מבט אל העבר: עירית לינור, המלכה האם, במאמר שהתפרסם בטורה בחדשות. עד כמה הדברים השתנו מאז?

מתעללי הטלפון

לפני כמה זמן יצא לי לראות חריג גנטי מעניין ביותר: בחור שמחכה לטלפון. אני, המטופלת בחברות מימין ומשמאל, שלא לדבר על זה שאני נקבה בעצמי, רגילה שהעולם מתחלק לשניים: בחורים שלא מצלצלים, ובחורות שמחכות לטלפון. לכן, קיומו של הבחור הזה היה מכה ניצחת לכל התיאוריות המדעיות שלי, והיום אני לא יודעת כבר מה לחשוב, חוץ מזה שאני מאוד מקווה שהוא לא היחיד, ושהחברים שלו סובלים ומתייסרים כמו החברות שלי.
אני מיודדת באופן אישי וקרוב עם המחזיקה בשיא העולמי בלחכות לטלפון. זוהי בחורה נשואה באושר ואם לילד. לפני עשר שנים היה לה מיני-סטוצון כושל עם בחור בשם שי. כאשר הוא רוקן את כוס הקפה שלו בבוקר שלאחר לילה סוער, הוא אמר לה שהוא יתקשר אליה כשיתקנו לו את הטלפון. לפני שבוע אנחנו יושבות ומשוחחות על דברים ברומו של עולם, ואז היא פתאום אומרת לי: “תראי איזה בני זונות בזק. עשר שנים עברו, והם עוד לא תיקנו לשי את הטלפון.”
זה שהיא בכלל התחתנה זה נס. בשביל להתחתן צריך בדרך כלל לצאת מהבית, והרי אחד הדברים המאפיינים בחורה שמחכה לטלפון הוא חוסר רצון לצאת מהבית, מחשש שהבחור יתקשר והיא לא תהיה שם. נכון, כל עיתוני הנשים בארץ ובעולם התגייסו להצלת בחורות שמחכות לטלפון, וכולם ממליצים להן לצאת לבלות ולא לשבת ליד הטלפון ולהתפלל. התוצאה של זה היא שהבחורה באמת עושה מאמץ עליון ויוצאת מהבית, אבל היא עצבנית, וכל מה שהיא רוצה זה לחזור הביתה ולראות אם היו לה הודעות. למרבה הצער אין לה שום אינסטינקט המורה לה, למשל, להתקשר להבחור בעצמה. בטח שאין לה אינסטינקטים לשאול אותו מי לעזאזל הוא חושב שהוא, ולהראות לו את הדלת הקרובה.
לא כל הבחורות סובלות מתעלולי טלפון. יש בחורות שאם תבריז להן פעם אחת – הן ישתו את הדם שלך בקש, ישר מהווריד. הבחורים מספיק חכמים כדי להבדיל בין הסוג הראשון לסוג השני. בחורות שלא מבינות את חוש ההומור שיש בהתעללות הטלפונית זוכות ליחס של כבוד, יראה ופחד אלוהים. אך כשהבחורים מזהים קורבן טלפון, הם עושים לה את המוות.
התעלול הנפוץ ביותר הוא “נדבר ביום רביעי”, שהוא בנו הקטן החלש של “נדבר בסוף השבוע” מעורר האימה. הבטחות מעורפלות אלה מעניקות למתעלל הטלפון שליטה מלאה על לוח הזמנים של הבחורה שאליה הוא לא מתכוון לצלצל בזמן, או לצלצל בכלל.
תעלולים אלה נופלים על קרקע פוריה. קורבן הטלפון מאופיינת בכך שהיא לא רוצה להלחיץ. היא לא רוצה שייצא לה בעיר שם של מישהי ששואלת בחורים שאלות מיותרות כמו: “באיזו שעה ביום רביעי?” או “באיזה יום מימות סוף השבוע?”
מתעללי הטלפון, מצידם, מנצלים את טוב לבה וחרדותיה של קורבנם. עוד לא שמעתי על בחור שהבטיח להתקשר ביום רביעי והתקשר לפני 11 בלילה. זאת שעה מצוינת. זאת שמחכה לטלפון כבר הפסידה הצגה שנייה, כל החברים שלה יצאו לבלות בלעדיה, וכל מה שנותר לה לקוות הוא שמתעלל הטלפון לא יגיד לה ב-11 שהוא נורא עייף ואולי אפשר לדחות את הפגישה לפעם אחרת, ושאולי נדבר בסוף שבוע.
ואם הוא רוצה לבוא אליה הביתה “בסביבות חצות” (שזה אחת וחצי לפני שעונו), היא כבר חיכתה לו כל-כך הרבה זמן והיא כל-כך מותשת מהציפיה שאין לה כוח לסרב, לא כל שכן להעיף אותו לכל הרוחות.
אותו דבר לגבי “נדבר בסוף השבוע”. סוף השבוע מכיל, כידוע, שני ימים, המהדרין כוללים גם את יום חמישי. כלומר, לקורבן הטלפון יש שלושה ימים בשביל לרדת לגמרי מהפסים, וקורבנות הטלפון משתגעות בדרך כלל בהרבה פחות זמן. ביום שישי אחרי הצהריים כבר אפשר לראות אותן מטיילות על התקרה, אוכלות את הטיח ולא רוצות ללכת איתך לבלות. לדבר איתן אי אפשר, בטח שלא בטלפון, כי הן שומרות על הקו פנוי. אם את שואלת אותן מה עם המניאק הבן זונה, ולמה לעזאזל הוא לא מתקשר, היא עונה: “מניאק? הוא לא מניאק. הוא לא בן זונה. היתה לו תאונה. אריה אכל אותו.”
הבעיה הגדולה של קורבן הטלפון היא לא שלא מצלצלים אליהן. הבעיה היא שכולם אומרים להן שזה לא נאה ולא יאה ולא מכובד לחכות לטלפון. כולם אומרים להן שהן צריכות להיות קרות מזג, לעסוק בענייניהן לפי תומן ולא לצפות לגרוע מכול: שהטלפון לא יגיע.
כך הן לומדות לבצע זיוף כפול. האחד, לשנוא את עצמן כי מוכרחות לחכות לטלפון, תוך שהן חושבות שהן בעייתיות, תלותיות והיסטריות. הזיוף השני הוא שהן נאלצות להניח שמכיוון שהן כל כך היסטריות, הבחור שלא מצלצל הוא בסך הכול מלאך תמים שלא מתכוון לשום דבר רע. במקום שהוא יארגן לעצמו אליבי מוצלח לשתיקתו הזדונית, הן עושות עבורו את ניקוי המצפון. התוצאה: ים של בחורות אדומות עיניים וחסרות שמחת חיים, והרבה עבודה לקבוצת התמיכה שלהן, כלומר החברות שלהן, כלומר אני. וכשזה מתחיל להיות בעיה שלי, אז אני באמת מתעצבנת.
פעם המלצתי לאחת מחברותי שפשוט תגיד מראש, שאסור לעשות לה כאלה דברים. אפילו הצעתי לתת לה את אחד מהסטנסילים שלי העוסק בדיוק באותו נושא. יש לי סטנסיל כזה, כתוב עליו כל מיני דברים שאסור לעשות. זה חוסך הרבה הסברים בעל פה, ואני מוכנה להדפיס אותו בשביל כל אחת מחברותי הרווקות. אבל מה, התברר שיש איזו דעה קדומה ומוזרה נגד לתת סטנסילים לבחורים בדייט ראשון. אני לא מבינה למה.
“סטנסיל?” שאלה אותי החברה. “השתגעת? את יוצאת עם בחור בפעם הראשונה ואת נותנת לו סטנסיל עם הוראות?” אם לא יגידו לו, איך יידע? שאלתי אותה בחזרה. זותי, מוכנה לצאת מדעתה מיום רביעי בחמש וחצי בבוקר (שאז היא מתעוררת בחוסר מנוחה) ועד חצות (שאז הוא מתקשר ואומר שהוא עייף), אבל סטנסיל לא נאה לה לתת? אני לא מבינה את זה. אבל לא חשוב, נדבר בסוף השבוע.


מתוך טור שהופיע ב”חדשות” ו”הבלונדינית הסודית”

תגובות

  1. אלון בן דוד

    את כבר לא צריכה יותר לכתוב טורים נלוזים כמו זה בכדי להביא פרנסה הביתה.
    התלוש משכורת החדש שלי ימצא חן בעינייך.

    • אורית (19)

      לא סתם אני מקנאה בך, מלבד מקצועך המספק והמאפשר ביטוי, התמזל מזלך באיש מדייק.
      אני מקווה שהסיבה היחידה לכתיבת טור זה היא אכן פרנסה, מה ש ,למרות סלידה שעלולה להיווצר אצל אידיאליסטים דורשי אכות פלצפנים- שאין אני כלולה בהם, מלגטם אותו לחלוטין, כמובן.
      לעניין, יש בו פלפלנות מעצבנת, הוא לא מבריק במיוחד, לא מחדש ובנוסף מסווג אנשים (או נשים) וקווי אופי מה שלא מצליח בשום רעיון- מקטן לגדול- אידיאליסטי, רוחני או משטרי.
      למרות זאת, אני ארשה לעצמי לחלוף על פני השור ולהניח לקרניו שמא אואשם ברצינות יתר מטור שמטרתו שעשוע, ולא אפרט את נקודות השטות שבו.

    • לירית

      חחח…
      חמודי, הרי ברור שהיא עושה את זה בשביל הנשמה.
      מה אתה רוצה שהיא תעשה? תשב כל היום רגל על רגל, תקבל מסאג’ים
      ותשתה קפה?
      בחורה צריכה לגוון(:

    • אלמוני

      האתר הזה הכי משעמם שקראתי מעודי ואני הולך לסגור אותו על ידי תוכנה שיש לי אז ::::::::::

      אתר ניסגר שמח! ביי

  2. נו, באמת…
    הטור הזה כבר פורסם פעמיים (!!!) במקומות אחרים, החסרים חומר אורגינלי אנחנו?!!

    • סימן שאלה

      כן, בהחלט!
      עדיף טור אחד משעשע – גם אם כבר פורסם ונקרא – על פני כל מיני גבבות המתפרסמות כאן לאחרונה.
      אישית אשמח למצוא באתר עוד טורים מתוך “הבלונדינית הסודית”, זה יופי של ספר!

    • קושקוש

      אם זה כזה טור דפוק אז למה טרחת לקרוא ולהגיב?

  3. בננית הבטא

    היום, בעידן הסלולר, לפחות ה”לשבת ולחכות בבית” נמנע מאיתנו. עם זאת, ההתעללות, לצערי, נמשכת ותימשך לעד. על בשרי, החרוך יש לאמר, למדתי שעדיף לשחק את המשחק ולסנן פה ושם.

  4. עוד גבר

    ועל כך הייתי מצטט את משוואת הפאסיב/אקטיב-יות
    שלי: אקטביותה + אקטיביותו = קבוע
    כדי שיהיה קשר (טוב) צריך שמישהו/י יהיה אקטיבי
    במקום ובזמן הנדרש(!) ולא מעבר אליו.
    זו הצורה הפשוטה שלה, אפשר להכליל השיוויון
    לאי-שיוויון כפול (תחום) עם שני קבועים (רמת מינימום
    ומקסימום) ולהוסיף את מימד ואז הקבועים הופכים
    לפונקציות תלויות זמן הקשר… אבל אני רק אני ולא איינשטיין.

  5. לפני כשש שנים נסעתי ברכבת ונערה שישבה לידי מצאה חן בעיניי עד מאוד. היא ישנה, לא רציתי להעיר אותה וכתבתי לה שיר קצר המתאר את יופיה ובסופו שמי ומספר הטלפון שלי. הנחתי אותו לידה ויצאתי בתחנה שלי.
    לפני חצי שנה אמי דיווחה לי שמישהי התקשרה וחיפשה אותי. לאחר חקירה קצרה התברר שזו הנערה מהרכבת, שפתאום נזכרה בי.
    נשים.

    • מירב ק.

      למה “נשים”?
      אני פעם התחלתי עם בחור, ולקח לו חצי שנה להתקשר, כי בחצי השנה הזו הוא היה בקשר מעורפל עם מישהי. לא זכור לי שהפטרתי אז: “גברים”. גם לא ישבתי בציפיה ליד הטלפון, למען האמת (רק ביומיים הראשונים, אני מודה).
      יתכן שגם הנערה מהרכבת פשוט היתה בעיצומו של סיפור, שמחד לא מאפשר הכנסת גבר נוסף לתמונה, ומאידך לא מאפשר לזרוק לפח את מספר הטלפון שלך כי לא ברור אם יש לקשר הנוכחי פוטנציאל.
      יעני נסיבות, זה הכל. לא נשים, לא גברים ולא חתולים.

      • ד"ר לא

        שש שנים, ראבאק, מירב, שש שנים!

        זה לא פסיכוטי בעיניך?

        תארי לך, יום אחד יצלצל אצלי הטלפון ועל הקו תהיה דנה אזולאי מכיתה ג’ 2. “תראה”, היא תגיד לי, “אני יודעת שלקח לי קצת זמן, הייתי קצת עסוקה, אתה יודע, בת מצווה, בגרויות, צבא, אוניברסיטה, אבל רציתי להגיד לך שמאז ששמת לי מסטיק בצמות אני דלוקה עליך פחד”.

        • אני עשיתי למישהו משהו כזה..
          אחרי 6 שנים +++++,
          רק שזה היה באי-מייל ולא בטלפון.
          ותתפלא- באופן פסיכוטי לגמרי,
          הוא דוקא הגיב בחיוב ונוצר קשר
          נחמד שהלא הסקרנות, החתול,
          והורג אותי ברכות, הכל ביחד.

        • מירב ק.

          בחפזוני להגיב ולמחות על עלבוני (הלוכד הרשע העז להגיד: “נשים”!!!), חשבתי שגם אצל הלוכד מדובר ב-6 חודשים, ולא שנים.
          לא אכחד: יש ויש קורטוב מופרעות בתגובתה המאוחרת של היפהפיה הנמה מהרכבת.

      • אינדי_גו נערת טלפון

        השיא הרשום שלי עומד על שנתיים, והוא אירע דוקא לא מזמן. (מובא בקיצורים הכרחיים)
        הטלפון: טרינק טרינק, טרינק טרינק
        אני: הללו
        הוא: אינדי?
        אני: כן, מי זה?
        הוא: זה א’
        אני: לא מזהה את הקול… איזה א’?
        הוא: אה, אולי את לא זוכרת אותי, אבל לפני שנתיים נפגשנו וישבנו יחד בבית קפה, מה ששתית לא היה טעים לך. זוכרת?
        אני: אה (?!) לא. תזכיר לי?
        הוא: ישבנו, באבן גבירול בקפה. היית לפני נסיעה לחו”ל בדיוק, אמרנו שניפגש שוב, ולא התקשרתי. מקווה שאת לא כועסת, הייתי קצת לא בסדר שלא התקשרתי.
        אני: (מבועתת מרמת הסניליות שלי) איך אני יכולה לכעוס אם אין לי מושג מי אתה. אפילו לא נשמע לי מוכר. איפה הכרנו?
        הוא: (נותן בעצמו פרטים, מספר איפה הוא עובד, משהו נשמע מוכר במעורפל במה שהוא עושה, אבל אין לי שבב של תמונה או זיכרון) אז מה את אומרת, בא לך אולי שניפגש?
        אני: (לא בחורה כמוני תיתן לפרטים הפיקנטיים של החיים לחמוק מידיה) אבל איך הגעת אלי עכשיו בדיוק? מה פתאום נזכרת?
        הוא: סידרתי את המגירות שלי ומצאתי פתק עם המספר שלך בתחתית, וחשבתי שאולי זה סימן שאנחנו צריכים להיפגש שוב. (וואלה, לזה ייקרא: הגיע לתחתית החבית)
        אני: מצטערת, אבל אני פשוט לא זוכרת אותך, ואני לא רואה סיבה להיפגש שוב עם מישהו שאני אפילו לא זוכרת את הפגישה הראשונה איתו (כל מילה אמת, אבל אני באמת נהיית סנילית כנראה. עובדה. שנתיים!)

    • ובכ”ז, מקסים, אתה לא חושב ?….
      איך כל השנים שמרה על זכרון דמותך…

  6. לי זה קרה…
    התקשר אלי משהו שלמד איתי בבית ספר יסודי, והרביץ לי בהפסקות…
    עשר שנים אחרי שסיימתי בית ספר יסודי….
    פאטטי

  7. אני מחכה ליום שבו יופיע פה מאמר לא על כמה אנחנו שפלות על זה שאנחנו צחכות לטלפון מבחור, או מאמר שיספר לנו כמה אנחנו נילזות בדיאטות שלנו או מאמר שייספר לנו איזה גבר כדאי לנו לבחור ואיזה גבר לא.
    קצת פטתי כל העניין הזה, לא? אני חכה לרגע בו אקרא מאמר על נשים עוצמתן החוזק שלהן וחוכמתן,
    יישר כח

    • בחורה באמצע העבודה

      בשביל זה,אל תקראי את בננות. ישר תגיעי ללינק של האתר “בדרך למעלה”, אתר מעולה שנמצא ברשימת הלינקים של בננות.

      • מירב ק.

        צר לי, אבל לא מאתרים כמו “הדרך למעלה” תבוא הישועה.
        השילוב של פסיכולוגיה בגרוש עם עלק-רוחניות בנוסח “הדרך למעלה” אולי מלמד נשים לדקלם קלישאות העצמה, אבל מכאן ועד לעוצמה רבה הדרך.
        האישה בנוסח “הדרך למעלה” היא כמו הדמות שמגלמת אנט בנינג ב”אמריקן ביוטי”: לא כל כך חכמה או מציאותית (ולכן מתרסקת בכל מגע עם העולם האמיתי), אבל סבורה שהיא יודעת איזה סיסמאות עליה לשנן כדי “להצליח”, “לנצח” וכד’.
        האישה בנוסח “הדרך למעלה” מביכה אותי – הייתי מתביישת להידמות לה, מפני שאני נוטה להאמין שאני בשר ודם, לטוב ולרע, ולא פלקט.

        • בחורה באמצע העבודה

          וממתי את מוצאת באתר אינטרנט אמצעי לגיבוש דמות האשה האולטימטיבית? הלא מדובר באמצעי חביב להעביר את הזמן בשעות דחק של שעמום (הפסקת צהריים למשל). ואם ניחנת, כפי שאני בטוחה שכן, ביכולת הבררה והבדיקה, הרי שאת יכולה לברור מאמרים מסויימים על פני אחרים (דמות האשה באיסלם, מאבק הנשים באפגניסטן, סדרת הכתבות על הזנות לאורך השנים וכיו”ב), ולא לקרוא, או לקרוא בעין ביקורתית מאמרים “רוחניים”. אני אישית, לא מוצאת, נכון לעד היום, בשום מקום באינטרנט, מאמר או אתר שיכול להשפיע על עיצוב דמותי הנשית, או להציב לי אידאל אליו הייתי רוצה להדמות. אבל זו רק אני.

    • קרן, כל דבר יכול להראות גרוע אם מראים אותו באור רע,
      נשים הן דבר מופלא וקדוש ואת אמורה לדעת
      את זה יותר טוב ממני, זה הכל באשמת הגברים
      שגורמים לנשים להתעסק בדברים כמו משקל
      וטלפונים במקום פשוט להיות עצמן, אני אישית הייתי
      מעריך הרבה יותר אישה שהייתה מתקשרת אליי
      בעצמה ומראה שהיא לא משחקת משחקים

      • ערס פואטי

        לקיים איתה יחסים

      • בתור בחורה שלא משחקת משחקים הלוואי והייתי מוצאת גבר כזה שלא רוצה שישחקו איתו, אמנם שמעתי הרבה פעמים את המשפט שאתה כתבת קודם על בחורה שלא משחקת משחקים, אבל במציאות היומיומית זה לא עובד, כי משחקים או לא משחקים זה הרבה מעבר לכן להתקשר או לא להתקשר, אני מתקשרת כשאני רוצה ואני לא מתקשרת כשאני לא רוצה, המשחקים בין גברים לנשים הולכים הרבה יותר רחוק לצערי ממשחק הטלפון המקדים.

  8. call waiting ? cell phone ? hello

    • אלמוני

      טוב, המאמר הזה כ”כ ישן, ופורסם כבר לפני כמה שנים טובות בספר,
      כך שנדמה לי שלא היה אז טלפון סלולרי,לפחות לא להרבה אנשים.
      בקיצור מאמר לא רלוונטי על נושא שחוק.

  9. start editor this responses. it looks like mador shiduchim here. lo yafe

  10. אני קוראת את המאמרים ועוברת על כל התגובות, בנסיון
    למצוא דיעה מגובשת והחלטית אחת שתעזור לי לבחור
    צד בוויכוח התמידי הזה עם עצמי – האם זה בסדר להיות
    פוסטמה?
    וכדי לא להכנס לדיון על מה זה בסדר ומי בדיוק מוגדרת
    כפוסטמה, אני אבהיר: כשאני יושבת בבית, כוססת מניקור
    מושקע ומחכה לטלפון, כשאני מתעמקת בכל גומת צלוליטס,
    כשאני מסיימת עוד קילומטר על ההליכון מיוזעת וקצרת
    נשימה – אני מרגישה דפוקה פעמיים, גם מתוך ההפנמה של
    כל מה שלא בסדר בתרבות המודרנית שלנו, וגם מתוך
    איזו הבנה שזה לא אמור להיות ככה, ויש כאלה שיוצאות
    ממעגל הרשע. אז שמישהו יגאל אותי מייסורי – האם זה פגם
    אנושי (ולא נשי!) לגיטימי, או שכדאי לי להתנתק מיד ולבלות
    קצת זמן עם האני הפנימי שלי?

  11. ד"ר לא

    מה שאתן לא מבינות, ואי אפשר להאשים אתכן, זה שלהמתין לטלפון של מישהו אחר זאת המשימה הקלה יחסית. הרבה יותר קשה להמתין לטלפון של עצמך.

    אתה יושב בבית, מחזיק את הפתק עם הטלפון ביד. ידיך רועדות. נכון שהיא נתנה לך את הטלפון, אבל אולי סתם לא היה לה נעים, אולי היא כבר לא מעוניינת, אולי בינתיים יש לה מישהו אחר. או שבעצם זאת מישהו שהבת-דודה שלך אילנה סידרה לך בבליינד דייט, ובפעם הקודמת שהיא סידרה לך מישהי היית צריך לקחת את הבחורה לבית-קפה באזור התעשייה של אריאל כדי שאף אחד לא יראה אתכם ביחד. אבל היא הבטיחה לך שזאת נראית ממש טוב, והיא גם חמודה ואינטליגנטית והכול. כן, ממש.

    ואולי זאת מישהו שפגשת כבר ושאתה דווקא מאוד מעוניין בה, ואתה חושב שגם היא מעוניינת, והיא גם מעניינת וגם נראית טוב, אבל אז צריך להיזהר, יש לך משהו טוב ביד ואסור לאבד אותו. אז רגע. לשיחה כזאת צריך להיות מוכנים. קודם כל – מקלחת. שנהיה נקיים, רעננים ורגועים. אתה מתקלח, חופף את הראש, אחר-כך גם מתגלח ובסוף גם מוסיף אפטר שייב, ככה שתרגיש טוב עם עצמך. וזהו. יאללה, למשימה.

    רגע. המקלחת עשתה אותך קצת רעב. לא טוב לגשת לשיחה כזאת על בטן ריקה, זה עושה אותך עצבני. בוא נעשה איזה סנדביץ’. בזמן הכנת הסנדביץ’ אתה מתכנן את השיחה. על מה לדבר? אסור להגיד לה שבדיוק פיטרו אותך מן העבודה. בחורות לא רוצות לוזרים, ובכל אופן אתה צריך לחשוב על דברים שיגדילו את הביטחון העצמי שלך ולא יפגעו בו. מצד שני, צריך להיות פתוח וחופשי, אם תתחיל לחשוב על כל מילה תישמע מאולץ ולא טבעי ואז השיחה לא תזרום. אז בוא נסכם שתדבר על זה, אבל תנסה להישמע מאוד קול ובוטח בעצמך. אחלה.

    גמרת להכין את הסנדביץ’, אבל לא יפה לדבר עם פה מלא, אז אתה לוקח עיתון ליד, להעביר את הזמן עד שתגמור את הסנדביץ’. חמש דקות עברו. הסנדביץ’ נגמר אבל העיתון עוד לא. אז אתה קורא עוד קצת. מה השעה עכשיו? שש בערב. שעה מסריחה, היא בטח באוטו בדרך הביתה ואי-אפשר לנהל שיחה כזאת בסלולרי. ואולי היא בדיוק חזרה הביתה והיא עוד לא התקלחה ואכלה. אז עדיף לחכות קצת, ככה שבע שמונה, שתהיה רגועה והכול. אחלה. יש לך עכשיו זמן לקרוא את כל העיתון.

    שמונה בערב. הנה הזמן להתקשר.

    אתה לוקח את הפתק. נושם עמוק. להירגע. בסך הכול בחורה. אז מה אם אתמול פיטרו אותך מהעבודה. אתה יודע מה אתה שווה, כן פיטורים לא פיטורים. אבל רגע, מחר יש לך ראיון עבודה, אם הוא ייראה מבטיח, אתה תהיה אחריו עם הרבה יותר ביטחון עצמי ואז הבסיס לשיחה הוא הרבה יותר איתן. אבל מה, נתנו לך את הטלפון כבר לפני שלושה ימים. שלשום לא התקשרת כי לא רצית להיראות להוט מדי, אתמול לא התקשרת כי הלכת לסרט, ועכשיו זה כבר קצת נמתח יותר מדי, מחר אילנה תתקשר לשאול למה לא התקשרת ולא יהיה לך נעים. בסדר. אז היום. אבל אז אתה נזכר שהוועד בית הבטיח לקפוץ מתישהו בין שמונה לתשע לקחת כסף. נו, זה הכי גרוע, אם הם יפריעו לך באמצע השיחה. אז בוא נגמור אתם קודם.

    זהו זה. הוועד בית בדיוק הלכו. אז יאללה, לעבודה! רגע. מה השעה? אוטוטו עשר בערב. לא, לא טוב. מאוחר מדי ולא מנומס. בסדר, מחר. אני מבטיח. על הבוקר. לא, בבוקר זה לא טוב, היא בעבודה, כל הלחץ של התחלת היום…

    • מירב ק.

      אז בתור אחת שהספיקה גם להרים טלפונים לבחורים וגם לחכות לטלפונים מהם, אני חולקת עליך:
      לחכות לטלפון הרבה יותר קשה. הרבה הרבה יותר. אין מה להשוות.
      במחשבה שניה, אולי זה עניין של מבנה אישיות: בשבילי הדבר הכי קשה בעולם זה חוסר וודאות, ודווקא ליזום זה פיס אוף קייק. אולי אצלך זה הפוך.
      בקיצור, אני הייתי צריכה להיוולד בן, ואתה היית צריך להיוולד בת (או שהעולם היה צריך להיוולד בלי החלוקת תפקידים הזאת של “אתה תתקשר, את תכססי ציפורניים בציפיה”). (-:

      • ד"ר לא

        אז תיזמי.

      • עוד גבר גרסת הביישן

        תתפלאי מירב, כמה זה קשה לפעמים לגבר ליזום
        ולהתחיל עם מישהי שאתה לא מכיר פנים אל פנים.
        אני זוכר פעם או פעמיים או שלוש (או יותר…) שראיתי
        מישהי שפשוט הדהימה אותי (וזה לא קורה כל יום)
        עד כדי כך שקצב פעימות הלב שלי השתולל ו-“שיתק”
        לי את יכולת הביטוי הרגועה ולקח לי איזה כמה דקות
        לצאת מההלם ולהרגע ואז… הבחורה כבר המשיכה
        לדרכה ונעלמה לה…
        נכון, לא בטוח שאני מהווה דוגמא מייצגת, אבל יש
        לי גם כמה וכמה חברים שבשבילם לפנות לבחורה
        שהם לא מכירים ולהתחיל איתה פנים אל פנים, זו
        כמעט “משימה בלתי אפשרית”…
        כמובן שהיו מקרים שתפסתי אומץ ופניתי פנים אל
        פנים וגם יצאתי איתן. הבעיה היא איך לבוא רגוע
        ולא עצבני בלי כל החששות כי בחורות מזהות
        את העצבנות הזו ואז אתה מופיע שלא במיטבך ולכן
        הן עלולות לחשוש… לכן הטלפון, לפעמים, כשהדבר
        אפשרי, הוא ניסיון (לא מספיק מוצלח, יש לציין)
        לעקוף את הבעיה.

    • אריאלה

      מצבים בהם הבחור מתקשר אחרי שש שנים…

    • שש שנים…

      • אריאלה

        את פויה!

        • עזבי את הילדה בשקט!
          זה שהיא נתנה לך, ד”ר לא, את הטלפון אומר שהיא מעונינת, אחרת היא היתה ממציאה אלף תירוצים, שהעם הנשי אלוף בהן, או לוקחת את שלך ולא מתקשרת.
          גבר צריך ליזום ולא לחכות.
          מה זה הסיפור הזה עם ה”משהו טוב ביד”? במקום לקחת את המשהו הטוב הזה אתה מחכה שמישהו אחר ייקח אותו?

        • בשתי דקות, זו סיבה לא להתקשר? 🙂

  12. daydreamer

    אני לא מבינה את אלו שמחכים או מחכות לטלפון, אם העניין זרם – יוצרים קשר בדרך כזו או אחרת
    אני אישית אף פעם לא חיכיתי לשיחה מהצד השני, לא ישבתי ליד הטלפון וחיכיתי שיצלצל, לא התעצבנתי שמישהו לא יוצר קשר, לא פיניתי את הקו כדי שהטלפון יצלצל…
    בשביל מה?
    לדעתי מי שמחכה לטלפון – מפספס/ת את העניין – לזרום זה חלק מהסיפור
    אם לא זורמים אז לא מרגישים בנוח
    ואם לא מרגישים בנוח, זה כנראה לא לעניין לחכות או ליזום שיחה

  13. erit, i miss you, writ somthing new!!!

  14. תומר, יא מנייק, אני לא מחכה לך יותר. לך תחפש.

  15. האם יש במדינה הזאת מקום אחד שבו אדם פטור מעונשה של עירית לינור ופניני חוכמתה?

  16. לא ממש אוהדת לינור, אבל...

    במקרה הזה המאמר הוא הברקה שחצתה את גבולות הזמן. ולכל אלה הטוענים לאי-רלוונטיות היום, בעידן הסלולרי, הנה תגובתי: החליפו טלפון במייל, והמאמר רלוונטי כאילו נכתב אתמול. כלומר, נכתב אתמול עלי.

  17. עירית, זה רק מראה כמה אתן לא מכירות אותנו הגברים
    לקרוא ולא להאמין … יעני כל גבר מקבל נון-סטופ טלפונים מהנשים שהוא התחיל איתן
    ואישה אף פעם לא אומרת “נדבר ”
    ויש מים זורמים בסהרה
    כו עירית, הנשים סובלות והגברים חיים בכיף מפרח לפרח והחסידות מביאות תינוקות לארובה

    נו,באמת

  18. אורלי שלו

    האם לא נכון הדבר שבכל זמן נתון ישנם גם גברים וגם נשים אשר מחכים… מחכים שיתקשרו, מחכים למגע, מחכים שהצד השני יאמר קודם “אני אוהב/ת אותך”, מחכים שהאיש הנכון יגיע ויגאל אותנו מייסורינו מה-ל-ב-ד המפחיד. וכך נוצרות להן מערכות יחסים קטנות וגדולות שפעם הנשים מחכות, לא מעיזות,או לא יודעות איך בדיוק לנהוג, ופעם הגברים.
    לפי דעתי אין חוקים ובכל זמן שאנו שלמים עם ההחלטות שקיבלנו, להתקשר או לא, לחכות לטלפון או לא, עלינו לעשות זאת בלב שלם (גם כשרגשות האשמה ותחושת הטמטום באים לבקר בבוקר שלמחרת)…

  19. אירית לכי תז#@##$
    אחרי כל הדיבורים היפים שלך את לא מתקשרת
    ואני מרגיש כמו אידיוט שמחכה בתחנה הלא נכונה
    ומאיה אל תתקשרי אלי לארגן אנשים למופע תיאטרון כושל
    ןןאלה לפחות תגידי אני מארגנת לך כניסה לערב הראשון
    ואז אם זה טוב תארגן את הקשריםשלך
    ןאורית אני מצטער שלא השקעתי יותר
    נשיקות
    מבין אתכן בכל מקרה

  20. הבחורות של זמננו רוצות להרגיש כמו גברים אז שיקבלו את הזין וימשיכו לחכות לטלפון

  21. וסי
    אחי אתה…..:-) אם שיוויון אז עד הסוף
    ושגם ישלמו עלינו כשיוצאים לבלות….
    בנות , הזהרו במשאלותיכן…

  22. אלמוני

  23. או קיי, אז הוא התקשר, או שאני התקשרתי, ומה עכשיו? בנות, אתן שוכחות את כל דיוני ההמשך של- הוא התקשר, אז עכשיו אני יכולה להתקשר אליו (אחרי יומיים של טיפס על קירות, כדי לא להיראות להוטה מדי). ואם אני התקשרתי אליו אחרונה, אז… כמה זמן אני צריכה לחכות לטלפון שלו עד שאני אבין שהוא לא/כן מעוניין? ואם בעידן הסלולרי עסקינן- אם הוא לא ענה, זה אומר שהוא סינן אותי ושהוא לא רוצה לדבר איתי? ואם השארתי לו הודעה “שלום, זאת אני, דסי, רק רציתי לשאול מה שלומך, אז… אני אשמח לדבר איתך”,מתי אני אמורה לצפות לטלפון חזרה? אך כמובן, הסאגה עוד לא נגמרה. כאשר הוא סוף סוף מתקשר, אנחנו צריכות לנתח את השיחה למוות. אם הוא אמר שניפגש מחר, אז אני אמורה להתקשר לברר פרטים או שוב לחכות לצלצול הטלפון… די!!! אנחנו פשוט מתוסבכות!!!

  24. המגיב

    שתעשה follow me לפלאפון
    הנה נגמרה הבעיה

  25. ברברה

    אני יושבת בבית פעם ראשונה שזה קורה לי ביום שהכרנו הוא אמר נדבר מחר
    החלפנו מספריי טלפון ולמחרת התקשרתי הוא לא היה בבית ועדיין לא חזר אליי עברוארבע ימים
    זה מה שהגברים עושים בכדיי למשוך אותי…………
    שיתקשר כבר………..שיתקשר למה הוא לא התקשר
    והקטע הוא שאני יודעת
    הוא ממש ממש נדלק עליי
    אבל ממש וגם אני עליו
    אז החלטתי לנקוט בצעדים אולטימטום אני נותנת לו עד יום חמישי שזה עוד יומיים וחצי
    רק עד אזזזזזזזזזז
    אחר,כ אני אשכח………..ומהר

  26. המורה הלוחמת

    עירית היקרה,
    שמחתי מאוד לשמוע כי בתוכנית ביום ד’ 5.3.2003 הזכרת את המקרה שלי וצדדת בדרך שבה נקטתי. עירית, באותם ימים לא היו רבים כמוך שתמכו ועודדו, להיפך, נאלצתי להתמודד עם תגובות מעליבות ופוגעות.
    קשה להאמין שבחברה של שנות ה2000 הקורבן עדיין הופך אשם ובפרט אם זאת אשה!!!!
    אמנם עבר פרק זמן מאז האירוע אך העלבון והפגיעה עדיין מורגשים. אני יודעת שהמקרה שלי משמש דוגמא לאחרות והייתי רוצה לפעול להעלאת המודעות בקרב נשים בשמירה על זכויותיהן.
    התוכלי להפנות אותי לפעילות מתאימה בתחום?
    בתודה מראש
    המורה

  27. מריה

    אני מסכימה עם ליאת
    אתם יודעים יש דבר כזה שקוראים לו פלאפון. אפילו המילה מורכבת מפלא ו-פון כלומר זה טלפון פלא!!!!!!!! חוץ מזה פלאפון לוקחים כמעט לכל מקום וככה אפשר להיות לא מחוברת לטלפון בבית ומנותקת מהעולם וגם לצאת לעשות דברים ולהמשיך בחיים רגילים. חוץ מזה לחכות לטלפון בצורה כזאת היסטרית?!
    בכל זאת לא צריך להגזים. יש הרבה דגים בים. אף בחור לא שווה שאת תעצרי את החיים שלך רק כדי לחכות לטלפון ממנו.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    בקיצור בנות, תכניסו את הפלאפון לתיק צאו מהבית ותמשיכו בחיים הרגילים. אם הוא יתקשר? יופי אז אולי יש לזה סיכוי להפוך למשהו רציני או לפחות בכיוון, ואם הוא לא יתקשר? שילך לכל הרוחות ההפסד כולו שלו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  28. טיסטיאסו

    בחיי שאני לא מבינה את כל ההיסטריה המלווה את הציפייה לטלפון. חשבתי שהפמיניזם קידם אותנו למקום כזה, שאבוי לו לבחור שיעז להבטיח הבטחות שווא, הרי אנחנו כבר לא פתיות פסיביות שכל עולמן תלוי בבחור שלצידנו. בחיי, לפעמים כולי פליאה על כך שעדיין יש תופעות טבע תמוהות כמו ציפייה לטלפון. העולם שלנו, הנשים, התקדם, התפתח ובנה לעצמו תחומי התעניינות כל כך רבים פרט לגברים ורצון ההתעללות האינטנסיבי שלהם.

    אני מאוד מקווה, שכבר לא קיים טיפוס “המחכה לטלפון” ואם כן- יש להשמידו לאלתר, הוא מוציא לכולנו שם רע ומחזיר אותנו כמה מאות טובות של שנים אחורה.

    אנחנו כבר מספיק חזקות, לדעתי, כדי לתקוע צנונית באוזן לכל דיכפין אשר חושב כי הוא יכול להוציא אותנו מדעתנו ע”י ציפייה נלוזה לטלפון ממנו. הוא אומר שהוא יתקשר בסוף השבוע? למה מה קרה מותק? למה נראה לך שאני אהיה פנויה באופן כללי, או שאענה לך בכלל באופן פרטני יותר? סע לשלום ושמור על אוזניך.

  29. בקיצור תהיו חכמות מספיק לקחת את המספר שלו ולהתעלל בו קצת 🙂
    אחרי כמה התעללויות , כשקיבלת קצת סיפוק .. תתקשרי

  30. הצתה מאוחרת

    האמת היא שקראתי את המאמר הזה לפני כמה חודשים ובאמת לא הבנתי מה העניין הגדול: לא מתקשר- לא צריך!!

    הקטע הוא שבדיוק החודש יצאתי עם מישהו שבאמת היה לי כייף איתו, הוא אמר שכייף לו איתי והוא חושב על קשר רציני ואנחנו ממש מתאימים ביחד ובלה בלה… אבל הוא בקושי מתקשר!! או שהוא שכח או ש’דברים הסבו את תשומת ליבו’ ולא יצא לו.

    בהתחלה אמרתי לו שזה מפריע לי שאנחנו בקושי מדברים וזה לא ממש שינה משהו, אז אחרי פעמיים שאמרתי לו שלא מתאים לי ויצאתי איתו שוב בכל זאת ( כי הוא באמת חמוד! )
    אמרתי לו סופית ביי ביי!

    עכשיו זה סתם מצחיק, להבין שבאמת יש בחורים כאלו!!

  31. עמית

    טוב שאת לא חברה שלי.. לא רוצה בכלל להכיר אותך 🙁

  32. בננה ביץ'

    גברים מעדיפים לבדוק את השטח, ובמקום להתקשר הם שולחים היום אס.אם.אס. חצי שעה את יושבת ההודעה הסתומה של “מה קורה?” ומנסה לפענח למה הוא התכוון ומה כדאי לענות לו בחזרה.
    את עושה סבב טלפונים לכל החברות ואחרי שהוחלט על נוסח ממצה שמקובל על כל חברות הפורום שהוקם במטרה להתמודד עם שתי מילים וסימן שאלה אחד, את לוחצת על הסנד האימתני ומחכה לתשובה. אם היא לא מגיעה תוך חצי שעה, את מתחילה לקבל ויברציות בכל הגוף לעבור בפעם המיליון על כל ההודעות שהוא שלח לך (שתיים בסך הכל).
    עכשיו לא רק שהאימיליים והשיחות המזוהות מרחיקים אותנו מהמטרה (לפגוש את הבחור כאן ועכשיו), נכנס למשחק האס.אם.אס, שהופך את החיים שלנו ומערכות היחסים שלנו לוירטואליות. הודעה אחת לא ברורה, קצר אחד בתקשורת ונדפקה לך מערכת היחסים עם הבחור, וזה עוד לפני שבכלל פגשת אותו.

  33. איילת

    זה פשוט טור ניפלא.
    עובר בקלילות על כל פני אופני ההתנהגות המוטרפים שאנו עשויות ליפול אליהן כנשים חדשות בעולם הדייטים. מה שטוב, זה שאנחנו כבר לא 🙂
    איילת.

  34. מתוך עיון חלקי מאוד באתר הזה הכל כך סטראוטיפי (הוי נשים אומללות, אוי גברים אכזרים.)
    נראה כאילו עם קבלת המחזור הראשון נשים צריכות לקבל גם תעודת נכות מביטוח לאומי.

  35. אלמוני

    ותודה לסלולריים שהוציאנו מביתינו בסופי השבוע

  36. דיקלוש

    כן כן, מתביישת להודות, אבל אני עונה לכל הקריטריונים….. ואפילו עוברת את זה בימים אלו ממש….. יושבת ערה עד שעות מטורפות ומחכה לטלפון שדי סביר להניח לא יגיע….
    מה נהיה עם הגברים הסדידטיים האלה?? ??

    עוד תופעה שבחיים ללא נוכל להבין……

  37. women wait. women wait to meet a man. women wait for him to call, to ask them out and to propose. women wait for him to come from work, to buy them nice things and to fix the shelves in the kitchen. women wait to get pregnant, to give birth and then they wait for their children to grow up and make something of themselves . They wait for end of the season, cause everything is much cheaper then, and they wait for their friends to come with them to the toiletin a pub cause they never go alone.

  38. עירית לינור יקרה ,
    אשמח עד מאד לקבל את הרשימה, יש לי הרגשה שחיי יהיו קלים בהרבה.
    בלי קשר לציפיה טלפונית כזו או אחרת הפשטות והבהירות ברשימה מוצאים חן בעיני, (וזאת מבלי לקרוא) נשמע לי מספק ביותר, הצהרת כוונות פשוטה וברורה, מה רע? אני הייתי שמחה לקבל רשימה כזאת מאשר להיות לא ברורה (כמו שאני היום, ללא הסטנסיל ).
    אז אם זה לא קשה, בבקשה תחלקי, או תחליקי לי את הרשימה, ולו רק לשם ה_= + / ?- וכ”ו.

  39. נירית היקרה
    איך האם אכפת לך בבקשה לפרסם בקרוב את
    הסטנסיל…אני לא צוחקת
    זקוקה לו בדחיפות
    שירי

  40. אני אוהב אותך עירית, כששמעתי קולך בגלי צהל כפר הייתי מאוהב.
    ולאחר כשקראתי מכתבך לעמוס ממש השתוללתי מרוב רגש. תודה

  41. הדס חומסקי

    פמינזם רוח תוקפה עבודה. קל וקר פשוט מגדור ריכלות תל אביב.

    גן לידה . בית ספר א.ד גראדון. ישיבה נעמת בני ברק. ספריה רמת גן . חיל ים אילת וקריה. מכון שחר איכר איושץ. משאוב אנוש בר אילן מכללה רמת גן . מספרה אהבה תברי .קיבוץ מאוחד עבודה סוצאלת משרת טלי חדש , אריס גור, בת שבע פאר, , נטע גנרק, סין רומי ,מזל גבסו ,סין כהן שולי.

    פקידה כוח אדם חיל ים אילת .
    פקידה מספנה.
    מושקת חול ארץ
    מספר 67356

הגיבי

כתובת הדואר האלקטרוני לא תפורסם Required fields are marked *