מהארון ואל מרחבי היקום

מסע בין הסדינים

יום אחד הראתה לי אילנה פנזין שעוסק בסדרת המדע הבדיוני ”מסע בין כוכבים”.
“אתה יודע מה מיוחד בו?”
“לא”.
“זה פנזין שעוסק ביחסים הומוסקסואליים בין גיבורי הסדרה והוא נכתב כולו בידי נשים”.
נדהמתי, “למה שנשים יתעניינו ביחסים הומוסקסואליים בין גברים? ועוד דמויות מסדרת מדע בדיוני?”
“אתה לא נמשך לסצינות בסיפורים וסרטים שבהן נשים מקיימות יחסים לסביים?”
“לא”.
“אז אתה יחיד במינך, נשים נדלקות מיחסים הומוסקסואליים בין גברים יפים, כמו שגברים נדלקים מיחסים לסביים בין בחורות יפות”.

סיפורי “סלאש ” או ק/ס ( קירק/ספוק)

סידרת הטלוויזיה האמריקנית “מסע בין כוכבים” היא אחת הסדרות המפורסמות ביותר בהיסטוריה. סדרת מדע בדיוני זאת מתארת את עלילותיהם של קפטן קירק האמיץ, גברי, יפה התואר ורודף הנשים, וסגנו ספוק, חייזר למחצה, עצור ברגשותיו ושאר אנשי צוות הספינה “אנטרפרייז” במסעותיהם ברחבי הגלקסיה, בין כוכבים.

תוכנית זו שודרה לראשונה בטלוויזיה האמריקנית בשנת 1966. הסידרה השתמשה, כמעט לראשונה בתולדות הטלוויזיה האמריקנית, ברעיונות מד”ב שונים בצורה מתוחכמת ואינטיליגנטית בהרבה ממה שהיה מקובל לפניה. היא משכה אליה חובבים רבים שהכירו היטב את ספרות המד”ב שקדמה לסידרה והתייחסו עד אז בבוז ובזלזול לכל מה שהיה לטלוויזיה להציע בתחום. בנוסף להם, השידורים החוזרים האינסופיים שנוספו לסידרה במשך השנים משכו אליה מספר עצום של צופים נלהבים, שעד אז לא היה להם כל קשר עם ספרות מד”ב מכל סוג שהוא או מושג קודם על התחום.

השילוב בין חובבי מד”ב “מנוסים” שהכירו היטב את תרבות החובבים של המדע הבדיוני מצד אחד, והחובבים ה”חדשים” – צופי טלוויזיה “רגילים” שלא היה להם כל ניסיון בקריאת מד”ב יצר תרבות חובבים מיוחדת במינה. תרבות חובבים זאת הייתה מבוססת במידה רבה על “תרבות האם” של המדע הבדיוני הכללי עם המועדונים, הכנסים (שאליהם באו אנשים בכמויות גדולות בהרבה מאשר לכנסי המד”ב “הרגילים”) והפנזינים (מגזינים עצמאיים של מעריצים), אך בקנה מידה הרבה יותר גדול. בתוך תרבות חובבים זאת אנשים החלו לכתוב מאמרים על הדמויות החביבות עליהם בסדרה, לנתח את ההיסטוריה שלה ולהסביר אי עקביות בפרקים.

כל אלה הופיעו במספר לא קטן של פנזינים המוקדשים לנושא אחד – מסע בין כוכבים. אלפי החובבים קראו כל ספר וכל מאמר שיכלו להניח עליו את ידיהם ושעסק בדרך כלשהי בסדרה. חובבי הסדרה כתבו סיפורים על מגוון אדיר של נושאים – החל מסיפורי מד”ב על תופעות מדעיות מוזרות שבהם נתקלת החללית, דרך סיפורים רומנטיים שבהם בת דמותה של המחברת (בדרך כלל היו אלה נשים) מתאהבת בקפטן או במר ספוק ולבסוף משכנעת אותם להחזיר לה אהבה, ומהם בכיוונים שאותם לא העלו יוצרי הסידרה על דעתם כלל, כגון ספרי פורנוגרפיה קשה שתיארו את עלילותיהם המיניות של גיבורי הסדרה ובראשם קירק וספוק ומהם אף סיפורים שתיארו יחסים הומוסקסואליים בין קירק וספוק. סיפורים אלה זכו מיד לפופולאריות עצומה הפכו לז’אנר בפני עצמם וקיבלו את הכינוי “סלאש” או ק/ס ( קירק/ספוק).

קירק וספוק – הומואים?


“קירק חייך ובלי לאמר מילה שלח את ידיו אל ספוק בחיבוק אוהב. ספוק קפא, ואז הבין כי זוהי בעצם התגשמות הפנטסיה שלו. הוא נתן לעצמו להינמס בחיבוק האוהב של הידיים החזקות והמוכרות. לפני שהגיב בחיבוק חזק משלו כאשר הבין שזוהי המציאות שכמוה לא ידע מעולם”.

(מתוך “חלום שהתגשם”)

בתחילה סוג זה של סיפורים היה שולי וחבוי מעין רואה אך החל לצבור יותר ויותר פופלאריות כאשר מספר רב של חובבות החלו לכתוב סיפורים מז’אנר זה. עד שנות השמונים הפך סוג הסיפורים האלה לתת-ז’אנר בפני עצמו, כמעט דומיננטי בתחום סיפורי הפנזינים על מסע בין כוכבים. רובו נכתב בידי נשים. סיפורים אלה עוסקים בדרך כלל בתגלית המדהימה של קירק וספוק, שהם מאוהבים אחד בשני אהבה מינית, בניסיונותיו של קירק חובב הנשים להגיע להבנה עם טיבעו ההומוסקסואלי “האמיתי” ושל ספוק הוולקני לחסום את רגשותיו האנושיים. הם עסקו תמיד בפציעתו של אחד מבני הזוג כתוצאה מהתקלות באוייב כלשהו ובטיפולו המסור והאוהב בידי השני. הסיפורים האלה כללו תמיד תיאורים מפורטים של מישגלים בין השניים, אם כי תוך שימת דגש על הרגשות של הגיבורים אחד כלפי השני.


יש כמה תתי ז’אנרים של סיפרות ה”סלאש”:


1. הפעם הראשונה
– רוב הסיפורים שייכים לז’אנר הנ”ל כאשר קירק וספוק מגלים לראשונה את משיכתם המינית זה לזה. לשניהם יש פנטסיות מיניות סודיות לגבי השני, וכתוצאה ממשבר כלשהו או סכנה פנטזיות אלה נחשפות. לאחר מכן מגיע שלב ההגשמה שיכול לכלול תיאורים גרפיים מפורטים ביותר (ולעיתים בליווי ציורים) של מה שהם עושים ביחד. הנקודה החשובה היא לא בהכרח הסקס אלא ההבנה של האהבה הקיימת בין השניים. בסיפורים אלה השניים מתבגרים, לרוב כתוצאה מההתנסות, ספוק לומד להיות יותר פתוח לגבי רגשותיו וקירק לומד להיות יותר ספונטני. ולפעמים הם משלבים במעגל האהבה גם אנשים נוספים כמו דוקטור מק’קוי באורגיה הומוסקסואלית.

2. פון פאר
– סוג פופולארי אחר הוא סיפור ה”פון פאר”; כאשר השניים נקשרים בגלל הצורך של הוולקני לקיים יחסי מין או למות והפרטנר היחיד בסביבה הוא הקפטן. בדרך כלל לקפטן כבר היו מחשבות בכיוון הזה וכך הוא מציע את עצמו מתוך אבירות וידידות שהופכת לאהבת אמת.. דוגמה לסיפור כזה הוא הסיפור “המשגל הקוסמי” מאת גיל פריר, סיפור שבו השניים נתקעים על כוכב נידח ללא סיכוי להצלה ואז ספוק נכנס לשלב ה”פון פאר” שלו כוולקני שבו עליו לקיים יחסי מין עם מישהו או שימות. קירק מגיע בסיפורים אלה למסקנה שאין ברירה ועליו להיות בן הזוג המבוקש. בתחילה הוא אינו מצפה להנות מהעניין, הכל מתבצע כחלק מחובותיו כקפטן וכידיד, גם ספוק לא מתלהב במיוחד. אלא שהשניים מגלים לתדהמתם שהאירוע אינו גורם להם דווקא סבל וכאשר הם חוזרים לבסוף לאנטרפרייז הם מתמודדים עם ההשלכות של כך.

3. זוג לכל דבר
– בסוג השלישי השניים הם כבר זוג קבוע מזה שנים ולרוב מעורבים בהרפתקה שמביאה להפרדה בינהם, או שאחד מהם נתקל באישה או גבר אנושי/ת או חייזרי/ת שמתחרה על ליבו עד לסוף הטוב וחזרתם של בני הזוג אחד לשני או עד לסוף הטראגי ולניתוק הסופי ביניהם.

כמה מהסיפורים האלה עוסקים בנושא הילד שנולד לקירק וספוק, לעיתים בעזרתו של דוקטור מקקוי, שפועל בעזרת הנדסה גנטית כדי לאפשר לשניים להפיק ילד מביציות או בעזרת המהנדס סקוטי. כידוע, “מסע בין כוכבים” מרבה לעסוק ביחסי מין בין בני גזעים שונים ובילדים מעורבים שנוצרים כתוצאה מכך, כמו ספוק עצמו. דבר זה בלתי אפשרי מבחינה ביולוגית וידועה הערתו של המדען קרל סאגאן שהסיכוי לילד הוא גדול יותר מקשר בין אדם וצנון מאשר בין אדם ווולקנית. נראה לי שילד מקשר בין זכר אנושי וזכר חצי וולקני הוא לא הרבה יותר בלתי אפשרי.

כה פופולארי הפך ז’אנר זה עד שלבסוף נאלצו הסמכויות העליונות להתייחס אליו, בחוסר רצון ניכר. חובבים רבים, ביניהם הסופר דיויד ג’רולד (הומוסקסואל בעצמו), תקפו אותו על כך שהוא משתמש בדמויות ידועות ו”הורס את שמן הטוב”. אפילו ג’ין רודנדברי, מפיק הסדרה, נאלץ לבסוף להתייחס לסיפורים האלה.

בהערת שוליים שמופיעה בעיבוד הספרותי של הסרט הראשון של סרטי מסע בין כוכבים, שניכתב בידי רודנדברי (ואולי בידי סופר הצללים אלן דין פוסטר תחת שמו של רודנדברי? יש גרסאות שונות בנושא) בהערה שכביכול נכתבה בידי קפטן קירק מופיעות השורות הבאות:

“מכיוון שהידידות בין קירק וספוק הייתה הדוקה שלא כרגיל, הובילה עובדה זאת לאי אלה השערות שהם הפכו למאהבים. לפי בקשתנו סיפק האדמירל קירק את הערה הבאה בנושא זה: ”מעולם לא היה לי מושג על שמועת המאהבים הזאת, אם כי נאמר לי שספוק נתקל בכך כמה פעמים…למרות שאין לי כל התנגדות לאהבה פיסית או לכל אחת מצורותיה הרבות בקרב בני האדם ויצורים זרים ומעורבים תמיד מצאתי את הנאתי הטובה ביותר באותו היצור – האשה.
הייתי גם שונא שיחשבוני לטיפש שבחר לו בן זוג לאהבה המתייחם רק אחת לשבע שנים”.

(מסע בין כוכבים הסרט, תרגם יוסף כרוסט, 1979, אור עם).

השמועות הנ”ל הם כמובן אותם סיפורי פנזינים מרובים שהופיעו במאה העשרים. בשלב מסויים פארמונט אף חשבה לתבוע לדין את כותבות אותם סיפורים פורנוגרפיים. אך העניין לא היה כדאי בגלל התפוצה המצומצמת של הפנזינים המשוכפלים ביד האלה מחד ומספרם העצום; והפיזור הרב מאידך. הם נאלצו לנטוש את העניין ולקוות ששמם הטוב של קירק וספוק כסטרייטים לא יפגע. הרשויות הגיעו למסקנה שעדיף לעצום עין בתקווה שהתופעה תעלם מעצמה. בינתיים זה לא קרה.

מאז התפשט הז’אנר הזה גם לסיפורים המבוססים על סדרות טלוויזיה אחרות כמו ”סטרסקי והטץ”’, הסדרה הבריטית “המקצוענים”, ”קגני ולייסי” ועוד סדרות שמעלות על נס את הגיבורים ההומוסקסואליים ומערכות היחסים המיניות בינהם. רוב הסיפורים האלה נכתבים בידי נשים הטרוסקסואליות. התוצאה היא שכיום יש אנשים שקשה להם יותר ויותר לעלות על הדעת קשר חם בין שני דמויות מאותו המין בסדרת טלוויזיה בלי קונוטציות מיניות.

פורנוגרפיה נשית

אלה סיפורים פורנוגרפיים אבל סיפורי פורנוגרפיה נשית (אם כי הם עוסקים בגברים) כתוצאה מכך נטען שהעניין של המחברות נתון יותר למחשבות ורגשות של הדמויות אחד כלפי השני מאשר ליחסים הפיזיים ביניהן. סופרת המדע הבדיוני הידועה ג’והנה רוס (לסבית פמיניסטית) הכריזה על עצמה כחובבת של סיפורים אלה והצהירה: “זהו סוג הסיפורים היחיד שאני מכירה שבאמת חוגג את המיניות הנשית ואת מערכת היחסים שלה לאהבה וחוסר ביטחון. החזון הנשי של אירוטיקה אמיתית אינו קיים באמת בשום מקום מחוץ לסיפורי הק/ס. זוהי פורנוגרפיה של נשים עבור נשים עם אהבה!”. יש תיאוריות שונות מה מושך נשים הטרו סקסואליות לכתוב פורנוגרפיה על יחסים הומוסקסואליים בין גברים ובמיוחד על דמויות אלו ונטען בין השאר שנשים נמשכות לכתוב על גברים בעלי כוח ועוצמה במצבים הומוסקסואליים שבהם הם נמצאים למעשה באותו מצב שנשים בחברה המודרנית נמצאות בו.

כמובן הפורנוגרפיה המדעית-בדיונית וכזאת שקשורה לסטאר טרק כמו גם לסדרות אחרות כדוגמת ”זינה” (שהפכה כידוע לדמות פולחן בתרבות הלסבית) חזקה ברשת הרבה יותר מאשר הייתה אי פעם בפנזינים המודפסים, עוד אינדיקציה למעמדה החזק של הפורנוגרפיה ברשת.


“בבקשה קפטן, לא לפני הקלינגונים!”
(ספוק לקירק בזמן שהוא עומד לחבק אותו בסרט “מסע בין כוכבים: הגבול האחרון)

האם קירק וספוק הם זוג גאים? ייתכן שהמילה האחרונה בסוגיה מדריכת מנוחה זאת נאמרה בידי השחקן ליאנרד נימוי, המגלם את מר ספוק, שענה כאשר נשאל בידי חובבים את השאלה הזאת: “אינני יודע, לא הייתי שם”.

על הכותבת אלי אשד

חובב ומעריץ של התנ"ך ושל טרזן, של סיפורי המדרש ושל הסטלאגים של בורחס ואומברטו אקו ושל אבנר כרמלי ואורי פינק, של מדע בדיוני ושל סיפורת היסטורית של פיליפ חוזה פארמר ושל דוד אבידן, של הרצל ושל אלף לילה ולילה של קומיקס ושל תסכיתי רדיו, של מדע פופולארי (במיוחד בתחום הביולוגיה והאקולוגיה) ושל מיסטיקה. ורצוי של כל הדברים האלה משולבים. מתעניין בחייזרים, בעיקר אלה שנולדו בכדור הארץ ובמיוחד בזן הישראלי. פירסם עד היום את הספרים "טרזן בארץ הקודש" ספר אלבומי על חוברות טרזן הישראליות ו"ברוכים הבאים לסטלאג 13" ספר אלבומי על סקס, עינויים ומחנות ריכוז. שני הספרים האלה אזלו זה מכבר מהשוק. ספרן, מידען ותחקירן. עוסק בזמנו הפנוי בסיפור סיפורים ובכישוף כאוס ועמל לקראת היום שבו יבצע מסע בזמן (רשימת התקופות לביקור כבר מוכנה).

תגובות

  1. איילה-בר

    הזוי 🙂

    • I got to tell you a dream I had which is very relevant to the story.
      You know Rambo? Sylvester Stalone? With the long hair and bandana or something
      Wrapped around his forehead, half naked running like a monkey in the jungles of Vietnam? I had a dream he was running away from Drago- Dolf Lundgren, remember that Russian big scary thing he fought in one of the endless “Rocky” series? (never mind that my dream confuses “Rambo” and “Rocky” any way in my dream Drago is running after Rambo, he has weapons and about to wipe him then Rambo stops running, Drago comes from behind him and caresses his ass!
      Yes! I dreamt it! It was bizarre but extremely sexy!

      • forget about that, lets talk straight sex,to this day I can not understand why Susane Ivanova didn’t bone marcus cole the ranger the perfect man in Babilon 5 god rest his sole

  2. של חובבי סטאר טראק מוסרים לי שהתופעה הזאת של סיפורי סלאש היא תופעה כמעט אקסלוסיבית לנשים הטרוסקסואליות . ההומוסקסואלים וגם חובבי סטאר טראק בינהם אינם אוהבים את הסיפורים האלה ולא מבינים מה הנשים האלה רוצות מהם . לדבריהם כל מערכות היחסים שמתוארות שם הן בלתי אפשריות עבור הומוסקסואלים אמיתיים .. רק נשים שאין להם כל מושג על מערכות יחסים גאות אמיתיות מסוגלות לכתוב סיפורים כאלה, וההומואים שבהם מוצגים כפי שההטרוסקסואליות בדרך כלל מדמיינות אותם. . המדובר לדבריהם ,בסיפורים שהם דמיוניים לחלוטין ואין להם כל קשר למציאות .
    אבל בכך אין כל חדש …נכון?

  3. אני מרגישה צורך לציין שאני לא מוצאת את הסיפורים כל כך פסיכוטים.

    א. חייזר – מי הגדיר אותו מינית? גם אם הוא נראה “גברי” זה לא אומר שהוא לא ה”אישה” ראה דוגמה בעולם הטווסים: אם טווס היה משתתף בסדרה, במי היו חושדים כגבר; במגונדר עם הנוצות, או בארס האפרורי?
    ב. לנו הנשים (כן, אני מדברת בהכללה- תהרגו אותי) האקט פחות מהותי מהמכלול (או קי לא תמיד, לעיתים) בתאור זוגיות אוהבת, יש משהו הרבה יותר מחרמן מאשר תיאור של זיון בין גבר ואישה.
    ג. דווקא ההתמודדות שלהם עם הקשיים, לדעתי, זה מה שהדליק את הבנות.

    סחה, על הנושא
    אפילו הגבתי (לא קרה הרבה זמן)
    יש עוד כאלה?

  4. לא משנה

    הפרקים הראשונים של מסע בין כוכבים היו חביבים. לא הרבה יותר מזה, האמת. הם כל פעם היו מגיעים לכוכב, מישהו היה מתעלל בהם, הם היו מתעללים בו חזרה, ואז יוצאים עם מוסר השכל.
    ההמשכים היו דוחים בדבקות המוסרנית שלהם. הם היו כל כך צודקים שזה היה לגרום להרעלת סוכר. לא סתם נהנים להדביק להם תדמית הומסוקסואלית, כי נראה שהם כולם מסורסים לגמרי.
    למעשה, זו היתה אופרת סבון מוסוות בין חלקי פלסטיק ואורות מנצנצים. חלק נכבד מהפרקים היו פשוט משעממים.
    הניסיון שלהם לסדר את המציאות בתוויות של טוב ורע, ברמה הרדודה ביותר שלהם, הוא אפילו מקומם.
    ובכלל, זה לא מדע בדיוני. כי מדע בדיוני, מחייב התייחסות מסויימת למדע. והקישקושים שלהם על כל מיני דילדו פוזיטרון שפגע להם בתחת של האוניה אף פעם לא שיכנעו. קלארק ואסימוב הגדירו לא רע יסודות המדע הבדיוני (ושלי גם) אבל הקשר בין מסע בין כוכבים לבין מדע בדיוני הוא כמו בין ארתור קונן דויל לבין ווקר.
    כל ניסיון להשמיץ את הסידרה הזו יתקבל בברכה. ואם הקימו בה גם מערכת רומאית של אורגיות בין כאילו לוחמים, אז בכלל נפלא.

    • ג'ולי

      פוזיטרון דילדו וואו! ועוד בתחת של האוניה! תגובה הכי מצחיקה שיצא לי לקרוא בזמן האחרון.
      אחלא כתבה.
      מה אני אגיד לכם? לדימיון שלי אין גבולות. בזמנו פינטזתי על כל דבר אפשרי זז ונייח – וגם יחסים בין ספוק לשמוק נראים לי אפשריים, אבל לפתח על זה תרבות קאלט שלמה?? ?? לכתוב יותר מ2 סיפורים בנושא הזה? איך אפשר? הרי הסדרה עצמה משעממת רצח, אפילו אותי, אוהדת מושבעת של כל דבר שיש בו רמז לחללית, מרחבי היקום, חייזרים, מדע וכו’ וכו’. איך לעזאזל אפשר להתרגש משתי דמויות השעווה המוסרניות והרדודות להחריד? באמת באמת מוזר. טוב נו. העולם מלא הפתעות.

  5. גבירת הטירה

    כאן יש סיפורים ברוח דומה, על הביטלס:

    http://lovelyrita_1967.tripod.com/slash.html

  6. כמעט כל בחור שפגשתי בתקופה האחרונה, שאל אותי אם הייתי עם אישה במיטה (והתאכזב לשמוע שלא).
    לבחורים רבים אכן יש פנטזיה לצפות בשתי נשים עושות אהבה. לסביות נתפסת בעיניהם פחות כתופעה בלתי-הפיכה, או נטיה מינית חד-משמעית.
    אבל בחורות שמפנטזות על שני גברים? מוזר.
    לא שמעתי מאף חברה על פנטזיה כזו (אלא אם מדובר בשניים שיהיו איתה).
    בכלל, רוב הבנות ששאלתי מתקשות (כמעט כמו גברים הטרוסקסואלים) לדמיין מה קורה בין שני גברים במיטה.

    • אני בחורה ויחסים הומוסקסואלים בין גברים מגרים אותי (אך לא בין נשים).
      אבל אני יודעת שאת חברות שלי זה בכלל לא. כך שנראה לי שזה לא כל כך נפוץ.

      • תקראי את התגובות לטור “אבי, חלמתי שמישהו נוגע בי” ותרגישי קצת פחות משונה.

      • אז אנחנו מסכימות שלרוב הבנות שפגשנו סקס בין גברים הוא לא הפנטזיה המועדפת, לא?
        ובכל זאת, מסתבר (לפחות עפ”י כתבה זו) שקיימת תרבות שלמה סביב העניין, ושזו תרבות של נשים הטרוסקסואליות, הנפוצה יותר משנדמה לנו.
        גם אותי לא מגרים יחסים בין נשים – לא כפנטזיה ולא במובן האישי. יחסים בין גברים? זה תלוי.
        כשאני רואה זוגות במועדונים, לפעמים זה מדליק לאללה, אבל קשה לי להגיד שזה קיים אצלי בעולם הפנטזיות.

  7. נפלא שיש מאמרים כאלה גם בעברית. נהדר שאפשר לחשוף את קהילת המעריצים הישראלית לסלאש. רק לידע כללי, יש כרגע סלאש כמעט לכל סדרה באשר היא – באפי, לדוגמה, או אקס פיילס, או כל דבר אחר. כולל סרטים, ספרים, מוזיקאים, ספורטאים ועוד.
    למרות שבתחילה מרבית הכותבות אכן היו white, straight, middle aged american women,
    השוק התרחב וכעת יש הרבה יותר גברים כותבים משמקובל לחשוב – וכמות בלתי מבוטלת של נשים לסביות ובי. למה שלסבית תכתוב על יחסים בין בנים? לא יודעת, לא אכפת לי. זה כיף. תיזות מרשימות על הנושא ניתן למצוא ברשת.
    לא כל סיפור סלאש בהכרח כולל סקס – חלקם בעלי עלילה מפותחת והיחסים בין הבחורים הם משניים. כמו כן, לא כל הסיפורים שיש בהם סקס הם מלאי רגש ואהבה – חלק מהדמויות בחלק מהסיפורים אכן מתנהגות כמו בנים סטיריאוטיפיים. וחלקם הם סיפורי אימה על עינוי ואונס והתעללות, ובהם ברור שאין אהבה. הנקודה שלי היא שסלאש הרבה יותר רבגוני ממה שהנחתם לאנשים פה להאמין.
    למרות שיש פורנוגרפיה, מרבית הסלאש הוא מה שאני מעדיפה לכנות ספרות אירוטית – והוא שונה בהרבה מהסיפורים שאפשר למצוא באתרי פורנו של גייז.

    האדם שהשאיר הודעה בקשר לחלום על רוקי או רמבו – סלאש של סרטי אקשן וכדומה קיים ברשת. לידיעתך 🙂

    האדם שטוען שהסיפורים דמיוניים – לפעמים זה נכון. אז מה? זה מה שהופך אותם לקריאה בדיונית מהנה. אם כי יותר לי לציין, ישנם אתרים שהקימו בנים שתומכים בקהיליית הסלאשריות ובהם “טיפים לכותבים”. הרבה מהבנות יערכו מחקר בין ידידיהן הגבריים כדי לדאוג שהפרטים בסיפור יהיו נכונים. לא כדאי להכליל בהקשר לתופעה שאינך מכיר טוב.

    לזאת שמשתעממת מסטאר טרק – ובכן, כמו שהזכרתי, קיים סלאש לכל דבר ביקום – אם יש משהו שיותר מעניין אותך, לדוגמה, מאלדר, קרייצ’ק וסקינר בג’קוזי – גם זה קיים.

    בקשר לטענה שסלאש מחרמן רק מיעוט של בנות – לא ממש נכון. הרבה בנות מעולם לא נחשפו לרעיון, הרבה מתביישות מאיזושהי סיבה לדווח לחברותיהן, והרבה פשוט לא מרשות לעצמן. העולם שמרני יותר ממה שנהוג לחשוב. לצערי.

    • אחד הדברים שספרות הסלאש שמה עליהם דגש הוא שבכל פעם שאנו רואים על המסך צמד של בני אותו המין , כי אז עלינו להבין שקשר זה הוא הומו אירוטי . דהיינו המסקנה המתבקשת היא שלא יתכן קשר ידידות בין בני אותו המין שאין בו אלמנטים מיניים.
      זה כמובן המשך של התפיסה המקובלת בציבור שלא יתכן שצמד של גבר ואישה לא יפתחו בינהם בסופו של דבר קשר אירוטי . שלדעת צופים שונים הוא תמיד “מתחת לפני השטח”. ראו “בלשים בלילה” ראו “תיקים באפילה “. ראו את כל האובססיה שקיימת באתרים של תיקים באפילה להוכיח שיש “משהו ” בין מאלדר וסקאלי וחוסר היכולת להאמין שהם אולי רק מה שנראה על המסך ,”רק ” ידידים טובים.
      וכך גם בסיפורי הסלאש , לא ייתכן שקירק וספוק הם רק ידידים טובים , לא ייתכן שסטארסקי והאץ’ הם רק ידידים טובים . חייב להיות כאן משהו יותר מזה.
      אני שואל את עצמי אם זה מראה גם על נטייה גוברת והולכת בחברה :חוסר היכולת של אנשים לקיים קשרים עם אנשים אחרים מבלי שיהיה מעורב כאן העניין של המין .
      היום כאשר אתה קורא ביקורות על סדרות ישנות כמו “מנהרת הזמן ” המבקר מניח אוטומטית שתוני ודאג הם זוג הומואים ( הם כל הזמן ביחד נכון ? אין איתם אישה נכון ? ) . ברור שלא זאת הייתה הכוונה של היוצרים המקוריים שרק רצו להציג צמד ידידים. אבל כנראה שזה מה שחולף בראש של כמה צופים מודרניים , ואולי משום שזה מה שהם רגילים לו בחייהם שלהם.

      • לא לגמרי נכון.
        ובכן, במקרה של סטארסקי והאץ’? הם לא מתנהגים כמו ידידים, הם מתנהגים חצי מהזמן כאילו הם נשואים. וברגע שהשחקנים עצמם מודים שהסבטקסט נמצא שם בכוונה…

        אך ספרות הסלאש לא מניחה מראש שידידות לא מתקיימת. לדוגמה, כמות גדולה של אנשים טוענים שהקשר בין מאלדר וקרייצ’ק מיני בעיקרו וכולל הדחקה מצד מאלדר בעיקר, אך שסקינר הוא רק ידיד טוב, ואין בינו ובין מאלדר כל קשר מיני. ישנן דמויות שקיים ביניהן מתח, חלקית בגלל כוונה “נסתרת” של כותבי הסדרה, וחלקית בגלל מתח מסויים בין השחקנים. ויש שלא. בין האנשים שעליהם כותבים סלאש יש כאלה שהכותבות רוצות סתם, בלי שום סיבה מיוחדת, וזה בא לדוגמה לידי ביטוי בז’אנר הקרוסאובר – ראיתם פעם את קפטן קירק יחד עם מאלדר? ברור שזה לא סבטקסט אלא משאלת לבה של הכותבת – ויש כאלה שה”ידידות” ביניהם באמת משדרת סימנים מיניים – כמו לדוגמה ג’יילס ואיתן בסדרה באפי.

        • סילביה

          אלי,
          אני עוקבת אחריך בעניין זמן רב.
          לדעתי אתה הכותב המוכשר ביותר בארץ.
          ההבנה ובחירת הנושאים המופלאה שלך ממש מרגשים אותי.
          תמשיך.
          אתה כל כך מיוחד.

        • אפשר לתת דוגמה אחרת : הסרט משנות החמישים “בן חור ” עם צ’רלטון הסטון על עלילות לוחם עברי בימי בית שני. אחד התסריטאים של הסרט, הסופר ההמומוסקסואל הידוע גור וידאל טען לפני כמה שנים שהוא כתב אתה סרט כסיפור אהבה הומוסקסואלי בין בן חור וידידו /אוייבו בסרט , הרומאי מסאלה . וידאל הסביר שאת הרדיפה של מסאלה אחרי בן חור ומשפחתו יש להבין כתוצאה מכך שנדחה בידי בן חור לאחר סיום הרומן ההומוסקסואלי בינהם…
          והמדובר למי שלא ראה בסרט שעוסק כנושא מרכזי בישו ובראשית הנצרות .
          צ’רלסטון הסטון, האיש שגילם את בן חור הזדעזע לשמוע על כך . הוא ככל הנראה לא ידע עד אז שהוא גילם בסרט הומוסקסואל ( אם כי טוענים שהאיש שגילם את מסאלה ידע גם ידע ). .
          ושוב זה עדיין בעיניו של הצופה בלבד. יש מי שיתיחסו לבן חור או לסטארסקי והאצ’ כהומואים בגלל התנהגות מסויימת שנראית כהומואית , אבל יתכן מאוד שהשחקנים עצמם כלל אינם מודעים לכך .
          בסופו של דבר אני מניח שאפשר לפרש כל סרט שנעשה אי פעם על ידידות בין גברים , או בין נשים, כסרט על הומוסקסואליות , או לסביות חבויה או גלויה.
          אבל האם יש בכך טעם כל שהוא? בסופו של דבר זה עלול להביא אנשים לפרש כל גילוי של ידידות עזה בין גברים או נשים כממראה על נטיות מסווימות .
          ידיד שלי אמר לי שכיום בכל פעם שהוא רואה שתי בחורות הולכות חבוקות או יד ביד , ההנחה האוטומטית שלו היא שהן לסביות , בעוד שלפני כמה שנים היה מניח שהן רק ידידות טובות .והוא אינו היחיד נראה שבעניין הזה , הנחות היסוד של הסלאש מתחילות לפלוש אל החברה.

          • בהקשר הספציפי של סטארסקי והאץ’, השחקנים, או לפחות אחד מהם, ידע והתראיין בנושא.

            בן חור, אם ראית את הסרט “כוכבים בארון”, נעשה בצורה כזו שאחד השחקנים לא היה מודע, והשני ידע וקיבל הוראות מהבמאי לשחק בהתאם. אפשר לשים לב לזה בסצינות. זה גם נכתב כך בכוונה.

            הייתי רוצה לחשוב שאפשר עדיין להבדיל בין ידידים טובים, גם אם הם מתחבקים וכדומה, לבין אנשים שיש ביניהם מערכת יחסים מינית או לפחות מתח מיני בלתי ממומש.

            אלא אם הם עושים בכוונה… כריסטופר מלוני ולי טרגסן, שחקנים בסדרה “אוז”, נוטים להתנשק ולטפס זה על זה בפומבי, ומדי פעם להסתובב מחובקים כשאחד מהם לבוש בחולצה שעליה כתוב “אני לא הומו, אבל החבר( boyfriend) שלי כן”. שניהם נשואים באושר סטרייטי. אבל הם לא דוגמה 🙂

            • אהרון

              דרך אגב, יש גם מלא סיפורים כאלה על קלר וביצ’ר (מ”אוז”). הם אמנם הומואים גם בסדרה, אבל עדיין… אתר עם מלא סיפורי B/K (ביצ’ר- קלר): strange bedfellows

          • אמרת ש”זה עלול להביא אנשים לפרש כל גילוי ידידות בין שני אנשים מאותו המין כנטייה מסויימת”. ש”הנחות היסוד של הסלאש פולשות אל החברה”.

            למה זה בעייתי, לעומת הנחת היסוד שהגבר והאישה הידידים בסרט חייבים בסופו של דבר להיות ביחד? החל בהארי וסאלי, וכלה במאלדר וסקאלי. לדעתי אפשר להבחין בין ידידות לסאבטקסט סלאשי. לדעתי, גם, מאלדר וסקאלי היו רק ידידים, לא היה ביניהם מתח מיני והנשיקה ביניהם בסוף עונה שמונה נראתה זוועה. מאולצת ואומללה ו”המעריצים רצו אז עשינו את זה”. זה לא היה צריך לקרות, אבל אף אחד לא מתלונן שעות על זה, נכון?

            ישנם דמויות של ידידים, שניים מאותו המין, שאין ביניהם כימיה מהסוג המיני. אנשים שכותבים עליהם סלאש עושים את זה כי זה כיף, לא כי הם באמת חושבים שזה צריך לקרות. וישנם זוגות של “ידידים” בטלוויזיה שמתנהגים כאילו הם נשואים.

            כשסדרה או סרט מבוססים על גבר ואישה כולם יוצאים מנקודת הנחה שיש ביניהם משיכה ושזה רק עניין של זמן לפני שהם יתנשקו או יתחתנו. למה? כי זו ברירת בהמחדל?

  8. הסדרה שידועה היום יותר מכל בנטיות הגאות של גיבוריה וגיבורותיה ( וכאן כנראה בהחלט בהחלטה מודעת של המפיקים ) היא כמובן “זינה הנסיכה הלוחמת” על עלילות סופר וומן שבמהלך 7 עונות הסדרה השמידה כמה אלפי לוחמים גברים ,שלא לדבר על כלל הפנתיאון של אלי האולימפוס.
    זינה הפכה לגיבורת תרבות של הקהיליה הלסבית העולמית . ואגב מעניין שסדרה זאת מייצגת נטיה שקיימת גם בסדרות אחרות ( למשל “לורה קראפט”) להציג נשים כל יכולות שגוברות עלה גברים גם בכוחן הגופני , בעוד שהגברים מוצגים יותר ויותר כיצורים חלושים ויבבניים .
    האם יש כאן טרנד חדש?
    עוד על זינה והקהילה הלסבית יש במחקר מעניין זה שהופיע במגזין “בלי פאניקה”:
    (http://space.ort.org.il/sci/scripts/article.asp?item=713267296&pc=952659386)

  9. a good Homoerotic film is Marry Christmas Mr. Laurence!
    Oh David my Bowie!

    • Bowie fans! hurrah

      הנה דוגמה מצוינת – רוב מה שדיוויד בואי עשה בימי חייו נוטף הומוארוטיקה. הרבה ממעריציו הם אנשים יצירתיים במגוון תחומים. המון המון סלאשרים אוהבים אותו. ובכל זאת, יש עליו ועל דמויותיו הרבות מעט מדי סלאש. ממש מעט.

      *עצב קיומי*

  10. מלבד זה ש”מסע בין כוכבים” היא הסדרה שהביאה ליצירת ז’אנר הסלאש , היא גם הקדימה את זמנה בתחומים נוספים ובהם הדיון במציאות וירטואלית ( או ההולודק ). נושא שהוא מרכזי בסדרה זאת .מציאות וירטואלית למי שלא יודע זה האפשרות להיכנס לסביבה מלאכותית לפי בחירה , סביבה שלא יהיה כמעט שום הבדל בינה ובין “המציאות ” ולעבור בה הרפתקאות שונות .
    כמו האינטנרט , רק הרבה יותר.
    אך נשאלת השאלה האם המציאות הוירטואלית כפי שהיא מוצגת בסדרה זאת היא דבר טוב או רע?
    על כך ראו:
    http://magazine.ort.org.il/scripts/article.asp?par=315&acl=8514&sct=1416

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *