה קרה ויותר מפעם אחת.
    יש לי שבע חברות טובות וזה כבר קרה לי עם ארבע מהן.
    או שבנות ממש טיפשות (וסתם מעלימות עין בכל מה שקשור לחבר שלהן)
    או שבנים חזירים-אני דוגלת בדיעה הזו יותר מהראשונה אבל הבעיה היא שזה שילוב של שניהם…קטלני!
    ואין מה לעשות עם זה חוץ מלשבת בצד ולסתום כי ממילא לא יאמינו לך שאת הקורבן והוא,
    הוא לבינתיים יקבל עוד כמה זיונים עד שהיא תקלוט עם מי יש לה עסק ותנשק לך ת’תחת ותבטיח שזה לא יקרה שוב…עד לפעם הבאה שזה קורה.
    (כן לא אופטימי במיוחד אבל בסופו של דבר , אם זה קשור למין הנשי, יש חבר אז נ-ק-ו-ד-ה!
    אין יותר חברה טובה אלא אם באמת את צריכה אותה אבל אין בשום אופן שילוב של שניהם.)

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *