ותמיד בסוף בין כל הדמעות משפטי המחץ והחיבוקים האינסופיים הם אומרים את האחת והיחידה

ותמיד בסוף

ותמיד בסוף
בין כל הדמעות
משפטי המחץ
והחיבוקים האינסופיים
הם אומרים
את האחת והיחידה
אלת עולם
לעולם לא נפסיק לאהוב,
ובסיטואציה שונה
כשפתאום קצת כועסים,
בין כל הדמעות
משפטי המחץ
והריבים האינסופיים
הם אומרים
את כל כך משוגעת
מ-ש-ו-ג-ע-ת
לעולם לא נחזור לאהוב,
ואז בסיטואציה שונה
כשפתאום סתם נחים,
בין כל הדמעות
משפטי המחץ
והליטופים האינסופיים
הם אומרים
אל תדאגי
אני אשמור עלייך,
וחוץ מזה
את תהיי בסדר…
למה מה עכשיו? לא בסדר?
מתי אני אהיה בסדר?
עוד כמה זמן?
אתה יודע שאני אהיה בסדר,
או שאתה רק מנסה לעודד אותי
כשאתה אומר את תהיי בסדר?
ואיך אני אהיה בסדר
אם אני כל כך מ-ש-ו-ג-ע-ת?

על הכותבת מיטל דוהן

שחקנית. בוגרת הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. כתבה, ביימה ושיחקה ב"בשר נע", שיחקה ב"כינים", "חברות הכי טובות", "רומיאו ויוליה", "ג'ירפות", "אסתי המכוערת" ועוד ועוד ועוד

תגובות

  1. עוד גבר

    ויש לך לוגיקה טובה… 🙂

  2. מפעל ההזנה (הפוסט) ציוני

    כזה, ומופלא וקסום.

    • שלולית אפלולית

      וגם אני רגישה ומשוגעת
      אבל יש לי פרצוף תחת
      ואף אחד לא אומר לי “את אלה”
      למרות שאני ממש מפילה
      פזמון: מפילה לללל,ללללל
      והם אומרים לי:
      את פילה
      את גם משוגעת וגם גדולה
      אולי לפחות את יכולה
      להיות קצת יותר קלילה
      פזמון: קלילה לללל, לללללה
      אני אומרת : כן,
      רגישה ומשוגעת
      רק חבל חבל חבל
      שלא נראית קצת כמו מיטל
      אז אולי היה ניתן לי
      קצת פרסום גראפומני
      פזמון: גראפומאני, ניניננייי, ניניניניניניני

      • אופטימוס פריים

        (עפ”י “זמר שלוש תשובות”)

        אם תאמר לי למצוץ אז אמצוץ
        אם בתחת תרצה אקבלהו
        אם תחפוץ על פניי אז לגמור
        בשימחה ובגיל אבלעהו
        אם צריך אתהלך כשיפחה
        אקרצף רצפות כמושפלת
        אם צריך במטבח אבשל
        כשאתה בחוצות תתהולל
        כל אשר תבקש מיוחם
        אעשה ואוסיף לגנוח
        יהיה טוב אהובי יהיה חם
        כי בלונדינית אני ובלי מוח

  3. עוקצת ב 60 שניות

    איזה יפה ממש התרגשתי.

  4. נוגע ללב

  5. But
    Yihye beseder

  6. ציפור דרור

    יותר ממה שהאתר מפרסם אותה, היא מפרסמת את האתר. ותחשבו על זה…
    מי בכלל היה נכנס להגיב על השיר המחורבן הזה אם לא היה מדובר במיטל דוהן.

    • שמיטל דוהן היא בכלל אופטימוס? זה יכול להסביר את הרב גווניות, הרב קוליות, המולטיז’אנריות האינטרדיסציפלינריות והאבסורדיות הקיומית של היצירה.

  7. בננהשייק

    אני חייבת להתוודות שבעיני מיטל דוהן היא יפייפיה אמיתית וכישרון גדול, אבל מה, מאז שראיתי אותה בולסת סנדוויץ’ ענק בפרסומת הדוחה ההיא- אני פשוט לא יכולה להוציא לי את זה מהראש בהתייחסות אליה. לדעתי – למרות הכסף – טעות, טעות גדולה…

    • אופטימוס

      גם אני חשבתי ככה פעם, אבל אז חשבתי על זה עוד פעם והגעתי למסקנה שאני לעולם לא הייתי נכנס לטברנה. לא בגלל היוונים. בגלל יוני רועה

  8. cookielida

    …העיקר ש*בסוף* הכל יהיה בסדר…

  9. טריניטי

    לעובדה שהאתר צולל לתהומות.
    מה זה הלשלשת ציפורים הזו?
    המראה או כשרון המשחק של מיטל דוהן נתונים לויכוח
    אבל דבר אחד ברור
    משוררת היא לא

    האחיניות שלי, בכיתה א’ ו-ג’, כותבות הרבה יותר טוב (ואם כבר, הן גם יותר יפות)

  10. טריניטי

    על זה נאמר:
    keep your day job

  11. כל כך נכון שזה לא יאמן

  12. קסנדרה

    כל הכבוד, מיטל.
    גם יפה וגם כותבת רגישה

  13. sorry for the english, i am in venezua, no keyboard in hebrew…
    i read only the 4 first boxes, i love you OPTIMUS PRIME,
    are you really blond nobelman??

  14. די לבכות יא בכייניות…הבנות האלה רק בוכות כל הזמן…אוהבים אותן זה לא טוב….שונאים אותן זה לא טוב…טובים אליהם זה לא טוב…רעים אליהן זה לא טוב…תמיד אנחנו אשמים…כאילו מה ? מה עשינו ? כולה רצינו לזיין קצת…גם זה קשה לכן ?

  15. המעריץ הסודי

    מיטלי, אני אוהב את השירים. אני אוהב אותך.
    שלך,
    המעריץ הסודי

  16. כיוון שמיטל לא אשמה. השיר בעיניי חביב וכמובן זה שמיטל כוסית מדהימה וסקסית שזה לא להאמין גורם לי לאהוב כל דבר שקשור בה. כולל הבולבול, סליחה, הסנדוויץ’ הענק שהיא תוחבת לעצמה בתאווה.
    האשמה האמיתית היא – שירלי. שכן לא סלבריטאים ויחצ”ניות דרושים כאן אלא עליית מדרגה של ממש.

    מה זה כל המגיבנים המגניבונים האלה, עם השמות הבדויים והאישיות המפוצלת?
    שירלי, אמצי מוחך היפה והקודח.
    אני יודע שאת יכולה.

  17. צעירה

    אני לא רואה שמישהו באמת הגיב לתוכן של השיר.
    אני אישית, מזדהה מאד עם ההרגשה הזו.
    האקס המיתולוגי, אפשר להגיד, מאד מזכיר לי את הסיטואציה שמיטל מתארת בשיר…
    למה הוא תמיד היה חוזר ואומר שאכפת לו ממני אפילו כשהייתי חרא ומ-ש-ו-ג-ע-ת?
    האם הוא רוצה שאהיה אובססיבית לעד?
    למה הוא משקר לי במצח נחושה? הדברים שהוא עשה לי.. התחושות שהוא גרם לי להרגיש.. לא עושים את זה לאדם שאמרת לו שתאהב אותו לעד, שתהיה שם תמיד בשבילו.
    זו תעלומה בשבילי.
    כנראה שאני אבודה לנצח.

  18. כדי למשוך עוד גולשים, מביאים סלבריטאים לכתוב…נו באמת אולי תפרסמו איזה שיר של פנינה רוזנבלום ?

  19. בננהשייק

    בטח שיר של פנינהרוזנבלום יראה כך:

    ותמיד בסוף הכל הופך ורוד עם נצנצי זהב…..

  20. בננהשייק

    אבל זה לא אומר שאנחנו חירשות, עיוורות או בלונדיניות…!

  21. בננהשייק

    אין לי זכות לדבר על בלונדיניות… אבל אני לא דיברתי על מיטל שאת דעתי עליה כבר כתבתי לפני כמה תגובות (יפה עם טעם רע באוכל..) אני דוקא מפרגנת מאוד ולא רק לבנות.רק רציתי להבהיר שפרגון בכוח בשל אחוות הסיסטרהוד ובלי קשר לכישרון – לא שווה הרבה.
    ושוב, בכלליות בלי קשר לשיר (הדי נחמד) של מיטל (היפה והסקסית!)

    • דייזי ביוקנן

      דווקא אותי הבננה הצחיקה……חחהההההה…. עם השיר של פנינה רוזנבלום.
      וממתי נשים צריכות לפרגן אחת לשניה אוטומוטית רק בגלל הג’נדר?
      יש לי שכנה שרכשה טרנינג בצבע זהה לטרנינג שלי, האם עליי לפרגן לה על טעמה המזעזע בשאר מלתחתה?

      איך הבנים האלה אוהבים לחרחר מריבות זה משהו.

  22. אמא של סימנטוב

    כשאפשר לדבר על הרובוטריק השרמנטי עם גוון החיטה בשערו?
    זה היה הרבה יותר מעניין

  23. אחי אוהב

    את לא משוגעת. החיים משוגעים, את עושה מה שאפשר. את עושה את זה טוב.

    שלך,
    בקרוב ובתקווה לתמיד.

  24. אלמוני

    משוגעת זה לא רע.
    ה”בסדריות” הן אלו המשעממות.
    אצלן גם הבית בדרך כלל תמיד מבריק…:-))

    ליה.

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *